חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חשבון הנפש של המפסידים – מכתב לח"כ שלי יחימוביץ'

נושאים מכתבים ב 30.10.06 8:28

 


30 אוקטובר 2006


 


ח"כ יחימוביץ' שלום רב.


 


אני כואב יחד עמך את ההפסד הצורב בכינוס מרכז המפלגה אתמול.


 


עתה הגיע זמן לחשבון נפש. שלי כמצביע "עבודה" ושלך כחברת כנסת.


 


לאור תגובתך הכנה למכתב קודם שנשלח אלייך ע"י ד"ר סיקורל בנושא חוק ההסדרים 2007,


אשמח להתייחסותך לשתי שאלות המטרידות אותי, ונדמה לי שהן מטרידות רבים ממצביעי


מפלגת העבודה, ולא משנה מהי עמדתם ביחס להרחבת הקואליציה:


 



  1. בראייה לאחור, האם אינך חושבת שהצבעה של ח"כ בודד (או שניים) מהסיעה כנגד עמדת הקואליציה מזיקה יותר משהיא מועילה? עוד לפני שהחלה "פרשת ליברמן", דעתי לא היתה נוחה כלל מהתנהגות זו, של "ללכת עם ולהרגיש בלי", פרי יצירתם של "מורדי הליכוד". העובדה שיש ח"כ או שניים שלא שכחו את החוזה עם הבוחר לא ניחמה אותי ולא העלתה כהוא זה את הסיכוי שאשוב להצביע למפלגה. מאידך, ראיתי בכך פגיעה חמורה הן במנהיגות המפלגה, והן בכושר המיקוח שלה ב"שוק" הפרוע של שולחן הממשלה ודיוני התקציב. את הרווחת פופולאריות ודקות פרסום יקרות, אבל אולי חיזקת לבסוף דווקא את יריבייך במפלגה ומחוצה לה. היום הם מאשימים אותך בכניסת "ישראל ביתנו" לקואליציה ובהחלשת כוח המיקוח של הסיעה לקראת ההצבעה על תקציב 2007. זו האשמה מגעילה ומקוממת, אבל אולי יש בה גם אמת? אולי חוסר הניסיון שלך נתן ליריבייך נשק רב עוצמה כנגד סדר היום אותו את מנסה לקדם? אולי אפשר לחשוב על חלופות מוצלחות יותר, בהן הסיעה עורכת דיון ממצה ומחייב על קווים אדומים ועל סדרי עדיפויות, ואז פועלת כגוף מאוחד אל מול ראש הממשלה ושר האוצר, וגם מתאמת עמדות עם ש"ס ומפלגת הגמלאים?   


  2. האם ייתכן שהרקב במפלגת העבודה גדול מדי ופשוט לא ניתן לרפאו? במקביל לחזרתו של עמיר פרץ למפלגת העבודה הצטרפו להנהגתה חברים חדשים רבים. חלקם, כמוך וכמו חה"כ איילון וברוורמן, השתלבו בצמרת הרשימה לכנסת גם ללא ניסיון פוליטי קודם, רק בזכות קיומם של פריימריס בקרב כל חברי המפלגה. למרות הבדלי הגישות והסגנון שלכם, שלושתכם (וכך גם עמיר פרץ) עשיתם זאת מתוך הבנה שהשפעה מכרעת על סדר היום ועל חיי האזרחים ניתן להשיג רק מתוך כניסה לביצת הפוליטיקה הארצית, ולביצה עמוקה במיוחד – של מפלגת שלטון הנמצאת במשבר מנהיגותי ואידיאולוגי מתמשך מזה 11 שנה. בשנה אחת של פוליטיקה, מתוכה חצי שנה בכנסת, הספקת לטעום לא מעט מהמרורים שמאכילה מפלגת העבודה את בוחריה ואת נבחריה. ראית מבפנים את הבריתות קצרות המועד, את הסכינים הנשלפות, את הררי האגו ואת גדודי העסקנים. ראית כיצד מי ששולט בפרוצדורה יכול להתעלל בכל מי שמבקש ליצור דיון אידיאולוגי ותהליך מסודר של קבלת החלטות. ראית כיצד נבחרים מלאי כוונות טובות הופכים לקרנפים בגלל לחץ עסקנים,או בגלל עצת יועצים. אירועי יום אתמול עירערו אצלי מאוד את האמונה ביכולת של ח"כים כמוך וכמו עמיתייך, המצטרפים החדשים, להבריא את מפלגת העבודה. בוודאי ובוודאי שאחרי אתמול קשה לי יותר להאמין שאזרחים כמוני, ואפילו תוך התאגדות ושיתוף פעולה, מסוגלים לשנות. רבים מחבריי לשיחה הפוליטית (בסביבתי הקרובה וברשת) סבורים כי דינה של מפלגת העבודה כבר נגזר למות בייסורים, וכי גסיסתה המתמשכת אף פוגעת בניסיון לבנות אלטרנטיבה בריאה ורלוונטית לימין הכלכלי והמדיני. האם ייתכן שהם צודקים? אולי הגיע הזמן לארגן את כל מי שלא הסתאב בשמאל-מרכז הציוני (לא רק את הסמנים השמאליים, ולא רק על בסיס "פרשת ליברמן") ולהקים מפלגה חדשה וסיעה חדשה עוד בכנסת הזו?   ברור לי שאף פוליטיקאי חפץ חיים לא יכול להסגיר במכתב לאזרח (או בתקשורת) דעות תיאורטיות ומהלכים פרקטיים שטרם הגיע זמנם לצאת לאור הזרקורים. ובכל זאת, אני מקווה לשמוע ממך דעה קצת יותר מורכבת מאשר סיסמאות על הצורך באחדות השורות, או קריאות להתפקדות המונית של מצביעים למפלגה, בכדי שניתן יהיה לנצח בקרבות אידיאולוגיים עתידיים ולהחזיר את עטרת המפלגה ליושנה.

 


בהערכה,


איתי אשר


 


 


 

נערך על ידי יוחאי
תגיות: ,

10 תגובות

  1. כריס קורנל :

    ללהקת SOUNDGARDEN יש אחלה שיר עצוב אותו אני מקדיש לבלוג:
    I FELL ON BLACK DAYS

    וזה מה שהיה לבלוג אתמול.

  2. ליאת :

    איתי, מכתב מצויין אני מצטרפת לקריאה לשלי.

    לא הייתי יכולה לבטא את רגשותיי הדומים בצורה טובה יותר

  3. גם אצל אטילה שומפלבי :

     
    על חומרת מצבו של החולה בדברי המזכ"ל:
     
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3320658,00.htmlhttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3320658,00.html">http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3320658,00.html
     
    יש פה 2 אפשרויות: התגייסות המונית ושילוב כוחות (גם בהנהגה) לניקוי האורווה, או פינוי והעלאת האורווה באש, לפני שהזיהום יתפשט.  
     
     
     

  4. השיר ביוטיוב :

    http://www.youtube.com/watch?v=fbBOfT94NGY Target=_BLANK class=msg>http://www.youtube.com/watch?v=fbBOfT94NGY

  5. שונית :

    איתי, לא הבנתי – האם לדעתך הח"כים מחוייבים למשמעת סיעתית ,כלומר ליישור קו עם קדימה? אז בשביל מה בחרנו בהם?
    והרי גם פרץ עצמו נמנע, אז עם איזה קו של הנהגה יחמוביץ היתה צריכה להתיישר, לדעתך?

  6. mitpakedtari :

    הם (כולל פרץ) מחויבים ליישור קו עם המצע שלהם.
    נמנע זה פאתטי.

  7. שונית :

    אכן, ליישר קו עם המצע שלהם. ותקציב 2006 אינו בדיוק מתאים להגדרה זו.

  8. ד.ט :

    איתי שלום,
    זה לא בסדר שח"כים מהקואליציה מצביעים נגדה, אבל שורש הלא-בסדר הוא חוק ההסדרים האנטי-דמוקרטי שמעקר את עבודת הח"כים ממשמעותה. עבודת חקיקה עצומה שצריכה היתה להיעשות באופן מסודר ע"י הכנסת, תוך חופש פעולה נרחב של ח"כים, מתבצעת ע"י פקידי אוצר. המכתב של ד"ר סיקורל בעניין ההשלכות של חוק ההסדרים על מערכת הבריאות הבהיר זאת יפה.

    מתבקש ולפעמים נכון לטעון נגד "מורדים" שהם מחפשים כותרות, על חשבון היו"ר והסיעה. אבל אפשר לראות זאת גם פשוט כניסיון לבצע את חובתם, מלאכת החקיקה, שנגזלה מהם באורח לא דמוקרטי.

  9. ד.ט :

    וכאשר אני אומר "נגזלה מהם", זה בעצם נגזלה מאיתנו – שולחיהם. אני לא בחרתי את מנסחי חוק ההסדרים.

  10. mitpakedtari :

    אני מסכים בעניין החוק. לא אמרתי שיחימוביץ’ לא בחרה מטרות ראויות למאבק, אלא ביקשתי את דעתה בקשר לאפקטיביות אמצעי המאבק. 

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.