חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מרצ והקיבוצים – אבשלום וילן מגיב לביקורת

נושאים דעות, פוליטי ב 18.07.10 5:35

תשובה של ח"כ לשעבר אבשלום (אבו) וילן, חבר קיבוץ נגבה, למאמרו של ק. טוכולסקי שביקר את התנהלות נציגי הקיבוצים במרצ. וילן טוען כי קביעותיו של טוכולסקי הן השמצות חסרות כל בסיס עובדתי

14.7.2010

שנאה בעיניים

המקלדת סובלת כנראה הכל!

מאמרו של ק. טוכולסקי (מעניין מי מסתתר מאחרי שמו של הוגה חשוב זה) העוסק במרצ, ראוי למחשבה ותגובה, אך כמדי פעם במקומותינו, בחר הכותב לעסוק בהשמצות חסרות כל בסיס עובדתי.
כוונתי לטיעון הכוזב כי הקיבוץ הארצי חיסל בציניות את סניפי מרצ שנמכרו סתם כך.
המקלדת לא רעדה, כשהוא נקט את הכלל הידוע "חזור על דברי שקר עד אשר יהפכו לאמת".

סניפי מפ"ם נמכרו משום שלא היה כל עניין להחזיק בטונים ריקים שאוישו רק אחת לארבע שנים לעת בחירות.
התמורה ממכירתם הושקעה בבניית אולם צוותא שלוש, לרווחת צרכני התרבות העירוניים, בהקמת מרכז חזן לצדק חברתי במכון ון ליר ובשיפוץ קיני השומר הצעיר בערי ישראל השונות.

אכן קפיטליזם חזירי במיטבו!!!

גם הטיעון שעל פיו חברי הכנסת הקיבוציים מייצגים את המגזר בלבד הינו עורבא פרח. מה ההבדל בתפיסות הכלכליות והחברתיות בין חיים אורון ורן כהן?
על פי הטיעון המלומד כאשר רן כהן היה חבר קיבוץ גן-שמואל עשרות שנים, הוא היה טרף, ורק לאחר שעבר לירושלים – נעשה "כשר".
האם חיים אורון כחבר ועדת הכספים אינו מייצג תפיסה סוציאליסטית ראויה?

מהיכן צמחה התפיסה המעוותת כי מי שגר בנגבה יכול לייצג אינטרסים קיבוציים בלבד, בעוד חברו המתגורר באשדוד הוא נציג אותנטי של הפרולטריון המדוכא?
לשם השוואה – במפלגות הימין  חלקם של הנציגים המתגוררים בהתנחלויות, גדול מאוד ומעולם לא נערכה שם התחשבנות, על בסיס מקום המגורים, מי אותנטי יותר.

חבל שהשנאה מעוורת עיניהם של אנשים ומביאה אותם לעסוק בתפל ובבניית תיאוריות שבינן לבין המציאות אין כל קשר.

אבשלום (אבו) וילן
ח"כ לשעבר מרצ
חבר קיבוץ נגבה

הודעת מרצ שהתקבלה במערכת

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , ,

17 תגובות

  1. TIBERIVS GRACCVS :

    מעניין שהזכרת את אילן גלאון, הסיבה המרכזית שהוא לא נכנס לכנסת ה-16 הייתה הלובי הקיבוצי שחיסל אותו פוליטית לאחר שהוא הביע התנגדות לאינטרסים שלהם.

    ובכלל מה שחסר במכתב שלך הוא ניתוח מעמדי, ברור שקיבוצניק יכול להיות "סוציאליסטי" – רק מה? שאם הסוציאליזם מתנגש באינטרסים של הקיבוצים הוא תמיד יבחר באינטרס המעמדי האנטי-סוציאליסטי. אתה בעצמך הדגשת את זה ב"דף הירוק" (עיתון התנועה הקיבוצית):

    http://www.kibbutz.org.il/itonut/2009/dafyarok/090205_vilan.htm

    צריך לקרוא את המכתב פה ואת הכתבת בדף הירוק, ביחד הם מסכמים את הבעיה המרכזית של מרצ וזה רב פרצופיות אידיאולוגי: לשמאל התל-אביבי ("תומכי דב חנין") מרצ מציגה עצמה כמפלגת שמאל רדיקלי מיליטנטית ואנטי-ממסדית, לשמאל-מרכז הציוני מרצ מציגה עצמה כמפלגה ציונית שכל מעייניה מוקדשים להגנת המפעל הציוני, לקיבוצניקים מרצ מציגה עצמה כמפלגה סקטוריאלית שתדאג קודם כל להם, לחובבי הסוציאל דמוקרטיה היא אבירת הסוציאליזם וכו'.

    הבעיה כמובן שאנשים לא טיפשים, הציונים נגעלים מהרדיקלים, הרדיקלים נגעלים מהציונים, הסוציאליסטים נגעלים מהעסקנות הקיבוצית וכו'. וכך מרצ איבדה את המנדטים שלה.

  2. ק. טוכולסקי :

    בית מפ"ם בפתח תקווה שאדמתו נקנתה בידי חברי הסניף המקומי ובנייתו מומנה מכיסם נמסר לקרן חבצלת ללא תמורה או פיצוי מתוך נאמנות החברים לתנועה. הסניף היה פתוח יום יום מהבוקר עד הערב, הייתה בו ספרייה, החברים הוותיקים קיימו בו פעילות חברתית, חברי נוער מפ"ם ומרצ קיימו בו פעילות יום יומית ונערכו בו ישיבות, מפגשים של חוגים פוליטיים וזה עוד לפני שאני מציין את הפעילות הפוליטית השוטפת שיצאה ממנו. הסניף נמכר בידי קרן חבצלת ומרצ בפתח תקווה החלה את דעיכתה. מפלגה צריכה סניפים ופעילות. לסניף עירוני אין מועדון בשטח הקיבוץ שניתן להשתמש בו לכל מטרה ואין את הדינמיקה של פעילות בקיבוץ.

    אני זוכר בימי בנוער מפ"ם ונוער מר"צ את בתי מפ"ם. מרכזים של פעילות וחיים פוליטיים לא קוביות בטון ריקות. אבל הזיכרון של אבו וילן תמיד היה סלקטיבי.

    מי שגר בנגבה יכול לייצג את הפרולטריון המדוכא בצורה מעולה. לא רק את הפרולטריון אלא את כל אזרחי ישראל כמו שעשתה ענת מאור. אבל כאשר מרצ סובלת מדימוי סקטוריאלי בעייתי, 2 חברי כנסת מקיבוץ קטן כמו במקרה של נגבה זאת בעיה.

  3. דנדו דוד :

    מרץ לא רלוונטית ואין לה מקום על המפה.
    בהנחה שבקדימה לא יהיה שינוי פרסונלי מרעיש, היא תתפורר לתוך עצמה.
    העבודה בראשות יחימוביץ/פרץ תתפוס את מרחב השמאל הלאומי.
    הליכוד יתפוס את מרחב הימין הלאומי.
    כרגיל יהיו מפלגות לווין שייצגו רעיונות נקודתיים שייבחרו על פי עוצמת הנושא המיוצד(ישראל ביתנו בנושא יחס ערבים יהודים, שינוי בנושא דתיים-חילונים וכו')

  4. לטיבריוס :

    הבעיה שאתה מעיד עליה של התנגשות בין אינטרס מגזרי ובין אינטרס של כלל הציבור קיימת לא רק במרצ אלא במידה רבה מאוד גם במפלגת העבודה, שגם בה אחוז החברים שהם קיבוצניקים או מושבניקים גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסיה או בקרב מצביעי המפלגה. אלו (ובעיקר עסקניהם) לוחצים על המפלגה לשבת בכל קואליציה שהיא, כדי לתמוך באינטרסים המגזריים.

    השאלה היא איך שוברים את המעגל הזה. הרי אילו יחימוביץ' היתה פוקדת לעבודה עשרות אלפי מאבטחים קופאיות ועובדי ניקיון, שיצרו למפלגת העבודה סדר עדיפויות אחר, מיד היו באים נערי האוצר וסוגרים דיל עם מפלגת העבודה לפיו המגזרים הספציפיים האלה מרוויחים ואחרים נדפקים.

  5. לדנדו :

    את ההערכה הזחוחה בדבר ההתמוססות הקרבה ובאה של קדימה, הנובעת מחוסר דרך, שמענו מחברי מפ' העבודה במשך כל הכנסת ה-17, כולל משלי יחימוביץ'.

    בפועל השינוי במס' המנדטים של קדימה היה זעיר לעומת הדרדרות העבודה.

    זאת משום שבהווה (ועם כל הכבוד לעבר, ויש כבוד) אין ממש הבדל בין המחלות של קדימה למחלות של העבודה.

    תהום אידיאולוגית בתוך המפלגה? יש
    מבטיחים דבר ועושים ההיפך? יש
    מפלגת הון-שלטון? יש
    סכסוכי אגו בצמרת? יש

    לעומת זאת יש לקדימה 3 יתרונות אדירים על פני העבודה:

    1. החובות שלהם קטנים בהרבה, מה שמאפשר קמפיין בחירות טוב יותר (עם אדלר שעולה ביוקר ומביא תוצאות כבר פעמיים) וגם פעילות באש קטנה בין בחירות לבחירות.

    2. אעפי שרבים ממצביעיה היו פעם מצביעי עבודה/מרצ קדימה אינה נושאת את המטענים השליליים העצומים של הנרתעים מתנועת העבודה, שנצברו במשך עשרות שנים. בין אם מדובר בעוינות הקשורה למדיניות הגזענית של מפאי כלפי מזרחים ובין אם מדובר בהדי מלחמת יום הכיפורים, שעדיין נמצאת פה בזיכרון הקולקטיבי כסמל לסכנה שהמיטה עלינו אליטה זחוחה.

    3. תקשורת ההון-שלטון מאתרגת את קדימה (ע"ע מקרה צחי הנגבי למשל, והיעדר ביקורת רצינית על לבני).

    לכן הייתי מציע לך להיזהר עם הזחיחות ועם הפיכת משאלת הלב לנבואה נחרצת.

    הנבואה שלי – אם נרצה או לא נרצה, קדימה פה להרבה זמן, וכל מה שיהיה בתווך בינה ובין חד"ש יהיה בעתיד הנראה לעין קטן יותר ממנה.

    איתי

  6. דנדו דוד :

    אתה נופל לבור הHINDSIGHT? לא חשבתי שזה יקרה לאדם חכם כמוך.

    קדימה כמו שאני רואה כבר נעלמה.
    ציפי לבני צוברת שנאה 28% לפי הסקר האחרון, וציפי לבני מייצגת את קדימה.
    לקדימה אין אדם שהוא בגדר "משנה תודעה" – אין להם צ'אנס.
    לעומת זאת, אהוד ברק הוא האיש השנוא בישראל 48% לפי הסק האחרון ולכן בעזיבתו הוא ייקח עימו הרבה מאוד מהכעסים למפלגת העבודה.
    במובן זה ובאופן ___(מפתיע-קומי שכחתי את המילה) אהוד ברק עושה למפלגת העבודה שירות גדול – כל הרע שהיה למפלגת העבודה רוכז אצל האיש הזה וכאשר הוא יסולק המפלגה תיתפס כמקום שבו התרחש ניקוי אורוות.
    צירוף מקרים שביחד עם אהוד גם פואד ושמחון יעזבו (פשוט בגלל שזמנם הגיע או שיתקדמו למקום אחר) וזה עוד יותר יחזק את ההרגשה.
    שלי יחימוביץ ועמיר פרץ ואפילו ברוורמן ובוז'י הבלתי ראויים הם משני תודעה שיגרמו להרבה הד.
    לא צריך להיות זחוח או יהיר, אבל צריך להבין איך מציאות מתפתחת.

  7. לדנדו :

    1. אני לא חושב שניתן לנבא מסקרי שנאה לאדם מסוים משהו על הצבעה בבחירות, שהרי בבחירות אתה שם פתק בעד ולא פתק נגד. מרצ ניסתה לנצל (וללבות) את גלי השנאה לליברמן (ולרוסים בכלל) כדי לקטוף קולות של מצביעי עבודה/קדימה. זה לא עבד, בסופו של דבר קדימה היא זו שהצליחה (שוב) לגנוב ממרצ.

    בניגוד אליך אני חושב שהרתיעה, האכזבה וחוסר האמון הכרוני במפלגת העבודה הם כל כך חזקים, שהחלפת העומד בראש לא תשנה הרבה. הנתק בין הציבור למפלגת העבודה אינו פרסונלי. יתרה מכך, דווקא הנטייה של מפלגת העבודה להתיז ראשים בתדירות גבוהה מרתיעה בוחרים. אני לדוגמה בחרתי ב-2006 פרץ בשביל מדינת רווחה ושלום ואחרי שנה וחצי קיבלתי את ברק, ומדיניות הפרטה ומלחמה. למה לי להמר ולהצביע יחימוביץ' ולהסתכן בכך שאחרי שנה וחצי העיפו אותה לספסל האחורי.

    2. כל עוד אין חיבור יחימוביץ'-פרץ, ההבדל העיקרי בין מפלגת העבודה של ברק למפלגת העבודה שאחרי ברק (רוב הסיכויים בראשות הרצוג) הוא לדעתי קוסמטי.

    במקום גנרל מאליטת הגנרלים יהיה לך עו"ד של שלטון ההון. במקום מגדלי אקירוב הידועים לשמצה יש משרד הרצוג-פוקס-נאמן (כן, הנאמן הזה משכר הבכירים).

    3. הסבירות שחיבור פרץ-יחימוביץ' יקרה תלויה לדעתי לא באגו של החתן והכלה אלא בנתון פשוט אך סמוי מן העין: מס' המתפקדים בארגזים של כל בכיר בעבודה.

    ככל שאני מבין מספר האנשים שנפקדו מבחוץ (לא היו חברים קודם) ע"י יחימוביץ' הוא קטן, כי היא לא מצליחה לתרגם את התמיכה הציבורית להתפקדות או לתרומת כספים. לעמיר פרץ לעומתה היה מחנה מתפקדים ואיננו עוד. חלק מפעיליו הם היום פעילי עיני, כי באו איתו מן ההסתדרות. אחרים נטשו את העבודה בשנים האחרונות (כולל אפילו לגאידמק).

    מצב זה מאלץ את יחימוביץ' לרכב על גב הארגזים של עיני והכסף של הרצוג (ותורמיו המיליונרים מחו"ל), וכמובן מגביל מאוד את חופש הפעולה שלה. לדוגמה, היא יכולה לעסוק בנושא המתוקשר של שכר כמה מאות בכירים, אך בשום אופן לא להציע העלאה במס ההכנסה לבעלי הכנסות גבוהות, העלאה במס החברות ובמס על רווחי הון – זה יעצבן את בני בריתה.

    בעבר טענת שיחימוביץ' הצליחה לפקוד עשרות אלפי אנשים. אני אשמח אם נוכל לפרסם את הנתונים המוסמכים.

  8. לקסי :

    המהלך שהציל את קדימה הוא אי-כניסתה לממשלה.

    השאלה היא אם השתיל הזה נקלט ויצמח או שכל רוח מצויה תייבש אותו.

    עוד שנתיים באופוזיציה עשויים לחזק את שרשי הקבוצה הזו ולעשות אותה מפלגה אמיתית. זה מפני שהיא חפה מכל יומרה לאידיאולוגיה (וזה מה שדעת הקהל אצלנו מנותבת אליו).

  9. איתי :

    אני רוצה להתנצל בפני חה"כ לשעבר וילן על שסחפתי את הדיון לנושא שאינו קשור ישירות לדבריו. אולי הגיע הזמן לחזור למרצ ולפעילות של הקיבוצים בתוכה.

  10. ק. טוכולסקי :

    ודרך אגב, מעבר להשמצות של חה"כ לשעבר וילן, חשוב להזכיר, ק. טוכולסקי היה פובליציסט וסטיריקן הוא לא היה הוגה דעות, אבל אבו אף פעם לא הכין שיעורי בית.

    הגיע הזמן שאבו יפנים, כמו תושבי הכפרים עיבדיס ובית עפה שזוכרים את קיומם על אדמות שתושבי נגבה גזלו ב-1948, גם בוגרי נוער מפ"ם זוכרים את הסניפים שלהם שקרן חבצלת סגרה ואת המפלגה שלהם שאיבדה את התשתית הפיסית לקיומה.

  11. איתי :

    אני ממש לא חושב שזה לעניין להכניס לפה את הנקבה / מלחמת השחרור או איך שתקרא לזה.

    הטענה הבסיסית שראויה לדיון ענייני היא שהפוליטיקאים של הקיבוצים דואגים לאינטרס המגזרי של חברי הקיבוץ יותר מאשר לאינטרס של כלל הציבור, במלים אחרות – שהסוציאליזם הנאה שלהם מוגבל לתחום הצר של הקיבוץ.

    לכן לפי גרסה זו הם אינם יכולים לשמש חוד החנית של מאבק סוציאליסטי או סוציאל-דמוקרטי.

    דוגמה מוכרת בהקשר זה היא הפעילות של הלובי החקלאי למען הגדלת מכסות לעובדים זרים בחקלאות או למען הטבות במחירי המים ובמכסות (כולל המחיר המוזל למים במושב שבו התגוררתי בשכירות, מושב שכבר אין בו חקלאות בכלל!).

    ביקורת דומה הושמעה גם על הדרך החברתית-כלכלית של המפד"ל, שיש קווי דמיון בינה ובין ס"ד, אך היא מובילה להעדפת יהודים על ערבים ולהעדפה סקטוריאלית בתוך המגזר היהודי.

    אם טוענים שכל מי שמתגורר בשטח שלפני 48 גרו בו ערבים הוא פסול מיסודו, צריך לוותר כמעט על כל השותפים הבודדים שעוד נותרו לך, שהרי דברים כאלו קרו לא רק בקיבוצים ובמושבים אלא גם בערים הגדולות ובעיירות הפיתוח.

    בוודאי שאין הרבה טאקט בשילוב של טענות המאשימות את הקיבוצים בגזל אדמות פלסטיניות כאשר אתה מנסה להדביק את מרצ לחד"ש…

  12. מיכאל לינדנבאום :

    רן כהן וחיים אורון חברו לריאקצייה הניאו ליברלית דרך שיתוף הפעולה שלהם עם רמון ,פרץ,ופטרונם רבין במסגרת "חיים חדשים" בהסתדרות.
    הם היו משת"פים של ההפרטה ובגדו בעבודה המאורגנת.
    אין פלא שסניפי מפ"ם ומרצ הפכו ל"קוביות בטון ריקות".

  13. טהורים תמיד אנחנו :

    נו יופי, עכשיו גם רן כהן באויבים.

    אז בואו רק נוסיף לסיפור את זה שחד"ש היא שותפה מלאה בקואליציה של עופר עיני ונישאר עם כוח אחד שבאמת נאמן לעובדים – מפלגת דעם!

  14. מיכאל לינדנבאום :

    ככה זה עם הצעירים שלא יודעים הסטוריה וחושבים שהעולם נולד יחד איתם.
    למי שלא יודע ,אני חוזר על העובדות.רן כהן וג'ומס היו שותפים מלאים בפשעי השותפות בהפרטה של חבורת "חיים חדשים בהסתדרות" ובראשה רמון ופרץ.
    במקרה שלי,ממשלת רבין הפריטה ונתנה אור ירוק לבינו צדיק ב"פז" ואילו ההסתדרות של רמון,פרץ,רן כהן וג'ומס שימשה כלהקת מעודדות נלהבת לפשעי ההפרטה.
    אני נזכר שבזמן פשעי סטלין ברוסיה,האנשים התמימים,והצעירים ביניהם,היו נוהגים לומר:"סטליו לא יודע".
    הערה אחרונה ללועגים "טהורים תמיד אנחנו".הם לא איבדו את פרנסתם והפנסייה שלהם אחרי עשרות שנות עבודה.הם גם לא יודעים דבר על עבודה מאורגנת ואיגודים מקצועיים.

  15. ק. טוכולסקי :

    איתי, אני כיוונתי בתזכורת הזו לזיכרון הסלקטיבי של אבו שמאפיין אותו לאורך כל הדרך, בנית על זה תלי תילים.

    יש חברי כנסת של קיבוצים שיצגו יופי את העולם כולו, רק שאבו הוא לא ממש דוגמא. קוביות הבטון הריקות, ביטוי מזעזע שמראה על אטימות ואדישות. אני בעצמי קיבוצניק, אבל אני רואה את האטימות של מי שחי כל חייו בבועה סגורה ומוגנת כמו אבו.
    היום אני יודע כמה זה קל להיות פעיל בקיבוץ, החברים נפגשים במועדון, בדר אוכל, על הדשא, משלמים דמי חבר דרך הקיבוץ אם בכלל, עושים פעילות פוליטית על חשבון שעות עבודה, שום דבר שדומה לפעילות עירונית שהסניף הוא הלב שלה.

  16. אין שמאל אחר » Archive » מרצ והקיבוצים – אבשלום וילן מגיב לביקורת :

    […] זוהי תגובה של אבשלום וילן למאמרו של טוכולסקי – והיא התפרסמה לראשונה ב”עבודה שחורה“. […]

  17. אלי זיגמן :

    גם באזור נמכר בית מפ"ם

    לתדהמתי ראיתי טרקטורים הורסים את בית מפ"ם באזור ברחוב הרצל.
    יקום בית דירות.
    ערך המגרש 3000000 שח. המון כסף. לאן הלך? מישהו יודע?
    אשמח לדעת

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.