דואר אלקטרוני
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
חוק הדיור הציבורי עומד בפני חיסול
אחרי שנים של התעמרות וסירוס ע"י משרד האוצר, חוק הדיור הציבורי עומד בפני קבורה סופית בחוק ההסדרים הקרוב. אם לא נצליח לשנות את רוע הגזירה, יבוא הקץ על כלי מרכזי לחיסול העוני
מאת: שני ג'רבי (וסבתא)
עם פתיחת העיתון בבוקר הרמתי טלפון לסבתא והזמנתי אותה לדיון אקטאולי בוער על הדיור הציבורי בארץ בראשית דרכנו האידיאליסטית. סבתא בת ה-80, אשקלונית חכמה יוצאת תימן, שמה את המילים הגבוהות בצד ובעברית מהולה סיפרה לי מהבטן יותר טוב מכל מאמר אקדמי על ההרגשה של נתמכי עמידר בתקופה בה רווחה קיבלה מקום נכבד בסדר היום הציבורי.
סבתא היקרה הגיעה לארץ אחרי מסע עליה מפרך בגיל 18. באמתחתה – בעל בן 70, חמשת ילדיו והרבה כלום. במהלך חייה, החליפה סבתא 2 דירות עמידר צנועות ללא תחנונים ובכי אלא כזכות מקובלת. את הדירות שכרה בתשלום סמלי שיכלה לעמוד בו. על רצף השנים כשהביאה תשעה ילדים לעולם היישר לדירה הציבורית, הגיעו בעזרת לשכת הרווחה מטעם עמידר והרחיבו את הדירה הקטנה בחדר קטן נוסף, אחר כך בעוד חדר ולבסוף בעוד 2 חדרים ל-15 הנפשות במשפחה- כך ליוותה חברת עמידר את סבתי בשמחותיה וקשייה. עם השנים הוצע לה לרכוש את הדירה בהנחה משמעותית ולהפוך לבעלת נכס בטוח בארץ ישראל.
היום סבתא עומדת בזכות עצמה אחרי שנים של קיום בקושי, היא גידלה תשעה ילדים מוצלחים שעומדים בזכות עצמם, אני נכדה מיני 40 שלא חסר לה דבר, אני נכדה שקושרת את עצמאותה לעובדה המרגשת כי שתי סבתותיה כשנזקקו לא נזנחו לבד. המדינה המשיכה לדאוג להן כערך, כי זה היה מספיק חשוב ולא, אני לא צריכה לספר לכם שגם אז לא היה מספיק תקציב.
היום עשרות אלפי זכאים לדיור הציבורי, רובם הגדול עולים חדשים נזקקים כמו סבתא ומיעוטם אנשים בעלי נכות ואמהות חד הוריות, ממתינים לממש את זכאותם שנראית רחוקה מהאופק. מזה שנים מלאי הדירות רק הולך ומצטמצם ואיתו התקציב. הדיור הציבורי מככב באופן לא מחמיא בדו"חות מבקר המדינה כבר שנתיים – תחזוקה כושלת, רשימות המתנה נצחיות, אי עמידת המדינה בהתחייבות לרכישת דירות חדשות ועוד. בישראל של היום, ארבעה ילדים בשנת אבל, ארבעה ילדים שאיבדו אמא צעירה, מפונים מביתם לרחוב כי אינם מצליחים לעמוד אפילו בסיוע הניתן להם.
בחוק ההסדרים עומד היום על הפרק ביטול סופי של חוק הדיור הציבורי.
- החוק מאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירה לאחר פרק זמן של חמש שנים מרגע כניסתם אליה. כלומר, אם נקבעו הדיירים כזכאים במשך חמש שנים לדיור, נפתחת בפניהם האפשרות לרכוש את הדירה בהנחה משמעותית במיוחד שגובהה המקסימלי הוא 82.5% במרכז הארץ ו-90% מערך הדירה בפריפריה. גובה ההנחה נקבע על פי קריטריונים של ותק ומספר נפשות.
- החוק גם מאלץ את הממשלה להרחיב את מאגר הדירות בכך שקובע כי הכסף ממכירת הדירות יוקדש בקרן לרכישת דירות ציבוריות נוספות לידי הממשלה.
החוק (פרי עבודתו של רן כהן ממרצ-ע"ש) נחקק כבר ב-1998, רק שמאז, הוצאתו לפועל מוקפאת מדי שנה על ידי הטריק החביב על האוצר – חוק ההסדרים. כבר כשנחקק התנגדה הממשלה להעברת החוק משום עלותו הגבוהה והמחסור בדירות שיגרם בעקבות מכירת הדירות. ב-2008 גיבשה הממשלה הסכמה אחרונה על החוק שאמור להיכנס לתוקפו עם תחילת שנת 2011, אבל מסלול המכשולים בן יותר מעשרת השנים לא תם! בימים אלו אץ רץ האוצר לסכל את החוק באמצעות חוק ההסדרים בטענה שזכאותם של חלק מהזוכים בהטבת הרכישה מוטלת בספק ושוב, כי יגרם מחסור חמור בדירות בעקבות הרכישה. טענה זו בוודאי מקבלת תוקף כאשר מדיניות האוצר היא – לא לרכוש דירות חדשות למאגר הדיור הציבורי.
אין דירה להשכיר
למרות ההקפאה של החוק, במבצעים מיוחדים מאז חקיקת החוק נמכרו 30,000 דירות. אבל מה?? דו"ח מבקר המדינה חשף כי למרות החלטת הממשלה הכסף שהתקבל ממכירת הדירות – 2 מיליארד שקלים בשנת 2009 – לא הושקעו ברכישת דירות חדשות, כך יוצא שמספר הדירות בדיור הציבורי בישראל באמת מצטמצם ומצטמצם עד ל- 66,000 דירות היום. הצמצום השיטתי לא נובע מהתמעטות הזכאים כמובן, ראיה לכך 70,000 זכאים לדיור על פי חוק (נתון מיוני 2009) שמתדפקים על דלתות חברות האכלוס שנים ארוכות, פעמים רבות בסכנת פינוי או דיור רחוב, מפני שאינם יכולים להרשות לעצמם להשכיר דירה בשוק הקיים.
פלסטר לשְבוּר הרגל
לפני שנה התקיים דיון מצחיק ומייצג בועדת הכספים בכנסת בנושא הדיור הציבורי. האוצר הציע בוועדה הזו "להתייעל כלכלית" בתחום הדיור הציבורי ולבחון את זכאות הממשיכים לדיור במקרה שהדייר המקורי נפטר או עבר למוסד סיעודי. "ממשיך" נקרא בן זוג, ילד, נכד או הורה וזכאותו להמשך דיור בדירה ציבורית ניתנת בתנאים מסוימים. האוצר הציע להחמיר בבדיקת זכאות הממשיך. מה מצחיק? שההתייעלות הזו בשורה התחתונה התעתדה לעזור בכ-100 דירות בשנה – טיפה באוקיינוס לעומת מספר הממתינים בפועל. מישהו מפספס פה משהו!
בוועדה הזו אמרה שלי יחימוביץ' דברים שמסכמים בעיני את האבסורד -
"החוק שאנחנו מתבקשים להצביע עליו הוא בלתי נסבל. באמת בלתי נסבל ושלא יספרו לי שבמקום אותו אדם שזכאי לגור בדירת הוריו יש מישהו יותר מסכן ממנו שיכול לגור במקומו. הרי אנחנו פוגעים בזכויות קוגנטיות של אדם, בזכותו לגור בבית הוריו כשהוא כבר גר בבית הוריו ואנחנו אומרים שנזרוק אותו מהבית שלו כי הוא לא מספיק מסכן וכי יש מסכנים ממנו. אנחנו שוללים ממנו זכויות יסוד שהמחוקק בתבונתו הקנה לו ואנחנו מחלקים את מה שאין לנו. זאת דוגמה קלאסית, לקחת את המעט שאין ולחלק אותו בין כל המסכנים ולקבוע מי מסכן יותר"
הרי אם היו בדיקת הזכאות והדאגה לפיקוח, שאני מאד לא מזלזלת בחשיבותם, מתקיימים במקביל להצעת תכנית שיקום למערכת רווחה מדשדשת בנושא הדיור הציבורי, לא היו לי טענות. אך כשהפתרון היחיד שמוצע לאלפי הממתינים הוא באמת "הכרעה בין 100 מעוטי יכולת" זלזולי נשלף במלוא הדרו.
"מדינת ישראל רוצה להיפטר מהדיור הציבורי" מנכ"ל עמידר – יעקב ברוש, 2009
המעבר המתואר בהתחלה, של סבתא שלי, הוא לא היחלצות הוּדינית ממעגל העוני. קסם לא היה פה. הייתה פה בפשטות תמיכה קהילתית שהוצבה כערך וכיעד מדיני. כתוצר מוצלח של היעד הזה, אני במיוחד, כואבת את ההתרחקות וההתנערות ממנו. הדיור הציבורי הוא רק תחום חברתי אחד מני רבים שהמדינה מתאמצת להסיר מעל כתפיה ובסמטאותיו פזורים אלו שזקוקים יותר מכל לחברה סביבם בכדי להתקדם ולהתעצם, לגדל כאן ילדים, להתקיים בכבוד. כמו סבתא שלי.
נערך על ידי מערכת עבודה שחורהתגיות: דיור-ציבורי, ועדת-הכספים, חוק-ההסדרים, מבקר-המדינה, משרד-האוצר, משרד-השיכון, עמידר, רן-כהן, שלי-יחימוביץ, שני ג'רבי
קישור קבוע
12 תגובות
Email This Post
19 ביולי, 2010 בשעה 8:28
"ובימים ההם אין שמאל בישראל, פקיד אוצר משרת הון הישר בעיניו יעשה…." ספר המציאות
19 ביולי, 2010 בשעה 11:58
אולי תתפלאו אבל יש דיור ציבורי במדינת ישראל
מדובר על המגזר החרדי
במקומות כמו קרית ספר, בית שמש ,ביתר עילית, אלעד וגם אשדוד יש דיור ציבורי – במחירים שפויים ובמימון נדיב לאברכים
ליצמן וגפני וגם אלי ישי דואגים היטב לבוחריהם בידיעה ברורה שזה משתלם כפליים זה גם מצווה וגם מביא את המנדטים בכנסת הבאה
19 ביולי, 2010 בשעה 16:33
מדינת ישראל רוצה להפטר מכל שירות ציבורי חשוב וחיוני שבא לשרת אוכלוסיה נזקקת ללא אמצעים.
הפרטה אחת נוספת בדרך לישום: ההפרטה בבריאות הנפש.
19 ביולי, 2010 בשעה 19:50
[...] This post was mentioned on Twitter by עבודה שחורה , עבודה שחורה . עבודה שחורה said: http://bit.ly/cVPSER מנפלאות חוק ההסדרים: ביטול חוק ההסדרים. [...]
19 ביולי, 2010 בשעה 22:10
אני לא מבין אתם רוצים דיור ציבורי, ועצירת הפחתת המס על עשירים, והגדלת השירות הממשלתי!?
אתם הולכים לפגום בהישג היחיד של המדיניות הכלכלית הישראלית ב-10 השנים האחרונות = מקום ראשון במדינות OECD (הכי טובים בעוני).
20 ביולי, 2010 בשעה 11:14
[...] שחורה הקדישו השבוע לדיון רציני במאבק נגד הביטול. אתמול שני ג'רבי תיארה את כוונת האוצר בעיניים שלה ושל סבתה, …, והיום רן כהן ואני הוספנו כמה דגשים [...]
20 ביולי, 2010 בשעה 14:41
טו-אוב! כל הכבוד על המחקר המעמיק והשירות המשמעותי שאת עושה למען פעילי עבודה שחורה והקוראים.
21 ביולי, 2010 בשעה 14:55
תודה עמרי, גם לך מגיע כל הכבוד קראתי את הכתבה במעריב הבוקר.
26 ביולי, 2010 בשעה 9:02
למגיב מס'-2 האם אתה מסתמך על עובדות? כי עד כמה שידוע לי המגזר החרדי נמצא בדיוק באותה מצוקת דיור כמו של הלא חרדי והם פחות פונים מהמגזר הלא חרדי לרשויות בעיקר בשל חוסר אמון.
וכאחת שמכירה היטב את משרד השיכון בנושא הדיור הציבורי אכן ברב המיקרים אין טעם לפנות אליהם
26 ביולי, 2010 בשעה 9:08
לצוות עבודה שחורה העוסקים במלאכת הקודש.אולי תהיו מעוניינים לדעת כי אתמול יום א' יצאנו כ-15 משפחות מרעננה להקים עיר אוהלים ברחבת יד לבנים מטעם התנועה החברתית לדיור בר השגה.
יש ביננו משפחות שמעויינות לרכוש דירה אך לא מסוגלות בשל מחירי הדיור הגבוהים ויש ביננו גם משפחות מעוטות יכולת שאחת מהן כבר שנה מחוסרת דיור.
לפרטים ניתן ליצור קשר עם רחל 052-7340591
26 ביולי, 2010 בשעה 9:19
רחל שלום ותודה על המחמאות,
בשלב הנוכחי אין לנו כוח אדם מתאים לשלוח כתב/ת לסקר את הפעילות שלכם.
אנא שלחי דיווח + תמונות, אנו נעלה אותם לכאן, ואולי זה יתפוס את העיניים של אחד העיתונאים הקוראים באתר.
29 ביולי, 2010 בשעה 12:43
[...] מותו של החוק לדיור הציבורי [...]