חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ככה לא בונים השכלה גבוהה

נושאים חינוך ותרבות, תא אופק ב 2.03.10 6:02

החוקרים באוניברסיטה העברית, חברי ארגון מו"ח,שבתו במחאה על קיצוץ בתקנים, האוניברסיטאות גוועות, הפקולטות מצטמצמות, מעבדות ומכוני מחקר מתפוררים ושרי ממשלתנו מעבירים תקציבים לשיעורי מורשת העם והמפעל הציוני

מאת: יעל גידניאן

השבוע התבשרנו כי ממשלת ישראל דואגת להשכלה הגבוהה, ורוצה בקידומה ובטיפוחה: לכן בחרו חברי הממשלה להצביע בעד שיעורי "מורשת העם והמפעל הציוני" לכל סטודנטית וסטודנט. טוב יעשו שרינו הרבים מאוד, אם יקדישו את זמנם לשיקום האוניברסיטאות ההולכות וגוועות, לחיזוק הפקולטות המצטמצמות ולטיפול במעבדות מטות לנפול או במכוני מחקר מתפוררים.

כבר שבוע שובתים המורים והחוקרים באוניברסיטה העברית, חברי ארגון מו"ח, במחאה על הקיצוץ האימתני בתקניהם. מדובר במספר רב של מתרגלים, של עוזרי הוראה ושל חוקרים, שמועסקים על ידי האוניברסיטה באמצעות חוזים והסכמים שונים ומשונים, שלא מאפשרים קיום מכובד וגם לא מספקים יציבות. השביתה שהחלה בשבוע שעבר לא נוגעת לגובה השכר או לתנאי העסקתם, כי אם למספר התקנים של המורים והחוקרים. עוד בתחילת השנה התבשרו המורים על קיצוץ מסוים בתקניהם, אך מדובר היה בקיצוץ קטן יחסית, של כשני אחוזים מאנשי הסגל. עם תום הסמסטר הראשון נחשפה התמונה המלאה: קיצוץ של עשרה אחוזים!

אל תטעו לחשוב כי מדובר במאבק עובדים רגיל, שמטרתו להגן על העובדים מפני פיטורין. המאבק הזה הוא חלק ממאבק ארוך ורחב יותר, למען ההשכלה הגבוהה בישראל. ההחלטה לצמצם דווקא את דור העתיד של המחקר, את החוקרים הצעירים יותר, פוגעת באוניברסיטאות עצמן פגיעה אנושה, שלא קשה לצפות את תוצאותיה: אוניברסיטה ללא עתודות חוקרים לא תוכל להמשיך ולקיים את עצמה. הקיצוץ במורים ובחוקרים, שאינם עדיין אנשי סגל קבוע באוניברסיטה העברית, עלול לגרום, בעתיד, לחיסולה של האוניברסיטה הראשונה בציון.

לא רק במחקר פוגע הקיצוץ המדובר: ללא מתרגלות ומתרגלים גם איכות ההוראה יורדת פלאים. רק בשנה שעברה קיצצו במספר המתרגלים בקורס המאיים ביותר של תלמידי הפקולטה למדעי הטבע: קורס "אינפי". וראו זה פלא: כמות הנכשלים בקורס גדלה פי שלושה. בקורס היסוד הנפלא לתלמידי בית הספר להיסטוריה "מבוא להיסטוריה עולמית", חברו להן יחדיו שש קבוצות לימוד קטנות ונעימות, להרצאה אחת, צפופת תלמידים.

באוניברסיטה העברית, מודל התש"ע, יותר תלמידים נכשלים, יותר תלמידים מאבדים עניין ומחפשים את דרכם בעולם שמחוץ לאקדמיה. חוקרים צעירים ותלמידים שרוצים להמשיך ולעסוק במחקר, לא מתעניינים בשביתה. הם ויתרו מזמן על האוניברסיטה העברית, וסוללים את דרכם לאוניברסיטאות בחו"ל, שם יוכלו לקבל משרה וללמוד, לקדם את המחקר ולתרום את תרומתם למדע.

עוד לפני שהחלה השביתה, ראשי ארגון מו"ח פנו להנהגת האוניברסיטה העברית וביקשו להיפגש. הם רצו לשמוע על מצב האוניברסיטה, ולהבין כיצד יוכלו לפתור יחד את המשבר החמור הזה. אבל כמו תמיד, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. אנשי הסגל החליטו לשבות בניסיון לקדם את העניין, ורק אז זכו למענה בלשכת נשיא האוניברסיטה. מתחילת השבוע שחלף נעשו ניסיונות להגיע להסדר, ופתרונות אין. למרבה ההקלה, היום ארגון מו"ח והנהלת האוניברסיטה הסכימו על הפסקה זמנית של השביתה ועל פתיחה של משא ומתן. אנו הסטודנטים נוסיף לתמוך באנשי הסגל, ולעודד את מאבקם למען ההשכלה הגבוהה בישראל, ככל שיידרש.

יעל גידניאן / סטודנטית, שנה ג', ללימודי האסלאם, המזרח התיכון ויחסים בינלאומיים, חברת תא אופק ונציגה באגודת הסטודנטים.

הערת המערכת: על אף שהסתיימה השביתה מצאנו לנכון לפרסם את הדברים.

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , , , , ,

6 תגובות

  1. איתי :

    בתור חבר מו"ח אני רוצה להגיד תודה ליעל.

    את הדוגמה של אתרי המורשת, שעשויה להישמע כאנטי לגישת הימין, הייתי מחליף דווקא בדוגמה של התוכנית הרב שנתית לתחבורה, נתיבי ישראל (כץ).

    זאת, משום שהמאפיין הבולט ביותר של התנהלות ממשלות ישראל בשנים האחרונות הוא שפיכת כספים אדירים על פרוייקטים המבוצעים ע"י קבלנים וחברות מיקור חוץ, במקביל לקיצוץ מתמשך בתקנים במגזר הציבור. לממשלה (לא רק של ביבי) ישנו עיקרון בסיסי של יעד שנתי קיצוץ בגודל המגזר הציבורי. התקציב וחוק ההסדרים נבחנים לפי עמידה ביעד זה, בדיוק כמו שיש יעד גירעון, אבל על זה לא מדברים, כדי לא ליצור התמרמרות רבתי בקרב עובדי המגזר הציבורי ומשפחותיהם. הכרסום הוא זוחל ולא במכה. למשל, אדם יוצא לפנסיה (פרופ' באוניברסיטה או עו"סית במחלקת רווחה) והתקן שלו נסגר.

    וכך בעוד השרים ** מכל המפלגות ** מכריזים ברוב חגיגיות על פרויקטים גרנדיוזיים שקל לשכנע את הציבור בנחיצותם (גדר ההפרדה, מסילות רכבת, מחשב לכל ילד, בי"ח באשדוד בסיוע המדינה, ובלבד שיהיה פרטי…) איש מהם אינו עוסק במחסור הכרוני בתקנים. חסרים תקנים באוניברסיטה, חסרים תקנים לפקחי זכויות עובדים ובטיחות בתמת, חסרים תקני עוסים ופסיכולוגים שימנעו אלימות נוער ואלימות נגד קשישים, חסרים תקני כבאים, חסרים תקני שוטרים, תקני עורכי דין בפרקליטות, פקחי איכות סביבה, רופאים ומהנדסים במשרד הבריאות וכו' וכו'. על רשימת התקנים הזו אף פוליטיקאי אינו יכול לגזור סרט, גם אם אינו מאמין עיוור של גישת ביבי ("המגזר הפרטי הרזה נושא על גבו את המגזר הציבורי השמן"). ועוד לא דיברנו על השכר המבזה של רוב עובדי המגזר הציבורי, ועל הלנות השכר הכרוניות ברשויות המקומיות. במצב הקיים כמעט אי אפשר להיאבק על כך, בשל חרב הקיצוצים והפיטורים.

    השימוש ב"פרוייקטים" שמוצאים למיקור חוץ נפוץ לא רק בתחומים כמו בניית מחלפים, שבהם ברור שקבלנים פרטיים יעשו את העבודה ולא עובדי מדינה/רשות מקומית. "פרוייקטים" כאלה הולכים ונהיים נפוצים גם במשרדים שנותנים שירותים חברתיים. "פרוייקט למניעת אלימות נגד נשים/ילדים/קשישים" בעלות מרשימה שמביאים לממשלה ולתקשורת יכול להיות שם קוד להוצאת פעילות מן המשרד הממשלתי למיקור חוץ. דוגמאות מצוינות לכך הן תוכנית קרב שנדונה כאן היום, ומרכז המידע של משרד הגמלאים, שהעובדים בו הם עובדי חברת כוח אדם.

    בעבר נהג השמאל לצעוק "כסף לשכונות לא להתנחלויות". היום צריך להחליף את הסיסמה ל"כסף לתקנים, לא לפרוייקטים".

  2. אייל אוסטרינסקי :

    דרשת יפה. מחזק כל מילה.

  3. ממשלה שמנה :

    על גבה של כנסת רזה = צחוק מהעבודה.

  4. אבי :

    יעל-

    * יפה שבאגודה החלטתם לתמוך במאבק החשוב הזה. ובמיוחד שלא מובנת מאליה אצל סטודנטים (לצערי אני חושב שאת יחסית במיעוט) ההבנה שגם בלי פגיעה בשכר ובתעסוקה באופן ישיר, מדובר בפגיעה בסטודנטים. אני לתומי חושב גם שבמקום כל פעם להגיב על שביתה של גורם אחר (לפני שנים בודדות הייתה שביתה של המרצים הבכירים) ובמקום לצאת לשביתות על איומים בהעלאת שכר הלימוד של הסטודנטים (ע"ע דוח שוחט), הרי שצריך כבר עכשיו לשתף פעולה עם גורמים רבים ככל האפשר באקדמיה ומחוץ לה, כדי לשבש את ההתנהלות היומיומית באקדמיה. לעורר את מודעות האנשים באקדמיה (סטודנטים, מרצים ועוד), ולעורר מודעות ותמיכה מבחוץ. זאת לאור ההתנוונות האיטית של ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל. בציבור לא כל כך מודעים לזה ומדגישים בעיקר את הבעיות בחינוך בבתי הספר.

    * לגבי לימודי ציונות ומורשת לדעתי כל מערכת החינוך הממלכתית, מגן עד אוניברסיטה לוקה בחסר בידע בתחומים הללו.

    איתי-

    * העלית השקפה מאוד מעניינת על הפרויקטים.

    * אם זכור לי נכון מלפני כמה שנים לא נותנים לדוקטורנטים בעברית להעביר קורסים. ומצד שני אני משער שאין עוזרי הוראה שהם דוקטורנטים כמעט, אלא בעיקר מאסטרנטים או בוגרי מ.א.

    * מניסיוני וזכרוני הדל במערכת, הבנתי שהמערכת מתייבשת מתשלומים, כי האוצר מקצץ, וטוען שהמערכת איננה מתנהלת בשקיפות. וברגע שתאמץ סטנדרטים מסוימים, ביניהם השקיפות, יזרמו התקציבים. לכאורה זה מה שדוח שוחט היה אמור להתוות.

    לטעמי השקיפות נועדה לחשוף את כל הבזבוזים שבמערכת. כך אפשר יהיה לנפנף איתם לפני כל מיני שטרסלרים, ולהציג את הנתונים באופן חד צדדי.

    אני סבור שכל מוסד ציבורי תקין חייב להתנהל בשקיפות, בלי קשר למטרות כאלו ואחרות של האוצר וחבריו. התנהלות שקופה גם לא תאפשר לאוצר לטעון שיש לאקדמיה משהו להסתיר.

  5. דקל עוזר :

    לא נכון לחבר בין הנושא לבין חיוב לימודי מוסר בשנה הראשונה לאוניברסיטה שהיא מאוד משמעותית בחיי בן-אדם (במקרה הזה מורשת ישראל) שזה מבורך וזה צעד בכיוון הנכון.
    לגבי הנושא עצמו אני חייב להודות שאין לי ידע סטטיסטי בנושא או הבנה ויכולת הסתכלות רחבה על מערכת ההשכלה הגבוהה.

  6. לאיתי :

    הבאתי תגובתך בפוסט:
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1488704

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.