חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

זכויות מאבטחים: האם ניתן להגיש תובענה ייצוגית?

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, משפט ופלילים ב 6.05.10 6:05

 חוק התובענות הייצוגיות אינו מאפשר תביעה ייצוגית כאשר קיים הסכם קיבוצי, אולם בתי המשפט עשויים לאפשר להגיש אותה כאשר ארגון העובדים אינו ממלא את תפקידו ולא מגן על העובד

מאת מוטי פרידמן

כולנו מכירים את התעשייה ענפה של חברות המספקות שירותי שמירה ואבטחה אשר נוצרו לנוכח המצב הביטחוני וממשיכות לפעול במרץ בארצנו על מנת להעמיד כוח אדם נרחב בזמן קצר ובתנאי מינימום.

 

את ציבור המאבטחים ניתן לאפיין בחלוקה לשני פלחים עיקריים: הפלח הראשון, הינו ציבור שהגיע לעבודת אבטחה היות ומדובר במקצוע שדרישות הסף מבחינת השכלה פורמאלית הינן מינימאליסטיות. לפיכך רבים מהשומרים הינם מחתך סוציו אקונומי נמוך, עולים חדשים ומבוגרים; הפלח השני, הינו אוכלוסיית יוצאי צבא, אשר עובדים בעבודות אבטחה כעבודה זמנית ועל מנת לממן את התואר האוניברסיטאי או את הטיסה לחו"ל.  מדובר, אם כן, בשני פלחי אוכלוסיה שהיכולת שלהם להיות מודעים לזכויותיהם כעובדים ולעמוד על זכויות אלו, הינה מוגבלת.

כיום, חלק נכבד מעובדי השמירה אינם מודעים למגיע להם במהלך העסקתם וכל שכן בסיום העסקתם. חברות השמירה לרוב מנצלות את חוסר ידע זה על מנת "להעלים", בלשון המעטה, כספים רבים המגיעים לעובדים אלו. חלק גדול מחברות השמירה נוקטות ב"שיטת מצליח". חברת השמירה לוקחת בחשבון שרק חלק מהעובדים יתבעו, ולכן כבר הרוויחה חברת השמירה כספים שצריכה הייתה להעביר לעובדיה, ונותרים ברשותה מכיוון שהעובדים כלל לא עמדו על זכויותיהם בהליך משפטי.

 עם חלק מהעובדים שכן יתבעו, תגיע חברת השמירה לפשרה מהירה, תוך שהיא מציבה אולטימאטום של פשרה מהירה על חלק מינורי מהכספים הנתבעים. היות ולעיתים קרובות מדובר על עובדים קשי יום, הרי שאלו לרוב בוחרים בפשרה המהירה מבלי לקבל את רוב הכסף המגיע להם. העובדים המעטים שיבחרו כן לנהל תביעה עד למתן פסק דין, יקבלו את כספם רק לאחר שהחברה עיכבה את הכספים אצלה במשך חודשים ארוכים ואף שנים, מתוך הבנה ברורה שלרוב בתי המשפט בישראל אינם פוסקים פיצויי הלנה, כלומר מדובר בעסקה מימונית נהדרת לאותן חברות, שלם בעוד שנה ותזכה בריבית על הכסף. חשוב לזכור שאותן חברות כבר התרגלו לפרנס עורכי-דין רבים בתשלומים שוטפים ונמוכים  ואם כך הדבר, לאותן חברות אין כל אינטרס לשלם לעובדים אלא ללכת לבתי משפט.

 אם כן, מדוע שלא תגן המדינה בכלים שברשותה על אותו ציבור חלש ושברירי שעומד חשוף בפני חברות השמירה? אחד הכלים הינו כלי התובענות הייצוגיות שהפך להיות  פרקטי מאוד במתן כוח לציבור שברירי אחר- איגודי הצרכנים השונים. במילים אחרות נשאל האם יכולים עובדי חברה מסוימת להתאגד ולהגיש במשותף תובענה ייצוגית כנגד חברת השמירה? התשובה מצערת למדי. כיום חוק התובענות הייצוגיות מציין במפורש (בסעיף 10 לתוספת השנייה לחוק) שבמידה וקיים הסכם קיבוצי אשר ארגון מעבידים, היינו החברה, היא צד להסכם, אין העובד יכול להגיש נגדה תובענה הייצוגיות.

 לעניין ענף השמירה נציין שלענף זה יש הסכם קיבוצי כללי עליו חתומות מרבית חברות השמירה המוכרות והן צו הרחבה אשר נוצרו על מנת לעגן בחוק את זכויותיהם של עובדי השמירה והאבטחה. סיבה זו בלבד הינה התשובה מספקת לאי התאמתם של העובדים המנוצלים להיות תובעים ייצוגיים כנגד חברות השמירה. מעבר לכך, עצם קיומה של נציגות עובדים במקום העבודה שומט את הבסיס מהצורך להכיר בתובענה ייצוגית כאשר מתקיימים יחסי עבודה מאורגנים שכן תביעה מסוג זה פוגמת בכוחו של ארגון העובדים ובמהות ההסדרים הקיבוצים.

 עוד נקבע בפסיקה כי במידה ועילת התביעה נובעת מאי כיבוד הסכם הקיבוצי, הדיון המהותי בין החברות לבין העובדים צריך להתנהל בין הצדדים החתומים להסתכם – דהיינו דרך סכסוך קיבוצי בין ההסתדרות לבין ההנהלה. אומנם נקבע כי לא תמיד תדחנה בקשות לתביעות במסגרת ייצוגית נגד מקומות עבודה מאורגנים, אך מקרים בהם עילת התביעה נשענת באופן ברור על סעיפי ההסכם הקיבוצי, תביעה ייצוגית איננה ההליך אליו התכוון המחוקק.

במקרים רבים בית המשפט אף פירש כי אין צורך בתובענה ייצוגית המנוהלת על-ידי עובד או מספר עובדים כאשר קיים ארגון עובדים המייצג את כלל העובדים ביחידת המיקוח. יתרה מזו, תובענה ייצוגית המוגשת על-ידי עובד בודד פוגעת במקרים רבים בכוחו של ארגון עובדים להשיג הטבות לכלל העובדים, ובמקרים המתאימים אף לוותר על תביעות כלכליות או תביעות משפטיות הניתנות להגשה בדרך של סכסוך קיבוצי. 

 מה יכול לעשות מי שבכל זאת רוצה לנסות להרים את הכפפה ולהגיש תביעה ייצוגית כנגד חברות השמירה?

 לכאורה לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית כנגד חברות אלו עקב סעיף 10(3) לחוק המוזכר לעיל, אולם, במספר פסקי דין בשנים האחרונות בתי המשפט כן קיבלו בקשות לתובענות ייצוגיות של עובדי שמירה. המסר העיקרי שעלה מפסקי-הדין היה כי החברות הנתבעות אמנם היו חתומות על ההסכם הקיבוצי, אולם בפועל  לא קיימו תנאים רבים מן ההסכם.

במספר מקרים מהשנים האחרונות עלה כי ארגון העובדים לא דאג כי עובדיו באמת יקבלו את הזכויות המגיעות להם על פי ההסכם הקיבוצי. כך שהמשמעות שלא להתיר הגשת תביעה ייצוגית בעקבות סעיף החוק לעיל הייתה שהעובד נשאר למעשה ללא זכויותיו וגם ללא יכולת מעשית לתבוע את אי קבלתן. 
  במקרים דומים למצב זה כבר פסקו בתי המשפט שאין להחיל את הסייג שבסעיף 10(3) לחוק, קיומו של הסכם קיבוצי כאמור, ועל כן אינו מונע, במקרים אלו את אישור התביעה כייצוגית. עם זאת עלי לסייג ולומר כי תביעה ייצוגית בענף השמירה טרם נוסתה בפועל ועל כן אין לדעת מה יחליט בית המשפט כאשר העניין יתגלגל לפתחו.

בצורה זו, ניתן להגיש תביעות אשר יתכן ויוכרו כייצוגיות במידה ניתן יהיה להוכיח כי החברות, על אף היותן צד להסכם קיבוצי, אינן מקיימות אותו בפועל וכך יימנע הצורך בהגשת תביעות פרטניות אשר יגרמו להכבדה ולריבוי הליכים.

 אסיים את הסקירה בשאלה אשר נכון למועד כתיבת מאמרי זה עודנה פתוחה: מי יהיה אותו גוף אשר יחליט לעשות מעשה, להרים את הכפפה ולנסות להגיש תבענה ייצוגית כנגד חברת שמירה בישראל? כולי תקווה שיימצא גוף כזה, ובמהרה. אני מקווה כי המידע האמור יהיה לעזר לכל עובדי השמירה והאבטחה אשר נפגעו זכויותיהם וכן רוצים לנסות ולשנות את המשוואה.

 

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.