דב חנין: רפורמת התכנון והבנייה מקדמת שחיתות כפרוייקט הולילנד

נושאים חדשות, שיכון ושלטון מקומי ב 8.04.10 5:59

בעקבות  פרשת השחיתות ברשויות התכנון בפרויקט הולילנד אמר חה"כ דב חנין כי רפורמת התכנון והבנייה שמקדמת ממשלת נתניהו תפתח פתח לעוד פרשות רבות דוגמת זו

בעקבות חשיפת פרשת השחיתות בגופי התכנון בפרויקט הבנייה של הולילנד ומעצרו של מהנדס העיר ירושלים לשעבר ושל גורמים נוספים, הגיב היום ח"כ חנין בחריפות על הפרשה.  ח"כ חנין, יו"ר השדולה החברתית סביבתית של הכנסת אמר כי רפורמת התכנון והבנייה שמקדמת ממשלת נתניהו תפתח פתח לעוד פרשות רבות דוגמת הולילנד ופארק איילון.

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), שכיהן כיו"ר ארגון הגג של ארגוני הסביבה בימי המאבק על פארק איילון אמר כי : "כבר בימי המאבק על פארק איילון היה ברור שאינטרסים כלכליים רבי עוצמה חוברים לשלטון בניסיונות לקדם בנייה בשטח המיועד לפארק".

ח"כ חנין הוסיף ואמר כי:"חיסול מערכות התכנון והבנייה בישראל, כפי שמציעה עכשיו רפורמת נתניהו, תאפשר שחיתות, הרס השטחים הפתוחים ונזקים חברתיים עצומים לתועלת בעלי ההון".

ראומה שלזינגר – דוברת ח"כ דב חנין

נערך על ידי גליה
תגיות: דב-חנין, הגנת-הסביבה, הפרטת תהליכי התכנון, חוק התכנון והבניה, רפורמה בתכנון, שחיתות, תכנון ובניה

קישור קבוע 35 תגובות

35 תגובות

1. לאן עוד אפשר להוליך את החרפה? :
   8 באפריל, 2010 בשעה 13:50

   עורך הדין של יזמי הנדל"ן – ויועץ לרפורמה בתכנון
   "עו"ד שלום זינגר ייצג בעבר שורה ארוכה של יזמי נדל"ן, ולאחרונה מונה כיועץ לרפורמה בחוק לתכנון ובנייה. התנועה לאיכות השלטון ליועמ"ש: "זינגר משמש כבא כוחם של קבלנים, שהם צד לתיקים הנוגעים בענייני תכנון ובנייה ובעלי אינטרסים". משרד רה"מ: "כמו כל עובד, גם עו"ד שלום זינגר נדרש לחתום על הסדר ניגוד עניינים"
   http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/081/559.html#after_maavaron

   "חתם על הסדר ניגוד עניינים"?
   זה יותר גרוע אפילו מפרשת הולילנד.

   שם נעשו הדברים בהסתר, תוך, בכל זאת הסתכנות, כאן הכל גלוי מעל השולחן.
   האם שכרו גם יועץ חיצוני כזה, שבא מחוגי פעילי סביבה?

   אין, אין בושה ואין גבולות והציבור אדיש, אפילו פעילי ע"ש דוממים.

   הריפורמה הזאת תעבור, ואנשי העבודה כרגיל ישבעו שהם מזערו את הנזק.

   מה נשאר חוץ מבחילה וציניות?

   חן

2. הפרטת החקיקה :
   8 באפריל, 2010 בשעה 14:00

   הנה מה שמסר לי מקור יודע דבר:

   "מה שעשה ביבי הוא שלקח עו"ד של קבלנים גדולים, אחד שניסה לבנות בכל מיני מקומות שמיועדים להיות שטחים פתוחים, הוא הפסיד בכמה וכמה משפטים ומכיר בדיוק את הסעיפים שהפריעו לו להתפרע, הוא ולא משפטני הממשלה בראו את החוק המפלצתי המוצג כריפורמת המרפסות".

   חן

3. הפרטת החקיקה - גם זה יעבור :
   8 באפריל, 2010 בשעה 22:35

   בין ניתוח כשלי העבר לניתוח כשלי
   העתיד, כמו תמיד ההפרטה התורנית שנמצאת בצנרת – כמה שהיא גדולה יותר, גורפת יותר, מורכבת יותר, כך סיכוייה לעבור גדולים יותר.
   ואיכשהו הלקח לא נלמד.
   מעניין למה.

4. ה'בדיחה' המחתימה שרית דנה בת בריתו של זינגר. :
   8 באפריל, 2010 בשעה 23:06

   שלום רב
   מציע לכם לבדוק היטב מיכלול הקשרים בין שרית דנה המישנה ליועץ המשפטי לממשלה ומי שכיהנה בעבר כיועצת המשפטית של משרד הפנים ושלה יד ורגל ואולי יותר מכך בוועדות ונושאי התיכנון והבניה בישראל עם עו"ד שלום זינגר בעברו גם הוא יועץ משפטי במשרד הפנים . יש לבדוק ביסודיות מארג הקשרים בין גב' שרית דנה ועו"ד זינגר וגם הקשרים אל היועץ המשפטי עתה במשרד הפנים.
   לדעתי הבודק יוכל למצוא לא מעט שאלות, תמיהות וכו'…

5. זינגר+דנה :
   8 באפריל, 2010 בשעה 23:28

   http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000542939&fid=636

   2. הצעת חוק העיריות: עיצוב מציאות חדשה בשלטון המקומי בישראל?
   תאריך הקלטה: 06/06/2006
   הרצאותיהם של עו"ד שרית דנה ועו"ד שלום זינגר, על הצעת חוק העיריות שעלתה לדיון לאחרונה ובבסיסה הרחבת סמכויותיהן של הרשויות המקומיות בכל הנוגע למתרחש בתחומן. מתוך כנס שנערך בנושא באוניברסיטת חיפה ביוני 2006.
   משתתפים
   עו"ד שרית דנה
   עו"ד שלום זינגר
   http://actv.haifa.ac.il/programs/Item.aspx?it=297

   3.ניהול מקומי – ראיונות – מנהלים ברשויות המקומיות – מלחמה בתחנות רוח …לדעתי נוסח החוק המוצע ע"י עו"ד שלום זינגר ועו"ד שרית דנה הוא מאוד מסוכן ולא דמוקרטי. החוק בנוסח המוצע שולל את סמכויות ראשי העיריות וחברי המועצה שנבחרו על …
   http://www.nihulmekomi.co.il/article.php?id=558

   4. עו"ד זינגר, יועץ לפרויקט הולילנד, ייעץ לנתניהו ברפורמת התכנון …8 אפריל 2010 … עו"ד שלום זינגר מייצג יזמים וכרישי נדל"ן ■ מעורבותו ב"רפורמת המרפסת" … אשר אושר על-ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), עו"ד שרית דנה.
   http://www.kikarhashabat.co.il/29281.html –

6. זינגר+דנה למיטיבי לכת :
   9 באפריל, 2010 בשעה 0:06

   http://spirit.tau.ac.il/government/downloads/CorruptionDec.pdf

7. אפילו פעילי ע"ש דוממים? :
   9 באפריל, 2010 בשעה 1:31

   א. זה לא נכון, לקסי לא לבד. בקרוב תכתובות של עמית הרפז.

   ב. הדממה היחסית כאן נגזרת מהדממה היחסית של הח"כים והארגונים החברתיים בצד שלנו. יחסית – בהשוואה לעוצמות שראינו במאבק על הפרטת הקרקעות. אין זה משום שהמהלך הזה חמור פחות מהקודם (בעיני ובעיני רבים הוא חמור הרבה יותר) אלא כנראה משום שהתחושה היא כי בהרכב הנוכחי של הכנסת הקרב הוא אבוד מראש.

   בהפרטת הקרקעות גויס חלק מהימין לצידנו מטעמים דתיים ולאומיים/לאומניים – אלו טיעונים שאינם רלוונטיים למהלך הנוכחי.
   בהפרטת הקרקעות היה גוש מורדים רציני במפלגת העבודה והיו שחשבו שאפשר גם לשכנע את וילנאי נוקד ואחרים ממחנה ברק להתנגד להפרטה.

   אי לכך, נראה שהדרך היחידה כרגע לעצור / לעכב / למזער נזקים בעניין הרפורמה בתכנון היא דרך בגצ, וזה עניין לכמה עורכי דין ולא לקהל גדול של אזרחים שיכתבו מכתבים לח"כים או ירימו אליהם טלפונים.

   נ"ב: השיטה של כתיבת הצ"ח ע"י גורם חיצוני אינה המצאה של ביבי.
   חלק גדול מהצעות החוק הס"ד לעילא של שלי יחימוביץ' גובשו ע"י עו"ד של קו לעובד, הנוער העובד וכו'. כל צד במאבק משתמש במומחים שלו. הבעיה שלנו היא לא המומחים של ביבי אלא העובדה שאזרחי ישראל רוצים את ביבי.

   איתי

8. זינגר+דנה = 1 לפיד נעמי ט :
   9 באפריל, 2010 בשעה 13:49

   א. קו לעובד, הנוער העובד, האגודה לזכויות האזרח וכו' אינם ממונים ע"י הממשלה תמורת שכר.

   "כדי לעמוד במשימה היא שכרה את שירותיו של ידיד ותיק, עו"ד שלום זינגר. זינגר, כיום בשוק הפרטי, היה היועץ המשפטי במשרד הפנים, והוא מומחה בחוק כמו דנה. הצמד דנה-זינגר עבד על הצעת החוק בתנאי חשאיות. שום הדלפה לא יצאה לתקשורת, וערב מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הם מסרו לו את נוסח הצעת החוק".

   וראוי לקרוא את כל הכתבה:
   http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000542939&fid=636

   ויש כמובן הבדלים נוספים., כמו ההדל הזעיר שבין הגנה על החלשים מפני החזקים לעומת דאגה לאינטרסים של החזקים על חשבון החלשים. כן, כן, הבדל זעיר, ואנחנו כאן הרי לא מיצגים את אחד הצדדים, אלא את התמונה הכוללת.

   ב. "אלא כנראה משום שהתחושה היא כי בהרכב הנוכחי של הכנסת הקרב הוא אבוד מראש".

   כן, אנחנו בהחלט מנוסים בקרבות אבודים מראש. סיכם את זה היטב מיכאל לינדנבאום:

   1) את נכסי ומפעלי המדינה מסר לידי סרסורי ההפרטה(הוא עוד לא סיים את "העבודה" עם בל"ל וחברת חשמל)
   2 )את מעמד העובדים לידי סרסורי כח-האדם.
   3)את קרקעות המדינה לידי סרסורי הנדל"ן(ע"ע "רפורמה בתכנון")
   4)את הפנסייה שלנו לידי סרסורי הבורסה.
   5)כנ"ל לגבי בריאות,חינוך,אנרגיה ומים.
   כשיגמור להרוס את כל תשתיות מדינת היהודים שביסוד מפא"י,הוא יסתלק לו בשקט בחזרה לארה"ב עם כל הכסף ש"הרביץ" בארץ.
   כסף,כידוע לנו,הוא אוהב מאד".
   http://www.blacklabor.org/?p=18265#comment-311629

   ג. אחד המסלולים שבהם הוביל עצמו השמאל עד שהגיע עד הלום, הוא המסלול המשפטי שהפך כלי תחליפי לפעולה פוליטית.

   ד. ויבורך כמובן עמית הרפז.

   ה. על הפעילות של הארגונים נגד הריפורמה, למשל כאן:
   http://www.deshe.org.il/

9. זינגר+דנה = 1 לפיד + 1 הולילנד נעמי ט :
   9 באפריל, 2010 בשעה 14:25

   כשמכריזים על קרבות שהם אבודים מראש, אפילו הפרסומים בעניין הולילנד לא יעזרו.
   אז מה עם זינגר קשור לעניין? באמת, מה זה משנה עכשיו?

   על זה נאמר – אפילו אם יפול לו לרעב תפוח לתוך הפה הוא לא יזהה אותו ויירק אותו החוצה.

   הריפורמה המוצעת שנוסחה
   "בתנאי חשאיות. שום הדלפה לא יצאה לתקשורת"…., היא לא איזה תרגיל תיאורטי.
   היא נוגעת לכל אחד ואחת מאיתנו, וקבלתה תהיה בכיה לדורות.

   ככה פועל נתניהו, זוכרים? קרנות הפנסיה קורסות, מהר להציל, אסון?

   אז הנה מה שהוא אומר לדה-מרקר:
   http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20070917_904196&origin=ibo&strToSearch=%F0%FA%F0%E9%E4%E5
   "השלב השני, לדברי נתניהו, היה רפורמה בקרנות הפנסיה. לדבריו, קרנות הפנסיה היו במצב איום, אבל רובן לא היו על סף קריסה מיידית, ויכלו להמשיך להתקיים עוד עשרות שנים באותה מתכונת. "הסכנה לא היתה קריסה, אבל ההזדמנות היתה ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי. המבנה שהיה קיים שאב את כל האשראי במשק ומנע אשראי ממשקי הבית ועסקים קטנים".
   (2007).

   (אכן, משקי הבית והעסקים הקטנים, מודים עכשיו לנתניהו, מה זה מצבם הוטב, חלום בלהות).

   אבל אנחנו כנראה לא יודעים לחבר 1+1 ומתחילים כל מאבק מאפס. וכשמתחילים מאפס, הרבה קרבות הם באמת אבודים מראש.

   חן

10. מיכאל לינדנבאום :
    9 באפריל, 2010 בשעה 15:45

    יש סיבה ל"אנחנו לא יודעים לחבר 1+1 ומתחילים כל מאבק מאפס".

    "אנחנו" יעני השמאל הישראלי,מקבל ומפנים את הרעיון ,שהמזימה התאצ'ריסטית המכונה תכנית "ההבראה" הכלכלית מהראשון ביולי 1985 ,היתה "הכרח המציאות כדי להציל את הכלכלה".

    ברגע שהשמאל מקבל שקר נבזי זה כתורה מסיני,כל מהלכי ההפרטה,כל ההרס השיטתי של מדינת הרווחה,אינם אלא "רע הכרחי" ,שחובה לחיות איתו והויכוח העקרוני אינו על עצם סרטן ההפרטה אלא על "גבולות ההפרטה".

    כשמדברים על תוספת תקציבית לחינוך או לבריאות ,העורך של ע"ש תמה:"הכל טוב ויפה ,אבל איפוא המקורות התקציביים?.למה הפופוליזם הזה ללא "אחריות" תקציבית?
    כאשר מדובר על שוד=הפרטה של מאות מיליארדי דולרים של נכסי וכספי ציבור רווחיים מאד,אז ה"סוציאליסטים" שלנו נשארים שווי-נפש.
    אחרי זה הם שואלים "בתמימות" איך נמצא כסף למטרות רווחה?

    אחרי זה גם נושא עמותות הרווחה מתקבל כרע הכרחי כי "אין כסף".

    הרעיון שלי שיש להחזיר לידינו את המדינה על ידי הלאמה חוזרת של כל הנכסים והכספים הגנובים=מופרטים
    ,מתקבל בפורום זה כרעיון הזוי,"על גבול קוריאה הצפונית".

    ועדיין לא התחלתי לדבר על סיפסור אדמות המדינה,שבשנות מפא"י המושמצות ,היוו מרכיב אפסי במחיר הדירה.
    היום מרכיב הקרקע הוא לפחות 50% ממחיר הדירה,והייאוש של הזוגות הצעירים גדול,מה עוד שגם לא מעיזים להיכנס ל"הרפתקת" הדיור,בהיות חלק גדל והולך מהם עובדי כ"א שמפוטרים מהיום למחר.
    לידיעת מי שלא יודע ,חברות כח-אדם קיימות רק מהאסון הניאו-ליברלי של יולי 1985 .

11. זינגר+דנה = 1 לפיד + 1 הולילנד :
    9 באפריל, 2010 בשעה 19:29

    "מיד לאחר רפורמת התכנון ב-2010 שהוציאה את תכנון הבנייה מידי הדרג המקצועי ונציגי הציבור – יזם האוצר כמה רפורמות ממשיכות שנועדו להגביר הרגולציה בתכנון ארוך הטווח וכו' וכו'.. למרות זאת, סיבות שונות מעכבות את … וכו'
    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100218_1150587

    ומן הראוי כאן לחזור לדברי נתניהו על הפנסיה
    http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20070917_904196&origin=ibo&strToSearch=%F0%FA%F0%E9%E4%E5
    "השלב השני, לדברי נתניהו, היה רפורמה בקרנות הפנסיה. לדבריו, קרנות הפנסיה היו במצב איום, אבל רובן לא היו על סף קריסה מיידית, ויכלו להמשיך להתקיים עוד עשרות שנים באותה מתכונת. "הסכנה לא היתה קריסה, אבל ההזדמנות היתה ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי. המבנה שהיה קיים שאב את כל האשראי במשק ומנע אשראי ממשקי הבית ועסקים קטנים".
    (2007).

    הוא יכול להרשות לעצמו, אין מה לומר.

12. מיכאל לינדנבאום :
    9 באפריל, 2010 בשעה 19:46

    1)לגבי רפורמת התיכנון
    כל מעשה הנבלה נעשה כמתוכנן.א)קודם מנטרלים את הדרג המקצועי והמחוזי.ב)פטפוטי ביצים על "רגולציה" שאין אחריה כלום.
    2)אחרי הרפורמה בפנסיה של הקוסם הנוכל ביבי,נשארתי עם פנסייה מקוצצת וקצבת זיקנה מקוצצת.

13. השחתת השיטה :
    10 באפריל, 2010 בשעה 6:01

    אני עוד לא יודעת מה אולמרט לקח ומה הוא נתן. שנים שמערכת החוק מחפשת אותו ולשווא. מקסימום הצליחו להוכיח שא.א. התקרב מדי לקו האדום. מעולם לא הוכח שעבר אותו.

    אולי הוא תפס ביטחון והתגרה במזלו הטוב, והפעם יתפסו אותו. ואולי לא. א.א. הוא ערמומי ורב אומן בהכרת השיטה ופרצותיה. באופן כפייתי הוא מהלך על הסף כנבל ברשות התורה.

    אבל ליד ביבי א.א. הוא כבשה תמה. הוא לא מתיימר לפרק את השיטה.
    וזה בדיוק מה שביבי עושה באופן שיטתי, צעד אחר צעד.

    בשם המנדט שניתן לו, באמצעי הפחדה הטעיה ורמאות, הוא מנסה בחקיקה לטשטש את הקווים האדומים, אם לא לבטל אותם בכלל.

    הוא גרוע מא.א. ודומיו שמסתכנים כשהם מנסים להציב עצמם מעל החוק.
    ביבי לא מתעסק בשטויות. הוא לא מנסה לעקם את החוק בשביל לשלשל עוד פרוטה לכיסו. הוא לא עו"ד שמתפלפל בפרטים. השאיפה שלו גדולה הרבה יותר. הוא ארכיטקט שמעצב מציאות, כזו שבה יוגבל החוק עצמו, לא הגנב. הוא שואף לבנות לנו ג'ונגל חוקי שיהיה גן עדן לקבוצה קטנה של ציניקנים ונצלנים חסרי לב.

    בלי למצמץ בכלל הוא מודה בראיון לדה-מרקר שההפחדות בדבר הקריסה של קרנות הפנסיה היו שקר.
    "הסכנה לא היתה קריסה, אבל ההזדמנות היתה ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי".
    (תגובות 9 , 11 ).

    באותה שיטה מממש הוא פועל עכשיו, ואסור שזה יעבור.
    אסור להרים ידיים ולהכריז בפומבי שהקרב אבוד.
    (אם הקרב הזה אבוד, אז מה תפקידה של ע"ש, לתפוס פירורים אחרונים מריסוק השיטה הקיימת? מן בית-תמחוי ס"ד?).

    המקרה של הולילנד ככל שהוא רע, איננו אסון ברמת המקרו. הוא ממחיש לנו מה יקרה אם הריפורמה תעבור – החריגה תהפוך לנורמה.

    אין מצב שזה לא יקרה. החוק שנוסח מחתרתית ע"י דנה את זינגר (וראה זינגר והולילנד) לא יפשט את החוק הקיים. הנוסח המוצע הוא כל כך מסובך, שגם אחרי תיקונים קוסמטים קשה יהיה למצוא בו את הידיים ואת הרגליים. רק זינגר (שכבר דאג מן הסתם להוציא מן החוק סעיפים נוגדי הולילנד) ידע למצוא את הפתחים בחוק שמקצרים את הדרך למפלצות מסוג הולילנד.

    ואז, אחרי שיעבור החוק יוכל נתניהו להתראיין בדה מרקר ולהסביר:
    "הבעיה לא היתה בחוק הישן (הסכנה לא היתה קריסה), אבל ההזדמנות היתה ליצור שוק נדל"ן שפותח פתח לשוק נגל"ן אמיתי" ( שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי").

    ואז יבוא דה-מרקר בתחקיר שכותרתו:
    "השודד השקט כך "זוללות" לכם חברות הנדל"ן (חברות הביטוח, הקרנות והקופות) מיליוני שקלים".
    (תגובה 11).

    אסור שזה יקרה. מי שמרים ידיים הוא שותף.

    חן

14. מיכאל לינדנבאום :
    10 באפריל, 2010 בשעה 8:36

    כבר לפני שנה כשרפורמת הקרקעות היתה על הפרק ,הצהיר מקורב של הקוסם-הנוכל ש "הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל נועדה לסייע רק לאלפיון העליון" .
    זה מה שנקרא "לסגור מרפסת"
    http://www.globes.co.il/news/art
    icle.aspx?did=1000484320&fid=607

15. מיכאל לינדנבאום :
    10 באפריל, 2010 בשעה 8:39

    תיקון ללינק ב14 לעיל
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000484320&fid=607

16. השחתת השיטה :
    10 באפריל, 2010 בשעה 17:44

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1161876.html
    חביתה מ- 1500 ביצים.
    דורון רוזנבלום, "הארץ".

17. דליה :
    10 באפריל, 2010 בשעה 19:32

    פרשת הולילנד | פרקליטו של אביגדור קלנר: מאחורי הפרשה עומד כוח מניע בעל אינטרסים http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1161771.html

18. דליה :
    10 באפריל, 2010 בשעה 19:35

    פרשת הולילנד | המפלצת מירושלים http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1161730.html

19. נעמי, אולי נעבור לקצת ביקורת בונה? :
    11 באפריל, 2010 בשעה 1:22

    היות ש:

    א. כפי שכתבתי כאן למעלה אני חושב שהרפורמה הנל חמורה מהפרטת הקרקעות

    ב. כפי שכתבתי במקומות אחרים אני מסכים לחלוטין שההתדפקות על שערי בגצ מסרסת את השמאל

    ג. אני מסכים לחלוטין עם "תיאוריית השלבים" המצוטטת פה לגבי הנזק שמייצרים ביבי וחבריו

    ד. קצת נמאס לי מהאשמתי כשותף לפשע בשתיקתי (כל אחד מאיתנו בוחר לשתוק על דברים מסוימים ולהילחם על אחרים, גם אם אדם מקדיש 24 שעות ביממה למאבק, אי אפשר להיאבק על כל מה שרע פה).

    ה. ומאידך אני לא מוצא תועלת בשליחת מכתבים או בטלפונים לפואד הרצוג ושמחון (שהם הנציגים הנוכחיים של בית מפאי) בנסיון לשכנע אותם להתנגד לרפורמה. אני גם לא מוצא תועלת בהפגזת עבודה שחורה באובססיביות בעשרות טוקבקים (אם כבר, עדיף לטקבק בווינט או הארץ ולהיקרא ע"י עשרות אלפים ולא ע"י עשרות).

    אז אנא – הציעי לי דרך פעולה אפקטיבית למאבק ברפורמה הרעה בתכנון, במסגרתה נוכל לעבוד ביחד במקום להתקוטט.

20. דליה :
    11 באפריל, 2010 בשעה 1:43

    איש הנדלן של השבוע שמואל דכנר: האיש הנסתר בפרשת הולילנד; פרופיל
    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-46887-00.html?tag=01-38-30

21. השחתת השיטה :
    11 באפריל, 2010 בשעה 10:14

    1. לכל המעויינים – לא מומלץ לדון בדרכי פעולה בתגובות פתוחות.

    2. מי שמוצא בסיס לפעולה בחומר שנפרש כאן באופן כללי, יקום ויעשה, בין באופן אישי ובין בשיתוף פעולה קבוצתי מערכתי וכיוצ"ב.

22. לנעמי :
    11 באפריל, 2010 בשעה 15:59

    הייתי שמח לשמוע את דרכי הפעולה המוצעות גם בפורום סגור.

    אבל בינתיים, בתגובות פתוחות את מאשימה אותי (ולא בפעם הראשונה, ולא רק אותי אלא את רוב שותפייך הפוטנציאליים למאבקים צודקים)

    א. בחובבנות ("לא יודעים לחבר 1+1 ומתחילים כל מאבק מאפס")

    ב. בשותפות לפשע, משום שלא טרחתי לכתוב מכתב לפואד הרצוג ווילף ולדרוש שיתנגדו לרפורמה (כשאני בכלל לא הצבעתי אמת לכנסת והפסקתי את חברותי במפלגתם, מקדמת ההפרטות והכיבוש).

    גישה כזו לא מעודדת אותי (ואני משער שלא רק אותי) לשבת איתך לפגישה שבה נדון ביחד בדרכים אפקטיביות לבניית כוח פוליטי ולעצירת רפורמות ששנינו (בפעם האלף!) תמימי דעים לחלוטין לגבי הסכנות הטמונות בהן.

    גישה טהרנית שלפיה כל מי שלא מסכים עם 100% מדעותיך או עם סדר העדיפויות שלך הוא או אידיוט או בוגד אינה מקדמת שום תהליך בונה.

    באותה מחלה בדיוק חולה גם השמאל המדיני הקיצוני, זה שמתנגד כל כך חזק לכיבוש אבל לא מסוגל לראות דגל ישראל בהפגנה שלו. זה שמרוב שהוא צודק וצודק וצודק כל היום, הופך להיות בעצמו מכשול לשלום.

    את כנס היסוד של המפלגה הצודקת שלך תוכלי לעשות עם החבר לינדנבאום בתא טלפון ציבורי, ועוד יישאר מקום.

    תהנו.

23. לקסי - ל-21 :
    11 באפריל, 2010 בשעה 16:08

    צור בבקשה קשר, שלח מייל ל[email protected]

24. לקסי :
    11 באפריל, 2010 בשעה 16:15

    שלום לכולם,
    הדברים של 19 (איתי?) נראים לי.
    במאבק הזה התרומה הפוטנציאלית שלנו בע"ש לא משמעותית.
    במצב הזה הטוב ביותר הוא להיות בקשר עם המטה לתכנון אחראי – http://tichnun4all.com/
    יש שם "מה אפשר לעשות" – http://tichnun4all.com/?page_id=220
    ולאלה שזמנם יקר מדי… קישור לעצומה – http://www.atzuma.co.il/tichnun/

    מתוך אלה ה"קטע" שלנו הוא במכתבים לחברי הכנסת… ואת זה אנחנו עושים, גם היום.

25. ללקסי :
    11 באפריל, 2010 בשעה 17:02

    1. שלחתי מכתבים, אבל לא לסיעת העבודה. אחרי הפרטת הקרקעות כבר ברור שם לגמרי מי יצביע איך.

    2. חתמתי, למרבה הבושה הייתי החותם ה-23!

    3. זו לא רק העצומה. האתר של המטה מוזנח ומעיד כאלף עדים על מה שאמרתי למעלה.

    פעילויות שטח מתוכננות – מעודכן לחודש מרץ.

    הבלוג – עודכן לאחרונה לפני שלושה שבועות.

    אפילו מי שרוצה לסייע (או לנקות את מצפונו) בתרומה כספית, לא יכול לעשות זאת כי הקישור לא עובד (לפחות במחשב שלי). האתר הוא הפנים (האינטרנטיות לפחות) של המאבק והן לא משדרות תקווה לניצחון אלא להיפך.

    קצת מזכיר את המאמר של
    דורון רוזנבלום במוסף ה"ארץ" מה 1/7/05 :

    – אבא?

    – אה…?

    – חייתָ אז, בימי הישראלים?

    – כן, בני. אם אפשר לקרוא לזה ככה.

    – ובאיזה צד היית?

    – בצד של הכחולים. אלה שלחמו בעד מדינה עברית והפסידו. היינו הכחולים נגד הכתומים.

    – מה עשית במלחמה הזאת?

    – הו…המון. הדבקתי פוסטרים, חתכתי סרטים כחולים, עשיתי מיצג, כתבתי מאמר נוקב, קיבלתי מכות בהפגנה, נופפתי באגרוף מול המשיחיסטים, עשיתי שרשרת אנושית של אדם אחד מתל אביב לירושלים, מה לא…מה לא…

    – כמה הייתם?

    – היינו אז כוח מגובש מאוד." חמישיית מחנה השלום והנורמאליזציה"., קראנו לעצמנו.

    – ואיפה היו כל האחרים?

    – זה כבר סיפור עצוב, בן. זה לא מתאים לפני השינה.

    – אבא, בכל זאת…

    – טוב. אז באותם הימים היתה בארץ מגיפה גדולה. מגיפה שהפילה המונים, מיליונים. כמעט כל קורבנות המגיפה הזאת היו בצד של הכחולים.

    – למה?

    – ככה. אולי היו להם פחות נוגדנים. אתה מבין, בני?. האמת אינה שהמשיחיים הלכו מניצחון לניצחון ב "מלחמת השיחזור" – זה הכל סתם המצאות, מיתוסים. זה לא שהם ניצחו את המדינה הישראלית – אלא שהישראלים הפסידו. הכל בגלל המגיפה הנוראה, שהבריחה אותם לבתים ומנעה מהם לצאת לרחובות ולהילחם*.

    – ואיך קראו למגיפה הזאת?

    – אני כבר לא כל כך זוכר… רגע רגע: סוזוקו…סודוקו…

    – די… לא חשוב, אבא, אני עייף…

    – סוזוקי, נדמה לי… לא: סושי… לא – רגע, רגע…

26. לקסי :
    11 באפריל, 2010 בשעה 17:45

    ואני הייתי ה-22 🙁

27. לאיתי :
    11 באפריל, 2010 בשעה 19:35

    1. מתוך תגובתך
    "באותה מחלה בדיוק חולה גם השמאל המדיני הקיצוני, זה שמתנגד כל כך חזק לכיבוש אבל לא מסוגל לראות דגל ישראל בהפגנה שלו. זה שמרוב שהוא צודק וצודק וצודק כל היום, הופך להיות בעצמו מכשול לשלום" –

    תחליט, אתה מצטט אותי (את הדברים האלה וכמותם אמרתי עוד כשהיית ביסודי, ויש דוקומנטים), או שאתה מחפש סתם וויכוחים ברמה אישית?
    כדי להסיר ספק, לכך בדיוק מתכוון המשפט:
    "אבל אנחנו כנראה לא יודעים לחבר 1+1 ומתחילים כל מאבק מאפס. וכשמתחילים מאפס, הרבה קרבות הם באמת אבודים מראש".

    2. שים לב למילה "אנחנו" במשפט המצוטט למעלה ושחוזר להלן לנוחיותך:
    "אבל אנחנו כנראה לא יודעים לחבר 1+1 ומתחילים כל מאבק מאפס. וכשמתחילים מאפס, הרבה קרבות הם באמת אבודים מראש".

    3. אני מקווה שהמהירות בה אתה נוטה לפרש דברים כאילו נוסחו וכוונו אליך באופן אישי, מעידה על המצפוניות שלך, ולא על נטיה לחפש את המחלוקת במקום את ההסכמה וגם להאשים בכך אחרים.
    חן
    .

28. אבי :
    16 באפריל, 2010 בשעה 21:56

    ואני אומר, בטח מתוך ייאוש, ואולי כי גם אני נדבקתי במגיפה, ואולי קצת בהשראת מרקס והדיאלקטיקה שלו, שהקפיטליזם של ביבי ייפול בעקבות כל החללים שהוא ישאיר מאחוריו, והוא ישאיר. ואז פתאום כל החולים במגפה יתרפאו ממחלתם ויצטרפו לאותם הנביאים בשער. בארה"ב זה כבר התחיל לקרות. אצלנו צריך לחכות לבום. ובינתיים הייתי מתמקד בבניית המחנה הפוליטי הס"ד. בין אם ע"י המפקד של איתי/ המטה הס"ד וכו'. אי אפשר כל פעם לצאת במאבק לכיבוי השרפות של ביבי שלדעתי גוזלות מאיתנו זמן, משאבים רבים וחוסן נפשי. צריך להתמקד יותר במשימה הגדולה לטווח הבינוני-ארוך.

29. לקסי :
    16 באפריל, 2010 בשעה 22:29

    לאבי

    "… אי אפשר כל פעם לצאת במאבק לכיבוי השרפות של ביבי …"

    יוצאים למאבק מ"בית" כלשהו, האם יהיה לאן לשוב? האם הבית לא יישרף?
    ו"לצאת" למאבק גם בכדי שלא להישרף בתוך הבית.

    (גילוי נאות: הח"מ גר בבית מעץ) 🙂

30. אבי :
    17 באפריל, 2010 בשעה 8:49

    לקסי, משל יפה, אך לאיזה נמשל?
    האם הבית הוא העבודה שנשרף בתוך הקואליציה וע"י פירומנים כמו ברק? האם זו ביקורת על השמאל הלאומי? לאיזה בית כן צריך להישרף ולאיזה לא? תנסה לקחת את המשל לכיוונים שיותר מוכרים לנו.

31. לאבי :
    17 באפריל, 2010 בשעה 13:50

    היו דברים מעולם. מאבקים דווקא היוו אמצעי ודלק לגיבוש כוחות פוליטיים.

    אבל כבר דובר כאן על פעולת הצנטריפוגה של המגזר השלישי – שמורכב מאין ספור חלקיקים מכווני מטרה ספציפית, שתלויים במימון של חסד.
    כשמצליחים החלקיקים האלה להשפיע, זו תהיה לרוב הצלחה נקודתית, שלא מתחברת לנקודות האחרות, עד שנוצר המצב הזה שאתה מכנה "כיבוי שריפות".
    אנשי המגזר השלישי אינם נבחרי ציבור, וחייבים בראש ובראשונה דין וחשבון למממנים.

    אין להם עניין לטבול את הידיים בתוך הפוליטיקה ממש, למה להם.

    אז מה אתה מציע פה, לעזוב את ביבי ואת הריפורמה שלו? להשאיר את המאבק ל"ארגונים"? ומה יהיה הדבק המחבר להקמת הכוח הפוליטי? תיאוריות? ציפייה למשיח?

    גם אם המצב לא משהו, עושים מה שיכולים.

    חן

32. לקסי :
    17 באפריל, 2010 בשעה 14:33

    לאבי
    ה"בית" הוא ארץ-ישראל במדינת ישראל.
    ואידך זיל גמור.

    החוק הזה משחק על כל הקופה.

33. לקסי :
    17 באפריל, 2010 בשעה 14:38

    לאיתי,
    גם אצל הח"כים, של ה"עבודה" ואחרים, יש כל מיני תזוזות, בלי שמות כאן, בכדי שלא להזמין לחצים עליהם.

34. מכתבה של ש"י לנתניהו :
    17 באפריל, 2010 בשעה 19:17

    http://shelly.org.il/node/3545

    עכשיו נראה
    האם יענה
    ומה יענה.

35. על כל הקופה - ללקסי :
    17 באפריל, 2010 בשעה 19:19

    זו בדיוק הבעייה. הנקודה הזאת לא מובהרת דיה.

    מקרה הולילנד, לא בהכרח מבהיר אותה.

    חן