חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חברות הכבלים והלווין, די לדמעות התנין

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, חינוך ותרבות, כלכלת בית ב 28.04.10 5:50

חברות הכבלים והלווין מתבכיינות, אם יאפשרו לציבור חבילות ערוצים "רזות" יותר, הן תיאלצנה לפטר עובדים.  לקראת הדיון בועדת הכלכלה נעשו העובדים – לא הרוחים, לא משכורות הבכירים – מי שהן דואגות להם.  דרושה רגולציה הרבה יותר אפקטיבית כלפי "יצרניות הערך" האלה
מאת: ק. טוכולסקי

בני ערובה

אם יפתחו לשידור חבילות ערוצים מצומצמות חברות הכבלים והלווין יאלצו לפטר אלפי עובדים, זה המסר של מנהלי ויחצני החברות לוועדת הכלכלה. מסתבר שהדאגה לעובדים, לא לבעלים היא העומדת בראש מעיינהם של מנהלי החברה. לא הרווחים הזורמים מהחברות בלי להותיר משקעים בצורת רזרבות ליום סגריר, לא טובת הצרכנים שנשלמים עבור מגוון הולך ומצטמצם של איכות ומגוון הולך ומתרחב של זוהמה יותר ויותר, לא הדאגה ליצירה המקומית וליצירה האיכותית אותה הם דורשים גם כך לצמצם. מנהלי יס והוט דואגים אך ורק לעובדים.

מפתיע, חברת הוט שמנצלת את עובדיה היקרים לה כל כך עד שהם חשים צורך פתאומי להתאגד, דואגת פתאם למקור פרנסתם של העובדים. ממש סרט תורכי, ממש אוקייאנוס של דמעות תנין. מזל שיש מי שמנסה לנגוס בכיסם, והפעם לטובת הציבור, אחרת לא הינו יודעים כמה העובדים המנוצלים, חסרי המעמד, משוללי הזכות להתארגן, יקרים לחברה.  הרי הכל נעשה רק בשבילם. בשבילם ורק בשבילם קונים קנייני חברות הכבלים סרטים סוג ז' וסדרות סוג ו', צריך לחסוך באיכות למען העובדים לא?  שיוכלו לקבל את המשכורת ולנשק לפריץ את היד.  בשבילם ורק בשבילם צריך להשקיע פחות ביצירה מקומית שהיא לא ריאליטי או שעשועון מאוס.  זה מה שמשתמע.  רווחים לבעלים? מה פתאם הרי בעלי חברות הכבלים הם פילנטרופים שפועלים רק בשביל לספק מקומות עבודה בארץ הקודש.  ממש ציונות, עם ציונות כזאת לא צריך איום אירני. חוסר הבושה של מנהלי חברות הכבלים כבר עבר את גבולות הציניות, היכולת שלהם להשפע על נבחרי ציבור באמצעות מצגות שווא ושתדלנים גורמת לפרשיות כמו ראשונטורס להחוויר.  מסתבר שדאגה לאזרח הקטן היא לא פחות ולא יותר מבולשביזם, מה פתאם באה המדינה ודורשת לאפשר לצרכנים לא לרכוש רק חבילת בסיס מלאה בכלום או חבילות מנופחות מלאות בדרעק.  מה פתאם מנסה הרגולטור למלא את תפקידו ולאפשר לצרכנים בחירה?  אחרי שהם חיבלו ככל יכולתם באפשרות לרכישת ממיר בסיסי עד כדי מאבק בהכללת ערוץ 23 הממומן מכספי הציבור בחבילת הבסיס, יוצא המונופול הכפול של שתי חברות הכבלים לקרב נוסף על הזכות לעשוק את הציבור ומשתמש בעובדים בצורה צינית.

בני ערובה לא פחות ולא יותר, כרגיל, הבעלים הפרטיים מאיימים על העובדים שלהם.  אותם עובדים שהם עושקים ביום יום.  כל התערבות ביכולתם למכסם רווחים היא, בתעמולה שלהם, פגיעה בעובדים.  כשהם פוגעים בעובדים באופן ישיר זה בסדר.  אבל כל ניסיון לאפשר לצרכן בחירה זאת לא הגנה על הצרכן, או מילוי תפקיד הממשלה והכנסת אלא פגיעה בעובדים. היגיון מעניין.

חוצפתם של בעלי ההון ומשרתיהם המנהלים את מחלבות ההון שלהם עברה מזמן כל גבול.  ההתממות של מי שמוכן לאכול את הלוקש המתועב שהם ממחזרים באיומי הפיטורים חשודה ומסריחה מאי תקינות שלטונית. המונופולים הפרטיים רוצים לשווק לנו קפיטליזם זול וביוקר אבל לא מוכנים לשלם את מחיר התחרות, הגזר המצומק היחיד שהקפיטליזם מציע לצרכן.

כדאי לתת תשומת לב לאיומי הפיטורים של המנהלים המודאגים.  זה הזמן לחקיקה שתגביל את היכולת של מנהלי חברות לפטר עובדים כל עוד הן רווחיות ואת היכולת של בעלי חברות לשאוב מתוכן הון.  חברות הכבלים מודאגות? אין בעיה, שיעבירו את ספרי החשבונות שלהן לרגולטור.  שיקבלו עליהן פיקוח שיקבע מתי החברות חזקות מספיק בכדי לאפשר משיכת דיבידנד, שיאפשרו לציבור בחירה הוגנת.  גביית מחירים מופקעים בשביל מוצר "לא משהו" הביאה את הרגולטור להחלטה לאפשר לציבור בחירות נוספות. תאוות הבצע שלהם, מחירים מופקעים ומוצר ירוד הביאו לדרישה לחבילות צרות.  הבעלים והמנהלים מזיעים, הם יודעים שהחבילות המנופחות היקרות ודלות התוכן שהם הציעו לציבור גרמו לדרישה החדשה של הרגולטור אבל הם לא מוכנים לשלם את המחיר.  הם מוכנים כרגיל שהצרכנים והעובדים ישלמו את המחיר והגיע הזמן לשים לכך סוף.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , ,

23 תגובות

  1. מיכאל לינדנבאום :

    שמתם לב ,דואופול הוט-יס,חולב את השוק ,עושק צרכנים ועובדים בדרך לרווחי המיליארדים בשנה.
    באופן פלא כל חסידי השטויות הניאו-ליברליות של תחרות,ושוק חופשי,וזכות הבחירה החחפשית של הצרכן,נמלטים למאורות הנחשים שלהם.
    הם מגיחים משם רק לזרוק רפש על החברה הרצינית היותר בארץ -חברת חשמל-,או ללחוץ למען הפרטת בנק לאומי—בשם התחרות כמובן.

  2. דליה :

    האם הציבור מתחיל להבין שחזרה על אותם טיעונים אינה משכנעת? ברור שחברות הכבלים אינן מתעניינות בזכויות העובדים בכלל ושלהן בפרט. ברור שאם יקטינו משכורות למנכ"לים, הם לא יעברו לחו"ל.

  3. עמית-ה :

    אני ממליץ:
    תתנתקו מהכבלים ומהלוויין.
    תתחברו לעבודה שחורה.
    זה יותר מעניין והרבה יותר זול.

  4. מיכאל לינדנבאום :

    לעמית-ה,
    סוף-סוף שאני לומד לבשל הודות למורה הבלתי נלאה ישראל אהרוני שימים שלמים טורח על תלמודי,אז אני אוותר על מציאה כזאת כמו כבלים.
    ליבי יישבר!

  5. לקסי :

    לעמית,
    קבלתי את המלצותיך.
    לפני ארבע שנים…

  6. חן :

    לא טובת הצרכנים שנשלמים עבור מגוון הולך ומצטמצם של איכות ומגוון הולך ומתרחב של זוהמה יותר ויותר, לא הדאגה ליצירה המקומית וליצירה האיכותית אותה הם דורשים גם כך לצמצם. מנהלי יס והוט "דואגים אך ורק לעובדים".

  7. חן :

    אז פרסמנו פוסט ותגובות.
    מה עושה הוט? מורידה עוד ערוץ מהשידור האנאלוגי.
    מי צופה באנאלוגי? בעיקר אוכלוסיה מבוגרת.
    הא
    אז הם לא צריכים בי.בי.סי. – ירד. גם סי.אן.אן – ירד. במקומו הביאו את הערוץ האמריקאי פוקס.
    רוצים איזון? יש את סקיי.
    יש?
    לא.
    אין – ירד. הלקוחות מוזמנים לעבור לדיגיטלי אם חשקה נפשם בסקיי, כך כתוב על המסך.

    ומה עם ערוץ הולמרק? –
    ירד.

    ובערוץ הסרטים? זבל ממוחזר.

    וכבר לא מתביישים.

  8. חן :

    כבר לא צריך לספר סיפורים שפוקס הוא אקוויולנטי לסי.אן.אן הבינלאומי.

    כי אפשר לעשות לסוס דיאטה והוא ימשיך לשלם כל חודש. אגורה אחת לא מורידים מהתשלום.

    הרגולטור?
    מישהו אמר רגולטור?

    המועצות למיניהן למען הצרכנים?

    כלום.

  9. חן :

    כי החוק הוא לצידם של הבריונים. המחוקקים לצידם של הבריונים.
    בריונות זו הנורמה כאן.
    ואני, מטומטמת שכמותי, לא הבנתי את זה כשראיתי בסיני מה שראיתי בנוכחות עוד חמישים איש, חודש אחרי שהסתיימנ לה המלחמה ההיא ב- 67, זו המלחמה שלא הסתיימה לעולם.
    לא הבנתי אז שצריך לנוס מהמקום הארור הזה.

    אבל לא לעולם יישאר פי סכור.

  10. איתי :

    נכון שהרגולציה במקרה הנוכחי היא חלשה מאוד מאוד (מאוד), אך השאלה היא מה הפתרון? הלאמה?

    לדעתי, ממשלת ישראל צריכה לתת לאזרח שירות שידור ממלכתי איכותי, שיהיה אלטרנטיבה לתקשורת זבל. זה לא אומר שהיא צריכה גם להחזיק במונופול גם על כבלים ולווין.

    אם מישהו רוצה לקנות תקשורת זבל ולשלם על כך במיטב כספו – שיקנה, בדיוק כמו שזכותו לקנות אידיוט אחרונות או פנאי פלוס.

    פעם היתה לי טלויזיה אבל בלי כבלים. מאז 2004 אין לי טלויזיה, והתקשורת בבית יותר טובה.
    מי שלא רוצה לוותר – יש לא מעט טלויזיה באינטרנט בחינם. הילדים שלנו רואים את עוזי חיטמן ז"ל שר ביוטיוב במקום את הגועל של ערוץ הילדים.

  11. חן לאיתי :

    אתה טועה ומטעה מאלף סיבות.

    1. כבלים ולווין הם קודם כל שירות להעברת תקשורת. הם מנצלים את כוחם וחוסמים אפשרות לבחירת תכנים, וזו גניבה לאור היום, זו בריונות, בחסות החוק.

    2. בניגוד לעיתון, אי אפשר לרכוש את התשתית של הלווין או הכבלים על בסיס יומי.

    3. אם מדברים על התנשאות, אז האופציות שאתה מעלה כאן, מתעלמות מצרכים של אנשים כמו מבוגרים, חולים, וסתם אנשים שאחרי יום עבודה רוצים בס"ה לצפות בסדרה קומית איכותית בערוץ בריטי.ואולי הם רוצים להציץ החוצה לעולם ולשבת יחד עם בני משפחה ולצפות בסי.אן.אן, לא דרך המחשב?
    מי אתה שתחליט מה ראוי ומה לא?

    4.מה הקשר למונופול ולהלאמה כאן? השאלה היא אם אנחנו חיים בחברה שמתנהלת לפי כללים של ג'ונגל, או לא.
    האם העיקרון המארגן הוא כל דאלים גבר? זהו?
    מותר להפר חוזה ולשנות את הכלללים באמצע המשחק? זהו?
    מה שקובע הוא רק הרווח?

    5. בגישה "אנליטית" כמו שאתה מציג כאן אין מאבק אמיתי. הכל חנטריש.
    הסנובה, בכלל לא מחזיקה טלויזיה בבית.
    יש! מצאנו פתרון.וואו.

  12. חן לאיתי :

    רק הערה בדרך אגב,
    אם היית מחובר לטלוויזיה אולי היית נפגש קצת יותר עם המציאות כאן.
    מסננת התקשורת אמנם מטשטשת את הראייה אבל עם המשקפיים הנכונות, רואים יותר ברור.
    למשל – תמונת המוקירים את מורשת רבין – רני רהב, הגב' מבנק פועלים, יחד עם גליה מאור ושאר הפיגורות שהתכנסו להרים כוסית לכבוד פתיחת אולם לזכרה של לאה רבין במרכז למורשת רבין.

    המחזה הזה עבר בשקט, כנראה בגלל שיש כאן רבים שמעדיפים לא להסתכל ולא לראות.
    (אלא אם כן מחכים עד שמישהו יעלה את זה ליו טיוב).

    לפעמים צריכים לצפות גם בזבל, כדי להבין יותר במדויק מאין עולה כל הזמן הריח הדוחה.

  13. איתי :

    את דעתך בעניין למרות כל המתקפות לגופו של אדם כלפי עוד לא הבנתי.

    1. אכן העברת גלים אלקטרומגנטיים לבית האזרח זה שירות. הויכוח בינינו הוא האם מדובר בשירות חיוני כמו העברת מים או העברת נוסעים ברכבת, שחייב לדעת שנינו להיות מונופול בידי המדינה או שירות לא חיוני כמו העברת נוסעים במונית ("ספיישל" או "שירות"), ששנינו נסכים (אני חושב) שלא אמור להתבצע ע"י מונופול ממשלתי, אלא ברגולציה ממשלתית.

    1א. אני מסכים איתך שיש פה
    בריונות והיא נובעת מרגולציה חלשה מדי, ולכן שוב אשאל מהו הפתרון. ישנם מצבים שבהם אני סבור שבמקום לנסות לשווא לחזק רגולציה עדיפה בהרבה הלאמה (חינוך ובריאות למשל).

    כבלים ולווין לא כלול בזה.

    2. נכון אז מה? גם את שירותיה של חברת דיאטות אי אפשר לשכור על בסיס יומי, וגם שם יש לא מעט מקרים של שוד לאור היום ושיווק זבל בתור סחורה איכותית. זה לא אומר שצריך להלאים את חברות הדיאטה. צריך רגולציה.

    3. אני לא מחליט מה ראוי ומה לא, אני עושה סדר עדיפויות.

    אפשר להסתדר עם טלויזיה בלי לווין/כבלים באמצעות ממיר שעולה תשלום חד פעמי, ולקבל כמה ערוצים בחינם.

    4. בוודאי שיש קשר. מי שכועס (בצדק!) שהרגולטור חלש צריך להציע חלופה.

    לדוגמה, הוצע פה בעבר שלצד חברות הסלולר הגזלניות תוקם חברת סלולר ממשלתית שתתחרה בהן ותוריד אותן לרצפה כי היא לא תהיה למטרת רווחי הבעלים אלא כדי לתת שירות טוב וזול לצרכן. אותו דבר אפשר לעשות גם לגבי בנקים, ובייחוד לגבי הענקת הלוואות ומשכנתאות (קיים בגרמניה) וכן לגבי לווין/כבלים. לא מונופול אלא ברירה לאזרח בין חברה ממשלתית לפרטיות.

    זו הצעה מעניינת מאוד, אבל צריך לבחון ברצינות את היתכנותה ואת סיכוניה בהנחה שהחברות הפרטיות יעשו את התחרות מול החברה הממשלתית על גב עובדיהן החלשים, ובהנחה שלממשלה ימנית יהיה אינטרס מובנה לחסל את החברה הממשלתית.

    5. לא הכל חנטריש, יש סדרי עדיפויות.

    אני מקווה שאת מסכימה שהמאבק על הזכות של הקשיש / נכה / תושב פריפריה ל-BBC בזול אינו שקול בחשיבותו למאבק על הזכות שלו למים, אוויר נקי, דיור ואולי הכי רלוונטי לאתר זה – עבודה בטוחה בשכר הוגן. אין פה שום התנשאות אלא עיקר וטפל.

    יותר מזה – במציאות של ימינו הרבה יותר קל לגייס מאה אלף חתימות למאבק צרכני בחברות הכבלים נגד "ערוצי הפרימיום" נגד "דמי הקישוריות" בסלולר או נגד עמלות הבנקים מאשר חתימות לנושאים "אפורים" כמו הפרטת התכנון (נושא שעצבן אותך שאנו לא עוסקים בו מספיק) או המיסוי על רווחי הגז.

  14. חן לאיתי :

    1. את ההיבטים האישיים אתה הכנסת, ולא רק אתה. שים לב לכמה מגיבים שקדמו לך.

    העובדה שיש אנשים שיכולים בכלל בלי טלויזיה איננה רלבנטית.

    כי כאשר אשה נכה רתוקה למיטה שלה שלושה חודשים, אז כן – הטלויזיה חיונית בשבילה, בדיוק כפי שהיא חיונית למאות אלפי קשישים שהטלויזיה היא הקשר שלהם למה שקורה בחוץ. זו זכותם הבסיסית לצפות שההתקשרות שלהם עם חברת התשתית, תהיה הוגנת ומוגנת.

    העובדה שטלויזיה חיונית פחות ממים איננה רלבנטית פה. (אנחנו אמנם מתקדמים בעקשנות לעבר העולם השלישי בהרבה תחומים, האם תפקידנו להשלים עם זה?) וסדר העדיפויות של אדם פרטי זה או אחר כנ"ל.

    2. אתה מתעקש להשוות חברה פרטית לדיאטות לחברה שנותנת שירותי תשתית, זה לא מקדם את הדיון לשום מקום. מנוולים יהיו תמיד, אבל כשזה הופך להיות באופן שיטתי נבלות ברשות החוק, זה סיפור אחר לגמרי. מבחינה זו חברות הכבלים והלווין הם רק דוגמא, לא איזה יוצא מן הכלל.

    השאלה היא – מהם כללי המשחק פה ומה קובע – האם רק האינטרס הרווחי של קבוצת אנשים קטנה? זהו הדיון הרלבנטי על סדרי עדיפויות. האם ההון יכתיב כאן את החוק?

    וקח בחשבון – יש הרבה מאוד דברים שאפשר בלעדיהם. יש קשישים שמסתדרים בלי שיניים הרבה יותר טוב מאשר בלי טלויזיה. איזה מן טיעון אתה מעלה פה ומי קובע? בעל ההון?

    3. אנחנו דנים במציאות קיימת, והיא אינה מקרית. היא תוצאה של השתלטות כללי משחק ציניים ואכזריים ולא להיפך. הכללים האלה פועלים בכל הגזרות. זה אותו הסיפור במערכת החינוך.
    איפה שנוגעים – מתגלה אותו עיקרון פעולה.

    והבעיה היא – שזה כבר התקבע כדבר נתון, כאיזה חוק טבע. האדם הבודד נתקל בכך כל פעם במקום אחר. זו לעיתים קרובות מלחמה יומיומית בלתי פוסקת.
    מבחינה כוללת אי אפשר להכריז מראש על איזה גזרה מוותרים. זה לא נכון פוליטית. יש שלבים שאי אפשר לדלג עליהם אם רוצים להשיג משהו, אי אפשר להכריז מראש ששוק פרוע מקובל עלינו כל זמן שהבריאות ב"ידיים טובות" זה לא עובד ככה.

    4. וכדי לסבר את האוזן, בשעתו התלוננתי ב"אמון הציבור" על התנהגותה של חברת הכבלים. הם הודו שקיבלו הרבה מאוד פניות באותו עניין ממש, אבל החוק, עם כל אי הנעימות, הוא לצד החברה.
    אבל אני עשיתי משהו קצת יותר מזה.
    את מכתב התלונה שלי שלחתי כהעתק בפאקס לח"כ בנימין נתניהו אביר התחרות בשוק החופשי. (כך בדיוק כתבתי על העותק).
    תוך חצי שעה כבר חזרה אלי אחת העוזרות שלו. (לאימון הציבור זה לקח קצת יותר).
    נוצר בינינו קשר שנמשך תקופה מסוימת, כי הסתבר שהח"כ גלעד ארדן הגיש הצעת חוק ולפיה ניתן יהיה להתחבר לתשתית שתתן כמה ערוצים ישראלים בחינם!
    זה נשמע בשעתו לא רע בכלל. נו? אז מה קרה?
    לא ברור מי טרפד? ד.א, עקבתי אחרי המידע הזה והתברר לי שלא מדובר באיזה סיפור שהמציאה העוזרת של האביר. אבל המידע הזה זכה כמובן לחשיפה מינימלית. אלא מה.

  15. נ.ב :

    גב' מסוימת בחברת הוט כבר שמעה ממני מה אני מתכוונת לספר בערוץ שהם סגרו.
    לא, זו אינה "זעקה נגד ההפרטה".
    – כמה סידורים טכניים והסיפור יתחיל להסתובב.
    כן, זה הכל ענין של תשתית…

  16. לקסי :

    אפשר גם... צלחת לוויין עצמאית

    תשלום חד-פעמי והמון ערוצים.

  17. איתי :

    1. אכן הכנסתי אמירה אישית, אך לא יצאתי במתקפה לגופו של אדם, גם כשהותקפתי על ידך בחימה שוצפת (ומעניין שאחרים שהמליצו לפני על זריקת הטלויזיה לא זכו למתקפה שכזו).

    2. את זכותה של האישה הרתוקה למיטה לקבל טלויזיה אני מחלק לכמה חלקים, כי החיים מורכבים.

    אחרת הדברים היו מגיעים לכדי אבסורד (שמכיוון שהאישה רתוקה למיטה על המדינה לספק לה את כל הערוצים בעולם בחינם או בפרוטות, כי זו זכותה).

    א. זכותה לקבל טלויזיה ממלכתית איכותית תמורת אגרה סבירה.
    ב. זכותה לקבל טלויזיה בסיסית בתשלום חד פעמי ובלי חברות כבלים/לווין כלל (ר' סעיף 4)
    ג. והיה אם בחרה לקנות מחברה פרטית מוצר מתקדם יותר, זכותה לכך שהממשלה תגן על האינטרסים שלה באופן אפקטיבי (רגולציה).

    3. ההבחנה שאני עושה ממש אין משמעה הנפת דגל לבן והשלמה עם "חוק טבע" של שוק פרוע, אלא הבחנה בין מאבק חשוב לחיזוק הרגולציה בתחום אחד ובין מאבק חשוב נגד הפרטה/בעד הלאמה בתחום אחר.

    4. התוכנית של ארדן שאת מדברת עליה הוגשמה וקיימת. ניתן להתחבר חינם (אחר תשלום חד פעמי קטן לממיר) לערוץ 1+2+10+23+33. לא אתן קישור כדי שלא יחשדו בי כמשרתם של בעלי ההון שמוכרים את הממיר הזה.

    5. לשיטתך, הגישה שלי מחלישה פוליטית ועדיפה גישת "אף שעל", לפחות באופן פומבי (נתבע את הלאמת הסלולר, הכבלים/לוין, בזק, בזן, חינוך, בריאות ובסוף "נתפשר" על חלק).

    אלא שלשיטת אף שעל יש גם חיסרון גדול והוא חוסר היכולת ליצור בריתות אד-הוק לצורך מאבק ספציפי. בריתות אד-הוק הן חלק בלתי נפרד מפוליטיקה אפקטיבית.

    אם ניקח את דוגמת הטלויזיה, הדרך הטובה ביותר לשנות את המציאות בהווה (לא בפנטזיה) עוברת דרך שילוב כוחות עם שר תקשורת ליכודניק "חברתי" שדעתו על דורסנות חברות הכבלים/לווין דומה מאוד לשלך, אך דעתו בעניין הלאמות/הפרטות שונה מאוד משלך.

    6. מרוב שאת עסוקה בלכעוס על בעלי ההון (ועוד יותר מזה עלי – המשלים לכאורה עם קיומם), עדיין לא הבהרת מה המודל שאת רוצה וכיצד ניתן להגיע אליו. האם המודל הרצוי הוא שירותי לווין/כבלים פרטיים והוגנים לצרכן מבחינת מחיר ואיכות (כמו שקורה לדוגמה עם לחם וחלב), שירותי לווין/כבלים במונופול ממשלתי או גם וגם.

    כל עוד לא הבהרת זאת, ואת עוסקת רק במתקפה אישית, לא ייתכן דיון של ממש.

  18. נ.ב :

    1. תקשורת היא מימד חשוב ביותר בחיים המודרנים.
    לא לגמרי ברור למה מי שנותן שירותי תשתית תקשורתית צריך להיות מעורב בשירותי תוכן – לעצב חבילות תוכן על פי ראות עיניו, להציע מבצעי חבילות כאלה, להחליט אילו סרטים לשדר באיזה ערוץ וכו'.

    2. אם כבר נרקמה מן שיטה כזו – אז לא יתכן שצד אחד יוכל לשנות את הכללים בכל רגע שיתחשק לו.(כאמור החיבור לתשתית, הוא בכל זאת פחות גמיש מקניית תחתונים).

    נוצר מצב עובדתי שלקוחות, ובהם קשישים רבים, חשופים לשינויים חד צדדיים, שרירותיים,ציניים וכוחניים מצד חברות שחתמו איתם חוזה.
    העובדה שזה עובר בשקט, צריכה להדאיג כל אדם הגון – ס"ד או לא ס"ד.
    העובדה שלנכה או לקשיש אין הגנה בפועל מפני מציאות כזאת, והעובדה שזה קורה בחסות החוק, ושזה עובר בשקט מלמדת משהו על הנורמות במדינה הזו – והדבר צריך להטריד כל אדם הגון, ס"ד או לא ס"ד.
    יש כאן יותר מתחושה שרווח כספי מבטל כל דבר אחר, ושהאינטרס הרווחי מוגן לפני כל אינטרס אחר.

    לא ברור לי כאן איפה הוויכוח, במיוחד שמדובר בתופעה שאיננה אופינית רק לחברות הלוין-כבלים. תמצא אותה גם במערכת הבריאות למשל, ועוד איך.

    3.וכן תשתיות צריכות להיות במונופול של המדינה. זה – עיקרון.

    אין טעם והצדקה להתחיל את הפשרות ברמת הדיון העקרוני. זה יוצר בלבול וזה לרעתנו.

    מעבר לכך אין לי מה להוסיף.

  19. איתי :

    1. הפרדה בין שירותי תוכן לתשתיות – אני בעד.

    2. הלאמת התשתיות, אני בעד.

    3. אבל בסדר עדיפות נמוך יותר מאשר הלאמת חינוך בריאות ורווחה.
    לדעתך הצהרה על סדרי עדיפויות כאלה זו איוולת, אך בעיני ס"ד שאין לה סדרי עדיפויות לא תצליח לעולם לבנות כוח כמותי. דוגמה טובה – המצע של המפלגה הס"ד בשבדיה – לא רוצים את הירח, מתמקדים במה שהכי בוער וחשוב.

    4. שירותי תוכן פרטיים (בנוסף לשידור ממלכתי חזק ואיכותי) תחת רגולציה חזקה – בעד.

    5. השאלה הגדולה היא כיצד בונים רגולציה חזקה. הס"ד טוענת לגמרי בצדק כי הפרטה עם רגולציה חלשה יוצרת אסון. אפילו הגיא רולניקים הבינו את זה. הבעיה היא שכמעט לא שומעים מהצד שלנו תוכנית טובה לרגולציה, ואז אנחנו נדמים לשומע מבחוץ כ"חסידי דת ההלאמה".

    מישהו יודע איך עושים רגולציה ממשלתית בסקנדינביה?

  20. נ.ב :

    הערת הבהרה
    מי שמחפשים מצע ס"ד נוסח עקרונות המפקד הלאומי, אז השאלה היא: תשתיות לאומיות בהחזקת המדינה? כן, או לא.
    מכיוון שתשתית התקשורת היא תשתית מרכזית בחיינו, ובניגוד לבריאות ולחינוך נדמה לי שהיא גם יכולה להיות מכניסה, האם אתה מציע לציין במצע שתשתיות תקשורת אנחנו בעד אבל אנחנו לא מתעקשים?
    זה לא רציני. משהו בטיעון הזה לא מסתדר.

  21. איתי :

    לו הייתי מנסח מצע עקרונות למפלגה ס"ד, בוודאי שהיה מופיע שם משפט על הלאמת תשתיות (והתנגדות להפרטתן), ובכלל זה גם תשתיות תקשורת.

    כמו כן היה מופיע שם משפט על העמקת רגולציה לתחומים ששייכים למגזר הפרטי והם לא "קניית תחתונים", ספקי שירות אינטרנט (לא תשתית) או חברות ביטוח למשל*.

    אבל להבנתי כהדיוט, יש הבדל עצום בין ניסוח X עקרונות יסוד של מפלגה ס"ד (שבהם אחד בהחלט חייב להגדיר מה צריך להיות בבעלות ממשלתית) ובין Y מאבקים קונקרטיים ספציפיים הנגזרים מהעקרונות.

    ברשימה הזו, מה לעשות את חייבת לתעדף.

    ראי לדוגמה את ראש סדר העדיפויות של עמיר פרץ – ס"ד "כשר" לפי דעת מועצת חכמי הס"ד :
    http://www.blacklabor.org/wp-content/uploads/2007/12/hoze.jpg

    למה הוא לא כתב שם "להלאים את כי"ל" או "להלאים את הוט" או "לעצור את הפרטת תע"ש" (נושא שבו טיפל ברצינות כשר ביטחון)? האם בגלל שהוא משלים עם הפרטת כיל ומשלים עם הגזל שעושות הוט/יס? לא. הוא חיפש את מה שהכי חשוב דחוף וכואב לקהל היעד שלו: למשל שכר מינימום, פנסיה וחברות כ"א.

    קמפיין הבחירות היה חייב להיות אפילו עוד יותר ממוקד מה"חוזה" ולכן לצד סיסמאות דביליות על מלחמה בטרור וניצחון בחינוך, הדבר העיקרי שבלט בקמפיין הכי ס"ד של העבודה מזה עשורים היה זה http://news.walla.co.il/?w=/2971/1306056/@@/item/printer

    אני מניח שגם את וגם אני היינו מנסחים את המסמך היום אחרת, וכמובן זורקים ממנו את "חופשי ללמוד" של יולי תמיר (=המודל האוסטרלי=שכ"ל לפי ועדת שוחט).

    אבל עדיין אם זה היה גודל המזוודה והיה צריך להחליט אם מכניסים לשם את גזל צרכני הוט או את שכר המינימום ואת המלחמה בהפרטת החינוך, נראה לי שעניין הלאמת תשתיות הכבלים היה נותר בחוץ, ונדמה לי שהוא גם לא היה אחת מחמש הרפורמות הראשונות שהיית מעבירה כראש ממשלה.

    כאמור ס"ד, בדיוק כמו ניאו"ל, פועלת בשיטת סלאמי – ביבי הפריט בהדרגה, את בתור ראש ממשלה תלאימי בהדרגה. לכן חייב להיות סדר עדיפויות.

    את סבורה שדיון פומבי בסדר העדיפויות הזה הוא מזיק. אני חושב שהוא מועיל.

    חלק מהעקרות הפוליטית של חבורת יסו"ד/מס"ד (שאני מעריך מאוד מאוד את אנשיה ומסכים איתם ב-95%) נובע מכך שקשה לאדם מהרחוב להבין את סדר העדיפויות שלהם.

    לעומת זאת אצל שלי יחימוביץ' ברור מאוד שבעיית עובדי הקבלן חשובה לה יותר מ-12% המניות של בנק לאומי שהממשלה רוצה למכור, ואפילו יותר מההפרטה של תחום החשמל (שהתקדמה היום צעד מצער קדימה).

    זו אחת הסיבות (כמובן לא היחידה) לכך שלשלי יחימוביץ' יש כוח פוליטי שהולך וצומח וליסו"ד/מס"ד אין.

    * לא יודע מה הולך בשבדיה, אך לא נראה לי שס"ד גורסת שיש להלאים את כולן ולהפוך את המדינה למונופול ביטוח. אם כבר נוגעים בזה – עדיף בהרבה שכמה חברות ביטוח יהיו בידי ארגוני העובדים ולא הממשלה).

  22. איתי :

    הערת הבהרה:
    עדיין לא ענית לשאלתי איך את מייצרת רגולציה חזקה בתחומים שהם בידי המגזר הפרטי.

  23. משי :

    מיכאול אתה משקים שאני אי חברה שלחה ממשי

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.