חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

השדלנות (לובי) הכלכלית, סכנה לדמוקרטיה

נושאים איכות השלטון, דעות, חינוך ותרבות ב 4.08.10 5:35

ארגוני השדלנות הפועלים בשם ולמען האינטרסים של ארגונים כלכליים חזקים, מטים את הכנסת והממשלה לפעולות ולחקיקה המשרתות אותם.  בפעולתם הם מעוותים את הייצוגיות הדמוקרטית, שכן לארגונים החברתיים אין משאבים כאלה שיש לארגונים הכלכליים
מאת: דניאל גיגי

קבוצות לובי שמקדמות אינטרסים כלכליים צרים של חברות ענק, הן נקודת חולשה של הדמוקרטיה, בישראל ובעולם המערבי כולו, באשר הפעילות שלהן מעוותת את המטרות המרכזיות של הדמוקרטיה: ייצוג שווה וקידום האינטרס הציבורי.  ארה"ב היא דוגמה למדינה שחווה את ההשפעה השלילית של קבוצות הלובי.  כיום, כשהיא עומדת אל מול אחד מהמשברים הסביבתיים הגדולים ביותר בהיסטוריה, חברות האנרגיה בארה"ב הצליחו, באמצעות קבוצות לובי, לשבש את פעילות המחוקק ולכן לגרום לכך שהרגולציות על חברות נפט נכשלו ולא מנעו את האסון הכבד.  חברות בארה"ב הצליחו, באמצעות העושר שלהן, לקנות את טובי האנשים המעורבים בחקיקה בארה"ב והשתמשו בהם כדי לקדם את עסקיהן תוך שהן מתעלמות מביטחון ומטובת הציבור.  בישראל פועלות עשרות קבוצות לובי כאלה.  חשוב להבין ממה נובעת ההשפעה ההרסנית של פעילותן ולנסות ללמוד כיצד צריך להתמודד עם האתגר שהן מציבות לדמוקרטיה.

בארה"ב חברות האנרגיה גייסו במשך שנים ארוכות לוביסטים חזקים, שעבדו בעברם בממשל האמריקאי, עוד הרבה לפני המשבר האקולוגי האחרון, כאשר המטרה שלהן הייתה לסכל כל חקיקה, ירוקה או אחרת, שנועדה להגן על הסביבה. חברות אלה העבירו מיליוני דולרים לאישים, שנחשבים מקורבים לשלטון, כדי להשפיע באופן ישיר על קביעת המדיניות והצליחו לקדם את האינטרסים שלהן על חשבון האינטרס הציבורי.  הלובי של חברות הנפט הוא הלובי החזק ביותר בארה"ב, אך הוא לא הלובי היחיד, שפועל אך ורק למען האינטרס הכלכלי הצר של החברה אותה הוא מייצג.  ניתן לציין למשל את הלובי של חברות הסיגריות, שדומה מאוד – באופן הפעילות שלו – ללובי של חברות הנפט.  לובי יצרני הסיגריות מונע חקיקה כנגד העישון כבר שנים רבות, למרות שיש עדויות חותכות שהעישון פוגע בבריאות הציבור.

ארה"ב נכשלה בהתמודדות שלה עם התופעות השליליות של הלובי, והסיבה לכך היא תפיסה מוטעית, שמנחה את הרגולציות כלפי קבוצות הלובי. החקיקה כנגד קבוצות הלוביסטים התחילה בארה"ב בשנות ה-30, כאשר התגלו פרשות שחיתות קשות שבהן היו מעורבים חברים מקבוצות לובי ופוליטיקאים בכירים.  פרשיות אלה גרמו לכך, שנחקקה שורה של חוקים שנועדו להגביל ולחשוף את הפעילות הפוגענית הזאת של קבוצות לובי.  החוקים כללו חשיפה ברורה של כל פעילות קבוצות הלובי, פיקוח כלכלי גדול עליהן וניסיון אכיפה של חוקים אלה. חוקים אלה לא השיגו את מטרתם, גם בגלל שהתעוררו בעיות באכיפה שלהם, אך בעיקר בגלל שההתמקדות של חוקים אלה, רק בלוביסטים עצמם, היתה מוגזמת.  חקיקה ורגולציות שמכוונת כנגד המחוקקים, ונגד קבוצות האינטרס ששוכרים את שירותי הלוביסטים, בנוסף להגבלות על קבוצות הלובי, הייתה משיגה את המטרה בצורה טובה יותר, כי הייתה חושפת יותר את פעילות הלוביסטים, והייתה מאזנת בין פעילויות הלובי השונות המתקיימות בבית המחוקקים.

ארה"ב היא לא המדינה היחידה הסובלת מתופעות לוואי שקשורות לפעילות של קבוצות הלובי שמקדמות אינטרסים כלכליים צרים.  גם בישראל התופעה הזאת היא שכיחה.  ניתן לראות שארגוני לוביסטים מחזרים אחרי גורמים משמעותיים במערכת הפוליטית ומגייסים אותם לשורותיהם על מנת לקדם את ענייניהם. חברות התקשורת, חברות האנרגיה, חברות שקשורות לעולם התחבורה, וחברות כלכליות רבות אחרות, מפעילות לוביסטים בכנסת, כדי לקדם אינטרסים פרטיים, כמעט מבלי שיש מי שיפקח על פעולתם, וכשהפעילות שלהם כמעט ולא נחשפת לציבור. בישראל יש חוקים כנגד קבוצות הלובי, אך הם חוקים פחות נוקשים מאלה שקיימים בארה"ב ובאירופה ולכן כמעט שאין פיקוח על פעילותן, על התקציב שלהן או על הקשרים שהן מקיימות עם המחוקקים.  החוקים המעטים שכן קיימים בישראל, בדומה לאלה שכשלו בארה"ב, מתמקדים רק בלוביסטים, ומשחררים מאחריות את המחוקק עצמו ואת קבוצות האינטרס שאותן מייצגים הלוביסטים, שמוצגים כפסיביים, כאילו עליהם (על הלוביסטים ועל המחוקקים) לא מוטלת האחריות לשקיפות ולהתנהלות הוגנת.

הדוגמאות לפעילות הפוגענית של קבוצות הלובי בישראל הן רבות.  הלובי החקלאי בישראל הוא דוגמה בולטת ללובי חזק מאוד שפוגע בטובת הכלל.  לובי זה, בניגוד לטובת הכלל, מצליח, באמצעות חקיקה, להזיל את המים בצורה משמעותית עבור חקלאים שמשתמשים ב-50 אחוז מהמים השפירים, בעוד אין מי שיגן על האזרחים שעליהם מוטלים קנסות, והעלאות מחירים, שנובעים מהמחסור האמיתי במים.  הלובי החקלאי מצליח גם להביא עובדים זרים, ולנצל אותם לצרכיו, תוך שהוא גורם לבעיית הגירה חמורה בישראל, שגובלת במשבר הומאניטארי של העובדים הללו. בכנסת עובד גם לובי חזק של חברות התקשורת, שבימים אלה מנסה להיאבק ברפורמה של משרד התקשורת, שאמורה להוביל הוזלת מחירים, הגברת התחרות בענף ושיפור השירות לאזרח. לובי זה הצליח בעבר לסכל חקיקה, שנועדה להגן על האזרחים מפני הכוח המונופוליסטי של חברות התקשורת בארץ, וכן סיכל ניסיון חשוב להגביל את השימוש המוגבר באנטנות סלולאריות, שפוגעות בבריאות הציבור. קבוצות לובי פחות ידועות, אך לא פחות פוגעניות הן קבוצת הלובי של יבואני הרכב, קבוצת לובי של הקבלנים, וכיום – לאור גילוי הגז הטבעי בישראל – קבוצת לובי של חברות הגז שפועלות בפורומים שונים.

ארגוני הלובי הם לא רעים במהותם, וחשוב לזכור שלובי הוא גם חלק חשוב מהתהליך הדמוקרטי, שבו חשוב שהצד של החברות הכלכליות, ייחשף גם הוא בפני המחוקק. הבעיה מתעוררת כאשר יש חוסר איזון בחשיפה של המחוקק למידע, שנובע מכך שהחברות הכלכליות מצליחות להעביר את המידע שלהן בערוצי תקשורת מהירים ויעילים יותר, בגלל כוחן הכלכלי, בכך הן יוצרות אסימטריה במידע שמגיע למחוקק. קבוצות חלשות שעובדות כדי לקדם זכויות נשים, שמירה על הסביבה, זכויות אדם, איכות סביבה ומגוון נושאים, שהבסיס שלהם הוא אידיאולוגי חברתי, אינן מצליחות להעביר את העמדה שלהם באותה האפקטיביות שעושות זאת חברות כלכליות, שבמשאבים הרבים שלהם, שוכרות את טובי המומחים לעשות עבורן את העבודה. ארגוני לובי של ארגונים כלכליים חזקים, שפועלים למען אינטרסים צרים, מגייסים אנשים המקושרים לשלטון בצורה לא ראויה, מצליחים להעביר את המסר שלהם במהירות גדולה יותר, ובכך פוגעים בשוויון, שהוא הבסיס של ההליך הדמוקרטי.

בעולם המערבי מבינים שנוצרה לקונה בדמוקרטיה, בגלל האופן הלקוי שבו פועלות קבוצות אינטרס חזקות, אך עדיין לא נחקקו חוקים שמתמודדים עם הבעיה בצורה טובה.  ישראל צריכה ללמוד מהניסיון שנרכש בעולם – ובעיקר מההתמודדות של ארה"ב עם התופעות השליליות של פעילות קבוצות הלובי – ולחוקק חוקים המבוססים על הלקחים שהופקו שם.  אחד הלקחים הוא שמטרת החקיקה היא לא לפגוע בלוביסטים, אלא לאזן את ההשפעה על החקיקה בין קבוצות האינטרס החזקות, לבין קבוצות האינטרס החלשות – שבדרך כלל מייצגות אינטרסים ציבוריים. השגת יעד זה מחייבת לא רק הקשחת החקיקה והאכיפה של חוקים נגד הלוביסטים, אלא גם הטלת רגולציה על קבוצות האינטרס שהם מיצגים וגם על המחוקקים שאמורים לשאת באחריות הציבורית.  חוקים אלה צריכים לכלול, תקופת צינון ארוכה לבעלי תפקידים או פעילים מטעם המפלגות בכנסת שרוצים לעבוד כלוביסטים, פיקוח הגבלה ופרסום של המפגשים בין חברי כנסת ללוביסטים, פרסום מוגבר על פעולתם של קבוצות אינטרס והלוביסטים שלהם בכנסת, ופרסום דוחות כלכליים של לוביסטים וקבוצות אינטרס. שילוב של פיקוח כלכלי והגבלה על פעילות של חברי הכנסת, של הלוביסטים ושל קבוצות האינטרס, יכולה למתן את ההשפעות השליליות של פעילות קבוצות הלובי, ולמנוע פגיעה בציבור.

ישראל אמנם עדיין לא במשבר אקולוגי וסביבתי כמו שמתרחש כעת בארה"ב, אבל אנשי הלובי של החברות הכלכליות בהחלט מצליחים לפגוע באינטרס הציבורי על בסיס יום יומי, ולכן יש לפעול מהר כדי למנוע פגיעה חריפה יותר, ולחזק את ההליך הדמוקרטי בישראל.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , ,

10 תגובות

  1. אלי סתוי-יו''ר פורום מזון ומכולת :

    לאחר שהתקיים בעת האחרונה דיון מאלף בחשיבותו ,בועדת הכלכלה של הכנסת בנושא ריכוזיות וכשל השוק בענף המזון והמכולת בישראל ,ביוזמתו הברוכה של ח"כ עמיר פרץ,
    לא ממהרים בלשון המעטה בוועדה ,לקיים דיון מסכם בנושא כנראה בשל לחצם של הלוביסטים
    המייצגים את הישראוליגרכים השולטים בענף והמתנגדים לקיומו
    של המשך הדיון המסכם בנושא שתוצאותיו אמורות לסכן את מעמדם הדאופולי.

  2. עמית-ה :

    דניאל
    ראשית פוסט טוב ונושא חשוב.
    שנית אני דווקא הייתי מחפש פתרונות באירופה שעל פי התוצאות נראית כמי שיודעת טוב יותר להתמודד עם שלטון ההון.
    שלישית כבן להתיישבות העובדת (למרות שאיני עוסק בחקלאות (כי אי אפשר להתקיים ממנה). אני רוצה להאיר מספר הארות בנוגע ללובי החקלאי.
    1. במקרה קיבלתי מחבר את המייל הזה -צריכת המים השפירים לחקלאות היתה ב-2008 – 490,709.9 אלפי מ"ק. סה"כ הצריכה של מים שפירים באותה שנה היה 1,433,373.7 אלפי מ"ק, באחוזים 34.2. מקור הנתונים: http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/5AA7DE9B-7AE3-4B43-895A-B5B11B8DC31C/0/Seker2008Tzricha.pdf.
    מאז 2008 הוקטנה הצריכה החקלאית של מים שפירים.
    2. אני משלם היום כ- 5 ש"ח עבור כל מ"ק ביוב, את הביוב המטוהר טיהור שניוני מוכרים לחקלאים אצלנו בעבור 1.35 ש"ח. אם אצטרך להעביר את המים טיהור שלישוני בכדי להזרים אותם לכנרת/טבע/ים ע"פ החוק זה יעלה לי עוד כמעט 4 ש"ח למ"ק(2.5+1.35). נובע מכך שהחלאות מסבסדת לי את מחיר המים. לסיכום חלק המים אני רוצה לומר לך שאחרי קריאה רבה בתחום והצגת לא מעט שאלות לאנשים שעוסקים במשק המים אני לא יודע מה מחיר הפקת המים השפירים ממקורות טבעיים בישראל ולכן טענה כמו שלך מתאימה לשטרסלר שאכן טוען אותה כבר הרבה שנים.
    3. אין ספק שיש לובי חקלאי, והוא גם אחראי ליבוא עובדים זרים, אבל בא נשמור על פרופורציות מדובר ב- 26 אלף איש ב-2008.
    4. צריך גם לבדוק האם הלובי הזה שיפר את מצבם של החקלאים לעומת כלל הציבור.
    הדרך הכי פשוטה היא נתוני הלמ"ס בנוגע לתוצר החקלאי מכלל התוצר הלאומי ב 1980 היה 6.2% ב 2008 1.45%. נתוני תעסוקה
    מועסקים 1980 87 אלף, ב 2008 48 אלף איש.
    שטחים מעובדים חקלאית 1980 4,400 אלף דונם ב 2008 2,900 אלף דונם.

    כלומר הלובי החקלאי עובד, אבל גרוע. החקלאים לא הרוויחו או היטיבו את מצבם לעומת כלל הציבור או על חשבונו.

  3. דקל עוזר :

    לא להאמין שאדם סוציאל דמוקרטי לא מבין את ההבחנה בין לובי למקצועות עובדים ללובי לבעלי הון.
    לקרוא לחקלאות ולאנשים שפועלים לטובת החקלאים בעלי הון ולתת דוגמא ללובי חקלאי זה בדיחה במקרה הרע ובורות במקרה הטוב (הסדר לא מקרי).

    חשוב ויש לשים לב היטב להבחנה בין "חקלאים" שזה אנשים שעוסקים בחקלאות, לבין "מושבניקים". זה שונה מאוד ואין לעשות הקבלה ישירה.

    אין בישראל מגזר כל כך מושפל ומדוכא כמו המגזר החקלאי אשר סופג התעללות יום-יומית מהממשל. גם בנושא המים, גם בנושא ההפרטה (התשומות החקלאיות שנרכשות מדנקנר ועופר הוכפלו פי מיליון מאז שהנוכלים האלה רכשו את המפעלים), גם בנושא הדלק וגם בנושא העובדים הזרים החיוניים למשק הישראלי שהוא משק מבוסס עבודה זרה עוד מלפני קום המדינה.
    נכון להיום אין מנגנון להעסקת עובדים ישראלים בעבודות כפיים וגם לא יהיה. מי שחושב שזאת הכלכלה הוא טמבל (זאת לא הכלכלה, טמבל). מדובר בסיבות חברתיות: עובדי כפיים לא יכולים להשיג בחורות (סליחה על השובינזם) אין להם כבוד חברתי ואפילו לא מכניסים אותם למועדונים – אז אין מחיר שיפצה אותם על זה.
    אם יפתרו את נושא הכבוד החברתי – יהיו יותר עובדי כפיים. עד אז צריך עובדים זרים.
    בעניין זה אפשר לבדוק האם הפרסום על כבוד לעובדים בבניין פעל (עשו לפני כשנתיים).

    לגבי בעלי הון, מה שקורה בישראל הוא היעדר איזון. צריך שיהיה פיקוח ואיזון בנושא הלובינג.
    נניח: כל חברה שמכניסה לוביסט תפריש כספים לקרן לובי חברתי(והיום זה שקוף בזכות מי אם לא – שלי יחימוביץ שחוקקה את חוק הלוביסטים).
    נקרא לזה מע"מ – מס על מסחרה. או שם אחר כמובן.
    בקרן יהיה ארגונים שישכרו לוביסטים נגדיים וכך נאזן את הרעש.
    במודיעין יש עיקרון כדי להשיג את בלבול האויב – במקום לנסות להקטין רעשים ולצמצם את המדליפים, פשוט להדליף כמות מידע סותר במשקל ובכמויות שאי אפשר לנתח ואז זה יוצר היעדר אמינות שגורם לביטול משמעות ההדלפות.

    זה גם יכול להיות פתרון.

  4. עמית-ה :

    דקל
    סבא שלי היה פועל חקלאי גאה.
    גם אני הייתי פועל חקלאי מקצועי, בשנת 1980 הרווחתי 1000 דולר ברוטו לחודש.
    בכוח קניה זה בערך שווה ל30 אלף ש"ח היום.
    אם ישראל שהיא אחת משתי המדינות היחידות בעולם שאינן מסבסדות חקלאות תחליט לעשות מאצ'ינג לכל פועל חקלאי ישראלי, נניח חצי ש"ח לכל ש"ח של המעסיק. נניח שקל אחד כאשר מדובר במשוחרר משירות צבאי/לאומי אחר.
    בחקלאות ירוויחו הרבה פחות ממה שהרווחתי בשעתו אבל מספיק בשביל למלא את הצורך בעובדים חקלאיים.
    הישראלים רוצים לעבוד הם חרוצים יעילים ובעלי תבונה רבה, הם פשוט רוצים להתפרנס.
    אני סולד מאמירות כמו: הישראלים לא יודעים לתת שירות, לא יודעים לטפל, לא רוצים לעבוד בשמש.
    כל הסטיגמות השטרסלריות האלו נכונות כמו שנכון שהממשלה עושה הכל כדי לשחרר את גלעד שליט.

  5. דקל עוזר :

    30,000 ש"ח מאפשרים עבודה ללא כבוד, כי אפשר לקנות את הכבוד ברכוש.
    כמה צעירים שומרים בקניון? 0 למה? כי אין בזה כבוד.
    כמה צעירים מנקים בתים/עובדים בניקיון? ס
    למה? כי אין בזה כבוד (דווקא יכול להיות בזה כסף).
    כמה צעירים עובדים בשכר מינימום בעבודות מסריחות בחברות סלולריות, בנקים, משרדי רואי חשבון, משרדי עורכי דין וכו'? הרבה מאוד.
    שכר אינו רק הסכום הכספי.

    וחוץ מזה תראה מה אתה מציע: שהממשלה תסבסד את החקלאות בסבסוד ישיר לעובדים. – אני מסכים. שתיתן שקל על שקל ויהיו עוד הרבה מאוד עובדים, אבל בנתיים באים דבילים כמו השמאי הראשי (אלוהים יודע מה הוא למד) ומציעים שבמקום לתת סבסוד ישיר יתנו לחקלאים "הכשרה מקצועית".
    http://www.blacklabor.org/?p=18389
    זה אפילו לא מצחיק, זה טיפשות לשמה.

  6. דקל עוזר :

    אגב, קראתי שוב את התגובה הראשונה שלי. לא אמרתי שישראלים לא יכולים לעבוד, לא יודעים לתת שירות או דברים כאלו ואני חושב שההאשמה כלפי בעניין זה פשוט לא מבוססת ואני זכאי להתנצלות.

  7. עודד גלעד :

    מאמר ודיון מעניין. רק אוסיף שרגולציה מקומית אינה מספקת, כי באופן מבני אין לנציגי האזרחים המקומיים כוח שקול מול נציגי ההון העולמיים.
    נסיונות מקומיים לרסן את כוח ההון ראויים לכל עידוד, אבל צריך לזכור שללא גוף ממשלתי שייצג אזרחים ברמה העולמית, הגופים שמייצגים צרכנים ברמה העולמית (תאגידים) תמיד יהיו חזקים יותר.

  8. מיכאל לינדנבאום :

    ישנו פתרון ראשוני פשוטת
    לא לתת דריסת רגל ללוביסטים בכנסת ובוועדותיה.
    דוגמא טובה נותן ח"כ חיים כץ שמנפנף את כל הלוביסטים מעליו.

  9. דור לוי :

    ל 3 דקל
    הזדהתי עם הרבה דברים שנכתבו ובעיקר עם מה שכתבת בתגובה זו.

    ובמילותי שלי:
    צריך להבין שללוביזם יש תפקיד חשוב.
    כדי להבין את תפקיד הלוביסט צריך קודם כל לקבל את העובדה שמקבלי ההחלטות, חברי הכנסת למשל, הם רק בני אדם. הציפיה שהם ידעו הכל ויבינו הכל אינה ריאלית.

    תפקיד הלוביסט הוא להציג בפני חברי הכנסת נקודות מבט ומידע שחסר להם לצורך קבלת החלטה.

    מהיכן מגיע הקלט לפעילות הכנסת?
    בעיקר ממשרדי הממשלה, מהמגזר העסקי ומהמגזר השלישי ובפרט ארגונים ואזרחים כמוני וכמוך שרוצים לשפר את המדינה שבה הם חיים.

    משרדי הממשלה, עובדיהם הם בעצם לוביסטים של עמדתם הם ועמדת מקום עבודתם. הם מתפרנסים מזה, זה חלק מעבודתם להגיע לכנסת. עובדי הממשלה שעוסקים בחקיקה משמשים בעצם כלוביסטים מטעם הממשל.

    חברות מעסיקות לוביסטים בתשלום.
    הנושא הזה נדון עד דק. ובכל זאת: יש כאלו המפירים את החוק, כמו הפעלת לחצים ואיומים, ויש כאלו שממלאים תפקידם נאמנה.

    חוסר האיזון מתבטא בכך שלאזרח הקטן אין גישה לשרותי לוביזם, וגם אין את הידע והקשרים לכך.

    פתרון נוסף, זול יחסית הוא לשפר את נגישות האזרח לידע הזה. למשל ארגון קורסים בחינם למתנדבים בתחום. מתן שירותים לוגיסטיים והעדפות ללוביסטים חברתיים על פני לוביסטים של חברות. וכן הלאה…

  10. דקל-דוד עוזר :

    מי שרוצה לפתור את נושא עבודת הכפיים צריך לעשות ראיון עם כל החתיכות בישראל ושהן ממש מעוניינות לצאת עם עובדים בחקלאות ועובדי בניין ולהמשיך את התרמית הזאת במשך כמה חודשים עד שיאמינו לה והיא תהפוך לאמת.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.