חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עקדת שדרות

נושאים מדיני-בטחוני ב 27.01.08 6:04

תושבי שדרות הם השֹה שהנהגת המדינה מקריבה על מזבח ההססנות המדינית והיעדר הסולידאריות. אוהד רותם – חבר בעבודה שחורה – במבט מקרוב על העיר שהייאוש והתסכול נשקפים בה מכל פינה

סוֹלִידַאריוּת – רגש של אחדות המבוסס על שותפות של אינטרסים, מטרות או העדפות בין בני אדם.

אף אחד לא ייפול מהכיסא אם אגיד שהעם היושב בציון איבד את ערך הסולידאריות שהיה טבוע בו. אך לעיתים תכופות יותר ויותר אנו מגלים שיאים חדשים של אפאטיות חברתית כלפי הזולת. זקנים שמחפשים אוכל בפחי אשפה הם כבר החדשות של אתמול, יחד איתם ניתן למנות את עובדי הקבלן וכח האדם, את העובדים הזרים, ההומלסים, נפגעי חפציבה, עוד ועוד אנשים הנוספים לרשימה מידי ערב בחדשות.

לפני מספר חודשים עברתי להתגורר בשדרות. לבאים מבחוץ מתגלה מהר מאוד שהייאוש והתסכול נשקפים מכל פינה בעיר. לאן שלא תביטו תמצאו סימנים של מלחמה – בכבישים המצולקים, במבנים הבולטים במיגונם הגמלוני או אפילו במיגוניות הפזורות ברחבי העיר. אך הסימנים העמוקים והקשים מכל נמצאים בעיניהם של כל מי שחי במציאות המטורפת הזאת.

טעות לחשוב על שדרות כעל עיר רפאים. חיים כאן אנשים. ילדים משחקים בחצרות ואנשים יוצאים לעבודה ולשגרת יומם – ממש כמו בכל מקום אחר. רק שתושבי העיר למדו להתמודד ולחיות עם 'הצבע האדום'. כמו בסרט של אמיר קוסטוריצה, ברגע אחד שומעים את קולות הילדים משחקים וצוחקים ורגע אחרי שקט מאיים שנמשך בדיוק 15 שניות, שהופך לבליל של צעקות פחד ובהלה.

שדרות היא לא "מגש הכסף" שבזכותו שאר תושבי המדינה מרוויחים שקט. שדרות היא השֹה לעולה, הפשרה שההנהגה שלנו מקריבה בכדי להימנע מכניסה צבאית מאסיבית לרצועה שתגרור חיילים הרוגים ובכדי להימנע מהידברות עם החמאס. כל תושב יגיד לך רק דבר אחד – שרק יחליטו, שיעשו משהו, כל דבר. לתושבי שדרות נמאס לשלם את מחיר ההססנות המדינית, אך ממשיכים לשלם כל יום מאז ההתנתקות.

תושבי העיר לא מבקשים שהמוני בית-ישראל יצבאו בשבתות על מדשאות העיר ויעשו על האש. נכון, מחמם את הלב לראות את מעט אידיאליסטים (דרך אגב, מכל המחנות הפוליטיים) באים ועוזרים, אך זה לא באמת זה. האנשים פה מחפשים את הדבר ההוא שאבד לנו לא מזמן – תחושת הסולידאריות ושותפות הגורל. שהצעקה לא תהיה רק של יישובי עוטף עזה אלא של העם כולו. שלא ייזכרו בשדרות רק כאשר נופלים למעלה מארבעים קסאמים ביום, כי גם לזה בסוף יתרגלו, אלא שלא יניחו לנבחרי העם וילחצו עליהם בעקביות לקבל החלטות אמיצות לכאן או לכאן. שיעשו משהו, כל דבר, רק שלא ישאירו את השֹה לדמם למוות על מזבח השאננות.

מרבית חברי הכנסת כבר ביקרו בשדרות ועשו את הסיבוב הקבוע של אתרי הנפילות ומפגשים עם תושבים שנפגעו. זה נחמד אבל לא מספיק. כדי להבין ולהפנים כמה מתסכל לחיות, כאן צריך לחוות את שגרת החיים.
לא סתם התפרץ לדברי אולמרט השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, בישיבת הממשלה בשבוע שעבר, וטען שהממשלה הפכה קהת חושים לנעשה בשדרות. השר דיכטר, תושב אשקלון, יודע שעם השתפרות יכולות ארגוני הטרור, עירו היא הבאה בתור ותהפוך גם היא קורבן לחוסר ההחלטה.

——————————————–

אוהד רותם, הקים את וועד עובדי הקבלן הראשון בארץ (מאבטחי מכון ויצמן), סטודנט במכללת ספיר ומתגורר בשדרות.
דוא"ל: [email protected]

——————————————–

קריאה נוספת:
נדב פרץ: קסאמים על שדרות זה פשע מלחמה

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , ,

5 תגובות

  1. איתי :

    אני מסכים שסולידריות אינה מספיקה ושהגיע הזמן לעשות, אך לא ברור מה צריך לעשות.

    הזכרת שתי חלופות עשייה – כניסה קרקעית מסיבית ומו"מ עם החמאס, אך לא ציינת מה דעתך לגביהן. הייתי שמח אם היית כותב מאמר נוסף על יתרונות וחסרונות לדעתך של שתי החלופות וכל חלופה נוספת שתמצא לנכון.

    הבעיה העיקרית שלי עם פעולה קרקעית מסיבית היא לא שהיא "תגרור חיילים הרוגים" כדבריך אלא שניסיון העבר מראה שהיא לא תפסיק את הקסאמים, ואם כן אז רק לטווח קצר מאוד.

  2. אוהד רותם :

    העניין הוא לא מה הפעולה שיש לעשות, אלא שלא עושים כלום. ממשלות ישראל פשוט מפחדות לקחת החלטות אמיצות, פחד שהתחזק עוד יותר לאחר מלחמת לבנון השנייה. בממשלה הזאת יושבים טובי הגנרלים והמושחזים שבפוליטיקאים, שישבו כמה שצריך ויחליטו מהם עושים, השיתוק הזה שנמשך כבר שנים אוכל את האנשים מבפנים.

    לא התושבים הם אלו שצריכים לתת הפתרונות.

  3. איתי :

    אל תשתפן. מה הדעה שלך?

  4. sara :

    אסטרטגיה ניבנת לטווח "תוכנית חומש " ..וכו..
    היכן ממשלות ישראל לדורותיהן ..(שבע שנים ) ..מה חשבו, מה תכננו,..
    אוי לנו אם ציפייה שהאזרח יתן את המענה.
    היכן כל האסטרטגים, הגנרלים, מקבלי ההחלות וקובעי סידרי עדיפות .
    שדרות אינה סוף פסוק או היעד היחיד…
    מקבלי ההחלטות חושבים לאט מדי, מאוחר מדי, בעצם רק מגיבים להתרחשויות, אין אסטרטגיה, תוכניות מגירה…כל אלה נשארו במצב של מושגים בלבד..לצערינו ועל בשרינו.

  5. ד.ט :

    לוחצים על ממשלת ישראל שתעשה – מה?

    מי אמר שפעולות קיצוניות – לכאן או לכאן – הן הדרך הנכונה לפתור את הצרה הנוראה הזו?

    לא לכל בעיה יש פיתרון מיידי, בפרט לא בעיות ביטחון, שיש להן שני צדדים. (לפחות).

    חובת הממשלה לתת לעיר את כל התמיכה והסיוע האפשריים כך שלא תקרוס. אך הפסקת הקסאמים אינה תלויה רק בה.

    אני ממש לא מזלזל בסבל של תושבי שדרות, אבל נזכור שפיגועי ההתאבדות נמשכו באינטנסיביות משך ארבע שנים, בקצב חודשי פחות או יותר, כשבפיגוע בינוני יחיד נהרגו יותר ממה שנהרגו בקסאמים בכל שנות האינתיפאדה. תל-אביב, ירושלים והערים הסמוכות לקו התפר חטפו את מנת הסבל והדם שלהן לא פחות משדרות.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.