חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מזון מהונדס גנטית – מה המצב בישראל? חלק ב'

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות ב 14.06.10 6:04

חשיפה: ועדה של משרד החקלאות עשויה להתיר בקרוב גידול מסחרי של צמחים מהונדסים גנטית בישראל. בעניין לא מתקיים שום דיון ציבורי, אולי בגלל שאף אחד (גם המתנגדים) כלל לא חושב שהנושא עומד על הפרק

מאת: איתי אשר

כפי שציינתי בחלק הקודם של הכתבה, בישראל מתבצע מחקר יישומי מתקדם בתחום ההנדסה הגנטית בחקלאות.  המחקר באוניברסיטאות ובחברות פרטיות נעשה בפיקוח (קובץ וורד) של משרד החקלאות, ובחלק מהמקרים גם במימון ציבורי, אך אין גידול מסחרי של צמחים מהונדסים גנטית למזון. העובדה שבישראל לא מגדלים בכמות מסחרית צמחים מהונדסים גנטית ידועה רק למעטים, משום שרובנו חושבים בטעות כי זנים חדשים רבים המופיעים בשווקים הם זנים מהונדסים. בנוסף, יכול להיות שעינינו מסונוורות בגאווה הלאומית, ולכן אנחנו לא שואלים שאלות קשות (למשל כשהנשיא פרס טועם בננה בטעם תפוח) האם זה מהונדס או לא? האם זה בריא? האם זה טוב לסביבה? האם הפיתוח החדש יימכר גם בארץ? במקום לשאול את השאלות האלו, העיתונאים פשוט העתיקו והדביקו (כאן, כאן וכאן – ב"עיתון לאנשים חושבים").

לאזרח הסביר העניין עשוי להישמע תמוה: אם המדינה מאשרת ואפילו מממנת מחקר בתחום, מדוע אני כצרכן איני יכול ליהנות מקניית מוצר טרי שפותח ע"י חוקרים ישראלים, בכספי המיסים שלי, ואולי אף ניתן (היום או בעתיד) לקנות אותו במרכול בחו"ל? אזרח אירופה (או אפריקה) המתנגד לגידול וייבוא של מזון מהונדס גנטית, יתעצבן אפילו יותר: האם יעלה על הדעת שהמדינה שלכם מרשה לאנשיה לייצא טכנולוגיה לחו"ל ולסכן אותנו – תושבי אירופה (או אפריקה), אך אינה מאפשרת להשתמש בטכנולוגיה הזו בתחומיה שלה, מן הסתם משום שהיא חושבת שהטכנולוגיה בעייתית? לזה אתם קוראים "אור לגויים"?

ככל שהבנתי, התשובה לשאלות הטובות הללו טמונה באחד הסיכונים המוכרים של חקלאות מהונדסת גנטית ובגודל של מדינת ישראל. מכיוון שהאבקת צמחים נעשית בידי הרוח או בידי בעלי חיים מאביקים, קשה מאוד למנוע ערבוב בין המטען הגנטי של הצמח המהונדס ובין המטען הגנטי של זנים לא מהונדסים. חלק מהצמחים שייווצרו אחרי ההכלאה יהיו גם הם מהונדסים גנטית, אעפ"י שזרעיהם לא נקנו מהתאגיד. התופעה הזו מאפשרת לתאגידים לתבוע חקלאים קטנים בטענה שהם גנבים, ולחקלאים לתבוע את התאגידים בטענה שהם לא מאפשרים להם לגדל חקלאות אורגנית או GMO-free (לא מהונדסת גנטית) ופוגעים בפרנסתם. בין אם המאבק הזה מתנהל בבית המשפט ובין אם הוא מתנהל בפרלמנט, ברור שהכוחות פה אינם שקולים.

שטחה הקטן של ישראל וההבדלים הגדולים באקלים בין אזורים סמוכים, מקשים על יצירת אזורי חיץ נרחבים בין שדות מהונדסים גנטית ובין שדות "קונבנציונליים", כדי למנוע הכלאה בין זנים. לכן יש היגיון בטענה* כי גידול מסחרי בחלק מהשדות יביא להשתלטות של הזן המהונדס, בעל התכונות העדיפות. בנוסף, יש לזכור כי חלק גדול אם לא רוב הייצור החקלאי בישראל מיועד לייצוא למדינות אירופה, שבהן קיימת הגבלה על ייבוא תוצרת חקלאית מהונדסת גנטית. עבור חקלאי המייצר תירס אורגני לייצוא, הכנסת תירס מהונדס גנטית לשדה סמוך של חקלאי אחר, עשויה להיות הרסנית. מעבדה אירופאית שתמצא DNAמהונדס גנטית בתירס שלו, תפסול אותו לשיווק באירופה, ובוודאי שלא תאשר לו את השימוש בתגית "אורגני". החקלאי ייאלץ לבחור בין הצטרפות לעמיתיו המגדלים תירס מהונדס גנטית (וקונים את הזרעים ואת חומרי ההדברה מהתאגיד השנוא עליו) ובין הפסקת גידול תירס בכלל.

אם קיבלתם את הטיעון הזה, אתם בוודאי חושבים שטוב עשו ממשלות ישראל מאז שנות ה-80 שלא אפשרו לגדל כאן מזון מהונדס גנטית בצורה מסחרית. כלומר, בהחלט אפשרי לטעון שהנדסה גנטית בחקלאות היא דבר חיובי, אבל היא מתאימה למדינות גדולות כמו קנדה או ברזיל, לא לישראל. לכן, בוודאי תופתעו מכך שהמדיניות הזו עשויה להתהפך בקרוב, כפי שכתבה לי בסוף אפריל 2010 האחראית על הנושא במשרד החקלאות**:

שלום רב,

נכון להיום אין גידול מסחרי של צמחים מהונדסים בארץ.

ההחלטה שמדינת ישראל תעבור סטאטוס (ממדינה שאיננה מגדלת מהונדסים למדינה שמגדלת מהונדסים), היא החלטה ברמה של שר החקלאות [שלום שמחון].

לפני כשנה הועלה הנושא לשולחנו של שר החקלאות והוא מינה ועדה ברשותו של ד"ר יובל אשדת (המדען הראשי של משרד החקלאות) לבחון את הנושא.

בברכה

ד"ר עדנה לוי

יו"ר הוועדה הראשית לצמחים מהונדסים

כאמור, לי באופן אישי אין עמדה נחרצת בעד או נגד שימוש בהנדסה גנטית בחקלאות. עם זאת, מפריעה לי מאוד העובדה שהנושא החשוב הזה בכלל לא נזכר בתקשורת. אינני יודע אם יש כאן הסתרה מכוונת למניעת דיון ציבורי ומניעת התערבות המחוקק (כפי שנטען כאן על הנושא של סימון מזון מהונדס גנטית וכפי שנטען לאחרונה על רפורמות אחרות כמו הרפורמה בתכנון והמאגר הביומטרי) או סתם שילוב של פקידות אפורה שלא מיחצ"נת כל ישיבה שלה ועיתונות עצלנית הניזונה מהודעות דוברים. מה שברור הוא כי כתוצאה מהשקט בתקשורת, גם הארגונים הסביבתיים הרדיקליים (כמו "גרינפיס") שמתנגדים להנדסה גנטית, לא מנהלים שום מאבק בנושא, אלא מתמקדים במאבק על סימון מזון המכיל רכיבים מהונדסים. אני מקווה שבעזרת החשיפה כאן יתעורר דיון ציבורי, כמה שיותר מעמיק ועם כמה שפחות סיסמאות וטענות לא מבוססות.

* יש למתנגדים גם טענות לא הגיוניות – כמו האפשרות שגן המקנה עמידות לקוטלי עשבים יחדור גם אל העשבים השוטים (שאינם מאותו מין כמו המין שמגדלים בשדה) ויהפוך את הריסוס ללא אפקטיבי. זה לא מסתדר עם מה שאני יודע על ביולוגיה. צמח הכשות לא מזדווג עם צמח התירס, וגנים של צמחי תירס מתים לא יכולים להתנחל בתוך תאים חיים של צמחי כשות (דברים מטורפים כאלה קורים בחיידקים).

** הרגולציה הממשלתית בתחום הנדסה גנטית של מזון מחולקת בין הוועדה לצמחים מהונדסים במשרד החקלאות ובין הוועדה למזון חדיש במשרד הבריאות.


נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , ,

23 תגובות

  1. ארז צ. :

    אירופה הולכת לקראת התרה של מוצרים אורגניים בלבד.
    איטליה, גרמניה ודנמרק מובילות את הנושא.

    פשוט בורות מצד מקבלי ההחלטות בארץ.

  2. יוני :

    אני לא חושב שיש הסתרה,פשוט המודעות הציבורית מוגבלת וכמות הנושאים והדברים שהציבור צריך להיות מודע אליהם היא מטורפת.
    לכן אני גם לא מאמין במודעות ציבורית .

    לגבי אירופאים שיבואו ויתלוננו..מי שיבואו הם כאלה שמבחינתם ישראל ממילא אשמה בכל אחרי תקרית המשט והתגובות באירופה איבדתי כל אמון ב"הגינות" האירופאית.

  3. לארז :

    אם התוצרים של חקלאות אורגנית יעלו כמו שהם עולים היום, המשמעות היא שרק העשירונים העליונים יוכלו לצרוך מזון טרי, וגם במזון מעובד (המכיל חיטה, סויה, תירס, תפו"א וכו') תהיה עלייה גדולה במחירים.

    כבר היום עניי ארה"ב צורכים הרבה פחות פירות וירקות טריים ומזון לא מעובד מהחי (חלב, ביצים, דגים, עוף, בקר) בהשוואה למה שנחשבת צריכה בריאה, כי זול יותר לאכול מזון מהיר.

    איך מתמודדים עם זה באירופה?

    איתי

  4. דקל עוזר :

    שלום איתי,
    כל הכבוד על המאמר, הוא מאוד חשוב ואני מקווה שאתה מדברר אותו מעבר לגבולות עבודה שחורה (אני בטוח כי אתה לא פקיד אפור(-:)
    המאמר חשוב מאין כמוהו ואני יכול לתת לך סיבה נוספת להיעדר השיח – ריכוזיות הממסד החקלאי.
    שלום שמחון-אבו וילן-איתן בן דוד-מנכ"ל הירקות, הפירות, הצמחים, העשבים השוטים וכו' – כולם מינויים של שמחון ונמצאים באותה הברנז'ה.
    אם שמחון בדעה אחת כולם (כמעט כולם) מיישרים קו. תבדוק את זה ותגלה תוצאות מדהימות.

    לדעתי המאמר החשוב מאוד שלך חייב לפתוח דיבור רחב יותר.

  5. ערן :

    מאמר חשוב, תודה.
    יוני – אתה צודק, זה באמת לא היה בסדר מצד האירופאים שהם השתלטו על ספינת סיוע אזרחית באופן בלתי חוקי במים בינלאומיים והרגו תשעה אזרחים. אה רגע, זו היתה ישראל.

  6. מור :

    צמחים טרנסגניים הם העתיד. זאת הסיבה שהמחקר הישראלי מתמקד בהם. גם המחקר הארופאי מתמקד בצמחים טרנסגניים, למרות שהרגולציה האירופאית לא מתירה לגדלם באופן מסחרי. עדיין.
    למיטב הבנתי, עד היום לא פורסמו מחקרים משמעותיים על בעייתיות בגידול צמחים טרנסגניים, לא לאדם ולא לסביבה, למרות שהאופוזיציה לטרנסגניים מנסה בכל הכח.
    לדעתי, יחסי הציבור הגרועים של הצמחים המהונדסים נובעת משני מקומות: האחד, תאגיד הענק "מונסנטו" שאחראי לשיווק רוב הזנים הטרנסגניים וסובל (בצדק) מתדמית כוחנית ודורסנית.
    הסיבה השנייה היא, שרוב התכונות הטרנסגניות שנמצאות בשימוש מסחרי כיום, נועדו לתת יתרון כלכלי למגדלים ואינם תורמים במאום לצרכנים. לכן אין לציבור סיבה אמיתית לתמוך בגידולים אילו.
    להנדסה הגנטית יש פוטנציאל לשפר את איכות היבול ולתרום לערכו התזונתי. לדעתי החשיבות האמיתית בטכנולוגיה זו היא הרחבת שטחי הגידול באפריקה באמצעות זנים מהונדסים לתנאי יובש ומליחות.
    לגבי הפוליטיקה המקומית: שמחון לעולם לא יקבל החלטה שתסכן את הייצוא הישראלי לאירופה. אם לגידול צמחים טרנסגניים תהייה השלכה שלילית על קבלת סחורה ישראלית באירופה, הרי שהטרנסגניים ישארו מחוץ לשדות. זה כל הסיפור.
    ואגב, אני בכלל לא בטוח שבננה בטעם תפוח היא תוצר של השבחה גנטית ולא של השבחה קלאסית…

  7. יוני :

    שאלה על חשש להעברת גנים בין צמחים,רוב הצמחים המהונדסים גנטית לא מהונדסים למחזור גידול אחד בלבד (לא יכולים להפיץ זרעים)?

    ערן,אני מדבר על התחושות שלי,אתה יכול לחשוב שהצדק עם מי שמבקר אותנו(וזכותך המלאה לעשות את הטעות הזאת) אבל אתה לא יכול לומר לי מה שאני מרגיש.
    אני מציע שלא נפתח את זה כאן,אני בכל מקרה לא מתכוון להמשיך ולענות לנושא הזה בתגובות למאמר הזה.

  8. דקל עוזר :

    יש טכנולוגיה שמכנים אותה טכנולוגיית "טרמינטור" שהיא גורמת לצמח למות ולהיות עקר ואז אי אפשר לגנוב את הפטנט.

    בכל מקרה הטכנולוגיה הזאת מסתיימת בעוד כמה שנים ואז הויכוח על זה די ייגמר.

  9. עמית-ה :

    אני רק רציתי להבהיר שבמקרה פרס והבננה, זה פרס שמהונדס גנטית וזה כבר לא יכול לעבור בתורשה.

  10. למור :

    "עד היום לא פורסמו מחקרים משמעותיים על בעייתיות בגידול צמחים טרנסגניים" – תלוי את מי שואלים, או במלים אחרות – כיצד מגדירים "משמעותיים". אם הכוונה היא לכתבי עת יוקרתיים אתה צודק. אך מתנגדי ה-GMOs טוענים לקנוניית מדענים, שיש להם אינטרס מסחרי (מחלטרים כיועצים לתאגידים) להסתיר מידע כזה.
    דוגמה: חפש בגוגל על irina ermakova והדיון על ממצאיה בכתה"ע nature.

    "התכונות הטרנסגניות שנמצאות בשימוש מסחרי כיום, נועדו לתת יתרון כלכלי למגדלים ואינם תורמים במאום לצרכנים." – זה ממש לא מדוייק.

    אם טכנולוגיה (הנדסה גנטית, הדברה כימית או הדברה ביולוגית – לא משנה) מוזילה את עלות הייצור של ק"ג תוצרת, המחירים יורדים, והצרכן נהנה: שמן קנולה GM יהיה זול יותר משמן קנולה רגיל.

    באנלוגיה – סוודר שיוצר במכונה הוא זול יותר מסוודר עבודת יד. לכן האינטרס הכלכלי ליצרן הטקסטיל להכניס מכונות אריגה מיתרגם לאינטרס לצרכן.

    אם רוצים להיות עוד יותר בוטים: לצרכן הישראלי הממוצע (האגואיסט) יש אינטרס כלכלי מובהק בכך שטקסטיל סוג ב' ייוצר בסין ולא בישראל, ע"י ילדים-עבדים, כי כך מתאפשר לו לרכוש חולצות מיובאות לילדים בעשרה שח. חישוב זה כמובן לא מביא בחשבון את העלות הכלכלית של האבטלה בארץ.

    כמובן שאיני טוען שהמחיר לצרכן זה הדבר היחיד שחשוב, אבל בעיקרון הטענה שרק היצרנים (התאגידים והחקלאים) מרוויחים מGMOs ולא הצרכן היא טענה לא סבירה.

  11. שושי פולטין :

    הבעיה בהעלאת נושא כזה לדיון ציבורי היא, כמובן, מי מוביל את הדיון. קל מאוד לטעת פחד מפני הבלתי נודע, ובמקרה הזה אכן מדובר בבלתי נודע. אחת הדוגמאות היא הנסיך צ'ארלס – "הגדיל לעשות הנסיך צ'ארלס מבריטניה שפרסם מאמר בעיתון דיילי טלגרף ביוני 98', ובו כינה את ההנדסה הגנטית בצמחים "מתקפה כנגד הטבע וכנגד אלוהים". המדענים, הניצבים מעבר למתרס, בטוחים באמינותם ובבטיחותם של הצמחים המהונדסים."
    הציטוט מכאן:
    http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9533
    הטענה היא שלנסיך צ'ארלס אינטרסים מובהקים משום שיש לו חוות גידול גדולות של מזון אורגני. אין לי לכך סימוכין, שמעתי על כך בהרצאה, אולם ברור הוא כי זו דוגמא מובהקת לאדם שיכול להשפיע מאוד על דעת הקהל בכיוון הרצוי לו.
    מבחינת הציבור, קל לשכנע יותר כאשר המוצר יכול להביא לתועלת מיידית לאדם, כגון תרופה. ההנחה היא שההתנגדות לאורז המכיל גן לבטא קרוטן (ויטמין A ) באוכלוסייות שבהן מחסורו גורם לעיוורון, תקטן עם הזמן (לא בטוח), אבל גן לעמידות בפני קוטלי עשבים בתוך ירק מאכל, לדוגמא, בוודאי לא יעודד אנשים לקנות אותו, כך גם גן אשר יגרום לחיי מדף ארוכים יותר של אותו ירק וכו'. גם אם ישכנעו את הציבור שהוא לא מזיק, ספק אם יהיה רצון להתנסות.
    וכאן עולה השאלה האם יכולה להיות סלקטיביות באיזה צמח 'מהונדס' ישתמשו ובאיזה לא, כיוון שכאן צריך להיות סימון לא רק האם הצמח טופל או לא , אלא מהו הטיפול.

  12. לשושי :

    לטענת המצדדים ב-GMOs גם הפיתוחים שנראים לכאורה כמשרתים את התאגידים/חקלאים בלבד, הם לטובת החברה כולה.

    ראשית, ישנו עניין המחיר לצרכן, שציינתי למעלה. גם הארכת חיי המדף (עם או בלי הנדסה גנטית – בארץ זה נעשה בלי) מסייעת להוזלת המחיר.

    היא גם מאפשרת להוביל את התוצרת הטריה למרחקים ארוכים יותר ולאפשר לתושב קנדה לאכול בננות ולתושב פלורידה לאכול אוכמניות. זו תועלת לצרכן.

    שנית, עמידות לקוטלי עשבים מאפשרת לטענת המצדדים *הורדה* בכמות קוטלי העשבים והפחתת הפעולות של עיבוד האדמה שמגדילות סחף קרקעות (זה קשור לעיתוי שבו מרססים) ולכן פחות סיכון בריאותי ופחות סיכון לסביבה.

    עם זאת, העמידות מאפשרת לחקלאי לרסס הרבה יותר – זו פרצה קוראת לגנב.

    מחקר אחד שראיתי הראה כי בשנים הראשונות בשדות מ"ג היה באמת שימוש בפחות חומר הדברה, ובהדרגה הכמויות עלו עד שעברו את השדות הרגילים (כלומר – המתנגדים צדקו כשהתריעו מהצפה בחומרי הדברה כימיים). אני לא בטוח אם הנתונים הללו מחולקים ליחידת שטח או גולמיים.

  13. וידאו :

    ראיון עם חקלאי בסרטון תדמית מלוקק של מונסאנטו
    http://dotsub.com/view/ab283973-7e51-4b9c-a1af-ad65a8a01215

    כתבה צהובה על מחקרים בנושא סכנות לכאורה של הנדסה גנטית http://dotsub.com/view/8b169441-a072-4b24-86ce-2fc89ef5a4a7

    למי מאמינים?

  14. מור :

    מה שקרה עם קוטלי העשבים זאת האצה של תופעת העמידות. בהתחלת השימוש בממשק, הודברו העשבים הרעים בשדה בטיפול במינון X, לאחר כמה שנים, פיתחו העשבים מנגנונים להתמודדות עם קוטלי העשבים מה שאילץ את החקלאים להגדיל את המינונים.
    מבחינה סביבתית ובריאותית השימוש בגלייפוסט (ראונדאפ) וגלופוסינאט (בסטה), יחסית בטוח, לא רעיל, ולא שאריתי.
    אני לא קונה את הטיעון שגידולים טרנסגניים מקלים על יישום ממשקים משמרי קרקע. זה פשוט לא נכון. שילוב של ממשק הדברת העשבים בגידולים טרנסגניים וממשק אי עיבוד, מאיץ את הופעת העמידות של עשבים רעים לקוטלי עשבים (כי בממשק זה אין דרך אחרת להדביר עשבים מלבד חומרי הדברה).

  15. עמית-ה :

    אנחנו מניחים נקודת מוצא לא נכונה.
    במדינות העשירות אין בעיה לקנות מזון איכותי בלתי מהונדס שגדל באופנים מסורתיים, במחיר יקר.
    במדינות העניות השיעבוד לחברות הענק בעלות הזכיון על זרעים מהונדסים, הופך את האיכרים לאריסים על אדמתם.
    ישראל תוכל להצטרף למועדון העשירות אחרי שתבצע כמה הלאמות וסגירת הפתחים שהושארו בחוקי המס לטובת העשירים (באותה הזדמנות אפשר להעלות את המס על הבורסה ועל חברות).

  16. לעמית - למה סיסמאות? :

    1. שיטות מסורתיות = חריש עם שוורים וקציר בחרמשים?

    למה קומביין (זולל נפט), טפטפות וחממות (=טונות פלסטיק) והשבחה גנטית עם תרביות רקמה, אנליזת DNA והשראת מוטציות זה בסדר?

    2. מה בדיוק יעשו עשרות מיליוני העניים שגרים במדינות העשירות? באמריקה כבר היום רבים לא יכולים לממן סלט ירקות טריים כל יום, קל וחומר אם יהיו אורגניים.

    3. מה ההבדל בין תלות בחברות המייצרות זרעים מהונדסים ובין תלות בחברות המייצרות אמצעי ייצור אחרים מוגני פטנט (למשל "נטפים" וציוד השקיה)?

  17. איציק יאפ :

    מתעלמים מהעובדה שלמלפפונים בארצות הברית יש טעם של קרטון (וגודל של 7 מלפפונים רגילים),
    לעגבניות יש טקסטורה של מלפפון בטעם קרטון והירקות שם כל כך יקרים?

    אני חושב שצריך לעשות הפרדה ברורה וחדה בין "זה טוב לצרכנים" לבין "יש תכונות שאפשר להציג אותם כך שגם הצרכנים יחשבו שזה טוב להם"

    להגיד "אם טכנולוגיה (הנדסה גנטית, הדברה כימית או הדברה ביולוגית – לא משנה) מוזילה את עלות הייצור של ק"ג תוצרת, המחירים יורדים, והצרכן נהנה"
    זה חביב, אבל אם הטכנולוגיה תוזיל את הייצור, מי שירוויח יהיה הייצרן והמשווק שימצאו עוד דרך להגדיל רווחים.

    וגם להגיד "הצרכן נהנה" זה מאוד יומרני כשלמלפפונים יש טעם של קרטון וכל מוצר עשוי או מועשר בתירס מהונדס.

  18. איתי :

    ככל הידוע לי מלפפוני הקרטון בארה"ב וצפון אירופה אינם מהונדסים גנטית. סביר יותר שההסבר הוא הזן שמתאים לגידול בתנאי הארצות הללו.

    לעובדה שלמלפפון אחד יש טעם של קרטון ולמלפפון אחר יש טעם מצוין אין שום קשר לדיון על הנדסה גנטית. בעזרת ידע מתאים ניתן לייצר מלפפון שהוא גם טעים וגם ענק, מהונדס גנטית או בטכניקות של השבחה (הכלאות בין מלפפונים קטנים וטעימים ובין גדולים בטעם קרטון).

    העובדה שזה לא נעשה עד היום קשורה מן הסתם לכך שלא שם נמצא הכסף הגדול אלא בסויה-תירס-קנולה וכו'

  19. עמית-ה :

    תשובות.
    1. "למה לא" יוסריאן.
    2. העובדה שלא מוכרים מלפפונים טעימים במחירים סבירים לא חייבת להיות קשורה למדיניות כלכלית.
    מצד שני חקלאות מסורתית (לא אני לא מתכוון לשנת תרת"ח) מייצרת גם פירות וירקות יותר טעימים.
    דוגמא: שימוש בקומפוסט מקטין את כמות הריסוסים נגד מזיקים.
    שימוש בשלף כותנה כמרעה פתוח מקטין את כמויות הזחל הורוד שיבקע בשנה העוקבת.
    אני לא יודע אם יש צורך להיכנס לפרטי פרטים, בכול מקרה חקלאות מנוהלת ומפוקחת כראוי (וכפי שהייתה נהוגה כאן) יכולה לתת תוצאות הרבה יותר טובות מהמצב הנוכחי עם או בלי הינדוס צמחים.
    בכול מקרה תאגידי הענק משתמשים במכבסת מילים בכדי לשכנע אותנו, אז קצת סלקטיביות – http://www.youtube.com/watch?v=7ehUobkiR8I.

  20. שושי פולטין :

    מפיה של פרופ' תמי דיין, בהרצאה בנושא המגוון הביולוגי ברמת הנדיב: אין כיום בארץ אפילו מ"ר של גידולים חקלאיים המיועדים לשיווק והמהונדסים גנטית.

  21. אלון :

    למי שעדיין סקפטי - הוכחות ברורות לסיכוני GMO

    שמוש מתמיד בראונדפ על סויה , תירס ועכשיו גם אספסת (טרנסגנים של מונסנטו) מזרז ריבוי של פתוגן (אולי חדש למדע)הגורם הפלות בבעלי חיים וממית את הצמחים עצמם – אקולוגיה מדע מסובך והתשובות למחקרים תמיד מעוררות שאלות חדשות

    http://vimeo.com/22997532

    סרטון קצר ומעניין בנושא

  22. זלמן :

    הנדסה גנטית הורסת איכות של אדמה, את בריאות, גורמת למחלות ובעויות בריאות

    כתבה אחת מתוך אלפי מאמרים כמה הרסנית הנדסה גנטית:
    ===========

    Dr. Don Huber is an expert in an area of science that relates to the toxicity of genetically engineered (GE) foods.

    (Alternative terms for GE foods include genetically modified (GM), or "GMO" for genetically modified organism.)

    His specific areas of training include soil-borne diseases, microbial ecology, and host-parasite relationships.

    Dr. Huber also taught plant pathology, soil microbiology, and micro-ecological interactions as they relate to plant disease as a staff Professor at Purdue University for 35 years.
    ===============================
    Story at-a-glance :
    ============
    http://articles.mercola.com/sites/articles/archive/2011/12/10/dr-don-huber-interview-part-1.aspx?e_cid=20111210_DNL_art_1

    ===============================
    Dr. Don Huber, an agricultural scientist and expert in microbial ecology, has issued stern warnings about shockingly devastating effects of genetically engineered food crops after discovering a brand new organism in GE animal feed—an organism that has since been clearly linked to infertility and miscarriage in cattle, horses, pigs, sheep, and poultry
    Glyphosate, the active ingredient in Monsanto’s herbicide Roundup, and this new-to-science microbe are now linked to a new phenomenon referred to as “Sudden Death Syndrome” (SDS)
    Herbicides and pesticides are metal chelators, which means they immobilize specific nutrients, rendering them unavailable to the plant and any animal or human who consumes that plant
    The nutritional efficiency of genetically engineered (GE) plants is profoundly compromised. Micronutrients such as iron, manganese and zinc can be reduced by as much as 80-90 percent in GE plants

  23. נורית :

    סרט שמסביר את ההשלכות של הנדסה גנטית
    http://www.youtube.com/watch?v=eUd9rRSLY4A

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.