חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

"תפריט מקומי" – דרך להשפעה גלובאלית

נושאים בריאות ואיכות סביבה, מידע על פעילויות ב 10.06.10 6:04

המזון אותו אנו צורכים עשוי להיות בעל השפעה גדולה משאנו משערים וביכולתנו להשפיע ולקדם באופן פעיל צריכה בריאה ומתחשבת בסביבה, אלו הם הקווים המנחים את ליאת טאוב ועדיאל שניאור בפעילותם לקידום צריכת מזון מקומי

מאת: אורי שטרן

בני הזוג ליאת טאוב ועדיאל שניאור פעילים משנת 2007 בתחום קידום תרבות המזון המקומי. הם הקימו את אתר האינטרנט "תפריט מקומי" . מטרת הפרויקט לעסוק בסיפוק של הצורך הבסיסי במזון בדרכים אחראיות מבחינה סביבתית וחברתית. האתר נועד  לבנות מאגר מידע על מזון מקומי. שינוי צריכת המזון עתיד לבוא משינוי התפיסה שלנו על מקורות המזון ועל ההשפעה הכוללת של צרכנות זו.

צריכת מזון מקומי זוהי תופעה הקיימת ומתפתחת במרבית מארצות העולם המערבי. מידע רב ניתן למצוא ברשת במילות החיפוש Locavore (אוכל מקומי) Local food. בבסיס הרעיון של צריכה מקומית בכלל ומזון בפרט, הוא שמה שקורה קרוב לחצר האחורית שלנו, הוא נראה והשלכותיו משפיעות עלינו ישירות ולכן אנו רואים את ההקשר הכולל: בריאותי, סביבתי, חברתי וכלכלי. צריכה כזו משאירה את הכסף בתוך האזור שלי, משמע מייצרת שפע מקומי שאני יכולה להמשיך להנות ממנו. יתר על כן, כשהאזור שלי נהנה משפע, לכולם יש מה להפסיד והנטייה לערער את שלוות החיים תפחת.

במסגרת שיתוף פעולה בין "תפריט מקומי" ובין ה"מכללה החברתית-כלכלית",  ועל מנת להגדיל את המודעות של תושבי הסביבה – הביאו ליאת ועדיאל אל ציבור תושבי כרמיאל והאזור, את הקורס "בין ממון למזון" אשר פותח על-ידי יוסי וולפסון ואמי אטינגר במסגרת המכללה.

ההרצאות הראשונות אינפורמטיביות ומתארות את המצב הקיים. בהמשך, מקיימים הרצאות ודיונים על הפעולות שניתן לעשות, מלווה בסיורים אצל חקלאים בסביבה.

הקורס מעודד לקיחת אחריות אישית על מקורות המידע ,החשיבה ואורח החיים. התפיסה היא שככל שאדם יהיה מודע יותר להשלכות צריכת המזון שלו, הוא יפעל ויקנה ישירות מהיצרן ובכך יגרום לו לגדל מזון בריא יותר, להתנהג באופן הגון יותר כלפי העובדים ובנוסף יקדם התחשבות בסביבה ובבעלי החיים.

ההשלכות של מזון מקומי רבות:

  • חברה

– זכויות עובדים. כאשר העובדים רחוקים אנו לא רואים את האנשים שעובדים ולא יכולים לדעת אם זכויותיהם נשמרו

– צריכה מקומית מקדמת כלכלת חקלאים פרטיים בניגוד לכלכלת תאגידים.

– לרוב, חקלאי פרטי במסגרת של כלכלה מקומית יעסיק עובדים מקומיים ובכך יתרום לחברה המקומית – קהילה שבה קיים קשר בין החקלאי והצרכן.

–  בהקשר הישראלי- גלילי, פעמים רבות קשר בין המגדל  לבין הצרכן הינו גם גשר וקשר בין התרבות היהודית לערבית.

  • בריאות

טריות – קיצור הזמן בין הקטיף לצריכה – שמביאה, לרוב, עליה באיכות, בטעם וברכיבים התזונתיים.

צריכה של מזון איכותי, בריא וטעים, מעודדת הפחתה בצריכת מזונות תעשייתיים ומזון מהיר.

השפעה על אופן הריסוס. כאשר קונים ישירות מהחקלאי קיימת היכולת לברר במה רוסס המזון שלי, אם בכלל. ויתכן וניתן להשפיע על אופן הגידול על-ידי התעניינות וחשיפה לידע. התווית "אורגני" לא מנקה כליל מריסוסים – ישנם חומרים לא בריאים המותרים לשימוש בחקלאות האורגנית.

מזון ללא תוספים/חומרים משמרים/חומרי טעם וריח. כאשר קונים באופן ישיר ניתן לדעת את כל המרכיבים ותהליכי הייצור.

מזון שגדל באקלים ובקרקעות המקומיות מתאים יותר לתזונה של יושבי האזור.

  • סביבה

–  שינוע מינימלי. קניית מוצרים מיובאים עולה בזיהום רב הנגרם בעקבות השינוע.

–   מניעת המלחת קרקעות. חקלאות תעשייתית אינה מתחשבת בהשלכות העתידיות ולכן ישנה שחיקת קרקעות גדולה כתוצאה משימוש בדשנים מזיקים לקרקע.

–  מניעת זיהום מי תהום בדשנים

–  חקלאות תעשייתית מובילה לירידה במגוון המינים עקב הריסוסים המסיביים ובגלל שיטת המונו קולטורה (סוג אחד בשדה אחד). חקלאות מקומית עשויה להיות מגוונת ומאפשרת ריבוי מינים.

  • זכויות בעלי חיים – צרכן של מזון מן החי-  ביצים, חלב ומוצריו,  יקדם –

–   תנאי מחיה נאותים

–   מרחב תנועה עבור בעלי החייים.

–    מזון טבעי עבור בעלי החייים.

"תפריט מקומי" והקורס "בין ממון למזון", עוזרים לקהל המתעניינים למצוא את הדרך המתאימה לכל פרט לצרוך מזון מקומי ובכך לקדם תופעה זו בגליל.

קישורים לסרטים ומידע:

www.tafrit.org

http://en.wikipedia.org/wiki/Local_food

http://www.locavores.com/

http://www.sustainabletable.org/home.php

http://www.youtube.com/watch?v=dIsEG2SFOvM

http://www.foodincmovie.com

http://www.locavoremovie.com/

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , ,

8 תגובות

  1. יוני :

    לא נראה לי שזה מתאים לארץ.

    הדוגמא הקלאסית בארץ לצריכה מקומית היא תותים ששם הביתן מכירה נמצא בקצה השדה,עדיין אין שמץ של מושג אם שמרו על זכויות העובדים או במה ריססו.

    גם ככה רוב התוצרת החקלאית בארץ היא גידול מקומי.

  2. לקסי :

    המאבק החברתי-כלכליב חברות הענק המנשלות חקלאים מקרקעם במקומות רבים הוא מאבק צודק.
    "הלבשת" טענות מעין מדעיות ולוגיקה של PC מחלישה את המאבק העיקרי, מלעיגה ומגחיכה אותו ובכך מספקת טיעונים נכונים לצד השני, חבל!

    מזון שגדל באקלים ובקרקעות המקומיות מתאים יותר לתזונה של יושבי האזור.
    מה כתוב כאן בדיוק?
    האם הצרכים התזונתיים של ג'ו כהן שגר בכרמיאל, קרוב לחקלאי בדיר-אל-אסד, שונים מאלה של אחיו התאום הזהה ג'ק כהן שלא עלה לכרמיאל ושנשאר בניו-יורק?
    האם הצרכים התזונתיים של עבדאללה אל-ג'ונדי מעין-א-תינה שמגדל חיטה "מסורתית" – לא מהונדסת!, שונים מאלה של אחיו התאום הזהה מוסטפא אל-ג'ונדי שהיגר לחיפה או לניו-יורק?

    מניעת המלחת קרקעות. חקלאות תעשייתית אינה מתחשבת בהשלכות העתידיות ולכן ישנה שחיקת קרקעות גדולה כתוצאה משימוש בדשנים מזיקים לקרקע
    מנסיוני – כחקלאי תעשייתי משך שנים רבות – מה שכתוב כאן הפוך למציאות. חקלאות תעשייתית היא חקלאות של חקלאים היודעים את הערך של שימור התכונות החשובות של הקרקע לאורך זמן. חקלאים "תעשייתיים" הם לרוב אנשים שלמדו ושיודעים איך לעבוד בכדי לא להרוס את גורם הייצור הפיסי החשוב ביותר שלהם.
    מה זה בדיוק, "דשנים מזיקים לקרקע"? אם הכוונה לדישון ביתר, הרי החקלאי ה"תעשייתי" המחושב הוא מי שימעיט בדישון מיותר, זו סתם שפיכת כסף המקרה הטוב.
    מניעת זיהום מי תהום בדשנים
    מי שידועים בדישון יתר העלול להישטף למי-התהום (צריך לשם כך הרבה מי-השקייה/גשם ומפלס גבוה של מי-תהום) הם דווקא חקלאים "קטנים" שנוקטים בסיסמה, נוסיף עוד קצת דשן כדי שנהיה בטוחים שלא חסר…
    חקלאות תעשייתית מובילה לירידה במגוון המינים עקב הריסוסים המסיביים ובגלל שיטת המונו קולטורה (סוג אחד בשדה אחד). חקלאות מקומית עשויה להיות מגוונת ומאפשרת ריבוי מינים
    כאן הטענה שלי היא אל הכותב ואלה משמעות החצי מובלעת "חקלאות תעשייתית מובילה ל…", בהחלט ותמיד! בעוד ש"חקלאות מקומית עשויה להיות…" ואם היא לא תהיה? ואם החקלאי ה"מקומי" לא ישחק לפי כלל ה-PC האלה?
    זכויות בעלי חיים
    אני מעדיף זכויות של בני אדם… לא משחק את משחקי ה-PC! (בין מפטמי האווזים באכזריות – שאותה איני מקבל בשום אופן – היו הרבה חקלאים "קטנים")

  3. אורי שטרן :

    יוני, זה אפשרי ומתבצע. השאלה היא אם מעוניינים. זה דורש גם מהצרכן וגם מהחקלאי שינוי באורחות חייהם. אם הריסוס או זכויות העובד היו מעניינים אותך אז היה לך קל יותר לברר ולהשפיע כאשר היית נפגש עם המגדל בקצה הרחוב.
    לקסי,
    גם במקום העבודה שלי שמעתי התנגדות חריפה מאנשים עם רקע חקלאי. לא ברור לי למה משום שחלק מהיתרונות הם העצמת החקלאי. אין פה רק שחיקת החקלאי ע"י התאגיד אלה גם שחיקת מעמד החקלאי בחברה.
    אין פה רק מאבק בחברות הענק. יש פה ניסיון לראות איך אנו משפיעים בהתנהגותנו ולבחור אם זה מתאים לנו. קניה בסופר אשר דרך הגעת המוצר לידיך עלומה עלולה לגרום לך לעשות דברים בניגוד למצפונך. אם אתה מודע להשלכות של קנית התפוח האיטלקי בשופרסל על מגדלי התפוח הישראלי ועל צריכת האנרגיה וחי עם זה בשלום אז הכל טוב. רעיון הקורס הוא הגדלת המודעות.
    שחיקת קרקעות ע"י חקלאות לא נכונה היא בעיה אשר נגרמת ע"י כריתת יערות, רעיית יתר וחקלאות. כ-52-58% משחיקת הקרקעות בצפון אמריקה נעשית ע"י חקלאות אשר מאופיינת בחקלאות תעשייתית כאן ו-כאן. שחיקה זו נעשית ע"י חברות אשר על פי טענתך הם בעלי הרצון לשימור וגם בעלי הידע ומקצועיות.
    נכון שחקלאי קטן הוא בעל פוטנציאל להרס לא פחות ואולי אף גדול יותר אך הרעיון כאן הוא לגרום לאזרח להיות מעורב ולהשפיע. במסגרת הקורס היו מספר סיורים אצל חקלאים אשר לא מרססים ומשתמשים בדשן אורגני בלבד
    אתה מעדיף זכויות בני אדם וכך גם אני. אך מדוע אתה מניח שזה אחד על חשבון השני? ניתן להניח שאם אנשים היו רואים את אורח החיים של השניצל עד שהגיע מצופה פירורי לחם לשקית הם היו מפחיתים את צריכתם או משנים את גידול התרנגולת כך שיוכלו לחיות בשלום עם מצפונם. הדרך הנוכחית שבה לא רואים את החי הופך לפרוסת בשר מביאה לעליה בצריכה ולירידה בתנאי הגידול.
    אני ממליץ לראות את "מזון בע"מ" על מנת לקבל סקירה מעניינת על התעשיה בארה"ב.
    בהמשך אראיין את ליאת ועדיאל. כולם מוזמנים להפנות שאלות.

  4. לקסי :

    תגובתי – מס' 2 למעלה – נכתבה גם כתגובה למאמר החשוב של איתי אשר שפורסם כאן בע"ש. חשוב לקרוא אותו בכדי להבין כמה דברים ברקע של הדיון החשוב הזה.

  5. לקסי :

    לאורי,
    הפתרונות המקסימים והיפהפיים שמוצגים בפוסט שלך הם המשך לגישה של שומאכר בספרו:
    Small Is Beautiful: Economics As If People Mattered
    הספר נכתב בשנות השבעים נוכח משבר האנרגיה של 1973 והתחלת מהלכי הגלובליזציה, שנקראה אז "הסדר הכלכלי העולמי החדש".
    הביקורת העיקרית שלי על כך היא שזו גישה שמתאימה לבעלי יכולת כלכלית והשכלתית.
    משפחה של שני הורים ושני ילדים קטנים שמתפרנסת אולי לא רע, אבל לשם כך ההורים "נקרעים" בלו"ז בלתי אפשרי, תהיה מודעת לכל הדברים היפים האלה, אבל בסופו של דבר תקנה שניצל קפוא וקפה נמס במרכול.
    אני מכיר מקרוב משפחה אחת שמנסה לצרוך "אורגני"… חיוץ מגמות אצלם מוביל לפשיטת יד (אינם בעלי עסק ולכן לא יפשטו רגל).
    עד כאן ביקורת "ישראלית".
    בהקשר הגלובלי צריך צבא אדיר של מסבירים בכדי להנהיג את השיטה הזו שהיא – מה לעשות – יקרה יותר בהכרח בשל החסרונות לקוטן של "הקטן הוא יפה". נכון שבטווח הארוך הפתרון הוא לא בירוא היערות וסחף הקרקעות אבל כאן אזכיר את האמירה של ג'. מ. קיינס: In the long run we are all dead.

    הצעת הפתרון "שלי" כסוציאל-דמוקרט היא קואופרציה יצרנית וצרכנית, משהו שהיה כאן ואבד, אולי לא לנצח. הדוגמה של Mondragon בצפון מערב ספרד ראויה ביותר ללימוד, אבל זה נושא לא לתגובית, יותר לסדרת מאמרים.

  6. לקסי :

    מה זה? אורי ואיתי, האם אתם מתואמים עם הניו-יורק טיימס?
    http://www.nytimes.com/2010/06/11/world/europe/11sweden.html

  7. עמית-ה :

    אורי ולקסי
    אני חושב שהדבר החשוב כאן הוא הפרופורציות.
    אם לא נסחפים בלהט אידאולוגי אורגני, אלא שוקלים דבים לגופם ונותנים כמה חלופות זה יהיה לדעתי שיפור משמעותי.
    למשל:
    כאשר האזרח יכול לבחור אורגני (גידולים אורגניים אינם בהכרח יותר "בריאים" כי אם ע"פ פרוטוקול גידול מסויים).
    מופחת רעלים, מופחת רעלים+ דשנים כימיים, תעשייתי.
    כאשר האזרח גם יכול ללחוץ על המדינה לתת סיוע למגדלים שעומדים בתנאים של קיימות.
    זה מצב עדיף על המצב היום.

    בכול מקרה עצם העובדה שהנושא עולה לדיון, והמכללה החברתית מתפתחת לתחום הן חדשות טובות.

  8. ארז צ. :

    אורי שלום רב,
    באירופה היום זה התהליך,
    השתתפתי בכנס בתערכות BIOFACH בגרמניה,
    שם הציגו פרויקט ענק באיטליה של הסעדת תלמידי תיכון באוכל אורגני מקומי ובריא שדחק החוצה את מסעדות הזבל המהיר.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.