חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

על הפגנת השמאל הלאומי בירושלים

נושאים דעות, פוליטי, תא אופק ב 17.05.10 6:01

תיאורים ורשמים מהפגנת השמאל הלאומי בירושלים ומהתנהלות המשטרה כלפי ההפגנה המסורתית בשיח ג'ראח, ועל חשיבותה של פעילות פוליטית

מאת: דור בלוך

ביום שבת בערב התקיימה עצרת השמאל שארגנה קואליציה של ארגונים ביניהם השמאל הלאומי, תא אופק, שלום עכשיו, יוזמת ג'נבה ועוד. להפגנה הגיעו בין 2000 ל-3000 איש מכל קצוות הארץ. חלקם הגיעו מבאר שבע, מחיפה, מהקיבוצים ומהמושבים, מהצפון ומהדרום, הגיעו גם תומכים מהציבור הדתי הלאומי ומהציבור החילוני.

במוצאי יום שבת, עמדו אלפי אנשים בירושלים, בירת ישראל, ואמרו בצורה הברורה והחדה ביותר, ירושלים המאוחדת, היא ירושלים יהודית ומדינה יהודית היא מדינה בעלת גבולות ברורים ותחומים, מדינה של שלום, צדק וגאווה לאומית.

ההפגנה המרגשת הזו הייתה מהולה באכזבה. אוטובוסים מאורגנים מכל הארץ, זמרת אורחת (אחינעם ניני), התגייסות של פעילים רבים ובכל זאת ההד שקיבלה ההפגנה היה מינורי, היא לא אוזכרה בהרחבה בעיתונות הכתובה, לא קיבלה חשיפה משמעותית במהדורות החדשות ובחלק מאתרי האינטרנט אף תוארה כאכזבה.

יום קודם לכן, הלכו פעילי תא אופק, ביניהם אנוכי, לפרסם את ההפגנה בשוק מחנה יהודה. בשוק, אומנם רוב אוכלוסיה דתית ואוכלוסיה ימנית נרחבת, אבל יש גם כמות גדולה של סטודנטים יותר ליבראלים. אחרי כשעה של חלוקה, נעמדו מולינו מספר דתיים, קיללו, גידפו, ירקו ולבסוף גם איימו שאם לא נסתלק "מהשטח שלהם" הם לא אחראיים למעשיהם. המשטרה, במקום לגונן על זכות ההפגנה, זכות יסוד בחברה דמוקרטית, ביקשה מאיתנו בנימוס להסתלק כי "אנחנו מלכלכים את השוק".

נמשיך עם המשטרה, ביום שישי נערכה ההפגנה המסורתית בשייח ג'ראח, שהתאפיינה במרי אזרחי, ונתקלה כרגיל באלימות משטרית שהמפגינים החרדים באשקלון לא מכירים ולא יכירו. לא זו בלבד, אלא שהמשטרה מצאה לנכון לעצור שוב עשרות פעילי שמאל, שהפגינו בצורה חוקית. כנגד פעולות אלה, הפגינו מאות פעילי שמאל מול מגרש הרוסים ביום שבת בערב. מולם ניצבו פעילי ימין, כהניסטים ברובם, אשר קיללו, איימו באלימות ונבלמו על ידי כוחות משמר הגבול שהיו במקום.

זוהי שבת אחת בירושלים וזה כל הסיפור של מדינת ישראל בראשית המאה ה-21 על רגל אחת. מצד אחד מחנה מלא בצעירים אידיאליסטים ערכיים, שמוכנים להשקיע את זמנם ומרצם ולהסתכן בתגובות אלימות, למען המדיניות שהם מאמינים שתציל את מדינת ישראל מלהפוך למדינה דו לאומית, להצילה מאובדן החזון הציוני- מדינה יהודית ודמוקרטית.

מולם מתייצב מחנה שני, משיחי, שמאמין שמה שהוא עושה טוב למדינת ישראל, שארץ ישראל כולה שלנו וכל מי שמאמין אחרת כופר באמת ומותר לפגוע בו בכל דרך ובכל אמצעי.

ובאמצע מחנה ענק, הגדול ביותר, בעל הפוטנציאל הגדול ביותר, של משרתי מילואים ומגדלי משפחות, מעמד ביניים, בינוני ונמוך, אוהבי ארץ, מדינה ועם אשר מעדיפים את נוחות הכורסה על זיעת ההפגנות ושירה בכיכרות.

כמות האנשים, אופיים, וזיק ההתלהבות בעיניהם בהפגנה בשבת בערב הלהיבה ועוררה תקווה. כמות האנשים שנשארו בבית, בחרו לראות את משחק האליפות של הפועל ולא להגיע להפגין והסיקור התקשורתי האדיש ולעיתים מעליב, איכזב. ההתנהלות המשטרתית והלהט האלים והמשיחי של מפגיני הימין הקיצוני ובאי שוק מחנה יהודה, הפחיד.

זוהי שבת אחת בירושלים והיא כל הסיפור שלנו על רגל אחת ואם יש תובנה אחת משמעותית מהשבת הזאת היא שזה הזמן של כל אחד ואחת מאיתנו לבחור היכן הוא נמצא, האם הוא בעל התקווה שבא לשנות את המציאות, בין אם משמאל ובין אם מימין או האם הוא איש אמונה אשר מוכן לסכן את אחדות העם על מזבח האלימות המשיחית הבלתי מרוסנת או שהוא הישראלי האדיש והמנומנם הנותן לאלה ולאלה להיאבק על צביונה של מדינת ישראל.

ההחלטה הזאת, של הרופא מגבעתיים, המכונאי מחולון או הספרית מאשקלון, יכריע את אופיה של המדינה בשנים הבאות.

נערך על ידי דליה
תגיות: , ,

8 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    השמאל הלאומי רוצה להציל את מדינת ישראל מלהפוך למדינה דו לאומית בכדי שתשאר יהודית ודמוקרטית. במשפט הזה גלום השקר של השמאל הלאומי, הוא אולי גזעני כי הוא רוצה להצילנו לא מאפרטהייד אלא ממדינה דו לאומית, אבל הוא לא מבקש אפילו מדינה יהודית וסוציאל דמוקרטית, אלא רק יהודית ודמוקרטית כי זאת קלישאה של הימין למדינה שהיא לא יהודית מעבר למינוח האתני ובטח לא דמוקרטית.

    בואו נדבר על מה שבאמת צריך כאן, מדינה שרוצה לסיים את עוולות הכיבוש ולא מפחדת מהאפשרות של שני עמים במדינה אחת. מדינה שתהיה ביתו הלאומי של העם היהודי אבל תהיה יהודית גם בכך שבשבת לא יתקיים בה מסחר. מדינה שתהיה דמוקרטית אבל גם מדינת רווחה, מדינה סוציאלדמוקרטית. מדינעה ברוח של ציונות סוציאליזם ואחוות עמים ולא ברוח של גזענות, לאומנות ואלדד יניב.

  2. האורגניזם :

    "הרופא מגבעתיים, המכונאי מחולון או הספרית מאשקלון"
    כמה סטריאוטיפיות במשפט אחד.

  3. מס ירושה עכשיו! :

    ההפגנה הזאת היתה של שמאל שאינו שמאל, של רדיפת שלום שאינה רדיפת שלום, של מילים ריקות מתוכן.
    אני שמח על פשיטת הרגל של השמאל הלאומני והגזעני שבאה לידי ביטוי בהפגנה חסרת המשתתפים הזו.

  4. כמה תיקונים קטנים. :

    דווקא הציבור "המשיחי" שמאמין בארץ ישראל השלמה, הוא הציבור שמשרת באחוזים הכי גבוהים בצבא הגנה לישראל. בניגוד לדבריך.
    המחנה ה"משיחי" מאמין בערכים אחרים משלך, זה שאתה לא מאמין בהם זה לגיטימי. חבל שאתה הופך את דעותיהם ללא לגיטימיות והזויות. אך זוהי שיטת פעולה ידועה של השמאל. בשם החופש והדמוקרטיה לשלול כל דעה אחרת.
    ולא ניראה לי שהארגונים שהיו חברים להפגנה, תומכים בירושלים יהודית ומיוחדת. בניגוד לדבריך. ניראה שיש לך כישרון כתיבה, רק חבל שדבריך אינם מדויקים.

  5. רונן :

    חברה שלי הגיעה להפגנה (אני לא הטיפוס שמפגין ולכן נעדרתי).
    למיטב הערכתה (וד"א במשטרה גם אומרים כך), הגיעו פחות מ – 1000 אנשים ורבים מאלו שכן הגיעו היו שייכים לתנועת נוער כזו או אחרת.
    לדעתה, ואני תומך בכך, לפחות מבחינת כמות משתתפים ההפגנה הייתה כשלון.
    כל רבע הפגנה בימין כנגד משהוא איזוטרי כזה או אחר מביאה לפחות פי 10 משתתפים …

  6. גל :

    1. הציבור המשיחי משרת הרבה בצבא מתוך אידאולוגיה להפוך את צה"ל למשהו שונה ממה שהוא היום- ויעידו על כך השלטים שהונפו בחטיבת "כפיר", הספר "תורת המלך" והכרזות שתלויות בכל בני ברק על סירוב פקודה למען אלוהים. זה ממש לא משמח אלא מפחיד מאוד.

    2. ברור שהגיעו הרבה מתנועות נוער- הם אנשים שמוכנים להזיז את התחת ולתרום מהחיים שלהם למען שינוי פני החברה והם גם די אידאליסטים. גם אני לא "הטיפס שמפגין" ועדיין באתי כי זה חשוב שתהיה נוכחות במקום כזה. וחוץ מזה להתעצל מלהגיע להפגנה זה בדיוק מה שנכתב במאמר- על כל אחד שהגיע היו 7 שבחרו לראות טלויזיה ואני לא מצליחה להבין איך אפשר לבקר את כמות משתתפי ההפגנה בלי בכלל להתאמץ להגיע אליה, זה טיפה יהיר.

  7. יפעת סולל :

    הפגנת שמאל נקייה מערבים

    איזה יופי. הפגנת שמאל וכל הדגלים הם בצבע כחול-לבן (וירוק של מרצ). אין דגלים אדומים, אין דגלי פלסטין ואין אף דובר, שעלול לומר משהו שממש ירגיז מישהו. הבטחנו זאת מראש – לא הוזמן אף דובר ערבי.
    זו היתה הפגנה, שלא רק שלא היו בה ערבים, אלא שהצהירה מראש, שערבים אינם מוזמנים אליה, כי זו הפגנה לציונים בלבד. בלי ערבים ובלי קומוניסטים. כך רואים מארגניי ההפגנה את עתידו של השמאל בישראל ומוסיפים חטא נוסף על חטאיו הרבים מספור של מה שמכונה "השמאל הציוני" בשנים האחרונות.
    זו היתה התרפקות על עבר עגום של התנשאות והתבדלות, כל הרע של מפא"י ההסטורית, שראתה את ישראל כמדינת יהודיה בלבד. כל השאר, כבר יצטרכו להסתדר. ככל שמדובר בשמאל חדש, אין יותר ישן מזה.

    המסר היחיד שהפגנה זו היתה אמורה להעביר הוא שהתנחלויות הן לא ציוניות, שהמשך ההתנחלות יביא לסיומה של ישראל, כפי שאנחנו מכירים אותה. קודם כל כמדינה יהודית. גם כדמוקרטית.
    מארגני ההפגנה (אם כי לא כל הדוברים) נסחפו אחר הקו המנחה במניפסט ארגון "השמאל הלאומי" התוקף את השמאל הישן ומנסה כל הזמן להצדיק את עצמנו אל מול הימין בישראל, משום מה, נראה למישהו חשוב להסביר, שהשמאל הוא לא פחות ציוני. מה משמעותה של הציונות הזו? זה לא הנושא, הנושא הוא שאנחנו הציונים, רוצים מדינה יהודית ולכן צריך לצאת מההתנחלויות.

    או.קיי. גם זה מסר. אבל הוא מסר שכל אדם ששתי עיניו בראשו מודע לו מזה שנים. בשביל זה לא צריך להיות איש שמאל. את זה מבינים ואומרים גם נתניהו, ברק ולבני. אריאל שרון, בניגוד ללבני, ברק ונתניהו, גם פעל בהתאם לתפיסתו זו, פילג על זה את הליכוד ופינה את המתנחלים מעזה (בצעד חד-צדדי, בלתי שמאלני לחלוטין, שהביא את עליית חמאס, במקום לחתום על הסכם עם הרשות הפלסטינית, ולדאוג שתוכל לקחת אחריות על השטח).

    השמאל הציוני, בניגוד לקו שהוצג אתמול, אינו צריך להוכיח את עצמו לימין. הוא צריך להוכיח, שהוא עדין רלבנטי כשמאל בישראל. ממשלת ברק, היתה הממשלה שבתקופתה צמחו ההתנחלויות יותר מאשר בכל תקופה אחרת ולאחר ששר ביטחון מטעם מפלגת העבודה הוביל שתי מלחמות מיותרות בשלוש שנים (מלחמות שמרצ לא התייצבה באופן מספיק ברור נגדן) קיים שבר מאד גדול ומוצדק בין ערביי ישראל לבין מה שמכונה "השמאל הציוני", שבר שבלי לאחותו, באמת אין עתיד לשמאל הישראלי.

    קביעת סדר יום חדש למונח "ציוני" היא אולי דבר חשוב. לאקדמיה ואולי אפילו לחלק מכותבי מצעי מפלגות. אבל האם זה באמת המסר החשוב לעתיד מדינת ישראל? נדמה לי שלא.

    כמה עשרות מטרים מהפגנת השמאל המתבדל, התקיימה הפגנה של אנשי המאבק בשיח ג'ראח מול מגרש הרוסים, שם הובאו בפני שופט העצורים מההפגנה של יום שישי. כל יום שישי מתייצבים עשרות רבות של ישראלים ופלסטינים, יהודים וערבים בשיח ג'ראח, שם מתבצע הלכה למעשה מיקרו-קוסמוס של הריסתה של ישראל, כמדינה יהודית, כמדינה דמוקראטית וכמדינה שמישהו נורמלי ירצה לחיות בה.

    כניסתם של מתנחלים יהודים קיצוניים ללב שכונה, שצריכה להיות חלק מהבירה הפלסטינית – נועדה למנוע את הקמת הבירה הפלסטינית. העובדה שממשלת ישראל נותנת לכך יד מצביעה על חוסר נכונותה להגיע להסדר. לשם השתלטות זו משתמשים המתנחלים והשלטון בחקיקה מפלה. חוק אחד אינו מאפשר לערבים לתבוע את הבתים שהיו בבעלותם עד 1948 במערב ירושלים ובשאר חלקי הארץ – למניעת זכות השיבה – וחוק אחר מאפשר ליהודים לתבוע רכוש שהיה אי פעם בבעלות יהודית בשטחים שנכבשו לאחר 1967. זו אפליה, שאינה יכולה להתקיים במדינה דמוקרטית. זהו היא עלבון לכל מי שאי פעם השתמש במונח דמוקרטיה.
    אנשי שיח ג'ראח לא הוזמנו להפגנה, למרות שזכו לברכות מחלק מהדוברים. מה שהם עושים זה חשוב, אבל שיתוף פעולה איתם היה מקלקל את הרקע הכחול-לבן הפסטורלי, הבלתי מופרע.

    השאלה שצריך השמאל הישראלי, הציוני ושאינו ציוני, להציב בפניו, היא איך צריכה להראות מדינת ישראל, האם ניתן להציג מסר אופטימי לציבור הישראלי. השמאל הישן מאד, שיוצג אתמול בכיכר, אינו חושב כך. הוא ממשיך בקו של מפלגת העבודה מזה שנים שעניינו מסרים של הסתגרות והפחדה – צריך לצאת מהשטחים בגלל הבעיה הדמוגראפית. אין שם שום דבר אופטימי. אין שם חזון.

    השמאל הישראלי צריך ויכול להביא מסרים אופטימיים. מדינת ישראל אינה אבודה. אפשר ליצור כאן שותפות אזרחית, של יהודים וערבים, עניים ואנשי מעמד ביניים, חילוניים ובעלי עמדות דתיות מתונות, שרוצים לבנות כאן חברה צודקת, ללא כיבוש וללא שחיתות.

    אז נכון, שציונים לא מתנחלים. אבל שמאלנים לא עושים הפגנות ליהודים בלבד, אלא הולכים יד ביד עם כל מי שהוא שותף ליצירת ישראל דמוקרטית, צודקת ושוויונית, יהודים וערבים יחד. אחרת באמת צריך להיות מאד פסימיים. אחרת באמת אין עתיד לשמאל בישראל וחמור אפילו מכך, אין עתיד טוב לישראל.

  8. TIBERIVS GRACCVS :

    כן אין ספק יפעת, הבעיה של השמאל הוא שלא מניף את דגל פלסטין, בדיוק בגלל זה מרצ נכשלה בבחירות בשנים האחרונות.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.