חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שכר המינימום, מה שדרוש זו אכיפה

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה, כלכלה ותקציב ב 26.05.10 5:10

הצעת החוק של ח"כ עמיר פרץ, תהיה חלק מחוקי העבודה המופרים בישראל בשל חוסר אכיפה.  גם מערכת המשפט אינה אוכפת את החוקים המתקדמים שנותרו בספר החוקים מימים טובים יותר של החברה בישראל.  כך מספרם הקטן של פקחי האכיפה מעיד על כוונות הממשלה
מאת: אוהד רותם

העלאת שכר המינימום לא תטיב עם אלו שחה"כ פרץ באמת ובתמים כל כך רוצה להטיב עימם. מעסיקים "שעושים טובה" לעובדיהם ומשלמים שכר מינימום הם גם לרוב אותם המעסיקים שלא בוחלים בכל דרך אחרת להרוויח על חשבון העובדים בסעיפים אחרים בתלוש המשכורת, סעיפים שרוב הציבור לא ממש מבין בהם כמו תנאים סוציאליים, פנסיה, תוספות שכר שונות ואפילו שעות נוספות והפסקות.

פקידי האוצר לא הצליחו בעשרים וחמש שנות ההפרטה להעלים את שורשיה הסוציאליים של מדינת ישראל, וזה לא שהם לא ניסו. קיבלנו ירושה נפלאה משלטון מפא"י ו"המערך" שכולם כל כך אוהבים להשמיץ – שורה של חוקי עבודה שמתקדמים אפילו ביחס למדינות כמו גרמניה, שבדיה, צרפת ואחרות. הבעיה עם אותם חוקי מגן היא שבמשך השנים הם הפכו להיות "אות מתה" בספר החוקים, והם לא רק שאינם נאכפים, אפילו כאשר עובד מגיע כבר לבית המשפט – השופטים לא נותנים להם את המשקל הראוי במקרה הטוב, או מתעלמים מהם לחלוטין במקרה הפחות טוב. לא מזמן סיפר לי אחד מעו"ד הפעילים ביותר למען זכויות עובדים, כיצד שופטים מסויימים אמרו לו במפורש שאין בכוונתם להתייחס ולשפוט לפי שינויי החקיקה שהתקבלו בשנים האחרונות.

חברי הכנסת, בייחוד מאז בחירתו של עמיר ליו"ר המפלגה והעלאת סדר היום החברתי לשיח הציבורי, יכולים לחוקק עשרות חוקי עבודה נפלאים כל שנה (ויש כאלה שאפילו עושים זאת, כדוגמת חה"כ יחימוביץ'), אך מה הטעם בחוקים אלו אם אחרי כל ה"ויה דולורוזה" הכרוכה בחקיקתם הם לא יאכפו? כאשר עבדתי כמאבטח בשערי מכון ויצמן, לאחר חקיקת "חוק הקופאיות", פניתי למעסיק בבקשה שיספק כיסא למאבטחים בשער הכניסה למכון, לא רק שהוא לא סיפק את הכיסא המיוחל, הוא אפילו לקח את הכיסא שהיה דרך קבע בעמדה סמוכה, ואף קיבל גיבוי לכך מיו"ר ההסתדרות במרחב רחובות שהיה שותף אקטיבי בקידום החוק, בטענה שאלו הם אכן "צרכי הביטחון" החדשים של המכון.

אם אנחנו רוצים להיות מדינה נאורה, כפי שאכן מצטייר מספר החוקים שלנו, אנחנו צריכים לעשות את הדרך הארוכה ולא רק לחוקק חוקים (שעם כל הכוונות הטובות יטיבו אולי רק עם מעטים), אלא לאכוף לשם שינוי את כל אותם חוקים שכבר קיימים. דו"ח של ה-OECD קבע ש"אכיפת חוקי העבודה בישראל חלשה מאוד", ושעלינו ללכת עוד דרך ארוכה בכדי להבטיח כיבוד תנאי עבודה הולמים. לפי ארגון העבודה של האו"ם הממוצע במדינות המפותחות הוא מפקח עבודה על כל 10,000 עובדים במשק, ובמדינות המתפתחות התקן הוא מפקח עבודה על כל 20,000 עובדים. לפי ה-OECD בישראל של 2010, לאחר כל התיקונים והחוקים וההבטחות ותוספת התקנים (בסטודנטים) יש מפקח עבודה אחד על 40,000 עובדים, ואם נוציא את הסטודנטים (שתפקידם לסייע ולא לפקח) שהוספו לאגף האכיפה בתמ"ת, נגיע למפקח עבודה אחד על 60,000 עובדים, קודמים לנו רק ארה"ב ומקסיקו.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , , , , , ,

17 תגובות

  1. נדב פרץ :

    אני מסכים עם הטענה הכללית של אוהד – שהבעיה המרכזית בעולם העבודה הישראלי היום היא בעיית אכיפה, ולא בעיית חקיקה.

    אבל נדמה לי שהטענה ש'העלאת שכר המינימום לא תטיב עם אלו שחה"כ פרץ באמת ובתמים כל כך רוצה להטיב עימם' היא קצת קיצונית מדי.

    ראשית, הרי גם הפרת החוק נעשית ביחס מסויים לחוק. זה לא שמפרי החוק משלמים 2,000 שקל לחודש, ולא אכפת להם בכלל מה שכר המינימום. הם מרשים לעצמם לשלם קצת פחות (ולפעמים הרבה פחות) שכר מינימום, אבל הם בכל זאת מתייחסים לרף הזה.

    שנית, יש מגזרים רחבים מאוד במשק – ובראשם המגזר הציבורי – שמשלמים שכר מינימום על פי חוק, ועל אלו העלאת השכר תשפיע. הדוגמא המיידית שעולה לי לראש הם העובדים הסוציאליים – העלאת שכר המינימום תשפיע על שכרם באופן מיידי.

  2. אוהד רותם :

    אני לא חושב שיש סתירה בין הדברים שאתה כתבת למה שאני כתבתי. השאלה היא רק למי אנחנו רוצים לעזור, אלו שהם בתחתית, או אלו שהם בתחתית של התחתית…

  3. נדב פרץ :

    הבעיה שלי היא עם הניסוח הנחרץ שלך – שאומר שהעלאת שכר המינימום 'לא תטיב'. היא לא תעלה את השכר שלהם ל-4,600 שקל, אבל היא כן תעלה אותו במידה מסויימת.

  4. אלי סתוי יו''ר פורום מזון ומכולת :

    האכיפה הרצויה מאוד של חוק שכר המינימום,היא קודם לכל תפקידו של העובד,שחייב לעשות את חלקו במשימה,
    ולא לאפשר למעסיק עבריין להנות מרפיסותו של העובד המתפשר על זכותו האלמנטרית בחוק באופן חד משמעי.

  5. נדב פרץ :

    אלי, אי אפשר להפיל את זה על העובד.
    לעובד שיודע שיש לו אפשרות לעבוד בשכר הנמוך משכר מינימום או להישאר ללא עבודה, אין ממש ברירה.

  6. שושי :

    יואיל התמ"ת ויפרסם בבהירות את תוצאות אכיפתו, שנדע עד כמה הוא פועל לטובת הציבור. כולל קנסות מינהליים מבדחים (את המעסיקים).

    מקומם שבינתיים צריך להסתמך על פרסום הממומן ע"י תרומות ושאין בכוחו להתעדכן:
    אכיפה אזרחית של קו לעובד
    http://www.kavlaoved.org.il/civil.asp

  7. דקל עוזר :

    אלי צודק ב-100% חוקי שכר מינימום נאכפים באמצעות עובד ולא באמצעות פקחים.
    העמדה במאמר יפה במישור ההצהרתי והדמגוגי (היא עמדה שתמיד נשמעת טוב) אבל אין בינה לבין חוקי שכר מינימום דבר וחצי דבר.

  8. איציק יאפ :

    ברור שעל כל העובדים החובה לדעת את זכויותיהם ואפילו להתעקש עליהם.

    הבעיה היא שהרבה מאוד מהעובדים, בעיקר בעבודות מהסוג שמשלם שכר מינימום, מפחדים פחד עצום לפתוח את הפה. וואלה, מספיקה מילה אחת והם מפוטרים, יביאו מישהו במקומם שאין לו את האומץ לפתוח את הפה כאשר עושקים אותו.

    בצורה מסויימת, להגיד שזו אחריות העובד לוודא שהמעסיק שלו יפעל על פי חוק, זה כמו להגיד שזו אחריות של הזקנות לדאוג שלא יחטפו להן את הארנק ברחוב.

  9. אלי סתוי :

    המחנה החברתי בישראל, עושה מאמצים
    גדולים על מנת לקדם את יוזמת החוק הראוי של ח"כ עמיר פרץ,
    ובכל זאת חסרים לי 2 פעילים דומיננטיים, שקולם לא נשמע כשבאמת צריך אותם והכוונה כמובן לצמד חמד
    החברתי המפורסם ביותר בישראל,ששניהם לדעתי ולדעת רבים וטובים ,חיבים בפרוש את הקריירה החברתית שלהם קודם לכל לפלטפורמה שטרח והכין עבורם בעבר הלא רחוק ח"כ עמיר פרץ,
    יו"ר ההסתדרות עופר עיני וח"כ שלי יחימוביץ,ביחד ולחוד פשוט השתתקו לנו לפתע, ודווקא שאנו כל כך זקוקים להם .

    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20100526_1170505.xml

  10. ק. טוכולסקי :

    חייבים לחזק את האכיפה ובמקביל חייבים להלחם על חקיקה נכונה כמו שפרץ עשה כאן. אין התנגשות בין הדברים.

  11. נדב פרץ :

    דקל: האמירה 'חוקי שכר מינימום נאכפים באמצעות עובד' היא אמירה ריקה. כשהעובד עומד על זכותו לקבל שכר מינימום, לא צריך אכיפה.
    ובכל זאת, שיעור משמעותי מהעובדים המוחלשים בישראל מקבלים פחות משכר המינימום.

    אז אפשר, כמו אלי, להאשים את העובדים, ולהגיד שהסיבה שכל כך הרבה עובדים מקבלים שכר נמוך מהחוק היא היא 'רפיסותם' של אותם עובדים.
    אפשר גם לשאול האם השיעור הזה לא מעיד על בעיה מבנית – ולהיזכר במה שמרקס קשישא לימד אותנו, שהעובדים השכירים תמיד נמצאים בעמדת נחיתות מול בעלי ההון.
    תפקיד המדינה כאן הוא להתערב בדיוק במקרים של העובדים שלא מסוגלים לעמוד מול המעסיקים שלהם – לא בגלל שהם רופסים אלא בגלל שאין להם ברירות – ולהתעקש על אכיפת החוק.

  12. אלי סתוי :

    נדב ידידי
    מה דעתך על השגת יכולת הטמעת תרבות התנהגות חדשה של עובדים חזקים ודעתניים , שתזלוג אל המוחלשים והרופסים ,ושתצליח ותעמיד בעתיד הלא רחוק, סטנדרט קודים של התנהגות והתנהלות אחרת והוגנת לחלוטין של מעסיקים ,שפשוט לא ירשו לעצמם לחשוב אפילו על אפשרות לעקוף בדרך כל שהיא,
    את החוק לתשלום שכר מינימום לעובדיו, כחלק מחינוך ותרבות שספגו כמעסיקים ראויים בארץ הזאת.

  13. דקל עוזר :

    נדב אתה ממש טועה בעניין הזה.
    ידועות מספר דרכי אכיפה, בוא נחלק אותם לשתיים: אכיפה על ידי בעל הזכות ואכיפה על ידי צד ג'.
    אכיפה על ידי בעל הזכות מתרחשת בתביעה בזמן העבודה או אחריה.

    נניח אתה עובד של מישהו שלא נותן לך תנאים/שכר מינימום, ככלל אתה צריך לפנות לבית הדין לעבודה בזמן העבודה (או למשטרה/לתמת כי זה פלילי), אבל אתה יכול לפנות גם אחרי העבודה.
    סיימת לעבוד? תתבע פיצויים והשלמת שכר לשכר מינימום ותקבל.
    המדינה לא יכולה לעבור על כל תלוש שכר ותלוש שכר – זה אבסורד.

    לאזרח יש אחריות על עצמו והוא לא יכול להיות בטלן חסר אחריות ולהאשים בזה את המדינה בטענה שהוא פוחד, זה מתקבל רק עד גבול מסויים.

    אכיפה על ידי צדג' זה קורה, אבל לא יכול לקרות בכל דבר, צריך מערכת של דיווח על ידי העובדים עצמם ושעובדים יפסיקו לרחם על המעסיקים שלא נותנים להם זכויות.

    בעניין הזה וגם בעניין הברוגז של יחימוביץ עם עמיר פרץ אני לחלוטין עם אלי סתוי.

  14. נדב פרץ :

    דקל, עובדתית – יש היום בעייתיות באכיפה של חוק שכר מינימום.
    איך אני יודע? כי עשרות אחוזים מהשכירים בישראל מקבלים פחות משכר מינימום.

    כך שכנראה האכיפה על ידי בעל הזכות – שהיא כמובן הדרך העדיפה – פשוט לא עובדת.

    עכשיו, אנחנו יכולים להגיד שהיא לא עובדת באשמת העובדים.
    זה נראה לי קצת תמימות. כל כך הרבה אנשים לא רוצים לקבל את הכסף שלהם?
    או שאולי הם מפחדים לתבוע, מאיזושהי סיבה?

  15. אבי :

    מי שתובע לא יקבל מכתב המלצה ולא יוכל לרשום את מעבידו בראיון עבודה כממליץ, וכפי שאתם יודעים תמיד מבקשים המלצה ממקום עבודה אחרון. מי שיתבע בזמן שהוא עובד יפוטר (ימצאו כבר סיבה לכך).
    המדינה יכולה לעבור על תלושים, לפי ידיעתי זה בדיוק מה שעושים בצרפת.
    יש בעיה של יחסי כוחות בין העובד למעביד, אין סיבה שהמדינה לא תעזור לחלש.

  16. יונתן :

    הבחירה לא צריכה להיות בין אכיפה לבין העלאת שכר המינימום.

    אני לא מצליח אף פעם להבין למה לא אוכפים כאן שום דבר(ולא רק בחוקי עבודה,גם בבניה לא חוקית או בהשלכת פסולת כמעט ולא אוכפים,בטח לא ביחס לכמות העבירות),לדעתי זה נובע מפחד מעימותים.

    אני מסכים עם איציק,עובדים רבים פוחדים להתלונן על המעסיקים שלהם גם כשדופקים אותם,זה לא רק בשכר מינימום, אף אחד לא רוצה להתפס כטרבל מייקר(גם בעבודה שלי יש כל מיני תנאים די דרקוניים,במיוחד בדר שבה מחליטים על כמה משמרות כל אחד עושה ,אני לא הולך להקים צעקה בעניין כי אני לא רוצה שבעבודה הבאה שלי ישר יתייגו אותי כטרבל מייקר).

    אכיפה צריכה להיות בלי שום התניה ועל שכר המינימום ניתן להתווכח.

    אחד הדברים שהצטערתי עליהם זה שהתו החברתי של מעגלי צדק לא תפס(סוג של תעודת כשרות שמוכיחה שבעליה משלם לעובדיו על פי החוק).

  17. איציק יאפ :

    כל הדברים האלה מתחילים מלמטה, מה… State Of Mind של הציבור.

    כעת כולם חושבים בצורה מאוד מכוונת לאינדיווידואליזם והצלחה עצמית וכל מיני שטויות כאלו, זו הסיבה לדעתי, שפחות ופחות אנשים חושבים על מה שיותר טוב לכולם.

    תמיכה בתו החברתי זו אמירה של אכפתיות…

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.