חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

קבלני כוח אדם הם מיותרים

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה ב 4.08.10 5:45

כשהגעתי למשרד, ראיתי, כי שעת עבודה של מנהל חשבונות הוא כ-60 שח לשעה. אבל הפקידה הודיעה לי ששכר עבודתי יהיה 20 ש"ח לשעה ושאהיה עובדת של החברה הקבלנית. שאלתי, מה בדבר הסכומים שראיתי.  התשובה היתה :"אה, לא, זה הסכום שהמעסיקים משלמים לנו".  לא יכולתי להאמין שייתכן פער כזה של תיווך
מאת: חנה בירו

בנוסף למקצועי כמורה, הייתי גם מנהלת חשבונות בעברי. לפני כעשרים שנה הלכתי לחברה שהתמחתה במציאת עבודה. מעין חברת כוח אדם, אבל באותה תקופה, לחברות כאלה היה שם טוב. לישכת העבודה הממשלתית תפקדה בצורה די עלובה, והחברות הפרטיות עזרו לאנשים למצוא עבודות מתאימות.
עד אז החברות קיבלו דמי תיווך כלשהם, ויצאו בנימוס מהתמונה.
כשהגעתי למשרד, ראיתי לשמחתי בטבלה גדולה שהיתה תלויה על הקיר, כי שעת עבודה של מנהל חשבונות הוא ,בהשוואה להיום, כ-60 שח לשעה. שמחתי מאד, ואמרתי לעצמי שהנה מצאתי לעצמי מקצוע משתלם מאד. אחרי שיחה עם הפקידה, ואחרי שהצגתי את עצמי ואת נסיוני בעבודה, היא הודיעה לי ששכר עבודתי יהיה 20 שח לשעה, ושאת משכורתי אקבל מהם, כלומר, אהיה עובדת של החברה, ולא של המקום אליו אשלח. הייתי המומה ושאלתי, מה בדבר הסכומים שרשומים בטבלה שהיתה במסדרון. והתשובה היתה :"אה, לא, זה הסכום שהמעסיקים משלמים לנו".
ישבתי שם כאילו נפלה עלי פצצה. לא יכולתי להאמין שייתכן פער כזה של תיווך. שאלתי שוב לתומי, כמה זמן אצטרך לשלם להם את דמי התיווך האלה. והפקידה צחקה. :"אינך מבינה,את לא משלמת לנו דמי תיווך, את נשארת עובדת שלנו כל הזמן."
ואז נפל לי האסימון. הבנתי שהם המתווכים, בעצם השדכנים, שהחליטו להתחתן עם בני הזוג . למה לשדך בין מועסק למעסיק, כשאפשר להתיישב ביניהם לעד, להיכנס למיטה המשותפת עד סוף הדורות , ולהכניס לכיס את פער התיווך המזעזע?
יכולתי איכשהו להבין מחפש עבודה מיואש שמתקשה למצוא עבודה סבירה שיסכים לתנאי הזה בלית ברירה , אבל לא הצלחתי להבין את המעסיקים הפוטנציאלים שהחליטו לשלם לשדכן הניצחי סכומי עתק, רק כדי שיוכלו לבגוד באשה מדי פעם, ולא להתחייב כלפיה אף פעם.
סיסמת הפלא :"אין מחוייבות עוסק מועסק" . כאילו שמחויבות כזאת בין סניף בנק למשל, לבין מנקה קבועה תמוטט אותו, אבל לשלם לטיפוס נאלח וערמומי כדי שהוא ייקח אחריות על נקיון הבנק, זה פתרון הפלא לחיסכון.
אני בטוחה מעל לכל ספק, כי להעסיק חברה קבלנית כדי לקבל שרותים, בסך הכל מייקרת מאד את השרותים ולא מוזילה אותם, וכל התרוצים על חיסכון הם שיקריים במקרה הטוב, וניבזיים במקרה הרע.
אז מי אמר שלהיות שדכן זה מקצוע שאבד עליו הכלח?

חנה בירו היא מורה לשיקום עוורים

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , ,

17 תגובות

  1. אבי :

    פשוט מדהים.
    מה שמדהים הוא שאפילו בעיריית ת"א בה חברים חברי מועצה מהעבודה וממר"ץ מעסיקים דרך חברות קבלניות. אני קורא פה לכל מי שטען שמר"ץ היא אופציה ס"ד ראויה, לפעול להעסקה ישירה בעיריית ת"א

  2. שיר :

    גם במוסדות ממשלתיים יש אנשים שמועסקים דרך קבלן וגם בצהל, כל מקום היום נמנע מהעסקת קבועים.

  3. ק. טוכולסקי :

    העסקה בלתי ישירה הפכה מזמן להיות נורמה. זה טוב למעסיקים שיכולים להפטר מכל עובד ולשלם לו בלי ותק ובלי צבירת זכויות. זה רע לעובדים שלא יכולים להתארגן ולזכות בזכויות.

    העסקה ישירה והגבלת חובת המכרזים באופן שעובדים יפסיקו להפגע מהחלפת מעסיקים בדלת מכרזים מסתובבת הם עקרונות יסוד שייחיבו כל מפלגת שמאל.

  4. אורי שטרן :

    הקטנת התופעה צריך לבוא מהפחתת שימוש המדינה בהעסקה לא ישירה.
    כתבתי על כך שהמדינה היא המעסיק הגדול בארץ בהעסקות לא ישירות. מעל חצי מהעובדים משוללי זכויות מנוצלים בשירות המדינה.
    http://www.blacklabor.org/?p=20982
    בדו"ח של מחלקת מחקר של הכנסת מובהר שלא נעשה מעולם מחקר אם העסקה זו יותר זולה. מכאן שהמניע אינו הוזלה אלא פגיעה בזכויות.
    אני חושב שלחץ ציבור על נבחרי הציבור יביא לשיפור, בתחילה על עובדי המגזר הציבורי ולבסוף על כלל העובדים.

  5. דקל עוזר :

    כמי שתומך במנגנוני שוק, אך לא רואה הבדל בין השוק הפרטי לציבורי אני אומר כך:
    "קבלני כח האדם" הם ממספר סוגים:
    א. חברות השמה – אלו למעשה סניפי משנה של משרד התעסוקה. יש להגביל את שכרם בהתאם לאופי העובד, אך תהיה תמיד העסקה ישירה.
    במקביל, יש להסדיר את נושא העובדים הזמניים בחוק על מנת שמעסיק יוכל להעסיק עובד זמני בתנאי וודאות ויוכל להיפטר ממנו, ללא שום סיבה והסבר בחצי שנה הראשונה. מה לעשות, זאת דרישת שוק לגיטימית וכאן אני מסכים עם המעסיקים. זו אפילו לא פשרה.
    ב. חברות כח אדם – אלו הם סניפי משנה של משרד התעסוקה, אשר מטרתם להעסיק עובדים זמניים.
    יש לקבוע בחוק שאסור לגזור קופון משכר עבודה כי זה נוגד את האמנה הבינלאומית כנגד סחר בבני אדם ועבדות.
    אחרי חקיקה כזאת, הם יהפכו באופן טבעי לחברות השמה.
    ג. חברות שירותים – חברות אלו הם למעשה אווטסורסינג של שירותי פיקוח בנוסף לעובדים. מאחר ורואים את זה כך, יש לקבוע שחברה שתוגדר "חברת שירותים" יכולה להרוויח רק X ש"ח או X אחוזים על שעת העבודה (דמי פיקוח) ויהיה מנגנון דיפרנציאלי בהתאם לגודל החברה (גדולה יכולה להרוויח פחות על שעה).
    הX משקף את התמורה על הפיקוח. כל סכום עודף שהחברה תקבל בשנה/בחצי שנה חובה עליה לחלק לעובדים מקבלי השכר בהתאם לשעות העבודה.

    לנושא הזה יש למנות משרד/רשות לפיקוח על דרכי העסקה (אם קיימת רשות כזאת עדיין אפשר לשקול לעשות רשות ספציפית במדיה ומקבלים הנחה שככל שרשות היא יותר ספציפית כך היא יותר יעילה).

    דקל

  6. עמית-ה :

    בבדיקה שערכנו במועצה בה אני חבר התברר לנו שלא מעט שירותים זולים יותר בהעסקה ישירה.
    מצד שני משרדי הפנים  והאוצר לא מאפשרים לנו להגדיל את מצבת העובדים.
    יוצא מזה שאנחנו משלמים יותר ומקבלים פחות (במכרז בוחרים את ההצעה הכי זולה = פחות טובה).
    לא זה לא לא נכון ולא כלכלי, אבל ממשלת ישראל מובילה את המדיניות הזאת.

  7. לעמית :

    מכתב קצר לשר האוצר בבקשה, עם חתימות של חברי מועצות מכל המפלגות.

    זה יכול להיות הטרנד הבא של דה-מרקר, שנמצא בתקופה של חשיבה מחדש על קונספציות

    דוגמאות לשימושך:

    http://it.themarker.com/tmit/article/7760

    http://it.themarker.com/tmit/article/10668

  8. לקסי :

    בשנותי האחרונות במשרד החקלאות (אחרי שפרשתי מהסוכנות היהודית) הועסקתי שם כ"עובד חברת כ"א" – למשרד זה עלה יותר, אני קיבלתי פחות מאשר לו הועסקתי כעובד המשרד.

  9. אורן :

    מה שמסתבר מהסיפור הזה הוא שמעסיקים מוכנים לשלם סכומים גדולים למדי תמורת האפשרות לפטר עובד בעתיד ללא צרות. היחידים שמספקים להם את השירות הזה בעולמנו אלה חברות כוח האדם ולכן הן גוזרות קופון שמן. אלא שצריך לשאול מדוע בכלל צריך את השירות הזה? הסיבה היא שאם חברה שוכרת אדם היא מחויבת להעניק לו קביעות לאחר זמן העסקה מסוים וכך ייתכן שהיא תמצא את עצמה תקועה עם עובד מחורבן זמן רב מאוד (וזה אולי לא שווה הרבה אם מדובר במנקה אבל זה שווה די הרבה כשמדובר במנהל חשבונות ושווה המון כשמדובר במהנדס). מדוע זה ייתכן? כי כל מיני "פעילים חברתיים" פעלו כדי שזה יהיה המצב. אז הנה הגענו סוף סוף לנקודה שבה אתם רואים כיצד המדיניות שאתם מעודדים דופקת אתכם בסופו של דבר. כל מה שצריך לעשות כדי שמנהל חשבונות יקבל שכר של כ-50 שקלים לשעה הוא לבטל את רשימת החוקים הדביליים שמונעים מחברה לפטר עובד. זה כמובן אומר שמנהל החשבונות יצטרך להצדיק מדי יום ושעה את אותם 50 שקלים לשעה שמשולמים לו בגין עבודתו, אבל מה נעשה החיים הם בחירה בין חלופות והשאלה היא מה עדיף שכר של 20 שקלים לשעה וכ- 3600 שקלים למשרה מלאה יחד עם שוק של פרזיטים שחיים על עמלות שהן תוצאה של חוק מפגר, או שכר של כ-50 שקלים לשעה שהם כ-9000 שקלים למשרה מלאה יחד עם האפשרות שיפטרו אותך אם לא תעבוד כמו שצריך או סתם תרגיז מישהו. בחירתכם?

  10. אורי שטרן :

    אורן,
    פיטורים "אם לא תעבוד כמו שצריך" כולל את זה שתתבגר ולמנהל הצעיר שלך לא יהיה נח לעבוד עם אדם מבוגר. לאדם מעל גיל 45 מאוד קשה למצוא עבודה למרות שברוב המקרים הוא יותר מועיל ומנוסה (אני מהנדס בן 33 ואני רואה את זה בכל מקום).
    קביעות גם אומרת שכאשר תחלה תזכה להגנה מפיטורים.
    קביעות אינה אומרת שלא ניתן לפטר אותך במידה ואתה עובד לא טוב.
    ה"פעילים החברתיים" הם אלא שדואגים שגם כאשר אתה בשעה קשה, עדיין תזכה לחיים נאותים.
    לכן לפי תגובתך נראה שלא זכית להכיר מקרוב זקן, נכה, אשה, עני, מפוטר ואתה מניח שכל אלו לא יקרו לך ואלו שזה קורה להם הם נצלנים ואשמים במצבם.
    תסתובב ותכיר אנשים ראויים, שהמערכת הכלכלית הנוכחית מביאה אותם למצבים קשים שלא באשמתם. מנהלי חשבונות שלא מתקבלים לעבודה בגלל גיל, מתכננים ומאבטחים שמפוטרים על מנת לא לשלם להם פיצויים וכו'.
    ה"שוק של פרזיטים" הוא זניח בהיקפו ובמשמעותו יחסית לשוק גדל הוגן של אנשים עם זכויות שחיים בכבוד ומתוגמלים בהתאם ליכולותיהם ומוגנים ע"י החוק בשעת צרה.

  11. דקל עוזר :

    בן כמה אתה אורן? יש סיכוי טוב שזה יסביר את עמדתך.
    אני לא אומר את זה חלילה מתוך רצון לפגוע או להשפיל, יש אמרה: אלוהים נתן לנו גוף שצריך לתפקד שלושים שנה והשאר זה בונוס.
    מגיל 30 (טוב נניח 35-40) אתה מתחיל בירידה.
    גיל הפנסיה הוא 65 (!) כשאתה רואה אדם בן 60 בד"כ שערותיו נשרו/הלבינו סופית, הוא יותר איטי, הוא לא מעודכן טכנולוגית. זה לא אומר שהוא עובד פחות טוב, לדעתי הוא עובד יותר טוב בהרבה מובנים, אבל הוא בהחלט שונה באופן עבודתו.
    חשיבה מערכתית מחייבת מתן פתרון לאנשים האלו, לבני 20-30 באמת זכויות המגן מדברות פחות. לנשואים עם ילדים הן מדברות יותר. לנשואים עם נכדים הן עיקר החיים.

  12. אורן :

    אורי ודקל-

    אני לא מבין כיצד תגובותיכם קשורות למה שאמרתי. האם אתם מכחישים את העניין שמה שעולה מהמאמר הוא שהמעסיק היה מוכן לשלם סכום גבוה משמעותית מ-20 שקלים לשעה תמורת האפשרות לפטר כאוות נפשו? אם כן – הכיצד? ואם לא -כיצד "תשובותיכם" רלוונטיות? והבה נצעד מעט קדימה – האם לדעתכם אין שום קשר בין העובדה שיש כל כך הרבה "חוקי מגן" שמגנים בעיקר על עובדים ותיקים יותר לבין העובדה שעובדים חדשים ומיומנים נשכרים בשכר עלוב כמו זה שתואר לעיל? האם אינכם חושבים שיש קשר בין תנאי ההעסקה העדיפים (בין אם מכוח חוק או מכוח הסכם קיבוצי) של העובדים הוותיקים לבין תנאי העסקתם של עובדים חדשים ואפילו לסיכוי שיש להם להתקבל לעבודה גם אם מדובר בתנאים פחותים (כמו בדוגמא לעיל)?

  13. עמית-ה :

    אורן
    ההנחה שלך שהמעסיק מוכן לשלם הרבה בכדי להיות פטור מחוקי העבודה דורשת הוכחה.
    רוב המעסיקים שעובדים דרך קבלני כוח אדם נמצאים במגזר הממשלתי והם כפופים להחלטות של משרד האוצר/החשב המלווה.
    ההחלטות האלו הן להקטין כוח אדם/תקנים.
    משרד האוצר משחק בשיטת הקפאת התקנים כבר המון שנים, לכן גוף ממלכתי שצריך כוח אדם פונה לקבלנים, אז העסקה נרשמת באופן שונה והוא איננו מפר את הוראות האוצר.
    לגבי חוקי העבודה, לצערי הם מעטים מידי נותנים הגנה קטנה מידי ואינם נאכפים (גם זה בהוראת משרד האוצר).
    כל המדינות בעלות חוקי עבודה שמגנים על העובד יותר מאשר בישראל, נהנות מיעילות גבוהה יותר מאשר ישראל.

  14. רביב נאוה :

    אורן,
    החיים, כמו שאמרת, הם בחירה בין חלופות – ולכן לא ברור לי איזו חלופה אתה מציע.
    ע"פ התזה שלך, חברות מוכנות לשלם הרבה כדי להתחמק מחוקי המגן. לכן, יש לבטל את חוקי המגן. במילים אחרות – אם ניתן למעסיקים אפשרות לפטר ביתר קלות עובדים שלא נראים להם, להרחיב את ההגדרות של "לעבוד כמו שצריך" ולהוריד את השכר לרצפה, איכשהו התוצאה של זה תהיה שיפור במצב העובדים. הזכירו לפני את העובדים המבוגרים והמתקשים, אבל בוא נדבר על העובדים הצעירים והמוכשרים שיישארו במערכת אחרי שכל ה"פרזיטים" יעופו – אתה חושב שהשכר של המהנדס יישאר 50 ש"ח לשעה?

  15. אבי :

    אורן, אני לא מבין מה הקשר? אני עובד כשומר בחברת ibm. סליחה כעובד של מודיעין אזרחי ששומר על ibm. מה הקשר לעובדים וותיקים? מדוע שהשומרים לא יועסקו בהעסקה ישירה?

  16. אבי :

    אין קביעות ב-ibm, אין ועד ב-ibm ובכל זאת הם מעסיקים דרך חברות קבלניות. אגב, גם את חלק מעובדיהם. לפני כן עבדתי כשומר בעוד חברה במגזר הפרטי והיא שטראוס והמצב היה אותו הדבר.

  17. איציק יאפ :

    אורן בעצם אתה אומר ככה: מעסיק מעדיף לשלם הרבה כדי שתהיה לו אפשרות לפטר עובדים, וזה בגלל ש"פעילים חברתיים" מקשים עליו לפטר עובדים.
    ומסקנתך: אם לא יהיו את כל החוקים האלו שמונעים ממעסיק לפטר עובדים – הוא לא יפטר אותם, אז לא צריך. מצד שני מעסיק חייב שתהיה לו את היכולת לפטר עובדים כאוות נפשו.

    אתה מבין את הסתירה בדברים שאתה אומר?
    אתה בעצם רוצה שמעסיקים יפטרו עובדים, ויגרמו לעובד לעבוד בפחד ובשכר נמוך. אבל גם לך מפריע שחברות כוח אדם גוזרות על זה קופון – אתה רוצה שמעסיקים יפטרו את העובדים שלהם, בלי הצורך לשלם על זה הרבה יותר.

    איזה טיפשי זה. טיפשי ומגעיל בו זמנית.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.