חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

רגולציה של מידע

נושאים דעות, כלכלה ותקציב, משפט ופלילים ב 25.04.10 5:15

 למי שייך המידע? המידע הממשלתי שייך – על-פי ההגיון וגם על-פי החוק – לבעליו, מעסיקי הממשל, התושבים.  אבל מה צריך להיות הכלל כשמדובר במידע אודותינו, או אודות כספנו הנמצא ברשות גופים כלכליים? תשובה מענינת בטור הזה
מאת: יובל רויטמן

לפני מספר ימים התפרסם כי המפקח על הביטוח מתעתד לחייב את הגופים המוסדיים שבפיקוחו (וביניהם, כמובן, קרנות הפנסיה) ליתן פומבי לכל ההוצאות המוצאות על חשבון כספי החוסכים מעבר לדמי הניהול, שכבר כיום זוכים לפרסום. תכלית ההוראה היא לייצר לחץ על הגופים המוסדיים להפחית הוצאות אלו, שההערכה היא כי הן בשיעור של 0.25% – 0.5% מנכסי גופים אלו.

זוהי דוגמא לטכניקה הרגולטורית המכונה "רגולציה של מידע", על-פיה גוף הפיקוח מחייב את הגורמים המפוקחים במתן מידע לציבור הרחב או לקבוצה מסויימת. לעיתים גוף הפיקוח בוחר לפרסם את המידע בעצמו, לעיתים במסגרת מסע שכנוע ציבורי הממומן על-ידי המדינה (לדוגמא – הקמפיינים התקשורתיים השונים המבוצעים על-ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והעוסקים בהיבטים שונים של הנהיגה בכבישים).

ניתן בהחלט להבין את המפקח על הביטוח. פעולת המפקח היא על רקע פרסומים בתקשורת סביב סכומי העתק שגרפו לכיסם מנהלי חדרי המסחר. פרסומים אלו מחייבים אותו – כדי לשמר על תדמיתו הציבורית – לעשות משהו. אז הוא עושה משהו וזוכה לכותרות חיוביות בעיתונות. אך האם זהו צעד אפקטיבי שיתמודד עם הבעיה החמורה שהתעוררה? לא בהכרח. רגולציה של מידע היא "רגולציה רכה", שהצלחתה כפופה במשתנים נוספים, ובעיקר, באופן שבו האינפורמציה הנחשפת כתוצאה ממנה משפיעה על פעילות השוק החופשי.

כאן עיקר הקושי עם מדיניות המפקח. השאלה הנשאלת היא האם הרגולציה החדשה תצליח להפחית את עמלות הברוקרז' ובעקיפין את השכר המופרז המשולם למנהלי חדרי המסחר. כדי שדבר זה יקרה, יש צורך בכך שהשוק החופשי יפעיל לחץ על מנהלי הגופים המוסדיים. הפעלת הלחץ יכולה להתבצע באמצעות לקוחות שעוזבים את קרן הפנסיה שלהם, ואשר הוצאותיה גבוהות יחסית, לטובת קרן פנסיה אחרת, שהוצאותיה נמוכות יחסית. זה נשמע לכם אפשרי? ריאלי? כמה אנשים באמת קוראים ומתעניינים בדפי המידע הנשלחים אליהם מקרן הפנסיה ויתר הגופים המוסדיים המנהלים את כספם. וכמה אנשים יטרחו לעזוב את קרן הפנסיה שלהם – על כל הטרחה הכרוכה בכך – בגין שיעור הוצאות נוספות שונה. תרשו לי להניח שלא הרבה. אם כך הדבר, הרי שהאפקטיביות של הרגולציה החדשה מוטלת בספק.

אז מה צריך לעשות? אפשר ורצוי לעבור לרגולציה חזקה יותר, מסוג של ציווי ושליטה, המגבילה את שיעור ההוצאות באופן ברור, ובפרט, מגבילה את שיעור השכר המשולם לבעלי תפקידים בגופים בשוק ההון (זוהי הגבלה עקיפה שכן המפקח אינו ממונה על גופים אלו במישרין. עם זאת, הוא יכול להגביל את פעולת הגופים המוסדיים הכפופים לאחריותו). אך גם אם המפקח בוחר שלא לנקוט באופציה זו, הוא חייב לעשות שני דברים כבר עתה: ראשית, יש צורך בכלי המאפשר להשוות בין הגופים המוסדיים השונים, לפי קטיגוריה, בהתחשב במאפיינים הרלבנטים להכרעה – שיעור דמי הניהול; שיעור ההוצאות החורגות מדמי הניהול; והתשואה. שנית, הוא חייב לקיים מעקב על השפעת השינוי הרגולטורי ולבדוק האם אכן מביא לשינוי התנהגות, או רק לכותרות בעיתון. אם השינוי לא יהיה אפקטיבי, הוא יהיה חייב לנקוט באופציה רגולטורית חזקה יותר. רק כך ישרת המפקח על הביטוח את האינטרס הציבורי ולא רק את האינטרס המוסדי של המפקח עצמו.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , ,

6 תגובות

  1. דליה :

    ואני חשבתי שהמפקח על הביטוח אמור לייצג את האינטרסים של הציבור. אם לא כך המצב, לשם מה בכלל נחוץ תפקיד כזה של מפקח על הביטוח.
    רגולציה רכה היא לא רגולציה רצינית. נחוצה רגולציה חזקה.

  2. יובל :

    המפקח על הביטוח אכן אמור לייצג את האינטרסים של הציבור ובהרבה מקרים הוא אכן עושה כך. ראי לדוגמא את דו"ח חודק והכוונה ליישמו. אלא שלעיתים יש אילוצים לא פשוטים המופעלים על הרגולטור (וייתכן אולי שמבחינה מקצועית הוא חושב שרגולציה של מידע היא שמתאימה במקרה זה). בכל אופן, הפתרון המתאים הוא לקיים בקרה מתמשכת על-מנת לודא כי מטרות הרגולציה מושגות. אגב, רגולציה של מידע במקרים רבים מתאימה יותר מרגולציה של ציווי ושליטה. לא תמיד רוצים את ההתערבות הגסה של החוק. הכל תלוי בנסיבות הקונקרטיות.

  3. דליה :

    השר אבישי ברוורמן התראיין אתמול בטלביזיה בנוגע להגבלת שכר המנכ"לים. הוא הציע רגולציה להגבלת שכרם. זאת בניגוד לח"כים שלי יחימוביץ וחיים כץ שפועלים בכיוון של חקיקה. השאלה היא האם פעילות באמצעות רגולציה תצלח יותר מחקיקה, שנראה שנתניהו פועל לדחותה.

  4. מה זו רגולציה לעומת חקיקה? :

    רגולטור ממשלתי הוא פקיד שתפקידו לאכוף חוק, תקנות או כללי מכרז.

    אם לא כותבים דברים בחוק, מה בדיוק אמור הרגולטור לעשות?

  5. יובל :

    דליה – זו שאלה מורכבת שתלויה בין היתר באינטרסים ובכוחות הפועלים על הרגולטור הרלבנטי, באופן שבו מעוצבת ההסמכה של הרגולטור ובפרמטרים נוספים. אבל – יש מצבים בהם חוסר יכולת להכריע ברמה הפוליטית-פרלמנטרית, אצילת ההכרעה לרגולטור מקצועי היא האופציה הטובה יותר.

    ולגבי השאלה השניה – רגולטור אינו רק אוכף. הוא גם מעצב מדיניות, בנסיבות בהן החוק אינו קובע מדיניות זו ואוצל לרגולטור את הסמכות לעשות כן.

  6. מחשבות על רגולציה, משפט וממשל » ארכיון הבלוג » רגולציה של מידע :

    […] (התפרסם באתר עבודה שחורה). « קצת חומר קריאה לחג – מצגות בנושא רגולציה A Better Place? פוסט IV » […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.