חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

דרושה אלטרנטיבה סוציאל דמוקרטית – יונית

נושאים דעות, פוליטי ב 6.04.10 6:00

אורי יזהר, חבר קיבוץ משאבי שדה, מתאר ממשלה כושלת ועלובה, שאינה מסוגלת לנווט את המדינה אל היעדים הנכונים וקורא לליכודן של כל תנועות השמאל הציוני, לגיבוש אלטרנטיבה פוליטית חדשה. תנועה חברתית שתתגבש למפלגה חדשה

מצב המדינה קשה, בחוץ ובפנים. בחוץ יש לנו את המשבר ביחסים עם ארה"ב בעקבות פרשת הבנייה בירושלים שנחשפה בעת ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בישראל, את המגמה המתחזקת של דלגיטימציה של ישראל כמדינתו של העם היהודי, את הקיפאון במו"מ עם הפלשתינאים, את ההשתוללויות האלימות של נוער הגבעות והמתנחלים הקיצוניים, את העדר המו"מ עם סוריה, את הקצב האיטי של הפעולה הבינלאומית נגד התחמשותה הגרעינית של אירן, ועוד. בפנים יש לנו כלכלה במצב טוב יחסית, אבל עם פערים שאינם מצטמצמים. מצב החינוך וההשכלה הגבוהה עדיין לא טוב ולא ברור אם צעדי התיקון המוצעים כיום אכן ישפרו את מצבם מיסודו. נתניהו ממשיך במסע ההפרטות נטול הרסן שלו שממוטט את יסודות המפעל הציוני ובשלב זה הוא מפקיר, באמצעות חוק הבנייה והתכנון החדש, את קרקעות המדינה לידי כרישי הנדל"ן. שני הריאקציונרים החשוכים – יעקב ליצמן ואלי ישי גורמים נזק, כל אחד בתחומו שלו: ליצמן, סגן שר הבריאות, מסרב להקים חדר מיון ממוגן בבית החולים ברזילי באשקלון במקום המתאים בגלל עצמות שלא ברור למי הן שייכות; אלי ישי, שר הפנים, הוא גזען ימני קיצוני שיש לו חלק נכבד במשבר האחרון ביחסים עם ארה"ב ויחסו כלפי מי שאינם יהודים לפי ההלכה הוא מחפיר. החרדים האשכנזים יושבים על צומת הכניסה לעם היהודי וחוסמים את הדרך להצטרפות אליו עם החמרות קיצוניות בתהליך הגיור ופסילה שרירותית של גיורים. ביחד גוררים אותנו החרדים לפלגיהם חזרה אל ימי הביניים. השחיתות והאלימות גואות. הטלוויזיה המסחרית מפטמת את מוחותינו בזבל ללא הפסקה. השיח הציבורי רדוד עד אימה. חלק גדול מאד של הנוער אינו נאמן לערכי הדמוקרטיה ומצדד בשלילת זכויות יסוד דמוקרטיות מהערבים, ועוד ועוד.

ובתוך כל אלה ניצבת ממשלה כושלת, עלובה, שאינה מסוגלת לנווט את המדינה אל היעדים הנכונים, אלה שהשגתם דרושה לשם המשך קיומה והתפתחותה בסביבה הלא ידידותית בה אנו מצויים. תסתכלו רק על שני המזיקים שהתמקמו במשרד החוץ, ליברמן ואיילון, ותראו לאיזה שפל הידרדרנו. מסתבר שנתניהו נשאר ביבי – ימני, לחוץ ולחיץ, חסר יכולת הכרעה בין אלטרנטיבות, שבוי באידאולוגיה הקיצונית של אביו, מחושק על-ידי פייגלין, ציפי חוטובלי ודני דנון בליכוד, ובידי ליברמן ואלי ישי בתוך הממשלה. ובממשלה הזאת נמצאת גם מפלגת העבודה, שאולי ממתנת משהו פה ושם, אבל לא מונעת את הגלישה לעבר התהום אליה מוביל הימין. רק בימים האחרונים היא הצביעה בכנסת עבור רפורמת התכנון והבנייה של נתניהו. גם בתוכה המצב חמור. המפלגה הולכת ומתנוונת. לא הוסקו בה לקחים משמעותיים מהתבוסה הקשה בבחירות האחרונות, ורק היו"ר מחזק את שליטתו בנחלה המצטמקת באמצעות חוקה אנטי דמוקרטית, מילוי המוסדות בנאמניו והבאת רס"ר חדש, שירי ויצמן, לחזק את הסדר והמשמעת ביחידה המבולגנת והשרויה בדמורליזציה עמוקה. מפלגת העבודה הייתה צריכה לצאת מן הממשלה הזאת ולהציב אלטרנטיבה כוללת לימין ולמצב במדינה, אבל אפשר לסמוך על הנהנתן ממגדלי אקירוב שלא ייתן לבצע את המהלך הזה וימשיך לדבוק בכיסאו. המורדים התפוגגו. שלי יחימוביץ', חברת הכנסת החברתית הנמרצת, שיש מי שנושאים אליה עיניים כאל מושיעתה העתידה של מפלגת העבודה, לא פוצה פה ולא מצפצפת כהוא זה בנושאים כה בוערים כמו מצב הדמוקרטיה, היחסים עם ארה"ב, הקיפאון המדיני עם הפלסטינים וסוריה, דת ומדינה, תכנון ובנייה, וכד'. כך לא בונים מנהיגות. מרצ, כידוע, שרויה במשבר עמוק והנהגתה אינה יודעת כיצד להוציאה ממנו. בקיצור, נראה ששתי המפלגות הללו הגיעו לסוף דרכן וחבל להשקיע מאמצים בשיקומן.

במצב הזה מתבקשת הופעת אלטרנטיבה פוליטית חדשה במרחב האידאולוגי של השמאל הציוני, תנועה חברתית שאולי תהיה במשך הזמן למפלגה חדשה. יש הרבה מאד גופים קטנים שמתרוצצים במתחם הזה, חלקם עוסקים בדיונים אינסופיים על רעיונות, פרוגרמות ותוכניות שלא יתממשו ללא כוח פוליטי רציני שיפעל למימושם. חלקם עוסקים בפעולות לשיפור מצב המקופחים והנזקקים, ללא ספק פעולה חיובית, אבל כזו שאין בה כדי לקבוע את כיוון התפתחותה של המדינה ולמנוע את שקיעתה. כולם כמעט מתחממים במחסות האידאולוגיים והפסיכולוגיים שהקימו לעצמם לאורם של הנרות הקטנים שהדליקו, אבל נמנעים מלצאת את המישורים הרחבים סחופי הרוח הקרה, שרק בהם ניתן לנהל את המערכות שיכריעו את גורלנו כאן. מה שדרוש עכשיו הוא ליכודן של כל או רוב הקבוצות הללו לתנועה אחת, עם פרספקטיבה של פעולה ברמת המאקרו, תנועה שבשלב הראשון תיצור נוכחות חזקה בתודעה הציבורית, שתציג אלטרנטיבה סוציאל דמוקרטית-יונית למצב במדינה ולמגמות הימין. זו מלאכה קשה ומתסכלת. יש מי שעובד על הפרויקט הזה, אבל הכוח עדיין מועט מדי. חובתם של כל מי שכדבר המשורר "צרת העם בלבבו נגעה", לבוא ולהצטרף.

אורי יזהר, משאבי שדה

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , , , , , ,

59 תגובות

  1. ק. טוכולסקי :

    אני חושב שהניתוח פשטני ותמים אבל זה לא העיקר, המסקנה מדויקת והגיונית ומבחר כותבים באתר זה כבר הגיעו אליה. מה עכשיו? מי מביא את האנשים ולאן? מי הם האנשים? מה בדיוק עושים?

    נתניהו, ברק, ליברמן, חוטבלי, ושאר הליצנים הם משרתי שלטון ההון לא פחות משהם שבויים או משרתים של הימין הקיצוני. הם לא נראים מבולבלים במיוחד בעבודת ההפרטה והורדת המיסים שלהם. הם די מאורגנים בעסק שממשיך להתקדם. כדאי להפסיק להתייחס אליהם כאל מבולבלים או שבויים בקונספציה או כל צורה אחרת של זלזול.

    השמאל הישראלי לעומת זאת, על רמציו ושרידיו, על חוסר יכולתו להכיר במציאות של ההתרסקות בבחירות האחרונות על האטימות של מנהיגיו הפוטנציאלים משלי יחימוביץ שמעדיפה להותיר את השמאל על הקרשים כל עוד היא מקבלת את אור הזרקורים ועשויה להיות יום אחד מספר 2 בעבודה, ועד דב חנין ומוחמד ברכה שחוגגים את עליית חדש במנדט כאילו זה משנה משהו דרך מאות התארגנויות עמותות וארגונים קטנים וחסרי משמעות מלבד ההדר שהם מספקים למנהליהם ומנהיגיהם שרואים עצמם מחממים יום אחד כסא בכנסת.

    כבר יותר משנה מאז הבחירות והשמאל לא מתארגן. יש החולמים על אלטרנטיבה שתחליף את העבודה ומרצ או תאחד אותן בין קדימה לחד"ש אבל זה לא הולך לקרות כי במרצ למרות האובדן של 9 מנדטים תוך 13 שנה ממשיכים להתנהג כאילו זה מה יש והס"ד בעבודה מעדיפים לריב כמו ילדים קטנים בזמן שהמפלגה משרתת את שלטון ההון והכיבוש.
    כל התארגנות של מהעבודה שמאלה מותקפת ישר כמשהו שהציבור לא יאהב בגלל הערבים, טיעון שהוא אולי לא ס"ד קלאסי אלא פרגמטיזם שנותן לגיטימציה לגזענות אבל בכל זאת נשמע ברמה. ובאמצע חזון המפלגה החדשה, שאין לה פעילים או סניפים או עיתון או אתר או מנגנון אבל יש לה המון מועמדים לרשימה לכנסת, כמה רבנים מחוסרי חסידים, והמון כוונות טובות. זה לא מספיק.

    בשלב הזה מתבקש בעיקר דיון רציני בפרקטיקה לא עוד גילוי אמריקה של צריך להתאחד. בשלב הזה צריך להחליט האם מיליון עמותות שיונקות את לשד מחייתם מכספים של האיחוד האירופאי ובראש כל אחת מהן יושב חבר כנסת פוטנציאלי מטעם עצמו זה שמאל או איחוד כוחות בשטח אם חברי הכנסת או בלעדיהם.

  2. אלי סתוי :

    בעידן התקשורת המסחרית המגוייסת
    למינוף שלטון ההון, יש קודם לכל
    לחשוב על מנגנון פוליטי הסברתי ראוי ואפקטיבי,
    המסוגל למנף את עצמו תקשורתית להשגת תהודה היוצרת מעל ל30 מנדטיפ לפחות ,להשגת יכולת יצירת המהפך הפוליטי הרצוי.

  3. אלי סתוי :

    גיא רולניק במגזין החדש של דה מרקר
    היודע לספר על 500 עשירי הארץ,
    רולניק נותן לנו את הטיפ הבא:
    ציטוט
    המשק הישראלי זקוק להתארגנויות פוליטיות,חברתיות ואקדמיות שיפעילו כח נגד-מול הלובי החזק והאלים של 20 עד 30 עשירי ישראל
    המשפיעים על השלטון,התארגנויות עצמאיות,מתוחכמות,שיזכו ללגיטימציה
    ציבורית.
    וספק רב מי מהם מעשירי הארץ יהיה מוכן לצאת נגד חבריו לרשימה ולתת כוח להתארגנויות חברתית פוליטית אחרת בישראל שמטרתן להעניק כוח לקבוצות באוכלוסיה שהשפעתן על השלטון פחותה בהרבה.

  4. ק. טוכולסקי :

    לא צריך עשירים ולא צריך בעלי הון. צריך כמה אלפי אנשים שמוכנים יהיו לתת כמה עשרות ש"ח בחודש דמי חבר למפלגה/תנועה/מה שלא יהיה. כשהייתי חבר בפדס בגרמניה (מפלגת האם של הלינקה) שילמתי כל חודש מס חבר שנגזר מההכנסה החודשית שלי.
    כשיהיה גוף עם 1,000 חברים שיתנו כל אחד 50 ש"ח בחודש אפשר יהיה להתחיל לחשוב על משהו שלא צריך הון של שלטון.

  5. אלי סתוי :

    לטוכולסקי
    בכדי שלא נצא מפרופרציות,
    50,000 ש"ח תקציב חודשי לפעילות מול הציבור כהצעתך ,
    משתווה בתקציבו לשוט פרסומי אחד ( מתוך אלפים )בתוכנית
    סאטירית קומית לכאורה עם רייטינג קבוע של כ30%, כמו ארץ נהדרת,
    העוסקת באופן סמוי ומתוכנן בעיצוב
    דעת קהל של כ30% מהמצביעים הפוטנצייאלים המהוים בסיס התמיכה ביום הבוחר של כ40 מנדטים שבויים.

  6. דקל עוזר :

    עם תקציב של 10,000 שקל בחודש אפשר לעשות רעש אינסופי.

    עם 20,000 שקל אפשר להפוך את המדינה.

    עם 50,000, רק אלוהים יודע מה יהיה.

  7. אלי סתוי :

    דקל ידידי
    כמי שמתיימר להיות סגנו של אלוהים אני לצערי הרב , מספיק מנוסה ומורשה להגיד לך ידידי הצעיר והנמרץ שב50000 ש"ח תקציב חודשי ממש לא יהיה כלום.

  8. יהושע בן משה :

    לצערי אני חוזר על כך בפעם נוספת :רק אנשים צעירים המוכנים להתייצב ולקרוא לאחרים אחרי !, יכולים לחולל שינוי. צעירים המוכנים להעמיד מקצוע,קריירה ומשפחה במקום השני אחרי מילוי המשימה.
    לא זקני מ"פאי,לא וותיקי העבודה או מרץ או חד"ש, מסוגלים לחדש את המאבק למען חברה צודקת, שלום וזכויות האדם.
    כאשר 3 הראשונים יופיעו נוכל להתחיל לשלם מס חודשי ולתת יד לארגון השורות.

  9. דקל עוזר :

    לאלי – לא הבנתי האם אני סגנו של אלוהים או אתה?

    ליהושע בן משה – צעירים שמוכנים ושמים את החיים האישיים במקום השני כבר יש, אבל הותיקים צריכים לתת את הגב, להפסיק לפחד ולהסתכן בתמיכה בהם.

  10. יהושע בן משה :

    תמיכתי נתונה ללא פחד.
    מי הם הצעירים שישנם !

  11. אלי סתוי :

    לידידי היקרים,
    בואו ונסכם שצעירים מוכשרים יש בשפע(דקל הוא דוגמה טובה לדעתי)
    קונסוליירים חכמים ומשופשפים היטב
    יש גם כן( ח"כ עמיר פרץ עומד אצלי במקום הראשון מבחינת כישוריו,נסיונו ובמיוחד אישיותו, ללא עוררין)

    מה שנשאר זה תקציב (השמן לגלגלי המהפכה) והוא חייב להיות גדול מספיק בכדי להתמודד בהצלחה גדולה יותר מבעבר הלא רחוק ,לצערנו הרב

  12. אבי :

    טוכלוסקי

    אם אני מבין אותך היטב לדעתך קודם צריך לאחד ולגייס את השטח ואח"כ אם ירצו ח"כים להצטרף אז יצטרפו (וכמובן בכפוף להתחייבות שלהם לפעול בהתאם לאידאולוגיה של המפלגה).

    -ואכן צעירים ומבוגרים כאחד צריכים להירתם למשימה.

    -אכן מס הכנסה מפלגתי פרוגרסיבי.ואופציה לתרומות נוספות עד סכומים מסויימים כדי להימנע מהון ושלטון.

    -גם 50 אלף זו התחלה טובה. ההנחה צריכה להיות שאת רוב הסכומים הראשוניים צריך להקצות לגיוס חברי מפלגה נוספים, כדי שאפשר יהיה להרחיב את הפעיליות בטווח הרחוק.

  13. אבי :

    ואגב אם בשלבים הראשוניים של המפלגה הזו היה אנגלס בכבודו ובעצמו תורם סכומים נכבדים, בכפוף לחוק המימון של המפלגות, האם לא היינו מקבלים את התרומה?

    והאם אין איזה 50 או 20 צדיקים ס"ד כאלו בסדום הניאו"ל של מדינת ישראל?

  14. דקל עוזר :

    אני מציע מכאן את המשמרת הצעירה בהנהגת מעיין אמודאי, ארז אבו, מורן כרמלי, תומר בוהדנה, גיא דואר ואחרים כפלטפורמה.

    ברור שלאנשים כמו ח"כ עמיר פרץ ואחרים שמור מקום של כבוד בהתארגנות כזאת, אך כדי שההתארגנות תשדר מסר של התחדשות, על הפוליטיקאים ה"מפורסמים" להישאר כתומכים מאחורי הקלעים עד שתהיה מסה קריטית של תמיכה בקבוצת הליבה – הסיבה היא שאחרת יסמנו את ההתארגנות כהתארגנות "מטעם" וזה יהרוס אותה.

    לעומת זאת בהחלט היה מצוין אם הפוליטיקאים ה"מפורסמים" שתומכים במהלך כזה ישלחו נציגים "מטעמם" כדי שיהיה ייצוג.

    בשל ניסיון עבר מוזר שבו חשבו שאני שליח של אחרים ואין לי שכל עצמאי (אכן מוזר אבל יש שחושבים ככה) אני רוצה להדגיש כי דבריי אינם מתואמים עם אף אחד מחברי הנ"ל אלא על דעת עצמי בלבד.

  15. אבי :

    דקל-

    -הייתי מציע להוסיף גורמים גם מקדימה,מר"צ וחדש. ואת זה אני אומר כחבר מפלגת העבודה. כדי להעביר את המסר שאנו מנסים לפרוץ מחנות.

    -העיקרון המנחה צריך להיות שקיפות מהרגע הראשון.

  16. אבי :

    וכל נציג ליבה כזה יצטרך להצהיר אם הוא נציג מטעם אחד מהפוליטיקאים. הרעיון הוא למנוע חשדנות, וניסיון לשים חסמים בפני ניסיונות של אותם פוליטיקאים להפוך את הליבה לקרדום לחפור בו.

  17. דקל עוזר :

    לאור העובדה שמרצ והעבודה מתו וחד"ש אינה יכולה להיות חלק מהקונצנזוס הישראלי, אני לא בטוח שמה שאתה אומר הוא נכון.

    נכון לשלב זה, השם "המשמרת הצעירה של תנועת העבודה" הוא רק שם שתחתיו יכולים להיכנס נציגי כל הקבוצות, לא צריכה להיות תחרות באיזה מותג מת או שרוף(כמו מרץ) צריך להשתמש.

    לא חובה שבשלב הראשון כ-ו-ל-ם יצטרפו, ואפילו טריוואלי שתהיה תחרות וגיוס חברים עד שיהיה איחוד.

    אסיים במשפט של בן גוריון שצריך לחדש: "לא למקי ולא לחרות".

  18. אלי סתוי :

    רעי היקרים ,
    עוד לא הצלחתם להסביר לי ,
    איך ידידי
    היקר מעיין אמודאי המוכשר לכל הדעות להוביל מהלך מסוג זה נכנס לזירת התופת הפוליטי של קשרי הון, שלטון, רגולציה ותקשורת, ויוצא ממנה יותר טוב ממה שהצליח לצאת ידידי היקר המשופשף והמנוסה
    הרבה יותר , ח"כ עמיר פרץ.

  19. מראי מקומות :

    http://www.aepi.org.il/loadedFiles/tazkir%20hareforma%20batichnun.pdf

  20. אבי :

    אלי-
    דבר לעניין בלי קיצורי דרך. תגיד כל מה שאתה רוצה להגיד ישירות.

  21. אבי :

    דקל, ואני תקווה שעם כל הכבוד אין רוב למשפטנים בין החברים ששם

  22. אלי סתוי :

    לאבי
    פשוט ולעניין,
    מנסיוני המר , לפעול מבלי לקחת בחשבון
    את החומה הבצורה של מינוף קשרי הון, שלטון, תקשורת ורגולציה,
    הפלטפורמה העיקרית למינוף האלקטוראלי המשמעותי ביותר בפוליטיקה בישראל, המשמשת היום את כל המפלגות הגדולות בכנסת ישראל.
    (כולל מפלגתי העבודה)
    לעניות דעתי, לא יהיה ניתן להמריא
    כגוף חדש, הסובל כבר בלידתו מבעיות תקציב חמורות יחסית , והמסתפק לצערו לא יותר ממספר מנדטים מועט
    שיקשה מאוד בעתיד ליצור השפעה כל שהיא
    על התנהלות הכנסת והממשלה הבאה לאור פרסום תוצאות הבחירות.

  23. ארלוזורוב וכלקלת ירושלים :

    התארגנות מהסוג שטוכולסקי מדבר עליה, תקום רק מול אתגרים מעשיים ולא אבסטרקטיים. המציאות מזמנת את האתגרים האלה בלי סוף. הפרטת הקרקעות (כשלון). עכשיו עומדים כנראה בפתח הכשלון השני – ריפורמת התכנון והבנייה.

    יש סיבה לכך שכל ההתארגנויות המולקולריות, לא מובילות אל המסקנה המתבקשת – גיבוש הפעילות במסגרת פוליטית אחת חדשה.

    הסיבה – לא העדר כסף אלא בדיוק להיפך.
    כסף יש לפעילות נגד קווי המהדרין, ולפעילות נגד השכונה היהודית בשייח' ג'ראח, וכו'. עודף הכסף הזה שזורם דרך עמותות וקרעי המפלגות הוא בעוכרינו.

    אלטרנטיבה לכסף הזה נמצאת בדברים של משה יהושע בתגובה 8 . מחויבות ויצירתיות יכולים להיות כוח אדיר מול החומה של הון-שלטון. אבל כשאנשים פועלים במליון עמותות ומשוכנעים שיש להם המון הישגים (ואכן יש גם נצחונות בקרבות לא במלחמה), וכשהכסף ממשיך לזרום, פעם יותר פעם פחות, אבל זורם, האשלייה עובדת. אז מה אם בכנסת השמאל ביצע לעצמו חרקירי?

    חן.

  24. ארלוזורוב וכלקלת ירושלים :

    http://www.haaretz.com/hasite/spages/1139018.html

    לאן באמת הולך הכסף?

  25. אורי יזהר :

    ברצוני לציין עובדה שנעלמה מהפוסט שלי כאן: הוא הופיע כמאמר בעיתון ידיעות הקיבוץ בשבוע שעבר.
    לטוכולסקי: במאמר קצר לא ניתן לפרוס ניתוח מורכב. הניתוח הזה נמצא בספרי "תיקון כולל לישראל" שאתה מוזמן לקרוא.
    לגבי הצעדים המעשיים, יש מי שחושבים עליהם, במטה הסוציאל דמוקרטי ומחוצה לו.
    כרגע עוד אין על מה לדווח. אני מקווה שבמרוצת החודשים הקרובים יהיה. ואם לא יהיה, זה לא מפני שלא ניסינו.
    מידע קצר: כאשר ה"מורדים" במפלגת העבודה הופיעו עם הבמה הדמוקרטית שלהם מספר חברים מהמטה הס"ד השתתפו ועבדכם הנאמן אף דיבר בכנס. לאחר מכן ניסינו להיפגש עמם ולבחון אפשרויות פעולה, אבל לא זכינו לתשובה. בינתיים הם התפוגגו וספק אם מישהו מהם יוכל לשחזר את ההזדמנות שאבדה.

  26. הדיון יותר מעניין מהמאמר :

    צודק טוכולסקי שאמר "בשלב הזה מתבקש בעיקר דיון רציני בפרקטיקה לא עוד גילוי אמריקה של צריך להתאחד." מאמרים בסגנון הזה מתפרסמים כבר מאז 1977, רק השמות של האישים והמפלגות מתחלפים.

    הרעיון לבנות מפלגה על הנהגה צעירה (יחסית) ועל כספי דמי חבר הוא רעיון נכון תיאורטית, השאלה הגדולה עד כמה הוא ישים במציאות.

    המפלגות, הארגונים ובעלי ההון מחו"ל שמחזיקים את ארגוני השמאל כגון "אפשר אחרת" ו"הרשת", ואת הארגונים השמאליים לשינוי חברתי (מבית "הקרן החדשה" וכו') לא בהכרח יתרמו למפלגת שמאל. אצל חלק מהתורמים יש מניעה אידיאולוגית ואצל חלקם מניעה חוקית אדמיניסטרטיבית.

    כל עוד אין מסה קריטית של עשרות אלפי חברים, ההחלטה של פעיל פוליטי/חברתי לעזוב את "סיר הבשר" של כספי תרומות לטובת גוף שטרם נולד היא הימור גדול מדי על עתידו התעסוקתי ועל עתיד משפחתו. אין זה פלא שהזקנים מציעים את הצעירים, הצעירים את הזקנים, ורק בודדים אומרים "רוצה אני".

    ראו מה קורה לפעילים של ארגונים סביבתיים שהתאגדו במסגרת מפלגתית – התנועה הירוקה. הם לא הצליחו להיבחר לכנסת (ורוב המימון לקמפיין בא בכלל ממימד – בה אני חבר), והמפלגה מנתה לאחר שנה של פעילות בסביבות אלף-אלפיים חברים (אינני יודע כמה היום, בועידת חברים שנערכה לאחר הבחירות נכחו כמאה איש). לכן אין זה מקרי שגם גרשון בסקין וגם רמי לבני הקימו גופים חדשים שעוזרים להם להתגבר על המינוס בבנק, ואולי יש עוד דוגמאות. לעומתם, תמי זנדברג (מרצ) ושלי יחימוביץ' (העבודה) שבחרו ללכת בדרך החתחתים של הפוליטיקה המפלגתית ושותפות בקואליציה-גועליציה, זכו פה למטר צוננים, שלא ממש מזמין שותפות.

    כשמנסים ללמוד מהלקח של נפילת הירוקה-מימד יש לזכור שהרעיונות הירוקים היום הרבה יותר מקובלים בציבור הרחב מאשר רעיונות אדומים של סוציאליזם קלאסי או "אדומים לייט" של ס"ד סקנדינבית.

    אם מבקשים להקים מאפס מפלגה שהמצע שלה יהיה לא רק ירוק אלא גם (או אולי בעיקר) אדום ו/או יוני מדינית – הבעיה כפולה ומכופלת. ישנם אדומים שהם נצים יחסית מבחינה מדינית (צאצאי אחדות העבודה), וישנם יונים שהם קפיטליסטים לעילא (חלקם בהנהגת מרצ, וגם שטרסלר). אם מניפים דגל ציוני, הערבים בורחים (בצדק), ואם לא מניפים אותו ויוצרים מפלגה יהודית ערבית שוויונית – היהודים בורחים לקדימה. ואיזה דגל שלא יהיה – כמעט כל הישראלים בורחים בהתמדה מהתפקדות למפלגות. אפשר אולי לדמיין אנשים מתפקדים בהמוניהם עבור "כוכבים" כמו יחימוביץ' פרץ או חנין, אבל עבור צעירי המשמרת הצעירה שרוב הציבור כלל לא שמע את שמותיהם? זה לא נשמע לי תסריט סביר, הלוואי ואתבדה. תראו כמה מעט אנשים תורמים כסף לשלי יחימוביץ', שהיא בהחלט כוכבת מוערכת מאוד בציבור.

    אם אין מנהיגות שסוחפת המונים, אין כסף ואין גדודי פעילים. ואם אין כסף וגדודים, אי אפשר להגיע להמונים. זה מעגל קסמים שאינני יודע איך פותרים אותו. אם הייתי יודע, הייתי מקים מפלגה.

    איתי

  27. ק. טוכולסקי :

    חם אני מוכן להיות אחד מ-1000 ולתת גם יותר מ-50 ש"ח בחודש. אם נמצא 1000 אנשים שרוצים תכלס מסגרת אני בפנים, אני מוכן לתרום זמן, כתיבה, פעילות וגם כסף כל חודש.
    אם אנחנו לא בונים מסגרת, אז וואלה, עוד חודש יופיע עוד מאמר שידבר על הצורך במסגרת. בואו נעשה משהו או שנכריז על הדיון כתרגיל תיאורטי.

  28. לקסי :

    לכל המקוננים והכמהים לפעולה.
    בואו והצטרפו – בלי מגילת תנאים והגבלות – למטה הסוציאל דמוקרטי.

  29. אלי סתוי :

    חברה לסיכום,

    יש רוח גבית מנשבת ליוזמה להקמת מפלגה ס,ד,חדשה וזה בהחלט בסדר גמור מכל הבחינות.

    יש כבר זיהוי של השותפים האסטרטגים המתאימים ביותר למפלגה העתידית
    וגם זה מעודד מאוד.

    יש מוכנות להרתם ולתרום באופן אישי
    וגם זה מצויין ומעולה.

    רק חשוב ביותר שהיוזמים הברוכים יבינו ויפנימו ,שההתלבטות בהקמה היא עדיין נחשבת כהתנהלות בתנאי חממה עם תגבורת משב רוח גבית קלה ,כאשר המפוח האדיר המפיץ בעוצמה רוח פנים והמופעל
    בידי ממנפי קשרי הון, שלטון, תקשורת ורגולציה בישראל,עדיין לא נחרד מרבצו להכנס למיגננה,
    ומפעיליו שאננים מאוד ורובצים להם על זרי הדפנה ומתענגים מאוד על הצלחתם האחרונה בבחירות האחרונות לכנסת ה18,

  30. אבי :

    איתי

    אני חושב שלא צריך לשים את יהבנו על הנהגה שתנחת מלמעלה ותמשוך אחריה עוד אנשים. מאסנו בזאת. אני חושב שהדרך והעשייה הם אלו שצריכים למשוך את האנשים. לא צריך בהכרח אובמה. צריך להיות איזשהו רעיון נכון. אני חושב ש"השמאל הלאומי" מצליח למשוך אליו יותר אנשים (לפחות לפי מס' החברים בקבוצות הפייסבוק) לעומת ההתארגנויות שציינת בשמאל פשוט בגלל הרעיון, גם אם שנינו מסכימים שהוא רחוק מלהיות מושלם. וככל הידוע לי שם אין (עדיין) תרומות חיצוניות של כסף. וכל זה לא בגלל, ואפילו למרות, הרקע של שמואל הספרי ואלדד יניב.

    את הארגונים והעמותות הללו צריך לנסות למשוך למסגרת גדולה של שמאל מרכז. אף אחד לא יהיה מרוצה, וגם כולם יהיו. זה הרעיון של פשרה ומו"מ. אני פחות הייתי הולך על להתחנן לפוליטיקאים שיעשו מעשה מבפנים. התארגנות כזו תצמיח הנהגה תוך כדי, מבחוץ או מבפנים. אפרוחים יכולים להצמיח להם נוצות.

    חן
    כמו שאמרת הכסף הוא כן בעיה השאלה היא לאן ולמה הוא הולך.

    אלי

    יש לך הצעות לפתרון לסייע לנו לפרוץ את המחסום הזה?
    ולמה רק הון שלטון? אם נרצה למשוך אנשים מההסתדרות, מישהו, אולי אפילו עיני, יכול להעביר פקודה להחרים אותנו בגלל שאנחנו מערערים לו את התכניות הפוליטיות בעבודה וכדומה.

  31. אלי סתוי :

    לאיתי
    גוש המורכב מ 5 המפלגות הגדולות
    קדימה ,ליכוד,ישראל ביתנו,העבודה
    וש"ס, לא מסווים ,מסתירים ומסתכנים ולו לרגע, את האיתות הברור והחד משמעי לבעלי ההון המשמעותיים,השולטים בעזרת ההון והתקשורת על הממשל הנוכחי בישראל,
    לאמור אנחנו כאן למינוף משותף, ואף מפלגה לא תסתכן בלמצמץ ראשונה,
    כך שגוש השליטה העתידי בממשלת ישראל הבאה,ימנית או מרכז,
    תמשיך לצערי הרב ,להיות ממשלת הון ,שלטון ,עתון ,בעזרת יצירה ושמירה על רוב משמעותי.
    כך שלדעתי,רק מפץ משברי טראומטי,
    לעם ולמדינה,עשוי לשנות את מומנטום הישרדות המפה הפוליטית העגומה הנשקפת מול עינינו,

  32. השמאל הלאומי הוא לא דוגמה לכלום :

    1. זו לא התארגנות מלמטה ולא נעליים. במקום שמומחה לשיווק (אדלר) ינהל בובה (לבני) ויישאר מאחורי הקלעים, פה יש לך בעיקר מומחה לשיווק (אלדד יניב).

    2. התארגנות דמוקרטית? פחחחחח – אנשים כתבו נייר, ואתה יכול להסכים או לא להסכים. גם אורי יזהר או טוכולסקי או אלי סתוי יכלו לכתוב נייר כזה, שמתמקד בתחום הכלכלי-חברתי (יניב-הספרי מזכירים סוציאל-דמוקרטיה, אך לא אומרים על זה כמעט כלום – ביקורת של שלי יחימוביץ')

    3. מאז 1977 הרבה אנשים כתבו הרבה ניירות, אבל לנייר שיש לו סלבריטאי שותף וקשרים בתקשורת תהיה יותר חשיפה תקשורתית מאשר (נניח) למאות תוכניות לשיקום תנועת העבודה / השמאל השוכנות בארכיון בית ברל ומקומות אחרים.

    4. שים לב שכרגע, התומכים ברעיונות השמאל הלאומי יכולים להיות מצביעים או חברים בכמה מפלגות. זה שונה לחלוטין מהרעיון של הקמת מפלגה חדשה. אז אתה לא יכול לרקוד על שתי חתונות, וזה בדיוק מה שהספרי-יניב עושים כעת. הם מקוששים תומכים במפלגת העבודה לרעיון שמתאים הרבה יותר למפלגת קדימה. לא בכדי הועלתה ההשערה הזו: http://www.notes.co.il/SHOOKY/60448.asp

    5. מתוך מס' החברים בפייסבוק יש לנקות המון לא רלוונטיים כתומכים אמיתיים. בקב עבודה שחורה למשל יש תומכים שהם אנשי ליכוד, וגם אלדד יניב עצמו, שאותו ביקרנו בחריפות על רקע תביעת ה-SLAPP הזו http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000496693

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000506828

  33. איתי :

    איתי, מבחינות רבות אתה (ושוקי) צודק. ובכל זאת אלדד יניב הוא הטריגר שמושך אחריו,עוד בעודנו מדברים, את השטח. לא מדובר באיזושהי הנהגה פוליטית ברורה. אם כבר הוא עצמו חלק מהשטח, או משהו בין לבין. ולגבי קשרים אני חושב שהם נחוצים בלי קשר, בכל התארגנות (קדם) מפלגתית. כמו שנחוצים אנשים כמוך, כמו נדב, לקסי, טוכולוסקי, דליה ועוד, שמגיעים מתחומים שנים של עשייה.

    ואני חושב שבהזדמנויות כאלו ואחרות דיברנו על האתגר שבמשיכה של קהלים חדשים. מש"ס, מהפריפריה, חילוניים, מסורתיים, עיירות פיתוח, מזרחים ואשכנזים, גם מהליכוד, ובטח שגם מקדימה, מר"צ והעבודה. מי שיתעקש להישאר ב"מחנה השלום" או האולטרה-ליברלי שלו (כמו מר"צ) יודע שנגזר עליו להישאר עם ה-3/4 מנדטים. ואף אחד גם לא אמר שאין אתגר בלקחת את השמאל מרכז עם הקהלים החדשים (מהמפלגות השונות) ולסחוף אותם למפלגה חדשה.

    אני סבור לתומי שמגמות שליליות רבות בחברה בישראל (כולל בשמאל) נובעות דווקא מהבריחה מהביצה של המרכז, ההסתגרות וההתנכרות. מעמד הביניים נשחק ונשאר אדיש ומשאיר את הפוליטיקה לקצוות (משמאל ומימין), לבעלי ההון, לעסקנים ולפוליטיקאים דימוקולו שמכרסמים בדמוקרטיה, שמשסעים את החברה, ושהופכים את השיח פה לרדוד צעקני והיסטרי. זו דעתי. ואין כאן יומרה ורצון להיות מונהג ומובל ע"י העם, אדרבא זה מתוך הרצון להנהיג דווקא.
    כדי שתוכל לשכנע את המרכז אתה קודם צריך להתקרב אליו ולהיות מוכן לנהל איתו מו"מ. להבין את השפה שלו, הדאגות והשאיפות שלו. ואח"כ תנסה להעביר את רפורמת הבריאות ההיסטורית שלך עקב בצד גודל….(אפרופו אובמה… או רמון…)

  34. אבי- מקודם התבלבלתי :

    איתי, אפרופו, אתה עצמך לא פעם הבאת את הדוגמאות של ליברמן וש"ס ואמרת שצריך להעתיק את מה שהם עושים בגיוס הקהלים החדשים שלהם. סבבה מקובל. רק שבשמאל זה צריך לבוא מלמטה בעיקר, כי אוי לנו אם נמתין לפוליטיקאים שלנו.
    האם עיני, יחימוביץ' ובוז'י יגאלו את העבודה? האם יאיר לפיד (ואולי גבי אשכנזי ועמרם מצנע ששמם כבר הספיק לצוץ) יגאל את השמאל מרכז? בספק. השטח צריך להתעורר ולעורר איתו את חבריו. אובמה היה ברווז צולע אם לא היה לו את הגיבוי של אוכלוסיות שלמות בארה"ב שמאסו בבוש וברפובליקנים, ופעילי שטח רבים שמכתתים רגליהם. זהו, אין ברירה.

  35. לאבי :

    מה יש לאלדד יניב שאין לנו (או לאורי יזהר)? הרבה מאוד.

    1. כסף. לכן הוא יכול לעשות פאוזה בעבודה ולהשקיע את מרצו בבניית תנועה פוליטית. אני צריך לדאוג שיהיה מאיפה לשלם משכנתא וגן. האפשרות שלו להוכיח פעילות ולהביא תומכים מגדילה את יכולתו לגייס תרומות. העובדה שהוא מתעסק כמעט אך ורק בנושאים מדיניים בטחוניים מקלה על גיוס תרומות מקפיטליסטים מובהקים.

    2. קשרים. במיוחד עם עיתונאים ופוליטיקאים. לאלדד יניב הרבה יותר קל לפרסם טור דעה בהארץ מאשר לטוכולסקי, הרבה יותר קל לו לקבל ראיון במוסף מאשר לאורי יזהר.

    3. הבנה בשיווק – איך לארוז רעיונות לא פופולריים בצורה שתתקבל ע"י הרבה אנשים. הוא יודע מה לא להגיד כדי לא להסתבך (לכן העמימות המכוונת בנושאי כלכלה וחברה) ואיפה להיות בוטה ומעצבן בכוונה כדי לתפוס כותרות.

    4. סלבריטאי כדובדבן על העוגה.

    עם כל הרצון הטוב, אלה נכסים שאין ולא יהיו ל"התארגנות מלמטה".

  36. אבי :

    איתי, יופי, לפחות עכשיו אנחנו יודעים מה האתגרים שעומדים בפנינו וצריך לנסות למצוא פתרונות כאלו ואחרים, גם אם חלקיים. לאלתר פה ושם. מהגורן והיקב.

    לגבי הכסף כבר הסכמנו שצריך לעקוף את תרומות ההון במודל דומה לזה שהציע טוכולוסקי או כל דבר בסגנון. ומצויין שאין לנו עמדה שמחפשת את הקפיטליסטים ותרומתם.
    אם כי זה חשוב לדעת מול איזו חומות נצטרך לעמוד.

  37. לאבי :

    מודל ההכנסות של טוכולסקי יכול לעבוד כאשר גוף כבר קיים, גדול ונמצא בתנועה.

    כפי שהסברתי, אני בספק אם הוא יכול לעבוד בתור מנגנון שיכול להרים גוף מאפס.

    בתנועה הירוקה שנבנתה מלמטה ע"י פעילים סביבתיים – בשנה של עבודת נמלים הצליחו לגרד דמי חבר מאלף חברים, זה לא מספיק לממן משכורת של צוות עובדים. דמי החברות בפעם האחרונה שבדקתי היו מאה שח לשנה – בערך פי 2 מבמפלגות הגדולות, אבל עדיין הרבה פחות ממה שמציע טוכולסקי (600 שח בשנה בממוצע, בדירוג לפי הכנסה).

    שלי יחימוביץ' – החל מאוגוסט 2009 בקמפיין מתוקשר לגיוס תרומות קטנות (סטייל אובמה). יחימוביץ' היא חכית מצטיינת עם תקשורת מפרגנת מאוד, וקהל היעד לא חייב להיות חבר מפלגה או להיות מצביע של מפלגת העבודה. בינואר-מרץ 2010 גויסו פחות מ-3000 שח שתרמו כ-20 איש, זו אפילו לא משכורת לעובד אחד בשכר מינימום לחודש.

    אם מסתכלים על שתי הדוגמאות האלה רואים שהסיכוי להגיע להכנסה סבירה מדמי חבר במפלגה חדשה, במיוחד אם היא אדומה או אדומה-לייט הוא אפסי. אני לא יודע מה זה "סביר" אבל המינימום שבמינימום הוא היכולת להחזיק כמה עובדים בשכר הוגן, וזה כמובן לא מתייחס לתקציבים לפרסום ולפעילות שטח.

  38. לאבי :

    http://primaries.publish.mevaker.gov.il/Donations.aspx?CandidateId=46&PartyId=2

  39. אבי :

    טוב מכיוון שיש פה ניואנסים, ואין לי אפשרות/זמן/יכולת/ידע לרדת כרגע לפרטים הכספיים, ארגוניים ומשפטיים, אשאיר את זה למועד אחר, כי חבל שנפספס איזו אופציה או מודל אחר

  40. יהושע בן משה :

    חברים יקרים:
    כשאמרתי: "כאשר 3 הראשונים יופיעו נוכל להתחיל לשלם מס חודשי ולתת יד לארגון השורות" התכוונתי לאנשים אשר אומרים הנני מוכן ללכת בראש, אני מתייצב והנני מתחייב.
    להציע אחרים או להצביע על בעיות לא עוזר בשלב הזה.
    למה נחוצים 3 מובילים ??
    אחד בלבד ,שלא נתמך אישית על ידי חברים סימן שלא מסוגל לסחוף אחריו, שניים מעוררים את הוויכוח מי סגנו של אלוהים. לכן לדעתי, 3 הראשונים, כחבורה מגובשת
    ותומכת הדדית, מסוגלת להניע מהלך.
    נציגים של עצמם, בלי קשר למקור ועל בסיס מצע .

    הנה דוגמית אפשרית למצע :
    "הצעת יהושע בן משה למסמך יסוד מקוצר.
    המצע הסוציאל-דמוקרטי (*)

    על מנת לגבש ברית של כוחות פוליטיים אשר יאבקו לתיקון כולל של החברה הישראלית, על פי עקרונות ברורים ותוכנית מסודרת, אנו מבקשים לקבוע מה הן המטרות של הסוציאל-דמוקרטים בישראל:

    o משטר של פיקוח ומעורבות ממלכתית על המשק ושווקים למיניהם, ועל השירותים הלאומיים והחברתיים כתנאי הכרחי לקיומם והתפתחותם של המשק והחברה .

    o כל המשאבים הטבעיים– מים, אוויר, קרקע, חופי הימים והאגמים, המחצבים – שייכים לכל אזרחי המדינה. שימוש פרטי בהם ייעשה אך ורק בתנאי חכירה כאשר המדינה מקבלת דמי חכירה הולמים. כל התשתיות האסטרטגיות – אנרגיה, רכבות, כבישים, הפקת מים והולכתם, תקשורת קווית –בבעלות המדינה. הוא הדין לגבי התשתיות החברתיות – חינוך, רווחה ושירותי התעסוקה וההגנה על זכויות העובד. שירותים אחרים, כגון בריאות ואשפוז, בפיקוח והכוונה מלאים של הממשלה, כדי להבטיח נגישות שווה לכל האוכלוסייה ללא יוצא מן הכלל.

    o הבטחת חופש התארגנות והתאגדות עובדים בוועדי עובדים ואיגודים מקצועיים להגנה על שכרם ותנאי עבודתם ולשיפורם, כזכות יסוד של כל עובד במדינה דמוקרטית. כך גם לעגן את זכות השביתה כזכות יסוד חברתית, להבטיח את הזכות לשביתה בנושאי מדיניות חברתית כלכלית, ואת הזכות הבלתי מוגבלת לשביתות סולידאריות, יש לעגן זכויות אלה בחוק ולנקוט בסנקציות נגד המעסיקים שאינם מצייתים לו. קביעת שכר מינימום באמצעות חוק או הסכמים קיבוציים, החלים על כל המשק, בשיעור שאינו נופל מ 60% מהשכר הממוצע למשרה מלאה".

    o מימון תקציב המדינה באמצעות מיסוי ישיר פרוגרסיבי, והקטנת חלקו של המיסוי העקיף בכלל המס, בעיקר המיסים המוטלים על מוצרי צריכה בסיסיים. חובת המדינה להבטיח לכל תושביה חינוך חינם מגיל שנה ועד תום האוניברסיטה וסל שירותי בריאות מקיף, לרבות טיפולי שיניים לילדים וסיעוד מלא לנכים ומבוגרים הזקוקים לכך.

    o לא ניתן לבסס חברה צודקת על השליטה בעם אחר, לכן החתירה לשלום, המבוסס על שתי מדינות לשני עמים, היא אבן יסוד של המצע.

    o לא ניתן לבנות חברה צודקת על הפליה ,לכן מלחמת חורמה נגד כל סוג של הפליה על רקע דת,לאום, מין, וגזע היא עקרון יסוד של המצע.חשוב לטפל באי השוויון מאשר בעוני. טיפול בעוני הוא טיפול בסימפטומים ולא בשורשי הבעיה. הגברת השוויון באמצעות שוק העבודה המפוקח תקטין את מימדי העוני. צמצום הפערים צריך לבוא דרך מערכת השכר,. דרך נוספת להגברת השוויון היא הדמוקרטיזציה של ההון. יש לשתף את העובדים בבעלות על ההון באמצעות קרנות פנסיה וגמל שבבעלות ובשליטת האיגודים המקצועיים .

    o הגנה על הסביבה וקיום תקשורת ציבורית הם אבני היסוד של התיקון הכולל הנחוץ לחברה הישראלית,וחלק בלטי נפרד של המצע הסוציאל דמוקרטי.

    o הבטחת הדמוקרטיה במדינה הפלורליסטית תעשה על ידי חובת המפלגות לבחור את נציגיהם בצורה דמוקרטית, וזכות הבוחרים לקבוע סופית את מספרם ומיקומם של הנבחרים בכנסת. "

  41. אבי :

    יהושע, מתייצב ומתחייב.
    בקיצר יש שלוש אנשים: אני, אתה וטוכולוסקי.
    חבל שנבזבז את הזמן, לאיזה חשבון להעביר את הוראת הקבע?

  42. אבי- לדקל :

    דקל,

    מה עם החבורה שציינת מקודם, הם מצטרפים?

    כאמור אני מציע שהגרעין המייסד לא יהיה רק מאותו מילייה שמקורו בחורבות המשמרת הצעירה. המשמעות של זה איננה רק פוליטית-מפלגתית, אלא גם ארגונית, חברתית ומחשבתית. כמו שאני חושב שנכון להכניס לגרעין הזה לא רק אנשים בעלי השכלה משפטית. (איך אתה אומר: השנה הראשונה ללימודים משפיעה הכי הרבה).

    לצורך כך אני מציע לדבר עם כמה אנשים נוספים ממייסדי הרשת (מעבר לחבריך שנמצאים שם בין המייסדים):
    http://www.hareshet.org.il/founders/

  43. דקל עוזר :

    אני מסכים שמי שלא מוכן לתת כסף קטן לא מראה נכונות אמיתית.

    המימון של הפעילויות במשמרת הצעירה נעשה תמיד ממקורות עצמיים וכל אחד מחברי המשמרת שם כספים למימון הפעילות.

    על מנת שלא תחשבו שהתשובה מתחמקת, אז אני עצמי מוכן לשים כסף על אנשים שאני מאמין בהם; את חברי המשמרת אני מכיר ולכן אני נותן הרבה יותר מהסכומים שדיברת עליהם, את ה"ה הנ"ל עדיין אינני מכיר ואני לא יודע מה הכיוון שלהם…

    אני מוכן לשים את הכספים הללו על אתר עבודה שחורה שיכול להפוך לפלטפורמה טובה (עם כמה ifים)

  44. אבי- לדקל ואחרים :

    דקל ואחרים,

    גם אני לא מכיר לעומק לא את חברי המשמרת הצעירה ולא את האנשים מהרשת. אבל אני רוצה לסמוך עליהם שיקבעו לנו דרך להצעיד את השמאל בחזרה לפוליטיקה ולפעילות מפלגתית תוססת ופורייה.

    השאיפה הגדולה היא לאחד את מחנה השמאל מרכז (אי אפשר מן הסתם לאחד את כל השמאל או את כל המרכז) תחת קורת גג אחת סביב ארבע העקרונות הגדולים הבאים שאני בגדול חושב שהם אמורים/ צריכים להיות בקוצנזוס:

    • מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית המושתת על עקרונות החרות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל. (פראפרזה מתוך מגילת העצמאות)ולפיכך מפלגתנו:
    • תשאף לשלום אזורי, לשינוי הסטאטוס הקוו המדיני ותחתור להשגת גבולות קבע למדינת ישראל.
    • תשמור על ביטחון המדינה, גבולותיה ואזרחיה ותנטרל איומים עליהם.
    • תשאף להקמת מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית המבוססת על עקרונות השוויון והצדק החלוקתי.

    (יש כמה דברים שאפשר להחשיב כרשות: ליברליזם מתון, יהדות ומסורת, סביבה, גישור על הפערים החברתיים השונים, דו קיום וכו')

    נו, אז אתה מרים את הכפפה ומדבר עם חבריך מהמשמרת? או שאני אפנה אליהם ואל הרשת בעצמי?

  45. יהושע בן משה :

    לאבי
    כל הכבוד !
    2 הנוספים צריכים להתיצב בעצמם.
    אני בגילי (80) כבר לא נחשב לצעיר.

    (אגב רצוי שכל מגיב יציין שם מלא)

  46. אלעד הן :

    אבי, עצם ההכללה של מדינת הרווחה אומרת שזה לא יכול לאחד את אנשי קדימה/העבודה מהסוג הניאו ליברלי ה"רך" (רובם).

    המקום שנתת בסדר העדיפויות למדינת הרווחה משאירה אותך במרצ. וגם עם הבסיס האלקטוראלי של מרצ.

  47. אבי לביא :

    אלעד,

    * שים לב: אמרתי שאינני מתיימר לאחד את **כל** המרכז או השמאל. טוכולוסקי עצמו חותר למשהו אדום יותר מס"ד. אבל גם הוא יודע להתפשר. אני חושב שהניסוח המעורפל יחסית בהיבט המדיני-ביטחוני אמור להכניס אנשים ממר"צ עד קדימה לפחות (משני הצדדים), על שלל הצעותיהם המדיניות. שים לב המושג "שינוי סטטוס קוו" יכול להיות למשל רלוונטי לאנשים שרואים בנסיגות חד צדדיות אופציה אפשרית.

    ובכל מקרה הניסוח מוריד את אלו שאינם חותרים למדינת רווחה או למשהו מספיק קרוב. את זה איבדנו בשמאל וחשוב שיהיה.

    * אני חבר מפלגת העבודה. ולא קבעתי שום סדר עדיפות בעקרונות(ואם כבר נתתי עדיפות לס"ד כי קראתי לילד בשמו, להבדיל מהניסוח המעורפל יחסית בנושא המדיני בטחוני) אבל: לבחירות המוניציפליות האחרונות בי-ם הצבעתי מר"צ, לבחירות הארציות האחרונות הצבעתי קדימה (ולפני כן למר"צ). והייתי מצביע לעבודה אם זו הייתה מפלגה שמיישמת משהו מעקרונותיה המסורתיים.

  48. דקל עוזר :

    אבי, יהושע ואחרים.
    אני קורא לכולם לשלוח את תגובתם והערותיהם לעיקרי החזון שהתחלנו להפיץ, להלן קישור לחזון באתר:
    http://www.younglabor.org.il/vision.html
    צעיר – זה לא גיל, זה גישה, זה חוסר הרצון לראות כגזירה משמיים את המצב הקיים וכל מי שבאתר הזה יכול להיות חלק.

    יש כבר כמה שהגיבו ובקרוב מאוד בכוונתנו להתחיל מהלך מקיף בנושא, אני בטוח שכל אחד מהחברים כאן באתר יזדהה עם המטרות והיעדים ובעזרת השם (שזה כולנו) נצליח להביא את השינוי.

  49. אבי לביא :

    דקל, תשלח להם עותק מהדיון פה

  50. יהושע בן משה :

    אם כל הכבוד למשמרת הצעירה, מה שנחוץ עכשיו זה להקים מסגרת חדשה , כגרעין יסוד למפלגה סוציאל דמוקרטית בישראל.
    לכן קודם כל לעזוב את מפלגת העבודה (גם אני הייתי חבר בא) וכל מפלגה אחרת , ולתת יד לבניית גוף חדש. שם נמשיך בבירורים על חזון.

  51. דקל עוזר :

    אחת הבעיות היא ש"השכלנו את עצמנו לדעת" ואנחנו יותר מתווכחים מאשר מסכימים ומשתפים פעולה.

    יהושע בן משה – אני מזמין אותך להצטרף ולתרום, להכיר את האנשים; הדברים שאתה מעלה הן סוגיות כבדות משקל שישבנו שעות וחשבנו עליהן בקבוצות דיון ולבסוף הוחלט שאין לנו בית אחר וצריך לנסות לתקן אותו אם אפשר; האפשרות של להקים בית חלופי תמיד קיימת, אבל לוותר על הבית בגלל שפולשים השתלטו עליו זה לחלוטין להיכנע להפקרות וזה לא מכבד את רוח הציונות וערכי העבודה.

    העברתי כמובן את כל התגובות והדיון כאן הלאה.

  52. אלעד הן :

    דקל, אני מכיר לא מעט אנשים במשמרת הצעירה (כאלה שדי ביקורתיים כלפי המפלגה וכמובן העומד בראשה) שמאד לא מתלהבים מהמהלך החד צדדי של הפרישה של אמודאי ושות' ומרגישים שעשו להם ספין על הגב.
    אני לא מכיר אותו או את השותפים האחרים, אבל זה לא מבשר טובות.

  53. דקל עוזר :

    אלעד שלום רב,

    אהוד ברק הוא מנהיג כוחות האופל מבחינת כל מי שעיניו בראשו ועתידה של מפלגת העבודה חשוב לו; כמובן שהחומרה שזה נשמע אינה נכונה ב-100% אבל המסר ברור – צריך לסלק אותו ומהר.

    לאחר שחיסל את מוסדות מפלגת העבודה ושינה את החוקה על מנת שהמוסדות לא יוכלו להתאושש לעולם, האיש עסוק במכירת חיסול של הנכסים וסילוק החברים.

    בפוליטיקה, כשמישהו שובר מעגל של כללים, נפתח מעגל כללים חדש שלא היה קיים והמעגל החדש כולל כלי משחק חדשים; מעיין אמודאי ושות' מוכנים בכל רגע נתון להחזיר את הדברים לקדמותם ולחזור להתנהלות הקודמת שהתאימה לאנשים שהם אמנם לא אהוד ברק אבל גם הם עשו דבר אחד או שניים: עמיר פרץ, פואד, פרס, מצנע, רבין ז"ל, אתה יודע, אלו.

    מי שמוכן לתת לגיטימציה לאהוד ברק מתוך רצון להחליף את אמודאי (שבכלל לא רוצה ולא יכול להתמודד שוב לראשות המשמרת על פי התקנון שהוא קבע לעצמו)עושה עוול לעצמו ולכל חברי תנועת העבודה – חבל.

    איך אפשר לשתף פעולה עם אנשים במהלך תקשורתי, אם מרכיב ההפתעה הוא חשוב ומדובר באנשים שאינם נמצאים במעגלים קרובים (כל אחד מסיבותיו וחלק לגיטימיות לחלוטין, לאו דווקא מתוך רצון להשמיץ).

    כל מי שרוצה לשקם את המפלגה, להחזיר את הדיון הערכי לתנועת העבודה, להתחיל לגייס חברים ולנסות לייצר מהלך של התחדשות – מוזמן למשמרת הצעירה, צעירים, בוגרים ומבוגרים.

    לכל מי שמוכן לקבל מהות גרועה (הרוב מתוך מניעים אישיים)בתירוצים של "לא אמרו לי, אכלו לי, שתו לי" אני קורא לחדש את סולם ערכיו הפנימי.

    אני מפנה למאמר זה שבו אני מסביר כי הדמגוגיה החמורה ביותר של המתנגדים לביקורת היא: "לא אמרת את זה יפה, זה לא הזמן ולא המקום"

    זה פשוט דרך אחרת לומר: אני חסר יכולת שיפוט, אינני מוכן לקבל ביקורת על שום דבר ואני אמשיך לעשות מה שבא לי איך שבא לי ולא אספור אף אחד" – זה מה שברק אומר לכולם.

    לבסוף אני רוצה להפנות אותך ל4 הסממנים הגרועים ביותר של "חשיבה קבוצתית" – התוצאה של מנהיגות גרועה, ותגיד לי אם מצלצל לך איזה פעמון:
    א. דורשים שתישמר ההרמוניה בכל מחיר.
    ב. לא מוכנים לעולם לבקר את הקבוצה או מנהיגיה (במיוחד מנהיגיה); תמיד מבקרים את מי שמחוץ לקבוצה.
    ג. הולכים אחרי הוראות המנהיג בלי לשאול שום שאלה ולא מטילים ספק בדבריו.
    ד. נמנעים מקשר עם אנשים מחוץ לקבוצה כי הם "נגועים" ויכולים להדביק אותך ברעיונות אחרים.

    אני מזמין אותך ליצור קשר עמי בדוא"ל אני אתן לך את הטלפון שלי [email protected]

  54. אלעד הן :

    דקל, הבעיה היא שאני מדבר על חברים במשמרת שמאד מתנגדים לברק, ואפילו כאלה שמוכנים היו לדבר על פרישה, אבל אומרים שהמהלך נעשה בצורה לא דמוקרטית.
    אולי הם טועים, אבל מה שכתבת לא עונה על העניין.
    בכל אופן, בעיני זה לא מעלה ולא מוריד הרבה. כל מי שמוכן לקחת חלק בבנייה סוציאל דמוקרטית מקובל עלי ולא אפשפש בציציותיו יותר מדי.

  55. דקל עוזר :

    קודם כל לפשפש בציציות זה בסדר, כל עוד יודעים שומרים על ביקורת וכמו שנאמר בפרקי אבות: "איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי" – במחלוקת שהיא לשם שמים יש מקום לשתי הדעות שיתקיימו זו לצד זו לאורך שנים.

    כמו ששמת לב, אני בעד לבקר, ואני בטוח שהדברים שנעשו לא היו מושלמים ולא הכי טובים והיה אפשר לעשות יותר טוב; הכוונה הייתה טובה ומתוך רצון לשתף, מי שנפגע והמילה סליחה תעזור לו לנקות את רגשות הפגיעה אז סליחה, אבל עכשיו זה הזמן להירתם, לאחד כוחות ולהיאבק על חיינו ולא להיפגע באופן מלאכותי כדי להצדיק את אהוד ברק ולפעול בניגוד מוחלט להיגיון ולערכים בהם אנחנו מאמינים!
    אני חוזר ומזמין אותך.

  56. אייל אוסטרינסקי :

    לבסוף אני רוצה להפנות אותך ל4 הסממנים הגרועים ביותר של "חשיבה קבוצתית" – התוצאה של מנהיגות גרועה, ותגיד לי אם מצלצל לך איזה פעמון:
    א. דורשים שתישמר ההרמוניה בכל מחיר.
    ב. לא מוכנים לעולם לבקר את הקבוצה או מנהיגיה (במיוחד מנהיגיה); תמיד מבקרים את מי שמחוץ לקבוצה.
    ג. הולכים אחרי הוראות המנהיג בלי לשאול שום שאלה ולא מטילים ספק בדבריו.
    ד. נמנעים מקשר עם אנשים מחוץ לקבוצה כי הם "נגועים" ויכולים להדביק אותך ברעיונות אחרים.

    דקל, אתה יודע כמה אני מעריך אותך ואוהב אותך, אבל אם לרגע תצא מזה שאתה מבקר כאן את אהוד ברק (ואתה יודע שאני שותף לביקורת עליו ובאותה רמת חריפות שלך) ותבחן את מה שכתבת פה, תגלה שבאופן אובייקטיבי לחלוטין, מתוארת כאן התנהגותו של מעיין אמודאי אחת לאחת.

    ולכן, לא כלפיך אלא כלפי מעיין בהחלט יכול להיות מופנה המשפט – הפוסל במומו פוסל.

    אני מציע לך דקל, לא לפסול את האפשרות להצטרף ולהשפיע על המשמרת שתקום לאחר הבחירות הקרובות בשמונה ביוני. תמיד יש מום לאנשים כמוך, אנשים טובים שרוצים לעשות ולא לברבר.

  57. דקל עוזר :

    אם שכנעתי שמדובר בסממנים רעים וצריך להתרחק כשיש אותם בצורה מוגזמת כבר עשיתי את שלי (-:

  58. אייל אוסטרינסקי :

    בזה שכנעת מאוד. אני מאמין שיש זרם גדול של פעילי מפלגה, שרובם צעירים, שבחרו להישאר ולפעול בתוכה אך אינם פועלים ברוח ארבעת הסממנים הרעים שציינת פה. הם מאמינים שהרמוניה היא חשובה, אך בטח לא בכל מחיר. הם מאמינים שצריך ורצוי לבקר את מנהיגי הקבוצה-מפלגה כאשר אלו אינם פועלים בהתאם לערכיה או האינטרסים שלה. ונדמה לי, שאינם מקיימים גם את שני הסממנים הרעים האחרים.

  59. דקל עוזר :

    לדעתי יש במפלגה מנהיגה דגולה שקוראים לה שלי יחימוביץ וצריך לעמוד מאחוריה.
    אני תומך במה שהיא תומכת ולא פוסל כלום.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.