מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
"החזרת מוחות" או תכנית ויסקונסין של ההשכלה הגבוהה?
המאמר מנתח את "התכנית הלאומית להחזרת מוחות", את ההשלכות הצפויות מיישומה בהשכלה הגבוהה ואת דרכי הפעולה להחלפתה בתכנית שתמנע הפרטה של ההשכלה הגבוהה
מאת: דני גוטווין
"התכנית הלאומית להחזרת מוחות" (לא נגענו !!!) היא שלב נוסף בהפרטת האוניברסיטאות, שהיתה מלכתחילה הגורם ל"בריחת המוחות". גם אם התכנית תסייע להחזיר מקצת מן הדור הנוכחי של המדענים שגלו, הרי השינויים המבניים שהיא תחולל במערכת ההשכלה הגבוהה ייצרו את התנאים ל"בריחת המוחת" של הדור הבא. החזרת המדענים הישראלים ארצה – שאין חולק על חשיבותה – היא רק תירוץ להמשך מדיניות ההפרטה בדרכים אחרות, מפתות יותר. אם עד כה השתמש האוצר לשם כך בשוט הקיצוצים כדי לנוון את האוניברסיטאות כאמצעי להפרטתן, עתה הוא מאביס אותן בסוס-טרויאני שיגרום לקריסתן מבפנים, ואם עד כה ייבש האוצר את האוניברסיטאות, עתה הוא יגרום להן לדמם תקציבית. בחסות אשליית אריזתה המסנוורת של התכנית, הכורכת לכאורה את הטוב עם המועיל, מאלץ האוצר את האוניברסיטאות לבלוע גלולת-רעל המכילה רכיבים שהוא לא הצליח לכפות בתכניות ההפרטה הקודמות, ממלץ ועד שוחט.
לפי התכנית, כפי שמוסר דה-מרקר, יוקמו באוניברסיטאות כ-30 "מרכזי מצוינות" בתחומי מחקר שייקבעו ע"י ות"ת "ויגויסו להם חוקרים ישראלים מובילים בתחומם מחו"ל, לצד חוקרים ישראלים מצטיינים". לצד תשתיות המחקר "ברמה עולמית", יהנו החוקרים "ממענקי מחקר ומצוינות שיתוספו על שכרם". בכל מרכז יפעלו כ-10 מדענים-חוזרים וכך יתוספו לאוניברסיטאות 300-400 תקנים. המרכזים אמנם יוקמו על ידי האוניברסיטאות "אך תהיה להם אוטונומיה". במל"ג, כך נמסר, "רואים חשיבות רבה לעצמאות המרכזים, שתאפשר את עצמאות החוקרים בו", ותשחרר אותם מחובת ההוראה. בעתיד אמורים חלק ממרכזי המצוינות לפתח גם בתי ספר בינלאומיים לתארים מתקדמים, שיילמדו באנגלית, על פי השיטה האמריקאית ולא הישראלית. עלותו של כל מרכז תהיה כ-45 מליון שקלים לחמש שנים. הממשלה תממן רק שליש מן התקציב, שליש נוסף יבוא מתקציבי האוניברסיטאות ושליש נוסף מ"קרנות פילנטרופיות" אשר ות"ת יגייס למשימה. את התכנית ילווה צוות בראשות ראש ות"ת שבו יכהנו, נשיא האקדמיה הישראלית למדעים, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, נציג משרד החינוך וראש אגף התקציבים באוצר.
תכנית "השבת המוחות" היא אפוא סוג של מיקור-חוץ אקדמי. מרכזי המצוינות ימוקמו אמנם באוניברסיטאות, אך הם יהיו גופים חיצוניים, שיקיימו פעילות מקבילה ובעתיד מתחרה באוניברסיטאות. המרכזים לא יהיו כפופים לסנאטים, אלא לרשות מנהלית חוץ-אוניברסיטאית, והחוקרים לא יהיו חברי-סגל, ולכן גם לא יהיו כפופים להסכמים עם ארגוני הסגל, ושכרם ותנאי עבודתם יקבעו בנפרד. בעתיד כשיופעלו בהן תכניות לתארים מתקדמים, הן תשמשנה גם למיקור-חוץ של ההוראה.
כך במחטף וללא דיון ציבורי מקים האוצר את אקדמיית-חלומותיו: מערכת אוניברסיטאית מקבילה, בה יונהגו כל היסודות המופרטים אותם הוא חותר להנהיג מזה שנים: משכר דיפרנציאלי מוצהר דרך איפוס סמכויות הסנאטים ועד הגדלת משקל בעלי-ההון. המרכזים בנויים לסיפוח חלקים נוספים של פעילות האוניברסיטאות. לא קשה לצפות כיצד בעתיד יועברו חלקים מתקציבי ההשכלה הגבוהה ישירות ל"מרכזי המצויינות" תוך עקיפת האוניברסיטאות, שיהפכו בהדרגה לשלדים מדוללים, שקל יהיה לבטלם אל תוך המתחרה המופרט.
עיקרון ההפרטה והדילול המנחה את תכנית מרכזי המצוינת בולט במיוחד בדרך תקצובן: הממשלה תקצה רק שליש מן התקציב. את השליש השני יאלצו האוניברסיטאות לגייס כתרומות "מקרנות פילנטרופיות", משמע מן ההון הפרטי שבדרך זו יגדיל את השפעתו, תוך שהוא מקטין את תרומותיו הרגילות לאוניברסיטאות, כפי שחוששים כמה מנשיאיהן. חששם של הנשיאים יתממש בשליש השלישי של תקציב מרכזי המצוינות, שיבוא מן התקציב הרגיל של האוניברסיטאות ויהיה על חשבון פעילויות אחרות, שידוללו.
העובדה ששני שלישים מתקציב מכוני המצוינות יגיעו ממקורות התקצוב הרגילים של האוניברסיטאות מעוררת תמיהה: מדוע לא לשלב אותם כחלק ממערך החוגים והמכונים האוניברסיטאי, ולהזרים אליהם את תוספת התקציב הממשלתית? דומה שהתשובה לכך קשורה במטרת המיזם: הוא משתמש בהסכמה הכללית בדבר חשיבות החזרת המדענים כמסווה לקידום העניין השנוי במחלוקת של הפרטת האוניברסיטאות.
מרכזי המצוינות הם, כאמור שלב נוסף במדיניות ההפרטה של האוניברסיטאות. במקום אחר טענתי כי האוצר מפריט את האוניברסיטאות על ידי ניתוק פעילויות שלהן והפרטתן. זה ההגיון שהנחה את המהלך הרב-שנתי של הפרדת ההוראה מן האוניברסיטאות על ידי הקמת המכללות או על ידי החלפת חברי-סגל תקניים במורים מן החוץ. עתה באמצעות מרכזי המצוינות מופרדים חלקים מן המחקר וההוראה לתארים מתקדמים. מבחינת כל חבר סגל בפרט מדובר בהבדל תהומי בין קרן השפע המוצעת ל"מוחת החוזרים" לבין הדרת המרצים במכללות וההתעמרות בעמיתי ההוראה. ואולם כמדיניות, אלו הם שני גילויים שונים של דרך אחת, בה מקדם האוצר את הפרטת האוניברסיטאות.
מרכזי המצוינות עולים בקנה אחד גם עם מהלכי הפרטה שמקדם האוצר בתחומים אחרים. כך, גם ב"תכנית ויסקונסין" נוצל הצורך לסייע למקבלי הבטחת הכנסה לחזור לשוק העבודה, כדי לדלדל את שירות התעסוקה ולהעביר את תפקודיו לזכיינים פרטיים. למרות הניגוד בין היחס לו זוכים מדעני הצמרת לבין היחס למקבלי הבטחת ההכנסה, חשוב לעמוד על ההגיון המשותף המנחה את הפרטת הטיפול בהם, משום שרק חשיפתו תאפשר להאבק בו.
מה לעשות?
התכנית התקבלה אמנם בממשלה, אך יש לפעול לסיכולה ולהחלפתה בתכנית שתהפוך את החזרת המדענים למנוף להגברת האופי הציבורי של ההשכלה הגבוהה. לצד המאבק הכולל יש להאבק בסעיפי התכנית, הנתונים עתה בתהליך גיבוש. כפי שלימד ניסיון המאבק בהמלצות ועדת מלץ, ניתן להשיג הרבה גם בדרך של מאבק לשינוי הסעיפים בתכנית.
יש למקד את המאבק בארבע הנקודות הבאות:
1. הכפפת המרכזים לסנאטים בכל התחומים המסורים לסמכותם, ומניעת אפשרות הפקעתם, העשויה להוות תקדים.
2. החלת הסכמי השכר של הסגל על המרכזים, כדי שלא יהפכו למוקד נוסף של כירסום ההעסקה המאורגנת באוניברסיטאות.
3. שילוב המרצים במכללות בפעילות המרכזים.
4. הקצאת תקנים בכל התחומים במסלול א' באוניברסיטאות – בהקף של לפחות 25% מאלו שיוקצו למרכזי המצויינות – שיהיו פתוחים רק בפני מרצים במכללות לעמיתי ההוראה באוניברסיטאות, שהוסיפו ללמד ולחקור בארץ.
המאמר התפרסם לראשונה בפורום להגנת ההשכלה הציבורית
מאמרים מהעיתונות בנושא:
"דה מארקר" הממשלה אישרה את "תוכנית הכוכבים"; היעד: להחזיר לישראל 300 מוחות בהשקעה של 1.3 מיליארד שקל
תגיות: בריחת מוחות, דיון ציבורי, דמוקרטיה, הפרטה, הפרטת האוניברסיטאות, השכלה-גבוהה, מיקור-חוץ, מצ'ינג, משרד-האוצר
קישור קבוע
9 תגובות
Email This Post
17 במרץ, 2010 בשעה 7:21
התכנית הזו היא עוול וטפשות,
באוניברסיטאות ישנם חוקרים ומחקרים מצויינים שלא נתן היום ליישם בגלל מחסור בתקציב.
יביאו חוקרים מחו"ל על חשבון חוקרים המנסים לשרוד.
17 במרץ, 2010 בשעה 8:29
ניתוח משכנע ומאיר עיניים. תהיתי מה עומד מאחרי התוכנית הזו.
17 במרץ, 2010 בשעה 19:06
כנראה שלא טפשות עומדת מאחורי התוכנית אלא זדון.
18 במרץ, 2010 בשעה 22:30
הביקורת של גוטוויין על התכנית מצויינת, אבל בשלב ההצעות מופיעים דברים משונים, בעניין מרצי המכללות. מה זה הFטיש הזה עם מרצי המכללות? . גם "שילוב המרצים במכללות בפעילות המרכזים", וגם "הקצאת תקנים […]שיהיו פתוחים רק בפני מרצים במכללות ועמיתי ההוראה באוניברסיטאות". מה העניין. גוטוויין, צר לי על החשדנות, אבל יש לך איזשהם אינטרסים בעניין מרצי המכללות? המכללות, לפחות בתחום שלי, מלאות במרצים שלא היו חוקרים מספיק טובים כדי להתקבל באוניברסיטאות. עדיף לא לתעדף אותם בסוג של "אפליה מתקנת" מעין זאת (שוב, לפחות בתחום שלי).
(תגובה זו פורסמה גם כתגובה בבפורום להגנת ההשכלה הציבורית)
15 בספטמבר, 2010 בשעה 2:22
[…] מגדיר באופן קולע את פועלו של סער כשר חינוך: שילוב של הפרטה מואצת עם לאומנות בלתי מודעת […]
12 בנובמבר, 2010 בשעה 0:29
[…] מגדיר באופן קולע את פועלו של סער כשר חינוך: שילוב של הפרטה מואצת עם לאומנות בלתי מודעת […]
31 במרץ, 2011 בשעה 13:58
[…] הרטוב של האקדמאים? או שזה בעצם תרגיל קבורה מתוחכם, כמו שהזהירו אותנו […]
31 במרץ, 2011 בשעה 22:18
[…] הרטוב של האקדמאים? או שזה בעצם תרגיל קבורה מתוחכם, כמו שהזהירו אותנו […]
13 באפריל, 2011 בשעה 10:02
[…] מגדיר באופן קולע את פועלו של סער כשר חינוך: שילוב של הפרטה מואצת עם לאומנות בלתי מודעת […]