חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עמותות המגזר השלישי – סיפור אמיתי

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות ב 23.05.10 5:10

עמותות המגזר השלישי, האם הן "טובות" או "רעות" למי שדוגלים במדינת רווחה, בסדר יום סוציאל-דמוקרטי, בקיימות חברתית וגם סביבתית.  תיאור של אירוע שעדיין נמשך
מאת: יעקב לקס

לאחרונה הרבינו – כאן בעבודה שחורה – לדון במשמעות הפוליטית של המגזר השלישי.

נכתבו כאן דעות בעד ונגד.  האם כמי שרוצים לקדם את סדר-היום הסוציאל דמוקרטי ראוי לנו לתמוך בארגוני המגזר השלישי, או שמא אנחנו מסייעים לכוחות שעמדתם הפוכה משלנו להנציח את הפערים בחברה, תוך מתן פתרונות "זולים" הממתנים את הכעס של מי שעשויים למרוד.

בסופו של דיון, האם הגישה – המיוחסת לו. א. לנין – "ככל שיירע כן ייטב" צריכה לגבור על הגישה של "עשיית צדקה"?

בכנס ספיר לפוליטיקה אחרת, שהתקיים לפני שבועות אחדים, יוחד מושב לעניין זה.  גם שם נחלקו הדעות והמרצה שהיתה התומכת העיקרית בעידוד המגזר השלישי נאלצה להודות שסכנת הקואופטציה – ברמה זו או אחרת – אכן אורבת לעמותות רבות.

להדגמה אספר כאן את סיפורה של עמותה אחת שאני מכיר מקרוב ושלא אנקוב בשמה.

עניינה של העמותה בשמירת הסביבה.

העמותה קמה ביזמה של אנשים שהמלחמה בפיתוח שאינו מקיים היתה נשמת אפם ושהקדישו לענין זמן ומשאבים רבים.  העמותה זכתה ליוקרה רבה וניהלה מאבקים שחלקם הוכתרו בהצלחה.

בזמן מסוים נקלעה העמותה לקשיים כספיים אדירים.

בהמשך התחלנו לשמוע מכוון העמותה "דברים חדשים".  שמענו על הצורך בגילוי אחריות כוללת, שמענו על הצורך לפעול ביחד עם התעשיות המזהמות, על מנת להשפיע מבפנים*, וכיוצא באלה "זמירות".

העמותה ממשיכה לעשות את רוב הדברים הטובים שעשתה, בחינוך, בהסברה, בדברים יפים כאלה ואחרים.

העמותה נאלמה, לא השמיעה קול במאבקים נגד התעשייה שארגונים ירוקים אחרים ניהלו ביד רמה, לפעמים בהצלחה לפעמים שלא בהצלחה.  העמותה החלה גם להופיע בציבור נגד מאבקים ירוקים, תמיד באיצטלה של פעילות תקינה ובמסגרת הכללים, בתחילה בלי שיניים ובהמשך גם תוך חבלה במאבקים שמפריעים לתעשיות מסוימות.

במקביל לשינוי הכוון של העמותה התבשרו החברים שמעתה הם חברים לנצח (עד שיודיעו על פרישה) וגם אינם צריכים לשלם דמי חבר.

כיום יש לעמותה יחסי ציבור מצוינים יוקרתה נשמרת עדיין בציבור הלא מודע.  בחוגי הירוקים היא מוקצה.

___________
* זה נימוק שנשמע, בין היתר, הרבה כהצדקה למה לא לפרוש ממפלגה ששוב אינה עושה את מה שהבטיחה

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , ,

7 תגובות

  1. מה ניתן ללמוד מדוגמה? לא הרבה :

    באותה מידה היה יכול מישהו אחר להביא דוגמה למפלגה היפותטית שמישהו מאיתנו חבר בה, והשני הפסיק את חברותו, שנקלעה לחובות איומים וכל קשר בין הבטחותיה לשלום ולרווחה כלכלית ובין מעשי חבריה בממשלה הוא מקרי בהחלט.

    האם ניתן להסיק מכך שכל המפלגות רקובות וכי פעולה במישור המפלגתי ולא במישור החברה האזרחית היא שגיאה אסטרטגית המחזקת את בעלי ההון? בוודאי שלא.

    יתרה מכך, מדבריך על ה"חרם" נובע שבקרב הארגונים הסביבתיים, העמותה הבוגדת האלמונית (וחבל שכך) היא יוצאת מן הכלל. לעומת זאת, בקרב המפלגות הבגידה במצע היא הנורמה והדבקות במצע היא היוצא מן הכלל.

    כשזהו המצב, אין הרבה סיכוי לשכנע מאות אלפי אזרחים להתפקד למפלגות – בין אם קיימות או חדשות. לכן גם אם תיאורטית הרעיון של השפעה דרך מפלגות הוא נכון, במציאות הישראלית (והעולמית) הדרך הבריאה יותר היא שילוב בין פעולה ברמה מפלגתית ובין פעולה בארגוני חברה אזרחית (כפי שעושים מזה עשרות שנים המתנחלים, התנועה הקיבוצית, החרדים, וועדים גדולים, ראשי אגודות סטודנטים ועוד).

    איתי

  2. יואב :

    מזכיר לי שיחה עם ארגון שמטרתו לתמוך ולקדם ולהכשיר "יזמים חברתיים", כולם שם מלאי מרץ וכוונות טובות, ערכים ואידיאלים. כששאלתי את המנהלים מה השלב הבא לאחר שהיזמים יסיימו את תקופת ההכשרה הם אמרו לי: "יהפכו לעמותות, כמובן". וכששאלתי מה הם למדו, סיפרו לי בעיקר על גיוס משאבים, ועל השיטות השונות ועל הדבר הכי חדש בתחום: הקמת עסקים, מכירת שירותים, ואת ההשקעה הגדולה בגיוס עסקים.

    בקיצור, אין מה להיות נאיבים, במדעי המדינה לימדו אותנו שארגונים ישאפו תמיד להתקיים – וכך קורה. זה כואב, זה לא נכון ולא מגיע ולא ראוי אך קיים.
    שווה לשמוע ראיון בנוגע למדיניות קבלת תרומות של עמותת 1 מ-9 ושל עמותת שביל, עשוי לנטרל חלק מהבעיות:
    http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=364824

  3. חן :

    השתתפות פעילה ושוטפת של אזרח בעניינים ציבוריים, קהילתיים, מעבר להצבעה לכנסת אחת ל… ולעירייה אחת לחמש שנים, היא רצויה ומבורכת.
    לכן, מרכז הכובד של הדיון הוא לא בשאלה הזאת, אלא במציאות הפוליטית הישראלית של 15 השנים האחרונות, שבה מופר האיזון בין הפעילות של החברה האזרחית לבין הפעילות הפוליטית המפלגתית והייצוג הפוליטי של השמאל בכנסת.

    לא צריך זכוכית מגדלת או מחקר מדעי מקיף כדי להבחין בעובדה, שפעילות המגזר השלישי הולכת והופכת למסלול עוקף פוליטיקה בעיקר בשדה השמאל. זו הבעיה. (ההקשר הסיבתי הוא אולי מעגלי, אבל יש גם הרבה נוחיות במצב הזה, למשל, שאינך עומד לבחירת כלל הציבור).

    כשרבים במרחב הכללי המוגדר שמאל מרגישים "שאין להם למי להצביע" וכשרבים מדירים רגליהם מהבחירות, וכשהתופעה הזאת רק הולכת ומתרחבת – אי אפשר להתחמק מהמסקנה שמשהו כאן "לא בסדר" ושהשאלה איננה רק התנהלותה של עמותה זו או
    אחרת.
    כמו כן, העובדה שעמותות מסוימות שתפו פעולה ויחד עם חברי כנסת מכל הסיעות הצליחו לעצור (בינתיים) את ויסקונסין (מגננה), היא רק המחשה לבעיתיות ולא הוכחה להעדרה. כשהשמאל הפוליטי על הקרשים, החלצות עמותות לעזרה היא נחמה פורתא. כאן הבעיה ואי אפשר להתחמק ממנה.

    הבעיה עוד מתחדדת לאור העובדה שרוב הציבור בישראל מוכן לצאת מהשטחים תמורת הסדרי ביטחון אמינים וכן שרוב הציבור תומך בצורה כזאת או אחרת במדינת רווחה.
    הנסיונות להסביר את הסתירה בין עובדות אלה לבין הצבעה לימין, במושגים של לאומנות וגזענות שכביכול טבועים בציבור הישראלי (תודעה מזויפת) הם נוחים מדי ואין להם באמת ערך מסביר, הם רק מנסחים את הבעיה בדרך אחרת.

    כן ברור שרוב הציבור מודר מן העמותות בגלל קשיים כלכליים ובכך נמנע ממנו להשפיע על דפוסי פעולתן באופן דמוקראטי, ושהעמותות הן בעיקר כר פעולה לבעלי יכולת, שפועלים מחוץ למערכת הפוליטית – לעיתים למען המוחלשים, לעיתים למען סדר יום סקטוריאלי מוצהר, לעיתים למען אינטרס שנתפס בעיניהן כציבורי (האינטרס הירוק למשל). רק חלק קטן מן העמותות מתמקד בפעילות ישירה להעצמה ולארגון של קרבנות המשטר הניאו-ליברלי. הרוב פועלות מול המערכת הפוליטית- דרך אמצעי התקשורת, המישור המשפטי ולובי בכנסת.
    כך עלול להיות מונצח מצב אנומאלי שבו פלוני מצביע למפלגה ששולחת אותו לויסקונסין, וחיבור קוניקטוראלי של עמותות ומספר חברי כנסת מכל הסיעות אולי מחלצים אותו משם.

    חן

  4. צוף :

    סליחה על החשיבה הקונקרטית – אבל למה לא מוזכר שם העמותה?

  5. לקסי :

    לצוף
    מסיבות אישיות אנושיות.

  6. לצוף :

    אני חושב כמוך, חשוב שהציבור ידע את שם העמותה.

    לכן אני מנסה לברר את פשר החידה, ואת מוזמנת לעזור.

    כשאמצא או תמצאי את הפתרון זה יפורסם.

    איתי

  7. ועוד חידה :

    האם זה קרה באמת?

    בוועידה בינלאומית למזון, ניגש עיתונאי לקבוצת נציגים וביקש לשאול שאלה:

    "תסלחו לי בבקשה", שאל, "מה דעתכם על המחסור בבשר?

    האמריקאי בחבורה שאל: "מה זה מחסור"?
    הרוסי שאל: "מה זה – מה דעתכם"?
    הפולני שאל: "מה זה בשר?"
    הישראלי שאל: "מה זה – תסלחו לי בבקשה?".

    ביום שכזה, אם לא נצחק, נצטרך להגיר דמעות.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.