ח"כ איתן כבל מציע לשלול את זכות הבחירה ממי שלא ישרת בצבא הגנה לישראל. סוגיה חשובה הראויה לדיון היא המחשבה שהזכות לבחור ולהיבחר במדינת ישראל – שהן בין חרויות היסוד המרכזיות והחשובות ביותר- כפופה לשירות כלשהוא
מאת: עו"ד יהונתן קלינגר
איתן כבל, מזכ"ל מפלגת העבודה ומי שמעיד על עצמו שאפילו
בשירות המילואים הוא דואג לטיפוח, הציע בשבוע שעבר (בשיתוף מוזר עם צבא הגנה לישראל) הצעה לפיה תשלל זכות הבחירה ממי שלא ישרת בצבא הגנה לישראל; לא מדובר בעריקים או נפקדים, אלא באותם אזרחים שהצבא עצמו יבחר לשחרר על פי קריטריונים עלומים שלעיתים נוגדים את טובת האזרח. נכים רבים שלא גויסו כיוון שעלות הטיפול הרפואי בהם גבוהה מהתועלת שהחברה מפיקה משירותם, בעלי עבר פלילי לא גויסו והוצאו מהמעגל הנורמטיבי. אותם אזרחים סוג ב' אליבא דכבל לא יוכלו להיות חלק ממדינה זו ללא קשר לרצון הטוב שלהם.
אולם, עם כל הבעיות הקיימות בנושא (שבחלקן דנתי בבלוג שלי), הסוגיה היחידה שראויה לדיון היא מחשבתו של כבל כי זכות הבחירה והזכות להבחר במדינת ישראל כפופה לשירות כלשהוא. שלילת הזכות לבחור ולהבחר מאותם אנשים שלא גויסו לצבא ההגנה עקב מגבלות פיסיות תמנע מהם את הייצוג הראוי להם בכנסת ותוביל למהלך שבו הם יוצאו מהחברה הישראלית כליל. ההנחה היא שהזכות להבחר היא מאבני היסוד של הדמוקרטיה, כמו שקבע בית המשפט העליון לא אחת:
"הזכות לבחור והזכות להיבחר הן בין חרויות היסוד המרכזיות והחשובות ביותר. הזכות להתמודד בבחירות היא זכות יסוד מדינית, המבטאת את רעיון השיוויון, חרות הביטוי וחופש ההתאגדות. מכאן, כי קיומה וההקפדה על שמירתה של זכות זו הם מן הסימנים המובהקים של חברה דמוקרטית" (ע"ב 1/88 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, פ"ד מב(4) 177, 185.
שלילת הזכות להבחר מונעת מאותם נציגים את היכולת לשנות את החוק במידה והם חושבים שהוא אינו צודק, ובתור שכזו מונעת בפועל מהאזרחים את אזרחותם, שכל הבדל בינה לבין תושבות היא הזכות להשתתף בבחירות הארציות. בית המשפט העליון כבר פסק כי שלילת הייצוג בגוף הנבחר פוגעת באינטרסים חוקתיים כשאמר " זכות היסוד של הפרט בהשתתפות בבחירות אינה ממצה את מהותה של הזכות לבחור. הליך הבחירה מניח גם מידה מסוימת של ייצוג ושיקוף של דעות ואינטרסים של קהל הבוחרים, בגוף הנבחר." (בג"צ 6303/04 יהושע נ' שר הפנים)
ההנחה לפיה תשלל זכותו של אדם להמצא בפנקס הבוחרים עשויה להעמיד את שר הפנים במצב נוראי, בו זה מחוייב על פי חוק לדון איש איש בבקשות של "אדם" (להבדיל מאזרח או בעל זכות בחירה) להכלל בפנקס (סעיף 40 לחוק הבחירות). כמו כן, שלילת הזכות עשויה לעמוד בסתירה עם חוק יסוד: הכנסת. בצורה אירונית, אגב, בעוד שהקביעה כי הבחירות יהיו "שוות" משוריינת ואין אפשרות לשנותה אלא ברוב של 61 חברי כנסת, את הקביעה כי "כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנים ומעלה זכאי לבחור לכנסת" ניתן לשנות גם ברוב רגיל.
אולי הגיע הזמן שהמחוקק יגן עלינו מפני מחוקקים רעים ויבצע שינויים ראויים כדי למנוע מאיתן כבל לבצע את מזימתו הנלוזה למנוע מאנשים את זכות הבחירה.
————————————————
לקריאה נוספת:
איתן כבל לא לוקח אחריות.
מביש יותר מהשתמטות – הארץ, מאמר מערכת
דיון בהמשך לכתבה על הצעת החוק
Tags: איתן-כבל, בחירות, הצעות-חוק, השתמטות, זכויות-אזרח, זכות-הבחירה, חברה-אזרחית, יהונתן-קלינגר, משרד-הביטחון, צהל
איתן כבל בוודאי כבר מכיר בטעותו. המעשה הנכון שיוכל לעשות יהיה, לדעתי, להודיע לאלתר על משיכת הצעת החוק השגויה.
צריך תעצומות נפש כדי להתנצל. נקווה שיש לו.
לנאום המשיכה אפשר גם להצמיד הודעה חיובית.
וגם אם איתן כבל לא ימשוך את הצעתו… יש לפרסם מי הצביע בעד (כמו שעשה ynet נכון במקרה של חוק "האח בגדול", התיקון לחוק נתוני התקשורת שעבר לפני כמה שבועות בכנסת, יחימוביץ' מאחורייך!).
ככלל נראה לי שהעבודה הולכת מדחי אל דחי ובקצב הזה עוד עשור ולא ישאר ממנה מניין.
נו, זה נראה די ברור. מפלגת העבודה בגדה בבוחריה שוב. מי היה מאמין.
[…] קלינגר כותב על הקנוניה ש(אולי) עומדת בבסיס הצעת החוק (וגם מתייחס לנושא באתר “עבודה שחורה”), יוסי גורביץ כותב על החטא […]
[…] ציבור היא רק עוד אבן בדרך ליצירת אזרחות סוג ב', זו שלא יכולה להצביע (בעתיד, לפחות לפי איתן כבל ואהוד ברק) או לנהוג ברכב, אותה […]
[…] הא?) קיבלו בדלת האחורית דרך לאפשר לכנסת ימנית פנאטית לשלול את זכות הבחירה מאלו שלא שירתו בצבא, ויכולים לנהל את המדינה בתור רודנים קטנים, בלי פחד […]
[…] הא?) קיבלו בדלת האחורית דרך לאפשר לכנסת ימנית פנאטית לשלול את זכות הבחירה מאלו שלא שירתו בצבא, ויכולים לנהל את המדינה בתור רודנים קטנים, בלי פחד […]