חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

פרו' יעקב נאמן, שכר הבכירים הוא סמפטום, יש לרפא את המחלה

נושאים כלכלה ותקציב, מכתבים ב 16.06.10 6:05

דור לוי, מנתח מערכות מידע וכלכלן, הפועל לקידום רעיונות המשלבים יעילות כלכלית עם צדק חברתי וסביבתי, פונה לשר המשפטים הפרו' יעקב נאמן, בהצעה לקביעת תקרה להכרה בהוצאות שכר הבכירים לצורך מיסוי תאגידים

לכבוד

שר המשפטים פרופ. יעקב נאמן

באמצעות גלעד סממה יועץ שר המשפטים ומרכז צוות השרים בנושא שכר הבכירים

שלום רב,

שמי דור לוי, במקצועי מנתח מערכות מידע וכלכלן, ובזמני הפרטי מתנדב לקידום רעיונות המשלבים יעילות כלכלית עם צדק חברתי וסביבתי.

כחלק מההתנדבות אני מרכז קבוצת מתנדבים קטנה במסגרת פורום 'רפורמה כלכלית' ובלוג בשם זהה שאני מנהל.

כבר ב 2002 כתבתי על שכר הבכירים(1) וקישרתי לנושא הדיבידנדים ושוק ההון , ומאז ניסחתי את ההצעה המקורית לקביעת תקרה להכרה בהוצאות שכר הבכירים לצורך מיסוי תאגידים. גייסתי מאז תמיכה באקדמיה ובתקשורת, אך לצערי, מכוונות טובות משולבות בחוסר הבנה כלכלית, ניסו חברי כנסת להציע פתרון מושלם. לצערי האויב של הטוב הוא המושלם, ואפשר לראות זאת בהצעת החוק הבעייתית שהגישה ח"כ יחימוביץ'.

אני מציע לחזור למקור, ולהציג בפניך את טיוטת הצעת החוק שניסחתי(2).

אשמח להתייצב בפני הצוות, למרות האיחור בפניה עליו אני מתנצל (העיכוב הנובע ממגבלות הנובעות מההתנדבות.

הצד השני של המטבע שבניגוד לאחרים שהופיעו בפני הצוות אני נטול אינטרסים אישיים למעט הרצון לשפר את פני המדינה בה אני חי).

כמי שחקר את הנושא, אוכל להגן על ההצעה, לעקר מתוכנם תירוצים כנגדה ולהסביר מדוע היא עדיפה על כל הצעה אחרת.

עיקרי ההצעה:

אני טוען שצריך להתייחס לשכר הבכירים כאל תכנון מס אגרסיבי, דרכו מחד נמנעים מלשתף את הציבור בדיבידנדים,  ומאידך מקטינים את חבות במיסוי תאגידים. הפתרון במצב כזה, אינו במגבלות ביורוקרטיות מסובכות, אלא בהקטנת הכדאיות של מהלך כזה.

החזרת תקרת הביטוח הלאומי לקדמותה (כ 5 פעמים שכר ממוצע במשק) והגדרת תקרה להכרה בהוצאות השכר בהתאם לתקרה זו, תקטין את העיוות בשוק ההון, תקטין את עיוות בשכר הבכירים וכבונוס גם תהווה מקור תקציבי אדיר בעידן של קיצוצים.

להלן טיוטת הצעת החוק(3)

———————————————————————————–

הצעת חוק למניעת תכנוני מס אגרסיביים ועידוד חלוקת דיבידנדים

אחד מתכנוני המס המשמעותיים בישראל, גורם לכך שבעלי שליטה ומקורבים, משתדלים להימנע מחלוקת דיבידנדים (הימנעות יחסית  למצב בחו"ל, וזאת למעט מספר מצבים חריגים שקל לאפיין).  במקום זאת הם מעדיפים לתגמל את עצמם בשכר. הדבר יוצר מספר עיוותים בשוק ההון ובשכר הבכירים במגזר הפרטי והציבורי.

עיוות ראשון שנוצר הוא שהמניע להשקעות בשוק ההון הוא רק הציפייה והימור לעליית ערך  ההשקעה בשוק ההון, ואין בישראל תרבות של החזקת תיק נירות ערך מניב הכנסה פסיבית כפי שמקובל בארצות הברית.
עיוות שני, ששכר הבכירים במגזר העסקי מייצג בעצם תגמול להון ומגיע לכן לרמות שכר מעוררות מחלוקת ציבורית.
עיוות שלישי, הוא גלישת רמות שכר גבוהות למגזר השירות הציבורי,                                                                                   והעיוות האחרון הוא אובדן הכנסות משמעותי למשק המדינה.

דוגמה "היפותטית" למצב זה.
בחברה שבה גרעין השליטה הוא 25% מהמניות. במשיכת מיליון ש"ח כדיבידנד, יש לחלק עוד 3 מיליון לציבור. במקום "לחלק מתנה כזו", ולשתף את הציבור ברווחים, בעלי שליטה, מעדיפים למשוך את הרווחים כשכר. "שכר" כזה מוכר כהוצאה לצורך מס, ומקטין את תשלומי המס של החברה. לא רק שציבור מחזיקי המניות לא שותף ברווחים, הציבור נאלץ להשתתף במימון ההוצאה .
מחקרים(*) מראים תחליפיות הקיימת בחברות בהן יש קשר בין המנכ"ל לבעלי השליטה, בין מדיניות השכר המנכ"ל ובין מדיניות הדיבידנד, כאמצעים למשיכת רווחים בידי בעלי השליטה בחברה. זה לא נגמר שם. כדי להצדיק ציבורית שכר כזה, בונים מעין סולם שכר לשאר הבכירים  בחברה ומשם זה גולש לשירות הציבורי. מנהל המפעיל מערכת מסובכת בהרבה מחברה, כמו בית חולים, משרד ממשלתי או אגף בצבא רואה את השכר בשוק הפרטי ואומר לעצמו ולמנהליו: גם לי מגיע שכר כזה. הוא יקבל…
כולם שבויים באותה טעות אופטית פסיכולוגית:

השכר שהם רואים במגזר העסקי הוא לא שכר אמיתי אלא תחליף לדיבידנד!

רישום שכר כתחליף דיבידנד זה תכנון מס. הדרך היעילה ביותר להילחם בתכנון מס היא לא לאסור  אותו ולהתאמץ לסתום את הפרצות, אלא פשוט להפוך אותו ללא כדאי… קיימת דרך פשוטה לעשות זאת. הצעת החוק מגדירה תקרה להכרה בהוצאות השכר של העובד הבודד לצורך מס, שתוחל על כל סוגי התאגידים.

מומלץ על שווי תקרה כתקרת השכר של הביטוח הלאומי – בערך חמש פעמים השכר הממוצע במשק. מעבר לזה, הביטוח הלאומי לא מתייחס לשכר כשכר, ובצדק כי כשביטלו אותה ב 2002, החלו לקום חברות פיקטיביות. זו התקרה שבה נפסקת גביית תשלומי מס בריאות וביטוח לאומי. ולכן מוטל מס שולי גבוה על בעלי שכר נמוך ממנה, מאשר על בעלי שכר גבוה ממנה. תופעה זו נקראת `גבנון`, ולמרות שהיא מייצגת מס רגרסיבי, עד כה לא נמצאה שיטה טובה להתגבר עליה. התקרה הזו פותרת את הבעיה והיא קלה ליישום.

כשההצעה תאומץ כרוחה וכלשונה ירד המניע למשוך דיבידנדים כשכר. תיק המניות יתבסס על קבלת  דיבידנדים מרווחים, כמו בספר "אבא עשיר אבא עני". איתנות החברות תגבר, חגיגת שכר הבכירים הפיקטיבי תצומצם, בשוק הפרטי ובהמשך גם במגזר הציבורי.
הצעת החוק לא תגביל את השכר. כשחברה מאמינה באמת, שעובד שלה נשימתו שווה את משקלה בזהב,
שתשלם לו מיליון ש"ח בחודש. אבל לא על חשבון הציבור!

עלות תקציבית:
להצעת החוק אין עלות תקציבית, אלא אומדן תוספת הכנסה שנתית שנאמדת בכמה מיליארדי שקלים. אומדן מדויק יותר תלוי בהגדרות המדויקות שייכללו בחוק במסגרת הכנת הצעת החוק. מבחינה זו הצעת החוק אינה תקציבית כמשמעותה בסעיף 3ג לחוק יסוד משק המדינה. הצעת החוק מיועדת לממן מספר הצעות חוק תקציביות אחרות.

(*) רשימת מחקרים בנושא:
א -"שכר מנכ"לים בישראל והקשר שלו לבעלות ולביצועים של הפירמה", שמואל כהן ובני לאוטרבך, יוני 2006
ב – "מועדון המיליון – הקשר שבין שכר לביצועים של מנהלים בחברות ציבוריות.",ירון אמזלג ואברהם מחרז ז"ל, הרבעון לכלכלה 6/2002.
ג – "שכר הבכירים במערכת הבנקאות הישראלית", ריקי אליאס ובנצי שרייבר סוגיות בבנקאות 15, יוני 2001 , עמ` 33

בכבוד רב ובברכה,

דור לוי
מנתח מערכות וכלכלן

מנהל פורום "רפורמה כלכלית"

פורטל BSH – הפורטל לצדק חברתי

  1. סימוכין
  2. אינני משפטן, ולכן ניסחתי בשפה כלכלית רק את דברי ההסבר.
  3. ההצעה מוגשת בבלוג בצרוף דיון נלווה

העתק: אתר עבודה שחורה.

פורום רפורמה כלכלית.

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , , , ,

13 תגובות

  1. אלי סתוי :

    מאמר חשוב השופך אור אחר על הנושא:

    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100614_34563

  2. ק. טוכולסקי :

    אני לא מבין את כל ההתנהלות. מי שמצפה מממשלת ימין להפסיק לדאוג למי שמרוויחים טוב משלה את עצמו. בואו נביא את השמאל לשלטון ואז נמסה את משכורות העתק בשיעורי מס נאותים.

  3. דור לוי :

    1. הכותרת טועה ומטעה: יש בהחלט פתרון יעיל. פתרון שהוא טוב, למרות שאינו מושלם. העניין הוא שכדי להגיע אליו צריך "לפתוח את הקופסה" ולהבין ששכר הבכירים הוא רק סימפטום למחלה שונה! הבעיה נמצאת בכלל בשוק ההון ובמיסוי על תאגידים ולא מיסוי על עובדים.

    הבנת הבעיה, מובילה לפתרון!

    2. להצעה שאני מציע יש תועלות נוספות, והיא כמו החתיכה החסרה בפאזל שפותרת בעיות מכל הכיוונים.
    בגלל מורכבות העניין נמנעתי מלהציגן בפניה לשר. דוגמא היא הגנה מסויימת על החברה הישראלית מפני חברות שבעלי שליטה רוצים לרוקן אותן מתוכנן. מי שזוכר את חברות הבועה שהקים יובל רן, גייס כספים בבורסה ורשם משכורות עתק לעצמו.

    דוגמא נוספת:
    זוכרים את צמנטכל?
    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20020228_135674&layer=market&layer2=market

  4. דנדו דוד :

    פערי שכר משמעותיים מהווים כשל השוק אשר יוצר כתופעה מתגלגלת היעדר יכולת תחרות בעולם גלובלי. מחליש את כח הקניה של מעמד הביניים ומוביל לחדלות פירעון כללית ופגיעה ביציבות השוק.
    מדובר בכלל כלכלי- לא מוסרי. מדובר בפגיעה בעוגה הכלכלית וביציבות השוק לא ברוח האחווה או קשקושים קומוניסטיים.
    אי לכך, הפתרון הברור הוא קשירת השכר הגבוה לנמוך.
    הבנת הבעיה מייצרת את הפתרון זה נכון. הבעיה היא הפערים. גם בעלי ההון הם חלק מהבעיה, תריך להיות תמריף לא להתרחב בצורה של קשירה לפערים, כשאז נוחי דנקנר לא יקנה עוד חברה – כך נפתרת מאליה גם בעיית הריכוזית.
    אין ספק שהרעיון לקשור את המיסוי לשכר הנמוך (המינימום) מייצר תגובה כלכלית נאותה לכשל השוק. כלכלית ולא מוסרית.

  5. איציק יאפ :

    וואי, הייתי איתך ואפילו הסכמתי, עד שראיתי את השורה:
    כמו בספר "אבא עשיר אבא עני".

    למה התכוונת בזה בדיוק?

  6. דור לוי :

    ל 5 איציק יאפ:
    הרעיון שמביע "אבא עשיר אבא עני" יפה ביסודו: להחזיק בנכסים שיש תזרים מזומנים נכנס , גבוה ממה שיוצא, כלומר נכס שבניכוי הוצאות תיפעולו/מימונו מכניס כסף לחשבון הבנק.

    איפה הבעיה?שזה לא ישים לישראל כי בישראל רוב החברות (פרט לחריגים שקל לאפיין)כמעט, יחסית לארה"ב לא משלמות דיבידנדים.
    ומדוע לא משלמות דיבידנדים?
    בגלל העוות שאני מצביע עליו, לא משתלם לבעלי השליטה לשלם דיבידנדים אלא למשוך שכר כתחליף לדיבידנד…

    ולכן גם הצעת החוק שאני מציע, לא להכיר בשכר מופרך כהוצאה ובכך לעודד תשלום דיבידנדים לך, לי , לקרנות הפנסיה וקופות הגמל, וכן, גם לבעלי השליטה…

  7. דור לוי :

    ל 5 נ.ב.:
    במאמר מוסגר , כי אני לא רוצה לפתוח את הדיון כאן, אני רק מפנה לפוסט אחר שלי "תרגיל מתכונת נוגדת מציאות – על מחירי השכירות בישראל:
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=536931

    אני טוען שבגלל חסמים אחרים, גם ההשקעה בנדל"ן בישראל לא ישימה מבחינת הספר אבא עשיר אבא עני, ולכן גם מחירי הדיור ומחירי השכירות מתעופפים. עד כאן…

  8. דור לוי :

    ל 4 דנדו דוד:
    הרעיון שאתה מציג, על פיו פועלת שלי יחימוביץ ולפניה חיים אורון, הוא יפה, אבל גם לא ישים וגם מסוכן. הזהרתי אותה מפני זה, היא ניסתה לסתום את הפרצה, לדעתי בצורה לא משמעותית.

    הסכנה בהצעה שהיא מעודדת יצירת עובדי קבלן ומיקור חוץ, כך שכל בעלי השכר הנמוך יהיו מחוץ לחברה.

    במקביל יהיה קל מאוד לעקוף את החקיקה הזו בצורות נוספות.

    מאידך, טעות שניה שלה שהיא מתחילה את אי ההכרה בשכר גבוה מאוד. זכר שיכול להיות 2 מיליון ש"ח בחודש…

    בקיצור, כשכתבתי על כך שהמושלם הוא האויב של הטוב , התכוונתי בדיוק למה שחכ יחימוביץ מקדמת!

  9. דנדו דוד :

    דור היקר שלום רב,

    דינמיקה פוליטית דומה לכדור שלג, אם תגלגל כדור קטן לכיוון הנכון, כשהוא יגיע למקום הנכון הוא כבר יהיה ענק ובלתי ניתן לעצירה.
    ומהמשל לנמשל:
    בוא נתחיל בקשירה של השכר הנמוך לגבוה של יחימוביץ. ברגע שזה יעבור ויהפוך ללגיטימי נמשיך לשלבים הבאים (קשירה בדרך של מיסוי ההכנסה הכללי).

    זוהי התיאוריה של הריאלפוליטיק – לפעמים הדרך המהירה ביותר מהרצליה בתל אביב עוברת בחיפה. זה לא נשמע הגיוני אבל זה הדבר היחיד שעובד.

  10. דור לוי :

    דוד שלום, אולי המטפורה שנתת היא המתאימה, ואולי האזהרה שצעד לא זהיר, כמו בומרנג עלול לפגוע דווקא בך וסוף מעשה במחשבה תחילה.

    אני חושב שצריך לכוון למטרה , ולא לאיזהושהו כיוון אחר בתקווה שבדרך לא דרך נגיע למטרה. הסיכון שהיא עלולה לגרום לגל נוסף של עובדי קבלן זה לא דבר שאני הייתי רוצה להיות קשור אליו.

    ואם במטפורות:
    חוק דור לפיזיקה של הפוליטיקה אומר שלכל כוח ניתן למצוא כוח הפוך בכיוונו ו(בניגוד לחוק השלישי של ניוטון)חזק ממנו!! הבעיה רק למצוא ולגייס אותו לטובתך…

  11. דור לוי :

    תודה על תיקון הכותרת.
    עכשיו הכותרת משקפת שיש פתרון לבעיה, אבל הוא נמצא במקום אחר.

    כמובן, אם כפי שכתבו 2 המגיבים הראשונים, רוצים לפתור בעיות למדינה ואזרחיה ולא רק לקבוצת "וועד העובדים של בעלי ההון" …

  12. עמית-ה :

    אני לא יודע מה ואיך אבל חשוב לשנות את הכיוון ולהוריד את שכר הבכירים.
    דנדו בעניין "כשל שוק" זה לא כשל, זה פשוט שוק.
    כפי שאי אפשר לומר שהוריקן קטרינה זה כשל טבע כך שכר בכירים מטורף, מחירי דיור גבוהים, אינפלציה בערכי מניות, אינם כשל הם טבע השוק.
    זאת הסיבה שכלכלה מנוהלת ע"י פקידים, מצליחה טוב יותר – למשל סין מול ארה"ב.

  13. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    היכן ניתן למצוא את המאמר המדבר על הקשר שבין שכר לביצועים של מנהלים בחברות ציבוריות.",ירון אמזלג ואברהם מחרז ז"ל, הרבעון לכלכלה 6/2002.
    אשמח אם תצרפו קישור למאמר

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.