חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ביומטרי בצומת ספרים: כשלמעסיק לא מזיזה הזכות לפרטיות

נושאים זכויות אדם, מועד ב', משפט ופלילים ב 19.07.10 5:52

יש כל מיני דרכים לנהל שעון נוכחות מבלי לפגוע בפרטיות העובד, אפילו בעזרת טביעת אצבע, אלא שהמעסיקים נוטים שלא להתחשב בזכות לפרטיות ולעתים חייבים לתבוע אותה

מאת: עו"ד יהונתן קלינגר

מעין דק, עובדת צומת ספרים, הוחזרה לעבודתה בהמלצת בית הדין לעבודה בשבוע שעבר (). אתמול, עו"ד רותם שפירא, ממשרד שפירא, פרידמן, צבר, ואנוכי, הגשנו בקשה דחופה לבית המשפט להחזרת מעין לעבודה (עב 17342-07-10 דק נ' צומת ספרים) ולאחר שזה קיבל את הבקשה (עב 17342-07-10 דק נ' צומת ספרים), התקיים היום דיון. הסיבה לפיטוריה מעין דק היתה חוסר הסכמתה לתת את טביעת האצבע שלה למעביד, ותלונותיה כנגד הפגיעה בפרטיות. דק היא חלק מהתארגנות עובדים במסגרת כח לעובדים, וצפוי שכרגע, לאחר הסכמה כזו, לפחות לא יכריחו עובדים אחרים לתת את טביעת האצבע שלהם.

אבנר פינצ'וק עמד מעט על התהיה לגבי הצורך בביומטריה במקום העבודה, אולם ראוי להסביר את הסכסוך מהתחלה כדי לנהל על כך דיון הולם.

"מעמדה של הזכות לפרטיות כזכות יסוד וכן אופייה המיוחד, מחייבים, כי פגיעה בפרטיות העובד תיעשה רק אם קיימת למעביד סמכות מפורשת לנהוג כך, ואין די בהסתמכות על כוחו של המעביד לנהל את המפעל על פי מיטב שיקול דעתו" (ו' וירט-ליבנה "הזכות לפרטיות אל מול האחריות הניהולית במיון מועמדים לעבודה – ההיבט המשפטי" ספר שמגר מאמרים חלק ג' (2003) 775,
805)

אין כמעט מחלוקת כי לעובד ישנה זכות קנויה במקום העבודה. הזכות שלא יחטטו לו בדואר האלקטרוני (עב 010121/06 טלי איסקוב נ' הממונה על חוק עבודת נשים ו‫עב' 1158/06 רני פישר נ' אפיקי מים) הזכות שמעביד לא יכנס לתיבת המייל הפרטית של העובד, וגם לא לתיבה האישית שלו במקום העבודה הורחבה לאחרונה בפסקי דין נוספים כגון ה"פ 1529/09 חן בת שבע ואח' נ' יוני בן זאב, אף שבאותו המקרה לא דובר על דיני העבודה. מנגד, מעסיקים החלו לנצל את כח המיקוח שלהם מול העובדים ודרשו עוד ועוד ויתורים על פרטיות. אחד הויתורים המשמעותיים ביותר היה במקרים של מבחני השמה, בהם המידע הפרטי של העובד נותר רק בידי המעסיק ולא בידי העובד.

אולם, בטביעת האצבע יש מימד נוסף: מימד של התחקות פיסית אחר אדם; לא רק לצפות באמצעות מצלמת אבטחה האם העובד גונב מהמעביד, אלא גם לדעת ולתעד במה הוא נגע. כבודו של העובד הוא זכותו להעזב בנחת מהמעסיק, הזכות לנהל משא ומתן אודות זמנו ומרצו, אך לא על אודות פרטיותו. ישנם דברים שמעסיק אינו צריך לדעת וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה שומר עליהם: נטיה מינית של עובד, עברו הפלילי (אלא אם יש צורך בכך למשימה ייחודית). איסור האפליה נועד לשמור על מצב בו העובד אינו צריך לפחד להיות שונה, להיות ייחודי או להיות עצמאי.

גם מעסיק שיטען כי הוא זקוק לטביעת האצבע על מנת לנהל שעון נוכחות יהיה כפוף לחובת המידתיות על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במקרה כזה, יש לשאול האם ניתן להשיג את אותה התוצאה באמצעים אחרים. אם מטרת שעון הנוכחות הביומטרי היא למנוע מצב בו העובד מחתים כרטיס עבור אחר (ועם כל הקלות של פריצת מנגנונים ביומטריים). ניתן לעשות זאת באמצעות עשרות חלופות, שאחת מהן עדיין יכולה להיות כזו בה המידע הביומטרי נשמר רק על כרטיס העובד, וזה מאומת מול שרת. אפשרות אחרת היא באמצעות שעון נוכחות מבוסס קוד אישי, ויש עוד עשרות דרכים שאפשר לחשוב עליהן.

אלא מה, המעסיק הישראלי, כמו רשויות אחרות, פשוט לא מתחשב בפרטיות כאשר הוא מתכנן מערכות מידע. הפרטיות היא זכות החסר של המסכן.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.