חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מרכז אדוה: תקציב דו שנתי מחליש את הכנסת

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 23.02.10 6:00

מכון אדוה מצטרף לגורמים המתנגדים להנהגת מדיניות תקציב מדינה דו-שנתי באופן קבוע. במכתב לחברי הכנסת  מתריעים אנשי המכון כי חזרה על הנוהג תחליש עוד יותר את כוחם של חברי הכנסת מול הממשלה ופקידי האוצר 

ממשלת נתניהו העבירה, לראשונה בישראל, תקציב דו-שנתי. התומכים בתקציב דו-שנתי מצביעים על יתרונותיו ליציבות המשק, תוך צמצום הסערות הפוליטיות, הספינים וה"דילים" של הרגע האחרון המתלווים לאישור התקציב. מרכז אדוה מצטרף למרכז המחקר והמידע של הכנסת (כתבה כאן, מסמך מקיף מ-2009 כאן, מסמך תמציתי עדכני כאן) וליועמ"ש לכנסת (כתבה כאן) ואולי אפילו ל- OECD*, ומבקש מחברי הכנסת לא להסכים לנוהג קבוע של תקציב דו שנתי.  

אנו מביאים כאן את המכתב של מרכז אדוה לחברי הכנסת ואת נייר העמדה שצורף לו.  

21.2.2010

 חבר/ת כנסת נכבד/ה

שלום רב,

הנדון: תקציב דו-שנתי: לא מתאים לישראל

בימים אלה מקדמים משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר הצעה להפוך את הליך עיצוב התקציב לשנתיים 2010-2009 לנוהג קבוע של תקציב דו-שנתי.

מרכז אדוה סבור כי מהלך זה הוא נסיון שקוף להדיר את הכנסת והציבור מהליך עיצוב התקציב ולהעצים עוד את משרדי ראש הממשלה והאוצר.

 רצ"ב נייר עמדה בנושא.

 בברכה,

ד"ר שלמה סבירסקי

מנהל אקדמי

***

תקציב דו-שנתי: לא מתאים לישראל

האם ראוי להנהיג בישראל באורח קבע תקציב דו-שנתי, כפי שרוצים ראש הממשלה ושר האוצר? התשובה היא: לא. בוודאי שלא כיום.  

ראשית, בשום ארץ אין תיקצוב מלא, של כל הסעיפים, לשנתיים או יותר. בחלק מהארצות שבהן נהוג תקצוב רב-שנתי כמו הולנד ופינלנד כוללים בתקציב רק כ-80% מהוצאות הממשל המרכזי, אך בלי לקבוע מסמרות באשר לחלוקה הפנימית בין המשרדים: את זאת קובעים במהלך הדיון הפרלמנטרי השנתי. ישנן ארצות, כמו אנגליה, שבהן קובעים תקרות הוצאה תלת-שנתיות בכ-50% עד 60% מסעיפי ההוצאה, אך תוך בדיקה דו-שנתית.

שנית, בישראל לא מתקיימים עדיין התנאים הבסיסיים לתקצוב רב-שנתי, אותם מנו אבי בן בסט ומומי דהן בספרם מאזן הכוחות בתהליך התקצוב:

אמינות גבוהה של הממשלה ושיפור ביכולת החיזוי של המודלים הכלכליים;

שקט ביטחוני ארוך טווח;

יציבות פוליטית ארוכת-טווח.

על אלה ניתן להוסיף שתיקצוב רב-שנתי מצריך מידה גבוהה של קונסנסוס בין-מפלגתי.

ועוד: בשום מקום לא נעשה מה שמשתמע מדברי ראש הממשלה ושר האוצר: שימוש בהליך האישור השנתי של התקציב כדי לאשר תקציב דו-שנתי – ללא כל שינוי במערך המוסדי של מנגנון הממשל. בכל מקום בו הונהג תקציב רב-שנתי, הדבר נעשה לאחר שינויים כדוגמת שיפור בתשתיות הסטטיסטיות המאפשרות חיזוי כלכלי רב-שנתי.

ראש הממשלה ושר האוצר מבקשים להסתמך על התקדים המוצלח של "התקציב הדו-שנתי 2010-2009". אלא שזה לא היה תקציב דו-שנתי של ממש, כיוון ש-2009 היתה שנה של בחירות וחילופי שלטון, ולא שנה של הליך תקצוב רב-שנתי מסודר.

 המהלך המוצע הוא גם לא דמוקרטי. לפני 795 שנה, ב-1215, אולץ מלך אנגליה להסכים לדרישת ברוני הארץ כי בבואו להוציא סכום גדול של כסף, עליו לקבל תחילה את אישור אסיפת הברונים, שהפכה עם הזמן לפרלמנט. המסמך שנחתם באותה שנה קרוי מגנא כרטא ורבים רואים בו אבן יסוד של השיטה הפרלמנטרית. עתה רוצים להפוך אצלנו את היוצרות: הפרלמנט ייתן את הסכמתו מראש, בלא שהממשלה משנה כהוא-זה מנוהגיה.

ואם יעלה צורך להכניס שינויים, מי יוכל לעשותם? משרד האוצר, ככל הנראה. ראש אגף התקציבים צוטט כמי שבודק בימים אלה אפשרות "לייצר לנו גמישות תקציבית באמצעות הכנסת גמישות להחלטות הממשלה ולחקיקת הכנסת: החלטות הממשלה לא יחייבו אותנו באופן מלא, אלא רק באופן חלקי. למשל, תהיה לנו זכות להקטין בשנה מסוימת קצבה מסוימת ב-5% – כדי לשחרר לנו עוד 5% מההוצאות בתקציב לשינוי בסדר העדיפות השנתי" (מירב ארלוזורוב, "ראש אגף התקציבים במשרד האוצר: 'סלולר אינו מוצר מותרות – צריך לפקח עליו'", דה מארקר, 1.2.2010).

על רקע כל אלה יש לראות במהלך של ראש הממשלה ושר האוצר נסיון שקוף להדיר את הכנסת והציבור מהליך עיצוב התקציב ולהעצים עוד את משרדי ראש הממשלה והאוצר.

 ____

 * מעניין לראות כי ממ"מ מצטטים במסמך מינואר 2010 את ארגון OECD כמתנגד לשימוש בתקציב דו שנתי כנוהל קבוע, ואילו ראש הממשלה בנימין נתניהו מבין בדיוק ההיפך.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , ,

2 תגובות

  1. דקל עוזר :

    ממשלת ברק השולט בבובה נתניהו המשתמשת בליברמן כגורם ספין להסטת הדעת הציבורית מבקשת לעשות למדינת ישראל מה שעשה ברק למפלגת העבודה.

    אם לא נעיף את החוליגנים האלה מהר נמצא את עצמנו בלי מדינה.

  2. תקציב דו שנתי – עניין חסר משמעות :

    […] ויכוח שלם התעורר בתקשורת בנושא התקציב הדו שנתי, היכולת לאסוף באמצעותו כותרות תורמת לכך שגם חברי הכנסת ימהרו לחוות דעה וכבר אי אפשר לעיין בעיתונות הכלכלית בלי לקרוא למה זה טוב או למה זה רע. כמו רוב הנושאים שמופרחים לאוויר בידי ספינולוגים משופשפים ומומחי דעת קהל, עצם הדיון העקרוני צריך לעורר חשד, ולא בכדי: בסופו של יום אני סבור שלתדירות התקציב, אם דו שנתי או שנתי, אין שום משמעות. […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.