חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

גדעון סער: בעתיד הוראה מקצוע לתקופה של עשר, חמש עשרה שנה אולי פחות

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 13.04.10 6:04

שושי פולטין מתייחסת לתוכנית ההסבה של אנשי הייטק להוראה ובוחנת את עמדת השר דרך הפרוטוקולים. היא קוראת למורים לגבש עמדה בנושא

לאחרונה סוערות הרוחות בגלל תוכניות האינסטנט של הסבת אנשי הייטק ואחרים להוראה. ההנחה הראשונית, שלי לפחות, הייתה שמדובר בתוכניות אשר נובעות מהמחסור החמור במורים עליו דווח כבר על ידי הלמ"ס. מתברר שלא!

בהודעה לעיתונות לקראת ישיבת  ועדת החינוך של הכנסת אשר דנה בממצאי דו"ח OECD  התברר לי שאחד הנושאים שעולים מהדו"ח ועליה אמורה הוועדה לדון הוא " נקיטת צעדים אשר יפחיתו את הדומיננטיות של מורים אשר עוסקים בהוראה כ"קריירה לכל החיים", בין היתר באמצעות מנגנונים מקוצרים של הסבת אקדמאים להוראה"

קראתי על כן בעיון את פרוטוקול הועדה ואכן מצאתי התייחסות של השר גדעון סער לנושא:
"אינני יודע כמה צריך להיכנס לעומק, אני רק מזכיר בשלב הזה. גם הרחבת התוכניות האיכותיות להכשרת מורים לכיוונים חדשים – יושבים פה אנשי "הכל חינוך", יש לנו גם תוכנית איתם שאנחנו נשיק בקרוב, Teach First, יש את התוכנית של ההסבה ממקצועות ההייטק, יש תוכניות של קצינים שמסיימים שירות צבאי, בהיקפים לא גדולים לעניין הזה, אבל יש די הרבה. יש שישה-שבעה מסלולים – חלקם חדשים, חלקם אנחנו מרחיבים – להבאת כוח-אדם איכותי להוראה, ואני חייב להגיד כמובן לצד זה שני דברים.

ראשית, יש במערכת מורים מצוינים. אני תמיד אומר, לא כל המורים עומדים בסטנדרטים שהיינו מציבים אבל חשוב מאוד לומר את הדבר הזה, ושנית, אנחנו צריכים להתחיל להשתחרר לפי דעתי מתפיסה שהוראה זה בהכרח מקצוע לכל החיים.

אני חושב שבעתיד, הכיוונים של התפתחות המקצוע יהיו שאנשים יבואו – אנשים רציניים, אנשים איכותיים – לתקופה של עשר שנים, לתקופה של 15 שנים, אולי פחות, אבל לא צריך בהכרח להסתכל על הפרופסיה באותו אופן שהסתכלנו עליו בעבר. לפי דעתי יהיו שינויים. "

אני מוכרחה לומר שנדהמתי!

התעוררו בי כמה וכמה שאלות –

האם נעשה מחקר בנושא?

האם נעשה דיון בנושא?

האם אין בותק ובניסיון יתרון אדיר למקצוע ההוראה?

האם ההוראה תהפוך לחלטורה, או לחילופין כתחנת ביניים וכקרש קפיצה למקומות עבודה אחרים, כפי שמסתמן מתוכנית Teach First   וכפי שהודגם בידיעה בעבודה שחורה כאן ובדיווח של אור קשתי :

"הפיתוי המרכזי להצטרפות לתוכנית החדשה הוא מעין רשת ביטחון שיציעו חברות וגופים עסקיים, בסיום ההתחייבות לעבוד שנתיים במערכת החינוך. "הרעיון הוא שאם המורה החדש יחליט שלא להישאר במערכת, הוא ייהנה מעדיפות בקבלת עבודה בחברות מובילות במשק", אמר אחד הגורמים, "רשת של 'Networking' תלווה אותם מהיום הראשון, ותסייע להם להגיע למקומות שבלעדיה הם לא היו מגיעים אליהם. המורה יודע שהחברות האלה עומדות מאחוריו",

אין ספק שהנושא דורש דיון מעמיק ונקיטת עמדה גם של ארגוני המורים!

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , ,

21 תגובות

  1. יעל :

    וותק קטן יותר משמעו זכויות מעטות ותשלומי פנסיה נמוכים יותר…

    בדומה להייטק עובדי הוראה יפלטו בגיל 40 לשוק האבטלה בטענה כי מבוגרים מידי ויש עובדים צעירים ו"איכותיים" יותר שיכולים להחליפם.

  2. דודו רוטמן :

    שושי, כל הכבוד על הגילוי. מסתבר שטעינו כשחשבנו שמדובר בכוונות נסתרות, הדברים נאמרים בגלוי.
    יעל, המשמעויות הן אלה שציינת ויותר. מקצוע "זמני" פירושו ארגוני עובדים חלשים ולא יציבים, ובסופו של דבר – עובדים לא מוגנים. זו המטרה של משרד החינוך (ולא רק משרד האוצר!) בנוגע למורים, ולכן הוא שותף לתכניות הללו.

  3. איתי :

    אני מצטרף למחמאות של דודו ורוצה להוסיף זווית נוספת, שמתחברת קצת לתגובה של יעל.

    העובדה שבעולם המערבי המודרני אנשים מחליפים מקומות עבודה וגם מקצועות נובעת גם מנורמות העסקה קפיטליסטיות (האינטרס של המעסיק הוא מקסימום גמישות, על חשבון ביטחון תעסוקתי לעובד) אבל גם מתרבות שבמרכזה הגשמה עצמית ושאיפה להתקדמות. במערכת החינוך יש בעיה גדולה של קידום במהלך קריירה של עשרות שנים, בגלל היחס בין מס' המורים למס' המנהלים ואנשי המטה. לכן אנשים רבים נרתעים מבחירה ממקצוע ההוראה או בורחים ממנו, בגלל מיעוט אפשרויות הקידום והשחיקה במקצוע.

    הפתרונות שקיימים כיום במערכת אינם מספקים:
    1. עליית שכר כפונקציה של וותק – עקרונית זה דבר טוב, אך הסכומים מבזים.
    2. שלל תפקידי ריכוז וניהול פרוייקטים למורים בתוך בית הספר שמאפשרים תוספת משרה או הורדת שעות פרונטליות. אני לא יודע אם מישהו חקר זאת כמותית, אבל הרושם שלי הוא שביחס לביה"ס של ילדותי, יש היום אינפלציה עצומה באחוז המורים שהם גם רכזים. גם כאן זה רעיון יפה, אבל לא מספיק כדי לאפשר לכל המורים תחושה של התקדמות והגשמה אישית מהסמכתם לתפקיד ועד גיל פנסיה.

    אם רוצים להציע חלופה לשיטת "מורים כמלצרים" של האוצר ומשרד החינוך, צריך למצוא פתרון טוב לעניין הזה.

    אפשרות נוספת היא לקדם רעיון של מורים מבוגרים (40 פלוס) שנכנסים להוראה כקריירה שניה, אחרי תוכנית הסמכה של שנים (לא של שבועות) במימון המדינה ועם מלגות מחייה נדיבות. נדמה לי שדברים כאלה נעשים באירופה,
    שגם היא סובלת ממחסור כרוני במורים, בייחוד במדעים.

  4. רביב נאוה :

    מורים ל- 10-15 שנה זה לא בהכרח רע (למערכת. המורים, כפי שנאמר פה עלולים למצוא את עצמם בגיל 40 מול שוקת שבורה) והצערת סגל המורים (גיל ממוצע 53, אמרה שושי פעם) היא מטרה ראויה, אבל לא ראיתי שהתכניות שמציע משרד החינוך מדברות על זה.
    שם מתכננים על מורים ל 2-3 שנים, ועל אנשים שיבואו ממערכות של צבא והייטק, שבנויות על קידום מתמיד והחלפת תפקיד כל 3-4 שנים.

    אם משרד החינוך רוצה לתרום למערכת, שימצא דרך להשאיר בה את המורים הטובים, שהיום נוטשים אחרי 5-7 שנים למשך 15 שנה.

    כמו ששושי ציינה, אין לנו מידע מהשטח כמה מורים באמת רואים בהוראה קריירה לחיים, כמה רואים בה מראש קריירה זמנית (ולכמה זמן) וכמה מתכננים להישאר אבל פורשים.

    הוראה כקריירה שנייה היא רעיון טוב, רק שקשה להעביר אותו לאנשים שלמדו מהמערכת העסקית ש"כח אדם איכותי" פירושו "כח אדם צעיר".

  5. איתי :

    במסגרת עבודת המחקר שלי אני עובד עכשיו בשיתוף עם מורה שזו לה שנת ההוראה הראשונה, אחרי תואר שלישי וניסיון של מספר שנות עבודה בתחום טכנולוגי רפואי ביחידה יוקרתית בבית חולים. זו היתה בחירה שלה לעשות הסבה ולא חוסר ברירה (בשונה מהפרוייקטים המוצעים למפוטרי הייטק, המניחים מראש שהמשתתפים יברחו בחזרה להייטק אם יוכלו). היא שם בשביל להישאר, מלאה בתחושת שליחות.

    אנשים מהסוג הזה (שלרוב הם כבר הורים לילדים ומתבגרים) יכולים לתרום למערכת החינוך הרבה יותר מאשר חיילים משוחררים שבשבילם בית הספר הוא תחנת ביניים לקריירה (או אשליה של קריירה) בסלקום.

    כאשר המערכת מכשירה אנשים לקריירה שניה בהוראה בשיטות אינסטנט (מטעמי תקציב) היא משדרת מסר ברור של זלזול במקצוע – גם למורים הוותיקים וגם למתלמדים. כפי שכתבה שושי בעבר, יש בארץ מחסור חמור ברופאות ובאחיות, אף אחד לא מציע להסב אקדמאיות לרפואה וסיעוד במסלול שנמשך כמה שבועות (ג"נ אני מלמד במסלול הסבת אקדמאים לסיעוד – הוא נמשך שנתיים מאוד אינטנסיביות וקשות, עם אחוזים לא קטנים של אנשים שנפלטים בגלל שאינם עומדים בדרישות).

    גם יאיר לפיד כתב בטורו השבועי על "מה שהוא אומר לתלמידים שלו" – לא יודע איפה הוא מלמד, אבל אני מניח שהוא לא מחזיק בתעודת הוראה. אבל מה, זה טוב לתדמית.

  6. שושי פולטין :

    פעם אמר מנהל בית הספר "אנחנו צריכים להיות מורים רק לאחר שילדינו התבגרו" מתוך כוונה שנקודת המבט שלנו משתנה עם הזמן. ייתכן.
    מצד שני ייתכן כי דווקא בגיל מבוגר מאבדים את הסבלנות או לחילופין פער הדורות גדל עם הגיל ולכן צריך מורים צעירים .
    אלו רעיונות לגיטימיים, אבל לא כך!
    צריך להיות מחקר, דיון מעמיק, להיערך הן מבחינת שכר הולם לסיטואציה, פנסיה מוקדמת, וכו' וכו'
    לא להציב את העגלה ואחר כך לרתום את הסוסים – להתחיל עם תוכניות שמטרתן להציב עובדות בשטח – לנקוט צעדים ש"יפחיתו את הדומיננטיות של מורים אשר עוסקים בהוראה כ"קריירה לכל החיים", בין היתר באמצעות מנגנונים מקוצרים של הסבת אקדמאים להוראה"
    אגב, האם היה עולה בדעתו של שר המשפטים לומר כי עורך דין או רואה חשבון הוא מקצוע זמני, למרות שהאפשרויות ליישום מקצועות אלו רחב בהרבה?!

  7. דקל עוזר :

    אני מסכים עם איתי.
    מורה, מעצם ההגדרה, עדיף שיהיה מבוגר מגיל 40 וצריך לתת עדיפות לאנשים בקריירה שניה.

    זה גם פותר אוטומטית את נושא הותק כי אדם בגיל 40 יותר מגובש ולרוב לא יבצע הסבת מקצוע נוספת.

  8. מיכל קליין :

    אני לא כל כך מסכימה עם איתי לגבי ההצהרה "……אנשים מהסוג הזה (שלרוב הם כבר הורים לילדים ומתבגרים) יכולים לתרום למערכת החינוך הרבה יותר מאשר חיילים משוחררים שבשבילם בית הספר הוא תחנת ביניים לקריירה (או אשליה של קריירה) בסלקום……" מכיוון שאני מאמינה שאהבה להוראה זה משהו שיש לבן אדם או משהו שפשוט לא קיים, כלומר אי אפשר להכריח מישהו להנות מזה שהוא מלמד ילדים ללא שום קשר לגילו ויש לי כמה חברות שהן ההוכחה לכך. אני כו חושבת שהסבת אנשי הייטק ואחרים להוראה זה צעד חכם שיכול להזרים למערכת החינוך "דם חדש" ו"אנרגיות חיוביות" ולתת ביטוי לאיכות האנשים שימתאו בתוך המערכת הזו. אני בעצמי כרגע סטודנטית של המחלקה לקולנוע בבית ברל ואני מתכננת לעשות גם תעודת הוראה מיד לאחר סיום לימודים. ואני גם מאוד אוהבת את הפן הזה של ההוראה…. אז מה אתם חושבים?

  9. דודו רוטמן :

    אין לדעתי פתרונות קסם מבחינת גיל. יש איכויות ואנרגיות של מורים חדשים וצעירים שאין תמיד למורים ותיקים ובוגרים, ויש נסיון, בגרות מחשבתית והתנסויות ביחסי אנוש של מורים ותיקים ומבוגרים שאין לצעירים וחדשים. טוב לתלמיד שיפגוש בחייו את אלה ואת אלה (ולתלמידים שונים טובים גם מורים שונים וטובות דרכי הוראה שונות) הדרך היחידה להבטיח זאת הוא במסלולים ארוכי טווח במערכת, שבהם הצעירים והחדשים רוכשים ניסיון והופכים לותיקים ולמבוגרים (עם כל הוריאציות בדרך) בתוך המערכת ומתקבלים צעירים וחדשים אחרים.  

  10. למיכל :

    לגבי אהבה להוראה אני מסכים לגמרי, וגם אני חולה במחלה.

    ישנו הבדל גדול בין צעיר שעושה כמוך תעודת הוראה ובין צעיר שעושה הכשרה אינסטנט, שרובה תוך כדי העבודה, כאילו היה מלצר. מי שהאהבה הזו היא בדמו ייקח על עצמו הכשרה ארוכה והתחייבות ארוכה.

    אבל מה, האנשים הללו הם מיעוט באוכלוסיה, וממילא הם נוטים לעסוק בהוראה גם בלי שהמדינה תבנה תוכניות מיוחדות לשם כך.

    כדי להביא את המסות החסרות למערכת (בייחוד אם רוצים להגשים את רעיון צמצום מס' התלמידים בכיתה ולהחזיר את אלפי שעות הלימוד שקוצצו – חייבים עוד המוני משרות מורים) יש צורך בפנייה לקהל יעד שונה.

    לכן אין זה מקרי שהממשלה מציעה לאנשי הייטק תנאים טובים יותר מלמורים רגילים: המקל (הכשרה) קצר יותר והגזר (שכר) גבוה יותר. וזה כמובן מעורר תרעומת רבה בקרב מורים קיימים במערכת, ובצדק.
    מלבד מרמור המורים אני בספק אם הכשרה אינסטנט תיתן למורה החדש כלים פדגוגיים נדרשים ולמנוע ייאוש ובריחה אחרי שנה-שנתיים.

    מה שנאמר פה על צורך גם בצעירים מתלהבים שמחוברים לדור הצעיר וגם בוותיקים שבעי קרבות (למשל קרבות עם ילדיהם המתבגרים…) בתור דם חדש למערכת נכון מאוד – אנחנו מנסים לייצר את התמהיל הזה גם כאן באתר, ואת מוזמנת לתרום.

    איתי

  11. מיכאל :

    בקיצור, אם הלכתי ללמוד הוראה מפני שראיתי בזה ייעוד ודרך חיים, אני מבין עכשיו שעדיף לי לרדת מזה וללמוד מקצוע יותר מבטיח מבחינה כלכלית. להוראה תמיד אוכל לעבור ועוד אקבל תנאים יותר טובים מאשר המורים שבחרו בדרך הזאת מלכתחילה… הבנתם?

  12. למיכאל :

    הרעיון לתת לאנשים שעושים הסבה להוראה משכורת גבוהה יותר מאנשים שהתחילו בהוראה (בהנחה שמשווים בין בעלי השכלה דומה) הוא פסול מיסודו.

    בדיוק על כך התקוממה שושי פולטין, ואני מסכים איתה לחלוטין. אם יש שני בעלי תואר שני, אחד מלמד כבר עשרים שנה והשני מלמד שנה ראשונה – ברור שהראשון צריך לקבל שכר גבוה יותר, בגלל הוותק, ולא להיפך.

    מאידך, אם רוצים להעביר אנשים איכותיים לקריירה שניה בהוראה ולא רוצים שזו תהיה הכשרה אינסטנט, המדינה חייבת לממן הכשרה ארוכה ולתת לבני 40 פלוס מלגות לימודים ומחיה.

    אם תפעיל פה את שיקול הצדק (שהרי המורה הוותיק שילם לפני 20 שנה שכ"ל על הוצאת תעודת הוראה ולא קיבל מלגה), המורים המבוגרים היחידים שתצליח למשוך הם כמה עשירים (כמו יאיר לפיד) שיוכלו להרשות לעצמם לשלם שכ"ל שנתיים ולחיות מחסכונות.

    איתי

  13. משתתף בהסבה לפיזיקה :

    רק להעמיד דברים על דיוקם. ההסבה אינה אינסטנט וכוללת את אותם תכנים ושעות בדיוק (אם לא יותר) של תעודת הוראה רגילה. השוני הוא באינטנסיביות (יותר שעות בסימסטר).

  14. דודו רוטמן :

    רק להעמיד דברים על דיוקם. השוני הוא באפשרות לבצע התנסות משמעותית, כלומר כזו שיש לה בסיס תיאורטי ולוקחת מספיק זמן כדי לעצב את הסטודנט לקראת תחילת העבודה.

  15. אורן :

    רק כדי לאזן דברים גם לצד השני, אני חושב שיש יתרון במיהול מסויים שיביא "דם חדש" של אנשים מרקעים שונים להוראה, אפילו אם זה לתקופה קצרה.

    דווקא מי שבא לתקופה קצרה יכול להביא איתו הרבה אמביציה מרעננת, שחסרה אצל חלק מהמורים הוותיקים.

    צריכים להיות כאן 2 תנאים ברורים:
    1. צריך להיות מנגנון מיון טוב, לבחירת האנשים הנכונים.

    2. צריך לפעול למניעת מצב לא טוב של מעמדות בין מורה-קריירה לבין מורה-מגניב-שבא-מההייטק-לחמש-שנים. צריך להיות ברור שמורה-קריירה הוא המומחה האמיתי לחינוך.

  16. מיכל :

    אני תוצר של הכשרה "אינסטנט" מהי-טק להוראה. המון באים אליי בטענות על ההכשרה הקצרה ויש לי רק שאלה: מורים רבים מסיימים תואר ראשון במקצוע אותו מלמדים ואז לומדים לתעודת הוראה במשך שנה, בשנות ה – 20 לחייהם וללא נסיון חיים פונים לבתיה"ס ללמד. אני ועוד כ- 80 איש התמיינו מתוך למעלה מ- 1000 לתוכנית להוראת אנגלית ואנחנו אנשים יותר מבוגרים בעלי נסיון חיים עשיר, ההכשרה של מי טובה יותר? הון אנושי טוב יותר?

  17. דודו רוטמן :

    מיכל, אותם מורים בהכשרות הרגילות, במהלך לימודיהם, זוכים להתנסות ארוכת טווח (ליתר דיוק, אמורים לזכות) בהוראה פרונטלית של כיתה. מה שלא כך בהכשרות האלה. יש דברים שנסיון חיים לא יכול להחליף.
    מלבד זאת, גם אם אסכים איתך, ששתי ההכשרות לא מספקות (צריך לומר ביושר – ההכשרה לתעודת הוראה באוניברסיטה כפי שהיא מבוצעת כיום – איננה מספקת) מהו הנימוק לכך שמי שמסיים את הכשרת ה"אינסטנט" יזכה לתנאים של מורה וותיק, בעוד מי שמסיים את ההכשרה האחרת לא? הבעיה איננה רק אם העובדה שיש מי שחושב שלא צריך ללמוד באופן מעמיק כדי להכנס למקצוע ההוראה, אלא שהוא גם חושב שלימודים כאלה ראויים לתגמול גבוה יותר ממקביליהם.  

  18. שושי פולטין :

    הוראה כקריירה זמנית – גדעון סער כבר החל במהפכה!
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1571073

  19. הסבת אקדמאים להוראה :

    בושה

    בתור הייטקיסט שעשה הסבת אקדמאים להוראה אני כועס מאוד על משרד החינוך.
    עשיתי את זה מתוך אידיאלוגיה, ואני לא מתחרט על זה לרגע, אבל אני אחד למיליון.
    הגיע הזמן לעלות לנו את המשכורות!

  20. ארטור-להיטקיסט :

    שכח מזה (מהעלאה) -אפילו תודה לא יגידו

    ההבדל בינך לבינם שאתה חושב שאתה אחד למליון .
    והם בטוחים שיש להם ביד 100000 מורים מסוגך .
    חזור בסוף השנה לכאן וספר חויות אני מבטיח לקרוא .

  21. ישו הנוצרי :

    כל הכבוד!

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.