חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

יקיר פלסנר: על השמאי הממשלתי להיועץ בכלכלן

נושאים כלכלה ותקציב, עלו ברשת ב 9.05.10 6:02

לפני שבועות אחדים פרסמנו את מכתבו של דקל דוד עוזר אל שר המשפטים בתביעה לפטר את השמאי הממשלתי מר אייל יצחקי. הפרופסור לכלכלה חקלאית יקיר פלסנר, במאמר תשובה מנומק מונה את הכשלים הכלכליים והלוגים במסמכו של השמאי
ליקט:
יעקב לקס

השמאי הממשלתי הראשי, מר אייל יצחקי, כתב מסמך שכותרתו:

הצעה ליעול מבנה הסובסידיות לענף החקלאות בישראל
התייחסות כלכלית למשאב הקרקע

עיקרו של המסמך הוא שהחקלאים נהנים מסבסוד הקרקע, אינם משלמים בעבורה את "מחיר השוק" ובכך גורמים נזקים לכלכלת ישראל…

ציטוט:
….

3.  ההשפעה המזיקה שנגרמת למשק כתוצאה מסבסוד הקרקע בענף החקלאות

להלן פרוט הנזקים הנובעים מסיבסוד הקרקע לענף החקלאות:

א׳‏. הקצאה בלתי יעילה של הקרקע כגורם הייצור החקלאי

בכלכלת שוק חופשי, מחיר גורמי היצור נקבע על ידי כוחות הביקוש וההיצע בלבד. בדרך זו היצרנים היעילים יותר, שלהם יתרון יחסי בייצור המוצר, ירכשו את גורם היצור ובכך תושג הקצאה אופטימלית של גורמי יצור וזאת ללא התערבות ממשלתית.

לעומת זאת, מכירה במחיר הנמוך ממחיר שווי משקל מביאה לעודף ביקוש על ההיצע. מצב זה של עודף ביקוש מחייב הקמת מנגנון רגולטיבי, שיבצע הקצאה של גורם היצור בין היצרנים.

מנגנון ההקצאה נעשה על פי קריטריונים, שאינם בהכרח שקופים, אך בהכרח מביאים ליצור שאינו אופטימלי.

הקרקע החקלאית בישראל אינה נסחרת בשוק חופשי ויעיל, אלא, מוקצית באמצעות רגולטור (מינהל מקרקעי ישראל בהמלצת ועדת הקרקעות במשרד החקלאות) וכתוצאה מכך נוצרת הקצאה לא יעילה ואף מעוותת:

–       קיים עודף ביקוש מתמיד לקרקע מאחר והמחיר אינו "מחיר שווי משקל".

–       מחירה הזול של הקרקע מאפשר שימוש שאינו אופטימלי ואף מאפשר לחוכר להחזיק בה מבלי לעבד אותה בשל מחיר האחזקה הנמוך (יצירת אבטלה של גורמי יצור).

–       הקריטריונים לחלוקת קרקע אינם שקופים ומנגנון החלוקה עלול להיות מוטה משיקולים לא ענייניים.

להמשך קריאה…

הדברים האלה הכעיסו את הפרופסור יקיר פלסנר* מהמחלקה לכלכלה ומינהל בפקולטה לחקלאות שכתב מאמר תשובה מנומק המונה את הכשלים הכלכלניים והלוגיים במסמכו של השמאי הממשלתי הראשי.
את מאמרו מסיים הפרופסור פלסנר במלים:

"לא מדובר כאן בשאלות טכניות, אלא בעניינים בסיסיים ביותר.  כדי שניתן יהיה לקיים מכרזים אמיתיים, כאלה שבאמת מניבים מחיר של שוק חופשי, צריך להסיר את ההגבלות הקיימות כיום.  המשמעות האמיתית של מערכת כזו היא לא פחות מאשר ביטול המערכת המוסדית הקיימת כיום במגזר החקלאי.  במלים פשוטות, ביטול המושב והקיבוץ כצורות המוסדיות התשתיתיות של החקלאות.  מדובר, אם כן, במהפכה של ממש במגזר החקלאי.

יכול להיות שזו רפורמה רצויה – איני מתכוון לעסוק כאן בשאלה הזו. .אבל להעלות הצעה של רפורמה כזו כבדרך אגב, בהזדמנות זו שרוצים להגדיל את דמי החכירה שגובה ממ"י, הוא מעשה שנמצא בתחום ההזוי. המקום הראוי לעסוק בו בשאלה הזו הוא בית המחוקקים.

יש בהצעתו של השמאי גם תקלה כלכלית חמורה, מעבר לנאמר לעיל: אין הוא קובע לאיזו תקופה יוחכרו הקרקעות.  לכך יש השלכות יסודיות.  אם ההחכרה תיעשה לתקופה לא מספיק ארוכה, אז החוכרים שזכו במכרז לא יבצעו את ההשקעות הדרושות כדי להשיג ביצועים מיטביים לאורך זמן.  ואילו אם ההחכרה תהיה לתקופה ארוכה מספיק, אז איך אפשר לדעת מראש אילו דמי חכירה לגבות?  הרי התנאים הכלכליים משתנים לאורך זמן, ומה שנראה היום כמחיר שיווי משקל של שוק חופשי יכול להיות מחר מחיר מוגזם או מחיר נמוך מדי.  זו אחת הסיבות לכך שהסדרי חכירה מוכרים מימים ימימה נוקבים את דמי החכירה במונחים של אחוזי יבול, או אחוזי הכנסה.

סוף דבר :הדברים שכתב השמאי הממשלתי מוטב אילו לא נכתבו .אין הם מהווים טיפול רציני בבעיה.  למצער, ניתן היה לצפות שלפני שהשמאי הממשלתי מעלה הצעות כה מרחיקות לכת, הוא יתייעץ עם כלכלן הבקי בסוגיות כגון זו."

לקריאת המאמר השלם

____________
* גילוי נאות, הפרופסור פלסנר היה מורה שלי, ונותר מכר וחבר – יעקב לקס

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , ,

11 תגובות

  1. עמית-ה :

    השמאי הממשלתי טועה בכמה דברים, ופרופ' פלסנר שהיה סגן נגיד בנק ישראל ויועץ שר האוצר בתקופת האינפלציה הגבוהה (1981-1985) מתקן אותו בכמה דברים ומחזק כמה טעויות של השמאי.
    גילוי נאות: אנחנו (אני וחברי לכתה) גירשנו את המורה שלנו לכלכלה ואילו פלסנר היה מורה שלנו הוא היה מקבל את אותו היחס. אני רואה בו שותף לפגיעה בחברה ישראלית והשתלטות המודל הניאו-ליברלי על כלכלת ישראל.

    לגבי הטעויות של הנ"ל (לא מאנ"ש כאמור).
    ראשית לגבי יעילות ההקצעה של הקרקע
    הרעיון שהשוק יעיל יותר מאשר ועדת הקצעות לא הוכיח את עצמו לא נבדק אמפירית והוא מבוסס על משאלת לב בלבד.
    שנית הטענה השטרסלרית בה משתמש השמאי, כי מחיר המים לחקלאות מסובסד הוא תוצאה של חוסר ידיעה או שימוש בחומרים כימיים לא מומלצים.
    מחיר המים הכללי לחקלאות יקר ממחיר ההפקה שלהם, יתרה מזאת החקלאות מאפשרת לנו להשתמש במים מטוהרים שבמצב רגיל עלות הטיהור שלהם להשבה לטבע גבוה בכ- 50%. החקלאים משלמים מחיר שווה למים בכל הארץ ע"י מנגנון פנימי שלהם (קרן איזון) ולא ע"י סיבסוד של המדינה.
    שלישית עודף הביקוש לקרקע חקלאית,(לטענת השמאי, פלסנר מוכיח אחרת).
    קרקעות חקלאיות רבות עומדות היום ללא שימוש וזאת עקב ביטול התכנון המרכזי של המשק החקלאי, אם השמאי הממשלתי רוצה לחכור קרקע חקלאית בגרושים שיתקשר אלי.

    פלסנר צודק בטענתו שהרעיון של השמאי הממשלתי מהווה שינוי מבני קיצוני והוא דורש דיון ציבורי וחקיקה. אני גם בהחלט מסכים איתו כי העובדה ששליש מהקרקעות החקלאיות עומדות שוממות מוכיחה כי מחיר החכירה בשוק החופשי של הקרקע צריך להיות אפס.

    לסיכום יש לומר כי חלקו של התוצר החקלאי בתוצר הכללי של ישראל נמצא בירידה מאז ימיו של פרופ' פלסנר בבנק ישראל ופלסנר הוא רק אחד האשמים.
    התוצר הזה ירד מ-6.2% תוצר (נתוני למ"ס1980) לפחות מ-2% כיום.
    שיעורי היצוא החקלאי מתוך סה"כ הייצוא – 1970-16% 1975 -12% 1980-10% 1985-7.5%
    1990-5.5% 2000-2.2% 2008-1.9%.
    נכון להיום יש שתי מדינות במועדון המדינות המפותחות (כך אנחנו מתימרים להיות) שאינן מסבסדות את החקלאות, אלו ניו-זילנד וישראל.

  2. שומרון :

    פרופ' פלסנר לא מבין גדול בכלכלה.
    חבל שמשמיעים את דבריו המוטעים והיה טוב אם היו נמנעים להיוועץ בו.
    המצב שבו חקלאים משכירים בצורה בלתי חוקית את הקרקע החקלאית בנחלה שלהם תמורת 3000 ש"ח לחודש (למשל בערבה) לא מוסיף לנו החקלאים כבוד … וכולם יודעים את זה.
    היה עדיף שנקבל תמיכה ממשלתית אחרת ולא קרקע במחירי טבלה.

  3. לקסי :

    למרות כמה ויכוחים פתוחים שנשארו בין יקיר לביני עוד מימי בפקולטה, אני מעריך מאוד את יכולת הניתוח וההצגה שלו.
    יקיר – ומורה (וחבר) אחר מאותה תקופה, עזרא סדן – היו בו-זמנית מנכ"ל האוצר (סדן) ומשנה לנגיד בנק-ישראל (פלסנר).
    סדן היה תלמיד מוערך מאוד (ובן-בית) של מילטון פרידמן.

    שניהם – לצערי – מאמינים בדת כלכלית שונה מזו שעליה אמונים אנחנו ב"עבודה שחורה", אבל שניהם מצוינים בניתוח ובחיזוי של מהלכים והתרחשויות.

    ועוד – לצערי – שניהם הוכיחו שאסור לתת לכלכלנים לנהל. בייחוד אצל פוליטיקאים שתולים בהם (בכלכלנים) עיני עגל שאינו יודע לשאול.

    על כל אלה, איני יכול לקבל את אמירתו הסתומה של שומרון (2): "פרופ' פלסנר לא מבין גדול בכלכלה". כיוצא בזו אמירות אחרות בתגובה הנ"ל

  4. דקל :

    הפגם המרכזי בטענות הנגד הוא היעדר ההבחנה בין חקלאים למושבניקים והיעדר ההבנה לגבי הפרטה מהי.
    חקלאים לא שווה מושבניקים. אין שום הצדקה לחלקות ב' של מושבניקים וחייבים לקחת אותן מניהול של בעלי הנחלות.
    אותו ההיגיון חל על מושבניקים שלא משתמשים בחלק החקלאי הסמוך לחלקה א' – מי שמגדל קוצים צריך לקחת לו את האדמה.
    בהחלט יש מקום לחלק אדמות בחינם לחקלאים; לאריסי קרקעות ולמטפחי קוצים אין מקום.
    יש פגם בטענה שקרקעות חקלאיות עזובות ולכן מחיר השוק הוא 0 כי מי שמבין בקרקע חקלאית יודע שאין דין קרקע מסוג X לקרקע מסוג Y.

    לגבי ועדת הקצאות – ככלל זה מושחת לחלוטין אבל אם היה שמץ של שקיפות והגינות בהתנהלות מינהל מקרקעי ישראל (גוף שהשחיתות הרסה את כל רקמותיו והוא מת לגמרי) אז אולי היה יותר טוב.

    האמת שהייתי משנה את כל מבנה ניהול הקרקע החקלאית במקום מושבים צריך להקים ועדות שחולשות על מקסימום X דונמים בכל וועדה; את כללי ההקצאה (כולל המחיר)ייקבעו חקלאים בלבד ואת היישום יפעילו… לא מעניין אותי מי.

    אבל בין זה לבין השטויות של השמאי הממשלתי אין קשר.

    כל מי שמעורה בשוק החקלאות יודע שללא הארגון המרכזי של הקיבוצים (ולא המושבים) החקלאות פושטת רגל לגמרי וכל הקרקעות בארץ עוברות לידיים של עבריינים ובדואים.
    כל מי שמבין דבר או שניים יודע ש"השקעה החינוך חקלאים לחיסכון" זה קשקוש מנותק מהמציאות שיוביל עוד כמה אלפים מחוץ למקצוע.

    צריך לתת פרס ישראל למי שמוכן להיות חקלאי ולא קופון להרצאות של אלון גל; מדריכים יש כבר מקום המדינה.

  5. לקסי :

    דקל,
    לפני שאתה אץ לשפוך את התינוק (כבר אין מים) ההתיישבותי חשוב על התמונה של ישראל נטולת מגזר כפרי.

    חקלאות, דקל, היא לא "עוד ענף כלכלי". מושאי קנאתנו המעמדית בצפון מערב אירופה עושים הרבה מאוד בכדי לשמר מגזר חקלאי ומרחב כפרי. אלה מרכיבים חיוניים לחברה בריאה.
    בשעתו הייתי שותף להכנת השינוי בשם המשרד, "משרד החקלאות" החליף את שמו ונקרא "משרד החקלאות ופתוח הכפר" (משרד חופ"ה 🙂 ).

    אחד המאמצים – שאני קורא עליהם מעט בתקשורת הוא תמרוץ הורקת שטחים מוברים (מה שעושה את המחיר הכלכלי שלהם שלילי).

    בשעתו נסינו ברשות לתכנון ליצור דיון ציבורי על המרחב הכפרי הישראלי בעתיד, לא פרצנו אל התודעה הציבורית מחוץ למרחב הכפרי עצמו וגם בו מעטים שמעו על כך. איני עוקב אחרי ההתפתחויות שמאז, אולי עמית ידע להרחיב.

    המרחב הכפרי בישראל הוקם כמערכת קואופרטיבית. האבות המיסדים (כן, גם ובעיקר מפא"י*) ראו בקואופרציה את הדרך הצודקת להקצאת גורמי ייצור לאומיים (עוד טרם העצמאות המדינית) לשימושם של אנשים חסרי כל.

    ככזה, קואופרטיבי, הפריע המרחב הכפרי של ההתישבות העובדת למי שחשבו שעבודת אנשים אחרים היא הכלי להתעשרותם של בעלי גורמי ייצור.
    יש בממשלות ישראל ובעשורים האחרונים גם בציבורים נרחבים של עשוקים אחרים, מי שנהנים לחבוט בקואופרציה ההתיישבותית (זו אף תרמה בכמה איוולות לתחושות נגדה).
    חלק מזה אני מוצא גם בתגובתך (4), דקל.

    אבל, אני אקח מאיתי את תפקיד הממריץ :-), כתוב פוסט מסודר.

    _________
    * גילוי נאות, אף פעם לא הייתי מפא"יניק, זה היה קונפורמי מדי לאפיי

  6. עמית-ה :

    לקסי
    אני מסכים אתך בנושא החקלאות וגם סמילנסקי:"אם חקלאות כאן מולדת כאן".
    אני לא יודע מה עושים היום במשרד החקלאות חוץ מלהפריט ולהעביר רכוש מידי אגודות שיתופיות לידי האוליגרכיה.
    היו לי כמה שיחות בנושא עם העוזרים של השר והתרשמתי שהוא והם מהווים חלק מההדרדרות הכללית בתחום החקלאות.
    חשוב לזכור איך עובדת המערכת:
    1.כולם אוכלים מוצרי חקלאות וזה הכרח (לאכול).
    2. פער התיווך בחקלאות כ- 400%.
    3. כל ש"ח סובסידה שניתן למגדל = 4 ש"ח לצרכן.
    4. לכן סובסידיה לחקלאות היא כמו קבוצת רכישה – קבוצה מתארגנת לקנות מוצר המחיר מוזל בגלל מחיר לכמות. במקרה שלנו הקבוצה היא כל אזרחי המדינה.
    דר' אורית סקוטלסקי עשתה עבודה על חקלאות אירופית כמשמר סביבה, אני אשאל אם היא מוכנה לכתוב פוסט בנושא.

  7. דקל :

    לקסי, בנושא חשיבות החקלאות אנחנו מסכימים.

    בנושא הקצאת הקרקעות לא ממש.

    אני מודה ומתוודה שאני מדבר מניסיון אישי ואין דבר גרוע יותר לתכנון מרכזי מאשר אדם עם ניסיון אישי, אבל אני אומר לך שבניגוד לקיבוצים שהם קואופרציה מעצם הגדרתם ולכן שומרים על הקרקע החקלאית, הקרקעות במושבים מופקרות (לא בכל הארץ אבל בוודאי במושבים יקרים שאחוז החקלאים בהם הוא נמוך מ-10%).

    לתת למורה בתיכון שבמקרה גרה במושב לנהל קרקע חקלאית זאת הפקרות מהגדרה ודוגמא איך לא מפריטים.
    וועדי המושבים הם (לרוב) לא חקלאים אלא פוליטרוקים (שוב, לרוב) שפועלים ממניעים זרים בעיקר וגם הם בדרך כלל מנהלים את הקרקעות החקלאיות בצורה עקומה.
    מינהל מקרקעי ישראל מקצה קרקעות חקלאיות בשיטת הולילנד.

    לומר שזו דרך להקצאת קרקעות, בעיני, זה מצחיק.

    לדברים אלו אין שום קשר לדברי השמאי הממשלתי שמציע שלא לסבסד קרקעות בנגב, בערבה ובחוות בודדים, מקומות שבהם חקלאות היא באמת בגדר ציונות ואור לגויים ובמקום זה לשלוח את החקלאים לבית ספר; לזה אני אומר: תלך אתה לבית ספר.

  8. אביחי :

    שוק חופשי?

    שוק חופשי זה דבר נוראי שאין רע יותר ממנו. יש כאלה שלמדו אפילו לתואר ואין להם עבודה כי רוצים ניסיון בתחום למשל – לאיפה התדרדר העולם? אפילו כסדרן סחור ה מבקשים ניסיון במקום להצמיד למישהו ולעבוד תוך כדי לימוד ותוך יומיים הוא כבר יודע הכל לבד. אין לי חשק לחיות כאן עדיף המוות. אני שונא את מדינת ישראל ואת כל מדינות העולם שבשוק החופשי המגעיל הזה.

  9. דקל-דוד עוזר :

    אביחי תתחיל לעשן מריחואנה

    זה לא יפתור את בעיות התעסוקה אבל לפחות תרגיש יותר טוב.
    ותצביע לעלה ירוק

  10. דליה :

    אביחי
    אין מקום להתייאש. צריך להמשיך לחפש עבודה. בסופו של דבר מוצאים עבודה. אנשים רבים שנכנסים לראשונה לשוק העבודה נתקלים בבעיה זאת. אפילו אם לוקח זמן, בסופו של דבר מוצאים עבודה.
    ומי שלא רוצה להיות שכיר, יכול לנסות דרכו כעצמאי. זה דורש קצת יוזמה, ואולי זה משתלם.

  11. לקסי :

    לאביחי - כתוב למערכת

    שלום אביחי,
    שלח בבקשה מספר טלפון שבו ניתן להשיג אותך אל תיבת הדואר של מערכת עבודה שחורה: [email protected]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.