מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
עינת וילף מקימה את השדולה למען מעמד המורה בישראל
ח"כ ד"ר עינת וילף מקימה את השדולה למען מעמד המורה בישראל. כנס ההשקה של השדולה יתקיים במשכן הכנסת ביום שלישי, 29 ביוני, בשעה 12:00 באולם ירושלים
לפני מספר חודשים הושבעתי כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה. בנאום ההשבעה שלי הצהרתי כי את מירב מאמציי אשקיע בהצלת מערכת החינוך הציבורית במדינת ישראל. במסגרת זו אני שמחה להודיע על הקמת השדולה בכנסת למען מעמד המורה בישראל. בעיניי, הדרך לשיקום מערכת החינוך הציבורי עוברת בשינוי מקיף במעמד המורים, במסגרתו יושבו למורים ולמנהלים הסמכויות לקיים לימודים תקינים בכיתות, והם יזכו לגיבוי מערכתי במאמציהם להקפיד על קיום התקנונים הבית ספריים.
כנס ההשקה של השדולה יתקיים ביום שלישי, 29 ביוני, בשעה 12:00 באולם ירושלים בכנסת. בכנס ישתתפו אנשי חינוך שהצליחו לחולל שינוי במוסדות חינוך ולהחזיר את אווירת הלימודים. נוכחות של מורים ומנהלים בכנס חשובה ביותר. כך אני יכולה ללמוד מכם, העוסקים בחינוך יום-יום, את צרכי המערכת. את הרעיונות שעולים במפגשיי עם מורים ניתן לתרגם אחר כך ליוזמות ומהלכים ציבוריים.
תגיות: מורים, עינת-וילף
קישור קבוע
19 תגובות
Email This Post
24 ביוני, 2010 בשעה 9:06
כל הכבוד על היוזמה החשובה.
ולגב' וילף אומר "you had me at אני בעד ליזליזציה"
חבל שהיא לוקה בנאיביות פוליטית ותמיכה בברק, זה לא מאפשר לחשוב שהיא בעלת איכויות.
24 ביוני, 2010 בשעה 9:14
בתור מורה (באוניברסיטה) שרוצה לקדם את מעמד המורה (בבית הספר) עלי להזהיר את המורים שמתלהבים מעינת וילף, שמבטיחה להם העצמה וסמכות.
תשימו לב טוב טוב לכותרת הספר שלה:
http://www.wilf.org/EWH/bhzrh_llp-byt.html
הדרך להצלת החינוך בישראל
(ללא תוספת תקציב)
כלומר – עינת וילף אולי תיתן לכם כלים טובים יותר כדי להשליט משמעת בכיתה, אבל אתם תמשיכו להרוויח משכורת ביזיון. המורה יהיה אדון בכיתה אבל ימשיך להיות עבד של החברה, בתחתית סולם המשכורות.
בדרך הזו אי אפשר לשקם את מעמד המורה (בעידן החומרני של ימינו לא ההורים ולא התלמידים יכבדו את המורים שמרוויחים שכר כל כך נמוך) ואי אפשר למשוך אנשים איכותיים להוראה.
24 ביוני, 2010 בשעה 22:21
אני מקווה שעינת לא שוכחת לקחת אתה לשדולה את החכ"ית והשרה בעלת הניסיון בשיפור מעמד המורה, לימור ליבנת.
נראה שיש להן לא מעט תכונות משותפות.
24 ביוני, 2010 בשעה 23:57
יש איזה זמזום תמידי נגד עינת וילף ,וניתן לזהות טביעות אצבעות של טוקבקיסטים שכירי משרד פרסום או יחסי ציבור .מי כבר יכול לסמן אותה חברת כנסת צעירה בעלת רעיון בסיסי וטוב בנושא המורים כדי להציל את החינוך בארץ .
למי היא כלכך מפריעה ?
אפרופו להלן קישור לכתבת וואלה בעניין שביתת מורים מעכו .
נא קיראו את התגובבות וזהו בעצמכם איזה מאמץ עושים גורמים מלמעלה לכסח ,ולנפץ את שברי תדמיתו של רן ארז תוך האדרת רפורמה מקפחת ,ודריסת המורים .
http://news.walla.co.il/?w=/94/1686523
25 ביוני, 2010 בשעה 9:31
לי כמורה היא מסבה נזק.
היא עסוקה , במכירת הספר שלה. ובהצהרה חסרת האחריות שיש לבטל את חוק זכויות התלמיד.
אני עובדת בחינוך המיוחד, אלינו מגיעים המקרים הקשים ביותר. היה צורך להכניס תיקון בחוק אותו הכניס השר בראשית דרכו.
לבטל את חוק זכויות התלמיד , זה לפגוע בחולייה הכי חלשה. ראה כאן:
http://israelsocial.wordpress.com/2010/06/04/%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%98-%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%99-%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94/
מתי נזעקו לעניין ? כאשר אחת האמהות הלכה להתלונן (בחשאי) אצל מנהל בית הספר שאולי הבין שגם הוא על "הכוונת".
לשקם את מעמד המורים על חשבון זכויות התלמיד – זה מהלך פופוליסטי, תוקפני, מסוכן ורדוד.
אגב, ממליצה לקרוא את החוק . לא הבנתי על מה המהומה והכעסים עד שלא עשיתי זאת.
גליה
25 ביוני, 2010 בשעה 12:33
פופוליסטית, לא עבדה יום בחייה במערכת החינוך ובאה לקדם את הספר של אמא שלה שהוסיפה את שמה לספר. מאיפו החוצפה לקורא לעצמה אשת חינוך. התמודדה אי פעם עם דילמות חינוכיות,עמדה מול כיתה, הביאה תלוש משכורת כמורה פעם בחיה. אשת אצולה מיליונרית שמעסיקה יחצנים ועוזרים בתשלום ומחלקת כסף…
לא מתאימה להחזיק את הכבל
26 ביוני, 2010 בשעה 8:59
צר לי,
איני מסכימה עם המגיבים.
ח"כ שרוצה להקים שדולה למען נושא מסויים לא חייב לעסוק בנושא כמקצוע לפני כן. העובדה שחה"כ עינת וילף רוצה לקדם את נושא החינוך לא אומר שהיא חייבת להיות מורה לפני כן.
לגליה,
החוקים שנחצו בהעסקת אותם ילדים שהבאת בקישור, אינם קשורים לחוק זכויות התלמיד שנחקק בשנת 2000. הם מפרים את חוק חינוך חובה ואת כל החוקים הנוגעים לזכויות אדם וזכויות הילד. הגדרת חוק נוספת 'חוק זכויות התלמיד' לא רק מיותרת אלא פגעה בשטח במעמדו ובסמכותו של המורה.
26 ביוני, 2010 בשעה 14:55
מעמד המורה לא קשור בשום פנים ואופן לשום חוק כזה או אחר וגם אם יש מגבלה מסויימת שמונעת התנהלות של מורים (והתכנית עיר ללא אלימות הפועלת במקביל לחוק זכויות התלמיד מוכיחה שאין) – אפשר לעשות תיקון נקודתי.
לגבי עינת וילף – שתקים שדולה, זה רק טוב, וצריך לאחל לה בהצלחה.
26 ביוני, 2010 בשעה 16:00
לדקל עוזר,
ברור על פי תגובתך שאתה לא מורה!
המורים בשטח בהחלט מרגישים שהחוק פוגע בהם.
לא ארחיב אלא אפנה אותך לפוסט שכתבי בנושא:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1533397
26 ביוני, 2010 בשעה 17:53
הזכות לחינוך
3. כל ילד ונער במדינת ישראל זכאי לחינוך בהתאם להוראות כל דין. (בהתייחס לקישור הנ"ל)
איסור הפליה
5. (א) רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם, לא יפלו תלמיד מטעמים עדתיים, מטעמים של רקע חברתי-כלכלי, או מטעמים של השקפה פוליטית, בין של הילד ובין של הוריו, בכל אחד מאלה:
הרחקה לצמיתות של תלמיד ממוסד חינוך (בהקשרים אקטואלים אחרים)
6. (א) החלטה בדבר הרחקת תלמיד ממוסד חינוך לצמיתות והעברתו למוסד אחר תינתן רק לאחר שניתנה לתלמיד ולהוריו הזדמנות להשמיע את טענותיהם (שימי לב מדובר בהרחקה לצמיתות ולא בהשעיה)
בהמשך : ועדת שימוע, הזכות להבחן בחינות בגרות, אמצעי משמעת – לא משפילים ולא גופניים, לא יענש תלמיד בשל מחדל הוריו, מועצת תלמידים, חובת סודיות,
איפה כאן הפגיעה ב"מעמד המורה" ?
שושי, אני לא אומרת שאין בעיה, יש ויש ! אלא שהיא לא קשורה לחוק אולי לאימפוטנציה של המערכת שצריכה להסתגל לנורמות חדשות. בדומה לחוקים מתקדמים אחרים כמו הטרדה מינית למשל, שהחברה צריכה להסתגל ולא לבטל…כי איזה שר "כשל בלשונו".
גליה
26 ביוני, 2010 בשעה 18:18
גליה,
הבעיה היא לא בלשון החוק אלא בהשלכות שלו.
א. הרחקתו של תלמיד אלים היא כל כך מורכבת היום שהיא נעצרת עוד הרבה לפני ההליך -היא גורמת לכך שההליך לא יתבצע (בוודאי לא פניה לבית משפט, ראי דן גבתון שבדק דווקא את ההיבט הזה של החוק – כמה משפטים עסקו בכך…). תלמיד אלים נשאר במקומו, ממשיך לאמלל את כולם, התלמידים הלא אלימים שמסביבו סובלים והמורים סובלים, הוא מצפצף על כולם פשוטו כמשמעו.
התלמידים שרואים זאת לומדים את המצב מהר מאוד ומבינים שהם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם ולא להענש. אני יכולה לומר לך בוודאות שיש לכך השלכות חמורות מאוד בשטח. זה פוגע בצורה משמעותית בסמכותו של המורה ובמעמדו: "תגיד מה שתגיד – זכותי לעשות ככל העולה על רוחי מבלי להענש."
ב. עצם שמו של החוק הוא בעייתי – 'חוק זכויות התלמיד'. זה אומר שלתלמיד יש זכויות אבל במקביל לא הוגדרו החובות שלו! התלמיד למד מהר מאוד את המילה 'זכותי'…
ג. כפי שכבר ציינתי חוק חינוך חובה הגדיר כבר את כל הנדרש על פי החוק כדי שתלמידי ישראל יהיו זכאים לחינוך. חוקי העבודה צריכים להגדיר שאין להעסיק ילדים וכו'…
ד. הזכות להבחן בבחינת בגרות – האם זכות זו קיימת בכל מקרה? גם כאשר התלמיד נעדר מרוב השיעורים, לא למד, לא עשה דבר?! האין כאן זילות?! יש ויש. בעבר תלמיד שלא למד בבית הספר מימש את זכותו במסגרת אקסטרנית, מבלי שהמערכת תגן עליו על ידי ציון שנתי. היום המערכת במלכוד – מצד אחד חייבת להגיש כל תלמיד באשר הוא, מצד שני נבחנת על ידי אחוזי זכאות, התלמיד יודע זאת ו….לא אוסיף עוד אכתוב דברים שאני לא צריכה לכתוב אותם.
26 ביוני, 2010 בשעה 21:13
אין לי אמון בעינת וילף.
26 ביוני, 2010 בשעה 21:21
א. טכנית, אין שום בעיה להרחיק תלמיד אלים. החוק מתייחס להרחקה לצמיתות. וילדים אלימים, אכן נודדים מבית ספר אחד לשני לשלישי…ואין סיבה להגיע לבית משפט.
ב. שימי לב לסעיף איסור הפליה תת סעיף 4 – זכויות וחובות תלמידים לרבות כללי המשמעת והפעלתם.
אם יורשה לי, פרשנות: אם ילד למשפחה X "בני טובים" מתנהג באלימות ולא מופעלת כלפיו סנקציה מקובלת בביה"ס (השעיה?) הרי המנהל עובר על החוק והילד הנפגע יכול להתלונן על כך.
ג. בגרות: דווקא בגלל שהמערכת נבחנת על על ידי אחוזי זכאות, החוק מגן על התלמידים החלשים שללא החוק לא היו מגישים אותם לבגרות. אני בטוחה שאת הברדקיסטים המחוננים בית הספר מגיש לבגרות בלי שום בעיה, הם הרי משפרים את הממוצע הבית ספרי.
26 ביוני, 2010 בשעה 23:02
ללא קשר לדיון המרתק שלך עם גליה, יש משהו ממש לא בסדר בעיני בטיעון שעליו חוזרת וילף שוב ושוב, שכל מה שדפוק במערכת החינוך קשור בסופו של דבר לנושא המשמעת, ומכאן כותרת הספר שלה (ללא תוספת תקציב).
ללא תוספת תקציב לא ניתן להקטין את הצפיפות בכיתות, לא ניתן להעלות את שכר המורים (ולמשוך צעירים טובים להוראה – נקודה שעסקת בה הרבה) ולא ניתן להחזיר את אלפי שעות הלימוד שקוצצו.
כזכור לך, אלו היו 3 הדרישות של השביתה שהפכה אותך לבלוגרית (דבר אחד טוב יצא מן השביתה הזו).
אדם שמדבר כל היום על חינוך אבל טוען שלא צריך להוסיף תקציב לחינוך ולא מתייחס ל-3 סוגיות כרוניות אלו כקשורות אפילו חלקית להישגים הנמוכים של המערכת – או שהוא טמבל לא מבין כלל את המערכת, או שהוא מתוחכם ומבקש לייצר מסך עשן ולהאשים את החוק או את התלמידים החצופים והוריהם בכל הבעיות, כדי להשכיח את האמת שעליה הצביע ארגון המורים בשביתה: ממשלות ישראל מייבשות את החינוך הממלכתי, וחינוך זול עולה ביוקר.
איתי
26 ביוני, 2010 בשעה 23:25
לגליה
עובדתית הליכים נעצרים הרבה לפני – ברמת הפיקוח. למה להם להכנס לפלונטר אם אפשר שלא?
לגבי 'בני טובים' – את שוכחת שאני מיישוב שמוגדר במשרד החינוך 'מצב סוציאקונומי – בינוני' אני לא מדברת על 'בני טובים'…
לאיתי,
אתה צודק! אני לא מסכימה עם האמירה הזו של עינת ווילף שאפשר לקדם את מערכת החינוך ללא תוספת תקציב.
אני כן מסכימה עם הקביעה שחוק זכויות התלמיד פגע קשות במערכת החינוך , במעמד המורה והיו לו השלכות מרחיקות לכת לרעה, הרבה מעבר לחוק היבש.
27 ביוני, 2010 בשעה 8:37
אני חושב שיש אמת בטענה שיש בעיית משמעת וגבולות בבתי ספר. לתלות את העניין בחוק זה מוגזם. יש פה המון תהליכים שמייצרים את התוצאה הסופית, על חלקם גם את הצבעת הרבה לפני שעלתה ההצעה לבטל את החוק. לכן אני מאמין שביטול החוק לא ישנה כלום.
ההצעה לביטול החוק יוצרת חזות מוטעית של משחק סכום אפס: זכויות לתלמיד פירושן פחות זכויות למורים ופחות למידה.
בהחלט ייתכן פתרון שיש בו גם זכויות לתלמידים וגם למידה זכויות למורים (למשל הזכות שאבדה להעיף תלמיד מפריע מן הכיתה, ובתנאי שימצא לו פתרון [בתקציב] ללמידה במקום אחר בביהס)
איתי
29 ביוני, 2010 בשעה 18:59
בהמשך לדיון בינינו אני מפנה אותך להודעה של ועדת החינוך של הכנסת לעיתונות, מהיום, בנושא העסקת ילדי הבדואים על חשבון שעות הלימודים:
"זוהי עבירה פלילית וההורים עוברים על חוק חינוך חובה ועל חוק עבודת נוער שאוסר להעסיק נערים תחת גיל 15". הווה אומר שקיימים חוקים שעוסקים בכך, ללא כל קשר לחוק זכויות התלמיד!
ראי כאן:
http://portal.knesset.gov.il/Com8chinuch/he-IL/Messages/29062010-2.htm
שושי פולטין
1 ביולי, 2010 בשעה 15:45
אין עתיד למקצוע ההוראה, מי שלומד היום הוראה עושה טעות חמורה, שכר עלוב תנאים משפילים מערכת תובענית ולא תומכת ותלמידים חסרי רסן . בהצלחה
2 ביולי, 2010 בשעה 8:31
שושי, הטעות, לדעתי, באמירה של עובדי הוראה "שיש לבטל את החוק", היא בהכרה כביכול, שאנחנו לא מסוגלים לחנך ללא שימוש באמצעים אלימים.
ענישה גופנית, השפלות וסנקציות לא דמוקרטיות אחרות בהן עוסק החוק. באמירה הזו אנחנו פוגעים במעמד המורה ולא מחזקים אותו, באמירה הזו אנחנו טוענים שיש פתרון קל ופשוט לבעיות החינוך ועושים חיים קלים לשר האוצר.
אגב, אם הכל בסדר, יש חוקים אחרים, והחוק "סתם מיותר" על מה נזעקנו ?
שוב, חשוב לי להדגיש כל הטענות של חה"כ ווילף נכונות ! למעט המסקנה שלה שיש לבטל את החוק. היא אפילו מעידה, באתר שלה, שלספר שלה יש השפעה על שינוי האקלים בבית הספר ! ואני מניחה שאף אחד לא עבר על שום חוק כדי להשיג את השינוי.