חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

על ציפי לבני, מאמצי הסברה והפגנת השמאל

נושאים דעות, פוליטישוק ב 6.06.10 5:05

יו"ר האופוזיציה מעדיפה להתגייס ל"מאמצי ההסברה" על פני הצבת אלטרנטיבה למדיניות הממשלה

מאת תמר זנדברג

"אני ימני בשיחה עם שמאלנים ושמאלני בשיחה עם ימנים", כך אמר לי השבוע פעיל קדימה. ומה עושה מפלגתך כאשר הממשלה שאליה היא מתנגדת משקיעה אותנו במצולות הים? היתה השאלה המתבקשת.

חשבון הטוויטר של יושבת ראש האופוזיציה, המופעל ע"י מנהל מדיה חברתית, רחש וגעש במהלך יום שני, 31.5.2010, במקביל לזרימת הדיווחים מלב ים. "מתגייסת למאמצי ההסברה", צייצה לבני; "מתראיינת לרשתות הזרות" התגאתה.

בניגוד מוחלט לציוצים המשוויצים, יושבת ראש האופוזיציה ומנהל המדיה החברתית שלה בחרו להתעלם לחלוטין מתגובות ושאלות של טוויטריסטים שזרמו אליהם במשך היום. ממש לא מוגזם לצפות מפוליטיקאית שבוחרת לתקשר עם הציבור באמצעות מדיה חברתית, שתיקח על עצמה את כל כללי המדיום, כולל מענה ישיר לעוקבים שלה, איתם היא מתיימרת לתקשר.

יתכן כי ההתעלמות קשורה לעובדה שאותם צייצנים העמידו את לבני בפני שאלה מביכה: מה, לעזאזל, את מסבירה שם? היה זה מצער לגלות שדווקא אל מול אחד הגילויים החמורים של איוולת מדינית פושעת, התיישרו לבני ומפלגתה כאיש אחד, חבשו קסדה ואפוד פוליטיים והתגייסו לשורות "מאמצי ההסברה".

"לבני עשתה מעשה נתניהו בעופרת יצוקה" שיבחו אותה פעילי קדימה. ובכן, זה בדיוק האסון. פעם אחר פעם, מראה הקשת הפוליטית הישראלית כי היא נעמדת דום מתוח אל מול מהלך מדיני-פוליטי מובהק שמובל ע"י מבצע צבאי.

במצב עניינים כזה, מה הפלא שהממשלה בוחרת לנהל את מדיניותה באמצעים צבאיים? התגייסות האופוזיציה מובטחת, העם מריע "כל הכבוד לצה"ל", ומי שמערער על המדיניות מוקע כבוגד. מדוע לנהל מדיניות שנויה במחלוקת, לשם מה לגייס את דעת הקהל ולהוביל מהלך פוליטי, אם אפשר לפנות תמיד לאמצעי הקל והנגיש ביותר – הצבא?

אלא שהמחיר כבד מנשוא, והעיניים שהיו נשואות אל מובילת האופוזיציה השפילו מבטן בחזרה באכזבה. "מאמצי הסברה" הוא מונח ריק מתוכן, ציפי לבני. מדיניות גרועה אין טעם לנסות ולהסביר, וכזאת יש לנו פה למכביר.

למרבה הצער והאכזבה, לבני בחרה להצטרף לחברי מפלגתה – רונית תירוש שתיקלטה במסיבה של התנועה הפשיסטית אם תרצו, ויוחנן פלסנר, הרווק בן ה-38 שבחר לתקוף את ח"כ חנין זועבי דווקא על רקע חייה האישיים ("רווקה בת 38", הטיח לעברה). כנראה שזה לא מקרה שקולה של לבני לא נשמע בפרשות אלה. מדיניותה כלפי המשט מסבירה זאת.

אלא שבפוליטיקה אין ואקום, ונדמה כי את החלל שמשאירים חברי הכנסת המכהנים ממלאים רבבות אזרחים שעיניהם בראשם, שצעדו אמש בתל אביב תחת הכותרת "הממשלה מטביעה אותנו". מפגינים למודי הפגנות שמאל נוגות ומצומצמות התרשמו כי ההפגנה הפיחה בהם תקווה מחודשת אחרי שבוע מייאש ומורט עצבים. נדמה שאין זה מקרה שאף פוליטיקאי מכהן לא נאם בה. לא היה זה ביטוי של דה-פוליטיזציה של המצב, אלא איתות ברור שמנהיגות השמאל הבאה אינה יושבת כיום בכנסת, ויש לחפשה במקום אחר.

והערה אחרונה לפעילי קדימה השונים הטוענים כלפי ח"כ חנין זועבי שהיא אינה מייצגת כיאות את הציבור שבחר בה: בניגוד משווע להתנהגות חברי הכנסת מטעמכם, רוב הציבור שבחר בכם מגדיר עצמו שמאלני, או למצער שמאל-מרכז. לתשומת לבכם.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , , , , ,

22 תגובות

  1. אורי שטרן :

    את ההתייצבות ההמונית למלחמה מיותרת ניתן לראות כבר במלחמת העולם הראשונה כפי שמתואר בספרו המצוין של סטפן צוויג "העולם של אתמול". לא משנה על מה המלחמה כולנו חייבים ישר לקפוץ ולהתגייס ולהלל את מעשי טמטום הממשלה.
    ההפגנה אתמול היתה חזקה ומחזקת. היתה אווירה מצוינת של התחלת שיתוף חדש צודק שמתחיל מלמטה.

  2. ק. טוכולסקי :

    את הוואקם צריכה למלא אלטרנטיבה פוליטית מה שעדיין אין. ההתארגנות המוצלחת אתמול יכולה להיות עוד הזדמנות לאיחוד שורות והגדרת אלטרנטיבה. צריך פעילות רציפה מעכשיו עד הבחירות, פעילות כתחליף לעיתונות האוהדת של בעלי ההון שלא תהיה. אחרת גם בבחירות הבאות הבוחר יצביע קדימה, עבודה, ליכוד, ישראל ביתנו, ש"ס בעידוד שלטון ההון וכנגד כל אפשרות לשינוי מהותי.

  3. דקל עוזר :

    קודם כל צריך לאסור על רווקים בני 38 להגיע לפוליטיקה…
    עכשיו ברצינות, אני לא מסכים איתך בעניין.
    מיד אחרי המקרה כתבתי שאהוד ברק הוא חסר יכולות ויש לקרוא להתפטרותו, אבל קונקרטית לגבי עצירת המשט צריך לומר שההחלטה לעצור את המשט והסגר נשק לגיטימיים (גם אם היית מקבלת החלטה אחרת זה עדיין בתוך מתחם הסבירות).

    מסיבה זו וכלפי חוץ אין שום סיבה שלא לתמוך במדיניות ישראל ולסייע לישראל וציפי ליבני צודקת שעשתה כן.

    לגרום נזק למדינה על ידי אי-התגייסות להסברה כאשר כל הקרב הוא תודעתי לא יעזור לאף אחד חוץ מלשונאינו – לא במישור הפוליטי, לא התקשורתי ולא למדינת ישראל.

    בין זה לבין היעדר דרישה לועדת חקירה ממלכתית/דרישה לפיטורי אהוד ברק/קריאה לשינוי מדיניות כלפי פנים אין שום דבר ועליה להוביל מהלכים פנימיים אבל בוודאי שהיא לא תשתתף בהפגנה שבה משתתפת מפלגת חד"ש.

  4. אורי שטרן :

    למה זה כל כך ברור שהיא לא תהיה בהפגנ עם חד"ש עם היא אמורה לייצג את השמאל?

  5. ק. טוכולסקי :

    העובדה שציפי לבני גנבה את קולות השמאל עוד לא הופכת אותה לשמאל. בבחירות לנשיאות ב-1932 הינדנבורג נתמך בידי השמאל כנגד הימין, נו אז הוא תמך בשמאל אחרי שהוא נבחר? לא!
    ציפי לבני היא לא שמאל, קדימה היא לא מפלגת שמאל. אין אלטרנטיבה לשמאל מימין למרצ בעקבות הפיכתה של מפלגת העבודה לגרורה של הליכוד.

  6. אופק בן-אבי :

    קדימה אינה מפלגת שמאל ואינה מציגה עצמה כמפלגת שמאל; עמדתה לגבי המשט לעזה, חיזוק צה"ל וסיוע להסברה הישראלית הממלכתית הן עמדות מתבקשות, שלדעתי מייצגות נאמנה גם את אנשי השמאל-מרכז ואפילו שמאל שהצביעו בעדה. אף אחד לא ציפה מקדימה להפגין עם חד"ש או אפילו מר"צ, בהפגנה ממנה גם "העבודה" נמנעה. בהקשר הזה, קדימה דווקא עומדת בציפיות.

    הבעיה היא שקדימה מתיימרת להיות גם מפלגה דמוקרטית-ליברלית; וכאן כבר יש הונאה. שח"כים של קדימה יתמכו בקמפיין להדיח ח"כ אחר, ושאף ח"כ של קדימה לא יפצה פה להגנת הדמוקרטיה – זה כשלון חמור מאד, ואכזבה קשה. גם לכמה אנשי קדימה מהימין לשעבר קשה עם העמדה הזו; ומבחינתי העמדה לגבי הדמוקרטיה כשלעצמה חשובה ומהותית מהעמדה המדינית.

  7. דקל עוזר :

    חד"ש אינה לגיטימית מאחר והיא מפלגה שאינה מקבלת הנחות יסוד בסיסיות בציונות והיא שמאל קיצוני וקומוניסטי ולכן היכן שהיא נמצאת לא יימצאו מפלגות שלטון.
    כפי אמרתו המפורסמת של בן גוריון – לא חרות ולא מקי

  8. ל רפי :

    שמחתי לקרוא את הדיאלוג הפנימי הזה פעם נוספת. הדברים של דקל עוזר ושל אופק בן-אבי מותירים מעט תקווה שרבג-שיח זה אינו רב-שיח של חרשים.
    קדימה אינה שמאל. קדימה גם אינה ימין או מרכז. קדימה היא מפלגת קוניוקטורה, שנולדה עבור שרון ותמות אחריו, משום שאין לה שום מימד אידיאולוגי אותנטי. קדימה גם לא גבנה את קולות השמאל, היא פשוט היתה במקום שחלק מאנשי השמאל חשבו שמבטיח לה עליונות ברחוב היהודי, ועל כן התפתו לתמוך בה. בכך גרמו לעניינם נזק כפול: החלישו את מפלגת העבודה, ומנעו את התפוררות קדימה. אבל אל להם לבוא בטרוניות על שגיאות שבחרו לעשות מרצונם החופשי (מ"חדוות הדמוקרטיה וחופש הביטוי").
    אני מסכים בהחלט שאין צורך במפלגת "שום דבר" במרכז. אין לה כל ערך מוסף פוליטי בנוף הישראלי. את העמדות המדיניות הספק פשרניות ספק תבוסתניות שבהן היא מחזיקה, מייצג השמאל האותנטי בישראל טוב ממנה. את העמדות האלטרנטיביות לשלה, מייצג הימין ובראשו הליכוד טוב ממנה; לשם מה איפוא היא נחוצה?
    אם הימין מייצג מבחינה חברתית את "הקפיטליזם החזירי" (ואיני סבור כך), מייצג השמאל הציוני (או מה שנותר ממנו) את הסוציאליזם האוטופי. שני הקצוות אינם מתאימים למדינת ישראל, ושניהם אינם מתקיימים ולא יתקיימו בצורתם האולטימטיבית. "משחק הכוחות הפוליטי" הוא איפוא על נקודת ההתיצבות על סרגל האפשרויות שבין "קפיטליזם חזירי" (לא מציאותי) לבין "סוציאליזם אוטופי" לא מציאותי. מאזן זה יושפע מיחסי הכוחות בין הימין האותנטי, לבין השמאל האותנטי, ותפקידה של קדימה גם בעניין זה הוא במקרה הטוב בלתי ברור.
    אפשר לא להיות מרוצה מברק כמנהיג כשם שאפשר לא להיות מרוצה מביבי כמנהיג. כדי לשנות מציאות זו או זו, אין צורך לפרק מסגרות פוליטיות קיימות לטובת הרפתקאות פוליטיות זמניות, בין אם קוראים להן קדימה של שרון, אולמרט וליבני, או "שינוי" של ….. ?!?! או יהיה השם אשר יהיה.
    בנכונות לפשרות מדיניות אין כיום הבדל עקרוני בין "ימין" "לשמאל" בישראל; ההבדל הוא כמותי וקשור לתמורה שיקבל עם ישראל במסגרת "הסחר-מכר" המדיני המתנהל כבר עשרות שנים, שישראל היא "שוטה הכפר" בו.
    הימין דורש תמורה כמותית ואיכותית גדולה ומשמעותית יותר, והשמאל, מסיבות אידיאולוגיות ופסיכולוגיות אינו כבר אינו כשיר אפילו לכך.
    במציאות הישראלית, הפלג הדמוגרפי באוכלוסיה היהודית השייך ל"גוש הימין", צומח מהר יותר מהפלג הדמוגרפי השייך ל"גוש השמאל הציוני". בדמוקרטיה, פרוש הדבר הוא התחזקות "גוש הימין" והחלשות יחסית של "גוש השמאל הציוני". אצל בני השיח שלנו מעבר לגבול נקבעה כבר העובדה שהפתרון הרצוי להם הוא חד-צדדי: הכרזת עצמאות חד-צדדית או מדינת "כל אזרחיה". לכן, אינו עושה ולא יעשה שום מאמץ להגיע לפשרה סבירה. מי שאינו מקבל את התביעה הערבית-פלשתינאית במלואה וכלשונה, וסבור שחייבת להיות פשרה שתענה באופן אמיתי גם על צרכיה ושאיפותיה של ישראל, יכול להמצא כיום רק בגוש הימין.
    בפני גוש השמאל הציוני עומדת רק אפשרות אחת להשפיע ובאפשרות הזו בחר למעשה ברק (בין אם אוהבים אותו אישית ובין אם לאו). אפשרות זו כרוכה בהליכה משותפת עם הימין ע מימושה של תכנית מדינית מוסכמת על כל הגורמים הציוניים בישראל, שתיוצג ע"י ממשלת רוב ברור ותהיה אלטרנטיבה יחידה להסדר מדיני. הליכה כזו תחייב גם את הפלשתינאים גם את הערבים וגם את ארה"ב לשיקול מחודש, ושיקול כזה יתכן שיוביל לפריצת דרך.
    כל הסיסמאות האחרות אינן מובילות לשום מקום. פתרון חד-צדדי או כפוי אינו מוביל לשום מקום. המשך המצב הקיים, אינו מוביל לשום מקום. חולשתה העקרית של ישראל היא בפיצול הפנימי ועליה לשנות זאת כתנאי ליצירת סיכוי להסדר מדיני. אם לא נלך בדרך זו, קרוב לוודאי שהתוצאה תהיה מלחמה אזורית לא פשוטה. אין זה משנה אם היא תתרחש בגלל האגו או השגעונות של ארדואן, בגלל המגלומניה המעצמתית של איראן, החולשה היחסית של ארה"ב, הטיפשות והאנטישמיות של אירופה או צרוף של כל אלה.
    חשוב שנשתחרר מאידיאות-פיקס שלפיהן אם רק נקים מסגרת אירגונית חדשה שיקראו לה "ניאו-שמאל", "שמאל חדש", "מפלגת העבודה האמיתית", "סוציאליזם ישראלי חדש", "תנועת העבודה פוסט" "סוציאלדמוקרטיה בע"מ" או כל דבר מגוחך אחר.
    סליחה שדברתי גלויות.

  9. איל :

    קדימה אכן אינה מפלגת שמאל ולא מציגה עצמה שכזו, אבל בבחירות, ציפי לבני לחשה "שתי מדינות" ורמזה שזה היא או ביבי, אז לצערי מצביעי השמאל נהרו להצביע בעבורה.

    חברי הכנסת של קדימה הם ליכוד והקולות שהכניסו אותם לשם הם עבודה ומרצ.

    בעצם, הם פחות טובים מהליכוד מכיוון שהכיסאולוגיה כל כך חזקה אצלם בדם שהם, לעומת חברי ליכוד אחרים, עזבו את מפלגתם לצורך הישרדות פוליטית בלבד.

    דקל:
    גם אם המצור על עזה היה לגיטימי, עצירת המשט לא חיזקה אותו, כך שההחלטה לעצור והדרך לעצור פגעו בסגר ובמטרותיו. עם זאת, אם תבחן את מטרות הסגר (חבל שהן לא כל כך ברורות), תגלה שהסגר לא מונע את התחמשות החמאס, לא מחליש אותו בקרב הציבור הפלסטיני, בייחוד בעזה ולא מחזיר את גלעד שליט (אם כי המצור החל לפני חטיפתו).

    אם מטרת הסגר היא למנוע פגיעה באזרחים ישראלים והחזרת גלעד שליט – הרי שיש דרכים טובות בהרבה.

    האפשרות היחידה לפיה הסגר משרת את מטרות הממשלה היא אם הוא נועד להמשיך וליצור תירוצים לכך שלא מתקדמים באפשרויות חלופיות למלחמה.

  10. יונתן :

    מדיניות המצור נקבעה על ידי ממשלת קדימה,ממשלת הליכוד רק המשיכה את המדיניות הזאת בכל מה שנוגע לעזה.
    המבצע נועד לאכוף את המצור ולכן הוא נגזרת ישירה של מדיניות שהותוותה על ידי קדימה ומן הסתם היא תתמוך בו,מה עוד שמול מתקפת תעמולה אנטי ישראלית הדבר הנכון מצדה הוא להתגייס להסברה הישראלית.

    ח"כ זועבי לא הותקפה על זה שהיא בת 38 אלא על זה שהמשטר שהיא תומכת בו,חמאס,כל חשוך שאם היא הייתה חיה תחת שלטונו היא לא הייתה מקבלת את החופש לנהל את חייה כרצונה כפי שהיא עושה תחת השלטון הישראלי(למי שלא הבין את האמירה המרומזת על הרווקות שלה).

  11. יונתן :

    איל ,הסגר לגיטימי וחוקי והמטרה המוצהרת שלו היא לכפות על החמאס לקבל את תנאי הקוורטט שהם הכרה בישראל וזניחת הטרור.

  12. איל :

    אז אם אלו מטרות המצור, הרי שהוא הוכיח את יעילותו, לא?

    זה לא מפחית כלל מדבריי – גם אם המצור היה לגיטימי, הוא לא מגשים את מטרותיו וייתכן שלשם הגשמתן ישנן דרכים אחרות ופחות בלתי מוסריות.

    וזו בדיוק הנקודה – חוסר הלגיטימיות של המצור היא בכך שהוא מנסה למנוע תנועה ומעבר סחורות לשטח קטן וצפוף. אם הוא מצליח או לא זו שאלה אחרת, אבל אין ספק שמדובר בפגיעה קולקטיבית עצומה ומאוד נוחה בכך שהיא גם מרחיקה כך את ההשפעה מעין הציבור הישראלי.

  13. יונתן :

    אין שום דבר לא מוסרי במצור,המצור נמשך בגלל סירוב החמאס להיענות לתנאי הקוורטט.

    מצור הוא כלי שפועל ברמת המדיניות מול הגוף המושל בעזה,אין משמעות ל"פגיעה קולקטיבית" כשפועלים מול ישות מדינית מאחר ואתה לא אחראי לאוכלוסיה שלה.

    גם אלו שקוראים לסנקציות נגד ישראל או לכל קמפיין הBDS לא ממש אכפת מהפגיעה הקולקטיבית מהסיבה הפשטה שהם פועלים מול ישות מדינית(ישראל) ולא מול אוכלוסיה שהם אחראים לה.

    החמאס הוא המושל בעזה,הסרת המצור בידיו(אם רק יסכים לתנאי הקוורטט,עזיבת הטרור והכרה בישראל) לכן אין שום טענה מוסרית שאפשר לטעון נגד המצור ויותר מזה טענות כאלו,שלא במתכוון,משרתות את החמאס ופוגעות בכל שלום אפשרי(הרי שלום יכול להעשות רק עם שעונוה לתנאי הקוורטט כמו הפת"ח(כמו שהפת"ח הצהיר).

  14. א. בן-אבי :

    דקל,
    לא ברור למה כוונתך ב'חד"ש אינה לגיטימית'. כן, יש בה גורמים קומוניסטיים; כן, יש בה גורמי שמאל קיצוני (מבחינתי היא המפלגה השמאלית ביותר, כי בל"ד היא כבר מפלגה לאומנית פלסטינית); ולא ביררתי מעולם מהן "הנחות היסוד הבסיסיות בציונות" (אני לא בטוח שתצליח למצוא כאלה), אז ממילא אין משמעות לשאלה אם חד"ש מקבלת אותן או לא.

    ברם, שום דבר מזה לא הופך אותה ל"לא לגיטימית"; אלא בסה"כ למפלגה שאולי אתה ואני לא נצביע עבורה. לגבי השתתפות שלה בקואליציה: החרם על חרות כזכור הוסר (לא במהפך, אלא בממשלת האחדות של 67), כך שאין סיבה לשמור את החרם על 'מק"י'. אם אפשר לגבש קווי יסוד שגם חד"ש תסכים להם, ויהיה להם רוב, אין שום סיבה לפסול אותם מראש; כמו כל מפלגה אחרת, מהאיחוד הלאומי ועד בל"ד.

    בכלל, כל ההחרמות-מראש והדה-לגיטימציה האלה לא ממש עוזרים לאף אחד; יש לנו תודה לאל דמוקרטיה שעדיין מתפקדת, כל אחד זוכה לכוחו היחסי, והבריתות הפוליטיות נעשות בהתאם לעמדות ולייצוג. למה להוסיף אילוצים ופסילות סתם?

  15. אורי שטרן :

    גם אני לא הבנתי את הפסילה על רקע "לא ציוני". זה לא אנטי-ציוני ויש לך הרבה יותר במשותף איתם מאשר עם ברק,מופז או ביבי.
    לפי הגיון זה גם לא תישב עם מפלגה שהיא לא סוציאליסטית, לא סביבתי או כל אפיון אחר.
    בהפגנה אתה משלב כוחות עם בעלי בריתך בתחום הזה. אם השמאל יוציא את הערבים בכלל וחד"ש בפרט מקואליציית האלטרנטיבה הוא ישאר קטן, מפולג ולא רלוונטי כמו שהיה בשנים האחרונות.

  16. אנחנו ליגה ב' :

    בואו כבר נדבר גלויות.
    נטיותיו המיניות של אדם זה או אחר, הם לא נושא רלבנטי בשום דיון פוליטי ובשום מצב.

    כן שייך לדיון פוליטי, אם במשט השתתפו הומויים ולסביות גלויים, יחד עם השייח' ראאד, למשל. שיתוף פעולה כזה, הוא אכן מעניין.

  17. דקל עוזר :

    לאייל – אם המצור פועל או לא לא הופך את ההחלטה לבלתי לגיטימית. זו החלטה סבירה של הממשלה.
    ליונתן – זה ממש לא אומר שאסור לבקר את ההחלטה, כי קיימות עוד הרבה החלטות סבירות ואם ההחלטה הסבירה מוכחת כטעות (אני לא חושב שקיימת הוכחה כזאת אבל נניח) אז בהחלט יש מקום לשנות מדיניות.

    ולגבי חדש והליכוד – חד משמעית לא לגיטימי לשבת עם ליכוד או עם חדש באותה ממשלה, זה לחלוטין תרתי דסתרי לעשות את זה.
    העבודה שהיא מפלגה שמאמינה בכלכלה חופשית עם רגולציה שמטרתה צמצום פערים חברתיים ועידוד יזמות ועסקים קטנים ובינוניים לא יכולה לשבת הליכוד שמתנגד לרגולציה ותומך בבעלי הון או עם חדש שמתנגדת לכוחות השוק – כל כך פשוט, ועדיין לא הגענו לדבר על ההבדלים במדיניות המדינית.

    רק הבחנה ברורה כזאת יכולה להבהיר למצביע מי עומד מולו ולהחזיר את הקולות למפלגה מכיוון שיש מושג בפרסום שנקרא "המרכז המתפשר" – מי שמנסה להיות הכל בסופו של דבר הוא כלום. ראה ערך: בוז'י/הרצוג/ברק/ברוורמן/שמחון/פואד/קדימה. בעיקר קדימה.

  18. יונתן :

    מותר לבקר את חוכמתה של המדיניות,לא להמציא שהיא לא לגיטימית כשהיא סופר לגיטימית.

  19. דקל עוזר :

    אני מסכים איתך במקרה הספציפי, למרות שיכול להיות מקרים שמדיניות אינה לגיטימית, זה לא דבר משולל יסוד.
    לדוגמא מדיניות ה"לא דופק חשבון" של ברק ומדיניות ה"לא להסביר ובמקום זה להגיד שכולם נגדנו" של ליברמן/דני איילון – אינן לגיטימיות ומתאימות לגנון.

  20. איל :

    לא טענתי שהמצור לא לגיטימי מכיוון שהוא לא פועל.

    טענתי שתי טענות נפרדות – אחת – הוא לא לגיטימי מכיוון שאינו מוסרי. שניה – גם אם היה לגיטימי, הוא לא אפקטיבי.

    המצור לא מוסרי מכיוון שזה לא משנה כמה תנסה להתחמק מזה, למדינת ישראל אחריות למתרחש בתוך עזה. אחרי 40+ שנות כיבוש, אתה לא יכול לטעון שהחמאס, אמנם ארגון טרור לא לגיטימי ואתה לא מכיר בו כנציג נבחר של הפלסטינים, אבל הוא אחראי לכל המתרחש שם.

    מדינת ישראל לא יכולה להשמיד את כל התשתיות ואז לטעון שאין לה חובה לספק כאלו, שלא לדבר על כך שנמנעה מלספק אותן בצורה סבירה במשך כל שנות הכיבוש.

    אי אפשר לטעון שמדינת ישראל מפעילה מצור ומונעת הכנסת מוצרי מזון מסויימים לדברים נוספים ומצד שני לטעון שאין לה השפעה על מצב המזון בעזה.

  21. כהן שמואל :

    לצערי ידידתי תמר זננברג מצטרפת לירידה על ציפי ליבני וקדימה
    פרשת המשט בלבלה את כולם
    אבל יש כאלה לא רק בליכוד עסוקים בתקיפות נגד קדימה
    חבל תמר

  22. לקסי :

    הכלי הריק מרעיוניות והמלא אגו הקרוי "קדימה" מיטיב (?) להחזיק מעמד רק בזכות היותו אופוזיציה. לו היו מצטרפים לקואליציה בראשות הליכוד, היו נגמרים.
    זה מה שמפלגתי (העבודה) לא הבינה.
    בפרפור הבחירות המקדימות בא לערד אחד הבכירים וביקש לתמוך באהוד ברק, הסיבה: "אנחנו מפלגת שלטון", כמה נלעג.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.