הבחירה במונחים שאנו משתמשים בהן בדיון הציבורי היא רבת משמעות. אימוץ המונחים של היריב משמעו קבלת כללי המשחק שלו
מאת: יעקב לקס
פילוסוף סיני אחד, שאת שמו איני יכול לשכוח (מכיון שאף פעם לא ידעתי אותו), נשאל פעם:
– "מה היית עושה לו היית מלך ליום אחד?" (כלומר לו היה בידך כוח מוחלט)
– "הייתי משיב למילים את משמעותן" (יש ענף בפילוסופיה הסינית העוסק בכך, לא רק פרויד).
במסגרת אחרת שלנו כאן התחולל מיני ויכוח בין מונחים שנגעו לתקציב. נשמעה גם טענה שאחד המונחים (תקצוב דיפרנציאלי) הוא מונח מהמילון הניאו-ליברלי ושהאחר (תקצוב פרוגרסיבי) בא מהמילון הסוציאל-דמוקרטי. מול המיני-דיון הזה הושמעה – או נרמזה – דעה שהדיון הסמנטי-דקדקני אינו חשוב ושמה שחשוב הוא הכוונה שמאחורי המילים. דעתי בעניין היא שכולם כאן צודקים ובכל זאת יש מקום לראייה קצת יותר מעמיקה.
הדעה ש"זה-לא-חשוב,-העיקר-הכוונה" היא תוצאת השיח המודרני המטשטש, האחדת החשיבה אל מכנים משותפים רחבים של "כולם-יודעים-מה-הכוונה,-אז-מה-זה-חשוב-איך-בדיוק-אמרתי".
מכנים משותפים רחבים, הם מה שאנחנו מכנים "נמוכים" ומבטאים בכך מידת מה של אי-נחת (שלא לומר זלזול, התנשאות). והנמכת המכנה המשותף היא בפירוש – לדעתי – תוצאה של מהלכים פוליטיים. כלי העבודה של הנמכה זו הם תקשורת ההמונים המטפישה והפגיעה המתמדת בחינוך לשכבות האוכלוסייה הלא עשירה.
אני טוען כאן שבחירת המילים היא בחירת המגרש ושהיא אינה מקרית.
כמה דוגמאות:
- הראשונה מהעיתון: "ראש ממשלת הולנד, יאן פטר בלקננדה, הודיע הבוקר (שבת) כי השותפה הגדולה בקואליציה, מפלגת הלייבור, פרשה מהממשלה"…. …. "שרי הלייבור, בראש שר האוצר, ואוטר בוס, דרשו…" המונח לייבור איננו הולנדי, שם זו פשוט "מפלגת העבודה", אבל אצלנו זה לא תקין פוליטית, חלילה ייטען נגד העיתון שהוא נגוע פוליטית.
- הדוגמה השנייה מהממסד: מובטלים "הולכים לחתום" ב"לשכת התעסוקה", הכלכלונים כותבים על "מקומות תעסוקה" ולאחרונה על "משרות" ("משרתי היא שטיפת הרצפות בלשכת התעסוקה", new speak במירעו). המוסד "לשכת העבודה" נמחק בהוראת השלטון. המונח "מקומות תעסוקה" הושגר בברכת השלטון ובחדוות התקשורת. כיוצא באלה "משרד העבודה" ועוד.
והרי "תעסוקה" ו"מועסקים" הם מושגים מתחום הסטטיסטיקה הם נוסדו בכדי לספור את מספר העובדים ולנתח מגמות במשק. - הדוגמה השלישית מויכוח שהיה ביני לבין אחד ממנהיגי החרדים בעירי.
"אתם החילונים…", החל לטעון. קטעתי אותו ואמרתי: "אני איני חול, כשם שאתה אינך קודש, אני חפשי". "אל תאמר "חפשי", אצלנו יש לזה מובן רע מאוד…", השיב.
זו היא בדיוק העברת הדיון אל המגרש המועדף על המעביר, אל כללי המשחק המועדפים עליו ואל בחירת המילים המועדפות עליו.
אז חכמים, הזהרו בדבריכם (וכולנו חכמים כאן, לא?)
הערת העורך: עוד משהו חזק על מילים כאן וגם- דבריו של דוד אבידן כאן
Tags: דיון ציבורי, יעקב-לקס, ניאו ליברליזם, סוציאל-דמוקרטיה
תוסיף לאוסף –
אורי זכי מסביר (במסגרת חזונו למפלגה דמוקרטית מקדימה ועד מרצ, ובתוכה נ"ל וס"ד גרים ביחד)
שביילין הוא בעד מדינת רווחה – אתם מוזמנים להשתתף בדיון
http://www.blacklabor.org/?p=17013#comment-309930
לקסי
מדבריך משתמע שנחוץ מילון סוציאל דמוקרטי, שיהווה בסיס מובן לכול לשיח בין אנשים הטוענים שהם ס"ד.
מאת תמי מולד חיו בקישור הבא.
http://www.google.com/url?sa=t&source=web&ct=res&cd=3&ved=0CA4QFjAC&url=http%3A%2F%2Fsocialjustice.org.il%2Fget_file.php%3Fid%3D2615&rct=j&q=%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94+%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%93+%D7%97%D7%99%D7%95&ei=OC6GS6OkDpiK_Ab_5YjQDw&usg=AFQjCNEF6hS4cYN-kUB7zM_OA3J5a_lByg
כדי להיות אפקטיבי מקיף ואקטואלי, מילון כזה חייב להיות ברשת ובעריכה מתמדת של קבוצת אנשים המבקרים זה את זה, ומעדכנים כל הזמן ערכים קיימים.
כמו כן נדרש מנגנון מוסכם להכרעה במקרה של חילוקי דעות – עניין בלתי נמנע כשיש עבודה קבוצתית (וזאת בהנחה שאין אדם אחד שרוצה ויכול להוציא מתחת ידו מילון ס"ד טוב ומקיף).
לכאורה הבמה האידיאלית היא ויקיפדיה (מקסימום חשיפה דרך גוגל), אלא ששם תצטרך להתעמת יום ולילה עם עורכים שדעתם שונה מאוד מדעתך.
פתרונות חלופיים הם דפי מונח בעבודה שחורה או (מה שהרבה יותר טבעי) שימוש במערכת ויקי כגון אקו-ויקי שהקים דרור רשף.
האתגר האמיתי, בדיוק כמו באתר חדשות ודעות (או בבניית מפלגה, או בהקמת וועד עובדים), אינו העלאת ידע על הכתב, אלא ניהול מערכת אנושית לאורך זמן.
איתי
זה קישור שהוצג בפוסט. מוצג למתעצלים ללכת אל המקור:
הצעה: להוציא מחוץ לחוק את השימוש במונח "מעבידים"
הצעת החוק, שגיבשו איגוד לשכות המסחר והסתדרות העובדים הלאומית, תמנע מכל רשות ציבורית את השימוש במונח, לרבות בתימ"ש ובתי הדין לעבודה
שימוש שגוי במונחים עוד עשוי לתת תחושה שהמועסק מנוצל על ידי המעסיק
האם המונח "מעביד" ימחק בקרוב מהלקסיקון? איגוד לשכות המסחר, בראשות אוריאל לין, והסתדרות העובדים הלאומית, בראשות יואב שמחי, גיבשו הצעת חוק שמטרתה למחוק כליל את המילים "מעביד או "מעבידים" מספר החוקים בישראל. ההצעה תמנע מכל רשות ציבורית את השימוש במונח הזה, לרבות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה.
איך צריך לומר "יחסי עובד-מעביד"? למשל, יחסי מעסיק ומועסק. "מטרת ההצעה להעביר מסר נורמטיבי של מערכת יחסים אחרת בין המעסיק לבין המועסק, המושתתת על כבוד הדדי, שיתוף פעולה ואיזון אינטרסים", מבהירים היום בשני הארגונים. "השימוש במילים איננו סמנטי בלבד ויש לו השפעה תודעתית. ההצעה מבקשת למנוע שימוש במונח אנכרוניסטי, המטיל על המעסיקים צל כאילו היו ציבור של מנצלים", הם הוסיפו.
אוריאל לין יודע כי כשעובד מגיע לבית הדין לעבודה עם טענות כנגד מעסיקו, עצם השימוש במילה "מעביד" מציבה את המעסיק בעמדה של כוח רב, ועובדה זו עשויה להשפיע על השופטים לטובת העובד.
"אסור לזלזל בכוחן של מילים, במשמעותן ובהשפעתן על עיצוב המציאות", הסביר היום לין. "שימוש כושל או שגוי במונחים אף יוצר אסוציאציות שליליות ועלול להעכיר את מהות היחסים שלא לצורך. הצעת חוק זו בראש ובראשונה תטיב עם כבודם של ציבור העובדים בישראל, שהינם, כידוע, עתירי זכויות ובוודאי ובוודאי שאין לראותם ככפופים למעבידים", הוא הוסיף.
בקשר לדוגמה הראשונה, סביר להניח שהם בחרו להשתמש במלה "לייבור" בגלל שמקור הידיעה היה בשפה האנגלית.