הבחירות לארגון המורים – האם יש לשנות את השיטה?
שיטת הבחירות בארגון המורים שנוייה במחלוקת. הצעות לשינוי תקנון לקראת הועידה ניתן להגיש עד ה 7 במרץ 2010, אך האם יש צורך אמיתי בשינוי התקנון ואם כן מה הוא? שושי פולטין מזמינה אתכם לדיון ענייני פתוח
במכתב אישי של דודי פרידמן מיד לאחר היוודע על כישלונו בבחירות הוא כותב " האם המורים באמת בחרו את רן ארז? האם בבחירות הוגנות ובשיטה נורמאלית התוצאות היו זהות? ברור לי שהתשובה שלילית"
ועוד הוא כותב:" יש בינינו צירים רבים שלא נפסלו. נשנה את שיטת הבחירות בוועידה הקרובה. ננסה להשפיע על הכנסת כדי לחוקק חוק שיסדיר בחירות בארגון כמו שלנו."
מנגד קיבלתי מייל שבו נכתב בין היתר:
"אני באמת חושבת, ששיטת הבחירות טובה ושיש להגן עליה (וסתם, ובאמת זה לא קשור- נסי לבדוק מתי ייערכו הבחירות בהסתדרות המורים… ואיך השיטה שלהם עובדת..)
כל שינוי צריך להיעשות בצורה כזאת שהנזק לא יעלה על התועלת, ולכן צריך לאמת ולבדוק היטב את שני הצדדים של המטבע בכל תלונה ובעיה לפני שממהרים לערוך שינויים – כי בסופו של דבר חייבים להודות שיש לשיטה יתרונות רבים, שהושקעה מחשבה רבה בבנייתה ויש בה איזונים (למרות הפגמים)"
הכוונה כאן להעלות לדיון פתוח– מה צריך לשמר, מה צריך לשפר ומה צריך לשנות , קטנות כגדולות, בשיטת הבחירות בארגון
(בהודעת הארגון מהיום: ניתן להגיש הצעות לשינוי תקנון לקראת הועידה למחלקת מינהל של ארגון המורים עד 7/3/2010)
שושי פולטין
תגיות: ארגון-המורים-העל-יסודיים, בחירות לארגון המורים, בחירות למוסדות, דודי פרידמן, רוח-חדשה, רן-ארז, שושי פולטין, שיטת-הבחירות
קישור קבוע
17 תגובות
Email This Post
2 במרץ, 2010 בשעה 7:48
אפתח אני את הדיון.
חלק מהשינויים והשיפורים שאני מציעה הם של ניהול מערכת הבחירות וחלקם מהותיים.הרבה נושאים ניהול מערכת הבחירות הטרידו מאוד את אנשי הרוח החדשה במהלך הבחירות. כמובן שהם נובעים מנושאים מהותיים. הרשימה היא לא לפי סדר החשיבות, אלא לפי מהלך הבחירות.
1. אסור למועמד להיות מעורב בכל דרך שהיא בהליך הבחירות –
בעל תפקיד (מזכיר סניף או כל בעל תפקיד אחר בארגון) אשר רוצה להיות מועמד צריך תקופת צינון – להודיע על כך במועד מוקדם, החל מתחילת ההתארגנות לבחירות.
אסור לבעל תפקיד להיות מעורב- לא בהכנת רשימת הבוחרים , לא באישור/פסילה של מועמדים, לא בטיפול בניירת הקשורה לבחירות . אין לנצל תפקידו לקידום מועמד זה או אחר.
ניהול הבחירות יעשה על ידי גוף אובייקטיבי בכל סניף , עם פיקוח מתאים.
יש לדאוג מבעוד מועד לתדרך כל יו"ר ועדת קלפי לגבי הנהלים הבסיסיים על מנת שהקלפי לא תפסל . במקרה של טפסים שלא מולאו נכון, אין לפסול לאלתר, אלא לעשות ברור מוקדם עם יו"ר ועדת הקלפי. (אי מילוי נכון של טופס אינה בהכרח ניהול לא נכון של הבחירות!)
2. פנקס הבוחרים ורשימת הגמלאים.
על פי התקנון הגימלאים יכולים להצביע בבית ספרם או בתא הגימלאים.
לדעתי, כל בוחר צריך לקבל הודעה בכתב לביתו (או במייל – יש לבדוק העניין!) על זכותו לבחור והיכן. במיוחד כשמדובר בגמלאים.
יש לידע כל גמלאי על האופציה לבחור בבית ספרו ועל הצורך להודיע על כך מראש. (הגימלאים לא ידעו על כך, מעטים אם בכלל קראו את התקנון בנושא).
הגימלאים היו אמורים לבחור במקום אחד – באולמי רסיטל בתל אביב. האם יעלה על הדעת שהם יגיעו כל הדרך לבחור?! (בפועל הצביעו 100 מתוך 2506 בעלי זכות בחירה). בבית ספר לא בחרו כי לא ידעו לעשות את השינוי בזמן (מניסיון).
3. קביעת המודד לציר לועידה , איחוד בתי ספר ושינוי מספר הצירים בועידה.
קיים מודד (מסובך!) לקביעת ציר לועידה. אחת הטענות של הר"ח ושל יאיר מלכיאור כאן, התייחסה לנושא הניידות של מורים מצביעים שנקבע בצורה לא הגיונית והצריכה ניידות של מורים רבים לבית ספר קטן. או טענות על איחודים לא הגיוניים.
בעיה שנייה, שהתגלתה בבית הספר שלי – כאשר בבית הספר יש מספר מורים הקטן מהמודד מאחדים בתי ספר. אבל כאשר המספר הוא מעל המודד לציר , אבל קטן מהמודד לשני צירים , לא נעשה עם ה'עודף' דבר. ונשאר ציר אחד בלבד.
לדעתי יש לשנות זאת ולפשט את הנושא.
להגדיל את מספר הצירים לועידה כך שהמודד יהיה מספר קטן יותר. אין היום סיבה לכך שמספר הצירים יישאר 600 כמו בעבר. המספר הוא כנראה היסטורי. הועידה תשקף טוב יותר את כלל המורים.
לקבוע מראש דרגות לבתי ספר – לדוגמא:
בית ספר קטן – ציר אחד ( לדוגמא עד 30 חברי ארגון)
בית ספר בינוני שני צירים
בית ספר גדול – 3 צירים
בצורה כזו ניתן לבטל את איחודי בתי הספר ולפשט את הליך הבחירות. רק במקרים קיצוניים של מעט מאוד משתתפים, יש לאחד בתי ספר .
4. הצגת המועמד ליו"ר –
יש לבחון היטב את ההשלכות של הצגת מועמד ליו"ר בחלופות הבאות: (פותחת הנושא לדיון)
א. המועמד ליו"ר ייבחר מבין חברי מועצת הארגון,
ב. הצגת מועמד ליו"ר מבין כלל הצירים לועידה.
ג. הצגת מועמד ליו"ר מבין כלל המורים.
5. בחירת היו"ר תעשה בועידה על ידי כלל הצירים בועידה – מספר חברי המועצה הבוחר כיום את היושב ראש הוא קטן ולא משקף את דעת כלל המורים , אלא את דעתם בלבד. (מועצת הארגון – תמשיך להיבחר מבין הסניפים, כך שיהיה ייצוג לכולם). הטענה היא שחברי המועצה בחלקם הגדול הם מקבלי שכר מהארגון ועל כן יש להם מחויבות ליושב ראש הקיים.
בחירת היו"ר על ידי כלל המורים יקרה יותר, מורכבת הרבה יותר, ותצריך קיום קלפיות מחוץ לבתי הספר – ניידות גדולה של מורים , אשר ספק אם תתממש (% ההצבעה יקטן).
2 במרץ, 2010 בשעה 8:46
יש לי חשש גדול שאנו מתייחסים אל עצמנו כהרבה יותר גדולים ובעלי יכולת ממה שאנו באמת. אנו דומים יותר למפלגות מאשר למדינה שלמה. האם באמת ניתן שמזכירי סניפים לא יהיו מעורבים בבחירות? או שתהא תקופת צינון? מי יהיו גורמים אובייקטיביים שינהלו את הבחירות? מי יתנדב לכך? מי ישלם על כך?
2 במרץ, 2010 בשעה 9:28
ההצעות שלך נראות לי מאוד הגיוניות, יותר מהמצב הקיים ויותר מהצעת ר"ח (שלא התעמקתי בפרטיה).
עם זאת, חשוב לעצב את ההצעה לא רק בהתחשבות בטיעונים ההגיוניים של ר"ח (לטובת שקיפות, ייצוגיות, מניעת ניגוד עניינים ונהלים שיקלו על אחוז הצבעה גבוה).
הטיעון המרכזי של "מחנה רן ארז" בבחירות הנוכחיות היה שרוח חדשה זו תוצאה של התערבות חיצונית (נערי אוצר, בעלי הון). לשיטה הקיימת יש יתרון מובהק על הצעת ר"ח וגם על הצעתך מבחינת הגנה מהתערבות חיצונית.
למרבה הצער, ככל שאת נותנת ליותר אנשים כוח בחירה, יש יותר אפשרות למעורבות חיצונית. זאת משום שהרבה יותר קל לעבוד על עשרות אלפים בעזרת ספינים (לכאן או לכאן) מאשר על כמה עשרות. בנוסף, הצורך לשכנע עשרות אלפים ולא עשרות גורם צורך בכסף, כלומר תורמים. ככל שצריך יותר כסף – יותר סביר שהמועמדים יפנו למי שאינם מורים לצורך גיוס תרומות.
הפריימריס לראשות מפלגה ולרשימה לכנסת במפלגות הגדולות יצרו מצב שבו הכסף הגדול מדבר, ואני לא מדבר רק על ברק-אקירוב, אלא בעיקר על התמודדות לבני-מופז.
יש דמיון רב בין התגייסות בכירי התקשורת, בעזרתו האדיבה של ראובן אדלר, לטובת לבני תוך הכפשת מופז כנגוע בשחיתות (הרי "ועדי העובדים" תומכים בו, וועדי עובדים = שחיתות) ובין התגייסות ברנע-לפיד לטובת ר"ח. אילו הייתי חבר קדימה אני הייתי בוחר לבני בגלל דרכה המדינית, אבל עדיין ה"איתרוג" שלה בתקשורת צורם.
בהשוואה לרשימות קדימה והעבודה, שם הכסף מדבר, ולליכוד, שם ההתפקדות ההמונית של הפייגלינים (גם היא כמובן עולה כסף) מדברת, מה שקורה במפלגות פחות דמוקרטיות כמו ש"ס וישראל ביתנו נתון הרבה פחות להשפעות חיצוניות.
כיצד מוצאים איזון נכון בין ייצוג ודמוקרטיה ובין הגנה על הארגון מפני אינטרסים זרים – זו שאלת המפתח, ולא רק בארגון המורים.
אם אינני טועה בלייבור הבריטית אופן הבחירה של המנהיג מזכיר קצת את ארגון המורים.
כלומר, יכול להיות שלא צריך לשנות את התקנון בצורה משמעותית, אלא פשוט להקפיד על קיומו (הקפדה שלטענת ר"ח כלל לא היתה, אבל אני לא שופט).
הערה קטנה:
כתבת "פנקס בוחרים" בכותרת ולא התייחסת לכך. נראה לי שהעניין קשור לשאלה מי בוחר את היו"ר. אם אלו חברי הוועידה כפי שהצעת – ראוי שרשימת שמותיהם ודרכי ההתקשרות עימם תהיה גלויה.
2 במרץ, 2010 בשעה 13:34
1. מעבר לשאלות הפרסונליות, חשוב להזכיר שר"ח יצרה תקדים שאם היה מצליח היתה יכולה להיות לו השפעה מסוכנת על כוחם ועצמאותם של ארגוני עובדים בכלל.
עירוב גורמים חיצוניים, חלקם ניאו-ליברליים במוצהר, כולל עיתונאים שהתערבו באופן אקטיבי בבחירות, כולל סיוע כספי או שווה כסף מגורמים כאלה, אין לו מקום בבחירות לארגון עובדים.
ר"ח פתחה פתח שמוביל למדרון חלקלק מאוד. הצלחת המהלך של ר"ח, היתה עשויה לשמש אור ירוק לבחירות בארגוני עובדים אחרים.
2. גם התערבות של אנשים מבחוץ בפרטי תקנון הארגון ובשיטת הבחירות שלו, איננה ראויה בעיני.
זה לא ראוי, קודם כל מהסיבה העקרונית.
מבחינה מעשית, מדובר בנושא סבוך מאוד והשאלה היא כמה זה רציני לנהל דיון כזה, על בסיס של מידע שטחי וחיצוני ביותר.
תסלחי לי שושי, דווקא בגלל הערכתי אליך, אני מציעה ללמוד את הלקח מהבחירות ולהשאיר את ענייני הארגון לחבריו.
לעומת זאת כדאי בהחלט לדון במאמרך המצוין על תקצוב דיפרנציונלי.
http://sfoltyn.cafe.themarker.com/view.php?t=1325310
חן.
2 במרץ, 2010 בשעה 16:49
גם אני חושב כי יש להשאיר זאת לנבחרי הארגון, בסופו של דבר הם מייצגים אותנו שבחרנו בם למועצה וכצירים לועידה.
אכן נסיונם של אנשי הרוח להשתלט על הארגון שכשל מנע יצירת מפנה הארגוני העובדים בארץ.
ציבור המורים השכיל להבין זאת, וכל מי שחשב אחרת כשל.
לדעתי, שושי, את שוגה בהצעותיך שיגרמו לאנדרלמוסיה . צריך לחזק את הארגון ולא לתת לאינטרסנטים שונים בעלי ממון להציג מועמדי קש כדי להעביר "רפורמות מטעם".
השיטה שהייתה טובה 52 שנים טובה גם היום!
אין צורך בשינוי אלה שימור וחיזוק הקיים
2 במרץ, 2010 בשעה 17:36
לחן ולרמי.
את השינויים יכולים להציע רק הצירים לועידה, אני אמנם חברת ארגון אבל לא ציר.
זה לא מונע מלהעלות את הנושא לדיון, במיוחד לאור ההצהרות של הרוח החדשה כי השיטה לא טובה.
אפשר להגיע בדיון כזה למסקנה שצריך להשאיר את השיטה כפי שהיא. בזה שדנים עדיין לא משנים. לא אנחנו.
2 במרץ, 2010 בשעה 17:46
שושי,
אין לי ספק שצריכים להיות מספר שינויים בהליך הבחירות, אבל לדרוש תקופת צינון ממרכזי סניפים זה כמו לדרוש צינון משרים לפני שהם מציגים מועמדות לראשות ממשלה. זה בעצם מוציא מהמשחק את רוב המועמדים הטבעיים לתפקיד היו"ר ומשאיר אותנו עם שתי אפשרויות: או יו"ר נצחי, או מישהו חיצוני לגמרי.
דודי פרידמן טועה (ומטעה) כשהוא טוען שבבחירות "הוגנות ובשיטה נורמלית" הוא היה נבחר. התנהלות הנוכחית, כמו בכל מערכת הבחירות מלמדת שיש לו יותר סיכוי להיבחר לראשות עיריית כפר-סבא מאשר להיות אי-פעם יו"ר ארגון המורים.
השיטה הקיימת מתאימה לארגוני עובדים הרבה יותר מהשיטה המפלגתית הישירה שפרידמן מייחל לה אבל יש מקום לשינויים מסוימים. למשל: הגבלת כהונת היו"ר (ל-2 קדנציות. אח"כ הוא יכול להמשיך להיות חבר הנהלה), הצבעה בפועל בביה"ס, גם כשהוא מאוחד עם בי"ס אחר ולבחון מחדש את המודד – כפי שהצעת.
2 במרץ, 2010 בשעה 17:55
לרביב,
אני מבינה שטעיתי בהסברת העניין. מצטערת. אין כוונתי למנוע ממזכירי הסניף את עבודתם השוטפת, הם צריכים ויכולים להמשיך בעבודתם,כמובן שאין בכוונתי למנוע מהם להיות מועמדים. זה בהחלט טבעי ורצוי שהם יהיו מועמדים. אני רק חושבת שאסור להם להיות מעורבים בהליך הבחירות – לדוגמא: לא ייתכן שהם מועמדים מצד אחד ומנגד הם מעורבים באיזו שהיא צורה בפסילת מועמד זה או אחר, בוודאי שיחשדו בהם בחוסר תום לב. כנ"ל לגבי קליטת הטפסים בתום הבחירות ואפשרות להציגם לפסילה. וכו' וכו'.
2 במרץ, 2010 בשעה 18:25
"ננסה להשפיע על הכנסת כדי לחוקק חוק שיסדיר בחירות בארגון כמו שלנו.".
פרידמן עדיין מתקשה להחליט אם הוא בפנים או בחוץ?
אם הוא מנסה להפקיע כמעט בכוח את הדיון מתחום החברים, לידי גורמים חיצוניים, אז על כך יכולים להגיב אנשים מבחוץ, כמוני, ולאמר לו – הרף.
מה הוא רוצה עכשיו, שהכנסת תקבע לארגוני עובדים את שיטת הבחירות שלהם? עוד פעם יאיר לפיד (שמתכנן אולי להיות חבר כנסת)?
לא ברור לי למה האיש מתעקש להסתובב כל הזמן באיזורי התקדימים המסוכנים.
כל מי שדואג באמת ל עצמאות העובדים, צריך לחשוש פה.
אני לא חושבת שבנוגע לדיון בשיטה עצמה, יש לאנשים מחוץ לארגון עסק להתערב.
2 במרץ, 2010 בשעה 20:02
שושי
בראשית דברייך את מצטטת את דודי פרידמן המודיע:
"ננסה להשפיע על הכנסת כדי לחוקק חוק שיסדיר בחירות בארגון כמו שלנו".
האם מקובל עלייך העניין?
האם זו נראית לך התנהלות ראויה שמועמד שהפסיד בבחירות יפעל לשינוי שיטת בחירות של איגוד מקצועי בעזרת הכנסת?
והוא מדבר בלשון רבים: "ננסה". את מי בדיוק הוא מייצג במשפט זה?
דודי פרידמן ממשיך להצהיר שיערב גורמים חיצוניים בארגון המורים, ואת מצטטת אותו. האם התנהלות זאת שלו מקובלת עלייך?
2 במרץ, 2010 בשעה 20:45
דליה,
ציטוט אינו מהווה הסכמה, כך שאני ממש לא מבינה את הפניה הזו אלי. למה אני זו שצריכה לתת דין וחשבון על הדברים שנאמרו על ידי דודי פרידמן?!
2 במרץ, 2010 בשעה 21:03
המתחיל במצווה אומרים לו גמור, ושכר מצווה – מצווה.
1. כמורה לאזרחות לשעבר, נראה לי שעל הציטוט שהובא כאן בשם פרידמן, מגיע לו ציון נכשל.
– אין גוזרים שיטת בחירות לפי הצורך של מתמודד X .
– לא מאיימים על וועידה "ננסה להשפיע על הכנסת.. וכו'". מדברי פרידמן עולה בבירור שאם לא יצליח בוועידה הוא מתכוון ללכת הלאה, עד שישיג את מטרתו.
– הכנסת אינה הפורום לקבוע שיטות בחירה בארגונים וולונטאריים בכלל ובארגוני עובדים בפרט.
2. כס"ד אני המומה. כך מדבר האיש שעדיין (!) טוען לכתר יו"ר ארגון עובדים מן הגדולים במדינה?
ואיך הוא ינסה להשפיע על הכנסת? אולי בעזרת אלה שאינם חברים בארגון ומצאו אותו מתאים להנהיג, כפי שהעיד בעבר?
האם לא מפני זה בדיוק ניסינו להזהיר כאן וחטפנו קיתונות שופכין?
3. עמדתו של פרידמן בעניין שיטת הבחירות ידועה. בציטוט שאת מביאה כאן שושי הוא מודיע מהן דרכי הפעולה שבהן הוא מתכוון לנקוט.
לכן אין כאן באמת הצגת עמדות מנוגדות כבסיס לדיון.
(מול דברי פרידמן שהבאת כאן צריך לשאול את המצוטטת מהמייל שקיבלת – עד היכן היא מצידה מוכנה ללכת כדי לא לשנות את השיטה. תשובתה בעניין זה היתה יוצרת אולי משוואה לדיון).
חיצין נעמי
3 במרץ, 2010 בשעה 8:31
כל המגיבים כאן (חוץ משושי) התעלמו מהבעיה הגדולה של שיטת הבחירות – רק המערכת יכולה לנצח!
את הדבר הזה חייבים לפתור, לא יכול להיות שבאופן מובנה רק אלה ששולטים בארגון (ולא חשוב איזה) יכולים להיבחר.
כל שיטה (אם היא רוצה להיות דמוקרטית – אפשר שהיא לא תהיה) חייבת לאפשר לכמה מועמדים להיבחר!
סליחה אם אני לא רוצה להפקיר את גורל ילדינו בידי דיקטטורה של המערכת. יש מורים מדהימים במערכת החינוך והארגון ושיטת הבחירות מבטיחים שלא יהיה להם מקום להתבטא לגבי ייצוגם (אלה אם כן הם הופכים לבובות של המערכת).
אני לא יודע מה השיטה הנכונה, אני מסכים שאי אפשר לגזור מכל מערכת אחרת אבל בטח אפשר לבחון איך זה קורה במקומות אחרים בעולם. כמו כן חשוב לזכור בענין ההתערבות החיצונית שזו לא מערכת שכל אחד יכול להצטרף, לכן החשש ממפקד דמה כמו במפלגות לא רלוונטי.
3 במרץ, 2010 בשעה 9:42
החשש אינו ממפקד דמה אלא מכספים שישמנו סוס טרויאני.
אני חושב שיוכל לקדם את הדיון אם תחקור ותכתוב איך נראות בחירות בארגוני עובדים בסקנדינביה.
נקודת התחלה טובה כאן:
http://www.blacklabor.org/?p=1999
12 במרץ, 2010 בשעה 14:50
שמי תומר, אני ציר בוועידה וחבר מועצה טרי בארגון.
שלחתי הצעות על מנת לערוך שינויים בתקנון הארגון, ובפרט כאלה הקשורות להליך הבחירות.
גם אני, כמו חן (למעלה), מורה לאזרחות, ואני מתפלא מאד על הדיון המלומד פה, כשבעיני ברור שההליך הנוכחי הוא לחלוטין לא דמוקרטי, באופן מהותי וגם פורמלי.
באיזו דמוקרטיה נשמע שאדם יכול להיבחר לקדנציה חמישית??
באיזו דמוקרטיה יש שיעורי הצבעה אפסיים (כן, אפסיים), כפי שהיו במשך שנים בארגון, עד לכניסת רוח חדשה לתמונה??
המוסד המכונן של הארגון (הוועידה, כלומר), מתכנס רק פעם אחת במהלך תקופת-חיים שלו! איזה כוח יש למוסד הזה ואיזו השפעה?? זו ועידת בובות! מקדישים שעות ספורות, במליאה של למעלה מ-600 איש כדי "לדון בהצעות" – זה רציני??
מדוע הוועידה אינה יכולה להכריז על כינוסה? למשל, עם 25% חתימות של חבריה?
הליך הבחירות בארגון הוא חשאי ומוסתר מהציבור. מדוע נערכו הבחירות דווקא בשבועות של ישיבות פדגוגיות וכתיבת תעודות, שהם מהעמוסים ביותר בשנה??
מדוע ההודעה הראשונה על הבחירות התפרסמה באתר רק לאחר שכבר נסגרו פנקסי הבוחרים?? כפי שגם המכתב המודיע על התאריך האחרון לשליחת הצעות לועידה – הגיע כבר אחרי מועד השליחה!
איך יתכן שלמעלה מ-50% מחברי מועצת ארגון המורים הם מקבלי שכר??
איך יתכן שמזכירי סניפים רוצים להיבחר, ואף מנהלים בעצמם את הליך הבחירות??
מנין יבוא הכסף לקיום הליך מתוקן יותר?? אולי מתקציב הפרסום של הארגון. וגם אין צורך בהרבה מאד כסף: כשרוצים באמת ליידע מורים על קיום הבחירות – ניתן לשלוח הודעות דוא"ל. כשרוצים להתריע על רישום בפנקסי בוחרים – ניתן לשלוח הודעות דוא"ל. וכו'…
ניפגש בוועידה.
תומר
12 במרץ, 2010 בשעה 16:30
1. אין ספק, מה שראוי לתיקון, ראוי שיתוקן. כל ארגון חי נדרש תמיד להליכים של תיקון והתאמה.
2. כמי שאיננה חברה בארגון, זווית הראיה שלי מכוונת לתהליך ההתרסקות של ארגוני עובדים בכלל. למרות כל הפגמים שאתה מתאר ארגון העובדים הוא חוליה חזקה יחסית בשרשרת של ארגוני עובדים שהולכת ומאבדת כוחה. השאלה היא איך יתוקן מה שראוי שיתוקן, בלי להחליש את הארגון כולו. או במילים אחרות, איך לשפוך את המים בלי התינוק.
איכשהו הטלת כל האחריות על "המנגנון המפחיד" לא נראית לי תשובה לשאלה.
חן
16 במרץ, 2010 בשעה 12:23
שיטת הבחירות של ארגון המורים היייתה יכולה להיות טובה, וכך היא הייתה עד שנת 2000. בשנה זו הופר הבסיס הדמוקרטי העיקרי של המהגה כלשהי:ביטול עקרון הרוטציה. עקרון הרוטציה כולל בתוכו מרכיבים רבים: מניעת שחיתות של שוחד בבחינת 'יד רוחצת יד', 'שמור לי ואשמור לך'. מונעת מהיו"ר ובעלי תפקידים בכירים לנצל את מעמדם ע"י חלוקת טובות הדדית בעיקר מאפשרת החלפה ע"י בחירות פתוחות.
כל ההלו הופרו במחי יד בשנת 2000 (ראו את התוספת לתקנון ארגון המורים סעיף 40). גם בבחירות הבאות וכן אלה שאחריהןנשאר אותו היו"ר ואותה ההנהלה.
מישהו מעלה בדעתו מה היה קורה למשרד ממשלתי אם השר היה נשאר בו 13 שנים…
לכן, על מנת שלא למשיך ב'חגיגות הדמוקרטיה (ראו קשר עין) בנוסח הדמוקרטיות העממיות בגוש המזרחי לשעבר, יש צורך דחוף להחליף את כל המועלים בדמוקרטיה.
איך עושים זאת במסגרת ועידת המורים הקורובה דומה לשאלה מדוע במדינה אחרת שישראל עסוקה בה מאד – שגם שם למתנגדי השלטון יש אפשרות להצביע בבחירות ולהביא לידי שינוי ההנהגה הם מפסידים בבחירות הדמוקרטיות??
כאמור – לא בטוח שהשיטה היא הבעייה כמו שבטוח שהאנשים שביטלו את היסוד הדמוקרטי בארון המורים – הם הבעייה.