חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הקרב על המרכז – "אם תרצו" מול "השמאל הלאומי"

נושאים פוליטי, פוליטישוק ב 16.05.10 6:04

השאיפה למרכז הפכה למשאת נפשן של תנועות מהימין ומהשמאל. האם זוהי הדרך הראויה לפוליטיקה הישראלית

מאת: תמר זנדברג

מאז החלו בקמפיין הפשיסטי נגד פועלה של הקרן וחדשה והעומדת בראשה פרופ' נעמי חזן, מנסים בכוח ראשי תנועת "אם תרצו" להתנער מזיהויים כתנועת ימין. אמנם העיתונאי בן כספית ועיתון מעריב קנו את הלוקש הזה, אבל כלי תקשורת רבים אחרים מיהרו לפרסם את השורשים הכתומים והימניים-קיצוניים של ראשי "אם תרצו" ופעיליה, ואת מקורות המימון האנטישמיים וההזויים של התנועה, וקרעו את המסכה מעל פניה.

מאז יצא המרצע מן השק, הפכו ניסיונות התנועה להידמות למרכז מגושמים ומגוחכים במיוחד, ומגוחכת אף יותר היא הכוחנות בה הם מנסים לכפות את השקר שלהם. בסוף השבוע האחרון תיאר אסף שטול במוסף הארץ את האיומים ששילחו לעבר פעילי ויקיפדיה העברית ולעבר כתב הארץ עצמו.

מהצד השני של המתרס הפוליטי, נמצאת תנועת "השמאל הלאומי" של אלדד יניב, לשעבר יועצו של אהוד ברק, אשר עמדה בראש ההפגנה שנערכה אמש בירושלים תחת הכותרת "ציונים לא מתנחלים". למרות המילה "שמאל" המופיעה בשמה, גם תנועה זו מנסה בכל כוחה לטעון לבעלות על המרכז. המניפסט שפרסם יניב יחד עם המחזאי שמואל הספרי הוא כתב שטנה נגד מה שמכונה ה"סמול", ונדמה שהוויית התנועה הוא הניסיון להגדיר את עצמה באמצעות שלילת האחר וסרטוט גבול ברור נגד חרדים, מתנחלים, משתמטים, וכמובן, סמולנים.

צחוק הגורל הוא שדווקא תנועה זו תויגה כסמולנית – כן, עם ס' – כאשר ניסתה להפיץ את מרכולתה הפוליטית באמצעות רשת צומת ספרים, מהלך שזכה לביקורת חריפה מימין והביא לנסיגה של צומת ספרים מהמהלך השיווקי והפסקת ההפצה. כך קרסו באחת ניסיונות המירכוז והתנועה הפכה בעיני רבים בשיח הציבורי בדיוק למה שביקשה לברוח ממנו (תודה לנועם שיזף על תובנה זו).

כיצד קרה שגבולות השיח הפוליטי הולכים ונתחמים במרווח שבין אם תרצו והשמאל הלאומי? כיצד קרה שאלה מסורטטים באמצעות שנאה, הפחדה והתלהמות? וחשוב מכל – מדוע הפך המרכז למשאת נפש של כל פוליטיקאי מתחיל? הכמיהה אל המרכז, ותיחומו בגבולות אלה, מציגים שיח פוליטי צר, מגביל, מדכא, חסר מעוף וחסר תקווה. בדיוק ההפך מכל מה שפוליטיקה צריכה להציע.

במכתבו מכלא בירמינגהאם, השיב מרתין לותר קינג למבקריו שתייגו אותו כקיצוני (תרגום חופשי, תודה ליובל פורת על הציטוט): "למרות שתחילה התאכזבתי מתיוגי כקיצוני, בהדרגה התחלתי לשאוב סיפוק מהתווית. האם לא היה ישו קיצוני לאהבה?… האם לא היה הנביא עמוס קיצוני לצדק?…" קינג המשיך ותייג כקיצונים גם את מרתין לותר, אברהם לינקולן ותומס ג'פרסון, והמשיך באומרו: "אם כן, השאלה אינה האם נהיה קיצונים, אלא איזה קיצונים נהיה. האם נהיה קיצונים לשנאה או לאהבה, למניעת אי-צדק או להפצת הצדק…"

בכאוס הפוליטי הישראלי, נראה כי דרושה בדחיפות הסרת מסכות כללית. לא טשטוש עמדות אלא דווקא חידודן יהיה התשובה לשאלה הבלתי פתורה מי אנחנו ולאן אנחנו הולכים. לכן, שובל ויניב, לבני וברק, ובמיוחד כל אותם מנהיגים עתידיים שהפוליטיקה ישראלית כל כך משוועת אליהם – בואו נפנים את השיעור של קינג. בואו נהיה קיצוניים, קיצוניים לאהבה ולצדק.

תמי זנדברג

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

33 תגובות

  1. נדב פרץ :

    הקטע העצוב בסיפור הזה הוא שזה גם לא עובד להם.
    2,000 איש? באמת? זה מה שהצלחתם להביא להפגנה הכל-כך מדוברת שלכם?

  2. אורי שטרן :

    גם ה2000 כוללים רבים שהם שמאל ציוני אך לא מסכימים עם "השמאל הלאומי".
    מארגני ההפגנה לא היו ברורים ולכן אני ששיך לשמאל ציוני התלבטתי אם לבוא אל לא באתי להפגנה מהפחד לשיוך לגוף השנאה של "השמאל הלאומי".
    אני חושב שההצלחה של הימין בשנים האחרונות נובעת מהההקצנה של הימין וגאוותם על קיצוניותם בעוד השמאל מנסה להתמרכז ובכך גורם לכל המפה לנוע ימינה.

  3. ק. טוכולסקי :

    אנחנו יכולים ללעוג לאם תרצו ולשמאל הלאומי אבל בזמן שאנחנו בשמאל ישנים, הם שולחים את גרורות השנאה שלהם ומקבלים לגיטימציה מהתקשורת תמורת הבטחה שבשתיקה לשירות לבעלי ההון. השמאל הלואמי הוא סמי עבודה, מס שפתיים לשלום ושירות להון. אם תרצו הם סמי האיחוד הלאומי, המשך הכיבוש ושירות לבעלי ההון.

    אנחנו בשמאל, צריכים להניף את דגלנו האדום אל על ולהסתער קדימה. למרות התקשורת שתעדיף לסקר 4 פעילי ימין קיצוני במזרח ירושלים או אנרכיסטים ולא אותנו, למרות שאף אחד לא יתן לנו כתבות במוספים כמו לרונן אלעד או אלדד יניב כי התקשורת תתעלם ממי שבאמת מציע משהו חוץ משירות להון.

    אנחנו צריכים להתאחד. שמאל זועם, מודרני אותנטי, אדום. אחרת חברים, בבחירות הבאות נמשיך להיות לא רלבנטיים והשמאל הלאומי ואם תרצו ירחיבו את השפעתם המזיקה.

  4. אורי שטרן :

    טוכולסקי,
    האם אתה מאמין שיש אפשרות להקים מפלגה על בסיס כלכלי ("כלכלה של כולנו" ?). האם אנחנו יכולים להרים הפגנה גדולה אשר בסיסה סוציאלי?

  5. ק. טוכולסקי :

    אורי
    אני מאמין שאם נעבוד למען מפלגה שכזו ונארגן את השטח נרים גם הפגנה.
    זה עניין של החלטה, הפגנות האחד במאי סחפו אלפי אנשים שבאו להפגין כלכלה אבל זה לא מספיק.
    השמאל הישראלי יחזור לשלטון רק כאשר הוא יתחבר למקופחים כלכלית וילחם למען סוציאליזם בראש ובראשונה. מהסוציאליזם נובע מה שיביא גם לפתרון מדיני, סביבתי ואחרים.
    ושוב לשאלתך, כן אני מאמין שאפשר לאחד אנשים למאבק מוצלח תחת דגל כלכלי, אפשר יהיה להרים הפגנות גדולות, אפשר יהיה להקים מפלגה, לייסד סניפים, להוציא עיתון, לארגן חוגים, להגיע לשלטון.
    זאת האלטרנטיבה שהשמאל יכול להציא לאם תרצו ולשמאל הלאומי כאחד.

  6. עודד גלעד :

    תודה תמר, ובמיוחד על הציטוט מאיר העיניים של קינג.

  7. עמרי :

    אני מסכים עם טוכולסקי- הפגנות האחד במאי בתל-אביב ובנצרת היו ממש ענקיות (לא הייתי באחרות). ההפגנות האלו אורגנו והובלו על ידי מאות ואלפי הפעילים היהודים והערבים של השמאל הסוציאליסטי ה"קיצוני" של חד"ש, מק"י ושותפיהם- בעוד עשרות בודדות (במקרה הטוב) של אנשי השמאל הלאומי ושותפיהם הגיעו לת"א (וחס וחלילה שיגיעו לנצרת- יש בה ערבים! בנוגע לשאר הערים אני לא יודע מה היה).

    באמת אפשר לבנות שמאל חדש סוציאליסטי ולוחם בלי להתחנף למרכז הלאומני ולבעלי ההון.

  8. נועם שיזף :

    התחושה שלי היא שתנועות ורעיונות פוליטיים צומחים מהשוליים למרכז ולא להפך. המרכז הוא אדיש ולא יוזם, והוא נוטה לעלות על רכבות פוליטיות באיחור.

    מכאן הטעות של אלדד יניב ושמואל הספרי. הם יצאו בקמפיין נגד השמאלנים, וככה אותם כמה אלפי שמאלנים – שבאמת באים לכל ההפגנות באופן די קבוע – ידעו שהם לא רצויים אתמול בכיכר ציון ופשוט לא באו ונוצרה התמונה העגומה שראינו. אם יניב, הספרי וטאוב היו מנצלים את מעמדם דווקא ללגיטימציה של ההפגנות בשייח ג'ראח (לדוגמה) בעיני הקהל הלאומני שלהם, הם היו יכולים לקחת חלק בשינוי אמיתי וביצירת קואליציות פוליטיות חדשות.

    אגב, שווה לקרוא את הפוסט המצוין בבלוג של תום על משמעות התווית הקיצונית:
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=2894

    ותודה על הקרדיט.

  9. אלי סתוי :

    לטוכולסקי היקר
    נושא שיחה ודיון משותף לחבריך הקרובים ולך ,לצורך הצגתו בפני הח"כ הכי מפרגן והכי מייצג לכיוון הנכון שאתה מושך אליו,לוקח לנו לנסות ולגבש לצערנו הרב כבר כמעט חודש ועדיין לא רואים את האור, ואולי מפה מתחילה הבעיה.

  10. ק. טוכולסקי :

    אלי שיתן הח"כ הנכבד תאריך ונסגור עניינים. פשוט שיתן תאריך לא צריך יותר מזה, מי שיכול לבוא כבר יבוא.

  11. מתפקד העבודה :

    עד שהחברים האומללים במפלגת העבודה ישכילו ויפנימו , שלמעשה הם קורבנות תמימים ואומללים של השתלטות מגמתית עויינת ,זה כנראה יהיה מעט מדי ומאוחר מדי.

  12. רני :

    ברבורי סרק. העם לא מעוניין בסוציאליזם. אולי העם טיפש אבל זה מה שיש.
    פרץ הצליח בקושי לעבור את אחוז החסימה כאשר רץ בראשות מפלגה שהיא בדיוק חלומם הרטוב של הטוכלסקים למינהם.

  13. לעמרי :

    ג"נ – השתתפתי בצעדת 1 במאי בי"ם (עם הבן שלי בן השנה וחצי, זו פעם שניה כבר בשבילו). לסמול הלאומי לא שקלתי אפילו ללכת.

    אני לא חושב שזו חוכמה להשוות בין מס' המפגינים בכל עצרות ה-1 במאי בארץ ובין זו של הסמול הלאומי.

    ראשית, הרבה יותר קל טכנית להיות בהפגנה בעיר שלך. לכן ברור שאם אתה עושה כמה אירועים בו זמנית בכמה מקומות תוכל לקבל יותר תומכים בסה"כ. מצד שני נכון שגם השוואה בין אירוע 1 במאי בירושלים ובין עצרת הסמול הלאומי אינה הוגנת, כי באחרונה היו הרבה יותר שבאו מת"א. השוואה הוגנת במקרה כזה אינה אפשרית.

    שנית, לפחות בירושלים, חלק גדול מאוד אם לא רוב בנוכחים היו בני נוער מתנועות נוער. להביא 100 בני נוער עתירי הורמונים מהתנועה הרבה יותר קל מלהביא 100 אנשים בלתי מאורגנים, וכמובן לראשונים אין בכלל זכות הצבעה.

    שלישית – וזה אולי הכי חשוב: הפגנות ה-1 במאי בערים היהודיות הן מספיק פלורליסטיות כך שיוכלו לצעוד בהן ביחד מצביעי חד"ש ודע"מ עם מצביעי קדימה-עבודה שדעותיהם הקונקרטיות בציר קפיטליזם-סוציאליזם רחוקות מאוד מהסוציאליזם כהגדרתו.

    לעומת זאת, באירוע של הסמול הלאומי אנשי חד"ש ושמאלה בוודאי ידירו את רגליהם, וכנ"ל גם ציונים מצביעי עבודה/מרצ/הירוקה-מימד שחושבים שיש לתת קדימות לנושא הכלכלי-חברתי על פני זה המדיני, וסולדים מקמפיין השנאה של הסמול הלאומי.

    מסיבות אלה להסיק ממספר הנוכחים המרשים באירועי ה-1 במאי על מספר המנדטים העצום האפשרי למפלגה סוציאליסטית אדומה – שמאל אמיתי כמו באירופה, שותפות אמיתית של יהודים וערבים – זה פשוט לא רציני.

    להזכירך, קיימת כאן מפלגה שזה פחות או יותר מה שהיא עושה כבר עשרות שנים, והיא קיבלה הפעם 4 מנדטים, מתוכם פחות מאחד של קולות יהודים. חד"ש מכריזה בכל פעם שהיא השמאל האותנטי היחיד (וזה נכון), אבל הציבור, בייחוד היהודי, מסרב לקנות את הסחורה שלה.

    זה כמובן מצער, מכיוון שמדובר במפלגה הרבה יותר חיובית מנקודת מבט סוציאל דמוקרטית (אם סופרים את הצבעות הח"כים והחוקים שיזמו) מהעבודה-קדימה, השאלה מה אפשר לעשות.

    אם בשביל לגרוף עוד קולות של יהודים תנסה "למהול" את ברכה-סוויד-אגבאריה בצירוף של פרץ-מלכיאור-גילאון-יחימוביץ' (או כל יהודי-ציוני אחר) בצמרת הרשימה, התוצאה תהיה בריחה של רוב מצביעי חד"ש לחיקן של המפלגות הערביות. בנוסף, פעילים סוציאליסטיים נלהבים של חד"ש (יהודים וערבים) יתמרמרו מאוד מכך שהדגל האדום הופך לאדמדם-לייט שכזה.

    סימנים לכעס שכזה היה אפשר לראות בביקורת בתוך חד"ש על השתתפות דב חנין ביוזמת "אפשר אחרת" להידוק השת"פ בין תנועות שמאל שונות (יוזמה של פעילים צעירים במרצ, חד"ש והתנועה הירוקה).

    לכן לצערי אין מנוס מהפרדת כוחות. חד"ש תמשיך לעשות את הדברים הנפלאים שלה עם קהל הבוחרים שלה, וכדי לקחת עשרות אלפי קולות מהליכוד-שס-העבודה-קדימה תצטרך מפלגה שהיא ציונית וסוציאל-דמוקרטית.

    אם לא תקום מפלגה כזו עד הבחירות הבאות, אני כמובן אצביע לחד"ש (אעפי שאני ציוני), אבל בכך אני מצמצם את היכולת שלי להביא עוד מצביעים למפלגה שלי לבערך אפס.

    איתי

  14. כוח מרכזי – תיעוד עלייתה של "אם תרצו" « מאסף :

    […] הקרב על המרכז – "אם תרצו" מול "השמאל הלאומי&quot… – תמר זנדברג, עבודה שחורה, 16 במאי, 2010. […]

  15. דנדו דוד :

    יש פתרון ודי להמצאות ולחוכמות – וקוראים לו שלי יחימוביץ.
    השמאל נופל כי זה חבורה של אינדבידואליסטים שהשכילו עצמם לדעת וכל אחד חושב שהוא חכם – די! רובנו מטומטמים.
    אולי פעם אחד נמדוד מישהו לפי מה שהוא עשה ולא לפי אם הוא אמר בדיוק מה שאני חושב? קצת ענווה!

    שלי יחימוביץ עושה במשך שנים רבות את מה שכולנו רוצים שייקרה, למה לעזעזל צריך לחשוב בכלל? לעמוד מאחוריה ומיד! בלי סייגים, לתת לה את הכח להוביל!

    זה כולל גם את הפוליטיקאים וגם את הדוברים, גם את הבלוגרים וגם את הקוראים – לתת לשלי את הכח. היא רוצה שנתפדק – נתפקד. היא רוצה שנצא לרחוב – נצא לרחוב. נתגייס ונהיה חיילים בצבא השמאל ונבחר לנו רמטכ"ל שהוכיחה את עצמה, הרמטכ"לית הראשונה – שלי יחימוביץ.

  16. ק. טוכולסקי :

    דנדו
    שלי יחימוביץ בדרך לשום מקום, זה יקח עוד כמה שנים עד שהיא תשלים את תהליך ההתברגנות שלה אבל לצפות ממנה או לצורך העניין מכל סוליסט אחר לישועה זה די מגוחך. גם אם היא תשאר שלי האדומה של הוועדים הגדולים עד תום הקריירה הפוליטית שלה, אהבתה לבדידו באור הזרקורים והעדפתה להקים קואליצית רגעיות עם חברי כנסת ממפלגות אחרות כתחליף לבנייה של מחנה ס"ד בעבודה, מחסלים כל תקווה ממנה.

    איתי, בוא ונניח שאתה צודק שמפלגת שמאל סוציאליסטית יהודית ערבית תהיה מפלגת נישה, בוא ונניח שגם אם היא תגיע להשגים היא לא תצליח יותר ממפלגת הלינקה בגרמניה ולא תעבור לעולם את רף עשרת האחוזים. המצב היום יותר טוב?

    אני יותר אופטימי ממך, נכון, מפקד ארגזים שדרך אגב מעולם לא הצלחנו לעשות לצורך השתלטות על העבודה יהיה יותר קל. אבל אנחנו לא מסוגלים כנראה. אז אולי הגיע הזמן להגיד, בואו ננסה, מפלגת נישה ואם יש לנו מסר אמיתי שבאמת יכול להועיל לציבור אנחנו נגיע איתו לציבור בהרבה עבודה קשה.

    דרך אגב
    אני הבאתי לא מעט מצביעים לחד"ש, חברה מהמילואים לדוגמא, חברה מהעבודה, קרובי משפחה חברים, ותיקים ועולים, מזרחים ואשכנזים. זה לא קשה כמו שזה נשמע.

  17. דנדו דוד :

    טוכלסקי – שלי יחימוביץ היא הדרך היחידה להביא את עצמנו למרכז – תאהב את זה או לא.
    צא מהסרט של המבין הכל. בנתיים אתה לא חבר כנסת ולא העברת שום חוק, שלי יחימוביץ לעומתך כן.

    תיתן צ'אנס, למי נתת צאנס עד היום? לאף אחד. כי אתה תמיד מוצא מישהו שמדבר יפה (רמאי או סתם קיצוני).

    פעם אחת תילך עם קול ההיגיון הבריא ותתמוך במי שבמשך שנים מביאה לפועל את מה שאתה טוען שאתה מאמין בו.

    היא לא נחמדה ולא סימפטית אלא מנהיגה והיא הוכיחה את זה, בניגוד לברק שהוא נחמד וסימפטי אבל הוכיח שהוא נוכל.

  18. תמי זנדברג :

    הגעתי למחשב באיחור היום, ואין לי הרבה להוסיף מלבד תודה לכל המגיבים. אני חושבת שאני מסכימה עם כולכם, וזה די מפתיע בהתחשב בכך שאתם לא מסכימים זה עם זה :).

    אבל, כמאמר הקלישאה, אני באמת חושבת שאחת המשמעויות המרכזיות של הדיון הזה היא בעצם קיומו. לי לפחות זה עוזר לחדד את המחשבה.

  19. ק. טוכולסקי :

    דנדו, מנהיגה של מי? מנהיגה צריכה מונהגים מחנה, מספרי שניים ושלוש, יורשים, שלי נאמנה לברק, לעיני, להרצוג, את מי בדיוק היא מנהיגה.

    מנהיג לא נרתע מעימותים עם מוקדי כוח אחרים, שלי מגינת זכויות העובדים לא נכנסת למאק למען זכויות עובדים זרים בשביל לא להרגיז בוחרים בפריימריז, זה נשמע לך מאוד מנהיגותי?

    החקיקה של שלי בטלה ביים לעומת החקיקה של רן כהן לדוגמא וגם רן כהן לא הצליח לצערי הרב להפוך מפרלמנטר מוכשר למנהיג המונים.

    רן כהן עבד הרבה יותר קשה ובצורה יסודית והחוקים להם היה שותף עשו כאן מהפכות. רק מה לא היו לו קשרים בתקשורת כמו ללי יחימוביץ שכל הצעת חוק שלה זוכה לפרסום רב מחבריה.

    אני הלכתי עם שלי הרבה זמן וסתמתי את האף ועצמתי את העיניים. ראית מה היא ענתה לי כשקראתי לה להנהיג. אין מה לעשות, אחרי נעורים בעל המשמר ופלירט עם חדש שלי התחילה לחתור ימינה, ומסעה לשם עוד לא תם.

    סוציאלדמוקרטיה זה יותר מזכויות עובדים, זה הומניזם, זה אינטרנציונליזם, אחוות עמים, היום זה גם מודעות סביבתית. היכן נשמע ברמה קולה של מנהיגתך המהוללת בנושאים אלו?

  20. ק. טוכולסקי :

    ודרך אגב היא מאוד נחמדה ומאוד סימפטית, בהחלט פרלמנטרית מוכשרת ואישיות בעלת יכולת ריטורית טובה מאוד, רק מה לעשות לא מנהיגה.

  21. אלי סתוי --ציר מפלגת העבודה :

    טוכולסקי כרגיל צודק ובמיוחד נכון הניתוח שלו לגבי שלי יחימוביץ, שלא לדבר על חוסר נסיונה הפוליטי שנרכש בשנים בהם היתה שדרנית רדיו וטלויזיה עם כל הכבוד.

  22. אורי אביגור :

    אחי הכתבה עם אלדד יניב וש. הספרי , היתה לי הרגשה שהם הולכים על שמאל דורס הומניסטים ומתחרה עם הימין על משבצת הנאמן המשקיע והציוני הכי ציוני , לא התרגשתי כשהם שילבו ידיים להפגנה , כי אני עוד מחכה ל"וויץ" הלאומ(נ)י שהם יוציאו בעת מצוק

  23. איציק יאפ :

    זה הורס אותי, עוד מאמר פה הוביל לויכוח על שלי יחימוביץ'.

    בואו נסגור עניין, יש הרבה שלא אוהבים את העובדה ששלי עושה מעשים שבעיניהם לא כשרים בשביל להשיג כוח שיאפשר לה להשיג את מה שהיא רוצה.

    שלי לא יכולה לפעול לבד ולכן היא מתחברת עם מי שיש להם כוח. אחרת, היה לה כוח ששווה בערך לכוח שיש עכשיו לתנועה ירוקה-מימד. וברור שבשביל זה צריך להיות פוליטיקאי ולעשות דברים שהם… לא נחמדים.

    אני לא חושב שיש איזושהי סיבה ששלי הגיעה לפוליטיקה כדי להיות "כלום", או כדי לעשות רושם על החברים שלה או כדי לצבור כוח משחית שיכין לה את הקרקע למתי שתפרוש.

    שלי יחימוביץ', גם אם היא מתעסקת בעניינים שנראים כזוטות, כמו הזכות לעובדים ללכת לשירותים – היא עושה דברים כאלו. היא יוצרת הד ציבורי היא יוצרת דעה ציבורית. אנשים מתחברים אליה ואל מעשיה ולאט לאט אל דעותיה.
    מי שכותב פה, חכם ומשכיל ומלומד ובעל ידע ככל שיהיה (ובהחלט יש פה כאלו), יש לו הרבה פחות השפעה משלי על דעת הציבור.

    ואם לקשר את מה שכתבתי לנושא הדיון – הדבר שיש ל"קיצוניים" במשותף, ובשונה לאלו שבמרכז ולצערי אפילו בשונה מאלו שפה, זו אחדות דעים וראיית כל האמצעים כשרים להגת המטרה.

    הם לא מתווכחים בינם לבין עצמם ושמים רגל בינם לבין עצמם לגבי האם האנשים שבתוכם מתאימים בצורה מושלמת לאידאולוגיה או לא – הם יודעים שכך ומתווכחים בינם לבין עצמם מהי הדרך הטובה ביותר "לחסל את היריב".

    אנחנו לא נילמד מהם לפחות את זה?

  24. מתפקד העבודה :

    לדנדו דוד כנס ותבין מי היא ח"כ שלי יחימוביץ האמיתית. ומי הם חבריה.
    http://glz.co.il/newsArticle.aspx?newsid=62273

  25. הקרב על המרכז - בין אם תרצו לשמאל הלאומי @ בכיכר מול השמש :

    […] הטור השבועי בעבודה שחורה והפעם – […]

  26. דנדו דוד :

    עבודה זה דבר מלוכלך ולכן כל מי שעובד מתלכלך.
    מי שיספר לי שהוא רוצה אנשים נקיים הוא פשוט לוקה בשכלו. עמיר פרץ ושלי יחימוביץ התלכלכו, אבל הם השניים הראויים ביותר בכנסת הזאת.
    עמיר פרץ היה ונפל, הגיע הזמן שיהיה חכם וגדול וייתן את הכח לשלי, למרות ההתנהלות שלה כלפיו; שהוא יעשה את הצעד הראשון ושהיא תעמוד בראש.
    רק שלי יכולה.

  27. אלי סתוי ציר העבודה :

    דנדו
    אתה נאיבי,ששלי תחליף את עמיר פרץ
    שלדעתה הוא הסוס הישן והמותש \בעופר עיני הסוס החדש והמבטיח. אתה באמת חושב
    שלפרץ יש פה השפעה על שלי או שיקול דעת כל שהוא.

  28. דנדו דוד :

    לגבי עיני שלי יחימוביץ נוהגת בגאונות. גם אם הוא דרעק, הוא עדיין יו"ר ההסתדרות, ככזה הוא יושב בעמדות מפתח ואי אפשר להתעלם ממנו כי עמיר היה פעם שם.
    מי שמתנהג בילדותית בנושא הוא עמיר פרץ שלא מבין שבפוליטיקה אתה מתנהל מול שווים ולא מול עבדים, במובן הזה הוא חוטא את אותו חטא כמו ברק.
    הוא רוצה לחזור להיות רלוונטי – שיוריד את הראש ויאמר שהוא מאחורי שלי יחימוביץ.

  29. רביב נאוה :

    דנדו,
    דווקא בגלל שבדעותיי כלפי שלי יחימוביץ' אני יותר קרוב אליך מאשר אל טוכולסקי, נגיד, אני חושב שההערצה העיוורת שאתה מפגין פה לא תורמת לה. אין שום "צו גורל אלוהי" שמסמיך אותה להנהגה, זה משהו ששייך למפלגות אחרות ולעולם מושגים אחר.

    ואיציק צודק, "שלי יחימוביץ'" לא יכולה להיות תשובה אולטימטיבית לכל נושא שעולה פה לדיון. (גם "עמיר פרץ" לא).

  30. אלי סתוי ציר העבודה :

    ביוזמת עבודה חדשה למען המדינה ,המסר המרכזי למתפקדי העבודה החדשה היא שעדיין קיימת בתוך מפלגת העבודה התקווה והאמונה ,שניתן ליישם במדינת ישראל את כל מצע מפלגת העבודה הס,ד, בהצלחה יתרה ,מבלי להעזר במנופים הסרטניים והאנטי דמוקרטיים של קשרי הון ושלטון.

    כנסו, הצטרפו והשפיעו.

    http://www.facebook.com/pages/bwdh-hdsh-lmn-hmdynh/117353358292862

  31. דנדו דוד :

    לא מדובר בנאמנות עיוורת אבל כן מדובר בחבירה לקבוצה בראשות שלי יחימוביץ.
    במסגרת הקבוצה צריך לתת חבל למי שאתה מאמין בו, אתה צריך לתת לו כמה שנים טובות ולבחון אותו לפי המעשים.
    אם זה לא יהיה ככה נמשיך ללכת אחרי דברנים יפים ונוכלים שלא עושים דבר חוץ מלמרוח אותנו ולרמות.
    שלי לא מרמה, שלי לא מורחת. שלי עושה ועשתה דברים טובים ולכן אני הולך אחריה.
    אני אפתח את עצמי למחשבה מחודשת עוד שלוש שנים או אם יקרה משהו מטורף.
    לאדם שכל היום מחפש מי שבדיוק בדעות שלו קוראים בשמות כמו "אופורטוניסט", "לא נאמן", "גיס חמישי" – אני לא מאלה

  32. עירד ניסים :

    לשמוע מתמי זנדברג טרוניות על כך שכולם מתחרים על המרכז, ושאין חידוד ערכים זה פשוט בדיחה משעשעת.
    היכנסו ל"הרשת", החוג הפוליטי הקיקיוני שהקימה. מה תמצאו שם? שאיפה להצטרף לקדימה(!), רצון להגיע לקהלים מהמרכז, וטשטוש מוחלט של ערכי שמאל סוציאל דמוקרטיים. כולל מצגת שמפרטת כיצד חברי "הרשת" ישיגו תקציב כדי להופיע בתקשורת (יש פירוט: 200 אלף שקל, בשביל אזכור אחת לחודש או אחת לשבוע), אבל לא מפרטת עיקרון אידיאולוגי אחד שלשמו ישיגו את אותה חשיפה התקשורתית. חידוד ערכים נהדר.
    גברת זנדברג, אולי תפעלי למען הישג אחד בכהונתך בת השנה וחצי במועצת תל אביב, לפני שאת קופצת בגמלוניות לזירה הפוליטית הכללית. אין לך מה להציע, אז לפחות אל תסתרי את עצמך כל שלושה חודשים.

  33. בככר מול השמש - הקרב על המרכז – בין אם תרצו לשמאל הלאומי :

    […] הטור השבועי בעבודה שחורה והפעם – […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.