חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

"הכל חינוך", בשיתוף חברות הסלולר, מייצרות לנו מורים אינסטנט

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, חדשות, חינוך ותרבות ב 22.03.10 5:40

למערכת "עבודה שחורה" הגיע קישור למכתם דלהלן.  סטודנטים, אוצו להירשם, תקבלו קדימות להיות מוקדנים בחברות הסלולר, או בבנק, עוד לא נרשמתם?

הזדמנות לקדם ולהשפיע, לבטא ערכים ולקדם קריירה -Teach For All – תוכנית חותם

התוכנית מהווה יוזמה משותפת של משרד החינוך, ג'וינט ישראל ותנועת "הכל חינוך".

מטרת התוכנית – איתור וגיוס צעירים, בוגרי תואר ראשון בהצטיינות להוראה בבתי ספר באחד או יותר מהמקצועות הבאים: לשון, ספרות, היסטוריה, תנ"ך, אנגלית, מתמטיקה ומדעי הטבע, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה.
השתלבות הסטודנטים בהוראה תתמקד בבתי ספר בתחומי הפריפריה החברתית בארבע הערים – תל אביב, באר שבע, ירושלים, חיפה.

קהל היעד – סטודנטים מצטיינים בכישוריהם ובהישגיהם האקדמיים, המגלים מחויבות חברתית וכושר מנהיגות.

הרציונאל – חתירה לשוויון הזדמנויות, צמצום פערים חברתיים בחברה, צמצום הקשר בין מעמד סוציו-אקונומי נמוך לסיכויי הצלחה בחברה.

ההשראה לתוכנית בסיס בינלאומי, פועלת ב 12- מדינות בעולם ביניהן ארה"ב ואנגליה המובילות את התוכנית מזה 19 שנים ומדווחות על תוצאות מרשימות.

תפעול התוכנית – גיוס קהל היעד לתקופה של לפחות שנתיים מייד עם סיום תואר ראשון ולאחר תוכנית הכשרה אינטנסיבית של כחודש וחצי בקיץ.
במהלך השנתיים יועסקו כמורים בבתי ספר העל יסודיים ובמקביל ימשיכו את ההכשרה לקראת תעודת הוראה, תוך ליווי והנחיה צמודה של סגל התוכנית ומורים מאמנים.

קידום הקריירה האישית – התוכנית תקנה למשתתפים מלגה ללימודי תואר שני בכל תחום אשר המועמד ירצה להשתלב בהתאם למסלולים שונים. המועמד יקבל קדימות בחברות עסקיות מובילות (סלקום, לאומי, 013 ועוד) עם תום תקופת ההתחייבות כחלק מהסדר שיש עם אותן חברות.

ליצירת קשר וקביעת פגישה אישית
ה.ק.
רכזת חותם, הטכניון

השם, כתובת המייל ומספר הטלפון שמורים במערכת עבודה שחורה

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , ,

59 תגובות

  1. שושי פולטין :

    אין מילים, אנחנו שוברים שיאים חדשים בדרך ל….

  2. יאיר מלכיאור :

    שושי, בדרך למה?

    לא כל כך הבנתי מה הבעיה בכך שהם מנסים לגרום לאנשים להיכנס למערכת החינוך בתקווה שיישארו שם.
    עושים את זה בעוד הרבה תוכניות שוות, וגם משרד החינוך נותן מלגה לכאלה שמתחייבים ללמד ארבע שנים במערכת החינוך.
    מאחר וזה לא עובד הם כנראה מנסים (אני לא יודע לא דיברתי אם אף אחד אני רק מנסה להבין את הפרסום) למשוך בעוד דרכים כולל להבטיח שהם לא ייפגעו אם ירצו להשתלב בעולם העיסקי אח"כ (דבר שכנראה מרתיע אנשים מלהיכנס למערכת החינוך).

  3. שושי פולטין :

    ליאיר,
    הפתרון של מערכת החינוך לא צריך להיות פתרון אינסטנט, מקצוע ההוראה צריך להיות מקצוע מושך בפני עצמו, כזה שאנשים יעמדו בתור להרשם אליו כי השכר גבוה, התנאים טובים, והמקצוע מכובד.
    מקצוע ההוראה שהוא קרש קפיצה לסלקום וכיוצא בזה, מקצוע שהוא תחנת ביניים בדרך הלאה? זה ממש לא הפתרון של מערכת החינוך.
    אתה לא יכול להביא סטודנטים מצטיינים, לתת להם סוכריה עטופה בעטיפה יוקרתית ונהדרת, אבל כשהם יורידו את העטיפה הם יגלו שהיא מאוד חמוצה ויזרקו אותה.
    עוד פתרון כזה ואבדנו.

  4. שושי פולטין :

    נ.ב.
    ועוד לא הזכרתי את התסכול של המורים הותיקים אשר יחנכו את ה'מורים' החדשים, אך ישתכרו כמוהם או פחות מהם.

  5. יאיר מלכיאור :

    אני מסכים עם הדברים שכתבת, אבל כמו שאני רואה כרגע את הדברים, משום מה הפתרונות ארוכי הטווח, האיכותיים, שרוצים לשפר את המקצוע לא מתקדמים בשום צורה ובשום מקום (להזכירך גם המורים החליטו שהם לא רוצים שום שינוי…).
    אז בינתיים זה מה שהם עושים, זה לא הפתרון הרצוי אבל זה לא נורא, סתם עוד יוזמה שלא תביא לשום דבר, זה הכל.

    לגבי השכר, לא מצאתי כתוב שהם יקבלו שכר גבוה יותר ממורים ותיקים.

  6. מסכים עם שושי :

    בהכשרה לתפקיד מחנך אין קיצורי דרך. בישראל יש מחסור חמור ברופאות ואחיות בבתי חולים. האם מישהו היה מעלה בדעתו לערוך קורסים של חודש וחצי לרפואה וסיעוד, ואז להמשיך את ההכשרה בזמן העבודה? ברור שלא.

    הדבר הכי דומה לזה מתקיים כבר שנים בל קשר למעורבות המגזר העסקי וקוראים לו שירות לאומי.

    לגן של הבת שלי (שנמצא במתנס בשכונה מבוססת) מגיע משום מה תקן של בת שירות, שחוסך משרת סייעת למתנס.

    אין מה להשוות בכלל בין התפקוד של בת השירות ובין התפקוד של הגננות והסייעות, שלא לדבר על התחלופה הגדולה של בנות השירות שהיא ממש מזיקה ליצירת קשר ובניית סמכות (בשנה שעברה התחלפו ארבע בשנה – כל פעם שלבת השירות לא התאים, או שלגננת נשבר ממנה – היא עוזבת).

    ככה תיראה מערכת החינוך ככל שירבו בה העובדים הזמניים והמחלטרים.

    איתי

  7. רביב נאוה :

    מלגות לתואר שני לסטודנטים מצטיינים שמתחייבים לכמה שנים בהוראה דווקא נשמע רעיון טוב, אבלאילו תפקידים אמורים סלקום, לאומי ו-013 להציע לבוגרי לשון, ביולוגיה, היסטוריה ותנ"ך?

    או שנקודת ההנחה היא שבקורות החיים אנשים מעדיפים לכתוב "מוקדן שירות ב-call-center" מאשר "מורה".

    הסברה שלי היא שאין באמת "חסות" של החברות המסחריות בפרויקט הזה. הן לא מוציאות שקל ו"מסכימות" לקלוט בוגרי אוניברסיטה מצטיינים ומחויבים לתפקידים זוטרים (למה בעצם צריך לתת להם קדימות, הם לא אמורים להיות טובים יחסית למועמדים אחרים גם ככה?).
    השילוב של השם שלהן בתכנית הוא מה שבתקשורת קוראים "תוכן שיווקי" . נחמד לדעת שהטרנד לא נשאר במסגרות הצרות של תכניות ריאליטי ובישול ומאומץ גם בנושאים פחותי ערך כמו מדיניות חינוך.

  8. יאיר מלכיאור :

    אני מסכים עם רוב מה שנאמר כאן.
    אני רק לא מתרגש מהסיפור, זה הכל. לא צריך להגזים ברדיפה המוחלטת אחרי הכל חינוך וכד', התחושה שעולה היא שמחפשים אותם בנרות.

  9. שושי פולטין :

    לרביב,
    שמת לב ש'כמה שנים בהוראה' זה שנתיים בלבד?!
    ליאיר,
    הבעיה היא לא 'הכל חינוך' אלא תוכניות האינסטנט למיניהם.
    פעם ביוזמת הכל חינוך ופעם ביוזמות אחרות.
    ואגב משכורות בתוכניות האינסטנט – ראה כאן:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1065762.html

  10. דודו רוטמן :

    מזה כמה חודשים אני עוקב אחרי תכניות האינסטנט הללו, ובשיתוף עם חברים ניסינו לצאת לכל מיני במות כנגדן. התכניות הללו הן כלל לא משהו תמים היוצא מבית מדרשם של מי שאך ורק טובת החינוך נמצאת בראש מעייניהם.
    (כדרכי בקודש – ג"נ – אני קשור בתכנית לימודים למצטיינים בהוראה)
    ייתכן ובקרוב אכתוב פוסט מפורט בעניין התכניות השונות, אבל בינתיים צריך לשים לב למשמעות המיוחדת מבחינת יחסי עבודה של התכנית הספציפית הזו:
    מדובר בתכנית המניחה, כבר בשלב הגיוס, כי תחום ההוראה הוא תחביב לפרק זמן מוגבל, קצר ביותר, המשמש כמקפצה לתחומים החשובים ביותר – עבודה בגופים עסקיים גדולים. הראיה לכך – אין כל הצעה לתמרוץ למשל לבוחרים להמשיך בתחום ההוראה(!) וכן יש עידוד למי שיבחרו לעזבו.
    וכאן המשמעות האמיתית מבחינת יחסי עבודה – שנתיים אינן פרק זמן מקרי, מדובר בדיוק בפרק הזמן שאיננו מעניק זכויות של קביעות במערכת. כלומר, אם התכנית תצא לפועל במלוא ההיקף המתוכנן יהיה מדובר בעוד ארבע מאות מורים זמניים במערכת, נטולי קביעות וזכויות נצברות (דמיינו עוד "יובל חינוך" ו"קרן קרב", אבל הפעם לתחומי ליבה בלבד). אם התכנית תצליח, היא תתרחב, למשרד החינוך יחסרו ב 2013 כרבבת מורים (הגיל הממוצע במקצוע נושק ל60). התכנית הזו אמורה לפתור את הבעיה הזו אבל בעיקר את הבעיה האמיתית מבחינת משרדי החינוך והאוצר ההיא של העבודה המאורגנת. בעצם מדובר בפיילוט לדבר האמיתי – הפכו את הארבע מאות לחמשת אלפים מורים נטולי זכויות, והנה ויתרנו על עוד אחד מן המעוזים האחרונים של העבודה המאורגנת.

  11. דודו רוטמן :

    אה ויאיר, זה אולי שייך גם כן לפוסט אחר, אבל אני לא בטוח שאנשי "הכל חינוך" הם אלה שיש להגן עליהם מאיזושהי "רדיפה". ייתכן והסיבה להסתייגות מן הקבוצה הזו קשורה למטרותיה ולאמירה הברורה שבהן: המדינה לא יכולה לנהל את החינוך, צריך להוציא אותו מידיה לרשות סטטוטורית נפרדת (כמו שהיו פעם "בזק" ו"דאר ישראל"- כלומר אנחנו יודעים מה קורה בסופן של רשויות כאלה) ולעגן בחקיקה את דו"ח דברת (שאותו נכשלו מנהיגיה להעביר כתכנית ממשלתית) בצורת "חוק החינוך הציבורי". ניסיונות ההתערבות של אנשים מקבוצה זו בבחירות לארגון המורים מכאן, והתמיכה שלה בתכנית הזו מכאן, מחזקות את ההסתייגות ממנה. לרדוף אחריה? נו, קטונתי. חוששני שעדיין לדברת וללאוטמן יש עוצמות גדולות משלי ושכמותי.  

  12. גליה :

    אני חייבת לחזק את תגובתו האחרונה של יאיר.

    זה שדב לאוטמן שותף ליוזמה זה לא ה"חדשות המרעישות" (הוא עושה את מה שהוא טוב בו ומאמין בו) המעניין הוא השת"פ, והמסר הסמוי – המיתר את המכללות להוראה. לכן: "התוכנית מעוררת ביקורת בקרב ראשי המכללות להוראה"…ולא בקרב ראשי הפקולטות לחינוך.

    שניים מיוזמי תוכנית "חותם" הם יושבת ראש אלכ"א (האגודה לפיתוח ולקידום כוח האדם בשירותים החברתיים בישראל, שנוסדה על ידי ארגון הג'וינט) ומנכ"לית משרד החינוך לשעבר, שלומית עמיחי, ואחד ממייסדי תנועת "הכל חינוך", דב לאוטמן.

    המידע מהכתבה של אור קשתי הארץ 17/03/10 :
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1156988.html

  13. דודו רוטמן :

    גליה, לא אלה ולא אלה צדיקים.
    המכללות להוראה ארחו בשמחה את תכנית האינסטנט הקודמת, ההיא של אנשי ההיי-טק (הזכורה מן הסיסמה – "מורה בשמונה חודשים"). הן עשו זאת אחרי דו"ח של ועדה ציבורית, שבראשה עמדה אחת מהנשיאות של אותן מכללות (תמר אריאב) שקבע תנאים מחמירים (שאוניברסיטאות כמעט ולא יכולות לעמוד בהם במצבן הנוכחי) לאיך צריכה להיראות תעודת הוראה, דו"ח שהמל"ג קיבלה אותו.
    לצערי הכעס של המכללות איננו מהסיבות הנכונות, הוא לא בגלל התכנית גופא, אלא מפני שהפעם הן לא זכו לארח אותה…

  14. העיקר השינוי :

    1. תודו, יצירתיות לא חסרה פה. גם לדעת ממי להעתיק זו השראה (ההשראה – לתוכנית בסיס בינלאומי, פועלת ב 12- מדינות בעולם ביניהן ארה"ב ואנגליה המובילות את התוכנית מזה 19 שנים ומדווחות על תוצאות מרשימות).
    אנגליה סובלת באופן כרוני מבעיות בחינוך, מאז ימי תאצ'ר העליזים, אבל, שיהיה.

    2. והמורים? הם הרי השמרנים הכי גדולים, "עובדה" הם לא רצו שינוי.
    ארץ מרושתת ארגוני עובדים אנחנו, והם כידוע המוציאים והמביאים בכל דבר ועניין, וכשהם מתנגדים לשינוי, כל הארץ עוברת לדום.

    3. השיח על החינוך מתחיל קצת להיות פאתטי ואכן: "בישראל יש מחסור חמור ברופאות ואחיות בבתי חולים. האם מישהו היה מעלה בדעתו לערוך קורסים של חודש וחצי לרפואה וסיעוד, ואז להמשיך את ההכשרה בזמן העבודה? ברור שלא".

    4."ככה תיראה מערכת החינוך ככל שירבו בה העובדים הזמניים והמחלטרים".

    מישהו כבר אמר את זה לפנינו?

  15. לקסי :

    ל-14 "העיקר השינוי"

    כתבת: "ארץ מרושתת ארגוני עובדים אנחנו, והם כידוע המוציאים והמביאים בכל דבר ועניין, וכשהם מתנגדים לשינוי, כל הארץ עוברת לדום."

    להערכתי (ולדעתי גם להערכת עוד כמה מעמיתי למערכת), בארצנו חסרה עבודה מאורגנת.
    ב"עבודה שחורה" פועלים למען מדינת רווחה.
    פועלים שאינם מאורגנים פועלים כדי לקבל את שכר יומם.
    רק כשפועלים מתארגנים הם יכולים לפעול מען מטרות הכלל, כמו – למשל – מדינת רווחה.
    ותחשוב על זה.

  16. שיטת הניקוז. :

    כדי ליבש את הבצה צריך לדאוג לדרכי ניקוז. וככה בדיוק מציעים פה לייבש את בצת החינוך (מים עומדים ולא מתחדשים).

    המורים הזמניים – מצטיינים, נמרצים, צעירים, חברה'מנים(ר' אהוד אולמרט החייל הגיבור ששבר את היד ונשלח להוראה), מתחבבים בקלות על התלמידים/תלמידות, ובשיטה המוצעת המצאי יהיה בלתי פוסק. אפשר לקרוא לשיטה הזאת – מורים צעירים לנצח.

    השינוי יהיה מתמיד, חסכוני ובלי שטויות של ארגוני עובדים. המורים יסיימו את עבודתם פחות או יותר יחד עם תלמידיהם שיסיימו את ביה"ס.

    רמת הלימודים תעלה (כי מדדי ההצלחה יותאמו לשיטה החדשה), שאותה אפשר יהיה ליישם כמובן עם חברות נוספות. רוצה עבודה בחברה
    X ? לך תלמד קודם בבית-ספר (מן שיטת סטאז'). את המשכורת לתקופת המעבר הזאת אפשר יהיה להוריד עם הזמן, ככל שיותר מצטיינים יצטרפו לתכנית (הגדרת המצטיינות תוגמש לפי הצורך).
    וגם, רוצה עזרה במשכנתא לזוג צעיר, לך תלמד שנתיים בבי"ס.
    אפשר להוסיף את התנאי הזה לסולם של קצבאות ילדים וכו'.

    גדול – איך לא חשבו על זה קודם?

  17. פנטה ריי :

    אפשר ליישם את השיטה המוצעת למעלה כדי להקטין את הצפיפות בכבישים ואת התאונות שנגרמות על ידי צעירים.
    רוצה רשיון נהיגה?
    לך תעשה צבא ו/או תלמד באוניברסיטה, אח"כ תלמד שנתיים בבית-ספר ואז תקבל רשיון נהיגה חינם. אם תצליח באופן יוצא מן הכלל בהוראה, תקבל הלואה עומדת למכונית שתהפוך למענק אם ארבע שנים לא תתיפס עובר על החוק, או לחילופין תוכל לקבל כרטיס חינם לכל החיים באגד וברכבת ובחברת אל-על. אולי אפילו תוכל לעבוד שם (באופן זמני כמובן, כי הכל פנטה ריי).

    פשוט אין גבול לאפשרויות היישום של שיטת – מורים לנצח צעירים, או בקיצור – שמלץ.

  18. לנעמי ט. המתחבאת :

    אי אפשר לטעון שכל מי שבעד שינוי הוא רע וכל מי שנגד שינוי הוא טוב, וגם להיפך. לכן הניסוח של יאיר על כך שהמורים לא רצו שינוי הוא לא מוצלח. השאלה היא מה משנים ובאיזה כיוון משנים.

    המשוואה – או שאתה בעד רן ארז או שאתה בעד מורים אינסטנט וחיסול ארגוני המורים היא ספין שקר של רן ארז.

    אפשר בהחלט לטעון לטובת פרופסיונליות של מורים בלי "מורים אינסטנט", לטובת העלאת שכר בלי תוספת שעות למשרה, וגם לטובת ארגוני מורים חזקים ודמוקרטיים, ומצד שני לחשוב שרן ארז באופן אישי ו/או וסרמן באופן אישי מזיקים לקידומם של התהליכים האלה.

    מי שחושב כך ירצה שינוי. גם שינוי פרסונלי בראש הפירמידה, ושינוי ביכולת ההשפעה של מורים חברים על הנהלת הארגון וההסתדרות.

    אין שום הבדל עקרוני בין רצון של סוציאל-דמוקרטים לשינוי פרסונלי ולדמוקרטיזציה בארגוני המורים ובין רצון של סוציאל-דמוקרטים לשינוי פרסונלי ולדמוקרטיזציה בהסתדרות הכללית. הייאוש מהאפשרות לשינויים כאלה הוביל להקמת כוח לעובדים.

    אני השתכנעתי שאלו הן הדעות של שמולי בינג וינקי טפלר. דעות אמיתיות ולא משהו שהיועצים אמרו להם להגיד. כך גם חשבו אלפי מורים שתמכו ברוח חדשה. אלו לא מורים שביקשו להפריט את החינוך או לתמוך בדוח דברת.

    כך גם חשבה פעילת עבודה שחורה שביקשה להיבחר לראשות ארגון המורים, אך לא הצליחה לעבור את המשוכה הראשונה, משום שלא הביעה תמיכה בלתי מסתייגת ברן ארז.

    היום ברור שההסתייעות של בינג וטפלר בלאוטמן-לפיד-ברנע היתה שגיאה אסטרטגית משום שפעלה כבומרנג. אבל, השאלה היא האם הישגיהם היו גדולים יותר בלי ההסתייעות הזו.

    לשם השוואה, שלי יחימוביץ' שהיא מחוקקת סוציאל דמוקרטית מצטיינת, לא היתה מגיעה לאן שהגיעה ללא ריצה במסגרת מפלגה שמקדמת הפרטות (ולאוטמן הוא אחד מהתורמים המסורתיים שלה) וללא ברית עם הגנרל ברק.

    שלי יחימוביץ' יכלה להתרחק כמו מאש מחבורת המפריטים של העבודה ולהסתפק במקום 8 הלא ריאלי של חד"ש. גם שמולי בינג היה יכול להתרחק כמו מאש מגורמים קפיטליסטיים שלא אוהבים את רן ארז, ואז הוא וחבריו היו משיגים פחות צירים בוועידה.

    עם תיאוריית הקונספירציה לפיה שמולי בינג וינקי טפלר הם זאבים קפיטליסטים בעור של כבשים ס"ד אי אפשר להתמודד. הספין של מוטי מורל ניצח את הספין של אייל ארד, והדיון הציבורי על הדרך האפקטיבית לקדם את מעמד המורה ולחזק את ארגוני המורים נותר בשוליים.

    איתי

  19. דודו רוטמן :

    איתי אני בהחלט מסכים עם הסייפא של דבריך (וגם עם רוב מה שקדם להם). אבל אולי החמצתי את התגובית שאתה מתייחס אליה, יש מישהו שטוען ש"רוח חדשה" תומכת בתכניות הכשרה כאלה?
    מתוך ההסכמה שלי עם הסיומת של דבריך – אדרבה, ע"ש היא במה מכובדת דיה להרים את הכפפה, ולשמש כר לאותו דיון ציבורי שעל היעדרו אתה מצביע. הדיון הזה חורג בהרבה מן השאלה "מי עומד בראש ארגון המורים". האחריות על מעמדם הבזוי של המורים איננה על ארגוני המורים, אלא על המדינה. מלחמתם של שני הארגונים (על כל הסיעות והפלגים בתוכם) היא מלחמת מאסף במגמות שהמדינה, יחד עם בעלי ההון מובילים בתחום זה. הדוגמה בפוסט הזה היא אחת מרבות לכך.  

  20. לקסי :

    ואולי…

    ובל אחטא בחשד שוא…
    אולי?
    יש מי שזורע מחלוקת ומקווה לקצור הפרטה?
    לא, זה לא יכול להיות, נו באמת…

  21. שירה :

    לאיתי,

    דווקא הדוגמא שהבאת של שלי יחימוביץ'לא מתאימה: אם היא תרוץ בחד"ש למקום 8 לא ריאלי לא רק היא תפסיד מזה אלא בעיקר העובדים בישראל – איך בדיוק היא תחוקק ותעשה את כל מה שהיא עושה כשהיא לא בכנסת? מי שיצא נשכר הם דווקא המפריטים למיניהם, שהכנסת מלאה בהם, כולל מפלגת העבודה.
    ה"הסתייעות" של רוח חדשה בלאוטמן-לפיד היתה הרבה יותר משגיאה אסטרטגית ! במקרה הטוב הם שימשו כבובה על חוט, ובמקרה הפחות טוב הם בעצם מזדהים עם רעיון פירוק החינוך הציבורי והמורים המאורגנים. במקרה הגרוע הם בכלל לא יודעים במה הם מאמינים. הם רק רצו לנהל ארגון. יופי.
    ודרך אגב, כל הרעיון המוצג בפוסט הוא לא "שינוי" אלא עוד סוג של ספין תקשורתי וכיבוי שרפות מבית המדרש של משרד החינוך המקרטע. מה השינוי הגדול ?

  22. איתי :

    שירה, לא הסברתי את עצמי טוב.

    אני חושב שיחימוביץ' עשתה את הדבר הנכון כש"רכבה" על גבם של פואד ולאוטמן אל הכנסת. אילו היתה נשארת בחד"ש היא לא היתה בכנסת.

    לעומת זאת, הרכיבה של בינג וטפלר על גבם של לפיד ולאוטמן הסתיימה בהתרסקות.

    זה לא משום שהם היו בובות על חוט (אני מאמין שהם ס"ד אמיתיים בדיוק כמו יחימוביץ') אלא בגלל מנגנון הבחירה בארגון המורים שמשמעותו היא
    א. כמעט אפס סיכוי להחלפת יו"ר מכהן או היורש שאותו הכתיר.
    ב. "המנצח לוקח את הכל" – לכן אין קשר בין אחוז המורים שהצביעו למועמד ר"ח לאחוז אנשי ר"ח במועצה.

    לקסי,

    מצד אחד אתה צודק לחלוטין. מצד שני עם הגישה הזו אפשר להכשיר כל שרץ ולפסול כל ניסיון לשינוי. לפי הגישה הזו, כל אופוזיציה נגד יו"ר ועד מכהן מחלישה את העובדים (ע"ע מיקי מירו). אפשר גם לטעון שבעלי ההון מעודדים את בריחת המתפקדים ממפ' ברק (80% לפי סימה קדמון) ואפילו שבעלי ההון מעוניינים בחיזוק כוח לעובדים כי זה מחליש את ההסתדרות ופוגע בתדמיתה.

  23. לקסי :

    לאיתי,

    כתבת: "… עם הגישה הזו אפשר להכשיר כל שרץ ולפסול כל ניסיון לשינוי …"

    מסכים עם כל מלה, אבל מדגיש ומגדיל את **אפשר**.
    באפשרות הזו מקופל הכל, כל מי שמתמצא במצבים מורכבים מפעיל על כל סיטואציה את מה שהוא "מביא מהבית" ואת מה שלמד בחייו.
    זה יתרונם של בעלי זכרון ויכולת ניתוח.

    אפשר, הרבה אפשרויות.

    הן אפשר ובג'יפ שעבר שאגו בחורים, כי נגמר, הן אפשר..

  24. איתי :

    נו, הנה אנחנו מגיעים שוב לאותו מבוי סתום, שבו הפר הזקן רומז בחיוך לעגל הבועט "עזוב אותך מהסברים, כשתגדל תבין שצדקתי".

    עם זה אי אפשר להתווכח. יכול להיות שאתה באמת צודק בכל נושא שלגביו אנחנו חלוקים, או בחלק מהנושאים. ימים יגידו.

    יום אחד אולי תזכה לומר בחיוך מריר "אמרתי לך" (כמו שאני יכול להגיד לך כל פעם שאני צופה באצבעות של ברק, בן סימון ושאר חברי הכנופיה שהכנסת במו ידיך המנוסות לכנסת מורמות לתמוך במדיניות של ביבי).

    אבל – זו לא שיטה מאוד אפקטיבית לשכנע ולצבור תומכים, בוודאי כאשר קהל היעד העיקרי לשכנוע בדרך (המשותפת לשנינו) שייך לדורות צעירים יותר.

  25. מיכאל לינדנבאום :

    למי שלא "מבין",
    של"י,הפוליטיקאית היקרה לנו, משחקת במגרש הפוליטי.במגרש זה כל הקואליציות "אד-הוק" אפשריות,כל עוד יש עמוד שידרה ערכי.
    בינג-טפלר הם לא "ס"ד אמיתיים בדיוק כמו יחימוביץ'",מהסיבה הפשוטה שאנשי איגוד מקצועי לא אמורים לשתף פעולה עם בעלי הון שהם בהגדרה אויבי האיגוד המקצועי,לא בגלל שהם "רעים" ,אלא בגלל שהאינטרסים המעמדיים מנוגדים.

    מי מאיתנו שלא מבין זאת,ס"דיותו מוטלת בספק.

  26. איתי :

    מיכאל,

    אף אחד לא הסמיך אותך לקבוע מיהו סוציאל-דמוקרט כשר ומיהו טרף, מהי ברית כשרה ומהי ברית פסולה.

    לפי הצהרותיך הרבות, יחימוביץ' היא ס"ד נאמנה ועמיר פרץ הוא בוגד ומשת"פ של בעלי ההון. זו טענה שכל "גדולי התורה" חברי יסו"ד, שמבינים את הסוציאליזם לגווניו ומכירים את הפוליטיקה הישראלית הרבה יותר טוב ממני, ידחו מיד.

    בוודאי שאין תוקף לתגיות שלך כאשר מדיניות ההלאמה הקיצונית שאתה מטיף לה ותפיסת "מלחמת המעמדות" שאתה מזמר פה השכם והערב אינה תואמת את ההגדרות המקובלות במדע המדינה לסוציאל דמוקרטיה. ר' לדוגמה ויקיפדיה האנגלית:

    Social democracy promotes the creation of economic democracy as a means to secure workers' rights.[3] Social democracy rejects the Marxian principle of dictatorship of the proletariat, claiming that gradualist democratic reforms will improve the rights of the working class.[4] Social democracy deviates from traditional forms of socialism, which in the traditional sense aims to transcend the capitalist system in its entirety, and is unlike socialism in the Marxist sense, which is to supersede capitalism through a proletarian revolution [5] . Instead the goal of social democracy is to reform capitalism through parliamentary and democratic processes in order to achieve a welfare state, government regulation of the market, and various state sponsored programs to ameliorate and remove the inequities and injustices inflicted by the capitalist market system. Social democrats do not aim to replace the fundamental aspects of capitalism; private-ownership of the means of production, the system of wage-labor and commodity production; instead social democrats advocate capitalist mixed economies, such as Third way positions and the social market economy. The term itself is also used to refer to the particular kind of society that social democrats advocate.[6]

    ר' גם תמצית התפיסה של המפלגה הס"ד השבדית (כלומר לא טוני בלייר או משהו "דרך שלישית" כזה):

    The party supports a social corporatist economy involving the institutionalization of a social partnership system between capital and labour economic interest groups with government oversight to resolve disputes between the two factions.[2]

    מכך משתמע שאם אני לא סוציאל דמוקרט, אז קל וחומר שאתה.

    לכן, כולי תקווה שתפסיק עם נוהג התיוגים התוקפני הזה, ועם הרדיפה האישית אחרי, שאינה מועילה לבריאות של שנינו ואינה תורמת לאתר הזה דבר. אני מציע דבר פשוט – אני לא אתייג אותך, אתה אל תתייג אותי (וגם לא אחרים).

  27. מיכאל לינדנבאום :

    בתור בעל המילה האחרונה בע"ש,אתה אחראי לפרישת אנשים טובים ,מדניאל בלוך ז"ל ועד נעמי חיצין.
    אתה גם מתיימר לדעת טוב מאחרים מה נכון ולא נכון.הא ראייה: "שוכנעתי" או "לא שוכנעתי" בכל נושא ועניין.
    הבעייה איתך שאתה לא עונה לעניין,עושה מניפולציות, או מתחמק כאשר לא "נוח" לדעותיך.

    לטענתותי החוזרות ש"עמיר פרץ הוא בוגד ומשת"פ של בעלי ההון",אתה עונה שזו טענה שכל "גדולי התורה" חברי יסו"ד, שמבינים את הסוציאליזם לגווניו ומכירים את הפוליטיקה הישראלית הרבה יותר טוב ממני, ידחו מיד
    המובאות שלך מאנגליה וסקנדיביה כלל לא בבסיס המחלוקת על נושא הס"דיות.
    הבסיס לכל היא אמנה חברתית בין הסקטור הקפיטליסטי לסקטור הסוציאליסטי והאיגודים המקצועיים.
    וכי אמרתי אי-פעם משהו שונה??

    בצורה כזאת אתה מתחמק פעם אחר פעם מנושא "ההפרטה" ושוד הרבים על ידי כמה "ברונים שודדים".אותם שודדים אין להם שום קשר עם קפיטליזם אמיתי ויצרני בכל רמות שרשרת המזון של יוזמה פרטית.
    בנוסף אתה מדביק לי את " מדיניות ההלאמה הקיצונית שאתה מטיף לה ותפיסת "מלחמת המעמדות"
    כאשר אני מדבר על הלאמה חוזרת של כל מה שנשדד מהציבור בתואנות "הפרטה".
    אין שום סיבה שבעולם להעביר את כל נכסי ומשאבי המדינה לידי "גנבים ברשיון" וספסרי בורסה,ובו בזמן לחסל את המעמד הבינוני ולהפוך את האוכלוסייה לציבור עבדים נוסח העולם השלישי.
    בשם "ס"דיות" שלך אתה מטיף להשאיר את השלל אצל השודדים ולהסתפק במה שנשאר ממדינת הרווחה.

    יש לך בעייה עם אנשים כמוני ,אבל לא עם אצולת המונופולים שאוכלת אותנו בכל פה.

    כאשר מדינת ישראל הופכת לפרט שולי בתוך מדינת העןפרים הדנקנרים והתשובות למיניהם,אז יש מקום להלאמה,ועוד איך!

    אתה שולל את אמירתי ש"עמיר פרץ הוא בוגד ומשת"פ של בעלי ההון",בנימוק המפוקפק שזו"טענה שכל "גדולי התורה" חברי יסו"ד, שמבינים את הסוציאליזם לגווניו ומכירים את הפוליטיקה הישראלית הרבה יותר טוב ממני, ידחו מיד".
    מאיפוא אתה מקריץ את זה ,ומי הם כל אותם "גדולי התורה" שלא שמעו על מכירת העובדים המאורגנים ב"פז" והפקרתם לידי בינו צדיק,שלא שמעו על כל ההפרטות המטורפת של שנות ה-90 שעמיר פרץ לא עשה כלום כדי למנוע אותם בזמן שכל הכח הארגוני העצום של ההסתדרות היה בידיו, ובידיו בלבד.שלא שמעו על ההתחמקויות של פרץ בכנסת מכל הצבעה בנושאי חברות כ"א למשל או מנושא "יש בנייה אין תכנון " לפני יותר משבוע??

  28. דודו רוטמן :

    אז חוזרים לדיון על משמעות תכנית "חותם" על מעמד המורים וכוחם להתארגן?
    אם כבר ברן ארז בכל זאת עסקינן, אחת מטעויותיו הקשות בשנה שעברה היא פרסום תמיכתו בתכנית האינסטנט הקודמת, ההיא של אנשי ההי-טק. זה היה מתוך תפיסה נאיבית, שנוסחה במודעה לפיה (מצטט מהזיכרון) "אנחנו מעודדים את משרדי החינוך והאוצר לנהוג כך (כלומר להעניק משכורות גבוהות של מורים וותיקים כבר בתחילת הדרך לבוגרי התכנית) עם כל ציבור המורים". מבלי להבין את המשמעויות העמוקות של תכניות כאלה למעמד ההוראה כמקצוע. למזלו של ארז, ולרוע מזלם של המורים, הגורם שעמד מולו בבחירות לא העמיד במוקד הקמפיין שלו (מסיבותיהם הם כמובן) הכשרות משמעותיות להוראה ככלי בהטבת מעמד המורים. הראו לי את לשכת רואי החשבון, או עורכי הדין, או ההסתדרות הרפואית, משתפות פעולה עם בדיחות כאלה בהכשרה למקצועות שלהן.
    אה כן, אכן זה בהחלט מיותר להטיל ספק בכשרות האידאולוגית של מי מהמשתתפים בדיונים כאן.

  29. שירה :

    איתי, מי אתה ?

  30. מיכאל לינדנבאום :

    אכן שאלה טובה שירה.האיש היה לחידה.

  31. איתי :

    מיכאל, אין לי בעיה עם הדעות שלך או של כל אחד אחר.

    הובעו כאן בטוקבקים דעות החל מימין קיצוני ביותר ועד לשמאל קיצוני ביותר, ולא ניסיתי להעיף מפה אף אחד על בסיס דעה*.

    יש לי בעיה עם רדיפה אישית אחרי,
    רדיפה שמקורה בכך שבחלק מהנושאים אנחנו לא מסכימים.

    מי שמבקש להנהיג פה דיקטטורה מחשבתית זה אתה ולא אני, ועוד בטענה שבגלל היותך קורבן הפרטה, מותר לך להפוך אותי (או כל מי שלא מתיישר עם דעותיך) ליעד לחיסול:

    הנה ציטוט מתועד מדבריך :

    "בעולם שפתאום אין לי בו כלל שליטה על חיי וחוסר אונים לגבי אחריותי למשפחתי,אינו יכול להתייחס להפרטה כאל תרגיל
    אינטלקטואלי גרידה. בשביל לשרוד גם מחסלים אויבים לפעמים."

    לאחר שהבהרת שחור על גבי לבן שאני נמצא ברשימת החיסול שלך, אני לא יכול לעבור על זה בשתיקה.

    במיוחד, משום שבסופו של דבר כמעט כולם פה יגיעו לרשימת החיסול שלך
    (כפי ששמת לב, אף לא אחד מהקרובים יותר לדעותיך פה חושב שיש לקרוא להלאמה מיידית של פז או גופים עסקיים אחרים שהופרטו, מקסימום שיש להתנגד להפרטה של בנק לאומי). למעשה, כבר היום נמצא בפועל ברשימת החיסול שלך כל פעיל שתומך באופק חדש (נדב ודורון לדוגמה, אבל לא אני), כל פעיל שתומך ברוח חדשה (יאיר לדוגמה, אבל לא אני), כל מי שתומך בעמיר פרץ (שזה רוב חברי יסו"ד – אתה מוזמן לשאול) וכל סוציאל-דמוקרט שהתפקד או הצביע לקדימה (יש כאלה להערכתי 2-3 אצלנו).

    אין לי שום בעיה לעבוד בשיתוף פעולה עם אנשים שנמצאים שמאלה ממני או ימינה ממני בציר בין קפיטליזם לסוציאליזם. הצעתי לך אלף פעם להצטרף לעשייה ולפרסם טקסטים שיטו את מגוון הפרסומים לכיוון אדום יותר. הצעתי לך להיות אחראי לסיקור נושא זכויות גמלאים, שאנחנו לא מספיק מסקרים, לספר את סיפור ההפרטה של פז (שאתה טענת שהוא מושתק בתקשורת), להביא מידע מעניין על עמיר פרץ.
    אבל אתה לא תורם כלום לעבודה השחורה שלנו, אפילו לא מאמר אחד או כתבה אחת. כל מה שאתה עושה זה לשבת ולבקר באובססיביות מי שדעתו אינה כדעתך או לעודד באובססיביות מי שדעתו כדעתך. מוזר לי שזו דרך החיים שבחרת לעצמך, במקום לסייע לבנות מקום שאתה מזדהה איתו יותר כמו אתר "מאבק סוציאליסטי", או להתנדב בארגון "כוח לעובדים" (ששנינו תמימי דעים ביחס אליו) אבל זו זכותך. כנראה שהאתר הזה והמתקפות האישיות שאתה מנהל משמשים לך מין תראפיה בחינם. הבעיה היא שזה פוגע בי ושזה פוגע באווירת הדיון באתר.

    מכיוון שהבנתי שאתה לא מעוניין להיות שותף לעבודה, הצעתי לך למעלה הפסקת אש, אבל אתה מתעקש לריב. אולי זה עושה לך טוב, לי לא.

    * דווקא דני ז"ל, שבחייו מחוץ לאינטרנט היה איש סובלני ומעודן לעילא ולעילא, היה זה שביקש ממני במייל אישי לגרש מהאתר טוקבקיסטים תומכי חד"ש שלטענתו "השתלטו על השיח" כשהצביעו שוב ושוב על תרומתן של מפלגת העבודה ומרצ להפרטות (ובכך גם אתה וגם אני נסכים איתם…). מן העבר השני – כאשר מגיבים למאמריו של דני הביעו דעות של ימין מדיני (למשל ספקנות ביכולת של אובמה ואבו מאזן להיות פרטנרים לשלום) הוא קרא להם באופן מפורש להסתלק מן האתר, דבר שאני לא אומר לך.
    למעשה, העובדה שאני, כמו עוד חברי מערכת, לא הייתי מוכן לתת גיבוי לגישה הזו של דני גרמה לו לפרוש.

    נ"ב: לשירה – ראי "מי אנחנו" למעלה.

  32. מיכאל לינדנבאום :

    כדרכו של איתי בקודש ,המניפולציה ואי-אמירת אמת הם כלי עבודה לגיטימיים אצלו.
    האויבים הם ראשי מפלגות השלטון וההסתדרות ב 30 השנה האחרונות ש"הצטיינו" בריאקצייה ניאו-ליברלית,הפרטה,הרס העבודה המאורגנת והרס מדינת הרווחה.
    סך הכל איתי הוא עוד חובב הפרטה שהוא מספיק פרנואידי כדי לחשוב שהוא "יעד לחיסול".
    כמובן שהוא "לא יכול לעבור בשתיקה" על ההמצאה חסרת השחר שלו.שיירגע ,הוא חסר כל חשיבות בשרשרת המזון של ההפרטה הפושעת.
    כמובן שלא המניפולטור איתי,ולא כל שאר "האויבים" המדומייניים שהוא מקריץ ממוחו הקודח אינם "יעדים לחיסול".
    במילים אחרות,כשאין לו מה להגיד,אז הוא משקר ללא בושה.
    אין לי כוונה ל"ספר סיפור" על הפרטת "פז",או איך עמיר פרץ שיתף פעולה בהפרטות הפושעות של שנות התשעים כשעמד בראש ההסתדרות.
    הכל ידוע לו היטב,אך מכיוון שהוא חובב הפרטות ,הוא פתאום "לא יודע"
    ומעוניין(בעוואנטק) לשמוע דבריי.
    לסיום,אני מצטרף לשירה .מי הוא האיש איתי? במה בדיוק הוא ס"ד.
    אני שואל שאלה פשוטה: האם הוא מטיף להשאיר את שלל שודדי ההפרטה בידי השודדים?

  33. ישפוט נא ציבור הקוראים :

    נטען כאן כי אחד המבחנים הקונקרטיים להיותו של אדם סוציאל-דמוקרט אמיתי ולא מתחזה הוא עמדתו המוצהרת ביחס להלאמות והפרטות
    (מבחנים אחרים הם עמדה ביחס למיסוי, התאגדות עובדים, העסקה ישירה וכו').

    על כך נדמה לי שכולנו מסכימים, אבל השאלה שעליה אנו חלוקים היא איפה עובר הגבול הרצוי בין מה שאמור להיות בבעלות המדינה ובין מה שאמור להיות בבעלות
    פרטית. מדובר פה על אוטופיה ולא על מה אפשרי. גם לא מדובר פה על "מה צריך להיות
    במצע מפלגה", כי שם נכנסים שיקולים זרים כמו מה ימשוך וירתיע בוחרים, או האם
    צריך לכוון עוד יותר שמאלה בשביל שהמקום שעליו נתפשר לא ייראה כמו "קפיטליזם עם
    חמלה" סטייל הרצוג.

    אם אני מבין נכון, הסוציאל-דמוקרט מבקש להשאיר בבעלות הממשלה את האחריות לתשתיות לאומיות (חשמל, מים, קרקע…) ואת השירותים האזרחיים (חינוך, בריאות,
    רווחה, …) ואילו הסוציאליסט סבור שגם אמצעי הייצור המרכזיים והתעשייה הכבדה צריכים להיות בבעלות ממשלה או קואופרטיבים. זאת, משום שהרווחים יוכלו לשרת את
    כל הציבור. מכיוון שקואופרטיבים גדולים (מונדרגון) הם היוצא מן הכלל – נשארים בגדול עם שתי אפשרויות – בעלות ממשלתית או פרטית.

    ראו טבלת השוואה כאן:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Social_democracy

    גם הסוציאליסט וגם הסוציאל-דמוקרט שותפים לאוטופיה של הלאמת רשתות החינוך החרדיות ובתיה"ס הפרטיים במגזר הערבי, החילוני והדתי.

    שניהם יתנגדו להפרטת רשות
    השידור, לסגירת בתי"ח ממשלתיים או העברתם לזכיינים, וכן הלאה.

    אבל אם אני מבין נכון, הסוציאליסט והסוציאל-דמוקרט בפירוש אמורים לחלוק זה על זה בשאלה מי צריך להיות הבעלים על המפעלים של "הנסון" לייצור מלט, החברה
    לישראל ומפעלי ים המלח. בעוד שהסוציאליסט ידרוש הלאמה, הסוציאל-דמוקרט ידרוש שההפרטה תהיה במחיר ריאלי (ולא כפי שנעשה בהפרטת צים ומפעלי ים המלח) ושזכויות
    העובדים לא ייפגעו לאחר ההפרטה (כנ"ל).

    אבל במציאות המודרנית, הרבה מאוד מהכסף המתגלגל במשק נוצר לא מייצור של מוצרים
    בתעשייה אלא משיווק ומ"תעשיית" הפיננסים.

    אם אני מבין נכון, הסוציאליסט והסוציאל-דמוקרט בפירוש אמורים לחלוק זה על זה בשאלה מי צריך להיות הבעלים של הוט, פז, שופרסל, הבנקים וקרנות הפנסיה.

    סוציאליסט יגיד שצריך להלאים את פז, הוט, שופרסל, ובנק הפועלים כי מהרווחים יהיה אפשר לעשות הרבה לכל אזרחי ישראל, או לחלופין שיש להלאים את החברות הללו ואז להעבירן לבעלות העובדים, משום שאז הרווחים ילכו ליותר כיסים.

    סוציאל-דמוקרט יגיד שפז, הוט, שופרסל ובנק הפועלים ימשיכו להיות חברות פרטיות, אבל שילוב של רגולציה ממשלתית חזקה ועצמאית, איגודי עובדים חזקים ומס פרוגרסיבי גבוה, יגרמו לכך שפחות כסף יילך לבעלים ויותר לעובדים ולציבור כולו.

    לגבי גופים פיננסיים שעוד לא הופרטו (בנק לאומי) – הסוציאליסט יתנגד להפרטתם, הסוציאל-דמוקרט ידרוש שההפרטה תהיה במחיר ריאלי ושזכויות העובדים לא ייפגעו
    לאחר ההפרטה.

    גם הסוציאליסט וגם הסוציאל-דמוקרט שותפים לאוטופיה של מוסדות פיננסיים בבעלות ממשלתית / קואופרטיב שמהווים חלופה עבור הציבור בדיוק כפי שהיום עדיין
    אפשר להחזיק חשבון ולבצע פעולות ללא עמלות בבנק הדואר, ובכך בנק הדואר מתחרה עם הבנקים הפרטיים. כמובן שהרצוי הוא בהיקף נרחב יותר – אוברדרפט, משכנתאות, קרנות
    פנסיה, תכניות חיסכון.

    גם הסוציאליסט וגם הס"ד יתנגדו למערכה שמנהל משרד האוצר
    להחלשתו של בנק יהב והעברת חשבונות חוסכים לבנק דיסקונט והבינלאומי.

    לקריאה נוספת: המצע של המפלגה הס"ד השבדית (באנגלית) בלי שום קריאה להלאמה של חברות דלק בנקים וכו' – הדגש הוא על שמירת שירותים חברתיים כגון חינוך בריאות ורווחה בידי המדינה.
    http://www.socialdemokraterna.se/Internationellt/Other-languages/English-Engelska/

  34. מיכאל לינדנבאום :

    לאנונימי המסתתר מאחורי "ראי מי אנחנו",ו"ישפטו הקוראים".

    אחרי כל הניתוח המלומד,על מה שרצוי ומה שמצוי,על ההבדל בין הסוציאליסט לסוציאל דמוקרט, עדיין אני לא מקבל תשובה לשתי שאלות בסיסיות.
    1) האם הוא מטיף להשאיר את שלל שודדי ההפרטה בידי השודדים?.

    2)למה בכלל הפרטה של מוסדות ונכסי המדינה?.
    האם הפרטה זה תרופה נגד סרטן ?

    עד היום לא שמענו מפי המסתתר האנונימי מדוע בכלל מעשה הנבלה הזה שנקרא הפרטה.

    למה הס"ד האנונימי תומך כל כך בהפרטה.שישפוך את ליבו.

    אולי נצליח להבין את המסתתר מאחורי ההתפתלויות של ידידינו האנונימי.

  35. רביב נאוה :

    מיכאל, אולי מספיק?
    אף אחד לא מונע ממך לכתוב את דעתך, גם כשהיא לא עולה בקנה אחד עם עמדתם של אנשים אחרים.

    ההתקפות האישיות על איתי חצו כבר מזמן כל גבול של טעם טוב. אתה חושב שאיתי משליט כאן רוח של אהדה לנאו-ליברליות והפרטה? זו שטות מוחלטת, אבל זכותך לחשוב ככה. יש מספיק אתרים שבהם זה לא קורה. גש לשם ותן לנו לנהל את הדיונים הנאו-ליברליים שלנו בשקט, לשבח את פרץ וההסתדרות ולהתנגד להלאמה. נמאס מההשמצות שאתה משפריץ כאן לכל עבר.

  36. מיכאל לינדנבאום :

    לרביב,
    למה אתה קורא השמצות לשאלות לגיטימיות באתר ס"די הפועל למען מדינת רווחה?.
    מאחר שאתה לא מתפתל ,משבח את המפריטן עמיר פרץ,ומתנגד להלאמה,אז תואיל בטובך לענות על השאלות שאני לא מקבל עליהן תשובות.להלן"
    1) האם אתה מטיף להשאיר את שלל שודדי ההפרטה בידי השודדים?.

    2)למה בכלל הפרטה של מוסדות ונכסי המדינה?.
    האם הפרטה זה תרופה נגד סרטן ?

    שתי שאלות פשוטות ביותר.אם קשה לך לענות עליהן,אל תענה.
    רק אל תקרא לשאלות לגיטימיות "השמצות".

  37. למיכאל :

    האם ההתכתבות הזאת עונה לך על השאלות?

    "אורי אורבך, הצע להלאים את בנק דקסיה-ישראל

    ח"כ אורבך שלום,

    אני פונה אליך לאור מעורבותך הברוכה במאבק נגד הפרטת הקרקעות ומציע לך להעלות לדיון ציבורי את הלאמת בנק דקסיה-ישראל.

    שמעתי הבוקר על סירוב בנק דקסיה-ישראל (תוצר ההפרטה של בנק אוצר השלטון המקומי) להעניק אשראי לרשויות מקומיות מעבר לקו הירוק"…

    להמשך
    http://www.blacklabor.org/?p=16110

  38. איתי :

    אני אענה בפעם האחרונה ואז אשתוק
    וכאמור הציבור ישפוט מי משמיץ ומי מדבר לעניין, מי מתחמק מנקודות שלגביהן אין לו תשובה ומי לא.

    1. טענת ההסתתרות – קשקוש. מתוכן הדברים בתגובה למעלה די ברור שזה אני. בלשונית "מי אנחנו" מופיע שמי המלא והסיבה שבגללה הייתי ממקימי האתר הזה וממפעיליו.

    2. טענה להשמצות –
    אתה אדוני הגעת למקום קיים, שלא היה מספיק טהור לטעמך. אבל במקום להצטרף לצוות ולכתוב כתבות ומאמרים כפי שהוצע לך על ידי יותר מפעם, נשארת בעמדת הטוקבקיסט הזועם, ולאחרונה יצאת במסע השמצות אישי נגדי.
    כאשר אני מסביר בפירוט שיש תחומים שבהם אני בעד בעלות ממשלתית (ולכן הלאמת מה שהופרט) ותחומים שבהם אני מקבל בעלות פרטית – אתה מכנה אותי "חובב הפרטות" – זוהי השמצה, שקרבתה לאמת בערך כמו שאני אגיד שאתה קוף עם שלוש עיניים. השמצה נוספת היא הטענה שאני "פסאודו סוציאל-דמוקרט" והרי זה קשקוש, כי כפי שהוכחתי למעלה, תפיסתי ביחס לגבולות הרצויים בין בעלות ממשלתית ופרטית עולה בקנה אחד עם הגדרת ס"ד מודרני ועם המצע הס"ד השבדי. תפיסתך לעומת זאת לגבי המצב הרצוי דומה יותר למרקסיזם, ונמצאת הרבה שמאלה מהמצע הכלכלי של חד"ש. אפילו המפלגה השמאלית ביותר במפה הפוליטית בישראל – דעמ – אינה קוראת להלאמה מיידית של גופים שאתה מבקש להלאימם (כגון פז, ממנה פוטרת). עיין בבקשה http://www.etgar.info/he/article__303

    טענותיך בעניין דעתי על עמיר פרץ הן השמצה בריבוע. ראשית, אתה טוען שאני מהלל את עמיר פרץ, וזה קשקוש [ר' מה כתבתי למעלה]. שנית, אתה מכנה את פרץ מפריטן, וגם זה קשקוש, אבל על זה יענו לך תומכיו המובהקים, שאני לא אחד מהם.

    3. למה בכלל הפרטה של נכסי מדינה? משום שהס"ד האירופאית המודרנית גורסת שיש פעילויות שעדיף שיתבצעו בידי המדינה וכאלו שעדיף שיתבצעו בידי המגזר הפרטי.
    הס"ד המודרנית רואה סכנה חמורה בכך שמשאבי הקרקע והמים, או שירותי חינוך ובריאות ינוהלו ע"י גורמים שמטרתם הראשונית היא עשיית רווח, היא אינה רואה בעיה עם כך ששירותי בנקאות, ביטוח או מכירת דלק יינתנו ע"י גורמים פרטיים. יש הצדקה להחזיק חברה ממשלתית לצד חברות פרטיות אך ורק אם היא יכולה לתת לציבור משהו שחברה פרטית לא תיתן (למשל בבנק הדואר, או בנק ממשלתי בגרמניה). לעומת זאת, הדלק של פז לא היה שונה מהדלק של סונול. לכן, לפי השקפתי האישית, אילו הייתי צריך מביע דעה בזמן שהפרטת פז היתה על השולחן הייתי אומר – אפשר להפריט, ובתנאי שהמחיר ריאלי וזכויות העובדים נשמרות.

    למה בכלל יש הגיון בהפרטה של גוף שהיה ממשלתי מאז הקמת המדינה או כזה שהיה פרטי והולאם (כגון בנק דיסקונט)?

    ישנם תחומים שבהם התחרות, שמניעה את הכלכלה הקפיטליסטית, תקדם את הגוף ותביא לשירות טוב יותר לאזרח (הדוגמה הקלאסית היא זמן ההמתנה לקו טלפון, הבעיה היא שהשטרסלרים מסיקים ממנה גם לחינוך, בריאות וכו'). בפרט, מצב שבו הגוף בבעלות המדינה נאלץ להתחרות בגוף בבעלות פרטית הוא מצב בעייתי, שמייצר עיוותים. ר' לדוגמה את ההעסקה המסיבית של עובדי כ"א וקבלן בבנק לאומי.
    לכן להבנתי הגבול צריך להיות גבול של חשיבות לאומית – זה אינטרס ציבורי שהחינוך יישאר בבעלות ממשלתית (ומה שפרטי יולאם, למשל רשתות חינוך חרדיות ובתי"ס לחילונים עשירים).

    טענתך החוזרת היא שיש אינטרס ציבורי לבעלות ממשלתית על גופים רווחיים (כגון חברות דלק ובנקים)
    משום שרווחיהם משמשים את כל הציבור ולא את בעלי ההון.
    זו טענה לגיטימית, אבל אני מאמין שמי שמקבל אותה חייב להיות עקבי. לפי גישה זו יש להלאים גם גופים רווחיים שתמיד היו פרטיים (הוט, פרטנר, סונול, ענקי הביטוח). וזה כאמור לא סוציאל-דמוקרטיה אלא קרוב יותר למרקסיזם. אני מוכן לוותר על ההכנסות שיש למדינה מבנק לאומי (כאמור בתנאי שיימכר במחיר הוגן ובהבטחת זכויות העובדים) כדי שהמדינה תתעסק במה שהיא צריכה לעשות.

    4. לגבי שלל ההפרטה –

    אני מסכים לחלוטין לטענות (שנטענו גם עי קפיטליסטים כזליכה) שנכסי מדינה בעבר נמכרו בזול, ולכך שזכויות עובדים נרמסו. השאלה היא מה ניתן לעשות עכשיו. מהבנתי הדלה את חוקי המדינה, הלאמה חוזרת של פז, בזק אל-על וכו' אינה הבטחה שיכולה להתבצע באמצעים דמוקרטיים אלא אם המדינה תתחייב לשלם כל סכום שהוא לבעלים, דבר שייגמר בפשיטת רגל של המדינה. דיקטטור נוסח צ'אווס יכול להרשות זאת לעצמו, אני לא אתמוך בפוליטיקאי שזו תהיה משנתו והדיקטטורה תהיה האמצעי. עם זאת, ראש ממשלה סוציאל-דמוקרט יוכל לנצל הזדמנויות ולהלאים נכסים שבעליהם נקלעו למשבר (כפי שהוצע בחצי פה לגבי צים, וכפי שנעשה עם הבנקים בישראל בעבר, ובעולם במשבר הכלכלי הנוכחי). במקרה כזה של הלאמה ע"ר משבר צריך לשקול בכובד ראש אם מדובר בהלאמה זמנית או קבועה. לדעתי, הנימוק "אווזה המטילה ביצי זהב" אינו נימוק מספיק להלאמה קבועה.

    זו דעה. אתה יכול לחלוק עליה. אתה יכול להביא דוגמאות קונקרטיות של מדינות מודרניות פורחות שבהן גישתך מיושמת. אתה יכול לכתוב מאמרים ולתרום משהו לאתר הזה במקום לקטר ולרדוף. לחלופין, אתה יכול גם ללכת למקום שבו כולם יחשבו כמוך.

    שבת שלום וחג שמח.

  39. מיכאל לינדנבאום :

    לתגובה 37 ,
    אתה מתחמק מתשובה לשאלתי הבאה:
    מדוע כשזה נוח לך אתה בעד הלאמת בנק,בזמן שאתה טוען שהמדינה "תתעסק במה שהיא צריכה לעשות".האם בנק דקסייה "נקלע למשבר"?.
    בקיצור-התגובה שלך היא "אין תגובה".

  40. מיכאל לינדנבאום :

    לתגובה 38 ,
    2(לגבי "תפיסתך לעומת זאת לגבי המצב הרצוי דומה יותר למרקסיזם",הרי במקרה ששכחת הרי כל המפעלים והמוסדות שהופרטו היו,בהגדרה,מוסדות ציבוריים לפני כן(בזמן מפא"י).
    עכשיו אני קורא ששלטון השמאל עד 1977 היה "דומה יותר למרקסיזם".
    3)על למה בכלל הפרטה?
    אני קורא על "תחרותיות","שרות יותר טוב לאזרח",ובכלל "שהמדינה תתעסק במה שהיא צריכה לעשות"—

    מרגרט תאצ'ר,ריגן,ביבי,ברק, היו ממש גאים בתשובות מרתקות כאלה. הם כבר לא זקוקים לתקשורת "מגוייסת",אם יש להם תעמולנים כאלה בחינם…
    ה"מצב בעייתי, שמייצר עיוותים"(כמו העסקת כ"א),אינו פועל יוצא של בעלות ממשלתית,אלא להיפך,פןעל יוצא של הממשלה הניאו-ליברלית שמייצרת בטונות "מצבים בעייתיים שמייצרים עיוותים".
    לגבי גופים פרטיים ממש(שאינם פרי שוד ההפרטה),הרי אין סיבה ,לא חוקית ולא מוסרית,להלאימם ולהצר צעדיהם.
    הבעייה קיימת רק עם גופים פרטיים שהפכו למונופול תוך חיסול תחרות כלכלית מבורכת.במצב זה עדיף כבר מונופול ציבורי על פרטי.

    4)כלל לא ברורה הטענה שהלאמה חוזרת אינה יכולה "להתבצע באמצעים דמוקרטיים אלא אם המדינה תתחייב לשלם כל סכום שהוא לבעלים".
    מעניין מאד שכאשר מדובר בשוד ההפרטה ,אז האמצעים הדמוקרטיים כשרים וטובים.
    במילים אחרות ,למכור את המדינה במכירת חיסול זה בסדר.להלאים ולהחזיר הגזילה,זה כבר דיקטטורה.
    מאד הגיוני האיתי הזה…
    לקינוח מוסיף חברי המלומד :" לדעתי, הנימוק "אווזה המטילה ביצי זהב" אינו נימוק מספיק להלאמה קבועה. ".
    אחר כך הוא יתבכיין למה אין כסף לחינוך,לבריאות ,לרווחה,לתשתיות.
    מאד הגיוני ידידנו…
    והחשוב מכל כמעט שכחתי.ההפרטה באה לעולם כדי לשבור את האיגודים המקצועיים,את מדינת הרווחה,להרוס את כל מה שבנה הסוציאליזם האירופי מאז תום מלחמת העולם השנייה .
    מגיב 38 לא מתייחס לחלוטין ללוז העניין.

  41. לדודו רוטמן :

    ולתשומת ליבו של יאיר מלכיאור.

    סליחה על ההצתה האיטית ועל הזמן שלקח לי לחבר את הנקודות.

    1. דודו, אתה כותב: "האחריות על מעמדם הבזוי של המורים איננה על ארגוני המורים, אלא על המדינה".

    אבל, המדינה – זה אנחנו – ארגוני העובדים, המעסיקים… ו- גם האקדמיה.

    2. אתה כותב: "הגורם שעמד מולו( הגורם = ר"ח) בבחירות לא העמיד במוקד הקמפיין שלו (מסיבותיהם הם כמובן) הכשרות משמעותיות להוראה ככלי בהטבת מעמד המורים. הראו לי את לשכת רואי החשבון, או עורכי הדין, או ההסתדרות הרפואית, משתפות פעולה עם בדיחות כאלה בהכשרה למקצועות שלהן".

    3. השוואה קצרה בין חברי כוח המשימה הלאומית בחינוך (וועדת דברת) לבין רשימת המרצים לחינוך שתמכה בר"ח מגלה את השם שמופיע בשתי הרשימות:
    פרופ' נעמה צבר בן יהושע, אוניברסיטת תל אביב.
    האם ייתכן שאנשי ר"ח לא שמו לב לכך?!!!!!!!!!!!!!!!!!
    אם היא היתה בכוח המשימה ותמכה גם בר"ח זה מוביל אותי לנקודה הבאה,

    4. אני מצטטת מתגובתה של גליה
    "זה שדב לאוטמן שותף ליוזמה זה לא ה"חדשות המרעישות" (הוא עושה את מה שהוא טוב בו ומאמין בו) המעניין הוא השת"פ, והמסר הסמוי – המיתר את המכללות להוראה. לכן: "התוכנית מעוררת ביקורת בקרב ראשי המכללות להוראה"…ולא בקרב ראשי הפקולטות לחינוך". (תגובה 12).
    השאלה היא – איפה עומדים אנשי האקדמיה בשאלות שעולות כאן בפוסט הזה ודומיו ומהי תרומתם שלהם למצב החינוך בארץ.
    מן הסתם אין שם עמדה אחידה אבל אולי כדאי פעם לכוון לשם את הזרקור.(האם בית הספר לרפואה היה משתף פעולה עם בדיחות כאלה בהכשרה למקצוע הרפואה?)

    אני מפנה אליך את השאלה כי נדמה לי שאתה האדם שיכול להאיר את הזווית הזאת.

    תודה
    חן

  42. דודו רוטמן :

    נעמי, קטונתי מלייצג את "אנשי האקדמיה".
    לצערי כי רב, יש מעט מאד עוולות חברתיות שהאקדמיה הישראלית לא שותפה להן, במעשה (העסקת עובדי קבלן) בגיבוי ובחיפוי (דו"ח מלץ, דו"ח דברת) או בשתיקה (פחות או יותר כל השאר).
    מבחינת עוצמתה של האקדמיה ויכולת השפעתה, מדובר באחד הגורמים שהפער שלהם בין תפיסתם את עוצמתם ועוצמתם הממשית הוא הגדול ביותר שקיים.
    לשמחתי, אקדמאים שותפים גם בכל המאבקים כנגד העוולות, אם כי לא באופנים ובעוצמות שהייתי רוצה.
    אין עמדה אחידה באקדמיה ל"איך צריכה להיראות הכשרת מורים", כמו שאין בנוגע לשום דבר אחר. חמור לדעתי לא פחות שלארגון המורים אין עמדה כזו, וגם אין תפיסה שתנאי לחברות בו יהיה סיום בהצלחה של הכשרה כזו על כל מרכיביה (כולל התמחות וסטאז').

  43. מיכאל לינדנבאום :

    למגיב 38,
    לא קבלתי תשובה בנושא בנק "דקסייה",וגם לא התייחסות רצינית בנושא עצם ההפרטה,והלאמת שלל שוד ההפרטה.
    תמוה שמגיב 38 ,שמחזיק מעצמו ס"ד,מסרב להבין שההפרטה באה לעולם על מנת לשבור את האיגודים המקצועיים,את שליטתתם בכלכלה(באצעות קרנות הפנסייה),את מדינת הרווחה,להרוס את כל מה שבנה הסוציאליזם האירופי מאז תום מלחמת העולם השנייה .
    האם שתיקתו של איתי מעידה על חולשת טענותיו?

  44. לדודו רוטמן :

    אני מקווה שנזכה ותייצג כך או אחרת את האקדמיה שראויה לאנשים כמוך.

    השאלה שלי מכוונת כרגע יותר לקבלת מידע.
    ברור ש"קנאת סופרים תרבה חוכמה", והספק וסימני השאלה הם מאבני היסוד של המחקר והלימוד.

    אבל בחוגים מסוימים לכלכלה (עד לפני כמה שנים לפחות) שלטה הגמוניה ניאו-ליבראלית מובהקת, שהכשירה דורות של "נערי האוצר".

    אין לי מושג מה קורה היום בבתי הספר לחינוך באוניברסיטאות ובהכשרה לתעודת הוראה בפרט.

    סימני השאלה הם גם ביחס לתפיסות חברתיות וגם בנושאים מקצועיים כמו התמחות וסטאז'.

    מרסיסי מידע שנפלו על אזני במשך השנים, גם בחוגים לחינוך "נפלה השלהבת הניאו-ליבראלית". זה מתקשר עם האמור בפוסט, האקדמיה משתפת פעולה עם "חותם" בלי להניד עפעף:

    "תפעול התוכנית – גיוס קהל היעד לתקופה של לפחות שנתיים מייד עם סיום תואר ראשון ולאחר תוכנית הכשרה אינטנסיבית של כחודש וחצי בקיץ.
    במהלך השנתיים יועסקו כמורים בבתי ספר העל יסודיים ובמקביל ימשיכו את ההכשרה לקראת תעודת הוראה, תוך ליווי והנחיה צמודה של סגל התוכנית ומורים מאמנים.

    קידום הקריירה האישית – התוכנית תקנה למשתתפים מלגה ללימודי תואר שני בכל תחום אשר המועמד ירצה להשתלב בהתאם למסלולים שונים. המועמד יקבל קדימות בחברות עסקיות מובילות (סלקום, לאומי, 013 ועוד) עם תום תקופת ההתחייבות כחלק מהסדר שיש עם אותן חברות.".

    האם יש קולות ביקורתיים נגד התכנית הזאת? שתיקה כהודיה? אדישות?

    בברכת -לשנה הבאה ברחביה החופשייה

    חן

  45. דודו רוטמן :

    יש מעט מדי קולות נגד (שאחרים ואני בהחלט מנסים להגביר) והרבה יותר מדי שתיקות. לא שמעתי, עד עתה קולות של תומכים. אם כי צריך לזכור שתנועת "הכל חינוך" מורכבת גם מאנשי אקדמיה, ביניהם – נמרוד אלוני, שהיה מעניין אותי מאד לשמוע את עמדתו לגבי התכנית. דבר דומה (שתיקות ושיתופי פעולה) קורה עם רעות חולות אחרות של האקדמיה, כגון התכניות המכונות "חוץ תקציביות" ההולכות ומשתלטות על כל חלקה טובה, בעיקר בתארים המתקדמים, אבל זו כבר נגזרת אחרת של אותה הבעיה.

  46. הכשרת מורים :

    במסמך הזה : http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01804.doc

    שיעור המשתלבים בהוראה (בתוך שלוש שנים מסיום הלימודים) בקרב בוגרי המכללות והסמינרים להכשרת מורים ירד מ-64.6% מכלל בוגרי מחזור 1992 ל-56.9% מכלל בוגרי מחזור 2000. הירידה החדה ביותר בשיעור המשתלבים בהוראה היתה בקרב בוגרי המכללות להכשרת מורים שבפיקוח הממלכתי-דתי, ואילו בקרב בוגרי המכללות בפיקוח החרדי חלה עלייה קלה בשיעור ההשתלבות בהוראה. עם זאת, שיעור המשתלבים בהוראה בקרב בוגרי המכללות להכשרת מורים שבפיקוח הממלכתי (67.3%) והממלכתי-דתי (54.3%) עודנו גבוה בהרבה משיעור המשתלבים בהוראה בקרב בוגרי המכללות שבפיקוח החרדי (33.5%).
    הירידה בשיעורי ההשתלבות בהוראה ניכרת יותר בקרב הבוגרים שלמדו חינוך, אמנות, יהדות, מדעי המחשב, מקצועות טכניים ומקצועות טכנולוגיים.
    בשיעור המשתלבים בהוראה בקרב מי שקיבלו תעודת הוראה מהאוניברסיטאות לא ניכרת מגמה ברורה של ירידה או של עלייה, והוא נע סביב 80% מכלל אוכלוסייה זו מדי שנה.
    1.1.1. כניסת בעלי תארים אקדמיים להוראה
    נוסף על בוגרי המכללות להכשרת מורים ועל מי שקיבלו תעודת הוראה מהאוניברסיטאות בשנים 1992–2000 נכנסו להוראה בכל שנה (בממוצע) 11.6% מכלל מי שקיבלו תארים באוניברסיטאות. מהשוואה בין נתוני שנת 1992 לנתוני שנת 2000 עולה כי יש מגמה של עלייה בשיעור המשתלבים בהוראה שקיבלו תארים מתקדמים (שני או שלישי), וירידה בשיעור המשתלבים בהוראה בקרב בעלי תואר ראשון.

    קאפיש ?

    גליה

  47. דליה :

    גליה
    המידע מהמממ של הכנסת הוא מ-2007. לדעתי, מאז חלו שינויים. מדובר בשלוש שנים. מעניין לדעת אם חלה עלייה או ירידה במשתלבים בהוראה בתקופה זו.

  48. לגליה ולדליה :

    1. גליה, הנתונים המעניינים שאת מביאה כאן, מייצגים שמונה שנים 1992 – 2000 .
    בשנים האלה (1992) ממשלת רבין – תוספת לתקציב החינוך.
    (1996) ממשלת נתניהו- התחלת קיצוצים מסיביים בחינוך שנמשכת ביתר שאת בשנות ה- 2000 .

    מענין לכן מהם הנתונים בעשר השנים האחרונות.

    2. מטבע הדברים קל יותר לרכז נתונים כמותיים. נתונים ערכיים הם חמקמקים יותר ומחייבים יותר "ידע מבפנים".
    אם הכשרת מורים כוללת גישות ניאו-ליברליות, יכולה להיות לכך השלכה לטווח ארוך, שתוצאותיה יתגלו אחרי זמן רב.

    חן
    חן

  49. דודו רוטמן :

    מצטרף לדבריה של נעמי, אך מזווית אחרת. אכן, נתון כמו "כמות המשתלבים בהוראה" (= כמות הנשארים בתחום מעל 5 שנים) הוא נתון חשוב לבחינת הצלחתן של תכניות להכשרת מורים (אל דאגה, עם התגברותן של "תכניות הכשרה" מסוג "חותם" הוא ילך ויעלם, עד שיפסיקו לבחון אותו), אולם הוא לא יכול להיות, ואסור שיהיה, הנתון המרכזי או היחיד. אם מדובר בתכניות שמכשירות מורים לא טובים (הן לא כאלה) מה הייתרון בכך שהם "משתלבים"? האם בוחנים גם את העובדה כמה מהם "משתלבים" בתחומי הדעת אותם רכשו? כמה מורים להיסטוריה מלמדים אזרחות? כמה מורים לגיאוגרפיה מלמדים היסטוריה? אגב, אחת הרעות החולות של "אופק חדש" הוא הלבנתן של התרחשויות כאלה, ענת שניידר יכולה לספר על מורות להתעמלות המלמדות בשעות הפרטניות חשבון, ומורות לספרות המלמדות אנגלית. בניו-ספיק שהוכנס למערכת יחד עם האופק זה מכונה "איזון משאבים".

  50. למגיבי :

    הנתונים (לא חדשים מהתנור) אך מצביעים על מגמה קיימת (שלא השתנתה אלא החמירה). שהפתרון לה אינו בהכרח (או רק ) תקציבי.
    כי הרי הם מגלמים בתוכם תוספת תקציבית וקיצוץ תקציבי.

    הנתונים האלה ונתונים עדכניים שלא מצאתי על הרשת, ידועים למקבלי ההחלטות. לכן שאלת המכללות ומספרן היא שאלה חשובה ובסיסית. מוזרמים תקציבים גדולים למערכת לא אפקטיבית.

    התוכנית הזו לא באה לפתור את הבעיה הכוללת אלא מציעה פתרון נקודתי . כיבוי שריפה. הדרך בה היא מוצעת/עובדת , מזלזלת בהכשרת המורים באופן מופגן ואולי מכוון ?

    הויכוח או השאלה המובלעת היא מה קובע את מעמד המורה או ה"פרופסיה" ? הכשרותו ? תוארו האקדמי ? משכורתו ? אישיותו ? או היותו/ה אישה ! המגדר.

    גליה

  51. לגליה :

    שאלת המגדר בחינוך – כנראה שאיננה נטולת השפעה.

    אבל לשם השוואה, מה קורה ברפואה, עריכת דין, אקדמיה, תקשורת – האם גם שם המגדר מהווה מרכיב חשוב?

    חן

  52. גליה :

    אני לא מומחית למגדר, אבל נדמה לי שהתשובה חיובית.

    פרקליטות המדינה למשל

  53. דודו רוטמן :

    גליה, אם נשווה למקצועות יוקרתיים ומבוקשים (עריכת דין, הנדסה, רפואה, פסיכולוגיה, תקשורת, מנהל עסקים, כלכלה – נקודת המבט שלי היא החוגים המבוקשים באוניברסיטה) הרי שהמשותף לכולם הוא תדמית של אפשרות לשכר גבוה לחרוצים ובעלי כישרון (עתונאים רופאים ועו"דים אל תקפצו, הדגש הוא על המילים "תדמית" ו "אפשרות") ותפיסת ההכשרה כמעמיקה, דורשת התמחות ספציפית שאיננה שכיחה, וככזו שמעטים יכולים להתקבל אליה ומעטים יותר לעבור אותה. המגדר ויוקרת המקצוע מזינים לדעתי (ולצערי הרב) זה את זה.
    כלומר, מעמד המורה יעלה כשמשכורתה תהיה גבוהה מזו של רוב העובדים במשק (וכוונתי גבוהה מן הממוצע ולא רק מן החציון) ושהכשרתה תהיה משמעותית, קשה ומסננת מאד.
    אבל לא רק בתדמית של יוקרה עסקינן.
    ההכשרה צריכה להיות כזו כי עבודת ההוראה היא עבודת קשה הדורשת הכשרה ייחודית ואינטנסיבית ובאמת לא כל אחד מתאים לה. לכן צריך לסנן בקפדנות את המועמדים. השכר צריך להיות גבוה מאותן הסיבות בדיוק.

  54. גליה :

    מסכימה

    לכן מעמד הסטודנט בוגר הטכניון גבוה משל מעמד המורה בוגר המכללה.
    זה לא מבטיח לו הצלחה כמורה, לא כל שכן הכשרה ארוכה של אדם לא מוכשר.

    (לסטודנט בטכניון מובטחת הכנסה יפה משיעורים פרטיים במתמטיקה ללא תעודת הוראה).

    לענייננו, כל מה שכתבת מיתר את המכללות (כמוסד לא כמבנה שיכול להסתפח לאוניברסיטה ולהפוך לביה"ס הגבוה לחינוך). ובאשר לשכר, כדי להשיג מורים טובים במדעים מדוייקים (בפריפריה!) אתה צריך להתחרות בהייטק וגם שם חסר כ"א ברמה גבוהה. ז"א שצריך להגמיש את דרך ההעסקה ולפתוח אפשרויות שונות בתוך הסכמי השכר, כדי לאפשר למורים מימוש עצמי (נכון לכל המקצועות).

    גם כאן יש מגוון אפשרויות לפתרון ומי שעושה בסופו של דבר הם הגופים העצמאיים (עמותות ויוזמות פרטיות). שאליהן קשה לי לבוא בטענות, יתרה מכך אני חושבת שזה לא הגון.

  55. דודו רוטמן :

    1. לא הבנתי איך מה שכתבתי מייתר את המכללות. להפך, אני חושב במלוא הכנות שכרגע רוב הכשרות המורים במכללות מעמיקות יותר מרוב תעודות ההוראה באוניברסיטאות. הן ארוכות יותר, יש בהן יותר הנחיה אישית, ומרכיב ההתנסות בהן (המרכיב החשוב בהכשרת הוראה לדעתי) משמעותי הרבה יותר. יש להלחם על רמת המכללות, על העלאת תנאי הקבלה אליהן וכן, גם על העלאת השכר למורים (בכל המקצועות) אבל לחלוטין לא לבטל את ההכשרה בהן. להזכירך רוב המקצועות שציינתי (עו"ד, רואי חשבון, אנשי תקשורת, כלכלה, הנדסה, מנהל עסקים), נלמדים במכללות (הפרטיות) ויוקרתם איננה נפגעת מכך. יוקרה של מקצוע נפגעת כאשר ההכשרה נטולת משמעות וכאשר השכר נמוך, וזה המצב בהוראה.
    2. לא, עמותות לא צריכות לבוא במקום המדינה, לא צריך לבקר אותן כשהן עושות זאת, אבל בהחלט צריך לדרוש מהמדינה להשיב לעצמה את התפקיד הזה. (ג"נ, התכנית בה אני מעורב נתמכת על ידי תרומת קרן פרטית). וכן, כל היוזמות הללו צריכות להיות נתונות לביקורת, צמודה ומחמירה הרבה יותר ממה שיש כיום. אני מניח שלכל תורם לנושאים חינוכיים יש אג'נדה ולכן הוא לא יכול לעמוד מעל הביקורת. למשל, כאשר גוף אומר בגלוי שהוא חושב שהמדינה איננה יכולה לדאוג לחינוך, מקדם חוק שיוציא את החינוך מידי הממשלה לרשות סטטוטורית ויקדם את "ביזורו", ובד בבד מקדם תכניות "הכשרת מורים" שאחד ממרכיביהן הוא ערעור כוחה של העבודה המאורגנת בתחום החינוך אז לא לבוא אליהם בטענות יהיה במקרה זה אולי המעשה הלא הגון.  

  56. גליה :

    1. מניסיוני, הכשרת המורים במכללות (בחלק הפרקטי) אכן טובה יותר מאשר "תעודת ההוראה" (הכלים הניתנים) באוניברסיטה. אך אם במבחן התוצאה אחוז "השורדים בהוראה" מבוגרי האוניברסיטה גבוה מאחוז השורדים במכללות .ז"א שהמדינה מבזבזת משאבים על המכללות. בו נבדוק את שתי האפשרויות האחת זו שאתה מציע- להעלות את רף הכניסה – שאל את עצמך איך הגענו עד הלום ? איך תעלה את הרף ? למי תעלה את הרף ? ואיך תעשה זאת מבלי לסכן את קיום המכללות בהעדר נרשמים ? אפשרות ב' – להשקיע בגיוס מורים מבוגרי האוניברסיטה ולהשקיע את התקציבים בהכשרתם ובתהליך הסטאז'.

    2. שכר – במצב הנוכחי לא ניתן להעלות באופן חריג את משכורות המורים. חריג במובן שאיש הייטק/עו"ד/רו"ח.. יעדיף הוראה על פני משרד שקט ממוזג ורווחי. ומדוע אתה לא יכול לעשות זאת ? לדעתי, כי יש קוד חברתי בלתי כתוב שלא יאפשר זאת. ובקוד הזה המורים לא מדורגים לפני רופאים,אחיות, שוטרים, פרקליטים, אנשי מנהלה ופיקוח במשרד החינוך – שינוי בהסכמי השכר יגרור אחריו את כל המשק ויחזיר את המורים לאותו מקום.
    אז מה כן אפשר לעשות ,מבלי לפרוץ הסכמים, לקבל למשל החלטה שמורים יהיו רק בעלי תואר שני – (כפי שרופא או פסיכולוג מתחיל לדגדג משכורת רק לאחר 6 שנים לימודים+הכשרה). כך למורים יהיה קלף חזק לדרוש שכר גבוה יותר. ועל זה אמרו חכמים: "בשביל כבוד צריך לעבוד"

    3. עמותות לא באות במקום המדינה הן צומחות במקום שהמדינה מדירה רגליה. לכן הטענות צריכות להיות מופנות כלפי המדינה / ממשלה ולא כלפי העמותות. אם שר החינוך מחליט לאפשר לבתי הספר להכפיל פי 4 את שעות התלן, הטענות שלי הן כלפי מדיניות השר ולא כלפי שלל העמותות שיחגגו על האפשרות להעמיק את אחיזתן בחינוך.
    http://www.haaretz.com/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=1156030&contrassID=1&subContrassID=10&sbSubContrassID=0
    אוי מה עושה "הכל חינוך" בכתבה הזו ?

    ואם זה גלוי איפה זה כתוב ? "… חושב שהמדינה איננה יכולה לדאוג לחינוך, מקדם חוק שיוציא את החינוך מידי הממשלה לרשות סטטוטורית ויקדם את "ביזורו""

    יש לי הרבה טענות להכל חינוך (דוברת), אך במקרה הזה מי שעומד מאחורי היוזמה הם משרד החינוך, ארגון הג'וינט והכל חינוך (לפי הסדר הזה). הטיית הדיון (שוב ושוב) כנגד הכל חינוך מפספסת כאן עניין מרכזי: שושני & עמיחי !

    אין לנו אפשרות להפעיל לחץ על בעל ההון היזם (ביקורת=גז בניוטרל). יש לנו אפשרות אזרחית, להפעיל לחץ ולדרוש הסברים משליחי הציבור שלנו. לכן האנרגיות צריכות להיות מופנות לשם (לשם כך הוקם האתר הזה).

    לטענה ש"הם מנסים לערער את כוחה של העבודה המאורגנת" – מדוע "העבודה המאורגנת" לא משביתה את מערכת החינוך לאות מחאה כנגד "תוכניות שכאלה" ? דודו, אתה בטח מכיר את התיאוריה של פויירשטיין והמושג "מיקוד שליטה חיצוני" 🙂

  57. גליה :

    באשר להשוואה למכללות הפרטיות – הכנס למשוואה מבחני הסמכה אחידים.

  58. דודו רוטמן :

    גליה
    (מתנצל על הבלגן בתשובה ומקווה שהתייחסתי להכל – השפעה של טיולי אביב משפחתיים)
    מסכים איתך שהדיון רחב הרבה יותר מ"הכל חינוך" ומטרותיה. אכן חטאתי בהתמקדות יתר בה. הדיון צריך להתרכז בנושא מעמד המורים ולא מעמד "הכל חינוך". רק אציין שאת נושא הקמת "רשות החינוך" כגוף שאיננו תלוי בממשלה, כאחת ממטרות "הכל חינוך", לא המצאתי. זה היה קיים בטיוטות הראשונות של הצעתה ל"חוק החינוך הציבורי" וקיים ברקע ססמאות בנוסח "להוציא את החינוך מידי הפוליטיקאים" שעדיין קיימות בחלק מהמאמרים באתר. אבל אם התנועה נסוגה מכך, אני מברך על כך, כמו שאני מברך על התנגדותה להרחבת שעות התל"ן. ככלל לגביה, אני חושב שיש כאן ניסיון להקים תנועה פלורליסטית ורב קולית, אך ההגיון שנותן בה את הטון איננו הסוציאל-דמוקרטי וחבל לי על כך. כי יש בה חברים ותומכים שאין לי ספק שהם כאלה באמת ובתמים.
    לגבי השותפים בתכנית – אכן בראש ובראשונה צריך לבקר את משרד החינוך ולא את גופי המגזר השלישי שנרתמו לעניין, אבל גם הם לא עומדים מעל הביקורת. אכן, ראוי גם לבקר את השותפות של אלכ"א (אגב, הצנחתה של עמיחי לראשות האגודה מריחה רק לי כמו "שקשוקה" קלאסית?).
    לגבי המכללות ומבחני ההסמכה – עסקתי בעיקר ביוקרה מקצועית ולא ביוקרת המכללות. העובדה שיש פערים בהצלחתם של בוגרים בין מכללות ואוניברסטאות בתחומים מסויימים ידועה, ובכל זאת היא איננה מורידה מיוקרת המקצועות הללו.  
    לגבי הכשרות במכללות ובשילוב עם שכר. אני מתנגד לתפיסה שאם משהו לא עובד במגזר הציבורי אז צריך לבטל אותו. הכשרות המורים היום לא טובות, לא במכללות ולא באוניברסיטאות. צריך לתקן אותן. וזה עולה כסף, והרבה (אבל לא יותר מהכשרות מהנדסים). גם אחוז השורדים בהוראה בוגרי האוניברסיטאות איננו יכול להיחשב הצלחה, הוא פשוט, נכון לשנות התשעים, גרוע פחות מבמכללות.
    אני מסרב לקבל את הטענה כי לא ניתן להעלות באופן משמעותי את שכר המורים. ניתן וניתן. סדרי עדיפויות תקציביים אינם נקבעים על ידי "החברה" על פי כללים בלתי כתובים אלא על ידי המדינה על פי ספרי תקציב כתובים.כך ניתן להחריג תקציבים "ייחודיים" וניתן להחריג מרכיבים נוספים (שאולי בעיני "החברה" נמצאים במקום נמוך יותר בסדר העדיפויות משכר המורים) ולכן צריך לדרוש מן המדינה להחריג את שכר המורים ואם המדינה תחליט שהיא עושה זאת, היא תמצא את הדרך.
    אני מסכים לחלוטין עם טענתך שלא ניתן לעשות רפורמה ממשית בהכשרת מורים ללא רפורמה כוללת בשכר המורים. אין שום טעם להעלות רף קבלה להכשרות הוראה מבלי להעלות את השכר ואת התנאים. אבל בעוד נושא השכר מועלה, ובצדק, שוב ושוב, נושא הכשרת המורים מושתק, לדעתי הנושאים הללו משולבים, והמורים צריכים לקחת בחשבון את שניהם. אגב, הרבה מהכשרות הן כל כך גרועות שקל מאד ואפילו זול יחסית לשפר חלק ניכר מהמרכיבים בהן, לפני נושא סינון המתקבלים.  
    וכן, "העבודה המאורגנת" (כלומר ארגוני המורים) צריכים בהחלט לפעול כנגד תכניות מסוג זה. לצערי, לא די בכך שהם לא מביעים התנגדות, הם גם משתפים פעולה. אני בהחלט מצר על כך.

  59. מיקוד שליטה חיצוני :

    גליה,
    אפשר לקבל הסבר קצר, למה הכונה?

    חן

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.