חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

הכל אודות ביטול ויסקונסין – ראיון עם ברברה אפשטיין

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, ראיון החודש ב 12.05.10 6:05

בראיון עם ברברה אפשטיין, מנכ"לית העמותה לסינגור קהילתי, נחשף שיתוף הפעולה בין נבחרי הציבור לבין הפעילות הציבורית בשטח שהוביל לביטול תכנית ויסקונסין. הראיון חושף את דרכי המאבק, את הסכנות הגלומות בתכנית הנוכחית ואת הנחישות להמשיך במאבק נגד הפרטת הסמכות השלטונית
ראיינה: דליה בלומנפלד

מיהם הגופים הפועלים כיום נגד תכנית ויסקונסין?

מדובר כיום בארבעה גופים הפועלים במשותף נגד התכנית:

  • העמותה לסינגור קהילתי,
  • האגודה לזכויות האזרח,
  • שומרי משפט –  רבנים למען זכויות אדם,
  • הקשת הדמוקרטית המזרחית.

השותפות היא בין הגופים כשכל גוף מביא את הידע הספציפי שבתחום מומחיותו. הפעלת המומחיות של כל גוף בתחומו היא סוד ההצלחה של הפעילות. "האגודה לזכויות האזרח", למשל, מסייעת בידע המשפטי. "העמותה לסינגור קהילתי" למשל, מסייעת בידע בתחום העבודה הקהילתית ובניהול קמפיינים קהילתיים.

הפעילות בכללותה מתמקדת בפעילות בשטח, בפעילות ציבורית בקרב חברי כנסת ובפעילות משפטית. "האגודה לזכויות האזרח" עוזרת בניסוח הצעות חוק, בפניה לבג"צ. לאחרונה, בעקבות פקיעת תוקפה של תכנית ויסקונסין, הודיע משרד האוצר על הפסקת שירותים תומכי עבודה. הכוונה היא לתשלום לגני ילדים ומענקי התמדה. בעקבות זאת פנתה האגודה למשרד התמ"ת ולאוצר בשם כל הארגונים, והיא פועלת למנוע את רוע הגזרה.

מה יש לגופים האלה נגד תכנית ויסקונסין, ממה החשש?

ההתנגדות לתכנית היא ממספר טעמים:

א. ההתנגדות היא להפרטה של סמכות מדינתית.
מזה שנים מתנהלת מדיניות של הפרטה והעניין הוא שהתכנית הזו הולכת צעד אחד קדימה. מעבר להפרטת העבודה ולהעברתה למיקור חוץ, מפריטים בתכנית ויסקונסין את הסמכות השלטונית של המדינה לממש לאזרחיה את הזכות החברתית, "קצבת הבטחת הכנסה". "ויסקונסין" מעבירה את הזכות הזו לידיהן של חברות פרטיות, שהן המפעילות את שיקול הדעת אם לממש זכות זו לאזרחים הנזקקים. בהפרטת שיקול הדעת מופר החוזה החברתי שבין המדינה לאזרח, לכך מתנגדים הגופים הפועלים נגד התכנית.

ב. ערך הזכות לקיום בכבוד הופך מותנה בשיקול דעת של חברה פרטית

לפי התכנית, אזרח יקבל הבטחת הכנסה בתנאי שיעשה מה שחברה פרטית תבקש ממנו לעשות.  יש שהבקשות הן בלתי סבירות. החברה הפרטית מציגה דרישות שאין להן קשר ישיר למיצוי כושר ההשתכרות. למשל, הדרישה לבוא למשרדי החברה ולשבת שם מספר רב של שעות בלא לעשות דבר.

ג. תפיסת העולם של התכנית היא של "עבודה תחילה"
המטרה המיידית היא למצוא לאזרח כל עבודה שהיא. במקרים רבים עבודה חלקית בשכר נמוך, ללא קידום בהכשרה מקצועית, ללא השכלת יסוד וללא ידיעת שפה. התכנית אינה דואגת לתנאים מקדמיים, אלא פועלת להשמה בעבודה בלבד. לא חשוב אם העבודה היא מזדמנת, אם יש לעובד הכשרה לכך, אם הוא מתאים. עבודה אמורה להביא כבוד לבעליה, ולהעלות את הדימוי העצמי של העובד, זה נכון. אך מציאת עבודה באופן מיידי ללא התאמה לעובד ולהעלאת כישוריו, מותירה אותו בעוני ואינה מקדמת אותו בשוק התעסוקה.

ד. פיילוט להפרטת מערכת הביטוח הסוציאלי במדינת ישראל
הגופים המתנגדים חוששים שתכנית ויסקונסין משקפת את מטרתם ארוכת הטווח של הממשלה ומשרד האוצר להפריט את שירותי מערכת הביטוח הסוציאלי האישי. הם רואים בתכנית ויסקונסין תבנית פיילוט של העברת סמכויות המדינה לגופים פרטיים. הצלחת תכנית ויסקונסין ופריסתה בכל הארץ עלולה לחלחל להפרטת שירותים סוציאליים נוספים כגון: הבטחת הכנסה, דמי אבטלה, קצבת נכות, דמי פגיעה בעבודה (מתאונות דרכים, למשל), קצבת זקנה, קצבת ילדים, חוק סיעוד. במקום פקידים שמועסקים על ידי המדינה ונותנים שירות לציבור, גופים פרטיים שמטרתם רווח כספי יהיו אלה שיתנו את השירות לציבור. כך בהדרגה יבוטל המוסד לביטוח לאומי.

האם צפיתם את ביטול תכנית ויסקונסין כפי שקרה לאחר שוועדת העבודה והרווחה לא הסכימה לאשר את המשך הפעלת התכנית? האם יש לכם חלק בהצלחת ביטול התכנית?

היו תקופות שחשבנו שכן, היו תקופות שלא.  חשבנו שאם נצליח לרוקן מתוכן את הסעיפים הקשים בתכנית, נראה בפעילותנו הצלחה. ידענו שאנו מתמודדים עם כוחות חזקים, מצד אחד אידיאולוגיה פוליטית ניאו ליברלית, מצד אחר שוק של בעלי-הון פרטיים בעלי אינטרסים המשתמשים בעוצמתם.  ראינו עצמנו כדוד במאבק נגד גוליית. חשבנו שאם נצליח לעקר את התכנית – דיינו. זאת, למרות שאנשים שהשתתפו בתכנית ציפו מאתנו שנבטל אותה.

אנו זוקפים את ביטול התכנית לזכות פעילותנו שהתנהלה בשטח ובכנסת, ולזכות הח"כים בוועדת העבודה והרווחה. ח"כ חיים כץ מהליכוד יו"ר הוועדה הוביל את המהלך, ח"כ אורלי לוי מישראל ביתנו הפתיעה בפעילותה הנמרצת, חברי הכנסת, שלי יחימוביץ מהעבודה, אילן גילאון ממרצ ודב חנין מחד"ש פעלו במרץ נגד התכנית. חברי הכנסת בוועדה ראויים להערכה על עמידתם מול הלחצים הפוליטיים שהופעלו נגדם, ועל נאמנותם לעקרונותיהם למען אנשים החיים בעוני.
זוהי תופעה נדירה בכנסת.

איך התנהל שיתוף הפעולה ביניכם לבין הח"כים?

התחלנו ביצירת אווירה ציבורית נגד התכנית ובהבהרה שהתכנית לא לגיטימית. חלק מן האווירה נוצר באמצעות הערות ביקורת על מאמרים שפורסמו בנוגע לתכנית. העמותה לסינגור קהילתי דחפה מאחור בקריאה ביקורתית של מאמרים. למשל, בעיתון דה מארקר התפרסם מאמר המציין שהשכר הממוצע של משתתפים בתכנית מגיע ל-3200 ₪ בחודש. קריאה ביקורתית של נתון זה מלמדת ששכר נמוך כזה אינו מחלץ מעוני את המשתתפים בתכנית שמטרתה המוצהרת היא לחלץ מעוני. כיוון שמטרת התכנית אינה מושגת, אין בה טעם.

בהמשך הצגנו עובדות מהשטח שמראות שההסברים של התומכים בתכנית אינם נכונים. למשל, הוצאנו לאור את חוברת א' המפריכה את טענות התמ"ת בתקשורת, ומציגה את הבעיות בתכנית.

כמו כן, פרסמנו תיעוד של מקרים בחוברת עדויות, הנקראת "עדויות בגוף ראשון", ובה הוצגו סיפוריהם האישיים של ארבעה עשר ממשתתפי התכנית.

תמיכה מכתבות של עיתונאים חוקרים עזרה לנו להפיץ את מסרינו. אחת הבולטות בהן היא תכניתו של חיים ריבלין, המראה את משתתפי התכנית מגיעים למשרדי החברה ויושבים שם שעות ללא מעש. השהות של המשתתפים במשרדי החברה המפעילה אינה תורמת להם דבר, כל מטרתה היא שהחברה תקבל מהמדינה את הכסף שאינו מגיע לה.

דבר נוסף שעשינו היה תיעוד ופרסום מידע על מקרים של הטרדה מינית בתכנית שהראה את הנזק שגרמה התכנית למספר משתתפות בה.

את העובדות ואת העדויות העברנו לח"כים ולחברי הממשלה והם המשיכו בפעילות במסגרת תפקידם.

כמו כן פעל הסיוע המשפטי של התכנית, שפרסם דו"חות המעידים על ליקויים. גם המידע הזה הועבר לנבחרי הציבור.

מה לדעתך יקרה עתה לאחר שתוקף התכנית פג?

הממשלה בהלם. לא האמינו שהתכנית תתבטל ועכשיו מתחילים להיערך ולבנות אותה מחדש. אנו מקווים שייקחו בחשבון את הביקורת שהוטחה נגד הליקויים.  רה"מ נתניהו מדבר על רשות ממלכתית לתעסוקה. רעיון כזה כבר עלה בוועדת דינור. העמותה לסנגור קהילתי מסכימה רעיונית לרשות כזו כיוון שהסמכות היא בידי המדינה אך צריך לבדוק את הפרטים.

נתניהו הבטיח שתיבנה חלופה ארצית לתכנית ויסקונסין על ידי משרד התמ"ת, למה כל כך חשוב לו להעביר את התכנית? מה לדעתך עומד מאחורי נחישותו להעביר אותה?

תכנית כזאת קיימת במדינות אחרות, אפילו בסקנדינביה. ישראל לא רוצה להיות שונה בכך. כמו כן רה"מ נתניהו מעוניין שישראל תיכנס לארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי OECD.

מה שחשוב לנו הוא שהתכנית תדמה לתכניות נאורות לשילוב בעבודה ולא לאלה שכל מטרתן היא חסכון בקצבאות. קיומה של תכנית כזו משקף את ההבנה שנחוצים כלים מיוחדים לשילוב קבוצות שוליים בחברה, אך צריך לבצע התאמה למשתתף. דינו של אקדמאי שונה מזה של מובטל. דינו של עולה שונה מזה של אם חד הורית. כמו כן צריך להשקיע בפיתוח התעסוקה.

יש אנשים שחושבים שתכנית כבר נרקמה במסתרים ומה שנותר הוא לפרסם אותה. מה את חושבת על כך?

נכון, הסמנכ"ל לתעסוקה בתמ"ת עשה עבודת מטה, אך היא אינה מוכנה. במשרד התמ"ת הופתעו מסגירת התכנית, הם עשו במסתרים להרחבתה. משרד התמ"ת אינו מחויב ל"אורות לתעסוקה", הם יכולים ליצור תכנית אחרת, שתהיה טובה יותר או גרועה יותר.   הגופים הפועלים נגד התכנית נחושים להמשיך במאבק נגד תכנית גרועה.

מהם גלגולי תכנית ויסקונסין ואיזו עמדה נקטתם כלפי גרסאותיה?

התכנית הראשונה נקראה מהל"ב (מהבטחת הכנסה לתעסוקה בטוחה) ונמשכה שנתיים.

החברות המשתתפות תוגמלו על סמך חסכון בקצבאות. כלומר הקצבה שנשללה מ"סרבנים" הייתה הרווח של החברה. יותר קל  לשלול קצבה מאשר לדאוג להשמת עובד.

הגופים המתנגדים לתכנית החתימו נגדה 80 ח"כים. זה היה איתות לרה"מ דאז אולמרט שדאג להקים את ועדת דינור. הוועדה גיבשה תכנית שהתחשבה בחלק מנקודות הביקורת שהובעו נגדה, אך לא בנקודות הבסיסיות. המשיכו להאשים את הקרבן, את המובטל, ולא התייחסו אל מצב שוק העבודה.

התכנית השנייה נקראה "אורות לתעסוקה".

  • התגמול לחברה השתנה. מתגמול חסכון בקצבה לתגמול על השמה בעבודה (אך לשמונה חודשים בלבד, תופעה שיצרה שיטה של דלת מסתובבת).
  • העסקת רופאי התכנית (שהמליצו על הקטנת שעות, כתבו מכתבי מחלה) השתנתה מהעסקה על ידי החברה אל רופאים ציבוריים.
  • עמותת סנגור קהילתי קיבלה גושפנקא לזכאות לייצוג משפטי בועדות ערר, תופעה שלא התקיימה בתכנית בגרסתה הראשונה. שם לא קיבלו ערעורים שלה נגד שלילת קצבאות.
  • אזרחים מעל גיל 45 הוצאו מהתכנית.
  • באורות לתעסוקה היה תגמול על שלילה פאסיבית. תוגמלה על עובדים שעזבו את התכנית כי לא יכלו יותר.
  • תכנית אורות לתעסוקה הייתה תכנית ניסיונית ללא הארכה שהופעלה בארבע ערים.

הביקורת על "אורות לתעסוקה" מצד הגופים המתנגדים הייתה בשלושה עניינים:

  • הסמכות השלטונית על  האחריות למובטל עדיין נותרה מופרטת.
  • התכנית לא סיפקה הכשרה מקצועית או השכלת יסוד.
  • אין מדיניות תעסוקה שתדאג להקמת מקומות עבודה.

מי הן החברות המפעילות את התכנית ומי מרוויח מהתכנית?

החברות המפעילות הן שותפויות של חברות בינלאומיות עם חברות בישראל.

  • באשקלון למשל, החברה הבינלאומית היא מקסימוס מארה"ב בשותפות עם חברת ors  בישראל.
  • בירושלים חברת a4e מאנגליה בשיתוף עם חברת אמין בישראל,
  • בחדרה פועלת החברה הבינלאומית אג'נס מהולנד
  • בנצרת פועלת חברת אג"ם מהל"ב ('קלדר' מהולנד יחד עם 'מרמנת' הישראלית )

מי שמרוויח הן החברות ומכיוון שמדובר בחברות בינלאומיות חלק מהרווח מועבר לחו"ל.

תקציב ציבורי עובר לידיים פרטיות ואפילו לא בישראל אלא בחו"ל.

מי הן האוכלוסיות הנזקקות לתכנית?

כל מי שאינו משתלב בשוק העבודה:

  • נשים וגברים מהאוכלוסייה הערבית.
  • אוכלוסיה חרדית,
  • אמהות חד-הוריות,
  • עולים חדשים.

צריך ליצור תת קבוצות ולתת מענה נפרד לצרכים של כל סוג אוכלוסיה וזה לא נעשה בשתי הגרסאות של התוכנית. יש ליצור הבחנה בין צעירים לבין אנשים מעל גיל 45, בין חסרי השכלה ובעלי השכלה, בין אזרחים מהמרכז או מהפריפריה שלהם יכולות השתלבות שונות בשוק העבודה.

הבנתי שהתכוונתם להגיש עתירה לבג"צ בעניין התכנית, אך היא התייתרה בשל פקיעת תוקף התכנית. מהם פרטיה ומה הסיבה לכך?

העתירה הוגשה ביום א' וביום ג' בוטלה התכנית. הבג"צ נתן רוח גבית לח"כים להבין את התנהלות תומכי התכנית. ח"כ שלי יחימוביץ הגישה תלונה למבקר המדינה על סמך העובדות בעתירה.

בעתירה העלינו שתי טענות:

  1. המדינה ומפעילי התכנית ניסו להרחיב את התכנית על ידי הוספת אזורי ניסוי, כלומר, הוספת ישובים לארבע הערים (אשקלון, נצרת, חדרה, ירושלים). בעתירה נחשפה אי חוקיות ההרחבה והועלתה הטענה שמדובר בצעד עוקף כנסת, באשר ועדת העבודה והרווחה היא שאמורה הייתה לטפל בעניין.
  2. אי התקינות העקרונית הגלומה בהפרטת סמכות המדינה והעברת האחריות על המובטל לידיים פרטיות.

שופטי הבג"צ הציעו למחוק את העתירה, כי התכנית בוטלה. העמותה לסינגור קהילתי ושותפותיה ביקשו לא לבטל את העתירה עד שיהיה ברור מעבר לכל  ספק שלאור הנחיית ראש הממשלה להכין תכנית חדשה, הוא לא יקים מחדש את ויסקונסין כפי שהיא, אלא יכין תכנית חדשה.

מצדדי התכנית מצטערים על ביטולה. הם טוענים ש-18000 מובטלים הושמו לעבודה. האם זה נכון?

לא נכון. עד דצמבר 2009 הושמו לעבודה במסגרת אורות לתעסוקה 7014 איש ואישה במסגרת של 13269 השמות. היו השמות חוזרות ונשנות של אותם אנשים. הטענה בדבר השמת 18000 אינה נכונה.

למרות שמתחילת תכנית מהל"ב סכומי הכסף שנשפכו על התכנית הם גדולים ביותר, מעל 15 מיליון ₪, השכר הממוצע שמקבלים המשתתפים בתוכנית אינו מוציא אותם ממעגל הנזקקים והעוני. (2791 ₪ לחודש ברמה ארצית לפי חוברת א') 66% משתכרים פחות מ-3000 ₪. 6% משתכרים מעל 5000 ₪ .
מקור המידע: מנהלת התעסוקה בתמ"ת, הגוף שאחראי על התוכנית.

האם את חושבת שצריכה להתקיים תוכנית למובטלים?

כן. המדינה צריכה לקחת אחריות לתת כלים למחוסרי עבודה להשתלב בשוק העבודה. כלים כמו הכשרה מקצועית והשכלת יסוד. עליה להשקיע בשוק התעסוקה ולפתח מקומות עבודה עם שכר ותנאי עבודה הוגנים ולא פוגעניים. אנשים שאינם יכולים לעבוד יקבלו קצבה נאותה ולא מקוצצת. אחריות המדינה יכולה לבוא לביטוי בקיומו של שירות תעסוקה איכותי ומתוגמל כהלכה על ידי המדינה. לא ייתכן שהמדינה תתנער מאחריותה, ותעביר את סמכותה לחברות פרטיות.

מהם הקווים הבסיסיים לתוכנית חדשה וטובה יותר לתוכנית ויסקונסין?

תוכנית טובה יותר צריכה לכלול ארבעה עקרונות מרכזיים:

א. האחריות על המובטל היא של המדינה.

ב. פיתוח מקומות תעסוקה. על המערכת הממשלתית לדאוג לפיתוח מקומות עבודה במקום להאשים את המובטל.

ג. נחוצה הכשרה מקצועית, השכלת יסוד והתאמת המשתתף לעבודה, ולא תוכנית של עבודה תחילה, ללא כל הכנה.

ד. נחוצים שירותים תומכי עבודה (כמו החזרי נסיעות, מימון מסגרות לילדים) כחוק ולא לפי גחמת הפקיד, מה שהיה בתוכניות הקודמות.

הגופים השותפים ימשיכו לעקוב אחר המתרחש, וימשיכו להפעיל לחץ לגיבוש תוכנית נאורה לטיפול בבעיות המובטלים.

תודה רבה על הראיון.

עמותת סנגור קהילתי ושותפותיה ראויות לכל הערכה על דרך הפעולה שלהן, ועל הצלחתן במיגור התכנית.

לקריאה נוספת:

תכנית ויסקונסין בויקיפדיה
מפעילי ויסקונסין באשקלון: שיעור הרווח בישראל אינו שונה מבמדינות אחרות
לא נוכל לספק למשתתפי תוכנית ויסקונסין
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לא האריכה תוקפה של תוכנית ויסקונסין
הסוף לתכנית ויסקונסין – היום יפוג תוקפה
לין דורש משטייניץ: פעל להארכת תכנית ויסקונסין
ח"כ חיים כץ הפסיק את תוכנית ויסקונסין
תכנית ויסקונסין לקראת הרחבה?
כץ הפתיע: סירב לבקשת נתניהו להאריך את תכנית ויסקונסין
קבורת ויסקונסין: משרד התמ"ת מגבש מודל תעסוקה חדש
היערכות הממשלה בעקבות ביטול תוכנית ויסקונסין

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

27 תגובות

  1. מכירה את הנושא מקרוב :

    הרס במקום שיפור ושנוי.
    בכל ארגון מסודר בו מתגלים ליקויים וישנה ביקורת ופיקוח-יכולים להעשות שינויים ואלו אף נעשו בתכנית המבוקרת הזו. אלא שיפי הנפש החליטו להרוס ולהשמיד מבלי לקחת בחשבון את החיובי בתכנית.
    מה שאת מציעה לא שונה בהרבה ממה שהיה. המרכזים המטפלים באנשים "המסכנים" ישמחו להיפטר מהחובה לשלול או לאשר קצבאות-את זאת צריכה לעשות המדינה , שעות על גבי שעות וימים בוזבזו בהליך האישורים , במקום לעשות את העבודה השיקומית עצמה .
    המדינה קבעה קריטריונים אבל הקשתה מאד על המוגבלים האמיתיים. את אלה צריך לפטור מהתכנית ולהקדיש זמן ואמצעים באנשים הנכונים.
    תקנו יותר תקציבים לקורסים רציניים וגם בתחום זה יהיה שיפור.
    אתם מתיפיפים על השכר העלוב שהם מקבלים בתחילת ההשמה בעבודה – מה הציפיה, שאנשים שלא עבדו שנים רבות או נשים שלא עבדו מעולם וזקוקים להכנה לחזרה למעגל העבודה,הם חסרי השכלה ולעיתים כישורים בסיסיים,האם מגיע להם שכר מאד גבוה ? האם במשק עובד נקיון ומפעל מקבל משכורת גבוהה ? האם עבודה קהילתית תחילה כהכנה לעולם העבודה אינה הצעה טובה ?
    על מה אתם מדברים ? מדובר באוכלוסיה נחשלת שאינה מסוגלת בשלב הראשוני להציע הרבה לשוק העבודה .
    אבל לא הזכרת במילה את החשיבות של השנוי החברתי : אדם ידע כי עליו לבצע פעילות כלשהי למען עצמו ומשפחתו ע"מ להיות זכאי לתשלום חודשי מהמדינה וכך אף ידעו ילדיו ולא יתרגלו להיות דור שלי ושלישי לאבטלה וקבלת קצבאות.
    לא שופכים את התינוק עם המים. עשו שיפורים,אבל תתחילו להודות כי הרבה טוב גם נעשה.

  2. דליה :

    לתגובה 1
    גם אלה שאת מכנה אותם אוכלוסיה נחשלת ראויים לקיום מינימלי בכבוד. הבנתי שמדובר בקצבה של כ- 2800 ש"ח. סכום כזה אינו מאפשר קיום מינימלי להוצאות דיור ואוכל. אף אחד לא מדבר על משכורת גבוהה, כפי שאת מציגה בתגובתך.
    השינוי החברתי שאת מדברת עליו הוא ביטול מדינת הרווחה ויצירת ג'ונגל. מי שלא יעבוד, שימות מרעב. זוהי גישה דארויניסטית שאינה הולמת מדינות נאורות.

  3. המטרות האמיתיות של התכנית :

    הצגת מטרות התכנית כאלטרואיסטיות היא מסווה למטרות האמיתיות. לפי החוברת שפרסמו הגופים המתנגדים, ושמה "לא אדוני השר" עמ' 12
    (www/maspik.info)כתוב שמטרת האוצר היא לא שיקום השכבות החלשות והוצאתן אל מחוץ למעגל העוני – אלא רק הקטנת השכר הממוצע ושכר המינימום: "קיום של קבוצות שפוטנציאל ההשתכרות שלהן נמוך מחוץ למעגל העבודה והשכר, משפיע על האפשרות לריסון השכר, ולפיכך רמת השכר הממוצע ושכר המינימום הנגזר ממנו גבוהה יותר, וכך גם תמיכות הקיום השונות. כמו כן, גידול במספר מקבלי תמיכות באמצעות מערכת הביטוח הסוציאלי מונע אפשרות להפחתה של עלות העבודה בגין הצורך בהגדלת מימון ההוצאה הסוציאלית."
    המטרה האמיתית היא להקטין את הוצאות הממשלה ואת עלויות העבודה.
    מטרה שנייה שצוינה בראיון היא הפרטת מערכת הביטחון הסוציאלי. תכנית ויסקונסין היא תכנית ניסוי שאם תצליח תוביל לתוכניות דומות נוספות להפרטת שירותי הביטוח הסוציאלי. בסופו של דבר יבוטל המוסד לביטוח לאומי.
    דליה

  4. נדב פרץ :

    ל'מכירה את הנושא מקרוב':
    מה שאת אומרת לנו זה שצריך תוכנית של רווחה לעבודה.
    אני לא חושב שיש מישהו שחולק על הצורך בתוכנית כזו – גם לא ברברה.

    אבל בישראל לקחו את הגרסא המרושעת ביותר והאכזרית ביותר של התוכנית הזו שהומצאה אי פעם – זו שיושמה בוויסקונסין, שהייתה אכזרית גם בסטנדרטים אמריקאיים – ואז הפכו אותה לקצת יותר אכזרית.

    הסיפא של דבריך מגלה את שורש הבעיה: המטרה של התוכנית היא לא לסייע לאנשים להיחלץ ממעגל העוני, היא 'לחנך' אותם. וכל עוד המטרה היא 'לחנך' – התוכנית תהיה אכזרית.
    זאת בניגוד לתוכניות – גם בארץ – שהראו שכשבאים בגישה שאומרת שאנשים רוצים לעבוד, ורק צריך לסייע להם – אפשר להשיג אחוזי השמה גבוהים יותר משל ויסקונסין, במחירים לא גבוהים בהרבה.

  5. תמי :

    כפי שנאמר יש דרכים אחרות שמדגישות יותר את הפיתוח האופק התעסוקתי ולא את שלילת הקצבה.
    מודלים קיימים גם בעולם אבל יש כמה תוכניות, וולנטריות, שמופעלות בארץ ויש להם אחוזי הצלחה גבוהים יותר.

  6. דליה :

    תמי
    את מוכנה לתת מידע על התוכניות הוולונטריות הללו?
    את יכולה להסביר מדוע מתעקש רה"מ דווקא על יישום תוכנית ויסקונסין?

  7. נדב פרץ :

    דליה: כאן, פרק 15.

    פורסם בזמנו בעבודה שחורה.

  8. דליה :

    נדב
    קראתי את החוברת. קישור לחוברת מופיע בראיון. ראוי שהציבור יתוודע לתוכניות המוצלחות הללו.
    התוכניות הן:
    "בכוחות עצמך" מופעלת על ידי אגף הרווחה בירושלים, ובמסגרתה זוכות 134 נשים חד הוריות למימון ללימודים או פתיחת עסק, מימון מסגרות לילדים, הכשרה לעבודה וליווי צמוד. עלות למשתתפת לשנה: 15,200 ₪, אחוזי השמה: 70% .
    "פרויקט עידית" – מופעל על ידי אגף הרווחה בדימונה, ובמסגרתו 45 נשים זוכות להשלמת השכלה, סבסוד עלות הטיפול בילדים, השמה בעבודה על פי תכנית אישית וליווי צמוד. עלות למשתתפת לשנה: 38,000 ₪, אחוזי השמה: 88.5% .
    "תכניות תב"ת" – מספר תוכניות המופעלות על ידי הג'וינט בשיתוף עם גורמים עירוניים. בתכניות משתתפים 40,000 איש, והן מותאמות לאנשים עם מוגבלויות, צעירים חסרי עורף משפחתי, עולים חדשים, ערבים וחרדים. במסגרת התכניות זוכים המשתתפים לשירותים תומכי עבודה בהתאם לתכנית, שילוב בעבודה עם חודש הכנה אינטנסיבי, ליווי ומעקב צמוד, והכשרה מקצועית ואימון אישי למשך 3 שנים. עלות למשתתף לשנה: 4,560 ₪ עד 17,100 ₪ בהתאם לתכנית. אחוזי השמה: 70% .
    לעומת התכניות הקהילתיות-עירוניות הנ"ל – בתכנית "אורות לתעסוקה" המופעלת ע"י חברות פרטיות, העלות השנתית למשתתף היא 16,956 ₪ ואחוזי ההשמה עומדים על 28% בלבד.

    עדיין חסר לי ניתוח המוטיבציה של רה"מ לדחוף דווקא את תוכנית ויסקונסין

  9. נדב :

    כל הכבוד לעמותת סנגור קהילתי ושותפותיה, כמו גם לחברי וועדת העבודה והרווחה של הכנסת. מטרת האוצר היתה חיסול השכבות החלשות בישראל, ומה שאתם עשיתם זה פשוט הצלת נפשות. אתם פשוט הצלתם מגורל אכזרי וחלק גדול אף ממוות בטוח, את העניים הנכים והמוגבלים במדינת ישראל, שאותם תכננו באוצר למחוק מעל פני האדמה.

    לא אגזים אם אומר שביטולה של תוכנית ויסקונסין האכזרית והמרושעת משתווה בעיניי לפלישה לנורמנדי. המבצע ההירואי שהביא את הניצחון על הגרמנים. פקידי האוצר הם האוייבים הכי גדולים של אזרחי ישראל, וכל מטרתם להעשיר את חבריהם בעלי ההון העשירים שהשתלטו על המדינה שלנו, וזאת על חשבון אזרחי ישראל.

    ביטולה של ויסקונסין הוא יום חג למדינת ישראל, בניגוד למדינת כל עשיריה, של נתניהו וחבר מרעיו המושחתים והרשעים.

    על כך בהחלט מגיע לכם כל הכבוד. עלו והצליחו והמשיכו במלאכה הקדושה שאתם עושים למען אזרחי ישראל החלשים ביותר וחסרי המגן.

  10. וגם כל הכבוד לדליה :

    על הראיון החשוב והמשובח. כן ירבו

    איתי

  11. עמית-ה :

    אם זכייני ויסקונסין באשקלון צודקים והסיבה לביטול התכנית בישראל היא תרבותית, אני שמח בתרבות שלנו.
    הניצחון האזרחי בו מעטים וחלשים הכניעו רבים חזקים ועשירים משתווה לניצחון דוד על גוליית.
    כל הכבוד לעושים במלאכה מגיע לכם פרס ישראל.

  12. נדב פרץ :

    דליה: שמעתי לאחרונה את ד"ר אשר בן אריה אומר דבר חכם.
    הבעיה עם מדידה השוואתית של תוכניות 'רווחה לעבודה' היא שכדי להשוות בין התוכניות, צריך קודם כל להחליט מהי הצלחה. יש המון קריטריונים אפשריים להצלחה:
    * צמצום הסכום שהמדינה מוציאה על קצבאות
    * השמת אנשים בעבודה
    * השמת אנשים בעבודה איכותית לאורך זמן (שזה כמובן שונה מסעיף קודם)
    * שיפור במצבם הכלכלי של אנשים (בניגוד למצב שבו אנשים יוצאים לעבוד בשכר נמוך, ומרוויחים אותו סכום שהרוויחו מהקצבה)
    * חילוץ אנשים מעוני (שונה מסעיף קודם – דורש שיפור משמעותי במצב הכלכלי)
    * שיפור ברווחתם של לקוחות התוכנית – שאנשים ירגישו שהתוכנית תרמה להם, באופן כללי. שהם יותר מרוצים עכשיו משהיו לפני שנכנסו לתוכנית.

    לא קשה לנחש שביבי – ומשרדי האוצר והתמ"ת – נוטים להשתמש במדדי הצלחה שקרובים יותר לתחילת הרשימה. במדדים אלו – ובעיקר בראשון ובשני שבהם – התוכנית הישראלית היא לא תוכנית רעה*. אם אנחנו לוקחים את המדדים האחרונים שברשימה – אלו ששמים במוקד את רווחת הלקוחות – תוכנית ויסקונסין היא כישלון מהדהד.

    וכמובן שאי אפשר לנתק את השאלה ממישור האינטרסים – הרבה אנשים במשרדי התמ"ת והאוצר הימרו ביוקרה שלהם, שלא לומר בעתידם המקצועי, על התוכנית הזו. וכמובן שהזכיינים מרוויחים ממנה הרבה מאוד כסף.

    * אם כי גם במדדים האלו, יש עליה הרבה ביקורת.

  13. דרור אלדר " ניצול התוכנית " :

    אני ההיתי "לקוח" התוכנית באשקלון

    זהו פשיזם לשכבות החלשות במדינת ישראל תוך ביצוע מיקור חוף !!! לחברות הפרטיות ורווח לבעלי ההון

    "אומה גדולה או מעצמה אינה נכבשת מבחוץ ..אלא אם הרסה את עצמה מבפנים "

  14. המגזר השלישי :

    כדאי לשים לב לגופים המוזכרים בראיון (להלן). בדיון על המגזר השלישי יש מקום להבדיל בין גופים שמשמשים ככלבי השמירה של הדמוקרטיה, שמעצימים את האזרח הבודד מול הבירוקרטיה, השוק החופשי והשלטון המשרת אותו, לבין גופים שלוקחים על עצמם את תפקידי המדינה ומשמשים בעצם כלי נוסף להפרטה.

    רק חבל שהגופים מהסוג הראשון נשענים לעיתים קרובות על תרומות מבעלי הון ומכל מיני גורמים בעלי סדר יום בעייתי, ופחות על מקורות הכנסה עצמית (דמי חבר ופרויקטים).

    זה נושא ששווה מחשבה.

    •העמותה לסינגור קהילתי,
    •האגודה לזכויות האזרח,
    •שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם,
    •הקשת הדמוקרטית המזרחית.

    חן

  15. Tweets that mention הכל אודות ביטול ויסקונסין – ראיון עם ברברה אפשטיין -- Topsy.com :

    […] This post was mentioned on Twitter by עבודה שחורה . עבודה שחורה said: http://bit.ly/9MZOFF – אחרי המאבק המוצלח לביטול תוכנית ויסקונסין הגיע הזמן לדבר עם הגיבורים שמאחוריו. ראיון עם מנכ"ל העמותה לסינגור קהילתי […]

  16. המגזר השלישי זה לא מקשה אחת :

    הבחנה חשובה מאוד בין ארגונים טובים לארגונים רעים.

    1 לצערי, בעיני פעילים סוציאל-דמוקרטים מסויימים, גם הארגונים הללו נחשבים פסולים בהיות משת"פים של ההפרטה ותוצר של ההפרטה, ר' דיון בתגובות הבוטות כאן, תגובות הרחיקו מאיתנו שותפים פוטנציאליים למאבק למען מדינת רווחה – http://www.blacklabor.org/?p=9183

    2. ביטוי יותר מתורבת לרוח הזו, השוללת מגזר שלישי באופן גורף גם אם אינו בית תמחוי או קבלן מיקור חוץ של הממשלה ניתן למצוא לדוגמה בטקסט זה http://www.yesod.net/mag/archives/2007/06/post_72.html

    3
    על האוחזים בדעה זו החובה להוריד דווקא היום את הכובע בפני אותם ארגוני מגזר שלישי, שכן לולא הם (והכסף שלהם), חיים כץ וחבריו לא היו מעזים למרוד בביבי.

    4. אכן, הארגונים הללו שנאבקים נגד מחלות קפיטליסטיות כמו ויסקונסין ממומנים בכסף של בעלי הון (לרוב מחו"ל) ולא בדמי חבר. יש לכך סיבה פרקטית מאוד. מספר האנשים בישראל שגם מחזיקים באידיאולוגיה המתאימה וגם יכולים ומעוניינים לשלם דמי חבר לארגון שכזה הוא קטן מאוד. כמובן, ישנה חפיפה גדולה בין קב' האנשים שתומכים עקרונית באגודה לזכויות האזרח, ברבנים לזכויות אדם, ברופאים לזכויות אדם, באדם טבע ודין וכו' – אי אפשר לצפות מאדם לשלם דמי חבר לעשרות ארגונים, וגם אם תהיה התייעלות (יעני פיטורין) באיחוד כל הארגונים הללו לארגון אחד – עדיין לא יהיה ניתן לקיים אותו מדמי חבר של הציבור הרחב, כי הציבור הרחב אינו רחב. בוודאי שאין הרבה היגיון בללכת לגייס דמי חבר לארגונים כאלה בקרב אותן השכבות שהארגונים מסייעים להם – כגון נפגעי ויסקונסין.

    ניתן היה להיווכח בבעיית גיוס הכספים בכישלון של "שקוף" לייצר ארגון שמהותו היא ייצור תקשורת שאינה בשלטון ההון. זאת ע"י גיוס דמי חבר ותרומות קטנות מציבור שאינו בעלי הון. מכיוון שניתן לטעון שפה מדובר בכישלון אישי של המנהל (ג"נ – ידיד שלי) או בהיעדר חשיפה ציבורית, הנה עוד דוגמה: היקף התרומות לשלי יחימוביץ'. ש"י היא מחוקקת ס"ד לעילא ולעילא, ויש לה חשיפה ציבורית נהדרת. גיוס התרומות שלה עומד מתחילת 2010 על סכום ששקול לשכר מינימום לעובד אחד לחודש אחד. עם תקציב כזה לא מחוללים שינוי פוליטי, לא משנה אם המסגרת היא מפלגה או ארגון מגזר שלישי.

    5. המסקנה העצובה שלי היא שבלית ברירה תמיד נזדקק במידה מסוימת לארגוני מגזר שלישי ולאנשים עם הון (אני לא מתכוון לדנקנרים ולאחים עופר) כדי לחולל שינוי.

    לכן אני חושב ששיח סוציאל-דמוקרטי טהרני שפוסל בצורה גורפת את כל המגזר השלישי, ומתייחס לכל מי שיש לו הון בבנק בתור אויב-נצלן, הוא פשוט שיח מזיק.

    איתי

  17. דליה :

    תארתי לעצמי שנושא המגזר השלישי יופיע בקשר לראיון. הפעילות של העמותה לסינגור קהילתי היא דוגמא מופתית לגוף המפעיל מיומנות מקצועית איכותית בעבודה קהילתית כדי לשרת השקפת עולם ס"ד ובצורה המקדמת את הס"ד.

  18. לדליה :

    באתר העוקץ יש רשימה של עשרות ארגונים לשינוי חברתי (לא תמחוי או קבלני מיקור חוץ), כל אחד מהם מתמקצע בתחום מסוים, כמעט כולם מבוססי תרומות.

    כמה דוגמאות מוכרות הן מכון אדוה, קו לעובד, במעגלי צדק, הל"ה למען החינוך ועוד.

    הטהרנות הגוטויניסטית לא רואה בהם שותפים אלא "הפרטת המחאה", חבל.

    "הארגונים החברתיים" לעומת "הסוציאלדמוקרטים" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3321855,00.html

    "העמותות הן ההיגיון האירגוני של השמאל הניאו-ליברלי, הוועדים עומדים ביסוד בניין הכוח הסוציאל-דמוקרטי" http://www.yesod.net/yesod/archives/2010/05/post_341.html

  19. דליה :

    הגזמת. דני גוטווין אינו רואה בארגונים שציינת, כולל העמותה לסינגור קהילתי, את הפרטת המחאה. הוא מפריד בין סוגי הארגונים ומבקר את תופעת העמותות המשחקות לידי סדר היום הניאו הליברלי. הוא משתף פעולה עם ארגונים. ביום עיון שנערך בירושלים הופיע דני גוטוויין יחד עם ברברה אפשטיין, והרצאותיהם השלימו אחת את השניה.
    דני גוטווין משכיל לנתח את המציאות הניאו ליברלית ואת מצב השמאל בצורה נכוחה ובאופן נוקב ומן הראוי להקשיב לדבריו. הם מרחיבים את הדעת, מציגים את אופק הפעילות הנחוצה להרחבת כוחו של השמאל. הוא אינו מרחף בשמי הטהרנות, ולא הוגן להדביק לו תוית של טהרן.

  20. אין באמת וויכוח :

    3 בעיות במגזר השלישי

    1. החלפת הממשלה ו/או בעלי מקצוע מוסמכים ומאורגנים (מורים, ע"ס, אחיות וכו' בעובדי קבלן, זכיין, עמותה, מלכ"ר (פשפוש לעומק בחלק מהמלכרים מגלה שהרווח או שווה רווח בכל זאת מגולגל בסוף לידיים אינטרסנטיות סמויות).

    2. החלפת הערוץ הפוליטי בערוצים עוקפים. למשל, משפטיזציה של התהליכים הדמוקרטיים. למשל עקיפת הכרעת הבוחר
    ("מה שאת אומרת לגבי פעילי שמאל בארגונים לא ממשלתיים הוא נכון וחמור.זה לא רק שלא צריך להיות מחוייב למפלגה, אלא שגם לא צריך להתלכלך ולהישחק בהתמודדות על בחירה.
    לכן אין כמעט שום נציגות לשמאל (בהגדרתו הרחבה – כלומר כולל שמאל מדיני שהוא ימין-מרכז כלכלי) בראשות רשויות מקומיות במגזר היהודי. השטח הזה מופקר לחלוטין לליכוד, קדימה, ש"ס וליברמן.
    בימין למדו כיצד לפעול בשני הערוצים במקביל…")
    מתוך תגובה 107
    http://www.blacklabor.org/?p=17013

    3. תלות כלכלית בגורמים בעלי סדר יום שלא בהכרח חופף את מטרות הארגון.

    2 סוגי פעילות שאינם נגועים בבעייה 1 :
    א. מול הממשלה, כלבי שמירה של הדמוקרטיה.
    ב. העצמת האזרח הבודד מול הבירוקרטיה וכוחות השוק (והממשלה שפועלת בשמם).
    כוח לעובדים למשל עונה על שני סוגי הפעילות האחרונים והארגון אינו נסמך על תרומות למיטב ידיעתי. מקווה שאינני טועה ומטעה.

    (במקרים מסוימים יש עמותות שפועלות הן מול הממשלה והן בשמה, עד כמה שזה עשוי להישמע פרדוקסלי).

    לגבי המימון הכלכלי – יצירת מקורות עצמאיים דורשת הרבה חשיבה מקורית ונכונות להשקיע בערוצים כאלה. מה שש"י למשל,מנועה לעשות ע"י החוק או מתוקף שיקולים פוליטיים מפלגתיים לא בהכרח חל על עמותות וארגונים ו חבריהם כבודדים.

    ככלל האתגר איננו ניתוח המגזר השלישי מתחת לעדשת המיקרוסקופ. הבעיות להבנתי מוכרות ומוסכמות, לא נראה לי שיש וויכוח מהותי. האתגר הוא לפתור את הקשיים.

    במסגרת הפוסט הזה שעוסק בויסקונסין יש בהחלט מקום לשבח את הארגונים השותפים להישג וללמוד מכך.

    חן

  21. לדליה :

    אם הלינקים שציטטתי לא מספיק מבהירים את חומרתה של הטהרנות, הנה מהערך על גוטווין בויקיפדיה

    הפרטת המחאה:

    ההגמוניה של משטר ההפרטה באה לידי ביטוי, לפי גוטוויין, בהצלחתו לביית אל תוך חוקי המשחק שלו גם את המחאה נגדו, דפוס אותו מגדיר גוטוויין כהפרטת המחאה. הגילוי הבולט ביותר של המחאה המופרטת היא העברתה מן הפוליטיקה אל "הארגונים החברתיים" שכארגוני מגזר שלישי נשלטים בידי ההון. המחאה המופרטת מעבירה, לדבריו, את זירת המאבק באי-הצדק אל התקשורת והמשפט ובכך היא מבטלת את הפוליטיקה שהיא המפתח לשינוי ומבטיחה את מניעתו. יתר על כן, התקשורת והמשפט הותאמו אף הן להגיון ההפרטה ועל כן אין בהן כדי לפרוץ אותו. מעגל גדול של פעילים חברתיים מוצאים באופן זה מן המאבק הפוליטי, אותו רוצה משטר ההפרטה לעקר. מסקנתו של גוטוויין היא שהמאבק במשטר ההפרטה ובנישול הכלכלי ובאי-השוויון החברתי שהוא מחולל, חייב לכלול גם מאבק במחאה המופרטת – מאבק שמעצם טיבו יש לנהלו בתוך ציבור הפעילים – על מנת להחליפה במאבק פוליטי סוציאל-דמוקרטי. ‏‏[25]

  22. לדליה :

    ולשם השוואה, עמותת סינגור קהילתי מעידה על עצמה (באתר שלה) שהיא בדיוק מה שגוטווין לצערי הרב מכנה "הפרטת המחאה" וטוען שיש להיאבק בו:

    אנו מסייעים באמצעות עובדינו הקהילתיים להתארגנות קבוצות תושבים, לפעול למען פתרון בעייתם המשותפת… במסגרת התארגנות קהילתית זו, אנו בונים יחד עם התושבים אסטרטגיה מתמשכת וכוללת לשינוי מדיניות. פעילות התושבים כוללת טקטיקות מגוונות כגון- *** מחאה, שדולה, הפעלת כלים משפטיים ושימוש באמצעי תקשורת. ***

    ככל שהעמקתי בכתבי גוטווין, הבנתי בהדרגה איך זה שהמון שמות מוכרים שהייתי מצפה לראות אותם במטה הסוציאל דמוקרטי, בגלל דמיון רב בדעות בינם ובין מס"ד לגבי מדינת רווחה רצויה, אינם נמנים עימו.

    כמה דוגמאות: חנה זוהר, תמי מולד חיו, ברברה אפשטיין, רן מלמד, דהאן-ספורטא, הרב אריק אשרמן, שלמה סבירסקי.

    בתחילה בלט לי היעדר שיתוף הפעולה, ואפילו שיח ומפגש, עם אנשי העוקץ והקשת המזרחית. אז חשבתי שזה מין קטע כזה של אשכנזים-מזרחים, קיבוצניקים-עירונים (ע"ע בגצ הקרקעות), או ציונים-פוסט ציונים.

    אח"כ הבנתי שהכל בעצם קשור לביקורת החריפה על הארגונים לשינוי חברתי.

    שוב, אני מדבר ב"ארגונים" רק על ארגוני שינוי חברתי, לא על עמותות שהן קבלני מיקור חוץ או עמותות תמחוי – כאן "הארגונים" וגוטווין מסכימים לגמרי שזו תופעה פסולה. "הארגונים" וגוטווין גם מסכימים לגמרי שהתארגנויות עובדים הן תופעה ברוכה ורצויה (ע"ע התאגדות עובדי העמותות במטריית הקרן החדשה http://shatil.workers.org.il/)

    אילו הייתי בעל עמדות ס"ד העובד/מתנדב ב"סנגור קהילתי", "עמותת ידיד", "האגודה לזכויות האזרח" וכו' – סיכויים רבים שלא היתה לי מוטיבציה להצטרף למטה שאחד מראשיו ונביאו האידיאולוגי המובהק מבקש לנהל נגדי מאבק, במקביל למאבק במחוללי ההפרטה.

    יתרה מכך, מנקודת המבט של פעיל הארגונים, הוא עושה ומשנה מציאות, וגוטווין רק מבקר ומתלונן מהצד. זאת משום שבמציאות הקיימת בישראל, תרומתם של כמה עשרות גוטוויניסטים למאבקים פוליטיים (שלא במסגרת פעילותם בכובע "כוח לעובדים") היא כאין וכאפס לעומת תרומתם של הארגונים החברתיים (ויסקונסין, הפרטת בתי הסוהר, ביומטרי). הגוטויניסטים לא מאמינים בפניה לבית המשפט ולתקשורת, אלא בפעילות בתוך מפלגות – אבל בפועל ארגז המתפקדים שלהם הוא קטן וחסר משקל, וגם הוא כבר לא מרוכז על מפלגה אחת כפי שהיה בעבר.

    חלופה טובה לטהרנות הגוטויניסטית היא קבלת מציאות שבה הפעילות במסגרת התפקדות למפלגות וארגוני עובדים מתבצעת בשיתוף פעולה הדוק וכבוד הדדי עם פעילות במסגרת ארגוני שינוי חברתי.

  23. מני :

    אני חוזר שוב,שביבי ינסה להצמיח מחדש את מפלצת ויסקונסין שמטרתה השמדת העניים,פשוטו כמשמעו,ואחריו ביטול המוסד לביטוח לאומי,והשתלטות בעלי ההון על נכסיה של מדינת ישראל,והפיכת האזרחים לעבדים.
    אני קורה לכל אלו שהביטחון הסוציאלי חשוב להם לעמוד על נפשם.
    ולא יתכן שמדייות הממשלה תמוטט את אזרחי המדינה ובפרט אנשים שהם דור שני ושלישי בארץ שחיים בעוני, בזמן שהיא נותנת סל הטבות לעולים מחו"ל שספק רב אם מטרתם לקדם את המדינה.
    קומו על נפשכם,אני קורה לכם גם לבחון אפשרות של בדיקה מול בית הדין הבינלאומי בהאג וכמו כן תביעה יצוגית על פגיעה בזכות קיום בני אדם,ולדעתי דיאלוג כזה צריך להיות המוטו בחברה שלנו למתן קיום לכלל האנושות ולא ויכוחים טיפשיים ומלחמות שווא. בד בבד לא לוותר ולהעמיד את זכויות הפרט בראש המדריגה ועזרה לציבור שסובל תחת עול השלטון שלא מרחם עליו. כלל וכלל

  24. ראובן :

    מה שמדאיג אותי זה שהאופנתיות של המאבק בניאו ליברליזם גורם לנו לשכוח את הלקחים של הליברליזם. בלי ניאו. סתם ליברליזם.
    צ'מעו חבר'ה, רוח ישראל סבא לא פנויה כדי להפעיל תכנית תעסוקה. השאלה היא מי יפעיל את התכנית – משרד ממשלתי שיהיה גם המבצע וגם המפקח על עצמו, או שהמשרד הממשלתי ישכור את שירותיה של חברה פרטית. אין שום קדושה במשרד ממשלתי. משרד הפנים הוא לא פניה הבלתי מתווכים של ה"מדינה" או של "החברה". זה משרד ממשלתי – לא רוח הקודש.
    תראו מה קרה עם וויסקונסין – אינסוף פיקוח. התקשורת, ח"כים, אתם, ארבע ועדות של מומחים. ולא קרה כפי שקורה לעיתים קרובות כאשר מבקרים את הממשלה – הכלבים נבחו והשיירה עברה. להיפך. נעשו בתכנית שינויים עמוקים ומשמעותיים. אתם חושבים שלא מספיק – סבבה. אבל מתי הצלחנו לשנות עשירית מזה בתכנית שהפעילה הממשלה?
    יש פה עיקרון פשוט וחשוב. כל גוף, וגם הממשלה, לא טוב בלפקח על עצמו. לכן מצוין שמשרד הפנים נשאר כמי שמפקח, ומי שקובע את הכללים, והשאיר את העבודה עצמה לגוף נפרד. הפיקוח על וויסקונסין כאמור, היה עשרות מונים טוב יותר מהסטנדרטים הממשלתיים.
    באשר לנתונים על תכניות אחרות – יש כאן או אי בתמצאות או חוסר יושר. תכנית ויסקונסין קיבלה לידיה את המובטלים הקשים ביותר. שיעורי ההשמה של מובטלים כאלו היו אפסיים לפני כן. התכניות ששיעורי ההשמה שלהן מצוטטים כאן לא נאלצו להתמודד עם אותם אנשים.
    והנקודה החביבה עלי – הממשלה תריכה להקים מקומות עבודה. רעיון גדול! איך עושים את זה?

  25. חילוני חרד :

    פכככככ

    לכל המטומטמים שבעד התוכנית מי שילם לכם וכמה נגלה כשיחקרו את זה

    ולכל הלובשים לבוש לא להם על ביטול הרעה החולה שנקראת ויסקונסין תחדלו כי מי שגרם לביטול זה לא אתם

  26. "התוכנית הכלכלית" של לשכות המסחר | דגל אדום :

    […] […]

  27. "התוכנית הכלכלית" של לשכות המסחר | דגל אדום :

    […] […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.