חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חוק התכנון והבנייה – שיקולים חברתיים

נושאים איכות השלטון, דעות, זכויות אדם, שיכון ושלטון מקומי, תכנון ובניה ב 21.04.10 6:03

בארץ קיים חוסר איזון בין עוצמת השיקולים הנוגעים לתשתיות פיסיות וליעילות בשימושי קרקע, אל מול שיקולים הנוגעים לאנשים, ובמיוחד לאנשים מקבוצות חלשות.  להלן הצעות מה לעשות בתחום זה ומה לשלב בחוק התכנון והבניה
מאת: פרופ' ארזה צ'רצ'מן וד"ר אמילי סילברמן

שילוב שיקולים חברתיים בתכנון מרחבי – מסמך רקע לקראת הרפורמה המוצעת

מסמך קצר זה מיועד להרחיב את ההתייחסות לנושא של שיקולים חברתיים ומקומם בתהליכי התכנון המרחבי, מעבר למה שכבר קיים במסמך שהוגש לוועדה שמונתה על-ידי הממשלה, על-ידי המטה לתכנון אחראי. הדברים המוצגים בהמשך מבוססים על מחקר ראשוני שנעשה בשנה האחרונה, המשלב סקר ספרות בין-לאומית (ארה"ב, קנדה, אנגליה, הולנד ואוסטרליה) וראיונות וסדנאות עבודה עם בעלי תפקידים בארץ.  בסקר הספרות נמצא כי במדינות אחרות נעשים היום מאמצים רציניים להטמיע את השיקולים החברתיים לתוך תהליכי תכנון מרחבי. ניתוח המצב בארץ מצביע באופן בולט על הצורך בהגברת השיקולים החברתיים בתכנון המרחבי.  בארץ קיים חוסר איזון בין עוצמת השיקולים הנוגעים לתשתיות פיסיות וליעילות בשימושי קרקע, אל מול שיקולים הנוגעים לאנשים, ובמיוחד לאנשים מקבוצות חלשות. למדנו כי לבעלי תפקידים במערכת התכנון המרחבי בישראל  אין כלים מתאימים להערכת ההשפעות החברתיות של התכנון, ואין ייצוג הולם של גורמים בעלי ידע ונסיון בתחום החברתי.  כפי שאמרה אחת מהמתכננות הבולטות במערכת הציבורית:  "התוכניות לא מספרות את הסיפור של העשייה החברתית, אין לנו מספיק כלים כדי להכניס את הכלים האלו למסמכים הסטטוטוריים".

להיעדר התחשבות בשיקולים חברתיים יש השלכות קשות, במיוחד על חייהם של אנשים עניים ובעלי  צרכים מיוחדים. העדר התחשבות בהיבטים החברתיים מגביר פערים בין קבוצות ומערער את החוסן החברתי. מבין ההשלכות של חוסר התחשבות בצרכים חברתיים ניתן למנות: הפניית אוכלוסיות עניות לאזורים חלשים במקום שילובן באזורים המציעים בתי ספר טובים ונגישות למקומות עבודה; הקצאת מבני ציבור ושצ"פים באופן אחיד, ללא התחשבות הולמת בצרכים מיוחדים של תרבות או דת; מיקום שימושי קרקע,  כגון אזורי תעשייה, פארקים וכבישים, בצורה המייצרת או מנציחה פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות; תכנון מוטה רכב פרטי, המקשה על מי שאין בבעלותו רכב או רישיון נהיגה; תכנון שכונות יוקרתיות חדשות המנותקות פיזית משכונות חלשות;  היעדר הנחיות לפיזור מרחבי ראוי של מוסדות רווחה כגון מעונות לנפגעי נפש; ותקני בנייה –כגון גודל מינימלי של דירות – המדירים אוכלויסיות בעלות הכנסה נמוכה.

מתוך המחקר החלקי שביצענו עד עתה והמפגשים שקיימנו עם מגוון רחב של אנשי מקצוע ופעילים חברתיים, ניתן להציע מספר דרכים להגברת השיקולים החברתיים בתכנון המרחבי בישראל.

  1. יועץ/ת חברתי/ת: מוצע כי לצד מתכנן המחוז ומוסדות תכנון ארציים יועסק יועץ/ת חברתי/ת בדומה ליועץ התחבורה או יועץ השימור, אשר יביע את דעתו על היבטים חברתיים רלבנטיים לקראת גיבוש תוכנית, ויבחן את התוכנית בהתאם לכללים של נספח חברתי-קהילתי. תפקיד היועץ החברתי הקיים בארצות אחרות איננו אחיד בכל מקום. באמסטרדאם, למשל, התפקיד מתמקד בהתאמת מבני ציבור ושירותי ציבור לצרכיהם של אוכלוסיות מגוונות. בלוס אנג'לס יועץ חברתי מיוחד בוחן את ההשלכות של תוכניות על אוכלוסיות של אפרו-אמריקנים והיספנים ועל מהגרים חדשים. בלונדון קיים מערך שלם הבוחן תוכניות מרחביות מנקודת מבטם של ילדים, תוך שימוש בקווי הנחייה לתכנון נכון עבור ילדים, ובוונקובר קנדה היועצים החברתיים בוחנים תוכניות גם מההיבט של ההשפעה על אנשים מבוגרים מאוד. לרוב, היועצים הם אנשים בעלי רקע גם בתחום התכנון המרחבי וגם בתחומים חברתיים, כגון סוציולוגיה או עבודה סוציאלית קהילתית.
  2. נספח חברתי או תסקיר חברתי: תסקירי השפעה חברתית משולבים בתהליך התכנון במספר מדינות בעולם וביניהם ארה"ב, אנגליה ואוסטרליה. שילוב תסקיר השפעה חברתית נחשב חיוני במיוחד באזורים צפופי אוכלוסין, עם אוכלוסייה רב-תרבותית ועם פערים כלכליים גבוהים (תיאור המתאים כמובן גם לישראל). בחלקים של ארה"ב, כמו למשל בניו יורק,  התסקיר החברתי משולב בתוך התסקיר הסביבתי, והוא בוחן במיוחד השלכות של הדרת תושבים מקומיים ועסקים קטנים בעקבות ג'נטריפיקציה. באנגליה התסקיר החברתי נקרא Community Impact Assessment , והוא בוחן השפעות של תכנון מרחבי על בריאות, בטחון הפרט, חוסן חברתי, נגישות לשירותים ציבוריים ומבני ציבור, הדרת אוכלוסייה חלשה, עסקים קטנים וחקלאות, היבטים של אפליה ואפילו השפעה על ערכים תרבותיים ואסתטיים. בארץ נכתבה חוברת המיועדת להיות מדריך להכנת נספח חברתי: http://www.kayamut.org.il/images/list/nispach.pdf.
    מומלץ לקבוע קריטריונים לגבי סוגי התכניות שעבורן תהיה חובה להכין נספח כזה.
  3. ייצוג של משרדי ממשלה בעלי עניין בתחום החברתי: בארץ  מספר רב של משרדי ממשלה מיוצגים בוועדות תכנון סטטוטוריות. אך בולט היעדרו של משרד הממונה על שיקולים חברתיים. משרד הבינוי והשיכון היה יכול לייצג פן מסוים של צרכי הדיור, ומשרד הקליטה ומשרד החקלאות והתיירות מייצגים פנים נוספים, אך בולט היעדרותו של משרד הרווחה והשירותים החברתיים שהיה יכול לייצג את כל השיקולים החברתיים. מתוך ראיונות עם בעלי תפקידים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, עולה רצון עז להגביר משמעותית את מעורבותו במוסדות התכנון הסטטוטוריים, על מנת לתרום ביעילות ובמקצועיות מתוך הידע, התפיסה החברתית, והקשרים עם האנשים בשטח שלהם. ראוי שנציגים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים יהיו חברים במועצה הארצית לתכנון ולבניה ובוועדות המחוזיות ויועצים בוועדות המקומיות.
  4. הקמת 'מועצות ציבוריות' לבחינת השלכות של תכנון מרחבי על קבוצה אוכלוסיות שונות: בוונקובר קנדה ובפורטלנד אורגון תהליכי התכנון דורשים חו"ד של 'מועצות ציבוריות' הדנות בהשלכות של תכניות על בני נוער, ילדים, מהגרי עבודה, קשישים, או נכים, בין היתר. בוונקובר המשתתפים במועצות הם תושבים שהגישו מועמדות להתנדב לתפקיד, ונבחרו לאחר תהליך הכולל ראיון אישי והגשת חיבור. במקומות אחרים המועצות או דומיהם מורכבים מנציגי ארגונים חברתיים שביקשו להשתלב בתהליכי תכנון מרחבי. בארץ יש ייצוג סטטוטורי במוסדות תכנון ל'ארגונים שעניינם איכות הסביבה, בעקבות חקיקה ראשית (וברמה לא פורמלית כמשקיפים בחלק מהוועדות המקומיות לתכנון ובנייה); אך אין שילוב של ארגונים המייצגים את השיקולים החברתיים. מתבקשת הרחבת חוק הייצוג כך שיתווספו גם נציגים של ארגונים חברתיים הקרובים לנושאי תכנון.
  5. הכשרה לבעלי תפקידים במוסדות תכנון ואחרים: רבים מבין המרואיינים בארץ ציינו את חוסר ההכשרה המקצועית בתחום התכנון החברתי, והיעדר מונחים ומושגים המאפשרים תרגום ההיבטים החברתיים ל'שפת התכנון'. בסימפוזיון בנושא שקיימנו ב-17.11.09 הגדירו המשתתפים מספר קהלי יעד מרכזיים להכשרה בהיבטים החברתיים של התכנון, וביניהם:  חברי ועדות מקומיות לתכנון ובנייה, צוותי תכנון ויועציהם ברשויות המקומיות ובוועדות המחוזיות, בעלי תפקידים בוועדות הערר, עובדי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ופעילים בארגונים החברתיים. לשם ביצוע הכשרות אילו דרוש כמובן מקור תקציבי.
  6. שיתוף הציבור בתהליכי תכנון: בחוק החדש המוצע יש דגש על יידוע הציבור, ונקבעים כללים רבים לגבי מה צריך להיות פתוח לעיון הציבור, שהוא כשלעצמו דבר מבורך. אך חשוב להבין שיידוע הציבור ושקיפות מהווים תנאי בסיסי והכרחי לשיתוף הציבור, אך אינם כשלעצמם שיתוף הציבור. אין כל התייחסות בחוק לקיום של תהליך פעיל ומתמשך של שיתוף הציבור. יש לייחד בחוק סעיפים לשיתוף הציבור בתהליך התכנון ולגבש נהלים הנוגעים לתהליכים של שיתוף.

ארזה צ'רצ'מן היא פרופסור אמריטוס בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ויקירת התכנון בישראל
אמילי סילברמן היא חוקרת בכירה במרכז לחקר העיר והאזור שבפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , ,

9 תגובות

  1. עמית-ה :

    בהמשך למאמרים אחרים בנושא החוק החדש שפורסמו כאן בעבודה שחורה. גם במאמר הזה אנחנו לומדים עד כמה התמונה מורכבת ועד כמה הרפורמה המוצעת פרטצ'ניקית.
    צא וחשוב איזה עבודה טובה אפשר היה לעשות אילו שיקפו את כל הפנים שישנם במערכת התיכנון – בהשלכה היינו מקבלים מרצדס חדשה מהניילון במקום קקאמייקה מעשנת (שהיא הרפורמה המוצעת).

  2. לעמית :

    החוק הוא "מרצדס מהניילון", רק שהיא באה עם חסם כניסה מובנה.
    יש מי שלא יוכלו לנסוע בה.
    לקסי

  3. חן לעמית :

    "בהמשך למאמרים אחרים בנושא החוק החדש שפורסמו כאן בעבודה שחורה. גם במאמר הזה אנחנו לומדים עד כמה התמונה מורכבת ועד כמה הרפורמה המוצעת פרטצ'ניקית" – המשפט הזה הוא משפט מפתח.

    ואני, בלי נדר, אנסה לרכז את כל הטיעונים לקראת ההפגנה בשבוע הבא.
    (יום ד', כיכר ציון ירושלים).

    בכל מקרה, דווקא מקרה הולילנד לטעמי מסיט מהדיון העיקרי. שוב ושוב אני שומעת את הטיעון על החסימות בצנרת שמזמינות פריצה לכיוונים מושחתים, רוצה לאמר שהשיטה הקיימת משחיתה בעל כרחה ושריפורמת נתניהו תתקן את זה.

  4. נמרוד ברנע :

    מאמר חשוב מאוד

  5. הזמנה להפגנה :

    http://planning-jerusalem.blogspot.com/2010/04/blog-post_22.html

  6. תקדים מרילנד??????????מישהו? לקסי? :

    3 לקחים מעניינים מיומן ערוץ 1 הערב.

    1. ברק שמדבר בצרורות (כאילו המוסיקה היא התוכן של מה שיש לו לאמר), פלט במהירות מסחררת משהו על תקדים מרילנד והבטיח שבלעדי הכנסת תיקון בהתאם לריפורמה "אנחנו לא נצביע בעדה".

    מישהו יודע –
    א. במה מדובר?
    ב. מישהו שמע משהו בנידון מאנשי מפלגת האבודה?

    2. בהזדמנות זו ראוי לציין את ההשתלחות בטייקונים (גיא רולניק ועודד שחר).
    פתאום כולם גילו את אמיקה?

    3. ואחר כך, כאילו לא נאמר דבר, כתבה על "כוח צביקה באופקים" צביקה הנ"ל עומד בראש וועדה קרואה
    באופקים, וכאילו לא נפל דבר בארץ הוא שוטח את תכנית הפעולה שלו –
    גיוס אנשי משק (באמצעות קשרים אישיים), שעם מנהיגות ישרה ותנאים מושכים הם באים להציל את המצב.

    ואילה חסון? האם בדברי הקישור שניסחו לה העורכים הצביעה על הקשר?

    הזוי, הזוי, הזוי.

    חן

  7. דליה :

    כן. צריך לבדוק בדיוק מהו אותו תקדים מרילנד שברק מדבר עליו.

  8. לקסי :

    ממה ששמעתי בדברי ברק המצב במרילנד מתאים למה שכתבתי לפני ימים אחדים כאן:

    http://www.blacklabor.org/?p=18437

    משהו על מרילנד

    1. על סגן הנשיא ששוחד (כשהיה – לפני-כן מושל מרילנד) והודח.
    http://www.super70s.com/super70s/News/1973/October/10-Agnew_Resigns.asp

    2. ויקיפדיה על מחלקת התכנון במרילנד http://en.wikipedia.org/wiki/Maryland_Department_of_Planning

    אם וכאשר אמצא חומר נוסף אפרסם.

  9. דליה :

    הפוליטיקה משתלטת על השיח התכנוני
    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100423_1164766

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.