חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

להפסיק את "מסעות השואה" של הנוער לפולין

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 18.02.10 5:02

"לפני שנים נלאיתי מלזעוק כאשר הנושא היה "הכריך". האפליה הזאת זעקה לשמים. ילד אחד מוציא כריך עשיר עם תוספות, חברו על ידו בולע את רוקו מרוב כאב וצער". מחנך זקן, מיוזמי מסעות הנוער לפולין, כואב את הפערים החברתיים בחברה הישראלית שנעשו הצופן המסחרי שלה.  ומשחדרו הפערים האלה למסעות, בנוסף לרעות אחרות, יש להפסיקם
מאת: מיכאל בהט

ביום השואה הבינלאומי, מצאתי ב"ידיעות אחרונות" מי"א שבט תש"ע, כתבה של מר נחום ברנע שכותרתה "זיכרונות  ומחשבות".

הכתבה הזו החזירה אותי עשרות שנים אל דיון – שנערך אצל שר החינוך זבולון המר ז"ל – שעניינו היה ביקורי התלמידים במחנות השואה.

מה היה הערך המוסף החינוכי שראינו בקיום המסעות?  אחרי מלחמת יום הכיפורים והמהפך הפוליטי שהעלה את הליכוד לשלטון חלה התרופפות של הזהות העצמית בחברה הישראלית.  עלו ספקות בצדקת הציונות והגשמתה ועוד נימים רדומים.

בדיון ההוא – שהגעתי אליו כמחנך ותיק ומורה לתנ"ך ולמחשבת ישראל – חשבתי שהדבר הבסיסי של מפגש בני הנוער עם השואה בפועל, הוא הצורך לעורר ולחדד את הנקודה היהודית שלהם. הגישה הזאת התקבלה כבסיס. המחזורים הראשונים עמדו, פחות או יותר, בייעוד. עתה עמדה שאלת הכנת התלמידים לקראת המפגש ותכליתו. נושא זה נעשה מאוד בעייתי. אילו חומרים להביא בפניהם? אילו מוסדות לרתום למפעל הזה? האם להפגיש אותם עם ניצולים להתרשם בטרם מפגש על זוועות השואה ועוד. המסע הוא טיול מרגש גם מנטאלית גם רגשית גם אינטלקטואלית. הכשרנו מורים-מדריכים על רמה גבוהה מוסרית ותודעתית, לבד מההכנות כאמור ערב היציאה. הפור נפל על תלמידי כיתות י"א מעט לפני פסח.

בעשרות השנים האחרונות חל פיחות אדיר בערך של המפעל, הוא הפך להצגה, עם המצעדים וכדומה. הנושא נעשה למפעל פוליטי כאשר השואה היא התצוגה. נעלמה הצניעות, החרדה, ההתרגשות וההפנמה בעיקר. גם במסעות התלמידים הופיעו תופעות של הישראלי המכוער ברמות שקשה לתאר אותן. שכרות, התקוטטות ובזיון וחרפה.

החמור מכל הוא שמפעל המסעות נעשה גם סמל לפערים הקשים בין עניים לעשירים בחברה הישראלית.  עלות המסע למעלה מחמשת אלפי שקלים והיא כולה מושתת על ההורים.  בתי ספר באזורים העשירים מארגנים קופת עזרה פנימית, גובים מעט יותר ותומכים במי שאינם יכולים לשלם אל כל הסכום או את חלקו.  בתי ספר באזורי המצוקה – בעיקר בפריפריה – פשוט אינם נוסעים.

לפני שנים נלאיתי מלזעוק כאשר הנושא היה "הכריך". האפליה הזאת זעקה לשמים. ילד אחד מוציא כריך עשיר עם תוספות, חברו על ידו בולע את רוקו מרוב כאב וצער. כמחנך זקן למעלה משישים שנה הפערים החברתיים בחברה הישראלית נעשו הצופן המסחרי שלה.

גם אני בדעה שיש להפסיק מסעות אלה מאותה סיבה ובתוספת של מבחן התוצאה. הבעיה היום של החברה הישראלית היא בזהותה. מי אני: יהודי, ישראלי? מה אני קודם? אלה השאלות שאני מעלה בפני בני המצווה שאני עוד ממשיך ומכין לחיים.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , ,

3 תגובות

  1. יניב :

    את המסעות לפולין צריך להפסיק כי הם כבר מזמן הפסיקו להיות מסעות חינוכיים והכפכו למסעות של שוביניזם לאומני צר אופקים.
    הפערים החברתיים המתגלים בהם הם רק תוספת.

  2. מתוך מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת :

    במחקר שערכו ד"ר שלמה רומי ומיכל לב בשנת 2003 (ד"ר שלמה רומי ומיכל לב, "ידע, רגשות ועמדות של בני נוער ישראלים כלפי השואה: שינויים בעקבות המסע לפולין", מגמות מ"ב 2, פברואר 2003.) ביקשו החוקרים לבדוק כיצד מתמודדים בני נוער במפגש עם השואה ומהן השפעות המסע על עמדותיהם כלפי השואה, היהדות והציונות.
    ממצאי המחקר הצביעו על עלייה ברמת הידע בעקבות הביקור באתרים ובמחנות ההשמדה בהשוואה לרמת הידע של בני נוער שלא יצאו למסע. רכישת הידע התחילה כבר בשלב ההכנה למסע, והתעצמה בעקבות הביקור. עם זאת, עולה מהמחקר כי המסע עשוי להיות מקור לידע על השואה לכלל התלמידים, ולא רק למשתתפים בו. הסיבה לכך היא שהיוצאים למסע מעבירים את הידע לסביבתם, משתפים את חבריהם בחוויותיהם, מראים את אלבומי התמונות וכדומה.
    מבחינה רגשית נמצא בסקר כי הרגשות שבוטאו קודם למסע היו בעיקר כאב, זעזוע, כעס, חוסר אונים, חולשה ושיתוק, ואילו במסע עצמו התחזקו תחושות הכוח, הגאווה והתקווה של המשתתפים כלפי גבורתם ועמידתם של היהודים מול הנאצים.
    ממצאי המחקר מראים שהמסע לא השפיע השפעה של ממש על זהותם היהודית של בני-הנוער שיצאו אליו. עם זאת, ניכרה עלייה בתפיסתם העצמית של המשתתפים כ"ישראלים", ככל הנראה משום שהישראליות התקשרה אצלם לרגשות הכוח, הגאווה והתקווה, שכאמור התחזקו מאוד במהלך המסע.

    *****

    וגם –
    http://news.iol.co.il/?w=/94/1635970

    ערב יום הזיכרון הבינלאומי לשואה יצויין ברחבי העולם ביום רביעי הקרוב. מכון משואה ללימוד השואה חושף סקר בקרב מאות תלמידי תיכון ברחבי הארץ לפיו סרטי שואה משפיעים יותר מסיורים לפולין.

    במקום הראשון, על פי הסקר, ניצבות העדויות ממקור ראשון שמעבירים ניצולי השואה עצמם – 38% מהתלמידים ציינו את העדויות כמקור המשמעותי ביותר ללימוד על אירועי המלחמה עבורם. במקום השני, עם 22%, ניצבים סרטי הקולנוע העוסקים בשואה ובאירועי המלחמה: מבין הסרטים זכה "הפסנתרן" לדירוג הגבוה ביותר כאשר 36% מהנשאלים טענו כי הוא הסרט שעיצב בצורה החזקה ביותר את תפיסתם אודות השואה.

    אל המקום השני הגיע הסרט "רשימת שינדלר" של סטיבן שפילברג שצויין ע"י 19% מהנשאלים. ברשימת הסרטים המשפיעים ביותר שציינו הנשאלים ניתן גם למצוא שמות מפתיעים יותר ובהם "ללכת על המים" של הבמאי הישראלי איתן פוקס ואפילו "ממזרים חסרי כבוד" של הבמאי קוונטין טרנטינו.

    המסעות לפולין תפסו רק את המקום השלישי בדירוג כאשר רק 20% מהנשאלים ציינו את המסע כמקור העיקרי לעיצוב תפיסתם את השואה. נתון מעניין נוסף מצביע על כך שרק אחוז אחד מבני הנוער שהשיבו לסקר רואה ברשת האינטרנט כמקור מרכזי למידע אודות התקופה והאירועים שהתרחשו בה.

  3. ק. טוכולסקי :

    אני לא יודע אם הפסקה היא הדבר הנכון. מה שכן צריך להנגיש את המסעות לפולין לכל התלמידים או להפסיקם. לא פחות חושב צריך לשנות את התוכן הלאומני הצר ולהפוך את המסע לחוויה חינוכית המדגישה ערכים אוניברסאליים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.