חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

פרשת הרכבת הקלה: טענות לליקויים בטיחותיים חמורים

נושאים איכות השלטון, חדשות ב 8.06.10 6:05

בהמשך לחשיפה של איתמר כהן, גורמים מקצועיים טוענים: "כשהרכבת הקלה בירושלים תתחיל לנסוע, עלול להיגרם אסון שיהיה יותר גרוע מאולמי ורסאי".

בין הליקויים: סדקים בבטון, שינוי המרחק בין הפסים, כיפוף של המסילות בשטח בניגוד להוראות.

"סיטיפס": "לדברים אין שום השפעה על בטיחות המערכת"

מאת: איתמר כהן

הסתייגות מקדימה חשובה: אין לי ידע מקצוע מתאים, או אפשרות לבדוק בשטח את כל הטענות המובאות כאן. למעשה, אפילו לא פגשתי פנים אל פנים את הגורם שהעביר לי את המידע. עם זאת, שוחחתי איתו בטלפון במשך כמה שעות. בשיחה, שהיתה מאוד שוטפת, הוזכרו מקומות, שמות ומונחים מקצועיים רבים. כל הפרטים האלה, שבדקתי לאחר מכן באמצעות מקורות אחרים – דו"חות מבקר המדינה, ישיבות בכנסת, וכו' – התבררו כמדויקים.  יתר על כן, בחלק ניכר מהמקרים דובר "סיטיפס" עצמו אישר למעשה את הטענות.

המסילות

הגורם המקצועי: "המסילות בנויות ממקטעים, 'ריילס'. בכל מקום שבו יש עיקול במסילה, יש צורך לכופף את הפסים. יש לבצע זאת אך ורק באמצעות מכונה מיוחדת, שמיועדת לכך. אלא שבפועל, העובדים, ביודעין, ובניגוד לחוזה, כופפו את הפסים 'בשטח', באופן פרטאצ'י, ובניגוד להוראות היצרן."

תגובת "סיטיפס": "כיפוף מקטעי מסילות בשטח או באמצעות המכונה נקבע אך ורק בהתאם לרדיוס המסילה."

הטולרנס

הטולרנס הוא הסטייה – במקרה זה, הסטייה המותרת במרחק שבין פסי המסילה. במלך העבודות החליטה המדינה לאפשר ל"סיטיפס" לחרוג מהטולרנס שהוגדר בחוזה.

יאיר נוה, מנכ"ל "סיטיפס", בדיון בכנסת: "יש פסקה בחוזה שמדברת על מילימטר מינוס בטולרנס, והגענו למינוס שניים".

הגורם המקצועי: "החליטו פתאום שאפשר לשנות את הטולרנס. לא בדקו כמו שצריך את ההשפעה של זה על הבטיחות והאמינות של המערכת".

תגובת "סיטיפס": "לשינוי הטולארנס אין שום השפעה על בטיחות המערכת. חבל שמי שאינו מומחה לדברים מעין אלו מחווה דעתו מבלי לבדוק את העובדות לאשורן."

היציקות

מתוך דו"ח מבקר המדינה: "בפברואר 2007 הודיע ראש יחידת המהנדס לזכיין כי בבדיקה שעשה התגלו סדקים בכמה מקומות ברצועת הבטון שעליה תונח המסילה. הזכיין נדרש לחקור את הסיבה להיווצרות הסדקים, לתקן אותם ולמנוע היווצרות סדקים חדשים. בעקבות זאת פירק הזכיין כ-120 מטרים מרצועת הבטון בשל סדקים."

הגורם המקצועי: "לא עשו בכלל חישובי כוחות ליציקות הבטון, ולכן גם לא קבעו מראש באיזה סוג בטון להשתמש, ומה יהיה עומק היציקות. בשדרות הרצל נוצרו סדקים בבטון, שבלטו לעין, וכך זיהו את הבעיה, ותיקנו אותה לכאורה. 'לכאורה', כי כלל לא בטוח שה'תיקון' שבוצע היה יותר מאשר 'קוסמטיקה'.

במקומות אחרים לא נוצרו סדקים, אבל זה לא אומר שאין בעיות. זה יכול לצוץ יום או חודש או שנה אחרי שהרכבת תתחיל לנסוע."

תגובת "סיטיפס": כל עבודות הבטון בפרויקט בוצעו לאחר השלמת כל החישובים הדרושים להשלמת התכנון. עבודות תיקון בטון בוצעו ביוזמת חברת סיטיפס בכדי לעמוד בדרישות האיכות הגבוהות של העבודה בפרויקט זה.

זרמים תועים

הגורם המקצועי: "הרכבת פועלת על חשמל. בזמן הנסיעה, חלק מהמטען החשמלי עובר דרך גוף הרכבת אל הפסים – וחייב להיות מבודד כראוי. זה סיפור שלם, איך מרכיבים חומר מבודד על הברגים שעל הפסים.

בפרויקט לא עשו את זה כמו שצריך. כתוצאה מכך, עלולים להיווצר זרמים תועים, שגורמים לקורוזיה. המקומות שעליהם משפיעים הזרמים התועים הם מאוד לא צפויים. פתאום יתחילו להתפוצץ צינורות ברחבי העיר, ואפילו לא יידעו למה, או איך לתקן את זה".

הערה: הטענה בעניין הנזקים האפשריים של זרמים תועים – נכונה.

תגובת "סיטיפס": כל תכנון הטיפול ב"זרמים תועים" בוצע ע"י יועצים מחו"ל בעלי ניסיון וידע עשירים בנושא ואושר ע"י הגורמים הרלוונטיים בארץ."

קודם עובדים, אחר כך מתכננים

מתוך דו"ח מבקר המדינה : "ב-28.1.07 שלח ראש יחידת המהנדס מכתב אל ראשי המינהלה, ובו התריע כי (…) יש פיגור של שישה עד תשעה חודשים בלוח הזמנים המעודכן הכולל של הפרויקט, והוא 'עלול לגדול אם לא תשונה התנהלות הזכיין לאלתר'; העבודות נעשות קודם שהסתיים תכנונן, ללא ארגון וללא מערכת בקרת איכות מסודרת, העבודה איננה איכותית, והדבר גם משפיע על הבטיחות באתר (…)

ראש יחידת המהנדס הוסיף (…) כי כל תכניות העבודה של הזכיין שהוגשו לאישור יחידת המהנדס נדחו או 'קרסו'."

תגובת "סיטיפס": כל העבודות בוצעו ע"פ תוכניות מפורטות לביצוע. במקרים מסוימים אישור התכנון ייתכן והגיע לאחר תחילת הביצוע. כל התכנון ומערכת האישורים בוצעו ע"י גורמים מוסמכים ובעלי ניסיון."

פעם ראשונה

יאיר נוה, מנכ"ל "סיטיפס", בדיון בכנסת: "הבעיה העיקרית של המגזר הפרטי היא בעיה אחת: חוסר ניסיון דרמטי. זה אירוע ראשון, קשה מאוד בעיבורה של עיר (…) זה פרויקט ראשון, והם מפסידים את המכנסיים גם בניהול, גם בביצוע וגם בכסף. ברור שבפעם הבאה נהיה יותר טובים, אבל הפעם זאת פעם ראשונה לכולם (…) אם נסכם, לטעמי, הבעיה שלנו היא חוסר ניסיון."

לתגובה המלאה של "סיטיפס"

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , ,

5 תגובות

  1. עמית-ה :

    עוד תודות לאיתמר.
    אני חושב שצריך להתייחס לדבריו של יאיר נוה בסיכום הדיון בכנסת.
    לחברה אין ניסיון וזאת הפעם הראשונה שהיא עושה דבר כזה.
    בפעם הבאה שיהיה פרוייקט כזה החברה תגיש הצעת מחיר שתואמת את הניסיון שלה ואת רצונה להרוויח, היא תהיה לכן יקרה מהמתחרות.
    חברה אחרת חסרת ניסיון תזכה (כי תגיש מחיר נמוך בכדי להשיג דריסת רגל בשוק)ותייצר לנו פיאסקו חדש.
    הניסיון העולמי כפי שאפשר לראות כאן למשל: http://idei.fr/doc/conf/veol/yvrande.pdf
    מאכזב. אפשר וצריך לחפש את הסיבות אבל אם חשוב לבנות מערכות תשתית טובות וזולות יש להעביר את העבודות למגזר הממלכתי.

  2. דליה :

    איתמר
    אני מפרשת את מיעוט התגובות לכתבותיך החשובות כתדהמה. כך לפחות אני חשה. אין מלים לבטא את תחושת האזרח המתוסכל הנוכח לדעת שמדינה שהוקמה לתפארת נהרסת על ידי פרויקטים שעלולים להוות סכנה בטיחותית לאזרח שישתמש בהם.חשבתי שהמדינה קיימת לטובת האזרח. אך הנה מתברר שהרווח הכספי חשוב מכך.
    השאלה היא מה עושים. בעיריית ירושלים יש בעלי תפקידים האמורים לשמש בקרה. מה אומרת מבקרת העירייה? מה אומר היועץ המשפטי לעירייה?
    ברמה הממלכתית. האם למבקר המדינה אין מה לומר בעניין? ומה עם משרד התחבורה? האם אין בנושא זה נגיעה לשר התחבורה ומשרדו?
    ומה עם הח"כים שעיסוקם בתחבורה? האם לא מן הראוי להביאם בסוד העניינים ולהניאם לפעולה?
    השאלה היא איתמר מה עושים עם המידע החשוב הזה שהבאת לידיעת הציבור?

  3. לעמית :

    יש להבחין בין הפעלת שירות באופן מתמשך (שם ההפרטה כפי שלמדנו היא מזיקה – רכבות באנגליה) ובין ביצוע של פרויקט בינוי.

    במקרה השני, מיקור חוץ יכול להיות דבר חיובי, ובלבד שהחברות עומדות בתנאים (בטיחות, זכויות עובדים, סביבה וכו') ומי שמפקח על העמידה בתנאים עושה עבודה טובה ונאמן לציבור.

    גם לפני שרכבת ההפרטה של ביבי וחבריו החלה לדהור, עבודות בינוי נעשו בארץ ע"י חברות שזכו במכרזים (כולל סו"ב ההסתדרותית) ולא רק ע"י אנשי מע"צ (ז"ל) שקיבלו תלוש משכורת מהמדינה.

    וכאן כשבמשרד האוצר מדברים על "הלאמת הרכבת בת"א" http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20091020_1122196
    והסוציאליסטים מרימים כוסית של ניצחון, הכוונה היא לכך שהממשלה בכל זאת תבצע עבודות באמצעות קבלנים, אך במימון ישיר של תקציב המדינה.

    לרצות שהכבישים והמסילות ייבנו ע"י עובדי מדינה זה הגיוני בערך כמו לרצות שהתקנת מזגנים בבתי ספר ממלכתיים תבוצע בידי עובדי מדינה.

    חלק מהמחלה של קדחת ההפרטה (ותגובת מערכת החיסון של הסוציאליסט לקדחת) היא שאין שום הבחנה בין דברים שמתאים לעשות להם מיקור חוץ ודברים שלא מתאים.

  4. דליה :

    לתגובה 4
    נראה לי שהבעיה היא בבחירת החברה המבצעת והפיקוח עליה. אם אלה יהיו בפיקוח ממלכתי ישיר והחברה המבצעת תיבחר במיקור חוץ כשהאינטרס של הבוחר הוא מקצועי, זה המצב שיבטיח איכות. לא נראה לי שעמית הציע שעובדי מדינה הם שיבצעו את העבודה.

  5. עמית-ה :

    למען הסר ספק.
    אני בעד שהמדינה גם תבצע בעזרת גופים כמו:
    מ.ע.צ הממשלתית, מקורות (שותפות עם רוב לממשלה), חברת חשמל וכו'.
    יש מקום להוציא חלק מהחוזים החוצה ע"פ מורכבות הנושא (דברים מורכבים יחסית להשאיר בידי המדינה), בעיקר על בסיס ניהול נכון של יכולת.
    כלומר לא לגייס ולהקים חברה ממשלתית שתעבוד במלא התפוקה רק חלק מהזמן.
    החברה הממשלתית תטפל בכול המשימות להוציא שיאים שבהם יעסיקו קבלנים.
    הוצאת עבודה החוצה בכמות גדולה כשיטה, גורמת לאובדן הזיכרון הארגוני וחזרה על טעויות.
    יצירת ארגון מומחה בתחום מסוים בעל אוריינטציה של איכות ושירות במקום מהירות ורווחיות(של קבלן פרטי) מבטיחה שיכלול ולימוד ארוך טווח (עשרות שנים).

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.