חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

האם ההסתדרות היא איגוד מקצועי?

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה ב 14.01.08 6:03

עמי וטורי, חבר יסו"ד, דן בארבעת הרבדים שבהם מתנהלת ההסתדרות היום ובקשר המורכב ביניהם, ובוחן האם ההסתדרות היא איגוד מקצועי. הרבדים הם: הוועדים, המרחבים האזוריים, 'האיגודים המקצועיים' והמוסדות הארציים

המאמר פורסם לראשונה באתר יסו"ד – ישראל סוציאל דמוקרטית

כדי לא להותיר אף קורא במתח בלתי נסבל התשובה היא כן. אבל בקושי!
ההסתדרות לא קמה כאיגוד מקצועי; בראשיתה לא הייתה ארגון מעמד עובדים אוניברסאלי אלא כשמה – 'ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל'. ככזו פעלה ההסתדרות כמי שמשרתת את המפעל הציוני ולא רק כמגנת מעמד העובדים. היסטוריה זו של ההסתדרות יצרה מבנה חריג, שלא השתנה כמעט ב-80 השנים האחרונות. ההסתדרות איבדה אומנם את מרבית תפקידיה שאינם מתיישבים עם פעילות איגוד מקצועי, אך היא נותרה בנויה על פי ההיגיון שייסד אותה, מבנה שאינו משרת את מה שאמור להיות תפקידה העיקרי היום – איגוד מקצועי.

כדי להבהיר את טענתי אדון במאמר זה בארבעת הרבדים שבהם מתנהלת ההסתדרות היום ובקשר המורכב ביניהם. רבדים אלה הם: הוועדים, המרחבים האזוריים, 'האיגודים המקצועיים' והמוסדות הארציים.

הוועדים – המייצגים הישירים אך ללא דמוקרטיה פנימית

הוועדים הם המסגרת היחידה בהסתדרות שבה בוחרים העובדים את נציגיהם באופן ישיר במקומות עבודתם. אך הוועדים אינם חלק אורגני של ההסתדרות: אין להם סמכות להכריז על סכסוך עבודה, להכריז על שביתה או לחתום על הסכם קיבוצי. ההסתדרות מאפשרת להם להיות נוכחים במשא ומתן קיבוצי. במקרים נדירים מסמיכה ההסתדרות את הוועדים לחתום בשמה על הסכמים קיבוציים אך אין מדובר בסמכות המעוגנת בחוקת ההסתדרות.
אז מה הם בעצם הועדים? הוועדים הם מעין 'מועצות עובדים' וולונטריות. 'מועצות עובדים' קימות ברבות מארצות באירופה. למשל בצרפת, בגרמניה ובאוסטריה, כל מקום עבודה מסדר גודל מסוים חייב לאפשר, מתוקף חוק, את קיומה של 'מועצת עובדים' מקומית. למועצה זו רשאים לבחור ולהיבחר כל העובדים במקום עבודה. סמכויותיה כוללות את הזכות לאכוף באמצעים משפטיים (הגשת תביעות) וארגוניים (מתן הוראות לעובד) את חוקי העבודה וההסכמים הקיבוציים הרלוונטיים. ל'מועצות העובדים' זכות ווטו על פיטורים שרירותיים, כלומר פיטורים עקב עבירת משמעת שלא הוכחה או כל סיבה אחרת שאינה צמצומים כלכליים. החברים ב'מועצות העובדים' האירופאיות מוגנים מתוקף חוק מכל התנכלות מצד המעסיק הנובעת מפעולה שבצעו במסגרת מילוי תפקידם. הגנה זו חלה עליהם גם אם שגו שגיאה סבירה כאשר הרשו לעצמם לפעול לצורך מילוי תפקידם באופן שאינו בסמכותם.

הוועדים הכפופים להסתדרות הכללית הם כאמור מעין 'מועצות עובדים' בעלות סמכויות דומות מאוד לאלו של מקבילותיהן בארצות מרכז אירופה. אך בניגוד ל'מועצות העובדים' באירופה מי שאמור לספק לוועדים הגנה משפטית וארגונית היא ההסתדרות ולא המדינה. כמו כן נוהליהם הפנימיים נקבעים על פי 'תקנון הוועדים' של ההסתדרות ולא על פי חוקי המדינה. זכות הבחירה וההיבחרות אינה מותנית בחברות בהסתדרות הכללית'. אולם בניגוד ל'מועצות העובדים' האירופאיות זכות הבחירה וההיבחרות לוועדים אינה אוניברסאלית: רק מי שמועסק למעלה משלושה חודשים ברצף במקום עבודתו רשאי לבחור; רק מי שמועסק למעלה משנתיים ברצף במקום עבודתו רשאי להיבחר; במקומות עבודה שבהם קיים הסדר קביעות רק עובד קבוע או מי שעובד למעלה מחמש שנים ברצף זכאי להיבחר.

וועדים הסתדרותיים או יחידות בעלות סמכויות דומות בארגונים המצויים מחוץ להסתדרות הכללית (הסתדרות המורים, ארגון המורים העל יסודיים, ארגוני הסגל הזוטר והבכיר באוניברסיטאות, אגודת העיתונאיים, הסתדרות הרופאים ועוד) מכסים קצת פחות מ-40% מכלל השכירים במשק. בצרפת מכסות 'מועצות עובדים' כ-50% מכלל השכירים. בגרמניה ואוסטריה מדובר בשיעור כיסוי דומה.
בניגוד לארצות סקנדינביה ולמדינות האנגלו-סקסיות, התארגנות העובדים במקום העבודה אינה חלק אינטגראלי ממוסדות האיגוד המקצועי כלומר מההסתדרות. בארצות סקנדינביה ובארצות האנגלו-סקסיות התא של חברי האיגוד המקצועי במקום העבודה ממלא את תפקידי הוועד ובמקביל בוחר מקרבו את נציגיו למוסדות הארגון הבכירים. לעיתים הנציגים הם מטעם איזור בחירה המשותף למספר מקומות עבודה.

מרחבים אזוריים – מה הקשר בין מקום העבודה שלך להסתדרות?

וכאן יש לעבור לרובד השני והוא המרחבים האזוריים. אלה הם למעשה הגופים אליהם בוחרים חברי ההסתדרות נציגיהם באופן ישיר, הם מבוססים על מקום מגוריו של החבר ולא על מקום עבודתו. כיוון שרבים מאיתנו לא עובדים וחיים באותו מקום מנותקת למעשה הזיקה הישירה בין המרחב ובין העובדים שאותם הוא אמור לייצג. למשל מרחב תל אביב של ההסתדרות מייצג מקומות עבודה שחלק גדול מהעובדים בהם אינם גרים בתל אביב ולכן לא יכלו לבחור את נציגי המרחב. חברים אלו בתורם בחרו במקום מגוריהם נציגים שאינם מייצגים אותם, למשל במרחב פתח תקווה של ההסתדרות, ואלו כאמור מייצגים עובדים אחרים. לא כך בשאר העולם – בצרפת וגרמניה מחוזות הבחירה של חברי האיגודים המקצועיים נקבעים על פי סוג מקום העבודה ועל פי כתובת מקום העבודה של החבר. בארצות סקנדינביה מחוזות הבחירה חופפים לתא של האיגוד המקצועי במקום העבודה, מובטלים ופנסיונרים משויכים לתא החופף למקום העבודה האחרון שבו היו מועסקים או למסגרת הראשונה שמעליו. רק בשני ארגוני עובדים משמעותיים בעולם המתועש מחוזות הבחירה הבסיסים מוגדרים על פי כתובת מקום מגוריו של החבר ולא על פי מקום עבודתו – ההסתדרות הכללית ו'איחוד האיגודים המקצועיים האוסטרי', אלא שבאוסטריה קיים פיצוי על מכשול זה ועל כך בהמשך.

בארץ הבחירות למועצות המרחביות נערכות במקביל לבחירות לוועידת ההסתדרות (ולאחרונה גם באמצעות אותו פתק) כלומר פעם בחמש שנים. מדובר בשיא עולמי שלילי. גם באיגודים מקצועיים באירופה נבחרים הקונגרסים פעם בשלוש ארבע או חמש שנים, אבל הבחירות למרחבים הן בתדירות גבוהה בהרבה. בארצות סקנדינביה מתקיימות בחירות לאספת החטיבה (מסגרת הכוללת מספר מקומות עבודה מאותו ענף באזור גיאוגרפי נתון) כל שנה כאשר בכל בחירות נבחרים חצי מהנציגים למשך תקופה של שנתיים. זכות הבחירה וההיבחרות בישראל מוקנית לכל חברי ההסתדרות בעלי וותק של חצי שנה ומעלה. לשם השוואה בסקנדינביה זכות הבחירה וההיבחרות באיגודים המקצועיים מוקנית לכולם, (למעט עובדים בשכר של האיגוד המקצועי).

האיגודים המקצועיים – פיצוי שאינו מפצה

כפיצוי למרחבים האזוריים, הבלתי יציגים בעליל כאמור, קיימים בהסתדרות 'איגודים מקצועיים', הרובד השלישי בו מתנהלת ההסתדרות. האיגודים מייצגים את החברים על פי מקצועם (ולא על פי הענף שאליו משתייך מקום עבודתם כמקובל באירופה). אלה הם מוסדות פנימיים של ההסתדרות ולא מסודות עצמאיים. הפסיקה הישראלית בתחום העבודה מגבה את ההסתדרות הכללית ואינה מכירה בפדרציות של איגודים מקצועיים שלא במסגרתה. בשעה שבארצות סקנדינביה, בארצות האנגלו-סקסיות, בצרפת ובגרמניה האיגודים המקצועיים הענפיים הם ישויות משפטיות עצמאיות החברות מרצונן החופשי בפדרציות-על (כלומר הם רשאים לפרוש בכל עת מהפדרציה אם אינם חשים מיוצגים בה כראוי או מכל סיבה אחרת שתהיה מקובלת על כלל החברים), בהסתדרות הכללית מהלך מסוג זה אינו אפשרי.

כאמור זהו גם מבנה האיגוד האוסטרי. אלא שבארגון האוסטרי נקבע אוטומטית הרכב מועצת האיגוד הענפי (ולא איגוד על פי מקצוע) בתוצאות הבחירות ל'מועצות העובדים' שבתחום אחריותו. בעוד שבהסתדרות חלק מהאיגודים המקצועיים קיימים רק 'על הנייר' ואת ראשיהם ממנה ההנהגה הארצית של ההסתדרות ואחרים אמורים לקיים בחירות פעם בכמה שנים על פי מחוזות בחירה המבוססים על כתובות מגוריהם של החברים (מנגנון בחירות זה כמעט שלא היה בשימוש בעשור האחרון). יש גם איגודים ישראליים בעלי נציגות אותה בוחרים ראשי הוועדים (למשל הסתדרות האחיות) אלא שבוועדים כאמור אין לכולם זכות שווה לבחור ולהיבחר.

הנהגת ההסתדרות – פוליטיקה בלי פוליטיקה

הרובד האחרון של בהסתדרות הוא ההנהגה הארצית. וועידת ההסתדרות הארצית כוללת 2001 חברים הנבחרים פעם בחמש שנים בבחירות יחסיות ארציות וכלליות ומתמודדים במסגרת רשימות מפלגתיות (אבל כמובן, בבחירות האחרונות – "לא פוליטיות"). בבחירות האחרונות נדרשה כל סיעה לשלם 50,000 ₪ תמורת הזכות להתמודד. וועידת ההסתדרות בוחרת מתוכה את בית נבחרי ההסתדרות המהווה את הפרלמנט של ההסתדרות. בית נבחרי ההסתדרות ממנה את הנהגת ההסתדרות (מעין ממשלה המונה כ-30 איש) ויכול להדיח אותה וגם את יושב ראש ההסתדרות שנבחר בבחירות אישיות כלליות וארציות.
בבית נבחרי ההסתדרות שולטת היום סיעת-על שזכתה בלמעלה מ-80% מהקולות בבחירות האחרונות. סיעת על זו מורכבת מנציגי מר"צ, העבודה, סיעה עצמאית של עופר עייני, ושתי סיעות המבוססות על חברי ליכוד. באופוזיציה נמצאת סיעת הליכוד העצמאית וסיעת חד"ש. הבחירה במפלגות ולא בנציגי עובדים היא ייחודיות להסתדרות. אמנם, פדרציות האיגודים המקצועיים באירופה מזוהות באופן גלוי עם המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות, אולם, זהות זו מקורה באידיאולוגיה של האיגודים ולא בבחירות על בסיס מפלגתי. גם במרכיב זה באוסטרים דומים לנו – האיגוד המקצועי האוסטרי הוא הארגון היחידי שבדומה להסתדרות מתמודדות בו כל המפלגות הפוליטיות המיוצגות בפרלמנט האוסטרי כולל המפלגה השמרנית. שיטה זו מאפשרת את האבסורד של בחירה להנהגת ההסתדרות כתוצאה מטעמים מדיניים, או התארגנות מוצלחת ביום הבחירות של מפלגה שאין דבר בינה ובין מחויבות לתפקידי האיגוד המקצועי. כך למשל, בבחירות האחרונות התמודדה סיעת הליכוד העצמאית, שזכתה ב-11% מהקולות, בגיבויו המלא של "אביר זכויות העובדים" בנימין נתניהו.

אז מה בעצם הבעיה?

העדר היציגות בהסתדרות הכללית מסביר חלק לא מבוטל מצורת התנהלותה. כאשר את מועצות המרחבים לא בוחרים העובדים שאותם הן אמורות לייצג, אין שום סנקציה מעשית שתאלץ אותן לפעול למען אותם עובדים – גם לא לפני בחירות צפויות. הפער של חמש שנים בין בחירות לבחירות נותן למועצות המרחבים חסינות נוספת מפני אי שביעות הרצון הפוטנציאלית של העובדים שהן אמורות לייצג. לכן מידת הפעלתנות של ראשי המרחבים תלויה בעיקר באישיותם ובאינטרסים ארוכי הטווח שלהם. אינטרסים אלו חופפים לעיתים לאלו של העובדים ולעיתים דווקא לאלו של מי שיכול לגמול בעין יפה לאותו יושב ראש מרחב (למשל מעסיקים חזקים).

זאת ועוד – מבחינת ההסתדרות הוועדים הם כאב ראש מיותר. כיוון שאדם יכול להיות חבר בוועד מבלי שהוא חבר בהסתדרות הם אינם מוספים בהכרח חברים להסתדרות. הסתדרות זכאית לקבל דמי טיפול שגובהם כמעט כגובה דמי חברות גם אם אין וועד במקום העבודה. יש לציין עוד שהיא מקבלת דמי טיפול גם אם הסכם קיבוצי אינו נאכף (אכיפה שעולה להסתדרות בהוצאות מיותרות מבחינתה). לכן המוטיבציה של ההסתדרות להקים וועדים חדשים מתקיימת בעיקר מן השפה ולחוץ למרות ואולי בגלל שוועדים הינם אמצעי האכיפה היעיל ביותר של הסכמים קיבוציים.

בניגוד לנושא היציגות והעדר דמוקרטיה פנימית מספקת, נכסי העבר של ההסתדרות אינם עומדים בסתירה לתפקוד מוצלח כאיגוד מקצועי. בסקנדינביה לדוגמא, ראשי האיגודים הם הדירקטורים של קרנות הפנסיה וחברות הביטוח של האיגודים המקצועיים שמחזיקות לצד קרנות הפנסיה הממשלתיות ברוב ההון המקומי. הדירקטורים מטעם האיגודים המקצועיים הם שאחראיים על הניהול התקין של הכספים ועל העמידה בקוד האתי המחייב מדיניות השקעות מוסרית. עם זאת ראוי לציין שדרך ניהול החברות ההסתדרותיות בניגוד למודל הסקנדינבי יצרה פתח רחב מידי לשחיתות ומתן טובות הנאה.
ההסתדרות גם קיימה בעבר את עיקר מדינת הרווחה הישראלית, תחום שכיום אין בו להסתדרות השפעה של ממש. באירופה תפקיד זה מצוי באופן מסורתי בידי איגודים מקצועיים. בארצות סקנדינביה האיגודים המקצועיים מנהלים את קרנות דמי האבטלה ואת לשכות התעסוקה. בצרפת האיגודים המקצועיים אחראים לניהול בפועל קרנות הפנסיה וביטוח הבריאות. לכן גם מרכיב זה אינו הדבר שמטיל ספק בהיותה של ההסתדרות איגוד מקצועי.

המבנה הפנימי של ההסתדרות, מבנה בלתי יציג בעליל ולא לגמרי דמוקרטי, הוא שהופך את ההסתדרות לגוף שהמחוקק הישראלי אומנם מכיר בו כ'ארגון עובדים' (ההגדרה החוקית בארץ לאיגוד מקצועי) אך ספק רב אם היה זוכה להכרה דומה במרבית ארצות אירופה.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , ,

5 תגובות

  1. ל רפי :

    סקירה עובדתית פחות או יותר ולגמרי לא רעה לטעמי. נדמה לי שיהיה ראוי להשלימה ע"י סקירה או שתיים נוספות, שתעסוקנה בשאלות:
    א. איך הגענו למצב הנוכחי? – שינויים עקריים במבנה ובארגון של ההסתדרות בארבע תקופות מרכזיות: מהקמת ההסתדרות ועד לקום המדינה; מקום המדינה ועד למהפך הפוליטי של 1977; מהמהפך הפוליטי 1977 ועד ממשלת רבין השניה; מממשלת רבין השניה ועד היום (עדין הגלובליזציה וההפרטות).
    ב. המבנה, הארגון והתפקודים של איגודים מקצועיים בדמוקרטיות המערביות, השוואה להסתדרויות עובדים בארץ כיום.
    לכל הדיון הזה ערך מעשי אם הוא בא לשרת שתי שאלות חשובות:
    א. האם מדינת ישראל זקוקה לארגוני עובדים יציגים; מהו המבנה הרצוי למדינה כשלנו ומה צריכים להיות תפקידיהם?
    ב.כיצד יש להערך להקמתו של ארגון עובדים יציג וכיצד להמנע משגיאות קונספטואליות, יצוגיות ותפקודיות של ארגון כזה שהיו מנת חלקה של ההסתדרות הכללית ערב התחלת שקיעתה הציבורית (תקופתו של בן-אהרון כמזכ"ל)?
    אישית איני מתמחה בנושאים אלה, אבל עוקב אחרי אירועים והתפתחויות שבהם בא לידי ביטוי כשלונה של ההסתדרות הכללית, להתאים את עקרונותיה, מוסדותיה ותפקודה לשינויים החברתיים, משקיים ואידאולוגיים שחווה החברה הישראלית. אם ננסה לשמר מבנים אנכרוניסטיים ולמחזר או לשחזר אידאולוגיות שאבד עליהן הקלח, ימשיכו הסתדרויות העובדים לשקוע ולהעלם והעובדים יופקרו יותר ויותר לכוחות השוק הכלכליים. כוחות אלה אינם מודרכים בהחלטותיהם ע"י שיקולים חברתיים סוציולוגיים וסוציאליים אלא במידה שהם מאפננים חוקים כלכליים-עיסקיים.
    מתוך אמירה זו נובעת אמירה נוספת שיש צורך וקיימת הצדקה להתארגנות עובדים באיגודים מקצועיים לצורך הגנה על האינטרסים הפרופסיונליים שלהם. בעולם של גלובליזציה והפרטות, עוצמת התאגידים העיסקיים גדלה, המימשל המרכזי מקטין את מעורבותו הפעילה במשק; עניין של אידאולוגיה מצד אחד ושל חוסר ידע וגמישות ניהולית להתחרות בשוק היי-טכי בינלאומי ורב-לאומי מצד שני. קיים סיכון שהולך וגובר, שעובדים שאינם מאורגנים ישחקו תחת הלחץ העצום של האינטרסים העיסקיים הגדולים. איגודים מקצועיים חזקים יכולים להוות משקל-נגד ולספק לעובדים מסגרת קולקטיבית חזקה שתשמור על האינטרסים שלהם. התנאי כאמור,הוא שהאיגודים המקצועיים יהיו איגודים מקצועיים ולא משהו אחר, ששיקוליהם ימוקדו בשימור האינטרסים של העובדים ולא במשהו אחר, ושהבנתם את העולם בו אנו חיים תהיה ראלית ומספיקה לעשות שתי משימות אלה ברמה מקצועית ומנהיגותית גבוהה.

  2. כוח לעובדים - אסיפה מעוררת תקווה :

    […] שמסביר ד”ר עמי וטורי כאן, המבנה הארגוני המיושן של ההסתדרות מונע ממנה למלא את […]

  3. כוח לעובדים – ארגון עובדים חדש :

    […] שלה, ואולי גם לקבל כמה מהביקורות שהועלו לאחרונה על המבנה האנאכרוניסטי שלה, המקשה מאוד על קיום תהליכים דמוקרטיים תקינים ועל סיוע […]

  4. מהי סוציאל-דמוקרטיה? | סוציאל-דמוקרטיה למתחילים :

    […] איגודי עובדים: איגודי העובדים הם הכלי העיקרי השני להשגת המטרות הסוציאל דמוקרטיות. בתוך מקום העבודה, ועד העובדים מאזן את כוחו של המעסיק ונותן לעובדים את הכוח להשפיע על מקום עבודתם. במדינה כולה, איגודי העובדים מאזנים את כוחן של החברות הגדולות ומייצגות את האנטרסים של העובדים מול הממשלות. לבסוף, איגודי העובדים דואגים להגדלת המשכורות, ובכך הם מקטינים את העומס המוטל על מדינת הרווחה. בנקודה הזו חלק מהקוראים אולי שואלים את עצמם מה הקשר בין התיאור האידיאלי הזה של איגודי עובדים לבין איגודי העובדים שהם רואים בארץ, בעיקר ההסתדרות. אני אתייחס לזה בהמשך, אבל בינתיים נסתפק בלומר שההסתדרות היא ארגון עובדים מאוד יוצא דופן. […]

  5. איגודי עובדים ודמוקרטיה | סוציאל-דמוקרטיה למתחילים :

    […] המבניות של ההסתדרות יכול לפרנס מאמרים שלמים (ואכן פרנס […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.