חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

כנס ת"א לחינוך: האם יש ליבה משותפת?

נושאים חדשות, חינוך ותרבות ב 4.05.10 6:04

ראש עיריית תל-אביב אמנם קיבל את הכותרות בעקבות התבטאויותיו נגד החרדים, אולם הדברים המעניינים והחריפים יותר בכנס ת"א לחינוך נאמרו  בפאנל שנערך קודם לכן בהשתתפות אנשי חינוך וחבר-הכנסת משה גפני

מאת שושי פולטין

הצליח לו לרון חולדאי!

הוא הצליח להתסיס את הרוחות בדבריו על החינוך החרדי, כפי שרצה!
בכנס החינוך שנערך בתל אביב פתח   בכך שהוא עומד לחזור על דברים שכבר אמר בשנה שעברה משום שהוא רואה חובה לשוב ולהתריע, בגלל הכרסום בחינוך הממלכתי –

"לא אשתוק
כי ארצי שינתה את פניה,
לא אוותר לה,
אזכיר לה,
ואשיר כאן באוזניה,
עד שתפקח את עיניה" (אין לי ארץ אחרת)

"אנחנו המדינה היחידה בעולם בה החינוך הפרטי ממומן על ידי הציבור, בה כל אחד מלמד מה שהוא רוצה בין אם זה פלגים אסלאמיים או החינוך החרדי. גם העשירים מנצלים ומקיימים את המסגרות שלהם בסיוע החוק.

מדינת ישראל מטפחת צבורים של מתבדלים בורים שמספרם הולך וגדל…. אני חורג מהתקינות הפוליטית אולם אין מנוס מלדבר על שני צדדים – אלה התורמים לביסוסה ואלה הממומנים באמצעותה, בעידודה של המדינה ובמימון ציבור. ..אם נמשיך לממן את החינוך הפרטי לא נוכל לעמוד בכך" . בהמשך אף קרא לאזרחי המדינה לפקוח עיניים ולהתמרד.

הדברים עוררו כאמור סערה רבתי לאחר הכנס, אלא שהוויכוח האמיתי התקיים שעתיים לפני כן בפאנל שנערך בנושאי ליבה. כאן הטיח הרב שי פירון בחה"כ  גפני דברים לא פחות חריפים מאשר דבריו של חולדאי, אולי חריפים אף יותר.  "אתם תורמים לניתוקה של מדינת ישראל" "אתם דנים ציבור שלם לעוני ולהשפלה" "נמצאים בכולל ומורחים את היום שלהם…ישנו מאגר אנושי עם פוטנציאל ובגלל מניפולציה חברתית דנים אותם לבורות ולא מאפשרים להם את מיצוי הכוחות שלהם". הרב שי פירון גם הביע את התנגדותו הנחרצת לחוק נהרי, כאשר מדינת ישראל פטרה אוכלוסייה שלמה מכל לימוד ליבה תמורת סכום הגון של 60% מימון, תוך ידיעה שבסוף זה יושלם ל 100%.

 לדעתו של הרב פירון, צריך להקנות מיומנויות בסיסיות אשר יאפשרו להשתלב בחברה, כישורי שפה, מתמטיקה ואנגלית, כמו כן הציע להקים ועדה (בראשות חה"כ גפני…) שתקבע 10 טקסטים שכל ילדי ישראל ילמדו, גם 10 הדיברות וגם טקסטים חילוניים ולהתחיל מהלך של אמון. "62 שנה אחרי הקמת המדינה הדבר המקסימלי שהגענו אליו הוא כמה שעות נותנים ולא מה ולמה."

 פרופ' יאיר קארו – ראש המכללה האקדמית אורנים סרב לדבר על מה יעשה בישיבות משום שהוא כופר בעיקר – כופר בכך שצריכים להיות 100 אלף איש בישיבות (חה"כ גפני מתקן ל 30 אלף). הוא גם ערער על הנחישות הציבורית בצורך לדון בתוכנית הליבה.

 השאלה לדעתו של פרופ' קארו,  צריכה להיות איזו חברה אנחנו צריכים להיות ומשם נגזור את החינוך. הליבה מתמקדת במקצועות ולא בערכים בעוד שלו, לפרופ' קארו, חשובים הערכים, אכפת לו מכך שהחברה נשטפת בקמעות, חשובה לו חברה שמכירה בזה שיש אחר, ערה למצבו, חברה שיש בה שיח זכויות מול שיח חובות, חברה עם שורשים ועוד ועוד.

חשוב שבסוף כיתה ט' יהיו לתלמיד כישורי חיים. מתמטיקה של היומיום , כזו ש 95% מילדי ישראל יעברו אותה, אולם לאו דווקא כולם חייבים להמשיך ללמוד מתמטיקה, כמו שלא כולם צריכים ללמוד לנגן. החינוך צריך להיות רלוונטי, האזרחות תהיה אזרחות פעילה, לאו דווקא ידיעת כל חוקי האזרחות, והשפה המדוברת חשוב שלא תהיה עילגת.

 ד"ר סעיד ברגותי – המפקח על לימודי ההיסטוריה והאזרחות במגזר הערבי, העלה את השאלה האם ניתן בכלל לבנות תוכנית ליבה משותפת לכל המגזרים? להבנתו תוכנית ליבה חייבת לחשוב על דמות הבוגר שרוצים לטפח לקראת העתיד, אדם שמוכן לדיאלוג.

לדעת ד"ר ברגותי,  במצב הנוכחי אי אפשר לגבש תוכנית ליבה משותפת במיוחד משום שרוצים לטפח את ערכי מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. כשבאים לצרף את הציבור הערבי יש בעיה!כשבודקים את כל המטרות הנוגעות לחינוך ערכי לא מתייחסים לכך שבחברה חי מיעוט ערבי בעל לאום משלו. "בעבר נלחמתי לנסח מטרות שמכירות במיעוט ערבי, אולם הבקשה הזו אף פעם לא התקבלה ולכן זה מונע מלבנות תוכנית ליבה משותפת. כאשר אין סעיף המתייחס לייחודו של החינוך הערבי, הדבר בלתי אפשרי".

חה"כ גפני השיב לטענות: "אני הנאשם! אנחנו אשמים בכל חוליי החברה ואני לא אומר את זה בציניות. כיצד זה עלה? כאשר חה"כ מטעם שינוי הגיש בג"צ, תוכנית הליבה הפכה לחזות הכל" לדבריו החרדים כן לומדים מתמטיקה, אנגלית ועברית רק הם לא קוראים לכך ליבה. בבתי הספר היסודיים לומדים את מלוא הליבה. הבנות גם הן לומדות בתיכון ליבה ורק בישיבות לא לומדים ליבה. יש נושאים שבהם הוא אינו מוכן להתפשר – התנגדותו ללמוד את ביאליק הייתה נחרצת, במקום זה לומדים את ר' יהודה הלוי. גם בהיסטוריה לא לומדים את אותו תוכן, יחד עם זאת הדגיש שבחינוך החרדי מעלים את הרמה .

 גפני הסביר מדוע לדעתו מדינת ישראל בתחתית – "עם קום המדינה הצבר היה הכי טוב כי היו לו ערכים, אבל אחר כך צריך לתחזק את המדינה. עם איזה ערכים?… . הילד היהודי שלומד בחינוך הממלכתי לא יודע שום דבר על יהדות."

הוא גם קבל על כך שהציבור החרדי מופלה לרעה, לא רוצים לשלב אותם – בעולם המערבי מתאימים את המבחנים לאוכלוסייה ואילו אצלנו בשם השיוויון מתעלמים מהלימודים של החרדים. למרות שבחור ישיבה לומד גמרא, מחדד את השכל,  הוא יחשב כמי שלא למד אף שנת לימוד. מדינה מסודרת הייתה צריכה להתאים את המבחנים , לאפשר לו ללמוד אפילו אווירונאוטיקה.

גפני גם לא שכח  'להחזיר' לרב פירון  "לנו הטיפו מוסר, לנו אמרו צריך לגשר , להתפשר. אנחנו לא יכולים להתפשר… פתאום אנחנו מוצאים בציונות הדתית כאלו שנלחמים על א"י בקיצוניות….אתם נמצאים עם האידיאולוגיה הזו על הגבעות ורבים עם העולם"

 הדיון הסוער המשיך כאמור בגל הצונאמי שהגיע לאחריו עם דבריו של רון חולדאי

 

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , , ,

7 תגובות

  1. ל רפי :

    נו, טוב, אז הוא אמר… והיה "צונאמי". מה הלאה?
    בוודאי שיש בעיית חינוך במדינת ישראל. אין הוכחות טובות לכך מהפוסט-ציונות מצד אחד, מההשתמטויות מצד שני ומהתרחבות הקיובים הפנימיים בתוך החברה הישראלית מצד שלישי. בכך לא חידש הכנס דבר.
    ממדי התופעה הולכים ומחריפים, משום שזה דינו של כל משבר – הוא מתחיל בסדק צר, ומשאין מטפלים בסדק, הוא הולך ומתרחב… עד לשבר הבלתי-נמנע; כך בחומר וכך גם באנשים.
    ב"חטא הקדמון" מחזיק בן-גוריון, כן, דווקא הוא שהכריז על והקים למעשה את החינוך הממלכתי. החטא הקדמון הוא שהותיר בחוק החינוך הממלכתי פרצות ואיפשר חריגות – לא תוספות פרטיות יחודיות מחוץ לחוק ועל-ידו, אלא חריגות לגיטימיות בתוך מסגרת החוק. כאז גם עתה, החריגות הן תוצאה של פשרות פוליטיות, שבאו להבטיח אינטרסים פרטניים של שליטה פוליטית. פרצות אלה הן מנגנון אולטימטיבי לסחטנות גוברת. רק סגירה הרמטית שלהן בחוקי-יסוד "משוריינים", יכולה לשנות את המצב מן היסוד.
    לכן, כנסים הם דבר טוב, משום שמפעם לפעם הם מציפים את התפתחות המשבר וחומרתו אל פני השטח. אבל הם גם דבר רע, משום שלרוב הם משמשים קטרזיס תחליפי לעשייה מתקנת.
    כדאי לחולדאי שלא לשגות באשליות, הציבור בישראל לא יתמרד. הוא ימשיך ל"קטר" וברוח "ההגשמה העצמית" של הניאו-ליברליזם המתקדם, יעשה כל אחד לביתו (עוד כשל חינוכי בולט), כפי שעושים כבר עתה עשירי עירנו… .
    תנאי להתמרדות הוא סולידריות חברתית, וגם זו נשחקה כבר עד דק במקומותינו. כיום, אולי רק שאלות חיים עשויות אולי לעורר עוד התמרדות, ושאלת החינוך, אם איני טועה בדיאגנוזה שלי, אינה נחשבת ככזו במקומותינו.
    חייבים להחזיר את החינוך הממלכתי לשולחן השרטוט, ולעצב אותו מחדש ללא חריגות. מי שרוצה להוסיף לימוד ו/או חינוך לילדיו, כאלה שאינם כלולים במסגרת הממלכתית המחייבת, יעשה זאת על חשבונו (כפי שעושים היהודים, למשל, בארה"ב, בבי"ס של יום א').
    את תוכנית הלימודים הממלכתית צריך להתאים לשינוי ב"כללי המשחק", ואת שני הדברים צריך לסיים… אתמול!!!

  2. יונתן :

    חלק גדול מההצלחה של החינוך הדתי לאומי נובע מכך שיש הגדרה מאוד ברורה לדמותו הערכית של התלמיד שהם רוצים לטפח(וגם להשקעה בכספים ובתשומת לב שההורים נותנים).

    הרב שי פירון הוא אחד מהמחנכים היותר מוערכים בעיני.

  3. רביב נאוה :

    אני מאד מעריך את שי פירון, אבל "ההצלחה של החינוך הדתי-לאומי" היא משהו שעדיין טעון הוכחה.

    החינוך הממלכתי-דתי סובל מבעיות דומות מאד לאלה של החינוך הממלכתי הרגיל גם אם אוהבים להציג אותו כ"ערכי" יותר. בעיות משמעת, אלימות, סמים, שנאת-האחר וכל שאר הדברים שנוהגים למצוא אצל "הנוער", קיימים גם שם, ובצורה לא פחותה מהחינוך החילוני.
    ההצגה של בתי"ס דתיים כתחליף ראוי יותר לממלכתיים הרגילים היא שיווקית, וכשהיא מצליחה – היא מחלישה את החינוך הממלכתי, אבל זה לא אומר שהיא נכונה.

  4. דליה :

    אשמח לקבל נימוקים להערכת שי פירון? הוא מנכ"ל הכל חינוך, הדוחף הראשי של רפורמת אופק חדש. הוא משתתף בצוות חינוך של שר החינוך. אזני משרד החינוך קשובות לדבריו ומבצעות את מה שהוא מייעץ. תכנית הטכניון להכשרת מורים להוראה תמורת משרות בתעשייה באה ממנו ומהכל חינוך. אז על מה בדיוק ההערכה אליו? אשמח לקרוא נימוקים.

  5. רביב נאוה :

    אני אומר וחוזר ואומר…
    אני מעריך את שי פירון כמחנך. אני מתנגד להשקפת עולמו הפוליטית ול(חלק) ממה שהוא עושה ב"הכל חינוך". אני משוכנע שמה שהוא עושה, גם כשאני לא מסכים איתו, נובע מרצון בטובת החינוך ובחיזוק החינוך הציבורי-ממלכתי.

    את הדיונים בנושאים שהזכרת אנחנו מנהלים פה מספיק. אני לא חושב שכל דיון שבו מוזכר מי-מאנשי "הכל-חינוך" צריך להגיע למחוזות האלו.

  6. דליה :

    רביב
    לא הבנתי, שי פירון רוצה בחיזוק החינוך הציבורי או החינוך הממלכתי?

  7. לימודי הליבה לחרדים, לא די באכיפה דרושה גם הידברות :

    […] לימדו ליסטוּת (מסכת קידושין, כט א`).  ההסתערות בתקשורת ובציבור על החרדים שאינם נשמעים לכלל התלמודי וגם לא לנהוג […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.