מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
תקציב דו שנתי – עניין חסר משמעות
ויכוח שלם התעורר בנושא התקציב הדו-שנתי, אבל מה שחשוב הוא מי קובע את התקציב. גם כך התקציב הוא הצגה כי למספרים שבו אין כל קשר לביצוע, והמשרדים לא מספיקים לנצל אותו במלואו. לצרכים החשובים באמת אין מענה בתקציב, והדרך לשינוי המיוחל עוברת בבניית אלטרנטיבה לשלטון הקיים
מאת: ק.טוכולסקי
לתקציב הדו שנתי אין שום משמעות
ויכוח שלם התעורר בתקשורת בנושא התקציב הדו שנתי, היכולת לאסוף באמצעותו כותרות תורמת לכך שגם חברי הכנסת ימהרו לחוות דעה וכבר אי אפשר לעיין בעיתונות הכלכלית בלי לקרוא למה זה טוב או למה זה רע. כמו רוב הנושאים שמופרחים לאוויר בידי ספינולוגים משופשפים ומומחי דעת קהל, עצם הדיון העקרוני צריך לעורר חשד, ולא בכדי: בסופו של יום אני סבור שלתדירות התקציב, אם דו שנתי או שנתי, אין שום משמעות.
ראשית מה שחשוב זה מי קובע את התקציב. במדינת ישראל שולטים נערי האוצר מאגף התקציבים, על האידיאולוגיה הידועה שלהם, בתקציב, ביד רמה ובברכת שלטון ההון, כל עוד הם חוסכים, והם חוסכים כבר שנים ארוכות. אפשר לומר שבישראל יש תוכנית רב עשורית שבמסגרתה נגזר התקציב. על החלק השני של תקציב המדינה – ההכנסות, חולשים נציגי שלטון ההון בפוליטיקה והם דואגים, גם כשזה למורת רוחם הטקסית להפליא של נערי האוצר, להוריד את המיסים על בעלי ההון, התאגידים והחברות. עד שהשלטון לא יתחלף בשלטון ברשות ס"ד, בשיתוף עם סוציאליסטים וחברתיים בקואליציה, לא יהיה שום שינוי מהותי בתקציב, אפילו אם התקציב יהיה חודשי.
שנית, התקציב הוא גם כך הצגה אחת גדולה, שלמספרים המופיעים בו אין שום אחיזה במציאות. מי שיעקוב אחר ההבדלים בין ספרי התקציב השנתיים וההוצאה בפועל של המשרדים יגלה פערים ניכרים. כך, באופן קבוע, משרדים רבים לא מצליחים לממש סעיפים תקציביים, ספר התקציב מכיל גם סעיפים מתים שיש בהם כסף שאין בו שום שימוש וסעיפים ריקים שנותרו בו מתוך מסורת ומתוך התנהלות של העברות ממקורות אחרים. כנסו קוראים נכבדים לאתר משרד האוצר וצפו בפלא, לא שנה אחת ולא שנתיים, תגלו את אותן תופעות מעניינות: אי ניצול תקציבי, תוספות קואליציוניות, תוספות תקציב מיוחד והעברות קבועות מסעיף לסעיף. וכל זה עוד לפני שבחנו תקציבים הקשורים בהכנסות או תקציבים על בסיס יכולת לגיוס על חשבון השנים הבאות ותקציבים מתקזזים.
שלישית, לממשלה יש כלים לקבוע שינויים בתקציב ובמדיניות הכלכלית גם במהלך שנת התקציב, ולאחר שהוא הושלם והוחלט, אם יתעורר הצורך לשנות, במהלך שנה מסוימת, תקציב, בשל מחסור בכסף או עודפי גביית מס, או כל תופעה אחרת שיש להתמודד איתה.
בסופו של יום הדיון העקר הזה מנוהל בכדי להסתיר את העובדה עליה כתבתי לפני מספר שבועות, בתקציב אין בשורה. הוא לא ייתן מענה לצרכים החברתיים ההולכים וגוברים, הוא לא יספק מענה להתרחבות הפערים ולשחיקה בשירותים הציבוריים. כל עוד ממשלת הקוסם והמריונטה, או כל ממשלה אחרת שמבוססת על משרתי שלטון ההון, תכהן, אין זה משנה לכמה זמן הם יקבעו תקציב, לשנה, לשנתיים או לכל תקופת כהונתם. הדבר היחיד שצריך לעניין את הציבור הוא שתקציב לא יקבע לשנתיים ערב סיום כהונתה של ממשלה באופן שיפריע לממשלה אחרת לקבוע סדר יום כלכלי משלה.
לתקציב הדו שנתי של ממשלת משרתי ההון הנוכחית יש יתרון ברור אחד מבחינת כל מי שמתנגדים לה ולדרכה המרושעת- גם חוק ההסדרים במשק עולה לדיון רק פעם בשנתיים. זה חוסך מאבק שנתי בשורה של עיזים ושינויים אמיתיים שהאוצר מבקש לכפות על הציבור. זה מאפשר לחברי הכנסת באופוזיציה לעבוד באופן שלא זוכה לכותרות הדשנות של הדיון על התקציב וחוק ההסדרים, עבודה פרלמנטארית אפורה יום יומית קשה ומבורכת כנגד ביצוע המדיניות.
במקום להשתתף בפולמוס המגוחך הזה כל מי שמדינת הרווחה טובה בעיניו צריך לעבוד למען שינוי השלטון. עד אז הקוסם והמריונטה ושאר משרתי ההון בממשלתם יכולים להמשיך לעשות ככל העולה על רוחם בתוכנית שנתית, דו שנתית או תלת שנתית. בזמן שמתפנה להם מקרבות מאסף כנגד מחריבי מדינת הרווחה וחסידי ההפרטות שנמצאים בשלטון, יכולים חברי הכנסת של השמאל בישראל, לעסוק לדוגמא בתכנון ארוך טווח בעצמם, כיצד לבנות אלטרנטיבה משמעותית שתחליף את השלטון הנוכחי ותעשה סדר במשרד האוצר באופן שזה יחזור לשרת את החברה כולה ולא רק בעלי הון, תאגידים בין לאומיים ובעלי חברות חזקות. הם גם יכולים לדאוג שהמשרדים החברתיים ינצלו את תקציביהם ולא ימשיכו להפקיר חלק ממעט הכסף שהם מקבלים ללא שימוש.
עורך הטור: נגה תדמר
תגיות: אגף התקציבים, אופוזיציה, בעלי הון, הפרטה, חברי-כנסת, מדינת-רווחה, משרד-האוצר, עיתונות, צמצום-פערים, תאגידים, תקציב-דו-שנתי, תקציב-המדינה, תקשורת
קישור קבוע
2 תגובות
Email This Post
24 במרץ, 2010 בשעה 22:46
מילים כדורבנות.
אפשר לדבר גם על פנאי גדול יותר לחברי הכנסת לעבור על כל סעיפי התקציב וההסדרים. וזאת בהנחה שחברי הכנסת מעוניינים בכלל בעיסוק הסיזיפי בסעיפים התקציביים-שזה בכלל לא מובטח.
אני חושב שמעבר לזה, הבעיות הללו של התקציב הן לא רק אידאולוגיות גרידא, או קשורות בבעלי ההון ובמשרתיהם בפוליטיקה: אלא גם קשורות לסדרי השלטון בישראל, לחוסר השקיפות והשיתופיות, לצורת המשטר והתרבות הפוליטית הקלוקלת בישראל, איכות חברי הכנסת, השסעים החברתיים השונים, ועוד. כל אלו עשויים להיות מושפעים מההון, או מסייעים בידו. כמו כן הם גורמים שמשפיעים על אופיו הלקוי של התקציב, על אופן העברתו ומימושו, ללא קשר ישיר לאם הוא חד/דו שנתי.
25 במרץ, 2010 בשעה 7:14
דברים כדרבנות אבי,
אבל גם סדרי השלטון,אי השקיפות ,בקצור הכל,תלויים בכח הפוליטי השולט—סוציאליסטים אמיתיים או 100 ח"כים שבתחפושות שונות נמצאים ברשימת מקבלי המשכורות של הפלוטוקרטייה.