חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הצלת מפלגת העבודה במחיר קטיעת אבריה

נושאים פוליטי ב 27.01.08 6:00

לאחר שסילקו מראשות המפלגה את עמיר פרץ, מעוניינים כעת ברק, פואד ומקורביהם להאריך את שליטתם במנגנוני המפלגה ומוסדותיה. יוני ויינריב, חבר יסו"ד, על הסיבות שמאחורי דחיית הפריימריס והבחירות למוסדות מפלגת העבודה

לא נראה שהשתפרה החשיבות שאהוד ברק מייחס לדמוקרטיה הפנימית במפלגת העבודה. לאחר שסילקו מראשות המפלגה את עמיר פרץ על-פי התקנון הישן, מעוניינים כעת ברק, פואד ומקורביהם להאריך את שליטתם במנגנוני המפלגה ומוסדותיה. שלא כמקובל בשינויי חקיקה הנוגעים לבחירות הכלליות, כלומר, שהשינויים בחקיקה ייקחו חלק החל מן הקדנציה של יורשיהם בבחירות הבאות והלאה, בוחרים אנשי ברק להחיל את החוקים כבר עתה באופן מיידי. הם מעוניינים לדחות את הבחירות למוסדות המפלגה, שכבר עברה שנה מעבר לתוקפם החוקי של 4 שנים, וכמו כן לדחות את הפריימריז לרשימת הכנסת לתאריך חדש: לאחר הבחירות הבאות לכנסת.

ממפלגת שלד למפלגה סוציאל-דמוקרטית

הדיון על מכירת החיסול של נכסי המפלגה לכיסוי הגירעונות, ובעיקר למימון הקמפיין הקרוב, הינו דיבור של מי שרואה במפלגה פלטפורמה לשימוש חד-פעמי, לזכייה בבחירות.
נשאלת השאלה: "אנא פנינו?", התכנית בת-הקיימא לשיקומה ורענונה של המפלגה היא זו העוברת דרך החייאתה ממפלגת-שלד למפלגת-המונים. מפלגת המונים היא כזו עם סניפים מתפקדים, דמוקרטיה-פנימית משגשגת במוסדותיה ותרבות ארגונית בריאה. אמנם, זו תכנית ארוכת-טווח, אך בינתיים אסור בשום פנים ואופן לעשות צעדים שאין מהם חזרה. צעדים שימנעו את החייאת המפלגה, רק כדי לאפשר לברק עוד כמה חודשי חסד בצל דו"ח ועדת וינוגרד.

מאדום בהיר לירוק בהיר

צריך לומר ברור, בבחירות האחרונות המדיניות הכלכלית הנאו-ליברלית הייתה ועודנה קונצנזוס רחב בקרב שכבת השלטון, כולל במפלגת העבודה.
מדיניות זו, בגרסתו הבלתי-מתפשרת של בנימין נתניהו, קיבלה הצבעת אי-אמון גורפת מצד הציבור .
הרוב המכריע של המפלגות הסתייג ממנה בתעמולתו, רבים ציינו שיחזרו לגרסה מרוככת, או אף יותר מזה. הליכוד זכה בבחירות למפלה בדמות 12 מנדטים, זה אפילו לא היה אלקטוראלי. החברתיות הייתה הנושא המרכזי בשיח המפלגתי.

בבחירות הבאות התופעה המקבילה צפויה להיות הנושא הירוק. כולם יאמרו שהם ירוקים, ואיזושהי מפלגה ירוקה או שתיים יקבלו קולות רבים. אני רק מקווה שהן יאכזבו את מצביעיהם פחות משאכזבו ראשי מפלגת הגמלאים.

אפקט פיגמליון

רבים מאיתנו מאמינים שמפלגת העבודה מתאימה להוביל קו תקיף גם בנושא המדיניות החברתית וגם בנושא הסביבתי, ושבהליכה על קו זה היא יכולה גם לזכות בשלטון!
אך לא נוכל לנקוט באג'נדה חברתית, כל עוד נמשיך לשבת בממשלה הנאו-ליברלית. ממשלה הממשיכה את דרכו הקיצונית של ביבי. משרד האוצר ממשיך מדיניות של צמצום התקציב, וזאת בתקופה של עודפים תקציביים חסרי-תקדים. במקום להיענות לאתגר המשבר בחינוך, מנהלים קברניטי המשק מדיניות של הידוק החגורה. אפקט הפיגמליון מתרחש, כי הקטנת הוצאות הממשלה תביא למיתון במשק בסופו של דבר.

—————————————
יוני ויינריב הוא חבר מפלגת העבודה וסטודנט.
המאמר פורסם לראשונה באתר יסו"ד – ישראל סוציאל דמוקרטית

—————————————
קריאה מומלצת:
חוקת מפלגת העבודה וטיוטת הצעת החוקה החדשה

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , ,

12 תגובות

  1. איתי :

    אני בעד גישת איתן כבל-ברק.

    אם הסניפים בערים אינם פעילים כמעט כל השנה (כפי שקרה בסניף שלי שנמכר לבנק לאומי), חבל על עלות אחזקתם ועל האוברדרפט התופח בבנק.

    פעילות מתמדת לאורך השנה ניתן לעשות באינטרנט, בבתים פרטיים, או בשכירת אולמות במבני ציבור.

    מפלגת העבודה אינה מתכוונת להיות מפלגת המונים במובן הישן של המילה ולכן חבל על אחזקת המבנים הנטושים (תופעה קיימת גם בקדימה ובליכוד). ואם היא מתכוונת להיות מפלגת המונים ולקיים פעילות ערה לאורך כל השנה – עדיף שתשקיע באינטרנט מאשר במבנים.

  2. נדב פרץ :

    האינטרנט הוא כלי מאוד בעייתי עבור מפלגת המונים, במיוחד עבור מפלגת המונים סוציאל דמוקרטית.
    הפער הדיגיטלי – הפער בין אלו שיש להם נגישות לאינטרנט לאלו שאין להם – הוא גורם משמעותי ביצירת פערים בעולם של היום, במיוחד בגלל שהוא חופף פערים קיימים. מפלגה שתגביל את עצמה לאינטרנט, תגביל מראש את ההשתתפות של אותם הציבורים שמפלגת העבודה מנסה לגייס כבר עשרים שנה בערך.
    (פער דיגיטלי לא נסגר כאשר מספקים למישהו חיבור לאינטרנט – נגישות לאינטרנט כוללת גם הכרת המדיום. מי שלא מרגיש נוח עם בלוגים ופורומים, לא יצטרף לחוג הוירטואלי של מפלגת העבודה)

    בנוסף, אני בכלל לא בטוח שגם עבורי – כמי שחי באינטרנט, פחות או יותר – דיון מקוון הוא שווה ערך לחוג דיון על בסיס שבועי ליד מקום מגורי.

  3. ליאור סוורדלו :

    יש לי כמה דברים שהייתי רוצה להתייחס אליהם. הראשון היא האמירה
    שאהוד ופואד "סילקו" את עמיר פרץ מראשות העובדה. היו בחירות לראשות העבודה כל המועמדים תכננו או היו חלק מהפוליטיקה של השליטה במפלגה וניסו לזכות בה על חשבון המועמדים. זה מה שקורה בבחירות, זה לגיטימי גם אם לא אידאלי.
    להגיד שעמיר פרץ סולק כשברור שהוא גם הפעיל גדודי מתפקדים שהדמוקרטיות של המהלך מוטלת בספק הוא דבר מוזר בעיניי ולא מקבל את הכרעת הרוב בעצמו.

    אני מסכים עם האמירה שנוגעת לנכסים שמאפשרים לבנות תנועה ועל כך שיש להפיח מחדש את התרבות הדמורקראטית בתוך מוסדות המפלגה.

    אני לא מסכים עם זה שבגלל שהנושא החם יהיה איכות הסביבה זהו משהו שמפלגת העבודה צריכה ליישר איתו קו.

    מפלגת העבודה צריכה להיות נאמנה לערכים הבסיסיים שלה, שהם מצד אחד הגנה על מעמד העובדים בארץ וקידום כלכלה שמבוססת על תעסוקה רחבה והוגנת שמאפשרת קיום בכבוד ומצד שני מאבק על המיצוי האפשרות לסיום הסכסוך הישראלי פלסטיני תוך שמירה על האינטרסים של מדינת ישראל כמדינה יהודית שדורשת מבחינה מוסרית וריאלית גם מדינה פלסטינאית. כל נסיגה מהערכים האלו או ויתור על העמדות יהפכו את מפלגת העבודה למשהו דמוי מר"צ או חד"ש וזה באמת יהיה אסון לתנועת העבודה בארץ.

  4. איתי :

    נדב, אתה צודק בהכל.

    אך בסופו של דבר השאלה היא מהו הביקוש בקרב 100 אלף חברי המפלגה לסחורה הנפלאה שאתה מציע (חוג פוליטי-אקטואלי של חברי מפלגה פעם בשבוע).

    העובדה היא שחוג כזה לא התקיים בסניף קריית יובל טרם שנמכר לבנק לאומי, ואני מאמין שכך ברוב הערים.

    העובדה שהסניפים היו נטושים ממש לא באשמת היו"ר לשעבר פרץ (סוציאל-דמוקרטיה, מפלגת עובדים) ולא באשמת קודמו פרס.

    למתי המעט שרוצים להיפגש בפורום אינטימי המפלגה צריכה לספק תנאים הולמים (החל ממימון כיבוד למפגשים ביתיים ועד מימון יציאה חודשית לבית קפה או לפיקניק). זה לא מצדיק החזקת בניין או משרד.

    האימפקט הגובר והולך של "הפורום האקטואלי הוירטואלי" שנקרא עבודה שחורה על הפוליטיקאים מעיד יותר מכל על הכמות והאיכות המעטה של המפגשים פנים אל פנים, שהם ללא ספק עדיפים.

  5. לנשום :

    אני עוד מתלבטת בשאלה האם יהיה שווה בכלל להצביע לעבודה בבחירות הקרובות.

  6. אלעד הן :

    קודם מייבשים את המנגנון בכוונה תחילה, אח"כ מוכרים אותו בטענה שהוא לא פועל. אם זה מוכר לכם, זה משום שזו השיטה הבסיסית של ההפרטה, וגם פה היא פועלת.

  7. נמרוד :

    מסכים עם אלעד. אבל צריך כאן הבהרה: אם מוכרים נכסים של המדינה, אי אפשר להרוויח את שכר הדירה, ההכנסות מן המפעל. אם מורידים מסים, יכולת סיפוק השירותים יורדת.
    כך גם במקרה זה, מרגע שיסגרו את השאלטר – מפלגת העבודה תתעורר כמו החמור והפיל האמריקאים כל 4 שנים (במקרה הטוב.)

    ליאור, יוני התכוון לכך שאין מה לזגזג ומבחינה זו הוא מסכים איתך – מדיניות חברתית-כלכלית לא צריך לצבוע באדום בהיר או בירוק בהיר. זו כותרת מתריסה.

  8. איתי :

    יש הבדל גדול בין ייבוש טיפות החלב, הדואר ובתי הספר – שיש להם צרכנים רבים מאוד החפצים בשירות טוב, ובין המוצר שהיו אמורים לספק סניפי מפלגת העבודה, שאין לו ביקוש.

  9. ד.ט :

    צריך גם לזכור שהחוב העצום הוא באמת בעיה קריטית. גם אם הסניפים תורמים ומועילים, ייתכן שמכירת חלק מהם או אף רובם היא בכל זאת רעיון טוב.

  10. איתי :

    לקסי, דבריך

    "בזכותו של חבר אחד, לא צעיר, מתקיימות בסניף פגישות, אמנם לא רבות משתתפים, אבל פגישות בירור, לרוב בעניינים מקומיים (לא פוליטיקה אישית, לא רכילות ולא חלוקת כיבודים-של-כלום)."

    הזכירו לי את התמונה הזו ששווה אלף מלים:
    http://jugranana.blogli.co.il/archives/65

    מכיוון שצולמה בגוש דן, ושם הכי שווה למכור נדל"ן אני לא בטוח שיש טעם להשחיל פה את תחושת הנרדפות של אנשי הפריפריה בידי התל-אביבים.

    התמונה הזו מייצגת את פעילות הסניפים לטוב ולרע – אנשים טובים ואכפתיים, מעטים, לא צעירים.
    ונניח שיחליטו לא למכור את הסניפים ואפילו להשקיע בהם (מאיזה כסף?) –
    כמה סטודנטים אתם רואים מצטרפים למעגל הזה, כמה עובדי קבלן בדואר, כמה קופאיות סופרפארם, כמה פעילי איכות סביבה?
    האם הגרעינים הוותיקים האלה יכולים להוביל את מפלגת העבודה לשלטון?

    על מפלגת העבודה לתת את הכבוד הראוי לוותיקיה ולשלב אותם יותר בתהליכי קבלת ההחלטות, זה הדבר החשוב באמת,
    אך זה לא צריך להיות כרוך בהחזקת נדל"ן מיותר. עדיף מצב בו אין בניין לסניף אך יש לחבר יכולת השפעה על סדר העדיפויות מאשר מצב בו יש מקום להיפגש ולדבר אבל אין יכולת השפעה (למשל בגלל דחיית בחירות למוסדות, שיריונים וכו')

  11. יעקב לקס (לקסי) :

    סניף ערד הוא דירה שהמפלגה קבלה בירושה מחברה שהלכה לעולמה.
    בזכותו של חבר אחד, לא צעיר, מתקיימות בסניף פגישות, אמנם לא רבות משתתפים, אבל פגישות בירור, לרוב בעניינים מקומיים (לא פוליטיקה אישית, לא רכילות ולא חלוקת כיבודים-של-כלום).

    בדירה צנועה זו אירחנו את אופיר פינס, כשהיה שר ואת קולט אביטל. נשמח לארח בה כל נציג שלנו במוסדות המרכזיים.

    אם ה"תל-אביבים" ייבשו לנו גם את זה, נדע סופית שעיקר עניינם הוא בחלק שנצמד לכסאותיהם.

  12. יוני :

    'סילקו' על-פי החוקה הנוכחית
    ייתכן שהעובדה שהתקנון קובע פריימריז מייד לאחר בחירות שבהן המפלגה לא זכתה להרכיב את הממשלה, גם למועמד שנבחר זה-עתה לפני הבחירות – ועוד איננו יודעים על יכולותיו הרבה – זהו אלמנט לא אידאלי בתקנון.
    כעת, כאמור, פואד וברק רוצים לשנות את התקנון לכזה שייתכן שהיו"ר כמעט לעולם לא יתחלף על-פיו, כיוון שהמון מינויי ח"כים, והמון החלטות על איך הפריימריז נערכים ועוד תלויים ישירות ביו"ר.
    הם לא הציעו לחזק את פרס בצורה זו כשהוא היה בשליטה.
    הם לא רצו על מצע של שינויים מפליגים בחוקת המפלגה.
    וכעת הם רוצים להחיל את השינויים על הכהונה הנוכחית במיידי.
    השילוב הוא שיש בו טעם לפגם.
    עצם הסילוק על-פי החוקה, לאחר קמפיין ארוך נגד היו"ר, הוא חתרנות שהיא מסורת מפלגתית ארוכת-שנים ומצערת (כי היא מחלישה) אך אין בה שום דבר לא מוסרי – וכמובן שמאמר זה גם הוא חתירה תחת היו"ר ואחדות השורות במפלגה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.