מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
שקשוקה לבעלי המניות בכי"ל
אסיפת בעלי המניות של כי"ל הסתיימה בתוצאה הצפויה – הקצאה נוספת של אופציות ליו"ר ניר גלעד. יחד עם זאת, יש לקוות כי נוכחות הפעילים הסביבתיים והרעש התקשורתי יבלמו מהלכים דומים. יוחאי עילם מדווח מהאסיפה
בעקבות קריאתו של איתמר כהן, רכשתי מניות של כי"ל בבורסה. לא היה לי ספק שהכמות המזערית אותה אדם מהשורה יכול לרכוש תשפיע על בעלי מניות כבדים. גם כמות המניות הסחירות בבורסה היא פחות מ 50% מערך ממניות החברה. אך יחד עם ההחזקות המוסדיות – הפנסיות, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל, הציבור מחזיק ברוב המניות של כי"ל.
את הישיבה ניהל עו"ד צבי אפרת ונראה שיש לו נסיון רב. אפרת והמכובדים האחרים מכי"ל ומהחברה לישראל הגיעו מוכנים ולא התרגשו מהשאלות המתריסות שהגיעו ממני ומהפעילים הסביבתיים. לדוגמא, עלו טענות בדבר השקעה בצמצום זיהום האוויר – הם התעלמו.
טענות בדבר חלוקה לא שווה של אופציות למנהלים ולא לכל העובדים גם נענו בהפוך על הפוך – נטען שיש הקצאה ל 300 מנהלים בכירים ולא רק לניר גלעד. תכנית מאוד נרחבת כדבריהם. בכי"ל יש כ 10,000 עובדים – חומר למחשבה.
לשאלתי בדבר אחוז האשלג מהמכירות קיבלתי תשובה – מדובר ביותר מ 50%. המשאב הטבעי של המדינה מחזיק את החברה. עלייה במחירי האשלג העולמיים היא סיבה מצויינת "לתמרץ" את המנהלים הבכירים. אף אחד לא רוצה שניר גלעד יעזוב חס ושלום.
ומה מר גלעד עושה? מה היקף השעות? לשאלה הזאת הם אמרו שאין מדידה של שעות, ושמר גלעד משקיע כ 40-50% מזמנו בכי"ל. ומה הוא עושה? משקיע מזמנו וממשאביו בין היתר מול משרדי ממשלה. לשאלתי האם עיקר עיסוקו הוא מול הממשלה (שהוא עבד עבורה במשרד האוצר בטרם החליף צד), הם מייד הכחישו, אך שמרו על טון רגוע.
הטענה שעלתה מכולם היא שהיקף התגמול – אופציות בשווי 14 מיליון שקלים הוא מוגזם. לטענה הזאת הם אמרו שהנושא נבדק בקפידה עם המון יועצים והשוואות בינלאומיות. הם גם טענו שהמתחרות של כי"ל בעולם לא רווחיות כמוה. למרות שהם מנו רשימה ארוכה של מתחרות, עדיין מדובר בהקצאה נדיבה. כמובן שערך המניה צריך להיות גבוה כדי שהאופציה תהיה בתוך הכסף. הצריכה הסינית תרים את מחירי האשלג ואת מחיר המניה.
התפקיד של מר ניר גלעד הוא כנראה תפקיד המאכער – הוא דואג שהממשלה תמשיך לשבת בשקט ותשמור על השקשוקה הבלתי קדושה.
אני מקווה שרעש ציבורי במקרים דומים ימנע הקצאות מוגזמות של בונוסים, מניות ואופציות למנהלים בכירים, על חשבון בעלי המניות. בעלי המניות זה אנחנו. אנחנו והפנסיות שלנו.
תגיות: איתמר-כהן, האחים-עופר, ניר גלעד, שיטת-השקשוקה
קישור קבוע
8 תגובות
Email This Post
16 בפברואר, 2010 בשעה 10:43
איתי
16 בפברואר, 2010 בשעה 15:40
הידד.
16 בפברואר, 2010 בשעה 22:54
יוחאי
פעילות מחאה זו שלך ראויה למלוא ההערכה.
האם עתונאים סיקרו את האירוע ודווחו עליו ועל המחאה?
16 בפברואר, 2010 בשעה 22:56
לאיתמר
כל הכבוד על היוזמה. בתקווה שממחאה למחאה כוח הציבור יגבר ובסופו של דבר נגיע למצב שבו תימנע החוצפה הזאת להתעשר על חשבון הציבור.
17 בפברואר, 2010 בשעה 10:43
גלעד הוביל כחשב הכללי במשרד האוצר להטבות חריגות לחברה לישראל בהסכמי בז"ן , היום הוא מקבל ממשפחת עופר את האתנן.
ניר גלעד, החשב הכללי לשעבר במשרד האוצר הוביל להסכם במחלוקת שהתגלעה בין המדינה לבז"ן. המחלוקת נסבה על גורל נכסי בתי הזיקוק (בז"ן) אשר 26% ממניותיהם מוחזקים בידי החברה לישראל. על-פי הסכם הזיכיון, כל נכסי בתי הזיקוק עוברים לבעלות המדינה ללא תמורה מיד עם תום התקופה.
החשכ"ל לשעבר, שייצג את המדינה במו"מ מול אנשי החברה לישראל, הגיע להסכם עם נציגי בז"ן, לפיו החברה תזכה להחזיק בבתי הזיקוק לעוד 50 שנה תמורת דמי שימוש מזעריים, ללא שבוצעה הערכת השווי עדכנית של הנכסים.
ההסכם עורר בשעתו ביקורת קשה הן מצד משרד מבקר המדינה והן מצד אנשי התנועה לאיכות השלטון, שטענו כי גלעד מוביל ל"ויתור גורף" של למעלה מחצי מיליארד שקלים "על חשבון הציבור".
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-104174-00.html?tag=13-19-49
17 בפברואר, 2010 בשעה 15:37
אין גבול לחוצפה ולחוסר הבושה. מקווה שפעילות מבורכת כזו תהפוך ליותר מקוריוז לרגע בכלי התקשורת אלא תהדהד ותביא יותר אנשים לפעולה, ואת הקרנפים שלמעלה לתחושה שהציבור לא כל כך מטומטם, ושלא כל מהלך יכול לעבור בשקט.
צוף
17 בפברואר, 2010 בשעה 18:00
משום מה יש לי תחושה ששיירת הגמלים החולפת עמוסה ברכושנו אינה מתחשבת כל-כך בנביחותינו.
צריך להתחיל לנשוך.
27 בדצמבר, 2011 בשעה 6:08
[…] ים המלח. ניר גלעד, שעבד במשרד האוצר ועבר לצד השני, כבר יושב על אופציות שמנות שקיבל מכי"ל, אבל תמיד אפשר להרוויח עוד. ח"כ דב חנין מתריע נגד […]