חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חשיפה: התוכנית הכלכלית של השמאל הלאומי

נושאים פוליטי, ראיון החודש ב 30.07.10 7:00

אם גם אתם תהיתם מה חושבים אנשי "השמאל הלאומי" על כלכלה ואיפה הם ממוקמים בין הקפיטליזם החזירי ובין הסוציאליזם הרדיקלי, הנה התחלה של תשובה, וההמשך תלוי גם בכם

מאת: איתי אשר

מסמך "השמאל הלאומי" שכתבו אלדד יניב ושמואל הספרי עורר מאז הפצתו הרבה תגובות (גם פה אצלנו), חלקן אוהדות מאוד וחלקן ביקורתיות מאוד. חלק מהמבקרים התמקדו פחות במה שיש בטקסט אלא במה שאין בו: פירוט המשנה הכלכלית של מחבריו. מי שביטאה זאת יפה היתה חה"כ שלי יחימוביץ', ידידה ותיקה של יניב, שכתבה לפני כעשרה חודשים בבלוג שלה: "אחרי כמה משפטים חדים ושנונים על פערים חברתיים וקפיטליזם חזירי, משפטים שנועדו להרגיע את השלי יחימוביצ'ים למיניהם, מגיע ריק רעיוני בכל התחום הזה, והמסמך שב ועוסק בכל העניינים הרגילים שהשמאל עוסק בהם… המסמך אינו מציג שום סדר יום אלטרנטיבי לסדר היום השחוק והבדלני שהוא עצמו תוקף. הוא אינו מתמודד עם שאלות יסוד כמו איזה מודל של מדינה אנחנו מבקשים לייצר כאן?  מה אחריות המדינה כלפי אזרחיה? מהם גבולות ההפרטה? איזו רגולציה מוסרית צריכה המדינה לנקוט כדי להבטיח קיום בכבוד לכל אזרחיה וריסון כוחם של בעלי הממון?"

היות שתנועת "השמאל הלאומי" מאותתת בבירור על כוונתה להפוך למפלגה בעתיד, אנו במערכת "עבודה שחורה" יצאנו לבדוק עבור קוראינו מהו המצע הכלכלי-חברתי של התנועה, וזאת באמצעות שיחה מתמשכת עם מוביליה. איננו מתעניינים בסיסמאות אלא במדיניות קונקרטית שמציעה תנועת "השמאל הלאומי", ובדמיון ובשוני בינה ובין המדיניות של הליכוד, קדימה, העבודה ומפלגות השמאל. ככלי תקשורת שמעוניין לקדם מדיניות רווחה סוציאל-דמוקרטית ואת הכוח הפוליטי של המחנה הסוציאל-דמוקרטי בישראל, חשובה לנו במיוחד ההשוואה בין מצע השמאל הלאומי ובין הדרך הסוציאל-דמוקרטית, כפי שהיא מתבטאת בפעילותם של פוליטיקאים וארגונים בארץ, ובמצע של מפלגות ס"ד באירופה.

תוכנית חמש הנקודות

בשיחה ראשונה עם אלדד יניב ביקשתי ממנו להציג את חמש הרפורמות הכלכליות-חברתיות הראשונות שהיה מבצע אילו השמאל הלאומי היה הופך לכוח פוליטי משמעותי בכנסת הבאה. הדברים שאמר הם חלק ראשון וחשוב של תשובה לביקורת של חה"כ יחימוביץ' שהובאה למעלה. הפרסום פה כולל גם תכנים שאי אפשר למצוא בעשרות עמודי "הטיוטה הראשונה" של השמאל הלאומי.

חקיקת חוק חינוך ממלכתי (מגיל "עריסה" עד סוף התואר הראשון)

א. הרחבת מערכת החינוך הממלכתית – מגיל 3 חודשים עד סוף תואר ראשון. חינוך חובה חינם מגיל 4 עד סוף י"ב. החינוך מגיל 3 חודשים עד גיל 3 והתואר הראשון יהיו בתשלום מסובסד באופן פרוגרסיבי לפי הכנסת הורים ברוטו.

ב. חינוך שמחוץ לזרם הממלכתי (רשת החינוך העצמאי, אל המעיין, בתי"ס פרטיים ו"ייחודיים" במגזר הערבי והיהודי) ימשיך להתקיים אך יהיה חייב בלימודי ליבה בפיקוח משרד החינוך. יקבע רף עליון ממלכתי ל"סל" תלמיד, למניעת מימון עודף על-ידי הורים או גיוס תרומות.

ג. התואר הראשון יהפוך לתואר של לימודים כלליים, בדומה לנהוג במכללות בארה"ב והחפצים בו בסבסוד המדינה יהיו רשאים לדחות בהתאמה מועד שירותם הצבאי/ אזרחי.

ד. לימודי ערבית כשפה חובה לצד העברית מגיל 4.

ה. הפיכת המורה בישראל למקצוע מועדף, כלכלית ומעמדית.

רפורמה בבריאות

חוק ביטוח בריאות ממלכתי היה רפורמה מצוינת אך צריך להשיב עטרה ליושנה: 75% מימון ציבורי, 25% מימון פרטי, כדי שלא יפגע השוויון לנגישות.
א. מס הבריאות צריך לעבור שינוי ולההפך להיות פרוגרסיבי (בדומה למס הכנסה), כך שאחוז המס עולה יחד עם ההכנסה ברוטו, והמדרגה האחרונה תעלה ל-8%.
ב. גם מחירי תרופות ושירותים נוספים לא יהיו אחידים לכל, העשירים ישלמו יותר מהמעמד הבינוני על אותה תרופה. עשירונים תחתונים יהיו פטורים. סל הבריאות יעודכן מידי שנה ב-2%.

שוויון זכויות והזדמנויות לערבים

א. מהפיכה בתשתיות, ביוב ותחבורה בתוך היישובים הערביים, כדי שייראו כמו היישובים היהודיים.
ב. אפליה מתקנת בחקיקה בהעסקה במגזר הציבורי והפרטי.

שוויון בחלוקה בנטל וכניסה של כולם לשוק העבודה

א. יונהג שירות צבאי/ אזרחי לכולם במתכונת גרמניה: כל אזרח יידרש לבחור אם הוא הולך לצבא או לשירות אזרחי בקהילתו (כלומר השירות האזרחי לא יהיה פתוח רק לחרדים/ערבים/בנות דתיות אלא לכולם).
ב. משך השירות יהיה שווה לבנים ובנות.

פערים בין מרכז ופריפריה

רשת רכבות מהירות בתדירות גבוהה תחבר את כל המדינה לתל אביב וגוש דן, כדי שהפריפרייה תהפך לפרברים. הפרוייקט ייבנה בשיטת BOT כאשר המכרז יעודד קבוצות מחו"ל על פני משפחות ההון אצלנו.

היתרונות –

א. אזרחים יוכלו לרכוש/לשכור דירה בפריפריה ואפילו בית צמוד קרקע במחירים סבירים ולעבוד בת"א וגוש דן.
ב. הרכבת תחבר בין יישובי פריפריה מוכי אבטלה למרכז שבו יש ביקוש לעבודה ותיצור שוויון תעסוקתי.
ג. הגעת אוכלוסיה מבוססת ליישובי הפריפריה תיתן דחיפה לכלכלה המקומית ותיצור מקומות עבודה רבים גם בפריפריה (מרכזי קניות ושירותים למשל).

ומה הלאה?

בהמשך, נביא כאן פירוט של התוכנית הכלכלית, שהובאה כאן בנקודות, וננסה להשוות בין ההצעות שהועלו כאן לחלופות מימין ומשמאל. בנוסף, נברר את עמדת "השמאל הלאומי" בנושאים שאינם מוזכרים כאן כלל (כגון הפרטה והלאמה, התאגדות עובדים ועוד). אנחנו מתייחסים לשיחה המתמשכת הזו כאל "חוג בית וירטואלי" שיקיים "השמאל הלאומי" איתכם הקוראים, ומתכוונים להעביר את השאלות שלכם, גם הקשות והמעצבנות,  הלאה לאנשי התנועה. מה שנדרש מכם הקוראים זה לשמור על דיון ענייני וממוקד. גם אם כבר מזמן יש לכם דעה מגובשת (שזה לא מספיק שמאל, שזה יותר מדי לאומי, או גם וגם, או להיפך), תשאירו אותה רגע בצד. אנא התמקדו בשאלות ספציפיות על מה שיש (ולא פחות חשוב – מה שאין) במצע הכלכלי של התנועה, כך תעזרו לנו להפוך את המשך הראיון למעניין יותר.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

85 תגובות

  1. נדב פרץ :

    בקיצור, קצת ימינה מ'הדרך השלישית' של בלייר. לא סוציאל דמוקרטיה ולא נעליים.

    שוב התפיסה הישנה והטובה, לפיה השוק הוא המנגנון המושלם, ורק צריך לדאוג שאנשים יגיעו אליו מוכנים (יגיעו במובן של חינוך, או יגיעו במובן של רכבת). אף מילה על הגנה על אזרחים מפני עוולות השוק.
    לא שמענו אף מילה על דאגה לזכויות עובדים – לא על חקיקת מגן, לא על אכיפה, ולא על התאגדות. שוק חברות כוח האדם הוא אחלה, כנראה.
    לא שמענו אף מילה על הגנה על מי שלא משתלב בשוק – בין אם בצורת קצבאות או בצורת שירותים. כנראה שהמציאות שבה רבע מהישראלים (ושליש מהילדים הישראלים) מקובלת לחלוטין על אלדד יניב.

  2. אלעד הן :

    בנוסף שמענו שאת התוכניות ה'חברתיות' שלו מתכנן השמאל הלאומי על דרך ההפרטה. ועוד הפרטה לקבוצות הון בחול, שזה עיקר
    אמונה של נתניהו.

  3. אסף :

    ומאיפה יגיע הכסף לנקודות החביבות הללו?

    "חוק חינוך ממלכתי" ו-"רשת רכבות מהירות בתדירות גבוהה" יעלו מיליארדים רבים.

    במה אתם מתכוונים לקצץ? אנא פרטו סעיפי תקציבים ספציפיים, שמסתכמים במיליארדים (הרבים מאד) הנדרשים.

    כמה קל לכתוב מה תעשו, בלי לכתוב על חשבון מה זה יהיה.

  4. 29.7.2010 « מה אני קוראת :

    […] איתי אשר מוודא בראיון אישי שאנשי השמאל הלאומי אכן יודעים לשפוך הרבה כסף כמו שמאלנים טובים ומגלה מה יהיו חמש הרפורמות החברתיות הראשונות שלהם. […]

  5. דוד :

    נשמע כמו התכנית של ביבי נתניהו, פריפריה והכל. זאת חוץ מהחלק של החינוך שנשמע כמו התכנית של יולי תמיר (עם "טוויסט" ליברמני כמובו).

    אגב, כמו איזה ישובים יהודים אמורים הישובים הערביים להראות? ערד? מגדל העמק? כוכב יאיר? סביון? עוד ססמא על סממא.

  6. דוד :

    חוץ מזה שהשמאלנים הלאומים דווקא כן כותבים על איגודי עובדים. הם כותבים במניפסט שלהם שאיגודי עובדים הם "שלטון ההסתדרות" ממנו יש להפטר. אל תגידו שאין!

  7. דוד :

    אגב, זה הבחור מ"עבודה שחורה" כתב (זה עם הבלוג המאוד מעניין!)?

  8. מיכאל לינדנבאום :

    אפשר לקרוא להם גם "המפריטן הלאומי" .הם צאצאים לגיטימיים של המשת"פים של העבודה עם ההפרטה וההון כבר מימי "תוכנית הייצוב הכלכלית" משנת 1985 שבה שמעון פרס+ישראל ישראל קיסר מההסתדרות חברו לליכוד בהשמדת מדינת הרווחה שלפני 1977 .

  9. אורי שטרן :

    ראשית על השמאל הלאומי להגדיר מה המטרה של המדיניות בכלכלית: שיפור סטטיסטיקות (צמיחה וכו') או טובת האזרחים ושיפור השירות לאזרח (תעסוקה הוגנת, בריאות וכו').
    מהם השירותים שעל המדינה לספק?
    האם המדינה צריכה לדאוג להעסקה הוגנת של נותני השירות לציבור?

  10. ק. טוכולסקי :

    שמאלנים הם לא, הם גם לא ממש לאומיים, אולי לאומנים, קפיטליסטים לאומנים, טוב, נאחל בהצלחה לאלדד יניב בדרכו לספסלים האחוריים של קדימה. לעדת מעריציו שחלקה מורכב מאנשים טובים אני רק מייחל ליום שבמקום להתבייש בזה שהם שמאלנים וס"ד הם יבינו שלא צריך לחפש תחליף לס"ד/סוציאליזם במני מקסמי שווא.

  11. לקסי :

    רשת הרכבות המהירות שתעשינה את הספר פרבר של הגלעין… (תכנית יוגב ונתניהו?).

    במצב הקיים של מימון הרשויות המקומיות, פירוש הדבר הרעה במצבן והגדלת פערי גלעין – ספר.

    עיקר מימון הרשויות המקומיות הוא מארנונה עסקית. נתניהו בגלגוליו השונים חיסל את מענקי האיזון שעיקרם היה העברת כסף מרשויות עתירות הכנסה בגלעין אל רשויות מעוטות הכנסה בספר ושלא בספר.

    קנס המרחק המושת על תושבים ועל עסקים בספר אינו מתקזז לא על-ידי הקלות במס-הכנסה ולא על-ידי תמריצי מעבר.
    אם החברה הישראלית רוצה ספר חזק עליה לשוב אל מדיניות משווה.
    במדיניות של מאמץ ממשלתי אמיתי להשוואת תנאים – בעיקר בייזום העתקת מקומות עבודה ששכרם גבוה ובמימון נאות של הרשויות המקומיות – קשרי התחבורה המשופרים יעזרו לספר, אחרת התועלת העיקרית תהיה לגלעין.

    גם בסוגיה זו השמאל הלאומי, או שלא למד את הענין, או שמסמא עינים בזדון.
    כך או כך ישועת הספר לא תבוא ממנו.

  12. מיכאל לינדנבאום :

    באמת ,איך תהיה רשת רכבות מהירה אם מברוני הגז לא רוצים לקחת כסף ונותנים מתנות לטייקונים בהורדת מיסים נמשכת,ואין פיקוח על ה"תרגילים" של בעלי ההון,ומאפשרים "תספורת" של כספי ציבור לטובת הטייקונים?.

  13. תומר מינץ :

    תודה רבה לאיתי על הבמה ועל שיתוף הפעולה. מבטיחים לענות בהמשך לכל שאלה, ולהקשיב לכל הצעה או הערה.

  14. אלעד הן :

    שלום תומר. אנא ענו מדוע להפריט תשתיות חיוניות בשיטת בי. או. טי. זה סוציאל דמוקרטי.

  15. יובל כץ :

    לכל המגיבים, אם כבר יש לכם ביקורת תבקרו את מה שכן כתוב ואל תהיו נודניקנים טרחניים שבוכים על מה לא כתוב, אם היו כותבים על הכל זה היה לוקח ספר שלם, התחום הכלכלי-חברתי הוא תחום עצום.
    גם לי יש ביקורת אבל זה לא הפורום.

  16. אבי :

    מדינת רווחה אמורה להיות שוויונית ולא דפרנציאלית וככה זה באמת בסקנדינביה. שכר הלימוד אמרו להיות מסובסד לכולם ולא שיתחליו לבדוק מצב כלכלי של ההורים או לבלוש למי יש אוטו ולמי לא. ההפרדה הזאת תיצור נתק בין מי שמקבלים למי שלא. כך לדוגמה, בשביתת הסטודנטים האחרונה, תלמידי המכללות הלא מסובסדות לא שבתו, כיוון שבכל מקרה הם משלמים שכר לימוד מלא. ככל שמצב זה יתרחב אז יהיו פחות ופחות אנשים שיאבקו כאשר יקצצחו בסבסוד לעניים. בכלל האימרה הידועה "שירות לעניים הוא שירות עני" נכונה תמיד. רק כאשר כולם יקבלו שירות מסובסד אז הוא יהיה ראוי וטוב ויהיה אינטרס לכולם לשמור עליו.

  17. לקסי :

    ליובל,

    "גם לי יש ביקורת אבל זה לא הפורום."
    למה?

  18. רמי הוד :

    לקרוא לחמש הנקודות האלו מצע זה קצת מצחיק. הן וודאי לא משקפות את השקפתם החברתית-כלכלית של חלק מהצעירים שהצטרפו לשמאל הלאומי מתוך כוונה אמיתית לעשות פוליטיקה שמאלית, ולא רק במובן המדיני. מנגד, אין לי ספק שגם אם בחמש הנקודות היה כתוב "תמיכה בהפרטה כמנגנון ליצירת צדק חברתי, חברה אזרחית ושוויון הזדמנויות" זה לא היה מוריד בהרבה ממצבת החברים של השמאל הלאומי. למה? כי זה לא כזה חשוב.
    המהלך של השמאל הלאומי הוא בפשטות לא מהלך ס"ד. הוא לא שואב את כוחו ממאבקים במקום העבודה והוא לא רץ למקומות בהם פוגעת ההפרטה. הוא רואה את סיום הכיבוש כתנאי מקדים לטיפול במצב החברתי-כלכלי.זהו וודאי סדר העדיפויות שניכר מהטקסטים ומהמפגשים.
    ההצהרות אינן חשובות אלא הפרקטיקה הפוליטית, האלקטורט ( העתידי) אליו פונים והאופן בו פונים אליו. המרחב הפוליטי אליו נכנס השמאל הלאומי הוא הפוליטיקה הליברלית-אנטי כפייה דתית- "עוד מעט נהיה כאן מיעוט" הממוקם בין קדימה למרצ, לא כולל החלקים הס"ד בעבודה.
    כל זה לא הופך את המעשה שלהם ללא חשוב או לפסול. פיצול השמאל על בסיס חברתי-כלכלי הוא אמנם מהלך נכון תיאורטית ופוליטית, אך לא מן הנמנע שבעתיד הלא רחוק יהיה צורך להתכנס תחת מחנה רחב.
    במציאות הפוליטית האיומה בה אנו נמצאים כל מהלך שמדבר על סיום הכיבוש ואפילו מביע בצורה מעורפלת תמיכה במדינת רווחה הוא חשוב, על אחת כמה וכמה אם המהלך הזה מחובר לעבודת שטח שיטתית.

    המשימה שלנו היא ליצור בטווח הלא רחוק אלטרנטיבה מפלגתית ס"ד, או לכל הפחות מחנה ס"ד רחב שיפעל במסגרת מפלגתית משותפת.

  19. ליובל כץ :

    עד כמה שידוע לי, יניב כבר כתב "ספר שלם" על המצע שלו, ןלא מצא לנכון להתייחס לנושאים הללו, ליבת האידיאולוגיה של השמאל להזכירך, אפילו במשפט.

  20. אריה גור :

    אני כבר מזמן הפסקתי להתייחס לשמאל בארץ. אני רק רוצה לומר שאם אפשר היה להגיע לשלטון בדיבורים חכמים, מאמרים משכילים והרצאות מרתקות, השמאל היה כבר מזמן מנהל את כל העולם כולל את סין.

    רק שזה לא עובד ככה.

  21. Tweets that mention ª×¨ "עבודה שחורה" על התכנית הכלכלית של השמאל הלאומי -- Topsy.com :

    […] This post was mentioned on Twitter by smoleumi, smoleumi. smoleumi said: האתר "עבודה שחורה" על התכנית הכלכלית של השמאל הלאומי http://bit.ly/cCS66F […]

  22. רני :

    אשרי המאמין.
    אין סעיף אחד ויחיד ב"מצע" הזה שאני מאמין שימומש, גם אם מחר אלדד יניב ראש ממשלה.
    למעשה חלק מהסעיפים בה מופרכים (לא ברעיון, ביכולת המימוש) שהם פשוט עלבון לאינטליגנציה. מישהו כאן מאמין שבעתיד הנראה לעין כל צעיר שמעוניין בכך "יהיה רשאי לדחות בהתאמה מועד שירותו הצבאי/ אזרחי …" ???? ועוד ועוד

  23. יובל כץ :

    יש התייחסות כללית גם בנושא הכלכלי, גם במדיני היא כללית, הספרון אינו מצע, אין בו הכל וזה שחסרים דברים לא מוריד מערכו, ומי שפוסל אותו על סמך מה שאין בו ולא מתעודד ממה שיש בו בעצם לא עושה כלום, יש פלטפורה, יש התארגנות, מי שנראה לו שחסרה התייחסות אז שישפיע מבפנים ולא יקטול ויפסול כי זה הכי קל בעולם.

    אני את הביקורת שלי את בפורום של השמאל הלאומי כי זה הפורום המתאים.

    רני, לפסול כי אתה לא מאמין שזה יתמשש זה הדבר הכי מטופש שיש, אין לך טיעון יותר טוב?

    רמי, זה עקרונות, זה משהו, אנשים כמוך יכולים מאד לעזור בגיבוש מצע כלכלי, עם ניסיון בשטח.

  24. דווקא – הבלוג של ירון בן-עמי :

    […] אלה היא עקרה ומזיקה. שמחתי מאד לגלות, אם כן, שלא רק שיש ראשי פרקים לתוכנית כלכלית, אלא שהם מתפרסמים באתר איגוד …. תזוזה פוליטית בצוותא עם ארגון עובדים בראשית דרכו – זו […]

  25. אלדד יניב :

    אני שמח על העניין והדיון וההערות. החוכמה בחיים היא להגיד מה כן. מה חמש הרפורמות של המתנגדים. מה לא – זו לא מנהיגות ולא פוליטיקה. זו ביקורת תאטרון. המשך יבוא, כולל כיצד מממנים את המהפכה. שבת שלום

  26. מזרחי :

    לא מאמין לכם. אני אצביע חד"ש. אתם דואגים ללבנים אשכנזים מהמעמד הגבוה. אתם לא תדאגו לי ולא תדאגו לאחיי הפלסטינים.

  27. אלון :

    צריך לזכור שמדינת רווחה היא קודם כל שווה לכולם. חינוך חינם ומסובסד לא צריך להתבסס על סמך הכנסה כלכלית. זה יוצר אפליה כלכלית. הקושי הכי קשה של הקפיטליסטים עם הסוציאל דמוקרטיה הוא שלאלו שעובדים קשה לוקחים יותר מאשר לפרזיטים.
    אין מה לעשות כדי ליצור כלכלה יצרנית צריכים להיות פערים כלשהם. הדרך למצצם אותם צריכה להיות דרך המדינה, שנוהגת בשויון לכולם.
    תחשבו על זה ככה, ככל שהמדינה מחזיקה ביותר כסף ככה זה פחות כסף אצל האזרחים, ופחות פערים. אם ההמשלה חזקה כלכלית, היא יכולה לדאוג לשירותי הרווחה של האזרחים, כגון בראיות, חינוך, ביטחון, דיור, וכו'.

    הממשלה יכולה להשיג את הכסף בהעלאת מיסים, כמו באירופה, שימו לב שבמדינות עם הכלכלה הכי מרשימה יש מס גבוה.

  28. ק. טוכולסקי :

    מתוכנית גותהא בשנת 1868, דרך הרביזיוניזם של הס"ד הגרמנית ב-1905 ועד הדרך השלישית של בלייר ושרודר ועד קדימה, העבודה של ברק, עיני והרצוג והשמאל הלאומי, כל הניסיונות לנסח מחדש את השמאל ולהתקרב למיינסטרים תמיד היו על חשבון עקרון השיוויון ולטובת שלטון ההון.

    פעם הפשרות היו בין מרכסיזם קלאסי וקצת פחות, היום 142 שנה אחרי גותהא, כבר לא נשאר הרבה על מה להתפשר.

    השמאל הלאומי כמו שכבר אמרתי אינו שמאל ואינו לאומי. 5 הנקודות שלו יכולות להופיע במצע של העבודה, קדימה, ש"ס, האיחוד הלאומי, הבית היהודי, בל"ד, הליכוד, ישראל ביתנו, יהדות התורה ורעם-תע"ל.

    אני קורא שוב לכל השמאלנים הסובלים משנאה עצמית להבין שבסוף התהליך הזה של אני שמאלני אבל יש שתי אפשרויות:
    1. הרוב המוחלט יתברגנו ויזכרו את השמאלניות שלהם כמשובת נעורים, מה לעשות הרוב בדרך כלל בוחרים בדרך הרעה.
    2. להפסיק עם השטויות ולהיות שמאלנים בלי להזדקק לכל מני מסננים של לגיטימיות מזויפת מהמרכז.

    השמאל הלאומי הוא סתם מלכודת שמשרתת את ההון כמו קדימה והעבודה, מס השפתיים שהשמאל הלאומי משלם נועד להרגיע את מצפונם של אוהיו לא לשנות את המדינה.

    אני יהודי וישראלי גאה, שאוהב את המדינה שלי וגם משרת ביחידת מילואים קרבית מאז השחרור מהסדיר. אני מצביע גאה לחדש וסוציאליסט גאה והדגל שלי אדום. אין בין הדברים שום סתירה ולא צריך כל מני חצאי סוס חצאי גמל מהונדסים פרי מוחם הקודח של יועצים פוליטיים בשביל ההגשמה. צריך פשוט להאמין בצדקת המאבק המעמדי ובזכותם של כל בני האדם לחיים של שיוויון וצדק.

  29. יפתח גולדמן :

    הפוסט הזה ותגובותיו גרמו לי לעשות מה שדחיתי את עשיתו עד עכשיו: פתחתי את מסמך היסוד של "השמאל הלאומי" וקראתי.
    אני מודה שהסגנון דווקא מצא חן בעיני, ועם רבות מן הטענות הסכמתי (היה לי קצת קשה לבלוע את עניין הקושאן של אברהם, אבל אולי זה בגלל שבזמן הברית בין הבתרים הייתי חולה).
    יחד עם זאת, צודקים הטוענים שאין למסמך הזה דבר עם סוציאל-דמוקרטיה (וגם לא עם סוגים אחרים של סוציאליזם).
    ככל שאפשר להבין על סמך קריאה של מסמכים, השמאל הלאומי דומים במידה רבה לחלקים היותר סימפטיים באגף הליברלי של 'מרץ'. לא יותר ולא פחות.
    זה די מעט, אבל מצד שני, מצבנו נואש מכדי לוותר על סוג האנשים המזדהים עם המסמך הזה. בגדול, מאוד בגדול, הם במחנה שלנו. ראוי לזכור זאת.
    עכשיו צריך להתחיל לדבר איתם על כל מה שסוציאליסט או סוציאל-דמוקרט מחפש אצלם ובינתיים לא מוצא: התיחסות (שלילית) להפרטה, התיחסות (חיובית) לאיגודי עובדים, מיסוי ההון וכן הלאה.
    התחושה שלי מקריאת המסמך, וכן מקריאת חמש הנקודות, היא שאנשי השמאל הלאומי פשוט לא מתעניינים בכלכלה. אני מקווה שהם לא יעלבו מהטענה הזאת (היא בכל זאת עדיפה על הטענה שהם מפריטנים נאו-ליברלים בתחפושת). חשוב שנזכור: רבים מחברינו בשמאל ה'חברתי' (איזה שם מגוחך…) התחילו את דרכם כאנשי שמאל של שטחים-שלום-זכויות-אדם ולא כל כך הבינו למה מכריחים אותם לדבר על דברים משעממים כמו "תקציב גרעוני".למען הגילוי הנאות: גם אני הייתי פעם במקום הזה.
    לסיכום: כדאי לתת צ'אנס למגמה הזאת. אולי בסוף נמצא את אלדד יניב בספסלים האחוריים של 'קדימה'. אבל אולי נמצא אותו גם כשותף למאבק הסוציאל דמוקרטי.

  30. מיכאל לינדנבאום :

    אלדד יניב היה שותף לתביעת ה SLAPP של הנהלת החברה לאוטומציה המפריטנית נגד אריה גור.הוא גם סייע לברק בהשתלטות העויינת על ה"עבודה".
    עם כל הרצון הטוב ,קשה להאמין שהוא יהפוך עורו.

  31. אריה גור :

    אם כבר להתייחס לאותו משפט שלי, הייתי רוצה שמישהו יקום וישאל איך יתכן שאחרי שבית משפט קבע שיו"ר החברה משה אלקסלסי פעמיים לא אמר אמת במשפט, ופעם אחת ההנהלה בראשה הוא עומד ניסתה להונות את בית המשפט, והאיש עדיין ממשיך לנהל את החברה שכולה ניזונה מכספי ציבור כאילו וכלום לא קרה.

  32. מיכאל לינדנבאום :

    אריה,
    בממלכת הפשע המאורגן שנקראת הפרטה ,אין שום בעייה לשקר ,לרמות ולעשות כל דבר נבזי.
    בשביל פושעי ההפרטה אין חוק, רק משת"פים בהסתדרות,בכנסת ובממשלה.

  33. דבורה אברמזון :

    הדיון פה מעניין, אבל בואו ננהל אותו פנים מול פנים. כולכם מוזמנים לבוא לחוגי הבית שלנו ולשמוע יותר לעומק על השמאל הלאומי ותפיסת העולם הכלכלית חברתית שלנו. וחשוב לציין, שימו לב להבדל בין שיח קומוניסטי לשיח סוציאל דמוקרטי, יש הבדלים גדולים. שתהיה שבת שלום

  34. מיכאל לינדנבאום :

    היבנו,
    בשביל המפריטנים אויבי האיגוד המקצועי,כל מי שמתנגד לפשע ההפרטה נחשב לקומוניסט.
    יצא מרצע מהשק.
    כמו שאמר הפילוסוף:"הפטריוטיזם הוא מיפלטו של הנבל.

  35. אלעד הן :

    דבורה,
    הטענה "יש הבדל בין שיח קומוניסטי לשיח סוציאל דמוקרטי" היא בוודאי טענה נכונה. רק שהיא הופכת למקרתיסטית כשהיא מייחסת לשאלות שהן כולן מעולם הסוציאל דמוקרטיה "קומוניסטיות". אם כוונתך רק לטענה מסויימת פה, אנא צייני זאת. אם כוונתך שכל מי שרוצה לראות פה סוציאל דמוקרטיה בנוסך סקנדינביה הוא קומוניסט, אנא אמרי גם זאת. דבר זה גם הוא שווה פחות או יותר לצורת הניסוח של האוצר.

    ולעניין עצמו: תומר ביקש שאלות. שאלתי לגבי הרחבת הפרטת התשתיות בשיטת BOT שלדברי אלדד יניב היא חלק מרכזי מהרפורמות של השמאל הלאומי. להבנתי אין לעניין זה דבר וחצי דבר עם סוציאל דמוקרטיה. למעשה, כביש חוצה ישראל שאותו מטפח באהבה ביבי בנוי על אותו עיקרון. טרם קיבלתי תשובה.

    היו פה עוד שאלות מצויינות, לגבי הקו הבסיסי שנראה שאתם מקדמים של "מדינת רווחה שאריתית", כלומר מדינת רווחה שנותנת שירות שונה לעשירים ולעניים (ר"ל שירות טוב לעשירים ושירות מחורבן לעניים). בינתיים ראיתי מספר תגובות מחברי השמאל הלאומי שמבקשות תגובות, וראיתי מספר תגובות של חברי השמאל הלאומי שאומרות שהתגובות הן קטנוניות/לא רלוונטיות/לא ראליות. מה שלא ראיתי זה תשובה לאפילו נקודה ביקורתית אחת שעלתה פה.

    מתוך הנחה בסיסית (שהנחתה אותי גם במפגשים קודמים עם אנשים מהשמאל הלאומי) שבסה"כ יש הרבה אנשים טובים בתוך ההתארגנות הזאת, אני מאד רוצה לשמוע את תגובתכם.

  36. ק. טוכולסקי :

    אני מכיר את השיח הקומוניסטי את השיח הס"ד ועוד כמה שיחות במחנה הסוציאליסטי לגווניו ובגלל זה אני לא רואה את המשותף לכל אלו עם השמאל הלאומי.

  37. זאב סלינגרה :

    כל הרעיונות כבר קיימות .ורצון טוב שלכולם יהיה טוב חמים ונעים,……שוויון לאזרחים הערבים נהדר אבל בוזמנית חובות שוות גביית מסים הן בסקטור המוניציפלי והן מס הכנסה כולל שרות לאומי לא אצלם בכפר אלא בבתי חולים,מכבי- אש,מד"א אפילו מתנדבי משא"ז וכו' כנ"ל המגזר החרדי שלא עובד ולא משרת במאות אלפי בחורי ישיבה.אם רוציפ לקיים מדינת סוציאל דמוקרטית חייבים קודם לחוקק
    חוקים שמסדיר זאת.לצערי הרב במדינת ישראל (למעט ט.לפיד ז"ל)
    הפוליטקאים לא מוכנים להאבק על
    שוויון בחובות אלא על כורסאותיהם
    ומשכורות כמה שיותר גבוהות והרבה פגרות.זאב סלינגרה

  38. דנדו דוד :

    לאריה – כנראה מבחינת שופטי בית המשפט אם לא משקרים אז ראויים לעונש.
    כולם יודעים שבית המשפט הפך במה לרמאות, אבל על עדות שקר נענשו בשנה האחרונה כמה אנשים בדיוק???
    החרפה היא על מערכת בתי המשפט.

    לגבי השמאל הלאומי, כל הכבוד על קירוב לבבות השמאל. זה תפקידם והם עושים זאת היטב, אך את השמאל צריכה להנהיג יחימוביץ

  39. איתי :

    אלדד יניב עצמו אמר לי מפורשות כי התוכנית הזו (והגישה שלו ככלל) אינה סוציאל-דמוקרטיה.

    לכן אפשר להמשיך הלאה.

    למשל לשאלה האם רכבות הן הפתרון הטוב ביותר לצמצום פערים בין מדינת ת"א לפריפריה או שאפשר באותו התקציב (מיליארדים) לעשות דברים טובים יותר. ובכלל, האם זה נבון מבחינה תכנונית לנסות להפוך את כל ישראל לפרברי שינה של ת"א, או שעדיף לפתח 5-10 מטרופולינים שיהוו מוקדי תעסוקה. יש לשאלה הזו גם קשר לשונות התרבותית במדינה, לגזענות ולשנאת זרים. האם רכבת מהירה משפרעם לת"א ומביתר עילית לת"א היא רלוונטית כאמצעי שמנגיש עבודה לעו"ד ערביה משפרעם ולמנהלת חשבונות חרדית מביתר עילית?

    דבורה,
    כאשר את ויובל כץ משתמשים במונח סוציאל-דמוקרטיה בפורום שיש בו הרבה אנשים שמבינים מהי ס"ד יותר טוב מכם (וגם ממני) אתם פשוט יורים לעצמכם ברגל.

    בפרט נראה לי שנדרשת הבנה בסיסית של ההבדל בין מדינת רווחה ס"ד ובין מדינת רווחה שאריתית
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%94

    (דוגמה מעולה בביקורת על המצע של אופיר פינס כאן
    http://www.blacklabor.org/?p=494)

    ההצעות לתשלומים לפי הכנסה על חינוך בגיל הרך, התואר הראשון וכן על תרופות מתאימים למודל מדינת רווחה שאריתית, בשונה מההצעה שלכם למיסוי בריאות פרוגרסיבי, שתואמת דווקא את הגישה הס"ד.

    במדינת רווחה ס"ד ישנם שירותים שמוגדרים כזכויות (בניגוד למוצרים) ואותם חובת המדינה לספק לכולם בחינם או בסבסוד (שהוא זהה לכולם – לעשיר ולעני). דוגמאות: חוק חינוך חינם, לימודים באוניברסיטה, קצבת זקנה, תרופות בסל התרופות, כל כביש שאינו כביש אגרה, הגנה מפני התקפת טילים, שירותי כבאות וכו'…

    במדינת רווחה שאריתית חלק מהזכויות האלה הופכות למוצרים, והעניים מקבלים אותם במחיר מוזל או בחינם.

    אם את מכירה את התנגדות הסטודנטים לדוח שוחט – זה בדיוק העניין – גם שם הרעיון היה לעשות רפורמה ברוח מדינת רווחה שאריתית: להעלות לכולם את שכר הלימוד ולתת מענקים והלוואות לנזקקים. המתנגדים טוענים כי זוהי פגיעה חמורה בבני המעמד הבינוני, ובייחוד אלה שמעל קו העוני ומתחת להכנסה ממוצעת. מצד אחד המדינה לא רואה בהם זכאים ומצד שני הם נקרעים מנטל התשלום על המוצר (וגם נוצר פה תמריץ מסוכן להישאר עני או להתחזות לעני).

    למעשה את חזיונות האימה שציירו מתנגדי דוח שוחט חווים יום יום רוב ההורים לילדים בגיל הרך במעמד הבינוני, כלומר אלה שאינם זכאים למעון מסובסד.

    סטודנט לתואר ראשון באוניב' משלם פחות מאלף שקל לחודש על לימודיו, הורה לילד אחד בגיל הרך (לי יש שניים) משלם בממוצע פי 2.5 מזה על גן/משפחתון פרטי.

  40. אלעד הן :

    איתי, אם השמאל הלאומי היה מכריז באופן רשמי 'אנחנו לא ס"ד' אז הכל היה פשוט כמו שאתה אומר ולא היה טעם בביקורת ס"ד על מצעם. מאחר שזה לא המצב והם מנסים לרקוד על שתי החתונות אני אמשיך לדרוש מהם לעמוד ביומרות הס"ד.

  41. איתי :

    אלעד,

    קודם כל אני מתנצל על הניסוח הבוטה – תיקנתי.

    הבעיה המרכזית שאני מזהה פה בשיחה אינה ריקוד על שתי חתונות, משום שאין ניסיון מלמעלה להגיד "מי לסוציאל-דמוקרטיה – אלי" או של יניב לטעון שהוא עצמו סוציאל-דמוקרט (כמו שעושים למשל עופר עיני או בוז'י הרצוג).

    הבעיה המרכזית שרואים פה (ולא רק פה) היא הפער בין הפעילים הצעירים של השמאל הלאומי ובין אלדד יניב. בעוד שהם חושבים בטעות שהדרך של השמאל הלאומי היא סוציאל-דמוקרטיה, יניב מבין יפה מאוד שאין זה כך.

    אבל יותר משזה מעיד על איזו נקודת חולשה של השמאל הלאומי, זה מעיד על הכישלון הכרוני של המחנה הסוציאל-דמוקרטי. הכישלון שלנו הוא לא רק במספר המנדטים אלא בהיכרות של הציבור הרחב נטול המודעות הפוליטית עם הדגלים העקרוניים של הדרך הסוציאל-דמוקרטית ועם 5-10 רפורמות הדגל שסוציאל-דמוקרטים בישראל היו רוצים לקדם ביום שיעלו לשלטון.

    בהקשר המדיני-בטחוני, המודעות של הציבור הרבה יותר גבוהה. לכן כל טמבל יכול לסווג את "אם תרצו" כתנועה ניצית (למרות כל ניסיונותיה הפאתטיים להיקרא מרכז) ואם כמה ממובילי ההפגנות בשיח' ג'ראח יקימו תנועה / מפלגה יהיה ברור לגמרי שמדובר בתנועת שמאל, גם אם המילה שמאל לא תיאמר.

    בהקשר הכלכלי אין שום בעיה להרצוג המפריט שובר השביתות למכור את עצמו לציבור כסוציאל דמוקרט. ולהבדיל אין שום בעיה שסטודנטים וצעירים בשמאל הלאומי, במרצ או במפלגת העבודה יגדירו את עצמם בתמימות רבה כסוציאלדמוקרטים אף שדעותיהם הקונקרטיות רחוקות מאוד מהסוציאל-דמוקרטיה. עיין בטור של "תא אופק" כאן בעבודה שחורה ותתחלחל – לדוגמה מאמר התומך בחוזים אישיים במגזר ציבורי במקום הסכמים קיבוציים.

    מה אפשר לעשות?

    1. ראשית כל – להגדיר את 5-10 הרפורמות שלנו. אפשר לקרוא לזה המפקד הכלכלי או השמאל הכלכלי.
    אבל זה לא צריך להיות המסמך של דני גוטווין וחבורתו המצומצמת וההומוגנית יחסית, או של האוחזים בגישה של סוציאליזם דמוקרטי (טוכולסקי) אלא ניסיון לבשל משהו תוך התייעצות עם כמה שיותר שותפים – למשל שלי יחימוביץ' וארגונים לשינוי חברתי. לא צריך שם בלה בלה תיאורטי וסיסמאות גבוהות אלא אשכרה מה היינו עושים לו ראשות הממשלה היתה בידינו, בדיוק כפי שעשה כאן אלדד יניב. חובה לבחור במספר קטן של סעיפים, כדי לשדר סדר עדיפויות וכדאי גם להבחין בין אוטופיה ובין הבטחות ישימות. אני לדוגמה לא הייתי מבטיח להלאים את כל קופות החולים ולתת את השירותים שלהן ע"י עובדי מדינה, גם לא הייתי קורא להלאמה חוזרת של בנקים פרטיים שהולאמו ואז הופרטו. כדי להכריע בסוגיות כאלה ולבנות סדר עדיפויות נדרש פורום רחב ומגוון, לא "העדה החרדית" של הסוציאל-דמוקרטיה.

    2. אחרי שיש הסכמה על מסמך כזה, לערוך אותו מחדש בצורה שתהיה תמציתית וברורה ככל האפשר לציבור רחב (ע"ע עקרונות המפקד הלאומי של אילון-נוסיבה*)

    3. ואחר כך – להתחיל למכור את זה לציבור בדיוק כמו שעושים בהצלחה אנשי השמאל הלאומי (מפייסבוק ועד חוגי בית)

    * http://www.mifkad.org.il/
    1 . שתי מדינות לשני עמים
    2. פליטים פלסטינים יחזרו רק למדינה הפלסטינית, יהודים יחזרו למדינת ישראל
    3. למדינה הפלסטינית לא יהיה צבא – היא תהיה מפורזת
    4. גבולות הקבע על בסיס הרביעי ביוני 1967 (אפשרות לחילופי שטחים)
    5. ירשלים בירת שתי המדינות (השכונות הערביות בריבונות פלסטין, השכונות היהודיות בריבונות ישראל, הר הבית ללא ריבונות או בריבונות בינ"ל)
    6. יישום תביעות אלו יביא לסוף הסכסוך ולקץ התביעות ההדדיות)

  42. השׂמאל הלאומי - סדר יום חברתי (הקדמה) | יהודית, דמוקרטית, ישירה :

    […] מעין ראיון של ד"ר איתי אשר עם אלדד יניב, ובו פורטה תכנית חמש הנקודות של השׂמאל הלאומי. ראשית, אני מברך מאד על עצם קיום […]

  43. ק. טוכולסקי :

    א. 80% תמלוגים ממחצבים ומשאבי טבע למשל גז למדינה ו-20% לפני מיסים ליזמים פרטיים.

    ב. העלאת שכר מינימום וקצבאות וקביעה של נוסחת עדכון קבועה.

    ג. העסקה ישירה של עובדים בידי מעסיקים וחקיקת חוק יסוד זכויות חברתיות/זכויות עובדים.

    ד. הגדרת שירותי ליבה שינתנו לאזרחים בידי המדינה ובאמצעות גורמים שאינם למטרות רווח.

    ה. הגדרת יעדים לצמצום פערים, שיפור רמת החיים ואיכות הסביבה לטווח ארוך.

    איתי, אתה יכול לקחת את הנקודות האלו, כל נקודה מתוכן בצירוף עם אחרות, 10 נקודות לגמרי אחרות ורדרדות, אדומות, ולהמשיך לחפש הסכמה רחבה, או צרה. רעיונות ועקרונת יש, נשמעו כבר קריאות בין השאר שלי ובין השאר באתר הזה, להתאחד סביב היודמות של העלחאת שכר מינימום ותמלוגי הגז, מאוד ורדרד, ואפילו סביב אלו אין הסכמה כי שלי מעדיפה לשרת את עיני ולחלום הרצוג מאשר להושיט יד לפרץ. ופרץ לא יהיה הראשון להושיט יד לשלי, ומרצ ממשיכה להיות מרצ בדרך להיסטוריה, והס"ד מעדיפים להתדיין, ומלכיאור רוכב על הגב של הגז לבד ויחימוביץ מעדיפה חקיקה פרטית עם שאמה ע"פ שת"פ ס"ד. אבל בהצלחה, אני בפנים, המצב כל כך בקנטים שאני אלך לכל יוזמת איחוד רחבה אפילו אם אני אצטרך ללכת עם אטב על האף כמו בששת שנותי בעבודה.

  44. אלעד הן :

    איתי, אני חושב שאתה מדבר על טקטיקה שיווקית כשאין עוד מה לשווק.
    הרי אני יכול להגיד:
    א. העלאה משמעותית של שכר המינימום, מנגנון עדכון על בסיס הצמדה לתמ"ג לנפש.
    ב. שיפור חוקי ההתאגדות שתאפשר התאגדות קלה יותר של עובדים.
    ג. הצמדת שיעור הגידול בתקציב לגדילת האוכלוסיה + צמיחה עם קשיחות כלפי מטה.
    ד. הלאמה של השירותים החברתיים (במודל המהלך של חיים כץ ויחימוביץ' עם תוכנית וויסקונסין).
    ה. העלאת תמלוגי המחצבים הטבעיים ל80% (זה כבר על סדר היום, אז למה לא).
    ו. ביטול חוק ההסדרים.
    ז. שיפור משמעותי של פנסיית החובה. פיתוח מנגנון הפנסייה הממשלתית הנקראת קצבאות זקנה. הקמת קרן פנסייה ממשלתית בתנאים טובים שכספיה יהיו מושקעים לפי קוד אתי/מדיניות ממשלתית.

    זאת רשימה מקרית שעלתה בדעתי כרגע. אני מניח שהיא תזכה להסכמה רחבה בקרב ס"ד מכל הסוגים, ואני מניח שאפשר גם למכור אותה לציבור. אני מניח שניתן לנסח נקודות אחרות, טובות לא פחות. הבעיה היא שצריך מפלגה.

  45. מיכאל לינדנבאום :

    ל-41 ,
    אחד אומר כן הפרטה והשני לא
    כן הלאמה שני לא
    כן חברות כ"א ושני לא
    כן איגודים מקצועיים והסכמי עבודה מחייבים לכל המשק ושני לא .
    כן מיסוי גבוה על בעלי הון ובעלי הכנסות גבוהות והשני לא

    מסקנה ,הצעירים לא רק שהם בורים הם גם מבולבלים.
    יש ממה!! ,יש ממה!

  46. אבי :

    אחד הדברים החשובים ביותר למניפסט של השמאל החברתי זה העסקה ישירה והתנגדות לחברות קבלן/שמירה/כוח אדם.

  47. ארז צ. :

    מודל עיר לכולנו מתל אביב הוא האופציה היחידה האפשרית לבנות שמאל חזק , הגון, צעיר, עם חזון והתלהבות מושך ומאחד גם צעירים וגם ציבור גדול במגזר הערבי.

    בבחירות הבאות רק שלא נחזור על המודל של מימד התנועה הירוקה ועוד רסיסי מפלגות שריסקו את השמאל ישראלי לתת מולקולות.

    המאבק וההפגנות בשיח ג'ראח שצריכות למשוך אנשים ציונים הם לא בתחום של השמאל הלאומי ולכן אין לו שום סיכוי אדיאולוגי ומעשי לשרוד.

    מדובר בעוד מפלגת אמצע כמו קדימה.

  48. אלדד יניב :

    איתי צודק.
    מי שמציע תוכנית חמש נקודות משלו, למהפכה, שיקום.
    זה הזמן והמקום לעשות זאת.
    ביטול חוק ההסדרים זו לא מהפכה. אפילו לא תזוזה.
    בוודאי שזו לא מהות.
    מישהו מאיתנו היה מתנגד להעלאת שכר המינימום במכה אחת – בחוק ההסדרים?
    בקיצור, לשבת, לחשוב, להציג.
    מה חמשת הנקודות שלכם/ן?

  49. אלעד הן :

    אלדד, אתה מתחמק. להציג נקודות זה קל. עשיתי את זה לפני רגע (לא מבין, אגב, למה חמש ולא עשר או שתיים או עשרים). זה לא משנה את העובדה שאנחנו לא מסכימים, ושאתה לא סוציאל דמוקרט.

  50. אלעד הן :

    כוונתי היא שאתה מתחמק מלענות לביקורת ומנסה להסיט אותה הצידה.

  51. ק. טוכולסקי :

    הגדרנו נקודות לא? בפוסט הזה בפוסט החדש בנושא…. לא משנה אלעד אנחנו ונקודותינו נוצג מיד כקומוניסטים בוגדים אויבי העם וחסידי המהפכה כי הרי אחנו לא מסכימים עם:
    הוד קדושתו הנביא/מלך של הלא שמאל ולא לאומי, המשרת מטעם עצמו של שלטון ההון והגנרלים, מפיץ שנאת המתנחלים והחרדים האיש שרקח את עצמו מתמצית כל מה שרע באהוד ברק וטומי לפיד ועדיין לא שווה אפילו מקום משוריין בעשיריה השלישית של קדימה.

  52. אבי :

    אלדד, האם אתה בעד ביטול שכר הלימוד לכל סטודנט, כן או לא?
    האם אתה בעד העסקה ישירה והפסקת העסקה דרך חברות כוח אדם ובעד העסקה ישירה?
    האם אתה העלאה מסיבית של שכר המינימום?
    לענות ללא התחמקויות

  53. יובל כץ :

    במקום להתווכח על מהי הדרך הנכונה והמתאימה ביותר לישראל, במציאות של המאה ה21, מהם המטרות האובייקטויביות שלנו ככלכלה וכחברה אנחנו מתווכחים על הגדרות, פעם מה זה שמאל ועכשיו מה זה סוציאל דמוקרטיה, וכמו בנושא המדיני ההגדרה כאן היא מאד מאד צרה, מאד "לפי הספר" וכמובן כשסוציאליסטים טהורים או כמעט טהורים הם המגדירים אז כל מי שסוטה ממנה הוא חזיר קפיטליסט.

    זו הגישה שאני מקבל כאן.

    לי חשובה המהות יותר מהשם ומהגדרות, זה בכל דבר, המהות היא צימצום פערים בין עשירים לעניים(לא שיוויון המקומות היחידים בעולם זה היה שיוויון היו מדינות קומוניסטיות והשיוויון היה שלא היה כלום לאף אחד.
    צימצום פערים בין המרכז לפריפרייה, שיוויון הזדמנויות.
    זה אומר תשתיות, חינוך, בריאות.

    ערכים כמו סולידריות, השתתפות של כולם בנטל, שיוויון חובות ושיוויון זכויות אזרחי לכולם.

    זה אומר זכויות עובדים, שכר מינימום גבוה יותר, ביטול חברות כוח אדם.

    אז נכון, לא מדובר כאן לא על ביטול השוק החופשי וגם לא סירוס השוק החופשי ולא זה לא הופך אדם לפחות שמאל או לחזיר קפיטליסט, ממש לא, זה רק אומר שהוא ראלי ופרקטי וחלק מהעולם ולא מישהו ששווי במן העולם אידיאלים אוטופי דימיוני, מהפכן בגרוש.
    אז יש שוק חופשי, יש תחרות, יש יוזמה חופשית אבל כל זה בלי דורסנות, בלי חזירות, עם הגבלות, עם ריסון, עם פיקוח, עם כללים נוקשים יותר, עם סייגים סוציאלים משמעותיים.
    זה לא מעלים את "אוייבי הציבור" אנשי ההון, טוב מאד, בכלכלה מודרנית צריך גם אנשי הון, אבל לפני ש"אבירי הצדק"(עלק), קופצים זה אומר שבמקום 18 משפחות יהיו 500 או 1000(אם לא יותר) ששולטים על אותו נתח, זה אומר שתהיה להם השפעה ציבורית פחותה, תהיה להם השפעה פחותה על השלטון, בהרבה.
    כל זה ביחד עם חוק הגבלת השכר למקסימום/קביעת יחס פערי שכר בתוך חברות בין המנכ"ל למנקה וכל מי שבינהם.

    זה לא סוציאל דמוקרטיות? אז מה זה?

    זה אומר סדר עדיפויות תקציבי שונה וזה כמובן מתקשר לכיבוש ולהתנחלויות שמבזבזות באופן ישיר ועקיף הרבה מאד כסף שיכול ללכת לחינוך, תשתיות, בריאות, רווחה, האם זה לא סוציאל דמוקרטיות מבחינה מהותית, בהגדרה רחבה, זה בטח לא קפיטליזם חזירי.

    אז אם אתם רוצים להמשיך לרבוץ בתוך הפינה החמימה והצרה של הגדרות למהו שמאלני ומיהו סוציאל דמוקרט, בסוף צריך תוצאות, בשביל תוצאות צריכים להיות חכמים וראלים.

  54. לקסי :

    יובל,
    חזון "ה-1000 ולא 18" מתחיל להישמע כמו: "למה רק הם, גם אני!" ומי שלא ב-1000, זב"ש.
    אז בלי לדון בהגדרות, כן-או-לא ס"ד, זו פשוט לא הדרך שבה, לעניות דעתי, החברה הישראלית צריכה ללכת.

    גם שלילת השוויון, ולו כמטרה נשאפת, בשם ה"מציאות" היא לא הדרך.

    אבל מי שהתגדר בשם "שמאל" ואינו כזה, על-פי המהות, הם מי שהוסיפו "לאומי" ל"שמאל".
    אז אנא, אל תוליכו אותנו שולל בשם "שמאל" בעוד שבמהות, שהיא החשובה, לדבריך, אתם אולי לאומי, ודאי לא שמאל.

  55. דליה :

    להלן רעיונות נוספים לשמאל הלאומי:
    התפיסה הבסיסית של ס"ד היא התייחסות עקרונית לכל התחומים החברתיים כשירות שהמדינה מחויבת לתת לאזרח. זאת בניגוד לתפיסה המקובלת היום שהתחומים החברתיים הם סחורות שעל האזרחים לרכוש.נראה לי שהשמאל הלאומי אינו מתנגד לתפיסה לפיה התחומים החברתיים הם שירות ולא סחורות.
    כדי להגיע למצב שבו המשרדים ידאגו להענקת שירות, יש לערוך רפורמה בתפקוד המשרדים הממשלתיים וביחסי הגומלין ביניהם.
    המדינה צריכה לקחת על עצמה בחזרה את האחריות על התחומים החברתיים: רווחה, חינוך ובריאות בעיקר.
    הדרך היא קודם כל לחזור למצב שבו כל משרד ממשלתי עוסק באופן ענייני בתחומו, ולא משרד על אחד שהוא האוצר הוא זה המתערב וקובע לכל המשרדים בהתייחסותו בעיקר לעניינים כספיים רווחיים.
    זכות קביעת מדיניות בתחום חברתי תוחזר למשרדים הנוגעים בדבר, ועליהם תחול האחריות התקציבית. משרד האוצר יהיה אחראי על העברות תקציביות ללא התערבות בתחומים המקצועיים של המשרדים החברתיים. משרד האוצר יפסיק להיות משרד על הקובע מדיניות למשרדים האחרים בעזרת תמרונים תקציביים. יש לפעול
    להקטנת כוחו של משרד האוצר והחזרתו למעמד שווה לזה של המשרדים האחרים. כיום הוא משרד-על.

    חוק ההסדרים הוא האמצעי החוקי, עוקף כנסת, למימוש גישת האוצר. יש להפסיק את השימוש בו, או לצמצמו למינימום. צמצום חוק ההסדרים עד ביטולו.

    כדי שהמשרדים יתפקדו ביעילות בתחומיהם המקצועיים, יש להגדיל את השירות הציבורי ולחזור להעסקה של אנשי מקצועות חברתיים למיניהם כעובדי מדינה. זאת בניגוד למגמה ההפוכה היום של הקטנת השירות הציבורי ושימוש בשיטת מיקור חוץ כדי למלא את הפונקציות הנחוצות במשרדים החברתיים באמצעות מכרזים.
    הגדלת השירות הציבורי וחזרה להעסקה של אנשי מקצוע כעובדי מדינה.

    חוק חובת מכרזים הוא הכלי להפרטה ולביזור, והוא חל גם על המשרדים החברתיים. כדי לשנות את המצב יש להביא לפטור מחובת מכרז בתחומים חברתיים מקצועיים. לא בקניית ציוד, סחורות,…. אלא בהעסקת מומחים מקצועיים בתחומיהם.
    תהליכי המתרחשים באמצעות ביזור הידע על ידי מכרזים, גורמים לפירוק המערכות החברתיות ולהריסתן. חזרה למצב שבו המשרד החברתי הרלבנטי דואג לצבירת הידע ולשמירתו במשרד הממשלתי המתאים, יחזירו את הכוח למשרדים הממשלתיים, שתפקידם יהיה לתת שירות לאזרח.
    לסיכום:
    התחומים החברתיים הם שירות ולא סחורות.

    רפורמה בתפקוד המשרדים הממשלתיים וביחסי הגומלין ביניהם.

    המדינה צריכה לקחת על עצמה בחזרה את האחריות על התחומים החברתיים.

    זכות קביעת מדיניות בתחום חברתי תוחזר למשרדים הנוגעים בדבר, ועליהם תחול האחריות התקציבית.

    הקטנת כוחו של משרד האוצר והחזרתו למעמד שווה לזה של המשרדים האחרים. כיום הוא משרד-על.

    צמצום חוק ההסדרים עד ביטולו.

    הגדלת השירות הציבורי וחזרה להעסקה של אנשי מקצוע כעובדי מדינה.

    פטור מחובת מכרז בתחומים חברתיים מקצועיים.

  56. דבורה אברמזון :

    קראתי את התגובות בנוגע להאם השמאל הלאומי סוציאל דוקרטי, עד כמה, אם בכלל, פערים בין אלדד לשותפים לדרך… ועוד.
    יש הרבה אנשים שמבינים יותר ממני בסוציאל דמוקרטיה. בסופו של דבר אנחנו מדברים על אופן חלוקת המשאבים והדבר שמניע את אופי החלוקה. הלינק שצורף בנוגע להבדל בין מדינת רווחה שארתית למדינת רווחה ס"ד מסביר באופן מובהק שהשיח החברתי של השמאל הלאומי הוא ס"ד. שימו לב להבדל בין שתי הגישות. השמאל הלאומי מנהל שיח של זכויות חברתיות ולא של הטבות לנזקקים. אני מציעה לכול מטילי הספק והמצקצקים להתקשר ל-0525446331 וניפגש להתדיין על כך. אם מישהו מפחד, אל דאגה, לא אכריח אתכם להגיע לחוג בית של השמאל הלאומי אחר כך. זו בחירה שלכם.
    ודבר חשוב נוסף, אם אלדד יניב בוחר לקרוא לשיח שלו ס"ד או ערבות הדדית זה לא אומר שהוא לא יוצא מתוך אותם נקודות שאתם יוצאים מהם. חלוקת המשאבים מתוך זכויות חברתיות שמובילות את השיח. אל נא תשכחו שהציבור הישראלי הוא רחב ורובו לא מנהל שיח אקדמי. רוצים להגיע לכלל הציבור? מניחה שכן. בואו לדבר עם אנשים שחושבים כמוכים בדיוק אבל לא מדברים באותם המושגים. זה עוד עלול להצליח 🙂 

  57. נדב פרץ :

    אלעד: אני חושב שאתה טועה, ושכן יש טעם לדבר על רשימת רפורמות, או בכל צורה אחרת על 'מהי סוציאל דמוקרטיה' – והדיון הזה מוכיח בדיוק את זה.
    יש כאן כמה מגיבים – אורי, דבורה, יובל, למשל – שברור שרואים לנגד עיניהם את מטרות-העל שאנחנו רואים לנגד עינינו – חברה סולידרית, שבה אנשים לא תלויים בחסדי השוק כדי להבטיח את קיומם, בצורה הכי כללית שאפשר. מצד שני, ברור גם שהם לא רואים איתנו עין בעין לגבי מה דרוש כדי להגיע לחברה כזו – ולכן כדאי להסביר למה, לטעמך, תוכנית בסגנון של אלדד יניב רק מרחיקה אותנו משם, ולא מקרבת.

  58. מיכאל לינדנבאום :

    אין שמאל בלי סוציאליזם

  59. אלעד הן :

    נדב, יש טעם לדבר על רשימת רפורמות וגם לברר את משמעותן ולהעמיק בהן, אבל אין טעם לדבר עליהן עם אלדד יניב שעד עכשיו לא התייחס לביקורת או שאלה לא פה ולא אצל אורי אמיתי.

  60. עומר אור :

    "א. יונהג שירות צבאי/ אזרחי לכולם במתכונת גרמניה: כל אזרח יידרש לבחור אם הוא הולך לצבא או לשירות אזרחי בקהילתו (כלומר השירות האזרחי לא יהיה פתוח רק לחרדים/ערבים/בנות דתיות אלא לכולם).
    ב. משך השירות יהיה שווה לבנים ובנות."

    האם אלדד יניב בכלל מכיר את חוק גיוס החובה בגרמניה? מדובר בחוק בדיחה, שלא מדבר על שירות חובה בו המגוייסים בוחרים אם לשרת בשירות צבאי או לאומי כפי שמתואר, ובטח שאינו חל על כל האוכלוסיה.

    החוק חל על גברים בלבד, ופטורים ממנו אנשים כמו יהודים או הומוסקסואלים, מאחר שקבוצות אלו סבלו ע"י הנאצים והצבא הגרמני. מרגע שהם פטורים, הם אינם נדרשים לשרת בכל שירות קהילתי שהוא. בנוסף, אנשים ששניים מאחיהם שירתו בצבא פטורים, ואנשים שמקבלים פטור רפואי מהצבא – לא נדרשים בשום שירות.

    השירות האזרחי מוצע למי שלא זכאי לפטור מהשירות הצבאי, אך מצהיר על פציפיזם.

    אולי אני לא בקיא בדיוק בפרטים – אבל אני בוודאות בקיא יותר מאלדד יניב, מאחר שכך פחות או יותר זה הולך, ובגרמניה אין שום חוק שקובע שאזרחים חייבים לשרת במסגרת כלשהי. מדובר בחוק גיוס צבאי, ש"מרוכך" ולכן נוצרת האשליה שהוא חוק שמאפשר בחירת מסלול – צבאי או אזרחי. זהו חוק אנכרוניסטי ומביש, שזוכה לביקורת גם בתוך גרמניה עצמה. זאת הדוגמה של ה"שמאל" הלאומי? זאת ההשראה שלו? למיטב ידיעתם של מחברי מניפסט השנאה הנ"ל, ברגע שחוק גיוס החובה יבוטל בגרמניה, לא תהיה שום אפשרות לגייס אזרחים לשירות קהילתי – כי זה מנוגד לחוק. החוק בגרמניה קובע כי ניתן לגייס למטרות הגנה בלבד. אז למה מגוייסים משרתים במסגרות אחרות? כי זה חוק מעוות ומביך, שקשה לקחת ברצינות. לא כי הוא חוק שירות המדינה או הקהילה.

  61. איתי :

    הטיוטה הראשונית שלי

    א. המדינה נותנת יותר, ובעצמה

    שירותים איכותיים לכל האזרחים (ללא הבדל בהכנסה): חינוך בריאות ורווחה.

    החינוך צריך להיות חינם *לכולם* מגיל רך עד BA, בלי תל"ן ובלי חינוך אפור ובלי חינוך פרטי. חינוך פרטי (כולל במגזר החרדי והערבי) יולאם בהדרגה, אך תוך מתן אוטונומיה תרבותית רחבה מאוד למגזרים.

    השירותים יינתנו בצורה ישירה ע"י המדינה לא בדרך של הפרטה ומיקור חוץ גם לא לעמותות (יוצא מן הכלל – לא להלאים את קופות החולים אבל לעשות עליהן רגולציה חזקה הרבה יותר משקיימת כיום ולכפות עליהן מתן שירות איכותי לכולם ולא רק לבעלי ביטוחי אקסטרה).

    שירותים חברתיים שהופרטו בעבר לידי חברות או עמותות יולאמו והעובדים יועסקו בצורה ישירה.

    ב. המדינה לוקחת יותר ממי שיש לו ופחות ממי שאין לו.

    רפורמה במס הכנסה הפוכה לזו של ביבי (העשירים ישלמו הרבה יותר, פחות שימוש בנקודות זיכוי – מנגנון שמסייע יותר למי שיש לו).

    העלאת מס על רווחי הון ומס חברות, הנהגת מס ירושה.

    הורדת מע"מ והנהגת מעמ דיפרנציאלי (פחות על חיתולים ומזון לא מעובד, יותר על מכוניות פאר). הורדת מסי קניה.

    ג. הכוח לעובדים

    – חקיקה מעודכנת, כולל טיפול אגרסיבי במחלת חברות הקבלן והעסקה זמנית לנצח.

    – אכיפה (הרבה יותר תקנים בתמת)

    – חיזוק ארגוני העובדים כולל שותפות שלהם בדירקטוריונים וצבירת הון בידי הארגונים

    ד. השקעה ממשלתית ביצירת תעסוקה מגוונת בפריפריה, ובנייה של כמה מרכזים עירוניים חזקים עם תחבורה טובה אליהם (לא לנסות להביא את כולם לעבוד בת"א).

    ה. מה שייך לציבור ומה חוזר לציבור (בעלות או מס)

    (מועתק בשינויים ממסמך של מס"ד) כל המשאבים הטבעיים- מים, אוויר, קרקע, חופי הימים והאגמים, המחצבים – שייכים לכל אזרחי המדינה. קרקעות – רק בחכירה ובתשלום דמי חכירה הולמים. הפקת מחצבים – בבעלות המדינה או ע"י גורם פרטי אבל תוך תשלום מס גבוה מאוד על הרווחים (בניגוד למס"ד אני לא קורא להלאים עכשיו את מפעלי ים המלח, אבל שישלמו לנו את רוב הרווח).

    כל התשתיות האסטרטגיות – אנרגיה, רכבות, כבישים, הפקת מים והולכתם -בבעלות המדינה [הורדתי את הלאמת התקשורת הקווית].

    ו. רגולציה עם שיניים של הממשלה והכנסת על השוק הפרטי, ובייחוד על שוק ההון.

    כפי שניתן לראות פירטתי יותר בנושאים שבהם אני מבין קצת יותר ופחות במה שאני לא מבין בו, לכן נדרשת פה עבודת מומחים בתחומים שונים (ואני לא מומחה באף תחום).

  62. מיכאל לינדנבאום :

    ל-61 ,
    טיוטה מעניינת וטובה .
    חבל שיש התחמקות מההתנגדות להפרטה ותמיכה בהלאמה חוזרת של חברות עסקיות שהם גם מרכזי כוח כלכלי או פוליטי.
    שאלה: טיפול אגרסיבי בחברות כח-אדם פירוש הדבר חיסולן?

  63. איתי :

    1. אני לא מתחמק.

    אני מבדיל בין תחומים שבהם הפרטה לא צריכה להיות כלל ואם היא קיימת אז צריך לחזור אחורה (בריאות חינוך רווחה חשמל רכבת דואר קרקעות מים וכו') ובין תחומים אחרים, כגון בנקאות, טלפוניה (קווי+סלולרי) אינטרנט וטלויזיה.

    ככל שהבנתי משגת, קריאה להלאים את הבנקים המסחריים, את חברות הטלפוניה, האינטרנט והטלויזיה היא לא מאפיין של ס"ד אלא של סוציאליזם.

    הנימוק החזק בעד הלאמה כזו הוא שהרווחים העצומים ילכו לציבור.

    זה נימוק לגיטימי ונכון, אך
    אני עדיין לא תומך בהלאמה כזו, כי יהיו לה גם השלכות שליליות.

    בייחוד אני חושב שתנועה פוליטית שתקרא להלאמה כזו יורה לעצמה ברגל, משום שהיא מציגה את המחנה שלנו בעיני "קולות צפים" כדת פאנאטית לא פחות מהדת של נערי האוצר ושטרסלר.

    להגיד שאני חושב שההפרטות של בזק, בז"ן, מפעלי ים המלח והבנקים היו דבר נפלא? ממש לא. עשו שם דברים איומים מבחינת הפגיעה בעובדים ומבחינת המחיר המגוחך ששילמו הקונים.

    ובכל זאת, אם אני מנסה לבנות מסר תמציתי, סדרי עדיפויות, והבחנה בין אוטופיה ליעד ריאלי, הלאמה של בזק, בז"ן וכו' אינה נכנסת למזוודה האישית שלי (אתה מוזמן לנסח חלופה משלך כמובן). הפתרון שלי לנושא רווחי העתק של הגופים האלה נמצא במיסוי ולא בהלאמה, בדיוק כמו שאנו תובעים בקמפיין הגז הטבעי http://www.israel-restart.com/%D7%94%D7%A6%D7%94%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA

    בבחירה בין לתבוע הלאמה של הפקת מחצבים ובין לתבוע מס גבוה על הרווחים אני בוחר באפשרות השנייה. במצב הפוליטי הקיים האפשרות השנייה יותר ריאלית, וזה גם מה שבפועל מבוצע בסקנדינביה.

    2.

    אני לא חושב שיש חוכמה פוליטית וכלכלית רבה בדרישה לאסור כליל את קיומן של חברות כ"א.

    בשאלה זו אני מקבל לחלוטין את הניסוח של טוכולסקי:

    "ישראל צריכה להיות מדינה שבה יוגדר מהי עבודה זמנית בצורה ברורה לגמרי, לדוגמא, עובד מחליף לעובדת שיצאה לחופשת לידה, וכל הַעסָקה, למעט העסקה לטווח קצר שיוגדר בחוק. וייקבע שכל העסקה מעבר להגדרות אלו, ולתקופה העולה על חצי שנה, חייבת להיות העסקה ישירה. שתהפוך את חברות כוח האדם לחברות לאספקת כוח אדם זמני בלבד, כהגדרתו המצמצמת"

  64. השמאל הלאומי: דרכנו היא הנכונה :

    […] חשיפה: התוכנית הכלכלית של השמאל הלאומי  59 איתי, מיכאל לינדנבאום, איתי, עומר אור, אלעד הן, מיכאל לינדנבאום […] […]

  65. מיכאל לינדנבאום :

    מהקל אל הכבד,
    2)לפני 1985,חברות כ"א לא היו,ואז כאשר היה צורך בעבודה זמנית לתקופה המוגדרת הנ"ל הנושא טופל ישירות על ידי המעסיק.

    אין סיבה כלל לקיום סרסרות עבודה שבאה על חשבון העובד.אנו לא צריכים אנשים שחיים מטפילות,מה עוד שהעבדים משוללי כל זכות סוציאלית.
    יש לשכת עבודה.

    1)אני שמח שהלאמה היא לא מילה גסה עבורך,ככל שמדובר על רווחה,חשמל,מים(אני מבין
    שנושא התפלת מים לא צריך לעבור לטייקונים),רכבת וכו'.
    לא ברור איך נושא האנרגייה(נפט וגז והפצתו("פז") על הרווחים העצומים שלו "ברח" ממך.
    בנקים מסחריים שהיו ברשות המדינה,אין סיבה שיהיו "פרטיים".
    טלפוניה:צריך להלאים מחדש את בזק על הנדל"ן העצום שלו,ורווחי המיליארדים.סבן "קנה" ב-900 מליון ועשה אקזיט של 7 מיליארד.

    מה שכן חברות הטלפוניה הפרטיות שקמו ,זה אוקיי,רק הבעייה שהן פועלות בקרטל וחולבות הצרכן.אותו כנ"ל באינטרנט ובטלביזיה.

    לא מדובר כלל על שוק חופשי.יש פה אוליגופול דורסני שמשעבד עובדיו ומנצל הצרכנים בחסות ה"רגולציה"-עליק.
    אתה עצמך מסכים שנעשו "דברים איומים" בחסות ההפרטות.
    לא ברור לי כלל ,מדוע חזרה לחברה שפוייה ששולטת על גורלה ,מוגדת בעיניך כ"דת פאנאטית".
    מדוע אתה מקבל את התוצאות האיומות של "הדת הפאנאטית" של שטרסלר ,אבל לא את תיקון העוול וחזרה למצב שהיה לפני ההפרטות.
    לטעמך ,מיסוי עדיף על הלאמה,אבל מתעלם שזה לא ישים במצב החברתי- פוליטי החדש.
    הפרטה זה לא רק התגלמות הפשע המאורגן על ידי שוד כספי ונכסי ציבור,עושק העובדים(בהנחה שנשארים כמה אחרי ה"התייעלות"),ועושק ציבור הצרכנים שמשלם מס עובד למונופולים של פושעי ההפרטה.
    "הפרטה" זה גם העברה מסיבית של עמדות-כח כלכליות פוליטיות משליטה ציבורית לשליטה של כמה ברונים שודדים ש"מחזיקים בכיס" את הממסד המפלגתי והממשלתי.
    סוד כוחם של האיגודים המקצועיים בסקנדינביה ,הוא בזה שהם עצמם בעלי עמדות כח כלכליות לכל אורך הקו.
    הם בעלי-הון ציבוריים שמעוניינים ופועלים לרווחת הציבור,ולא לרווחת כמה פושעים כלכליים.

    ההפרטה זה פשע רב תכליתי שמיועד לא רק לנישול הציבור ונכסיו אלא גם ובעיקר להשתלט על עמדות הכח הכלכליות-פוליטיות.

    לכן,ופה זאת הפואנטה,מיסוי בתנאי שליטה מוחלטת של פושעי ההפרטה על מוקדי הכח בחברה ובכלכלה,הוא לא יותר מבדיחה לא מוצלחת.

  66. איתי :

    קודם כל, אני מקווה ש-5 הרפורמות המוצעות ע"י השמאל הלאומי והשוואתן להצעה שלי נותנות לך איזו פרופורציה לחילוקי הדעות בינינו, ואולי עכשיו אני נראה קצת פחות "חובב הפרטות" או כל מיני כינויים אחרים שבהם תויגתי פה.

    יכולתי לכתוב בהצעה שלי "לא יהיו חברות כ"א", מהטעמים הנכונים שציינת. אני מעדיף את ההצעה המרוככת של טוכולסקי, שנראית לי יותר ריאלית להגשמה.

    יכולתי לכתוב "להלאים את בזק" מהטעמים הנכונים שציינת. לא כתבתי, כי זה לא ממוקם גבוה בסדר העדיפויות שלי.

    ביבי רוצה להפריט הכל, אבל מכריז על 3-4 הפרטות בתור דגל. הלאמה של בזק אינה דגל עיקרי בשבילי, הלאמה של החינוך הבריאות והרווחה – כן.

    במקום להשקיע את האנרגיות בהלאמה של חברה פרטית אחת בתחום התקשורת, עוד אחת בתחום הספנות וכן הלאה, אני מעדיף להשקיע את האנרגיה במיסוי כבד על כלל החברות הגדולות במשק ובהכבדת הרגולציה על כל החברות.

    אתה רוצה משהו שנמצא שמאלה מהדעה שלי. אבל קיים כבר כוח פוליטי שדורש פחות או יותר את מה שאתה רוצה, גם בתחום ההלאמה וגם בתחום חברות כ"א ובכלל, וקוראים לו חד"ש. התיוג של מצע חד"ש לפי הבנתי הוא סוציאליזם ולא סוציאל-דמוקרטיה.

    בפוליטיקה חייבים לעשות פשרות וסדרי עדיפויות. אין הרבה טעם בניסוח מצע שהוא אוטופיה, כי לאוטופיה הזו קשה מאוד לגייס תומכים (כפי שמוכיחות שוב ושוב חד"ש ודע"מ ובמגזר הציוני – הכוח הפוליטי האפסי של אנשי יסו"ד המצוינים). מהסיבה הזו המצע הכלכלי הס"ד-לייט של מפלגת העבודה 2006 (אך לא 2009 ו-2003) הוא הרבה פחות ממה שדני גוטווין היה כותב במצע אילו המשימה היתה מופקדת בידו.

    לניסוח מצע אוטופי יש גם השלכה חמורה נוספת והיא שכגודל ההבטחות גודל האכזבה. אנשים התאכזבו מפרץ על כך ששכר המינימום לא הגיע עד 4400 ש"ח (אלף דולר בש"ח 2006), תאר לך מה רבה היתה אכזבתם לו היה מבטיח להלאים את פז ובזק, להטיל מס 80% על רווחים ממחצבי טבע ולבטל את חברות כה"א.

    ישנה נקודת אופטימום בין לא להבטיח כלום (ברק, שרון) ובין להבטיח את הירח (חד"ש, דעמ).
    ישנה גם נקודת אופטימום בין הידמות לימין הכלכלי או פזילה למרכז, ובין היצמדות דוגמטית למתכונים של הלאמה בלי לחשוב איפה מתאים יותר להציע מיסוי ו/או רגולציה.

    כדי למצוא את נקודת האופטימום הזו נדרשת חוות דעת של כמה שיותר אנשים שמגדירים את עצמם כסוציאל-דמוקרטים, ואת ההגדרה הזו ניתן לבחון על פי קריטריונים מוסכמים.

    וכך אם הרוב רוצה להכניס את הלאמת החינוך למזוודה אבל רק מעטים רוצים גם את הלאמת בזק פז וצים – ההלאמות האלה נשארות מחוץ למזוודה (ומי שנשרפים לו הפיוזים מוזמן להתפקד למפלגה סוציאליסטית – כלומר חד"ש).

    הצרה היא שאין לנו הגדרה טובה מהם הקריטריונים שמגדירים מיהו סוציאל-דמוקרט. חלק מזה נובע מכך שחלק גדול מהפעילים במס"ד/יסו"ד הם בכלל סוציאליסטים, גם על פי הגדרתם העצמית.

    נניח שפלוני קובע כי כל מי שאינו תומך בהלאמת בזק ופז אינו ראוי בכלל להיקרא סוציאל-דמוקרט, ואלמוני קובע כי כל מי שמבקש להלאים את בזק ופז הוא בכלל סוציאליסט, אין לנו איך להתקדם.

    הפתרון לדעתי הוא הסכמה על חבילת המינימום, שמאפשרת חיבור בין כמה שיותר אנשים ממסגרות שונות (כולל למשל הקיבוצניקים האשכנזים מיסו"ד ואנשי הקשת המזרחית שכותבים בהעוקץ, כולל אנשי וועדים ואנשי ארגונים לשינוי חברתי). לאחר שיוצרים פורום הטרוגני שכזה אפשר ליצור בעזרתו סדרי עדיפויות.

    לכן במקום שנתווכח עד מחרתיים אם צריך לבטל את חברות כה"א או רק לצמצם מאוד את פעילותן (כהצעת טוכולסקי) המשימה הראשונה שלנו היא לחבר כמה שיותר אנשים מכל מיני מקומות.

  67. מיכאל לינדנבאום :

    כתבתי בסיפא:"לכן,ופה זאת הפואנטה,מיסוי בתנאי שליטה מוחלטת של פושעי ההפרטה על מוקדי הכח בחברה ובכלכלה,הוא לא יותר מבדיחה לא מוצלחת".
    איך בדיוק תצליח להטיל "מיסוי כבד ולהכביד הרגולציה", כאשר כמעט כל מוקדי הכח הכלכלי הופרטו בברכת ה"שמאל" הניאו-ליברלי.
    עם כל הכבוד לרפורמת הבריאות,אובמה עדיין בכיס של ספסרי הוול-סטריט שמימנו את מועמדותו.
    בכל מקום שהימין הכלכלי חזק מידי,אז המשחק מכור.
    התיוג של חד"ש או דע"מ כסוציאליסטים לא רלוונטי מאחר שהם נתפסים כמפלגות ערביות.
    באשר לאנשים המצויינים של יסו"ד-מס"ד ,הם עדיין לא מפלגה.

    האכזבה ממפלגת העבודה ב-2006 נבעה מבגידתו של עמיר פרץ בבוחריו,
    הוא פשוט ברח למשרד הבטחון ועשה צחוק מאלה שהאמינו להבטחותיו(כולל אותי).
    כאחד מעשרות ,אולי מאות אלפי השכירים ששילמו את מחיר ההפרטה,אני לא מבין מה דוגמטי בהלאמה.
    אם שודד היה גוזל כל חסכונותיך ומנשל אותך מהעבודה ,האם לא היית נוקט באמצעים כדי להשיב הגזילה?.

    מה שמאד בולט אצלך,זה שאתה מציע להלאים את ההוצאות (על רווחה),ולהפריט(בגדול)את הרווחים שמהם נובע כל הכח הכלכלי והפוליטי…
    השניות הזאת פשוט לא הגיונית.

    מסכים אתך שהמטרה לחבר כמה שיותר אנשים מכל מיני מקומות.

    לדעתי הגדרת מטרה פוליטית דווקא היתה מחברת אלינו אנשים.

    הבלבול של הגדרת המטרות(הפרטה כן ולא למשל) הוא שורש לענה פורה שמאפשר כל מיני גידולי פרא כמו השמאל הלאומי.
    אחרת גם ברק או בוג'י יכולים לקרוא לעצמם ס"ד.
    גם ביבי מספר שרק טובת העם לנגד עיניו.

  68. איתי :

    להבנתי הדלה, הרבה מאוד מהויכוח בין ס"ד לסוציאליסטים הוא ויכוח על הטקטיקה המוצלחת להגיע למטרות דומות (והביקורת שאתה משמיע היא בדיוק מה שאומרים הסוציאליסטים על הסוציאל-דמוקרטים באירופה).

    הסוציאליסט טוען שבעלי ההון גזלנים (טענה שלא חסרות לה עדויות…) ולכן התביעה צריכה להיות לקחת מהם מחר בבוקר בבת אחת את מה ששייך לכלל הציבור.

    בתוך הגישה הזו מי שנקראים סוציאליסטים דמוקרטים (טוכולסקי) הם מיעוט. אחרים חושבים שהמטרה מקדשת את האמצעים, לכן כל המשטרים הסוציאליסטיים שאני מכיר (לא סוציאל-דמוקרטיים!) הם לא משטרים דמוקרטיים ועלייתם לשלטון עפ"ר היא בדרך של הפיכה.

    הסוציאל-דמוקרט מנסה להגיע למטרות דומות, אבל בהדרגה, דונם פה ודונם שם. במקום לתבוע את הירח הוא מנסה לטפס עוד ועוד מדרגות בדרך להעברת כוח אל כלל הציבור: פה להלאים חברה שנקלעה למשבר (בניגוד להלאמת חברה רווחית), פה להגדיל מיסוי, פה להעמיק רגולציה.

    זה כמובן מרתיח לסוציאליסט את הדם (גוטווין בביקורת על יחימוביץ' – משל עיסוק ביתושים במקום לייבש את הביצה)

    אבל לדעתי הדרך ההדרגתית זו דרך אפקטיבית יותר. גם חסידי ההפרטה בעצם עובדים בשיטה הזו של דונם פה ודונם שם, בסבלנות אין קץ, בתחמנות, בלי לנפנף במניפסטים אוטופיים על הפרטה כוללת שהם תמונת הראי של מצע חד"ש. יש דברים שצריך ללמוד מהם על איך לקדם את האידיאולוגיה ולהפוך אותה לפרקטיקה.

    אילו ביבי היה מצטייר בעיני הציבור כחסיד של דת פאנאטית – הוא לא היה נבחר. זה בערך מה שמרגיש "קול צף" כאשר הוא נחשף לדובר סוציאליסט, בין אם מדובר בציוני (גוטווין) או בלא ציוני (גוז'נסקי, אנשי העוקץ). מי שנמצא עמוק בתוך תפיסת עולם אידיאולוגית לא מבין איך זה שהציבור שוב ושוב לא משתכנע (אותו דבר קורה גם לכתומים מימין ולאנשי "די לכיבוש" משמאל).

    לדעתי לאף אדם בודד לא יכולה להיות תשובה איפה בדיוק עוברת נקודת האופטימום בין התקרנפות טוטאלית למען השגת השלטון ובין עמידה אמיצה על עקרונות שנותרת קול קורא במדבר.

  69. מיכאל לינדנבאום :

    ביבי, בשם הבטחון מחד, ו"להיטיב עם העם" מאידך,מבצע בנחישות
    את ההפרטה הנכלולית שלו.
    הכל נעשה בחשאי דרך חוק ההסדרים ודרך החלטות ממשלה "אדמיניסטרטיביות",דרך ה"ייבוש" ודרך התקציב.
    ייאמר ל"זכותם" של פושעי ההפרטה,שהם יודעים טוב מה מטרתם בדיוק כמו פושע שיוצא לפשוע.
    אי אפשר,לצערי,לומר זאת לזכותך.
    אתה מקבל יותר מידי בקלות את פושעי ההפרטה,וקשה לי לומר שאתה מתנגד להפרטת בל"ל או שאתה מתכונן אי-פעם להלאים מחדש את "פז" או "בזק".
    לשם המחשה,אני בטוח שאפשר "לגנוב סוסים" עם טוכולסקי או לקסי ,או אלעד הן,כשתבוא ההזדמנות הדמוקרטית הנאותה.

    אתך זה לגמרי לא בטוח.הטקטיקה של "דונם פה ודונם שם",נראית אצלך כמטרה בפני עצמה.

    מה עוד,ואני חוזר על עצמי כי זה חשוב, איך אתה רוצה שנממש את כל הכוונות הטובות,אם מלכתחילה אין לך בעייה עם זה שה"משחק" הוא של האוליגרכים שבידיהם כל עמדות הכח שכלל לא היו להם לפני שנת 1977 .

    שאלה עקרונית: איך זה או-קיי בשבילך להלאים חברה שנקלעה למשבר, אבל זה "פאנאטי" ודוגמטי להלאים מחדש חברות רווחיות שהופרטו בזדון?.
    קשה להבין אותך.

  70. לקסי :

    מיכאל,
    יצאת מהפרופורציות ונכנסת לסתירה.
    אתה טוען בלהט להלאמות
    מאידך אתה טוען שבתנאים הקיימים לא ניתן להטיל מסים על העשירים,
    האם אפשר להלאים "בתנאים הקיימים"?

    לפני שמחלקים את עור הדב צריך לצוד אותו.

  71. איתי :

    מיכאל,

    ההבדל התהומי בינך ובין אלעד, לקסי וטוכולסקי הוא שלהם אין שום בעיה לעבוד עם מי שהם מסכימים איתו "רק" ב-90% ואפילו הרבה פחות מזה.

    הם בניגוד אליך לא עסוקים כל היום בלריב על ההבדלים או לרמוז לכל שותף פוטנציאלי שהוא אחד שאי אפשר לסמוך עליו או חובב הפרטות בתחפושת.

    דוגמאות –
    יסו"ד ב-2006 הכלילה ברשימת המומלצים שלה לפריימריס בעבודה את פואד (ציטוט: "חוץ מעמדותיו המרחיבות, יש לו כוח במפלגה ולכן חשוב להתארגנות פנימית. מתנגד להפרטת חברת החשמל ומנע הפרטת תשתיות.") ואילו לקסי מקפיד לשמור על קשרים טובים עם עינת "איך לעשות מהפיכה בחינוך בלי להוסיף תקציב" וילף ועם מתן וילנאי עושה דברו של ברק.

    אינך רוצה בי כשותף? לא נורא, אני אתגבר, אבל אני חושש שעם רף הדרישות הגבוה שלך לא יימצאו כמעט שותפים בכלל.

    אם דרישה לחיסול חברות כ"א זה מבחינתך תנאי מינימום – גם טוכולסקי לא מתקבל למפלגה שלך, ואם דרישה להלאים את פז וכל הבנקים הגדולים שהופרטו – אזי גם כל חברי יסו"ד לא מתקבלים. עוד כמה חודשים ייצא בע"ה הספר של יקירתך שלי יחימוביץ'. אני מוכן להמר שגם עיקרי המצע הסוציאל-דמוקרטי כפי שיוגדרו על ידה לא יתאימו במאה אחוז לדרישות שלך, וייתכן אפילו שהם ימוקמו ימינה מאלה שהבאתי למעלה.

  72. מיכאל לינדנבאום :

    לא זה ולא זה,אבל בהחלט אני שואף להלאים ולהחזיר הגזילה.
    רגולציה בתנאים של היום ,כמוה כרגולציה באמריקה.
    צחוק מהעבודה.
    רגולציה רצינית אפשרית רק במקומות שיש כח כלכלי בידי הציבור והאיגודים המקצועיים,מגרמניה(פחות) וצפונה .
    הויכוח עם איתי הוא על העיקרון,הוא מוותר בקלות רבה מידי
    על הלאמה חוזרת של עסקים רווחיים,בזמן שזאת ההפרטה וגרורתיה שחיסלה את מה שהיה כאן עד 1977 .

    אתה עצמך כתבת שאין מקום להפרטת בל"ל וח"ח,למרות שאתה יודע ששום דבר לא יעצור את דהרת ההפרטה והרוע.

    לבסוף,אין כלל ויכוח איתו או איתך בנושא הגמישות הטקטית,ואני חושב שהוא הכין טיוטה מעניינת.

  73. איתי :

    מהמעט שקראתי, אלו ויכוחים בני מאה שנה וחובקי עולם (הם קיימים גם בימין וגם בשמאל).

    בכל ויכוח כזה פלוני טוען שאלמוני מוותר בקלות רבה מידי, אלמוני טוען שפלוני בונה מגדלים באוויר. זה ויכוח שאין לו סוף.

    והכל יחסי כמובן – יחימוביץ' לדוגמה היא נאמנה לאידיאולוגיה ביחס לאורית נוקד הפרגמטית, אבל מתקרנפת מנקודת המבט של חנין או טוכולסקי.

    הכל פה בעיני המתבונן.

    יום אחד אומרים לי שאני מוותר בקלות רבה מדי וביום אחר טוענים שאני מטפס על עצים גבוהים מדי.

    אנחנו יכולים לבחור בין שתי דרכים – להתמקד במה שמבדיל בינינו ולגמור ככה http://www.youtube.com/watch?v=h4Z_b-06BDk

    או להתמקד בדברים שעליהם אנו מסכימים, כדי לבנות זרם אפקטיבי שיש בתוכו שונות מבורכת, כפי שקורה בכוח לעובדים (שחלק מפעיליה הם גם אנשי "מאבק סוצ'" וחלק אחר ממש לא).

    * ובעניין חח"י כולנו תמימי דעים.

  74. מיכאל לינדנבאום :

    לאיתי,
    אני חושב שאני מכיר את דעותיהם של 3הנ"ל.בניגוד לך הם מתבטאים בבהירות על כל נושא.
    אתה מביא דוגמאות של כל מיני התחברויות טקטיות עם פוליטיקאים שונים ומשונים.בפוליטיקה כידוע הכל אפשרי(כמו ששלי עושה למשל),אבל עדיין זה לא אומר שעקרונות פוליטיים הוקרבו.
    הבעייה נוצרת כשאתה מספר שחברי יסו"ד הפכו למשת"פים של הפרטת "פז" והבנקים המסחריים.
    מה לניאו-ליברלים בבית המקדש?
    באשר לך,מרוב ציטוט דעות אחרות,אני מתקשה לעיתים לדעת מה דעתך האמיתית בשורה של נושאים,מאחר שהיא משתנה תדיר .
    מאחר שההפרטה וגרורותיה הביאו את האסון על החברה בארץ(ועלי) ,ברור שחשוב לי להכיר דעתך בנושא.
    אתה כמו שמעון פרס,אומר,"כן ולא".עד עכשיו אני לא יודע מה דעתך המעודכנת על הפרטת בל"ל למשל.

    חוץ מזה כבר כתבתי שהטיוטה שלך מעניינת וחיובית.לכן לא ברור לי מדוע אתה כותב שאני לא רואה בך שותף פוליטי.

  75. לקסי :

    השג נכבד של השמאל הלאומי!

    כמעט הסכמה בין מיכאל לאיתי, היה כדאי.
    ותודה לשמואל הספרי

  76. מיכאל לינדנבאום :

    לקסי,
    מה הקשר עם השמאל הלאומי.לא הבנתי.

  77. איתי :

    את דעתי בעניין הפרטות והלאמות (כולל בנקים ובלל בפרט) הסברתי אלף פעם, הכל כתוב במרחבי האינטרנט ולא נמחק. לדעתי הדעה הזו היא עקבית, לדעתך אני מזגזג. לכן גם אין טעם שאסביר זאת בפעם ה-1001, שהרי לעולם לא תהיה מרוצה אלא אם אסכים איתך בעניין זה או לחלופין אודיע בראש חוצות שאני חובב הפרטות נבזה. לילה טוב

  78. שאול* :

    אני חושב שזו שאלה מעניינת למה כל כך הרבה אנשים שאינם שמאל (לפחות לדעתם של חלק מהכותבים כאן), או שאינם סוציאל דמוקרטים (אותה הערה), חושבים שהם כן.

    בוודאי חלק מזה הוא שלא לכולם יש דוקטורט בהיסטוריה, וחלק כתבו פה על כמה הם לא מגובשים, או מביכים.
    אבל יש, לעניותי, נקודה חשובה נוספת.

    כבר המון שנים שחלק גדול מהשמאל מקפיד לצייר את מי שחולק עליו כאחד (או יותר) משני דברים: אדיש לסבלם של העניים (או מאשים אותם במצבם) או מאמין באדיקות דתית בשוק. הנה למשל, דוגמא עדכנית – רן רביב, מהרהוטים שבחבורה, עושה בדיוק את זה:
    http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=ea9e9ebf0ac017b4118658d123ad991c&id=1495

    לכן, באופן טבעי, מי שמרגיש שהוא איננו רע ואיננו מאמין אוטומטית שהשוק הוא המזור לכל, מרגיש שהוא שמאל ושהוא סוציאל דמוקרט.

    הבעיה היא שזה באמת לא נכון. הרי יש ימין כלכלי בישראל, ולמרות זאת אין להערכתי אפילו ח"כ אחד, (ולהערכתי גם לא הרבה פקידי אוצר) שחושב שלא צריך לסייע לחלשים בחברה, או שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לתת לשוק לעשות את שלו. אין אנשים כאלה. כאילו יש בארה"ב, אבל בארץ כל הציר הפוליטי מסכים ש:
    1. צריך לעזור לחלשים
    2. השוק לא יעשה את זה לבד, והמדינה צריכה לסייע.

    ההבדלים הם, כפי שהזכירו פה, בדרך שכל אחד מציע להגיע לשם. מי שבמשך שנים מצייר את אנשי הימין הכלכלי כחסידים שוטים של השוק או כאנשים ערלי לב, שלא יתפלא שכל מי שהוא לא כזה (וזה פחות או יותר כולם) חושב שהוא סוציאל דמוקרט.

    זה לא כל כך נורא כשלעצמו. עדיף לדבר באמת על התכניות מאשר על מי הוא באמת ס"ד ומי לא. אבל זה סימפטום למשהו לא טוב. זה אומר שמושקע יותר מדי מאמץ בלהגיד שבוז'י הוא לא באמת שמאלני, ושעופר עייני הוא לא באמת ס"ד, וכו, ופחות בלהתמודד עם הטיעונים של בוז'י/עייני/ אם כבר אז כבר – טומי לפיד (בתחום הכלכלי). הרי אפשר לשנוא אותם מכל הלב, אבל לפעמים הם אומרים דברים שלפחות על פניו יש בהם היגיון, ויש טעם להתווכח. עדיף להתמודד עם הטיעונים מאשר להגיד – תפסנו אותכם! אתם לא באמת ס"ד!

    זה שאנשים פשוט לא יודעים מה ס"ד בעצם מציעה, זה עדות לא טובה.

  79. מיכאל לינדנבאום :

    ל-77 איתי,
    בפעם ה-1002 ,מה דעתך על הפרטת בל"ל?.
    לקסי נגד ההפרטה,ואתה?

  80. לקסי :

    מיכאל,
    זה מה שחשוב? לדעת מה דעתו של איתי על הפרטת בל"ל? 🙁

    אתה כמעט מסכן את ההשג היחיד של הש"ל להשיג פיוס בינך לבין איתי (הקשר, בכותרת הפוסט הזה) 🙂

  81. מיכאל לינדנבאום :

    אני עדיין לא מבין את הקשר עם השמאל הלאומי.
    אצלי הפרטה,זה לא נושא לבדיחה.היא הרסה לי את החיים.

  82. איתי :

    כבר שאלת אלף פעם וכבר עניתי לך אלף פעם ולא שיניתי את דעתי. היא יותר מורכבת מסתם בעד או נגד (אפשר להגיד בקיצור – בעד בתנאי שכך וכך וכך יתקיים) ולכן אתה רואה בה התחמקות או חוסר קוהרנטיות.

    אני סבור שעמדתי הרבה יותר קוהרנטית מהעמדה שצריך להלאים את פז (שהיתה פרטית והולאמה ואז הופרטה) אבל לא את סונול ופרטנר.

    על העניין הזה לא נסכים. אני לא אשכנע אותך ואתה לא תשכנע אותי.

    אם בשל חוסר ההסכמה בינינו בעניין בל"ל ופז אתה שם אותי באותו סל יחד עם ביבי לבני שטרסלר הרצוג ועיני (ומתעלם משלל ההסכמות בכל נושא אחר) – שיבושם לך.

  83. השׂמאל הלאומי - רכבת (סדר יום חברתי: חלק א) | יהודית, דמוקרטית, ישירה :

    […] מחמש הנקודות שהציג אלדד יניב בראין לאתר עבודה שחורה, ושזכתה לגם לאחד הפרקים החביבים עלי בטיוטא הראשונה […]

  84. השׂמאל הלאומי - הציבור הערבי בישׂראל (סדר יום חברתי: ב) | יהודית, דמוקרטית, ישירה :

    […] הערבי בישׂראל. בתכנית חמש הנקודות שהתפרסמה באתר עבודה שחורה עלו שלושה סעיפים שונים בנושׂא זה, שניים תחת הכותרת […]

  85. השׂמאל הלאומי - מהפכה בחינוך (ג) | יהודית, דמוקרטית, ישירה :

    […] הלימודים כבר בפתח, והנה הזמן לנקודה השלישית בתכנית חמש הנקודות של השׂמאל הלאומי: מהפכה בחינוך. המקום הנכון בעיני […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.