חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

'תשומות ותפוקות' כגורם הרסני במערכת החינוך

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 20.07.10 6:03

טיוטת חוק ההסדרים מבשרת את השרשת השימוש במושגים כלכליים מובהקים במערכת החינוך. המלצות ועדת דברת הזדחלו למערכת, השתרשו עם הקמת ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה) ותוקעים כעת עוגן סופי באמצעות חקיקה, כל זאת  למרות הכשל שאותותיו ניכרים בשטח כבר עתה

מאת: שושי פולטין

בסוף השבוע אושר תקציב המדינה. תוך קיצוץ בתקציב הביטחון ובמטרה מוצהרת  להעביר משאבים לחינוך .

ניתן היה לחשוב כי הגיע המפנה, אולם עיון ב טיוטת חוק ההסדרים 2011 – 2012 אשר באה במקביל לחוק התקציב , מראה את העמקת המצב הקיים.

אחד מסעיפי החוק  הוא "שיפור העמקת המידע של מערכת החינוך".  מעיון בטיוטא מתברר שמה שהולך ומשתנה הוא השפה – שימוש במושגים תשומות ותפוקות, מושגים כלכליים מובהקים, הולך ותופס חלק נכבד בשיח ה 'חינוכי'.

ניתן למצוא כאן רשימה ארוכה של "תשומות"-  'החומרים' הבסיסיים מהם מורכבת המערכת ואשר לגיטימי שתרצה לדעת – מספרי מורים , מספרי תלמידים, כיתות , הסעות וכו'

ומולה רשימה קצרה (להחריד) של "תפוקות":

– שיפור ההישגים בבחינות המיצב

– שיפור ההישגים בבחינות הבינלאומיות

– אחוז הזכאות לבגרות

– שיעורי נשירה

– סלקטיביות בית הספר

– נוכחות תלמידים ומורים

– אקלים בית ספרי: אלימות, קשר מורה – תלמיד וכו'

זהו!

ללא מתן אלטרנטיבות חינוכיות לתלמידים שונים , ללא שיטות הוראה מגוונות, ללא  יעדים ערכיים, ללא חינוך לחשיבה,  ללא חינוך לסקרנות וללא תכניות ייחודיות הן לימודיות והן חברתיות אשר יגרמו לתלמיד ל 'חדוות הלמידה  בוודאי ללא תפוקות לא מדידות כמו התלהבות, מוטיבציה, תחושת ייעוד אצל המורים וכדומה (שיעורי מוסיקה, מלאכה, ציור, חקלאות וכו' של פעם כבר מזמן הפכו למשהו ארכאי).

במאמרו 'ההונאה העצמית והמדד הכוזב של בחינות הבגרות'(2008) כתב מנדי רבינוביץ  מנהל תיכון הדסים :

"כמו באותו סיפור חלמאי על היהודי שחיפש את הגרוש מתחת לפנס, נוטות מערכות לחפש מדדים להצלחתם על פי מה שאפשר ונוח למדוד. אם יש שותפים שגם להם המדידה נוחה אזי המלאכה קלה שבעתיים. על פי רוב אותם מדדים אינם נוגעים למטרות הליבה של הארגון , והם נעשים למטרה בפני עצמה שאליו מכוון כל הארגון. קברניטי המערכת גם יודעים להסביר לא רע כיצד אותה מטרה משרתת מעלה נעלה ממנה וכיו"ב.

בשלב מאוחר יותר, משלא סיפקו המדדים אפילו את אותה סחורה כוזבת בשבילה נבנו, דואגת המערכת לטפל במדדים עצמם, והיא מתקנת ומכיילת אותם כדי שימשיכו למדוד אותה כפי שהיא."

כבר עכשיו ניתן לראות עד כמה צדק מנדי רבינוביץ ולא רק בהקשר לבחינות הבגרות, אליהן כיוון את מאמרו, אלא גם לגבי הסעיפים השונים של התפוקות הנדרשות.

לאחרונה התפרסמו  מספר ידיעות אשר מצביעות על הכשל הנובע מהמדיניות הרואה בתפוקות הנ"ל את יעדיה.

  • מנהלים המעבירים שעות ממקצועות 'לא חשובים' למקצועות שבהם נערכים מבחנים ארציים.  כאן וכאן,
  • תלמידים מתקשים אשר מתבקשים לא להגיע ביום בחינת המיצב, "כדי לא לבייש את הפירמה. כדי לא להוריד את הממוצע." (שרית עוקד כאן )
  • מנהל אשר גילה לתלמידיו את התשובות למבחני המיצ"ב (כאן),
  • הנהלת תיכון בגבעתיים אשר העלתה את  ציוני המגן לקבוצת תלמידים אשר נכשלה לאורך כל השנה, רק  על מנת להעבירם, כדי שיוכלו לעמוד במסגרת ציון הבגרות, וכמובן לדווח על עליה ב'זכאות' (כאן).

יהיו שיטענו כי מדובר במעידות מקומיות, אלא שגם  המערכת עצמה דואגת לטפל במדדים , לתקן ולכייל אותן  כפי שצפה רבינוביץ' –

  • לפני שבועיים הראיתי כי משרד החינוך משתבח בעלייה של 1.7% באחוזי הזכאות  בעוד שחישוב פשוט מראה כי מבחינה סטטיסטית לא היה שינוי מהותי באחוזים אלה (אחוז הזכאים לבגרות השנה הוא 46.1  ואילו ממוצע של 6 השנים האחרונות הוא 46.4% עם סטיית תקן 1.56).
  • לאחרונה פורסם כי חל זינוק של 40% בשיעור התלמידים הנושרים מבתי הספר. נתון מדהים אותו אני נוטה לייחס גם למערכת ממוקדת המבחנים, שבה נמאס לתלמידים הסופגים כישלונות חוזרים ונשנים.
    מתברר שהנתון 'הסודי' הודלף ומשרד החינוך מיהר "לטפל" בבעיה – אור קשתי  מדווח כי "משרד החינוך משנה את הקריטריונים כדי לצמצם את מספר הנושרים מבתי הספר. בכירים במשרד נקראו לפוליגרף כדי לאתר את מדליפי נתוני הנשירה"….

    בידיעה נוספת מדווח אור קשתי שבדיקת הפוליגראף הייתה בניגוד להנחיות היועץ המשפטי.

עצם הרצון להעלים את המידע אומר דרשני, מידע שמשרד החינוך היה אמור למסור ללא הדלפות, לפי חוק 'חופש המידע'

התופעה שבה  כ ו ל ם עוסקים בחינוך , החל מדברת ,  דרך נערי האוצר, אנשי תעשייה אנשי עסקים ועד לנגיד סטנלי פישר, גורמת לכך ש 'תשומות ותפוקות' הופכת לשפה השגורה גם בתחום החינוך.

ואילו חוק ההסדרים ממשיך את הקו שהתוותה ועדת דברת אשר המלצותיה נדחו בעבר על ידי ארגוני המורים.

המלצות ועדת דברת  החלו להזדחל  לתוך המערכת בקצב הולך וגובר, השתרשו עם הקמת ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה) ותוקעים כעת עוגן סופי באמצעות חקיקה, כל זאת  למרות הכשל שאותותיו ניכרים בשטח כבר עתה כפי שהודגם, ולמרות הזעקה של כל מי שמגדיר את עצמו כמחנך ומבין את הנזקים שהחקיקה הזו גורמת.

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , , , , , ,

13 תגובות

  1. לקסי :

    הענין הוא מעבר החברה מחשיבה ערכית אל חשיבה כמותית.

    בפראפרזה על דברי השופט אהרון ברק:
    הכל מדיד
    ובשלב הבא
    הכל סחיר
    העתיד הזה כבר כאן

  2. איתי :

    מאמר חשוב מאוד תודה.

    אם המתנגדים רוצים להיות אפקטיביים, עליהם להציע מדדים חלופיים, בדיוק כמו שעוז לתמורה מוצגת כחלופה מועדפת לאופק חדש, וזה הופך להיות דיון הרבה יותר ענייני ואפקטיבי מאשר ערימת הביקורות לאופק (שכולן מוצדקות).

    אסור למתנגדים לגלוש לפופוליזם הניו-אייג'י של "בלי מדדים בכלל" (התלמידים תמיד אוהבים את היאיר לפידים שרוצים לבטל את הבגרויות) כי בלי מדידות קשה מאוד או בלתי אפשרי להשתפר, ומערכת החינוך בהחלט צריכה להשתפר.

    כנ"ל לגבי ראמ"ה – חשוב מאוד שיהיה גוף שכזה, השאלה היא מה הוא מודד, איך הוא מודד, ואיך מוצגות התוצאות לציבור ולמקבלי ההחלטות

  3. יואב :

    ככול שהכשלונות מצטברים ונערמים המערכת יותר עסוקה ופעילה במדידות, הערכות, תכניות, רפורמות ומה לא ? רק לא חינוך ושיפור. המערכת מתפקדת בחוסר מקצועיות משווע הנובע מהיותה נסחבת לכול הכיוונים האפשריים ובלתי אפשריים מבחינה פוליטית, אם בנסיונות התחנפות להורים ע"י שיתוף בניהול ביה"ס וקיצור החופש ועוד במקום לחזק את מאגר המורים ההולך ומצטמצם, ובמקום לשפר את תנאי הלימוד המפגרים אחרי הגידול הטבעי באוכלוסיה וההתקדמות בעולם. הכייון הוא להפרטה והעסקת מורים ע"י גופים חיצוניים (אולי כאלו המקורבים למשרד החינוך והסתדרות המורים?) וכאשר הראיה היא כלכלית בלבד, אל יתפלא אף הורה אם ימצא עצמו מול שוקת שבורה.

  4. חיה :

    מבחני ראמ"ה הפכו להיות מאוסים עבור כל הנבחנים במתמטיקה מכיתות ב-ו הם ארוכים ומייגעים הן לתלמידים והן למורים שבודקים אותם.לא ייתכן שבכל בתי הספר לימדו ברמה נמוכה ולא ייתכן שכל המורים למתמטיקה בבתי הספר גרועים כי השגי התלמידים במבחנים אלו נמוכים יחסית.
    נראה שכותבי המבחנים לא לימדו מתמטיקה בבית ספר יסודי.יטענו החכמים לשם המורה צריך להביא את תלמידיו אבל מה לעשות שהכיתות הן גדולות ולמספר לא קטן של תלמידים
    ישנם בעיות.גם אם תאמן אדם איטי להיות אצן הרי הוא יתקדם אבל לעולם לא יהיה אצן.ישנם לא מעט כיתות שהמורות אומרות שהחיינו כשהילדים למדו חילוק וכפל ברמה הבסיסית ופתאום נותנים להם שאלות ברמת חשיבה גבוהה של יישום והכללה בחילוק ובכפל בודאי שהם לא ידעו להשיב עליהן.
    ואולי במקום כל היןם לערוך מדידות בהשגים וסטיסטיקות יתנו ללמד בצורה נינוחה ללא לחץ הלחץ לא מוסיף כלום הוא מקבע ובודאי שאינו מוסיף לתלמידים הבינוניים והחלשים שמתוסכלים ולמי שידו משגת שולח למורים פרטיים הלזה מערכת החינןך מפללת?
    בפועל מה שקורה שבאיזור המרכז מפקחות ומנהלים רבים על מורים מפאת מחסור רציני במורים מרוב הרצון של המערכת שהמורים יראו תפוקות הרבה אינם מוכנים לעמוד בלחץ הנוראי שמשנה לשנה הופך לכבד יותר ויותר והצעירים מהר מאוד מחפשים עבודה אחרת והמבוגרים מייחלים לפרישה ולא משום שאינם אוהבים ללמד ולחנך משום שלא נותנים להם לעבוד .

  5. אורן :

    מאמר חשוב מאוד (הרבה מעבר למערכת החינוך) וכתוב טוב מאוד, מקווה שהדברים יהדהדו בהרבה מקומות.

    גם אני מאוד לא אוהב את גישת המדידה שלאט לאט עוטפת אותנו בכל תחום בשנים האחרונות. ברם, אני חושב שלהגיד "יש דברים שלא ניתן למדוד", עם כמה שזה נכון, זה בעייתי. כי בסופו של דבר צריכה להיות דרך לתת הערכה, וגם את רוצה שיזהו הצלחות וכשלונות חינוכיים כדי ללמוד מהם ולהשתפר.

    חשבתי על שלוש נקודות "לפעולה" (אני לא בטוח איך, מלבד כתיבה מאמרים ברוח דומה לשל זה):
    1. להבהיר, כפי שעשית במאמר הזה, לכל ה"הולכים באופן עיוור אחרי מדדים" שמדד יכול להיות לא רלוונטי או שולי. אפשר גם למדוד את כמות המים שיורדים בשירותים של בית הספר ולבסס על זה החלטות חיונוכיות. להבהיר שבחירה במדד לא מתאים לא סתם מסלפת במעט את התמונה, אלא בפירוש *מסוכנת*, כי היא מאפשרת קבלת החלטות מטופשות ללא התנגדות (כי מבוסס על נתונים סטטיסטיים! איך אפשר להתנגד?). הנה למשל כתבת תחקיר על מה אובר-מדדיזציה עושה למשטרה: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1178355.html

    2. להציע ולדרוש שינוי המדדים הקיימים למדדים אחרים, שיותר הולמים מערכת חינוך. המדדים ההולמים יותר יכולים להיות *פחות מדידים*. עקב החומרה של ההחלטה הזו, אין להעדיף מדד אחד על מדד אחר כי "קל יותר למדוד אותו" באם הוא יותר שולי. .

    3. לקרוא להחזרת חלק מהמשקל גם להערכה אנושית, מתוך הבנה שיש להערכה אנושית יכולות שאין עדיין למחשבים ולמתמטיקה, ולדאוג למנגנון החלטות שלא יושפע בלעדית מגרפים צבעוניים (נניח, לתת לאחד היועצים לבחון את המצב כאשר הוא ממודר מהגרפים ומסקנות סטטיסטיות)

    מדהים שפעם חשבתי שהרוע בעולם מקורו באנושות, ולאט לאט אני מבין שדווקא מכונות, ללא החלק האנושי (אבל טיפשות אנושית בתפעולן וההליכה העיוורת אחריהן) עלולות ליצור רוע לא פחות נורא.

  6. דקל עוזר :

    מדדים שמבוססים על מבחנים הם סתם אדיוטיים.
    יש היום ניסיון למעבר למדדים מורכבים וזה הדבר החשוב ביותר.

  7. אבישלום הראש :

    מאמר חשוב. אבל, שושי, מה תגובתך לטענה של מצדדי היעדים למיניהם:
    "כל מה שאינו ניתן למדידה, אינו ניתן לשינוי"? ושלדעתם, ההתנגדות למדידה מבטאת התחמקות מביקורת ומשינויים נדרשים, ומנטרלת כל אפשרות לשיפור. כי, לדעתם, אי אפשר להשתפר, ללא מדידה.

  8. גליה :

    המדידה היא חשובה אך אינה יכולה להפוך למטרה בפני עצמה.
    כאשר אין למדינה עניין לשפר, במובן של הגדלת התקציב והשקעה בתשתיות, בכ"א איכותי וכדו' הדרך היחידה שנשארת היא לשקר. הדוגמא הטובה ביותר לכך, היא ה"הערכה המעצבת" שראמ"ה ערכה לרפורמת אופק חדש שהנפיקה כותרות מופלאות: 88% מהמורים מעוניינים להמשיך ברפורמה וכדו' אך באלו תנאים אותם מורים מוכנים להמשיך ? בתנאי "עוז לתמורה" ! שכוללים: שיפור בתנאים, התאמת השכר לתוספת השעות, הוספת שעות שהייה, הפחתת שעות פרונטליות ועוד.
    תרבות ההונאה העצמית הולכת ומושרשת במשרד החינוך. כי כל אחד שומר על המשרה והפרנסה שלו. וככל שהגמישות הניהולית ו"מדדי ההצלחה" ישמשו כשוט לקידום או פיטורים ולא כבסיס ללמידה שינוי ושיפור – כך תתרחב תרבות השקר.

  9. Tweets that mention ‘תשומות ותפוקות’ כגורם הרסני במערכת החינוך -- Topsy.com :

    […] This post was mentioned on Twitter by עבודה שחורה , הפער הדיגיטלי בישראל. הפער הדיגיטלי בישראל said: http://bit.ly/cNnTYY בממשלה יש אנשים שחושבים שחינוך זה כמו מפעל לייצור ברגים – תשומות, תפוקות ושאר מדדים מהעולם העסקי. /via @blacklabor […]

  10. נח :

    בס"ד
    הפתרון הוא בדיקה עצמית של המורה
    בשיטת החזרה והשינון
    לחזור על הישן וללמוד קצת חדש
    ולחזור שוב
    והמורה יסמן לעצמו היכן התלמיד נכשל
    ולקדם את כולם ביחד ואחר כך להשלים את מה שגילינו אצל החלשים
    כשכולם לומדים ביחד וחוזרים
    ויודעים לענות לפחות על חלק מהחומר
    והמורה יודע איזו שאלה לשאל את החלש – שגם הוא יענה ויהיה 'מוצלח'
    המוטיבציה תעלה והביצועים יעלו.
    בצורה כזאת מגיעים להרבה יותר הישגים, ויש תלמידים שעקפו במתמטיקה כמה שנות לימוד.
    העיקר שהתלמיד יתקדם,
    הקצב אינו העיקר.
    בצעירותי בעירוני ט בתל אביב
    הוסיפו לתלמידים המצליחים בחשבון
    את המורה לחשבון 'בלבן'
    והתלמידים הגיעו מרצונם בשעת האפס
    והתקדמו.
    אמנם חייבים לעבוד אינדיבידואלי עם התלמיד
    וזה מאד קשה
    אמנם התלמיד מעריך את המאמץ של המורה
    ויש סיפוק רב מכך גם למורה וגם לתלמיד

  11. לקסי :

    מדד ההערכה היותר חשוב – כיום – במערכת החינוך הוא גם המדד הפשוט והקל ביותר להפקה.

    מספר התלמידים בכל כתה בכל שעור

  12. יהונתן קלינגר | על הצביעות המדעית של משרד החינוך ‏ :: Intellect or Insanity‏ :

    […] אשר בבסיס גישתה התובנה כי איסוף מידע על התלמידים וכן הצמדות לגישה של מדדים, תפוקות ותשומות (וראו את הביקורת העניינית מאוד של איתי אשר); יחד עם […]

  13. הקמת ראמ"ה – הנחתה במערכת החינוך :

    […] של משרד החינוך שהפכה לחזות הכל. גם הפוסט האחרון וגם קודמו עסקו בכך, כאשר הטענה שלי היא שהמדיניות שהתוותה  ועדת […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.