מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הבחירות לארגון המורים – תמונת מצב
הבחירות לארגון המורים בעיצומן, אך דבר אחד ברור – "רוח חדשה" נחלה כישלון חרוץ. הכישלון הוא תוצאה של שרשרת טעויות של פרידמן וחבריו, ובהן כלים רבי עוצמה שהפכו לחרב פיפיות
מאת: שושי פולטין
בימים אלה נערכות הבחירות בסניפים השונים של ארגון המורים. בטרם הסתיימו הבחירות, ברור שהרוח החדשה התרסקה. דודי פרידמן וד"ר יעקב (ינקי) טפלר לא נבחרו בסניף השרון ושמולי בינג הושעה על ידי בית דין חברים בארגון וכך נותרה הרוח בלי שלושת מנהיגיה המרכזיים.
כבר עכשיו ניתן להצביע על טעויות בדרך לכישלון (מנקודת מבטי).
הצבת יעד יומרני. מועמדות לראשות הארגון, לבחור צעיר בן 32 חסר ניסיון וחסר תעודת הוראה , עוד בטרם היה מועמד בבית ספרו /בסניף שלו, זאת בתוך ציבור מורים וותיקים בהרבה .
מקורות המימון. על פניו נראה היה כי מקורות המימון של הרוח החדשה הם בלתי מוגבלים: פניה חוזרת ונשנית לבתי משפט, יחצן מהשורה הראשונה, כתבות תדמית בכל ערוץ תקשורת, אתר מושקע. המסתורין שאפף את מקורות המימון הגדיל את חוסר הוודאות סביב המועמדים ורן ארז המנוסה ידע לנצל זאת כהלכה. דבריו קיבלו חיזוק עם פרסום המידע אודות המממנים, על ידי אור קשתי .
תמיכת העיתונאים מהשורה הראשונה. יאיר לפיד, נחום ברנע ומרדכי גילת, אשר הטילו את מלוא כובד משקלם כנגד רן ארז, גרמה לאפקט של בומרנג. באורח פרדוקסאלי העיתונות הפכה ל'גוליית 'אשר מתקיף את 'דוד' , לא פרידמן אלא רן ארז. האחרון זכה פתאום ל אהדה – "מה הם רוצים ממנו הרי הוא בסך הכל נשכב על הגדר בשבילנו"
הפנייה החוזרת ונשנית לבתי המשפט. במבחן התוצאה אנשי הרוח החדשה לא הצליחו בבית המשפט וספגו שוב ושוב כישלונות. דווקא ענת שניידר ואני יכולות להעיד שאפשר היה להגיע לציבור המורים גם אחרת. ענת שניידר עשתה את צעדיה הראשונים באמצעות האינטרנט (אתר התעוררות) וכך גם אני. ענת עברה מהוירטואליות ל 'שטח' וזה מה שנתן לה את היתרון הגדול.
הדרך של ענת ושלי פחות מרוחקת מבחינת המורים – אתר הבית המושקע של הרוח החדשה היה חסר חיים ומרוחק מחד, אבל מנגד מי שהציץ לפורום ה 'דמוקרטי לכאורה' גילה ים של הכפשות הדדיות, אשר גרם לחוסר רצון לחזור אליו או להפנות אליו. יותר מזה, דודי פרידמן המועמד המרכזי ,כמעט ולא הגיב בו. לא אחת שאלתי את עצמי "האם אין לו מה לומר ? מדוע רק ינקי?" הפורום ירד לאחרונה. מאוחר מידי.
קו הפעולה המרכזי של הרוח החדשה היה התקפה נגד אישיותו של רן ארז – קו מנחה שלילי לאורך זמן, ללא גיוון – לא עובד! ברור היה שהם נגד רן ארז, אבל לא היה ברור מלכתחילה למה הם טובים למורים. רק לאחר תקופה ארוכה הביאו את תוכנית 100 הימים. רק לאחרונה הביעו דעתם המפורשת על אופק חדש, רק לאחרונה פרסם רוני פיזם , מורה מנוסה ומוערך, את ההשוואה שלו בין עוז לתמורה לבין אופק חדש. זה היה מאוחר מידי. בציבור המורים כבר פשטה הדעה ש"דודי פרידמן יביא עלינו את האופק החדש."
מתברר שהפחד מ'אופק חדש' , הפחד מהאוצר, הפחד מגורמים אינטרסנטיים העלולים להציב רגל בתוך הארגון, גדול יותר מה 'פחד' מרן ארז.
הטענה המרכזית של הרוח החדשה היא שהמנגנון ניצח אותם, שהמעורבות של מזכירי הסניפים בארגון הבחירות הייתה כל כך גדולה שהפסילה המאסיבית של המועמדים שלהם, הביאה לכישלונם, אלא שהטיעון הזה לא עמד להם בבית המשפט.
במכתב שפרסם דודי פרידמן עם הדחתו הוא כותב "האם המורים באמת בחרו את רן ארז? האם בבחירות הוגנות ובשיטה נורמאלית התוצאות היו זהות? ברור לי שהתשובה שלילית"
טענה כנגד יכולה להיות שדווקא הצעד של מינוי שופט מפקח , כדרישתה של ר"ח, גרם לכך שבדקו בציציותיו של כל מועמד והקפידו על קלה כחמורה. קל מאוד למצוא פגמים במערכת כל כך מורכבת.
מה שנותר לרוח חדשה, הוא לפעול לשינוי שיטת הבחירות בועידת הארגון הקרובה.
במכתב שפרסם כותב דודי פרידמן : "למרות ההפסד במועצה, יש בינינו צירים רבים שלא נפסלו. נשנה את שיטת הבחירות בוועידה הקרובה. ננסה להשפיע על הכנסת כדי לחוקק חוק שיסדיר בחירות בארגון כמו שלנו. נפנה למבקר המדינה כדי שיבדוק את הליך הבחירות בארגון ובעיקר נתכונן לבחירות הבאות".אם נשארו לנציגי הרוח החדשה אנרגיות – על כך הם צריכים להטיל כרגע את מלוא כובד משקלם.
ומה לגבי המשך הבחירות?
התקשורת הכתירה כבר את רן ארז כיו"ר, אולם הבחירות עדיין לא תמו, אפילו לא הסתיימו הבחירות בכל הסניפים. בפוסט קודם העלתי את האפשרות שביריבות בין השניים , רן ארז ודוד פרידמן, יצליח בסופו של דבר מועמד שלישי.
תמונת המצב כפי שאני רואה אותה כיום, היא שונה – ענת שניידר, אשר הוזכרה כאן לא אחת כמועמדת ראויה, ניצחה ניצחון סוחף בסניף השרון בו נכשלו דודי פרידמן וינקי טפלר.
לדעתי, דווקא הניצחון הסוחף של ענת עומד לה ולאחרים כמותה (אשר הציגו את מועמדותם לפני השופט בדימוס דן ארבל) למכשול כמועמדים לראשות הארגון .
אילו נבחרו ינקי ודודי למועצת הארגון, היה סיכוי גדול יותר שרן ארז לא יזכה ב 66% מהקולות להם הוא זקוק על מנת להיבחר ליו"ר. במקרה כזה הייתה הדרך פתוחה לאחרים להציג את מועמדותם. במצב הנוכחי גדלו סיכוייו של רן ארז לזכות ברוב הנדרש.
נשאלת השאלה האם הנבחרים למועצה, אשר הביעו את תמיכתם ברן ארז ערב הבחירות, יממשו את מועמדותם מולו או שמועמדותו של רן ארז תישאר על כנה ואחרים ימשיכו לתמוך בו – השאלה אם כך היא, מה מידת המחויבות של המועמדים לרן ארז?
אשמח להארות/הערות.
תגיות: אופק-חדש, ארגון-המורים-העל-יסודיים, דודי פרידמן, יאיר-לפיד, ינקי-טפלר, נחום ברנע, ענת שניידר, רוח-חדשה, רן-ארז, שושי פולטין, שמולי-בינג
קישור קבוע
27 תגובות
Email This Post
24 בפברואר, 2010 בשעה 8:21
כרגיל, ניתוח מאיר עיניים. האם את מוכנה להסתכן ולדבר על "מה יקרה אם". כלומר – במקרה של בחירה או אי בחירה של רן ארז, לגבי העמדה של הארגון במו"מ שיתחדש בכל זאת מתישהו?
24 בפברואר, 2010 בשעה 12:05
גם המורה המוערך רוני פיזם לא הצליח לשבור את תקרת הזכוכית של המנגנון ולהבחר למועצה (על אף ניסיון מוכח , קדנציה כמ"מ במועצה וכו') המנגנון והפחד מפני שינוי מנעו את בחירתי.קואליציות, הפחדות והבטחות הביאו לבחירת כל מזכירי הסניפים ,רכזי רווחה ומקבלי שכר אחרים. עצוב
24 בפברואר, 2010 בשעה 12:15
שושי (ואחרים)-
1. סעיפים 30 ו-31 בתקנון הארגון קובעים את סדרי בחירת ההנהלה והיו"ר:
http://www.irgun-hamorim.org.il/content/takanon-irgun11.6.08.pdf
סעיף 31.3.1 לתקנון הארגון קובע ש: "חברי המועצה יקיימו הצבעה חשאית לכל נושא אישי-פרופסיוסנאלי".
השאלה אם זה נכון גם לבחירת היו"ר? ואם כן, האם אפשרי שבשם החשאיות תהיינה "עסקאות" כלשהן, אפילו בעידוד ר"ח? (האם שמעת על כאלו?)
2. בשורה התחתונה- האם המורים הרוויחו או הפסידו מכישלונה של ר"ח?
24 בפברואר, 2010 בשעה 13:34
אני מורה בתיכון בצפון הארץ. את השם דודי פרידמן בקושי זכרתי עד לפני שבועיים. לא ראיתי אף פעם כיצד הוא נראה. איש לא הגיע אלינו לביה"ס, ואיש לא ביקש שנצביע עבור מישהו. וכך למעשה לא בדיוק הצבענו. לא היתה תעמולה ולא כל כך עקבנו אחר הנעשה.
אבל… שמות שהתקשרו אל דוח דברת הידוע לשמצה כן הגיעו לאזני בהקשר של דודי פרידמן וגרמו לי לחשוש שמא יש סיכוי שיבחר. הארת את עיני לגבי פעילויות רבות שנעשו וציבור המורים כלל לא שותף להם. אין ספק שזו מערכת הבחירות המוזרה ביותר אי פעם. מועמדים, ציבור שרובו כלל לא בוחר ואין לו מושג מה קורה ומה ההבדל בכלל בין המועמדים. העיקר שלא יחייבו אותנו באופק חדש – זה היה הדבר החשוב ביותר לכל המורים בסביבתי
24 בפברואר, 2010 בשעה 13:51
דינה . רן ארז בונה תעמולה שמבוססת על הפחדה ועל שכחה .
שתפחדי מאופק חדש אבל לא תדעי או תזכרי כי העקרונות של אופק חדש הועתקו מעז לתמורה. הראשון שהציע לעבור לשבוע עבודה של חמישה ימים שבכל יום תהיי בבית הספר 8 שעות, סהכ 40 שעות, היה רן ארז , בעז לתמורה. הוא גם היציע 24 שעות פרונטליות ,לכיתה מלאה, ועוד 6 שעות פרטניות.
מופתעת? על זה רן ארז בונה. על חוסר עינין, שכחה ופחד.
24 בפברואר, 2010 בשעה 14:30
התשובה בנויה בשאלתך, אלא מה חשבת?
אתה לא רואה שאין אפילו קצה קצה של התחת תהליך הפקת לקחים? הבחירות עדיין נמשכות.
האסטרטגיה של שבירת המנגנון ע"י מתקפה כוללת מבחוץ של כל "בנות הברית" היתה הימור יוהרני, יומרני ובו בזמן נאיבי, שהזיק לר"ח.
מה קרה לרוח הסיירות?
המהומה התקשורתית וההשתלחות הבלתי ביקורתית בארז ללא הבחנה וללא גבולות של טעם, אכן יצרו את האפקט ששושי מתארת ובגדול.
נסיונות. להציג לר"ח שאלות וביקורת עוד לפני הבחירות נענו באותה טכניקה, שיוך אוטמאטי של המהרהרים והמערערים בקול, למנגנון החושך.
לא נעשו נסיונות להקשיב לאזהרות (שונא מתנות יחיה, ואין אימוצים ללא תמורה, אזהרה שהושמעה לראשונה בחודש אוגוסט).
לא מאוחר מהשמעת הערה נוספת – זהירות רבה בשינוי המנגנון. רבה מאוד.
24 בפברואר, 2010 בשעה 14:33
סליחה – זהירות רבה בשינוי התקנון. בעניין הזה אני מאמינה לעמי וטורי בהערה עקרונית שהשמיע כאן.
24 בפברואר, 2010 בשעה 14:58
וענתה תשובות ענייניות, למשל על התנגדותם לאופק. אבל המורים לא שמעו את התשובות הללו או ששמעו ולא האמינו, בגלל כל אותם בעלי ברית. לכן נכונה מאוד טענת שושי לאפקט הבומרנג.
איתי
ינואר 2009 – לפני שנה –
http://www.blacklabor.org/?p=6150
שאלה: ההסתדרות חתמה על אופק חדש והארגון מתנגד לו, מהי עמדתכם בנדון ?
ינקי: : "אופק חדש" הוא בכייה לדורות. ווסרמן לא "הוציא את האוויר מהגלגלים", אלא "פרק והוריד את הגלגלים".
דודי: אני לא מכיר את אופק חדש ביסודי אבל לחטיבות הביניים זה הסכם גרוע מאד ובודאי שאין לו מקום בתיכון.
בבואי לבחון רפורמה, אני בודק שני פרמטרים חשובים: האם הרפורמה תביא מורים חדשים ואיכותיים למערכת ?
האם המורים הקיימים יוכלו לפרוח בה ? ( לחנך בה, להקדיש זמן לתלמיד, לעבוד ללא השלמת משרה) לפי מימדים אלו בחטיבות והתיכונים האופק חדש נכשל ולא יביא שום תועלת. מורה היום לא יכול להצליח בעבודה כי הוא עמוס מדי !
צריך להוריד שעות ולא להוסיף שעות (ע"ע מדינות אחרות). תלמיד בישראל לומד יותר מתלמיד בעולם, צריך שהשעות יהיו יעילות
ואם רוצים ביבי סיטר ( גם זה שיקול) צריך להכניס למערכת חינוך משלים,חוגים, מתנסים, תנועת נוער, זה לא קשור להוראה.
הרפורמה שאני ארצה להוביל היא – תוספת שכר תמורת התמקצעות
אפשר לקחת כסף , למשל, ממערך הבגרויות המפלצתי- במקום לחנך, מכינים לבגרויות ממש בסגנון מכללה.
…
שאלה: ישנה טענה שיולי תמיר מנצלת את מאבקכם כדי לשבור את ארגון המורים ולהכניס את אופק חדש לתיכונים ?
דודי מתחיל ינקי משלים: נתחיל בדרך פוזיטיבית מתוך ניסיון להגיע לבסיס של אמון (עם כל מי שיהיה שר חינוך) אך אם נגיע למסקנה שממשלת ישראל לא רצינית וחוזרים לאותו מצב, ניכנס למאבק כזה שעוד יתגעגעו לרן ארז. (ינקי: לחמתי במלחמות קשות מאלו, האוצר לא מפחיד אותי) . לאוצר ולמשרד החינוך נוח שרן ארז מייצג את המורים כי הוא לא מאיים עליהם. יש לי חשד שהם החליטו לוותר על החינוך העל יסודי. ינקי: מי ירוויח מבחירתו של רן ארז ? מי שרוצה לשמר ולהקפיא את המצב הקיים. הרי אין לו שום תוכנית אליה הוא רוצה להוביל.
שאלה : עלתה טענה שאתם דורשים שקיפות אך אינכם נוהגים בשקיפות לגבי אופן המימון שלכם.
דודי : עד כה קיבלנו תרומות (בסכומים קטנים) בסך 40 אלף ₪. אנחנו לא מחויבים לאף אחד . ולא מונעים על ידי איש.
אני לא יכול לפרסם את רשימת התורמים, בלי אישורם. לשם כך הקמתי עמותה, כדי שאוכל לעבוד באופן מסודר ותקין.
שאלה אחרונה לגבי השקפת עולמכם , חינוך ממלכתי ? חינוך פרטי ?
ינקי- אני סוציאל דמוקרט בנשמתי ומכאן מחייב חינוך ממלכתי, ומתנגד בתוקף לכל תופעת העסקת מורים כעובדי קבלן !
********************
לעומת זאת, הקמפיין הציבורי של רן ארז לא היה ענייני יותר מהקמפיין של ר"ח, להיפך. בישורת האחרונה לפני שלב א' פרסמו פרידמן וארז מאמרי דעה בווינט. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3839139,00.html
הנה כל מה שהיה לארז לומר:
מכתב פתוח לחברי ארגון המורים העל יסודיים / רן ארז
ארגון המורים העל יסודיים הוא ארגון העובדים החזק ביותר בישראל. לא היינו מגיעים לכך לולא קיבלתי מכם את הגיבוי לעמוד בנחישות ובעוצמה כדי למנע פגיעה בשכר או ניסיון נבזי לפטר מורים בסיטונות. עמידתנו יחד אל מול עוצמתם האדירה של שרות החינוך תמיר ולבנת, עיתונאים בכירים וטייקוני ממון מהארץ ומחו"ל, שניסו לכפות עלינו את "אופק חדש", הגיעה לשיאה בשבועות האחרונים.
לצורך השלמת המשימה גויסו סכומי כסף חסרי תקדים, גויסו עיתונאים בעלי שאיפות פוליטיות אישיות, גויסו יועצים במאות אלפי שקלים, גויסו פעילים בשכר, גויסו מערכות טלמרקטינג, גויסו יועצים משפטיים וגויס מועמד צעיר, יפה תואר ובעל לשון חלקלקה – לכל אלו מטרה אחת ויחידה: החלפתי בראשות הארגון וסלילת הדרך ל"אופק חדש".
שנים האחרונות הפכנו, אתם ואני, את זכויות המורים ושיפור תנאיהם לנושא הנמצא בסדר היום הלאומי מדי יום. יחד איתכם היה לי גיבוי כדי לעמוד על זכויותיו של כל מורה ולהגן על כל מורה שנזקק לעזרה.
המאמץ להרוס את ארגון המורים, כארגון העובדים החזק במדינה עומד כעת למבחן.
מורות ומורים יקרים. לא מיליונרים עומדים לצידי. לא עיתונאים ולא שרים. אתם עומדים לצידי ורק איתכם נעבור יחד גם את המבחן החשוב הזה. ניצחוננו יהיה סמל לניצחון הרוח והאמונה, על פני הניסיון לקנות שלטון בממון!
רן ארז, יו"ר ארגון המורים
24 בפברואר, 2010 בשעה 15:02
לולא האסטרטגיה של הקמת סיעת אופוזציה ומציאת חן בעיני התקשורת, יכול להיות שמועמדים טובים כמו רוני פיזם, ינקי טפלר, שמולי בינג ברכה מציאל ואחרים היו נכנסים, לפחות בחלקם, להנהלת הארגון.
זה גם היה טוב לארגון וגם יוצר אלטרנטיבה (אמיתית, לא רק בטורים של ברנע ולפיד) לרן ארז.
הניסיון להקים סיעה נפרדת בתוך ארגון המורים לא רק פגע בארגון (ולא רק ברן ארז אישית) בדעת-הקהל אלא גם הקטין את כוחה של האופוזיציה האפקטיבית בתוכו.
24 בפברואר, 2010 בשעה 16:15
לדודו – אני מניחה שהמשא יתחדש כאשר דווקא האוצר ספג מכה – הם קיוו שרן ארז יפסיד, בלא קשר לדודי פרידמן או מישהו אחר. דיברתי בזמנו עם רביב סובל , נער האוצר שהיה ממונה על נושא המשא ומתן עם ארגון המורים וברור היה שהוא מעדיף שרן ארז לא יהיה בסביבתו. הוא היה מאוד שקוף בנושא.
לרוני פיזם – לא בכדי כתבתי את מה שכתבתי – ראיתי מורים אצלנו בחדר המורים – הם בהחלט חשו שדודי פרידמן חסר ניסיון ולא יהיה עמיד בפני הלחצים של האוצר. כפי שכתבתי – הפחד מאופק חדש ומהאוצר גדול מהפחד מרן ארז. את הדברים שכתבת היית צריך להביא מזמן.
לגבי שיטת הבחירות – אני חוזרת ואומרת כבר הרבה זמן– יש לשנות את שיטת הבחירות כך שלא מזכירי הסניפים ינהלו אותה ולא רק 53 אנשים יבחרו את היו"ר .
לאבי – אני יכולה להפנות אותך לטוקבקים כאן –.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3853140,00.html , תבין.
אני אישית קיוויתי שיקום גורם שלישי והוא זה שיוביל את הבחירות. האם זה עדיין אפשרי? זו שאלת מיליון הדולר.
לאיתי – לתשובה של דודי פרידמן " אני לא מכיר את אופק חדש ביסודי…", אני מכוונת. דודי לא ידע באותה תקופה לענות על השאלות הבסיסיות! נפגשתי איתו לא היו לו תשובות. כשאמרתי לו זאת הוא אמר – "אני לא לבד יש אנשים שיודעים, אני איעזר בהם". אתה לא יכול להציג מועמדותך כאשר זו התשובה שלך, הרי אופק חדש נועד ליסודי. זה לא לדעת את היסודות. כאמור רק לפני כחודש פרסם רוני פיזם את מאמרו. בהחלט מאוחר.
לגבי המימון – חוסר השקיפות היה במשך תקופה ארוכה מידי – הראיון ההוא היה בינואר 2009 ! עמימות במשך שנה ?! ובסוף מופיעים לניר ופרומצ'נקו כמממנים ?! תסכים איתי שזה זמן רב מידי לחשדנות.
לגבי רן ארז הוא לא היה צריך קמפיין. כולם מכירים אותו. הטקטיקה של לגזור שתיקה לפעמים עוזרת, מה גם שאנשי השטח – מזכירי הסניפים – עשו לו את העבודה.
ל 9 (מי המגיב/ה?) – אני מסכימה . הרעש היה גדול מידי , כאמור חזר לר"ח כבומרנג.
בסופו של דבר אין אופוזיציה בארגון וחבל!
ההפסד הוא שלנו.
24 בפברואר, 2010 בשעה 16:21
1. האירוניה היא שהתנגדות ר"ח לגבי אופק חדש היתה הדבר הכי יציב, לטעמי, השאלה היתה על היחס בין הכוונות וההבטחות לבין מימושן האפשרי לאור ההתנהלות בדרך.
2 הבעיה היתה הגיוס של אדומים וכחולים וצהובים וכל העולם ואשתו למתקפה על ה"דיקטטורה האחרונה" במאה ה-21 .
כאן שולבי תומכי דברת עם מתנגדיה,
ושאר בעלי עניינים לא ברורים והחלה מערכת תרצנות כדי לישב את הסתירות, תרצנות שעוררה עוד ועוד שאלות, שלא נענו.!
3. המורים לא שוכנעו (ובצדק) שהיקף המערכה תואם את עוצמת ה"מבצר" שנועד להיכבש. להיפך, רבים הרגישו מאוימים בעצמם ע"י כל הגורמים המסתערים.
4. המורים מכירים את ארז כבר שנים, על מעלותיו (כן) ועל חסרונותיו (כן). מה היה לו לחדש? אבל בין לפיד לפרומצ'נקו, כבר החלו רבים לפקפק באמינות הצהרותיו של פרידמן, שהבטיח אלטרנטיבה.
5. משחק סכום אפס מלווה בסגנון שאיננו מכבד את בעליו, וחלוקה טוטאלית לבני אור ולבני חושך, מאיימת עד עכשיו על יציבות הארגון.
5. מסרים מראש שלפיהם כל הפסד של ר"ח יחשב אך ורק כנצחון החושך על האור, מסכנים עדיין את הארגון.
אולי מספיק?
24 בפברואר, 2010 בשעה 17:00
זה מלמד לחלוטין כי איגודי המורים צריכים ביסוס חוקי.
יש לקחת כבסיס את ארגון המורים ואת הסתדרות המורים ולהפוך אותם ל"לשכת העוסקים בהוראה" כמו לשכת עורכי הדין.
על בסיס זה יש לקבוע תנאי סף להוראה, תעודת מורה, בחינות הסמכה, ועדת העלאת מורל המקצוע על ידי תכניות מורה נולד, התמקצעות וכו'.
רק בדרך זו המורים יצליחו להביא כבוד למקצוע, להתאגד באופן משמעותי ולהוות כח בעל השפעה.
24 בפברואר, 2010 בשעה 17:28
6 ואחרונה. נראה שר"ח לא הכינה תכנית ב' למקרה שמשהו ישתבש בדרך.
בתור תנועה שהבטיחה אלטרנטיבה, חבל שלא היתה לר"ח אכן אלטרנטיבה.
אני לא אוהבת את המצב שנוצר. הוא היה צפוי ( נמאס לי לחזור על הביטוי "משחק סכום אפס") למרות שבשום אופן לא היה הכרחי. לא היה הכרחי. וזה מה שהרגיז לאורך כל הדרך.
זה מה שמצער.
25 בפברואר, 2010 בשעה 9:11
כתבת –
"לגבי רן ארז הוא לא היה צריך קמפיין. כולם מכירים אותו. הטקטיקה של לגזור שתיקה לפעמים עוזרת, מה גם שאנשי השטח – מזכירי הסניפים – עשו לו את העבודה."
כלומר – בפירוש היה קמפיין, הוא פשוט לא דיבר מגרונו של רן ארז. זאת, מתוך הבנה שהתקשורת בגדול נגד ארז (וזה נכון) וכן שלפעילי השטח יש יותר יכולת לומר דברים מלוכלכים בחדרי חדרים, כאלה שמנהיג לא יכול להרשות לעצמו. אחרי שרון בבחירות לכנסת וברק במפלגת העבודה, שוב ראינו שהמנהיג ששותק מנצח, וחבל שכך עובדים הדברים בארצנו.
התכנים היו בדיוק מהסוג של "משחק סכום אפס" והשמצות, ללא התייחסות מורחבת להישגי העבר ולדרך לשנות את המצב העגום בעתיד.
הקמפיין של רן ארז היה פשוט מאוד -"רוח חדשה=סוס טרויאני של דברת ובעלי הון=תקבלו אופק חדש".
כפי שציינת במאמר, ההתנהלות של ר"ח פשוט סיפקה תחמושת לקמפיין הזה, שכן מי שנטה להאמין לתיאוריה מצא בהתרחשויות עוד ועוד עדויות תומכות.
אם התיאוריה נכונה, טוב שר"ח לא נבחרה. אם התיאוריה היא ספין מרושע, יש כאן פשוט טרגדיה. המאמר שלך באומנות רבה מצליח להתחמק מהכרעה בנושא.
נ"ב: אשמח לקרוא מאמר מפורט על שיטת הבחירות הרצויה לדעתך בארגון המורים.
זהו כמובן דיון תיאורטי לחלוטין, כי כל מה שלא יהיה מקובל על רן ארז וחבריו להנהגה, אין לו סיכוי.
שינוי בשיטת הבחירות הוא דבר מסוכן מאוד (לפעמים ביבי צודק – לא מחליפים שיטת בחירות כמו גרביים), ואני לא חושב שהצעת ר"ח לבחירות אישיות היא הצעה טובה. זה בדיוק המתכון ל"כוכב נולד" שבו יש יתרון לצעירים יפי עיניים על פני מורים מנוסים, שזוכים להערכה רק בסביבתם הקרובה, אבל לא מתאימים לקמפיין ארצי. זו גם שיטה שמצריכה יותר כסף, ולכן מעודדת מעורבות חיצונית פסולה. ומצד שני, אני מקבל מאוד את טענת ר"ח שבמצב הנוכחי היכולת של בניית אופוזיציה והחלפת השלטון בארגון היא אפסית. זאת, ללא קשר לשאלה אם הטענות על אי סדרים נכונות או לא. זהו מצב של "המנצח לוקח את הכל": הבחירות בשיטת הפירמידה יוצרות עיוות לפיו גם אם שלושים או ארבעים אחוז מהמצביעים רוצים בהחלפת ההנהגה, אין לרצון הזה ייצוג יחסי במועצה. אז איך מתקנים בלי לשפוך את התינוק עם המים?
איתי
25 בפברואר, 2010 בשעה 10:16
תשובה 9 היא שלי. 'צטער.
25 בפברואר, 2010 בשעה 11:18
ל-5 ,
הנחת היסוד של עוז לתמורה היתה עליית שכר אמיתית של המורים עם כל ההשלכות של תנאים סוציאלים ופנסייה.
את זה האוצר לא רצה(כי זה היה עולה הרבה כסף) ולכן דחף את אופק חדש הגזלני שהוא סיפור אחר לגמרי.
כדאי להתייחס לדברי בקי ומומחה כמו ארטור שכבר התייחס לזה לא פעם בשבועות האחרונים .
רן ארז התנגד לאופק חדש שנכפה על הסתדרות המורים,ולכן זה לא נכון לומר שהתבסס על הפחדה ושכחה.
המקהלה המדברת המתוזמרת על ידי משרד החינוך והאוצר נגד ארז,ובעד וסרמן ה"שקול ואחראי",אומרת הכל.
25 בפברואר, 2010 בשעה 12:18
מהתרשמותי כקורא, עוז לתמורה עדיפה בהרבה על אופק חדש, גם מבחינת תנאים סוציאליים למורים וגם מבחינת סביבת העבודה הבית ספרית המאפשרת ניצול אמיתי של שני רעיונות נכונים שמיושמים בצורה מחורבנת באופק חדש -השעות הפרטניות ושעות השהיה. יצירת פינות אישיות למורים שבהן ניתן לקיים שעה פרטנית או לבדוק מבחנים – זו תוספת עלות רצינית ביותר שגורמת להתנגדות האוצר.
עם זאת, אכן רן ארז ראוי לביקורת על כך שהוא לא ממשיך להריץ את הדגל של עוז לתמורה.
לכן שביתת המורים הגדולה נסבה (לפחות מבחינת הדיון הציבורי) על שלושה נושאים מוצדקים לחלוטין שאינם עוז לתמורה:
תוספת שכר למורים
החזרת שעות לימוד שקוצצו
הקטנת כיתות
אני מניח שהוא הבין בעקבות הפיילוט שנערך על עוז לתמורה (השונה מעוז לתמורה המקורית) וגם מהתנגדות המורים לאופק חדש, שיש בתוכנית שלו בעיה קשה.
גם אם זו תוכנית נהדרת מבחינת התלמידים, קשה מאוד למכור לציבור המורים את הרעיון של "תעבדו יותר שעות ותקבלו יותר שכר". חלק גדול מהמורים לא היה בוחר בנוסחה הזו גם אם תוספת השכר היתה משמעותית בהרבה (כך שהשכר לשעה היה עולה, בשונה מהמצב לגבי אופק חדש).
לך לחדר מורים ותשאל "מי מוכן להמשיך לעבוד כאן בבי"ס, עם קביעות, אבל עם עומס עבודה ומשכורת כמו בהייטק"? הרבה מאוד מורים לא יצביעו, וסביר יותר שאחוז התמיכה ברעיון יקטן בהתאם לגיל המורה (כי היחס בין שעות פרונטליות לשעות הכנה קטן עם הניסיון).
הבעיה היא שגם תוכנית עוז לתמורה וגם "תוכנית פרידמן" (ר' למטה) הן רק תוכניות, הבטחות, בסיס למשא ומתן. אי אפשר להשוות אותן להסכם חתום, סופו של מו"מ. ההבטחה של דודי נראית יותר טוב מעוז לתמורה, השאלה אם המורים האמינו שיש לו רצון וכוח לקיים. התוצאות מראות בבירור שלא. המורים בחרו ללכת על בטוח ולדבוק במצב הקיים – משכורות גרועות, עבודה שוחקת ויו"ר ארגון שלא מביא הישגים (אך בולם נסיגה). זה בעיקר מעיד על העומק של חוסר האמון ביכולת של "רוח" לספק את הסחורה.
* "אנו דורשים תוספת שכר הולמת עבור שעות העבודה הקיימות (דהיינו 24 ש"ש משרת המורה כיום) והכרה בשעות עבודה שאינן מתוגמלות."
http://www.blacklabor.org/?p=16128
איתי
25 בפברואר, 2010 בשעה 22:23
"עם זאת, אכן רן ארז ראוי לביקורת על כך שהוא לא ממשיך להריץ את הדגל של עוז לתמורה."
לבקר את רן ארז על כך שאינו ממשיך להריץ את עוז לתמורה, זוהי התעלמות ממה שהתרחש באותה תקופה.
עוז לתמורה החל כפיילוט בחמישה בתי-ספר. הייתה תכנית להרחיבו ל-20 בתי ספר נוספים. אלא שאז הגיעה למשרד החינוך לימור לבנת. היא פשוט חיסלה את מה שהיה לפניה, והחליטה על רפורמת דוברת הידועה. ומאז היו קיצוצים וקיצוצים, ולדבר על עוז לתמורה שמצריכה הגדלת תקציבים ולא קיצוצים, זה פשוט לא לחיות פה אלא לרחף בעננים.
ובכלל, הפררוגטיבה לרפורמות בחינוך היא של משרד החינוך ולא של הארגון. הצעת הארגון לרפורמה וניהול מו"מ להפעלתה, היא פעולה יוצאת דופן של איגוד מקצועי. וכל הכבוד לארגון על היוזמה לרפורמה.
סביר להניח שבמו"מ הנוכחי בין הארגון לבין סער ושושני, נושא הרפורמה שוב יעלה לדיון.
הערה כללית לגבי חומרים המתפרסמים בע"ש על הבחירות לארגון. התופעה שלקסי ציין בפוסט שלו "בחירת המלים היא בחירת המגרש", נראה שהיא מתרחשת לנגד עינינו.
26 בפברואר, 2010 בשעה 10:04
כבר שלושים שנה המשטר הימני הניאו-ליברלי מסתער על עולם העבודה במטרה לשבור את העבודה המאורגנת,להפריט כל מה שזז,ולהפוך אותנו לעבדי כח-אדם.
על כן ,אין להתפלא,כפי שדליה מזכירה לנו,שעוז לתמורה הוכשל,ושמנסים לכפות במקומו את אופק חדש הגזלני.
סביר להניח שבמו"מ הנוכחי בין הארגון למשרד החינוך ,ינסו פעם אחר פעם לכפות את אופק חדש הזול והחמסני.
זה ב ד.נ.איי של של שלטון הימין.
בתנאים אלה ההערה של 17
על "יו"ר ארגון שלא מביא הישגים (אך בולם נסיגה)",
פשוט מגמדת את ההישג הגדול של רן ארז בהצלת מורי האירגון מציפורני האוצר הדורסני.
זוהי כפיות תודה שלטעמי אין לה מקום באתר "הפועל למען מדינת רווחה".
26 בפברואר, 2010 בשעה 12:26
דבר אחד קטן שכחנו, בכל המאבק. האמירה הפוליטית הברורה, הסוציאל דמוקרטית, שהיא גם כותרתו של האתר המהווה אכסניה לדיון במכובד הנוכחי.
את האמירה הזאת אנו שומעים מאנשי ארגון המורים שנים רבות, והבחירות הרי לא היו אישיות. רן ארז ואישיותו המרנינה אינם לנגד עיני חלק נכבד מהמורים, והדיונים המתקיימים היום בתקשורת עניינם הוא רדוקציוניזם של הארגון לכדי איש אחד.
על אף שאני מחבב באופן אישי חלק מאנשי רוח חדשה בארגון, בחרתי לפי צו מצפוני הפוליטי. הדרך היחידה שאני מכיר לבחירות הינה נקיה, ערכית, אידיאולוגית, מבוססת על מחשבה מעמיקה. הרי לא אוכל לבחור במי שעמדותיו אינן ברורות כשמש וסוציאל דמוקרטיות בעיקרן, תומכות בעובדים ותהארגנותם, ובוודאי שלא אצביע למי שממומן ע"י כסף של בעלי הון פרטיים (שעסקיהם נתונים בסימן שאלה גדול, ומטרותיהם בוודאי אינה זכויות עובדים או אמירה פוליטית שמאלית).
כל הטקטיקה שנקטו אנשי רוח חדשה היתה לא סבירה, הם התייחסו אלינו כאילו אנחנו לא מבינים דבר וחצי דבר, כאילו אנחנו טבולה ראסה פוליטי, כאילו איננו יודעים לחפש מקורות מימון, לשאול שאלות נוקבות ולהחליט כאנשים מבוגרים.
וכעת עם ההפסד, שוב מזלזלים באינטליגנציה שלנו. סבי נהג לומר שהאויב הגדול של הפועל הוא המעסיק, אנשי רוח חדשה אמרו שהאויב הכי גדול של העוסקים בחינוך הם הפועלים (או מי שתפיסתו "פועלית" למהדרין) – בגלל אישיותו הבעייתית או מעשיו המביכים לעיתים של אדם אחד.
לאלה המתלוננים היום על התוצאה אומר: לא בחרנו אדם. בחרנו דרך. הרוב קבע את הדרך, וציבור המורים אינו מטומטם, על אף נכונותו לשלם את המחיר.
צודק מי שאמר שעשרות שנים שהמשטר בישראל הולך לכיוון של ימין חדש, ניאו ליברליזם המסתער כשור נגח על עולם העבודה במטרה להפריט, לשבור את העבודה המאורגנת בישראל ולייצר מדיניות שבה החלש מוקרב על חשבון העלאת הממוצע (כשהדרך היחידה לעשות כן הינה להעשיר את העשירים…)
במציאות כזאת איני סבור שארגון המורים כשל בשנים האחרונות. אני בא לחינוך ממקום חושב ושקול, מתוך אמונה גדולה בצדקת הדרך ובאפשרות לייצר דיבור הגון, יצירתי ומפרה בתוך תרבות השיח הישראלית. איני מתכוון להיות אפולוגטי על עמדותי אלה, ובוודאי שאיני מתכוון לקרוץ בחצי עין למדיניות הקלוקלת מוסרית שמוביל האוצר ולאבדן הדרך של תנועת העבודה רק בשל קמפיין אישי.
אני גאה בעמדותי, בהשתייכותי לציבור המורים המושמץ לעיתים שלא בצדק, ובעמדה שלנו במאבק הפוליטי על דמותה העתידית של החברה הישראלית.
השאלה שנותרת פתוחה היא, כמובן, האם נהפוך ברבות הימים למדינת כל עשיריה וניקח מארה"ב את הרע והרקוב בחברה (שיש בה גם המון טוב, הצלחה ואמיתות נוקבות) או אם נדע ליצור שיווי משקל בין ערכך החירות לערך השוויון ולייצר מקום טוב יותר עבור ילדינו.
26 בפברואר, 2010 בשעה 12:44
דוד גולנזר ,
קראתי בהתרגשות דבריך.
אני מקווה שתבקר באופן תדיר יותר בע"ש.
יש יותר מידי אנשים שמולכים שולל על ידי הרעל הניאו-ליברלי.
26 בפברואר, 2010 בשעה 16:20
למרבה הצער, הנהגת ר"ח ממשיכה את תעמולת הבחירות. הם שלחו מכתב ובו מאמר שכותרתו "נצחון הטמטום".
צריך לקוות שהנהגת הארגון תגלה גדלות רוח ותפעל מיידית לאיחוי הקרעים.
סביר שמורים רבים מאלה שתמכו בר"ח עשו את זה מתוך שכנוע אמיתי. רבים מהם הלכו בשביתה אחרי רן ארז ואז לא הפריע להם ה"סטליניזם" שלו. בהתנהלות נכונה של הארגון, יש אפשרות שחלק מתומכי ר"ח יכירו שהנושא האישי לא היה באמת העיקר, ושחשוב לשמור על כוחו של הארגון ושאסור לתת יד לשבירת כלים.
27 בפברואר, 2010 בשעה 15:00
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/066/148.html
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/068/754.html
27 בפברואר, 2010 בשעה 15:01
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/068/754.html
27 בפברואר, 2010 בשעה 15:02
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/066/148.html
28 בפברואר, 2010 בשעה 0:04
אולי החלפת כתובת דוא"ל ולכן אני פונה אלייך דרך כאן.
בעבר סיכמנו על טור שבועי שלך באתר, ומאז לא שמענו ממך, ולא ענית לפניות.
ההזמנה בעינה עומדת.
איתי
15 במרץ, 2010 בשעה 19:02
אוכל לכתוב אחת לחודש, לאור העומס הרב המוטל עלי בשנה האחרונה.
אשמח.