חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שלומי צדקי: להיזהר מפופוליזם

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 13.07.10 6:03

עמית הרפז, חבר עבודה שחורה, פרסם ניתוח לפיו מצבה הכלכלי של ישראל אינו טוב כפי שמציגים אותו. שלומי צדקי, יועצו של שר התמ"ת, הגיב למכתב בטענה כי הניתוח מתבסס על נתונים לא מספקים. להלן המשך ההתכתבות ביניהם

עמית שלום,

אני  רוצה להעיר על הפער בין ניתוח הנתונים שאתה עורך לבין המסקנות:

א.       כשחותכים מדינות ותקופות באופן סלקטיבי – ניתן למצוא אילו מסקנות שרוצים (אני יכול לבחור מדינות אחרות שגם עומדות בקריטריונים שהצגת שיציגו את התמונה ההפוכה). ככלל, השוואה כללית מול מדינות ה OECD מראים בבירור שישראל מצמצמת את הפער – כדאי שתבדוק שוב את הנתונים שלך. בייחוד בהוספת נתוני 2008 -2009 (שנמצאים זמינים ברוב האתרים ומרכזי הנתונים הכלכליים).

ב.       אם רוצים ניתוח על פי תקופות רצוי לחלק עפ"י כלל מסויים. בשנים הראשונות אכן יש קפיצת צמיחה גדולה מאוד – אך זה מאפיין טבעי למדינה צעירה שקלטה כ"כ הרבה מהגרים. ככלל, בשנות ה 70 החלה ירידה שנמשכה לתוך שנות ה 80 (לפחות עד תכנית הייצוב). דווקא במהלך שנות ה 90 עם פתיחת ישראל לכלכלה גלובלית חזרנו למסלול צמיחה. העשור האחרון מאופיין בצמיחה גבוהה מהממוצע ממדינות המערב.

ג.        אייל גבאי לא טועה בהרבה.. אכן יש לנו הישגים כלכליים מרשימים בכל קנה מידה. עם זאת ישראל סובלת מפערי הכנסה ועוני בלתי נסבלים וזאת המחלה הישראלית ומעכב הצמיחה העקרי. חלק מהסיבות הינן ההשתתפות הנמוכה של המגזר הערבי והחרדי – המאופיינים גם במשפחות מרובות ילדים וצונחים במהירות מתחת לקו העוני (משפחה בעלת 6 ילדים צריכה להרוויח כ 15,000 ₪ כדי להיות מעבר לקו העוני). דרך אגב – בהורדת המגזר הערבי והחרדי (המהווים כ 65% מהעניים  בישראל) – שיעור העוני בישראל נמוך ממוצע ה OECD. ממשלות שראל לדורתיהן אכן נכשלו בשילוב אוכלוסיות אלו וכאן צריכה להיות הביקורת (אבל בכלל לא בטוח שעוד קצבאות ללא תמריץ תעסוקה יהוו את הפתרון).

ד.       ההבחנה שלך על נתוני תעסוקה ולא נתוני אבטלה לא מובנת – דווקא נתוני תעסוקה משקפים את הבעיתיות של שילוב המגזר החרדי והערבי ומחזקים את הטענה.

ה.      אתה טועה לחלוטין לגבי ספרד. כמובן שהמשבר העולמי לא תרם, אך מדינות שהגיעו אליה עם תקציב לא אחראי (ספרד, יוון, פורטוגל ועוד) הביאו על עצמם את הצרה. המשבר הקודם אכן צמח מתוך חוסר אחריות בשווקים הפיננסיים, אבל ממשלות אחראיות (כגון ישראל) הצליחו לצמצם את השפעתם. במקרה של ספרד ויוון – כל הנראה שבכל מקרה ללא צמצום היו נופלות – אך המשבר זירז את זה. כפי שחזית מהמשברים האחרונים – התנאי הראשון לסיוע של קרן המטבע, איחוד אירופאי ושות' – הוא תמיד מדיניות מצמצמת ומרוסנת.

ו.         המודל הקנסייאני למרות הביקורת עדיין מקובל על הרבה כלכלנים ובצדק (אם כי כיום יש תאוריות מתקדמות יותר ומקובלות יותר המבוססות על הצד המוניטרי בעיקר אך גם על פרמטרים אחרים). האמרקאים אכן משתמשים בו אבל לא כתרוץ לבזבוז ממשלתי – אלא כצעדים להגדיל את הצריכה הפרטית שמהווה מנוע צמיחה רב עוצמה בארה"ב. גם קייאנס בעצמו (שפיתח את התאוריה שלו לאור המשבר בשנות ה 30) מדבר על הרחבה מעודדת צמיחה (בעיקר השקעות אך גם צריכה פרטית) ולא קיצבאות ומשכורות לא מוצדקות. כאשר קרן המטבע הממליצה על הרחבה מדברת על כך ויותר מזאת – היא מפרסמת כללים על מה מוציאים וכמה (כמובן השקעות) ויותר מזה – היא מתווה כללים על כמה מותר להוציא בהתאם לחוב חיצוני ומבנה המשק – ככל שהמדינה עם חוב חיצוני גדול יותר (יוון, ספרד…) כך על פי המודל יש להיזהר יותר בהרחבה.

אני חושב שככלל יש יותר מידי פופליזם של התחום הכלכלי בכנסת ובתקשורת. יש לי ביקורת על המדיניות הממשלתית ודרכי ההתמודדות, אבל צריך להכיר את הנתונים ולהתמודד מול הבעיות (הרבות והקשות) שיש במשק.

וחשוב לי להדגיש – אני לא מאלה שחושבים שיש להפסיק קצבאות ותשלומי העברה – אלא רק לדעת לבנות מנגנון חכם יותר וצודק.

שלומי צדקי

יועץ מקצועי לשר

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.