חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

פרשת הרכבת הקלה: כך סוחטת הזכיינית מיליונים מהמדינה

נושאים איכות השלטון, חדשות, תחבורה ב 7.06.10 0:36

מסמכים פנימיים של זכיינית הרכבת הקלה בירושלים, מצביעים על ליקויים בטיחותיים חמורים. הזכיינית מתנערת מאחריות – ותובעת מהמדינה מאות מיליוני שקלים. איש מקצוע: "כשרכבות יסעו, עלול להיגרם אסון שיהיה יותר גרוע מאסון 'אולמי ורסאי'"

מאת איתמר כהן


בירושלים קוראים לה "הרכבת הקללה". פרויקט הרכבת הקלה, שהיה אמור לספק פתרון תחבורתי מהיר, נוח וידידותי לסביבה, הפך עבור תושבי הבירה לסיוט של זוהמה, פקקים ומפגעים סביבתיים. בשנים האחרונות נדחה מועד סיום העבודות שוב ושוב.

זכיינית הרכבת הקלה, חברת "סיטיפס", מאשימה באיחורים את המדינה, שלטענתה איחרה במתן אישורים והיתרי עבודה. ותובעת מאות מיליוני שקלים כפיצוי. אלא שהפרטים המובאים כאן מצביעים לכאורה על אחריותה של "סיטיפס" לאיחורים בעבודות – וגם לליקויים בטיחותיים חמורים, שעלולים לגרום לאסון רב נפגעים.

כישלון מתמשך

במכתב פנימי של "סיטיפס" מדצמבר 2006 התריע מנכ"ל החברה בפני יו"ר החברה מפני "כישלון מתמשך" של החברה בעמידה בלו"ז. במכתב מפורטים ליקויים הנדסיים שונים, שהובילו לכך שהחברה ביצעה פחות מ-50% מהמטלות: אי הסכמה על הרכב יציקות הבטון בשדרות הרצל, חוסר תיאום בין הקבלנים בעבודות בכביש מס' 1 וכן הלאה.

בהתכתבות פנימית זו – בניגוד מוחלט לטענות שמשמיעה "סיטיפס" כלפי חוץ – לא נטען שמקור האיחורים הוא עיכוב במתן אישורים מצד המדינה. נהפוך הוא – מהמכתב עולה בבירור, כי "סיטיפס" מטילה את מלוא האחריות לאיחורים על קבלני התכנון והביצוע שלה.

קודם מבצעים, אחר כך מתכננים

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2007 מציין, כי ראש יחידת המהנדס, המפקח מטעם המדינה על העבודות של הזכיינית, התריע כי "העבודות נעשות קודם שהסתיים תכנונן, ללא ארגון וללא מערכת בקרת איכות מסודרת, העבודה איננה איכותית, והדבר גם משפיע על הבטיחות באתר."

מסמכים פנימיים של "סיטיפס" שהגיעו לידי עשויים להוכיח את הטענות האלה. באחד המסמכים מופיעה חותמת "אושר לביצוע" על מסמך "בלאנקו" – כזה שחסרים בו האישורים של המהנדסים, שאמורים לבדוק את התכניות טרם האישור לביצוע.

דובר "סיטיפס" בתגובה: "כל העבודות בוצעו ע"פ תוכניות מפורטות לביצוע. במקרים מסוימים אישור התכנון ייתכן והגיע לאחר תחילת הביצוע."

"זה יהיה יותר גרוע מאולמי ורסאי"

דו"ח מבקר המדינה חשף גם ליקויים בטיחותיים חמורים בעבודות. בין השאר, נאלצה "סיטיפס" לבצע מחדש את יציקות הבטון בשדרות הרצל, לאחר שהתגלו בהן סדקים.

גורם מקצועי שעימו שוחחתי, ושמכיר את הפרויקט מקרוב, טוען שזה רק קצה הקרחון: "בשדרות הרצל היה מזל: הליקויים בלטו מעל לפני השטח, ולכן הם זוהו ותוקנו. אבל רוב הליקויים הם כאלה, שלא ניתן להבחין בהם ללא בדיקה מקצועית. כשמשתמשים בסוג בטון לא נכון, למי שאינו איש מקצוע זה נשמע זניח, אבל בגלל דברים כאלה רכבות עלולות לרדת מהפסים." הגורם פירט באוזני רשימה ארוכה של ליקויים בטיחותיים בפרויקט וטען: "כשהרכבת תתחיל לפעול, עלול לקרות אסון שיהיה יותר גרוע מאולמי ורסאי וגשר המכביה ביחד."

דובר "סיטיפס" בתגובה: "כל עבודות הבטון בפרויקט בוצעו לאחר השלמת כל החישובים הדרושים להשלמת התכנון. עבודות תיקון בטון בוצעו ביוזמת חברת סיטיפס בכדי לעמוד בדרישות האיכות הגבוהות של העבודה בפרויקט זה."

דלת מסתובבת

מי שהיה אמור לפקח מטעם המדינה על תכנון העבודות וביצוען הוא מנהל יחידת המהנדס בצוות תכנית האב לתחבורה ירושלים, פליקס וסרשטיין – שהוא כיום המהנדס הראשי של חברת "דליה אנרגיה", שבין הבעלים שלה נמצאת "קרן תשתיות ישראל", מבעלות השליטה ב"סיטיפס". יש לציין, עם זאת, שעל פי דו"ח מבקר המדינה, וסרשטיין כן התריע בזמן אמת על כשלים שונים בעבודות.

איתן מאיר, שהיה יו"ר העמותה שיזמה וקידמה את פרויקט "הרכבת הקלה", ובהמשך גם מנכ"ל עיריית ירושלים, הוא כיום מנכ"ל "דליה אנרגיה".

אדם נוסף שחצה את הקווים הוא יעקב (קוקי) אדרי. מבקרת עיריית ירושלים מתחה בזמנו ביקורת נוקבת על אדרי, בשל אי סדרים חמורים בחברת התשתיות העירונית "מוריה", שהוא ניהל. בהמשך הפך אדרי למנכ"ל "סיטיפס" – ובתפקידו זה השיג ל"סיטיפס" הקלות שונות מהמדינה, ואף תבע מהמדינה פיצויים על מחדליה-כביכול של "מוריה" – החברה העירונית, שבראשה עמד הוא-עצמו זמן קצר קודם לכן.

נציגיהם של וסרשטיין, מאיר ואדרי בחרו שלא להגיב לטענות.

העתיד

לאחר ש"סיטיפס" כבר זכתה בשנים האחרונות להקלות ולפיצויים נכבדים מהמדינה, מתקיים כיום הליך בוררות בין המדינה לבין "סיטיפס" – הליך שבעקבותיו המדינה עשויה לשלם ל"סיטיפס" עוד 300-500 מיליון ₪.

לאחרונה פורסם, שהמועד המתוכנן לסיום העבודות, שנקבע, לאחר דחיות רבות, לאפריל 2011, צפוי להידחות שוב במספר חודשים.

"סיטיפס": "הבורר קבע כי גורמים ממשלתיים, ולא 'סיטיפס', הם האחראים לרוב העיכובים".

לתגובה המלאה

* תודה לאיתי, יונתן, עידן, מעיין, לקסי, יוכי ואורן על עזרתם הרבה בהכנת הכתבה.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , , , ,

7 תגובות

  1. עודד גלעד :

    כל הכבוד על הגילויים!
    ואני חושב לעצמי – אולי גם בירושלים כדאי להסתפק ב- BRT בסגנון קורטיבה?

  2. חן :

    ממה שאני שומעת מהמרפסת מולי, הבלגן חוגג שם בפרויקט הקלה, ונעשים כל הזמן שינויים תוך כדי עבודה, יש הרבה פחות תכנון והרבה יותר אילוצים שצצים כמו פטריות אחרי הגשם, צוותים שונים דורכים אחד לשני על הרגליים ועוד.
    מהמרפסת קיבלתי הבטחה רשמית לפני שנה שתוך שנה הפרויקט יסתיים.
    המרפסת לא לוקחת בחשבון ששיחות בענייני עבודה שמנוהלות על המרפסת, מגיעות אלי למטבח.
    ממה שאני שומעת ברציפות כבר כמה שנים, ומכיוון שאני מכירה קצת את השפה עוד מהבית, אני בכלל לא מבינה איך כל הפיאסקו הזה לא נעצר מזמן ואיך לא נגמר בקלבוש.

  3. חוצים קווים :

    גם ירון קסטנבאום שהיה נציג משרד האוצר והחשב הכללי בועדת המכרזים חצה את הקווים כיום מנהל את קרן ההשקעות ששותפה עשרה אחוז בסיטיפס והיא הבעלים של דליה אנרגיות. "הכול מתחבר בירושלים"

  4. טרי מן התנור :

    ממשלת ביבי מוציאה את התכנון במשק החשמל למיקור חוץ. הזוכה – דליה אנרגיות
    http://www.pmo.gov.il/PMO/Secretarial/Decisions/2010/05/des1679.htm

  5. עמית-ה :

    ראשית רוב תודות לאיתמר.
    שני הרכבת הקלה היא מקרה נוסף שמדגים את האימפוטנציה של ישראל ה"מודרנית".
    את קטע המרכזי בכביש 6 (הכי גרוע שיש) בנו לאורך אותו מספר שנים שבנו את כביש 2 30 שנים לפני כן.
    כשהיו פחות מהנדסים, פחות טרקטורים ובלי מחשבים.
    את המוביל הארצי בנו בפחות שנים מהזמן שלקח לחפור חור מתחת לכרמל.
    מהנדס נורבגי שיכור עם כף מרק מנירוסטה כבר היה גומר את ה"כרמלטון" (שם גדול לפרוייקט הנדסי שיגרתי).

    במקום הרכבת הקלה האווילית של ירושלים ותל-אביב, אפשר היה לבנות במימון המדינה, יותר מהר, יותר זול ויותר טוב – רכבות תחתיות.
    כן כמו אלו שישנן בכל העולם שאנחנו מנסים להשתוות אליו.
    רכבות שלא תופסות מקום באיזור עירוני צפוף.
    רכבות שלא מעלות את מפלס הרעש = מפלס העצבים.
    במקום זה בנו לנו בהמון מליונים, פסל קינטי בכניסה לירושלים.

    אני חושש מאוד שהרכבת הזאת תבצע נסיעות ניסיון גם עוד 20 שנים.
    בנתיים מומלץ בחום ללכת לרח' יפו לקנות ספר בחנות שלא קשורה לרשת (או נעליים או פיצוחים), להסתכל איך כמה עובדים בודדים עובדים עם כלים ידניים על גבי המסילה ולחסוך כרטיס טיסה להודו.

  6. לקסי :

    ל(4)
    הוּצָא מהתנור אפוי למחצה, נא להחזיר לתנור וגם לקרוא בעיון את מה שכתוב בהחלטה שאליה מוליכה ההפנייה.

    ההחלטה היא של ועדת השרים לעניני חברה וכלכלה… שקיבלה תוקף של החלטת ממשלה.

    מחליטים:

    להסמיך את חברת דליה אנרגיות כוח בע"מ, … להכין תכנית … להקמת תחנות כוח בהספק של עד 870 מגה ואט באזור צפית, בהתאם לתנאי רשיונותיה, ולהגישה לוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות …

    מה שמסתתר מאחורי המלים האלה זה ש"דליה אנרגיות" תכין תכנית לתחנה שהיא מקימה באתר "צפית" ותגיש אותה לאישור ות"ל.

    להוריד מסכות, לצאת מהחדר האטום, לשתות מים ולהרגע.

  7. פרשת הרכבת הקלה: טענות לליקויים בטיחותיים חמורים :

    […] לחשיפה של איתמר כהן, גורמים מקצועיים טוענים: "כשהרכבת הקלה […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.