חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תכנון עירוני: קשה לבנות בישראל ערים טובות

נושאים מידע על פעילויות, שיכון ושלטון מקומי ב 10.06.10 6:01

בפאנל על עתיד העירוניות, התקיים דיון חם על אופן בניית, הערים, רמת הצפיפות הנדרשת ועל הסיכוי לתיקונים בשנים הקרובות. במצב הנוכחי, קשה לבנות בישראל ערים שייטיבו עם השכבות החלשות. להלן סיקור של האירוע

משתתפים: אדריכל עודד גבולי –מנהל אגף תכנון בניין עיר בעיריית ת"א, רמי זיו – מהנדס העיר מודיעין, אדריכלית עירית סולסי –  יו"ר עמותת "מרחב" הפועלת לקידום עירוניות מתחדשת בישראל,  פרופ' הלל שוקן –מייסד ובעלים של משרד שוקן אדריכלים, ד"ר נורית אלפסי – המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרת אורבניות. מנחה האירוע, שהתקיים ב 8.6, היה יואב לרמן, דוקטורנט במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב.

הדיון נסב רבות סביב נושא הצפיפות – ככל שעיר צפופה יותר, כך מתקיימים בה יותר חיים מחוץ לבתים – מפגשים בין אנשים, מסחר וגולת הכותרת החברתית – פחות תלות ברכב פרטי. עיר בה אפשר לעשות הכל ללא תלות ברכב פרטי מאפשרת גם לאנשים ממעמדות נמוכים יותר להשתלב בחיי העיר. עוד מרכיב חשוב בהצלחת עיר הוא עירוב שימושים: שילוב של איזורי מגורים, מסחר ומשרדים באותה שכונה יוצר מרקם חיים עשיר יותר.

מודיעין, עיר יחסית חדשה, היא בעלת צפיפות נמוכה ותלות מוחלטת ברכב הפרטי. מהנדס העיר מודיעין רמי זיו, הרגיש שעירו הופכת לשק חבטות באירוע, וטען שתושביה מרוצים. עירית סולסי טענה שהצלחה של עיר נמדדת כעבור זמן רב יותר.

אבל לא כולם מסכימים שעיר צריכה להיות צפופה. מלבד הוויכוח על הגדרת הצפיפות, הביאה ד"ר אלפסי דוגמא לכשלון של ציפוף איזור מגוריה באיזור צפון מזרח תל אביב, והציגה גישה מעט שונה משל שאר הדוברים.

גם נושא הג'נטריפיקציה עלה על סד היום. למי שאינו בקיא במושגים האורבניים, תהליך ג'נטריפיקציה הוא כאשר שכונה מוזנחת זוכה לעדנה מחודשת. בקווים כלליים, בהתחלה נכנסים אמני שוליים, אחר כך נכנסים צעירים המחפשים שכונה מתחדשת, לאחר מכן נכנסים עסקים ובסוף נכנס הכסף הכבד.

איזורים מסויימים ביפו עברו גרסה קיצונית של התהליך – אלה איזורים לעשירים בלבד, והתושבים שהיו שם קודם נדחקו החוצה. פרופסור שוקן טען שג'נטריפיקציה אינה דבר בהכרח רע, ושצריך לעשות אותו בצורה טובה – כסף חדש בשכונה יכול בהחלט לשפר אותה. יותר מדי כסף עלול לשנות אותה לחלוטין ולפגוע בתושבים המקוריים שלה.

העתיד

בפאנל היתה התייחסות לתוכנית המתאר הגדולה המיועדת לאיזור צפון מערב תל אביב, המכונה "הגוש הגדול". עודד גבולי, מעיריית תל אביב, רמז שהתוכנית אינה מושלמת, ושניתן להגיש התנגדויות בחודש הבא. דובר על מגבלות גובה בשדה דב, אך מסתבר שזוהי אינה הבעיה העיקרית.

הבעיה העיקרית היא בתקנות הבניה הנוכחיות, המונעות בניה טובה: התקנות הנוגעות לחניונים גורמות לעידוד הרכב הפרטי, גם אם התוכנית מצויינת. עירית סולסי ציינה שגם התקנות לבניית בתי ספר – מינימום 29 דונם, גורמות לצפיפות נמוכה במרחבים הציבוריים, והביאה את תיכון חדש, היושב על שטח של כחמישה דונם, כדוגמא להתשלבות מוצלחת של בית ספר בתוך המרקם העירוני. בניית ערים ושכונות טובות מהווה אתגר גדול מאד בתנאים הנוכחיים.

נושא תכנון הערים, המשפיע באופו ניכר על חיי היומיום שלנו לא תמיד מוכר לציבור. ניכר שהפאנל, יחד עם הקורס, תורמים להעלאת המודעות לענינים האלה.

הפאנל על עתיד העירוניות בישראל היווה את מפגש הסיום לקורס על העיר שנערך דרך המכללה החברתית כלכלית.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , , , ,

14 תגובות

  1. איציק יאפ :

    כמה שיותר צפוף = יותר טוב ?!?

    האידאולוגיה שלהם זו התחנה המרכזית החדשה של תל אביב?

  2. לקסי :

    הערים החדשות בישראל תוכננו למען המכוניות ולא למען התושבים.
    בשכונת מגורי בערד השרות הציבורי היחיד הוא בית-כנסת שנמצא בקצה השכונה.
    בועדה המקומית בערד נציג החרדים דואג לפיזור בתי כנסת במרחקי הליכה נאותים, משום שבשבת לא נוסעים לבית-הכנסת.

    בשכונה שבה אני נמצא עכשו, באמסטרדם, אין מקום שבטווח 10 דקות הליכה לא תגיע למגוון שלם של חנויות. השכונה הזו תוכננה בשנות העשרים של המאה העשרים.

    האדריכל שהשפיע יותר מכל על התכנון האורבני במאת השנים האחרונות היה הנרי פורד.

  3. לקסי :

    לאיציק יאפ, כמה מלים על צפיפות.
    תאר לך בנין רב-קומות, 12 קומות של ארבע דירות בקומה. כל קומה היא 50X50 מ' = 2,500 מ"ר (2.5 דונם) לארבע דירות, דירות ענקיות! בסה"כ בבניין 48 דירות. שטח הקרקע שהבניין מכסה הוא אותם 2.5 דונם.
    עכשו נניח מגרש של 10 דונם ונמקם עליו שני מגדלים כאלה, 5 דונם מכוסי בניינים. סה"כ 96 דירות פאר, 9.6 דירות לדונם ו-50% תכסית לגינון ומה לא. אם גם נכניס את המכוניות מתחת לבניינים הרי שמדובר בפארק מגורים לעשירים ובצפיפות גבוהה מאוד. ממש לא איזור התחנה המרכזית החדשה.
    אם "נסדר" לקבלן תוספת אחוזי בנייה ונטפס ל-15 קומות, הצפיפות עולה ל-12 יחידות דיור לדונם.
    נורא, לא?

  4. עמית-ה :

    המחשב התכנונית המודרנית היא שצפיפות מקטינה את ההשפעה = פגיעה בסביבה ויכולה ליצור קהילה.
    כשמסתכלים על משאבי העולם כדבר מתכלה ברור שחתימת הרגל האקולוגית שלנו צריכה להיות קטנה ככול האפשר בכדי שמין האדם ישרוד (http://ootips.org/living/energy-descent-hebrew.html).
    אמנם לא כול התחזיות והניתוחים העתידיים נכונים אבל כדאי לקחת אותם בחשבון.

  5. איציק יאפ :

    כן, כמו שאמרת, רק סוג אוכלוסיה מאוד מסויים יהנה באמת מצפיפות שכזו.

    בכל מקרה, אז דחפת מלא עשירים לקומפלקס מגורים יוקרתי והחנית את המכוניות שלהם מתחתיו. ואפילו שיחדת את מי שצריך בשביל שהקבלן יבנה עוד דירות מעל המותר (?!).

    אז כל עשיר יחיה בדירה שלו וכשירצה לצאת הוא ירד במעלית הישר על החניון התת קרקעי ויסע למקום יוקרתי אחר. איך זה משתלב עם הטענה המרכזית של המאמר?
    "ככל שעיר צפופה יותר, כך מתקיימים בה יותר חיים מחוץ לבתים – מפגשים בין אנשים, מסחר וגולת הכותרת החברתית – פחות תלות ברכב פרטי."

    אתה רוצה לראות את זה קורה? בוא לתל אביב, בקר במגדלי יו וסביבתם. האם אתה רואה שם "חיים מחוץ לבתים, מפגשים בין אנשים ופחות תלות ברכב"? לא מהמגדלים האלו. דווקא מהשכונות של בתי מגורים בעלי 4 קומות וקומה ראשונה על עמודים באים אנשים ומפתחים אינטראקציה.

    חוץ מזה, אחרי שהוכחת שעם תכנון נכון אפשר לשכן המון עשירים בצפיפות, איך זה יפתור את הבעיה שמציג המאמר?
    "במצב הנוכחי, קשה לבנות בישראל ערים שייטיבו עם השכבות החלשות. "

    צפיפות, כמו צמיחה, היא טובה כדי להראות נתונים יבשים של הצלחה. היא לא מיטיבה עם איכות החיים של האנשים, לא ברמה הפסיכולוגית, לא הסוציולוגית, לא ברמת המחיה אפילו לא ברמת איכות השירות שהם מקבלים מנותני שירותים.

    תכנון נכון דורש ראיה מקיפה, ולא רק פונקציונאלית. אנשים בעיר הם לא כמו מוצרים במכולה.

  6. עמית-ה :

    איציק
    אני יודע שלא התכוונת להעליב אבל למה אתה חושב שאני חושב על עשירים?
    אני דווקא מתכוון לבניה של קומפלקסים שכן תומכים בחיי קהילה והעלות שלהם סבירה.
    ההנחה היא שהגדלת צפיפות במבנה משאירה שטח פתוח בסביבתו, מאפשרת הקמת מתקני משחקים, אזורי מסחר מקומיים, שטחי משרדים ושירותים.
    כפי שנאמר למעלה איזורים כאלו מאפשרים גישה רגלית או תחבורה ציבורית והם מאפשרים פיתוח בר-קיימא.

  7. איציק יאפ :

    לקסי דיבר על עשירים.
    אה, נכון. זה נראה כאילו עניתי לך…

    בכל אופן, מה שקורה כעת מעיד שצפיפות אינ ה עוזרת לאנשים. אלא יותר לבידוד שלהם (חשוב על זה פסיכולוגית)

  8. עמית-ה :

    איציק
    הכוונה היא ללמוד מהשגיאות שנעשו עד כה ולנסות לשפר.
    הצפיפות נגזרת גם מהעובדה שישראל היא לא ממש מקום גדול.
    למשל בניו-זילנד חיים 50% מהאוכלוסייה שכאן בארץ גדולה בהמון (פי כמה, תלוי עם או בלי השטחים).

  9. איציק יאפ :

    1. ליישב את הנגב (הגליל מספיק צפוף לטעמי 😉 ).

    2. לבנות בסגנון שיכונים עם חצרות משותפות.

    אה… אלו רעיונות מהפכנים?
    כן!!

    (אבל כבר חשבו עליהם)

  10. עמית-ה :

    איציק
    הגליל כבר מיושב.
    נכון שבממשלה לא יודעים את זה אבל זה לא הדבר היחיד שאינם יודעים.
    לגבי יישוב הנגב, לא יהיה קל לספק לאנשים פרנסה בדימונה, ירוחם, ערד, מצפה רמון.
    כרגע מנסים לראות אם מספיק להגיד שצריך.
    לקריאה נוספת: http://redisbeautiful.blogspot.com/2009_06_01_archive.html

  11. הירוק היום, ריכוז חדשות איכות הסביבה 16/06/2010 - לא יוקם כפר נופש בנחשולים, שר התשתיות עוזי לנדאו רוצה לקדם את ייצור החשמל הגרעיני בישראל, על בחינ :

    […] פאנל בנושא תכנון עירוני בכלל וציפוף בנייה בפרט, ביוזמת המכללה החברתית, הניב כמה תובנות מעניינות ביחס לתכנון ערים בישראל: http://www.blacklabor.org/?p=20180 […]

  12. לקסי :

    מכיון שהחיים הם משהו קצת יותר מורכב מאשר תמונות פשטניות, הרי שגם כותרת שמדברת על צפיפות בלבד מוליכה לתובנות שגויות.

    מה שיוצר עיר לבני אדם ולא למכוניות בלבד הוא מגוון שלם של "פתרונות" שלפני מהפכת פורד בתכנון העירוני היו הדבר המובן מאליו.

    מהפכת פורד הביאה עלינו את הפרדת השימושים. יש בעיר החדשה ערד – שבה ניצב ביתי – שכונות למגורים, יש מרכז למבני חינוך, יש מרכז מסחרי ויש אזור תעשייה.

    ברוב שטחן של שכונות המגורים אין חנות מכולת ואין גן-ילדים ואין דבר מלבד בתים ושטחי מחיה למכוניות דהיינו רחובות שאינם רחובות אלא כבישים מלווי מדרכות שכמעט ואין עליהן דורך.

    התוצאה היא שבשעה רבע לשמונה יש בעירי פקקים למכביר, שכן "אסור" לילדים ללכת לבית-הספר או לרכב אליו על אופניהם, הם מוסעים לבית-הספר.

    רחוב עירוני הוא משהו שניתן למצוא בערים עתיקות, יש הרבה בירושלים, בעכו וביפו, או כאלה שנבנו בניגוד לתכניותיו של אדריכל הנרי פ., למשל רחובות אחדים בתל-אביב (המלך ג'ורג', נחלת בנימין, כרם התימנים ועוד). ברחוב העירוני הולכים, לא נוסעים. ברחוב העירוני נפגשים ונתקלים באנשים, פוגשים מכרים גם בפגישות לא מתוכננות. הרחוב העירוני מזמין אינטראקציה אנושית.

    הרחוב ה"חדש" מזמין אינטראקציה בין מכוניות ואז זה ענין לפחחים, במקרה הטוב.

  13. עמית-ה :

    לקסי
    בהמשך לדבריך ובאיחור ניכר לעומת הולנד – http://www.mot.gov.il/wps/pdf/HE_TRAFFIC_PLANNING/HandasaMitunTnuah1.pdf

  14. לקסי :

    לעמית,

    לא הייתי מודע לחוברת, אבל היה לי חלק בעניין. בחוברת (חלק ב' עמוד 3) כתוב: "ב-1984 יצא לאור בהולנד ספר ההנחיות הראשון לאזורי 30 קמ"ש." בשעתו הבאתי את הספר הזה (שקיבלתי, או קניתי, במשרד התכנון והשיכון שם) ואם הוא חזר אלי ממי שנתתי להם לעיין, הרי הוא מונח אי-שם בביתי.

    אחת התובנות ההולנדיות לעידוד שימוש בתח"צ היא מיקום גופים מושכי יוממים לפי תכונותיהם.
    כך ימוקמו משרדי ממשלה, אוניברסיטאות וכדומה ליד תחנות רכבת.
    משרד התכנון והשיכון צמוד (מעבר לרחוב) לתחנת הרכבת המרכזית של האג. שאר משרדי הממשלה והפרלמנט נמצאים בטווח של עד 500 מ' מאותה תחנה.
    (ובאה"ק משרד החקלאות "תקוע" בפינה הרחוקה של מכון וולקני, הגעה אפשרית רק ברכב צמוד, או במונית, נסיונותי לשנות גרמו לחיוכי ביטול).
    תחנות תח"צ הן לרוב משולבות, רכבת ואוטובוסים וכיו"ב. הכל נובע מתכנית לטווח ארוך (1978 "הולנד ב-2050").

    יש עוד המון לספר וכבר חרגתי מהמתאים לתגובית.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.