חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ניר מיכאלי: הפיקוח על המכינות הקדם אקדמיות הוא זה העובר הפרטה

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, חינוך ותרבות, כלכלה ותקציב, מידע על פעילויות ב 10.03.10 6:09

בכנס בון-ליר בנושא מסחור המכינות הקדם-אקדמיות, סוקר ד"ר מיכאלי את תולדות הפרטת המכינות, ומעלה שאלות עקרוניות לגבי ההפרטה בתחום חברתי כמו החינוך

כתבה: דליה בלומנפלד

נושא ההרצאה של ד"ר מיכאלי בכנס ון ליר שנערך ב-3.3.2010 היה: "מכרז המכינות האקדמיות כמקרה בוחן של מגמות ההפרטה והמסחור בחינוך: עובדות ודילמות" .

ד"ר ניר מיכאלי משחזר את התהליכים שהובילו להקמת המכינות הקדם אקדמיות, ומראה איך בשיטה מתגלגלת, ובלי כל כוונה מראש, נוצרו תהליכים בשטח שהובילו למצב הנוכחי של הפרטה.

1. בשנות הששים הוקמה יחידת סמך בתוך משרד החינוך לאוכלוסיות מוחלשות כחלק מהשיח הציבורי על האינטגרציה, צמצום פערים ושוויון הזדמנויות, זוהי הקרן לקידום החינוך שאחד הפרויקטים שבה הוא שתי המכינות הראשונות שקמו ב-1967.

2. הקרן לקידום החינוך הפכה מיחידת סמך בתוך המשרד למלכ"ר מחוץ למשרד בשם "האגודה לקידום החינוך". אפשר להתחיל את סיפור הפרטת המכינות בשנת 1973 ביוזמה להפוך את הקרן למלכ"ר. מדוע היה צריך להפוך את הקרן למלכ"ר? ניר מיכאלי שוחח עם אהרן ידלין, שהיה באותה תקופה שר החינוך. לדבריו, לא ראו בהקמת מלכ"ר הפרטה. משרד החינוך הקפיד לשמור על מעורבות במלכ"ר. ראו בזה אופציה לגמישות ניהולית כזו או אחרת, ולא הסרת אחריות של המשרד. לדברי ד"ר מיכאלי, אילולא הצעד ההוא, אופציית המכרז לא הייתה עולה על הפרק.

3. בשנות התשעים חלה התפתחות נוספת. המכינות הקדם אקדמיות קיבלו תנופה בזכות הקמת המכללות האזוריות וחוק חיילים משוחררים. בחוק חיילים משוחררים בוצעה רפורמת ואוצ'רים (שוברים). החוק אפשר הפעלת שיטה של חלוקת שוברים לחיילים, ואפשר לחיילים לבחור  ללמוד במוסדות חינוך ציבוריים ופרטיים. זוהי עוד דרך להפרטה. שיטת השוברים היא שלב נוסף של הפרטה בשירות הציבורי.

4. יישום חוק המכרזים הוא שלב נוסף בתהליך ההפרטה. חוק זה מחייב את משרד הממשלה להשתמש במכרזים כדי לתפעל פרויקטים. ואכן, האגודה לקידום החינוך הציעה עצמה במכרז וזכתה בו פעמיים.

ב- 2009 נערך מכרז בפעם השלישית, והפעם זכתה מרמנת. לא מלכ"ר אלא חברה מסחרית עסקית.

כיום המכינות הקדם אקדמיות כוללות 12000 תלמידים. הן נחקרו וזכו לביקורת אוהדת במחקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובביקורת של מבקר המדינה. בוגרי מכינות שולבו בהשכלה הגבוהה, ופרויקט המכינות נחשב פרויקט מצליח ומתרחב.

מרמנת,  החברה העסקית למטרות רווח שזכתה במכרז, מתמחה במיקור חוץ במגוון רחב של תחומים. בתוך משרד החינוך יש למרמנת לקוחות רבים (ד"ר ניר מיכאלי  מקריא מהאתר של מרמנת את רשימת הלקוחות של מרמנת במשרד החינוך.) מרמנת זכתה במכרזים גם במדינות אחרות כמו: ברזיל, אל סלבדור, סרביה ומקדוניה.

אחד הפרויקטים של מרמנת הוא קרן קרב. מורים רבים מעוסקים דרך קרן קרב. מרמנת מפטרת כל שנה את העובדים כדי שלא יצברו זכויות. מוציאה לחל"ת. פעם בחמש שנים מפטרת. מרמנת צריכה לשלם פיצויים, ואינה עושה זאת. באחרונה יש התארגנות נגד קיפוח זכויות העובדים במרמנת. לצורך זה הוקם גם אתר אינטרנט.

לדברי ד"ר מיכאלי, מדיניות שר החינוך גדעון סער להגדיל השקעות בתלמידים בגילאי בתי-הספר לוקחת תקציבים מהמכינות.

שתי עתירות לבג"צ הוגשו בנושא המכינות הקדם אקדמיות. אחת היא עתירה מנהלית של האגודה לקידום החינוך, והאחרת היא עתירה של גופים שונים.

פרוייקט מחקר ההפרטה מנסה להציב קריטריונים הבוחנים הפרטות כדי שלא ייעשו כברירת מחדל, אלא בצורה מושכלת.

מתעוררות שאלות עקרוניות:

שאלה  1. האם ראוי שהמדינה תיקח על עצמה את האחריות על שירות המכינות הקדם אקדמיות, המיועד לאוכלוסיות שבאופן רגיל לא ישתלבו,  ותפעיל אותו בצורה מליאה?

ד"ר ניר מיכאלי מראה שהתהליך הוא הפוך. משרד החינוך מעביר חלקים גדולים בו להפרטה, בין אם אלה הפרטות במחדל שנעשות מאליהן, ומחדל זה מצמיח יוזמות, ובין אם אלה הפרטות יזומות.

שתי דוגמאות להפרטה היום: (ד"ר ניר מיכאלי קורא מחוברת המכרזים של משרד החינוך) – הפעלת פרויקטים שבאחריות אגף שח"ר.  – פרויקטים לבגרות שמופעלים על ידי קבלנים. – מינהלת לרישוי מוסדות חינוך בקטגוריה של חינוך רשמי שאינו מוכר. כל תהליך הרישוי יוצא למכרז חיצוני. מי שיאשר הקמת בתי ספר פרטיים יהיה גוף פרטי. שתי דוגמאות אלה מראות הסרת אחריות של משרד החינוך בתחומים פדגוגיים מובהקים.

שאלה 2: האם יש הפרטה בעניין המכינות? לכאורה אין פה הפרטה. לגבי המדיניות אין הפרטה. האגף לחינוך מבוגרים אחראי על ידי ועדת היגוי ומטה הפעלה.

במימון אין הפרטה. הפרויקט ממומן מקרן לחיילים משוחררים והועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) וממשרד החינוך. אין פה הפרטה.

בביצוע יש אולי מרכיב אחד של הפרטה והוא ההנחיה העוברת מהאגודה לקידום החינוך למרמנת.

המקום המשמעותי ביותר העובר ידיים הוא הפיקוח.  הפיקוח הוא זה שעובר הפרטה.

שאלה נוספת המתבקשת היא: האם העברה ממלכ"ר לגוף מסחרי היא הפרטה?

היום מדברים על המגזר הרביעי, הכולל גופים עסקיים העוסקים בשירותים חברתיים. כיום אנו פוגשים גופים עסקיים שעוסקים בחינוך. הגבולות בין המגזר השלישי והרביעי מיטשטשים (כך חושבים למשל, אירית איכילוב, יוסף קטן). ד"ר ניר מיכאלי מציע שבמקום לדבר על סוגי מגזרים, אולי צריך להפריד רק בין פרטי לציבורי.

יש ניסיון לפתור את המשבר הנוכחי בהצעה לפטור מחובת מכרז. הפטור הוא תוצר ביניים שיוצר גמישות שלגוף פרטי, אך נהנה מהבטחה של הכנסה ציבורית. השאלה היא מה הקריטריונים לפטור כזה.

בתוך הדיון על המכרז עולה שאלת האיך. היו טענות נגד תקינות תהליך המכרז. עד כמה מכרז משפטי מדוקדק יכול לקחת בחשבון מרכיבי איכות, להט, עניין, בערה פנימית.  50% במכרז הם קריטריוני איכות. האם אפשר להעריכם בצורה מדויקת?

ד"ר ניר מיכאלי הוא ראש החוג לחינוך בסמינר הקיבוצים; מכון כרם בירושלים; חוקר בפרויקט ההפרטה של המרכז לצדק חברתי ע"ש חזן במכון ון ליר בירושלים

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , ,

11 תגובות

  1. דליה :

    לגבי ההתנהלות בתוך ועדת המכרזים, נראה לי מן הראוי לשאול מי הם האנשים היושבים בועדת המכרזים ואת מי הם מייצגים? תחת איזה משרד הם פועלים, משרד המשפטים, משרד החינוך, משרד האוצר? אם יושב בועדה פקיד של האוצר, והוא מחליט לקבל את ההצעה הזולה ביותר, זה נשמע הגיוני. אם יושב שם פקיד של משרד החינוך, עליו לקחת בחשבון שיקולים פדגוגיים וחינוכיים.

  2. דליה :

    לגבי השאלה אם המדינה היא זו שצריכה לקחת על עצמה את האחריות על המכינות, לדעתי – כן. מדובר באוכלוסיות חלשות, שלא היו מגיעות לאן שהגיעו ללא המכינות. העברת הניהול לידי חברה מסחרית היא הפקרת המכינות והאוכלוסיות הנזקקות להן. ואם מדובר בהפרטת הפיקוח, הרי האבסורד עוד יותר גדול, כי למרמנת אין ידע בפיקוח פדגוגי.

  3. יונתן :

    כן,ניתן להעריך קריטריונים לאיכות(האמת שחייבים להעריך קריטריונים למדדי איכות).

    איכות היא לא מושג מופשט מתוכן שכולל בתוכו את כל מה שטוב,איכות היא תמיד בהקשר מסוים וניתנת לדירוג.
    ההגדרה המקובלת לאיכות היא עמידה במדדים שהוגדרו מראש.

    לגבי מכינות קדם אקדמיות,השאלה היא למה צריך אותם מלכתחילה? הרי מה שעושים במכינות האלו זה להתקרב לתנאי הסינון של מוסדות הלימוד,אולי שווה יותר פשוט לוותר על תנאי הסינון או לשנות אותם.

    לגבי הלהט ותחושת השליחות,זאת ראיה מאוד רומנטית של ההוראה במכינות אבל חוץ מרומנטיקה אין בה יותר מדי,הרי אף אחד לא הולך למכינה קדם אקדמית כדי לבנות את עצמו כאדם או לגלות תובנות חדשות אלא כדי לעמוד בתנאי הסף למקצוע שהוא מעוניין בו.

  4. איילת :

    ברור מאוד שמה שמתבצע במכינות זו הפרטה, שנעשית בשלבים עד להכחדת כל שיקול פדגוגי.
    יש לזכור שהצורך במכינות נולד מתוך כישלון של מערכת החינוך להוציא בוגרים היכולים להתקבל ללימודים גבוהים. זו בעצם מערכת המבצעת תיקון למערכת החינוך.
    מרגע שהמדינה מתנערת מאחריותה העקרונית לחינוך ועד היום בו זה הופך עסק לכל דבר חולפות כמה שנים, אבל זה תמיד קורה בסוף, וזה מה שקרה עם המכינות.
    נכון שמשרד החינוך נוכח גם הוא במכרז, אבל באיזו אג'נדה?
    אם המכינות נמצאות תחת פיקוח האגף לחינוך מבוגרים, הרי שמצבן עגום עוד יותר, כי אגף זה מיועד לסגירה כבר שנים, מנוהל על ידי ממלאת מקום שלא נבחרה במכרז ועומדת על סף פנסיה, וככלל מטרתו כיום היא לשרוד משנה לשנה , ובודאי שהוא ייצג נאמנה את מעסיקיו – משרד החינוך-ולא איזשהו שיקול פדגוגי או חברתי.
    להט? עניין ? בערה פנימית?
    האגף לחינוך מבוגרים הוא מת חי או חי מת, ויחתום כנראה על כל הפרטה שתציל את היושבים בו עד הפנסייה.

  5. דליה :

    לפי המידע שברשותי, יו"ר ועדת מכרזים היתה ריבה אביעד, ממלאת מקום של מנהל האגף לחינוך מבוגרים. מדובר במורה ואשת חינוך. האם בתוקף תפקידה בועדת המכרזים לא ראתה לנגד עיניה את הבעיות הפדגוגיות הנוצרות בהעברת הזכיינות לחברת מרמנת?

  6. דליה :

    ליונתן
    האם אפשר ליצור מדדי איכות לאהבה, התלהבות, יצירתיות?

  7. קלאודיה טפר :

    ליונתן

    האם פעם לימדת כיתה של עולים חדשים שכל מה שלמדו בחיים שלהם היה אולפן של חמישה חודשים בעברית ושנה או שנתיים של בית ספר במדינה שבה נולדו? האם אותם סטודנטים קיבלו ציוני בגרות במקצוע שלימדת אשר היו הרבה מעל הממוצע ארצי? האם נהנת מדיונים על כל מני נושאים עם אותם סטודנטים? האם שמחת כאשר אחרי כמה שנים באו לספר שהם לומדים באוניברסיטה?
    לפני שנים רבות הציעו לי ללמד באקדמיה וסירבתי. עבורי המכינה זה המקום להיות בו.

  8. יונתן :

    לרגשות אי אפשר ליצור מדדים,לתוצאות של פעולות אפשר.

    הנה מדד שמוזכר בתגובה 7, ציוני בגרות הם מדד,ככל שהציון גבוה יותר ככה כנראה שההוראה הייתה באיכות גבוהה יותר(דורש שקלול מול קבוצת התלמידים ויכולותיהם המוקדמות).

    אני מכיר מכינות שבהם לומדים מתמטיקה ופיזיקה ואנגלית כדי להתקבל לפקולטות להנדסה,לא הייתי צריך אותן בעצמי אבל רוב החברים שלי השתמשו בהם ומה שהם למדו היה פונקציונלי לשימוש בבחינות.

  9. אביבה :

    לדליה-
    מה לריבה אביעד ולנושאים פדגוגים? מזמן היא שכחה מה זה. כל היום כסף וקיצוצים – זו הפעילות שלה בחינוך מבוגרים.

  10. דליה :

    התגובות של איילת ושל אביבה מעוררות שאלות הקשורות בהרכב ועדת המכרזים, שאלות שלא עלו לדיון בכנס המדובר. ההתרשמות שלי היא שהאנשים היושבים בועדת המכרזים צריכים להיות במעמד שימנע הפעלת לחצים עליהם. סביר להניח, שגופים המעוניינים להפיק רווחים ממכרז מסוים, יפעילו לחצים על אנשי הועדה כדי לזכות במכרז. מעמד חלש של אנשי ועדת המכרזים יקל בהפעלת לחצים עליהם. מעמד של ממלא מקום בתפקיד מסוים הוא מעמד חלש העלול להוות פרצה ללחץ. עלול גם להיווצר מצב היפותטי שבעל תפקיד היושב בועדת מכרזים יוכל להיות מתוגמל בעתיד על ידי אותה חברה שקיבלה את הזכיינות בזכותו.
    ובכלל מעניינת השאלה, האם קיימת ועדת מכרזים קבועה במשרד החינוך? אם כן, מי האנשים היושבים בה? האם מדובר בהרכב קבוע של אנשים, או בהרכב משתנה? כל השאלות הקשורות בועדת המכרזים ובהרכבה לא עלו לדיון בכנס.

  11. מכינות קדם אקדמיות - הפרטות והלאמות בישראל :

    […] לחוק חיילים משוחררים, ניתן היתר לשימוש בכספי הפיקדון (רפורמת ואוצ'רים) גם למוסדות לימוד פרטיים (מרבית הסטודנטים במכינות הם […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.