חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

להתחדש בשמאל

נושאים דעות, פוליטי ב 2.06.10 6:03

על רקע השתלטות האג'נדה המדינית הבטחונית וחולשת השמאל, קורא מתי שמואלוף לשמאל להתארגן מחדש, במיוחד התחום החברתי. בין היתר, קורא שמואלוף למפלגות חד"ש ובל"ד לפנות לציבור היהודי

"גם מזה עוד נצטרך להיגמל, אז נתחיל כל בוקר להתעמל" (מאיר אריאל)

עם התמוטטות השמאל בבחירות האחרונות על מחנה החברתי להיערך מחדש. ציבור יהודי גדול מחפש בית. הוא לא מוצא אותו במפלגת "קדימה" היושבת באופוזיציה, אך לא מביעה שום סנטימנט חברתי בשאלות של רווחה, בריאות, חינוך וכד'. מפעלים בפריפריה קורסים ולא מקבלים מענה לבעיותיהם. בקרית גת מאז סגירת מפעל פולגת רק עשרים אחוז מהעובדים מצאו עבודה. לפי הממצאי ה-OECD ישראל ענייה ולא שיוויונית. שיעור העוני בישראל הוא 20%, כשמרבית העניים הם ערבים וחרדים. באוכלוסיות אלו מגיע שיעור העוני ל-50% ול-60% בהתאמה. הציונות לא מצליחה להגיב לשינאת החרדים והערבים שהיא מייצרת ובהתאמה למערכת חד-תרבותית שלא מסוגלת לקבל לתוכה את האחרים. לא מערכת רב-תרבותית (לזהויות השונות – המזרחים, הרוסים, החרדים) וקל וחומר אין בנמצא מערכת דו-לאומית (שתענה באתגר מחודש לחיים משותפים ללאומיות היהודית והערבית). מדינת הרווחה שיכלה לתת תשובה לבעיית העוני מצטצמת ולא מתרחבת. שטייניץ לא עוסק בהגדלת התקציבים החברתיים ובמלחמה ישירה בעוני ובמקורותיו. מאות אלפי ילדים מתחת לקו העוני. מה הם יעשו בדור הבא. אחוז גדול מהם מגיע מהמגזר הערבי. לאיזה ישראל אנו רוצים לגדל אותם?!

במקום זה ישראל עוסקת באי מתן היתר כניסה לאינטלקטואל השמאל היהודי נועם חומסקי. ישראל בונה התנחלויות חדשות בתוך השטחים הכבושים בכלל ובשייח ג'ארח בפרט. המשטרה הופכת לכוח עליון בהפגנות ולא מפעילה שיקול דעת. מישהו זוכר תלונה על אלימות השוטרים שזכתה לתגובה הולמת. אנשים נעצרים באלימות בתוך תל אביב, בהפגנות (לא אלימות) נגד הכיבוש בשייח ג'ארח, בהפגנות בעד לגליזציה, בהפגנות החרדים ועוד. כך המשטרה מפגינה אלימות מופרזת ללא שום פיקוח! משטרת הגבולות מתעמרת בפעילי שלום בינלאומיים ולא מאפשרת את כניסתם לישראל. השב"כ מסמן את אוכלוסיה שלמה כלא לגיטימית עם המעצר של אמיר מח'ול ועומר סעיד הרדיפה אחר ח"כ עזמי בשארה ועוד. ישראל מדרדרת לתוך רשימה של מדינות דיקטטוריות שלא מאפשרות לאזרחיהם לפגוש עו"ד. כך המעצר המנהלי והכיבוש מגיעים פנימה לתוך ישראל והמשטרה והשב"כ מנהלות את המדינה ולא ההפך. לא פלא שתנועת קיקיונית כ"אם תרצו" הופכת למסד מידע של עיתונאים בכירים בישראל.

עצרו רגע, תנו לי לומר דבר מה

דווקא ברגעים אלו שבו המחנה הלאומני ייצר מצב שבו אנו חיים ומתמודדים עם ממשלה של ימין רדיקלי על מחנה השמאל להתעשת. מנהיגי חד"ש ובל"ד צריכים לפנות לציבור היהודי ולומר שהם תומכים ביוזמת אובמה. אסור לחכות למר"צ והעבודה שבבבחירות הבא כנראה יש סיכוי שיתאיינו לגמרי. מאידך אסור לחכות שהמשבר הכלכלי יחריף וישראל תהפוך ליוון השנייה. מפלגת קדימה, הליכוד וישראל ביתינו מחזיקות לא מעט אוכלוסיות מתוסכלות שמוחלשות מדי יום אחר יום. עניים שלא יכולים לנוע ממקום למקום בשל מחירי התחבורה. חולים שלא יכולים לרכוש את התרופות שרשם להם הרופא. חסרות וחסרי דיור הנעים מגן ציבורי אחד למשנהו. סטודנטים וסטודנטיות שנאלצים לעזוב את הלימודים הגבוהים בכדי לעבוד ולשרוד. אוכלוסיות ממעמד בינוני המוצאות את עצמן מדרדרות מיום ליום ולא יכולות לרכוש את אותה איכות חיים.

הימין מעניק לאוכלוסיות מדוכאות אלו חזון של שינאה, איבה. הוא מסמן את הפלסטיני כאוייב. את החרדי כטפיל. את הערבי-הישראלי כגיס חמישי. את המזרחים כבטלנים. הפליטים ומהגרי העבודה שתופסים את העבודה של אותו ישראלי מדוכא. מנהיגי המפלגות השמאליות אלו שמבינות את המצב הדו-לאומי צריכות להציע את החזון החברתי ככלול בזה המדיני. אסור להיענות לדרישת ראש השב"כ שלא לשנות את האופי של מדינת ישראל. חייבים לשנות את האופי של המדינה. להציע חשיבה רב תרבותית שתכיל את הצרכים של כל האוכלוסיות החברתיות השונות.

החשיבה של השמאל החדש כבר מתחוללת בשוליים. עובדים מתארגנים באקרשטיין, במשפחתונים, בערוץ הספורט, באוניברסיטה הפתוחה ועוד. הכפרים הלא מוכרים בדרום הארץ וכפר דהמש בין רמלה ולוד מציעות תוכניות לשילובם במרקם החברתי והעירוני ועוד דוגמאות חיוביות להתארגנויות חדשות. הבעיה הגדולה של השמאל שהוא מרגיש מובס, אבל הוא צריך להבין שהוא שהוא בנוי לשלוט ויש לו קהל שמבקש זכויות והכרה. מפלגות השמאל ששמו להם חיים משותפים של ערבים ויהודים יכולות להרחיב את מעגליהם. אם ח"כ דב חנין ו"עיר לכולנו" בת"א זכו לארבעים אחוז מהכוח הפוליטי במועצת העיר בחיבור נדיר בין יהודים מת"א וערבים מיפו אפשר להציע מודל זה למדינה כולה. אבל צריך לשבור מסגרות חשיבה קודמות להציע חשיבה מחודשת על החיבור בין החברתי, המעמדי לבין ה(דו) לאומי, ולהביא כוח צעיר למאבק (קחו לדוגמא את הרייב האמנותי העשיר שאירגנו פעילי/ות שייח ג'ארח). אסור שבל"ד תתמוטט בלחץ יובל דיסקין והשב"כ שמבקשים לדחות בכל מחיר הרעיון של מדינה של כל אזרחיה. אסור שחד"ש תסתפק בכוחה הנוכחי. קדימה, הליכוד וישראל ביתינו חלשות בנושאים החברתיים ולא מציעות שום חזון וזכויות חברתיות לבוחריה. התעוררו בשמאל והגדילו את הכוח, לא צריך לחכות לבחירות להציע לאנשים את מה שהם ראויים אליו. אובמה תוך מספר שנים הציע שלטון חברתי של חיים בכבוד לבוחריו והם נענו לו והנה היום כבר הצליח להעביר רפורמה בנושא הבריאות שתעניק באופן אוניברסלי (!) ביטוח בריאות למיליוני אנשים שלא זכו לכך מעולם. אך כפי ששחורים עבדו ביחד עם לבנים להקים את השמאל בארה"ב, כך בישראל צריכים לעבוד ביחד ערבים ויהודים, מזרחים ואשכנזים, עניים ועשירים, פריפריה ומרכז ולשתף פעולה בחזון חדש לחברה בישראל. אסור להיכנע למשטר ההפרדה, האיבה והשינאה בין כל האוכלוסיות השונות.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , ,

17 תגובות

  1. נועם תירוש :

    אני סה"כ מסכים, אבל לציין את הצלחת "עיר לכולנו" כשיתוף פעולה בין יהודים וערבים זה עיוורון פוליטי במקרה הטוב ושקר במקרה הרע.

    "עיר לכולנו" הדירה, במתכוון, מצמרת רשימתה מועמדים ערבים, על מנת לא לפגוע בסיכויי הצלחתה. יותר מכך, סיכום "ג'נטלמני" בין עיר לכולנו לתנועת "יאפא" קבע כי פעילי "עיר לכולנו" לא ייכנסו כלל ליפו!

    ניתן ללמוד מעיר לכולנו המון דוגמאות חיוביות ודרכי פעולה חדשות, אך דווקא בסוגיית שיתוף הפעולה היהודי ערבי- אין ממש מה ללמוד.

  2. ק. טוכולסקי :

    מעבר לעובדה שעיר לכולנו ויאפא במקרה הטוב קיבלו 20% ממועצת העיר ת"א ודב חנין עצמו קיבל 35% בבחירות לראשות העיר, לא ברור לי מה רוצה הכותב.
    כן השמאל צריך להתארגן כולנו דשים בכך. מהו שמאל? בל"ד היא מפלגת שמאל או שהיא מפלגת ימין פלסטינית ישראלית?
    חד"ש לא צריכה להסתפק בכוחה, נכון, היא יכולה לגדול לבד? איחוד עם בל"ד זה מה שיעשה אותה גדולה ומשפיעה יותר?
    אין מה לפחד מחד"ש ומרעיון השיתוף היהודי ערבי, אבל חד"ש צריכה להושיט ידיים טיפה ימינה, לס"ד שמחפשים מסגרת, למר"צ שמחפשת זכות קיום, להיות חלק משותפות אדומה ירוקה שאינה מדירה ציונים. להיות נכונה לפשרות מסוימות בדוגמה.
    שת"פ בין חד"ש מר"צ ס"ד שמחפשים בית וירוקים יכול להיות אחלה פלטפורמה לפעולה שתניב פירות אם תהיה שם עבודה נכונה.
    בל"ד? מבחינתי בל"ד זה כמו האיחוד הלאומי.
    אפשר לקחת לדוגמא את קמפוסלכולנו באוניברסיטה העברית, שת"פ ערבי יהודי אמיתי שמאחד בין מרצ חד"ש ואינזו אגדה, 11 מנדטים מתוך 88 זה לא רע. פעילות למען עובדי קבלן, קשר חם עם כוח לעובדים, פעילות נגד הכיבוש, פעילות תרבותית וחברתית עניפה. אלטרנטיבה אמיתית ומוצלחת, פועל יוצא של שילוב הכוחות בין יהודים וערבים, סוציאליסטים וסוציאלדמוקרטים, ציונים ולא ציונים.

  3. עמי וטורי :

    אני מסכים עם טוכולסקי (בהזדמנות אשמח להסבר על שם העט שבחרת לעצמך). בל"ד אינה מפלגת שמאל במובן המקובל של המילה. היא מפלגה לאומית פלסטינית שיש לי ספק גדול מאוד עד כמה אם בכלל היא מועילה באמת לציבור הערבי פלסטיני בישראל. לעומת זאת קמפוס לכולנו היא קריאת כיוון פוליטית נכונה להשקפתי. קריאת כיוון שיש לה גם קבלות בשטח. זה לא שקול ל"כוח לעובדים" שמאפשר שותפות פוליטית מהותית על בסיס רחב בהרבה והמוני הרבה יותר. איגוד עובדים כללי הוא במהותו מה שאף מפלגה פוליטית אינה יכולה להיות. הווה אומר גוף המבצע פוליטיקה מעמדית ישירה, מימוש בפועל של אלטרנטיבה להעדר הסולידאריות של הקפיטליזים ומסגרת שבפוטנציאל יכולה להכיל ציבורים שלמים. ועדיין אם הייתה מפלגה פרלמנטרית דוגמת "קמפוס לכולנו" אני הייתי מצביע לה. כמו כן הערה קטנונית משהו אך כזו שאיני יכול לוותר עליה. סוציאל- דמוקרטיה היא זרם בסוציאליזים לצד מרכסיסזם-לניניזם, אנרכו-סנדקאליזם וכמה זרמים קטנים יותר. היא לא משהו המצוי מחוץ למשפחת הרעיונות הסוציאליסטיים. יש גם ליבראליזם שמאלי שנקרא כיום לעיתים סוציאל -דמוקרטיה. אולם יש הבדל גדול מאוד בין סוציאל דמוקרטים קלאסיים שיש לראותם כסוציאליסטים לכל דבר ועניין ובין לבראליזם שמאלי. לקטגוריה הסוציאל דמוקרטית הקלאסית משתייכות מסגרות דוגמת המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות הסקנדינביות או האגף של לפונטיין במסגרת מפלגת השמאל הגרמנית. ללבראליזים השמאלי שגם הוא בסך הכל זרם פוליטי חיובי מאוד משתייכות מסגרות דוגמת ה S.P.D בגרמניה או מפלגות המרכז ימין הסקנדינביות.

  4. דן :

    אני מציע לכותב להישאר בטריטוריה שלו: שירה נבובה, יחסי ציבור, דיבור על הפריפריה וחיים בת"א, כתיבה בכתבי עת של חמישה אנשים עבור חמישה אנשים ועיסוק בייצוגים ודימויים. אני גם מציע לו לצאת למסע ההסברה בקרב המזרחים בישראל בדרישה שיסירו את הזהות הלאומית ציונית שלהם. הרי הכול תודעות כוזבות והבניות, ורק אספרסו כפול ושירה פסאדו-מעמדית היא אמת.

  5. וואו :

    אחריך שמואלוף. מתי עושים חוג בית של חד"ש-בל"ד בשדרות? מתי מעתיקים את הפוסט-לאומיות הניאו-ליברלית של שנקין רוטשילד גם לקרית שמונה? מתי משכנעים את היהודים המוזרים האלו שתומכים ברעיון המופרך של מדינת לאום יהודית שזה כבר מה-זה-פאסה.

  6. להתחדש בשמאל « המבוקש מס' 2 / מתי שמואלוף :

    […] הדעה נכתבה לפני הטבח במשט. הדעה פורסמה לראשונה ב"עבודה שחורה", 2-6-2010. […]

  7. עמית-ה :

    מתי
    אני חושש שזה עוד מסע לחיפוש מלוכה שיסתיים במציאת חמורים.
    אני חושב שהכיוונים של המטה הסוציאל דמוקרטי, מהפכה במר"צ עבודה, או היתארגנות חדשה אחרת, בעלי סיכוי גדול יותר.

  8. דנדו דוד :

    היחידה שיכולה לאחד את השמאל ולכבוש את ישראל היא שלי יחימוביץ, ולכן כל מי שרואה עצמו כמאמין בצדקת קיומה של מדינת ישראל כבית לעם היהודי ורוצה מנהיג שמאל אמיתי ואמיץ בישראל יש לו בית – שלי יחמוביץ.
    מנהיגה אמיתית ודגולה.

  9. רני :

    מגוחך.
    באותה מידה שמואלף יכול לכתוב ש"הגיע הזמן להתחדש בציבור הערבי" ואז להציע את ליברמן כשותף של טיבי, בארכה, וזועבי באיזה מפלגת על של לאומנים משני הצדדים.
    עם מה בדיוק בל"ד אמורה לפנות ל"ציבור הפועלים היהודי" ? הרי אפילו הפועלים הערבים אינם מעניינים את המפלגה הלאומנית-בורגנית הקרוייה בל"ד.
    לגבי חד"ש: אתה יודע לקרוא ערבית שמואלף ? אני במקרה יודע (חרשנות יתר בתיכון … עבר לי). מציע לך ולקוראים האחרים לקרוא מה כותבים מנהיגי חד"ש בערבית ולא בעברית בכל מיני אתרים, בעיקר פחות רשמיים. עיניכם יחשכו.
    כפי שכתב כאן אחד המגיבים, אני מציע למר שמואלף לחסוך בהגיגים פוליטיים מופרכים ולחזור לעיסוקו העיקרי כ"משורר".

  10. ק. טוכולסקי :

    דנדו מנהיגת שמאל לא שותקת לנוכח הכיבוש. לא יעזור כמה היא ס"ד מבחינה כלכלית, בסיסמא ציונות סוציאליזם אחוות עמים יש לא רק ציונות וסציאליזם. שלי יחימוביץ צריכה ללמוד קצת על סוציאליזם וקצת על מנהיגות לפני שהיא תהיה מנהיגות שמאל.

  11. נדב פרץ :

    רני: בעוונתי, אני לא יודע לקרוא ערבית.
    מצד שני, בכל פעם שאמרו לי את זה, הפנו אותי לדף שבו היה משהו שאפשר לפרש, בדוחק, כחוסר-תמיכה בישראל.

    תן לי בבקשה הפניה למשהו שמנהיגי חד"ש אומרים בערבית ולא בעברית. אשמח לראות.

  12. דנדו דוד :

    ק. אתה מומחה בתירוצים, אבל כנראה במעשים פחות.
    פוליטיקה היא אומנות הפשרה והאפשר, לא אומנות הלהיות חכמולוג ולא לעשות כלום. זה כנראה העבודה שלך (לא שאני יודע מה אתה עושה אבל כך זה נראה).
    שלי יחמוביץ משיגה למדינת ישראל יותר מאי-פעם. תיתן לה את הלגיטימציה ותראה מה היא תגיד.
    בנתיים בעבר שלה היא נתנה במה לארגון ארבע אימהות, קראה לשחרור גלעד שליט בעסקה שחבריך הטובים הכשילו ובאופן כללי פועלת בצורה חסרת רבב.

    אתה רוצה שישנאו אותה ולכן אתה נותן עצות גרועות כמו שתצהיר שהיא שמאל קיצוני אני יהודי ואנטי ציוני – מה לעשות שהיא אדם עם רגליים על הקרקע ולא תיאורטיקנית? היא מנהיגה שמביאה תוצאות ולא בירבורים.

    מי שמאס בבירבורים ורוצה תוצאות צריך ללכת אחרי שלי יחימוביץ. מי שממשיך לנהות אחר ברברנים ונוכלים שילך לשמאל הלא ריאלי.

  13. דנדו, אני חייב לומר לך משהו :

    הדעה ששמואלוף מציע למעלה נראית לי טפשית, מסיבות שהמגיבים לפני כבר ציינו את רובן. אבל לו לפחות יש דעה.

    עם כל הכבוד, שלי יחימוביץ', שאותה אני מכבד ומעריך, היא לא עמדה פוליטית. יש לך עוד דעות חוץ מאמונה משיחית בפוליטיקאית, מוכשרת ככל שתהא?

    ולעניין העמדה של שמואלוף – היא מתכון בטוח להשארת השמאל בשוליים לעשרות השנים הבאות, אבל צריך להודות לו על זה שהוא מדגים לנו שוב את מקורות האימפוטנטיות של השמאל: כל אחד רוצה לאחד את השמאל, אבל לא מוכן להתאחד איתו. במקרה הזה, אליבא דשמואלוף, ערכי ה"שמאל" נמצאים אי שם בין בל"ד לחד"ש. מי שלא נמצא שם, הוא לא שמאל בעיניו. עם קיבעון כזה, כמו שאומרים, אי-אפשר לבנות מדינה, בטח שלא לפרק אותה.

    רביב.

  14. שלמה :

    אי אפשר לאחד את השמאל, כי הוא לא קיים. זה לא שיש מלא גופים קטנטנים או מלא אנשים שהם בפוטנציה שמאל, יש ציבור שפשוט עבר בדהרה לימין. תשכחו מהסיפור הזה של השמאל, לפחות בשנים הקרובות.

  15. TIBERIVS GRACCVS :

    לנד פרץ: אתה מוזמן לקרוא את דבריו של פעיל רק"ח-חד"ש הוותיק יוסף אלגזי (שבוודאי אי אפשר לחשוד בו בימניות…), ששפת האם שלו היא ערבית, על הגילויים הלאומניים בחד"ש.

    http://www.defeatist-diary.com/index.asp?p=articles_new10221&period=27/3/2010-17/5/2010

  16. נדב פרץ :

    טיבריוס:
    א. אני מסכים עם אלגזי. זה אכן מכתב מגעיל. ותודה שהפנית את תשומת ליבי אליו – עצוב שדבר כזה מתפרסם באתר הרשמי של חד"ש.

    ב. מצד שני, המכתב של אלגזי לא אומר 'חד"ש הם כאלה'. נהפוך הוא, הוא אומר במפורש 'חד"ש הם לא כאלה, וצריך להיזהר שלא נהפוך לכאלה'. כך שאני מקבל את התיקון – יש מגמות לאומניות שמתגנבות גם לחד"ש. עדיין, זה לא ברכה ולא סוויד.

  17. TIBERIVS GRACCVS :

    לנדב פרץ: שים לב שהוא דווקא התייחס לברכה (אפילו אם לא בשמו, אבל ברכה הח"כ היחיד מחד"ש שגר בשפרעם).

    "כמה שהמכתב הזה זעזע אותי, הוא גם לא לגמרי הפתיע אותי. מזה זמן, מדי פעם, אני נתקל באתר של חד"ש-מק"י בביטויים של לאומנות, בביטויים של סניגוריה על חמאס, חיזבאללה, נסראללה, הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית וראאד צלאח המרבה לאחרונה להתחבק ולהתנשק עם חבר-הכנסת של חד"ש משפרעם."

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.