חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אהוד ברק, האשם בדו"ח גולדסטון, מחפש משפטן כחותמת גומי

נושאים דעות, מדיני-בטחוני ב 8.02.10 6:05

שר הביטחון הכתיב מדיניות של מיסוך תקשורתי ב"עופרת יצוקה", סירב להקים ועדת בדיקה לאחר המבצע ולא שיתף פעולה עם הליכי החקירה הבינלאומיים שערך ריצ'ארד גולדסטון. עתה הוא מחפש משפטן שישמש חותמת גומי לפועלו

מאת: דקל דוד עוזר

דרוש: משפטן בעל שם בינלאומי שמוכן לזרוק לפח את כבודו האישי

לאחר שמדיניותו במהלך מבצע עופרת יצוקה גרמה נזק בינלאומי בלתי הפיך, בצורת דו"ח גולדסטון, מחפש אהוד ברק משפטן בינלאומי שמוכן להיות חותמת גומי. ניחוש שלי: הוא לא יימצא.

ריצ'ארד גולדסטון הוא אנטישמי, אוכל נבלות, רמאי, בעל תסמונת שנאה עצמית ושונא ישראל.

זהו, אמרתי את זה, עכשיו אפשר לדבר לעניין.

אחד הכללים החשובים ביותר בעולם הפרסום הוא חוק הראשוניות – כאשר אתה הראשון, האחרים הם חקיינים, מגיבים או סותרים אך הם לעולם לא יכולים להיות הראשונים.

בעולם הלגטימיות הבינלאומית, לאחר אירוע מלחמתי או מדיני, הדו"ח הראשון שיוצא הוא הדו"ח הלגיטימי היחיד ולא ניתן יהיה לסתור אותו, אלא על ידי שכנוע כותב הדו"ח.

מושכלת יסוד בעולם הביטחון היא לגיטימיות בינלאומית וצה"ל הפנים מושכלה זו כבר לפני עשרות שנים באירועי כפר קאסם, סברה ושתילה ועוד ולכן צה"ל מתעד כל פעולה ויש אומרים אפילו שצה"ל מתעד את עצמו לדעת – כמעט כל פעולה בצה"ל, לרבות מעצרים ופעולות של יחידות מיוחדות, מתועדות בהסרטה.

צה"ל ערוך ברמה גבוהה מאוד לניהול מערכה תקשורתית והסברתית בזמן מלחמה ובזמן אמת ובידיו תיעוד מלא וכך צה"ל עשה בזמן מלחמת לבנון השניה, כאשר בזמן אמת הגיב והוציא תמונות של הסתרת נשקים בבתים פרטיים, הסתתרות מאחורי אוכלוסייה ועוד – תמונות אלו יצאו לעולם הרחב במקביל לתמונות ההרס ולכן מעולם לא נוצר סחף בינלאומי הטוען לביצוע פשעי מלחמה במלחמה זו, שבה, להזכירכם, נהרגו שוטרי או"ם והותקפו גשרים ותשתיות אזרחיות מתוך כוונה לעצור הספקה צבאית.

האשם הישיר בקיומו של דו"ח גולדסטון הוא שר הביטחון הכושל אהוד ברק אשר הכתיב מדיניות של מיסוך תקשורתי בזמן מבצע עופרת יצוקה, סירב להקים ועדת בדיקה או חקירה לאחר המבצע ולא שיתף פעולה עם הליכי החקירה הבינלאומיים שערך ריצ'ארד גולדסטון ולכן, בהתאם לחוק הראשוניות בפרסום, הלגיטימציה בינלאומית ניתנה לדו"ח הראשון – והוא דו"ח גולסטון.

מדובר בכישלון ביטחוני קולוסאלי של שר הביטחון ברק, אשר יצא למבצע צבאי ובסופו לא הגענו לשום הסדר מדיני, שום הסדר צבאי ומעמדנו בעולם נפגע באופן בלתי הפיך.

חשוב לציין: היציאה למבצע עופרת יצוקה הייתה מוצדקת מאין כמוה ואין על כך בכלל מחלוקת. אני גם מניח שצה"ל פעל לפי פרוטוקולים מוסדרים שמטרתם להקטין למינימום פגיעה בחפים מפשע וגם שהתקיימו חריגות בלתי נמנעות שאינן תוצאה של כוונת מכוון וטעויות אנוש וגם חשוב לציין שבפועל, לאחר המבצע ירי הקסאמים ירד באופן דראסטי, אך במקביל, חמאס ביסס את שלטונו בעזה, ניתנת לו הזדמנות להיות "הגוף המשקם" וכעת הוא יקבל לגיטימיות עמוקה בלבבות התושבים בעזה.

לאור התוצאות העגומות, אם לשר הביטחון היה שמץ של יושרה, הוא היה צריך, לכל הפחות, להודות בטעותו ולנסות לשנות את המדיניות השגויה מהר ככל האפשר. אפשר אפילו לצפות לנטילת אחריות והתפטרות על מנת להציל את מדינת ישראל מהחרפה – אך לא אהוד ברק. הוא לעולם לא טועה. הוא למד הרי בצבא ההגנה לישראל שבטעויות לא מודים, אלא מכסת"חים!

מסע הטאטוא מתחת לשטיח החל בסיום המלחמה. קמו קריאות להקמת ועדת בדיקה לאור פגיעות בחפים מפשע, כגון הפגיעה בבנותיו הפות מפשע של ד"ר עז א-דין אבו אל עיש החף מפשע גם הוא, אשר הביאו את ראש הממשלה אהוד אולמרט לבכי. לליבו של אהוד ברק הדברים לא חלחלו – בשום פנים ואופן לא נחקור דבר. באופן דמגוגי ומטופש טען ברק שלא נשים את קציני צה"ל בחקירה.

כמובן שאמירה זו היא מגוחכת, הרי ניתן היה לחקור את מנגנון קבלת החלטות הפוליטי, ניתן היה לקבוע לוועדת חקירה מנדט שמגן על צה"ל (בדומה לועדת הבדיקה של מלחמת לבנון השנייה) – אבל ברק בחר בדמגוגיה זולה על מנת להמשיך במנגנון ההסתרה וכיסוי התחת כמו שלמד היטב בכור מחצבתו צה"ל.

בהמשך המשיך ברק בניסיון ההסתרה כאשר חשב שבאמצעות אי-שיתוף פעולה, השמצות ודה-לגיטימציה של ריצ'ארד גולדסטון הוא יוכל למנוע פגיעה בינלאומית וכך החליט שלא לשתף פעולה עם החקירה הבינלאומית והביא במו ידיו לכך שהדו"ח יהיה חמור בהרבה מה שהיה יכול להיות.

גם כאן, מדובר בכישלון אישי חמור שנוגד כל תיאוריה צבאית ומודיעינית. אחד הכללים הידועים במודיעין היא שכאשר אתה רוצה לעצור פעולה יש לך שתי אפשרויות: דה לגיטימציה והצפה במידע. כאשר דה לגיטימציה היא אפשרות מסוכנת ובעלת סיכויים נמוכים פונים לשיטת ההצפה ומציפים בערימות וערימות של מידע, מסמכים, תמונות וסרטים על מנת שתמיד נוכל לומר שלא התייחסו למה שכתוב במסמך X בעמוד Y ולסתור את הדו"ח.

הניסיון לעשות דה לגיטימציה לאדם בעל מוניטין בינלאומי רחב כמו השופט ריצ'ארד גולדסטון שחקר את משטר האפרטהייד בדרום אפריקה (!!!!) מראש נועד לכישלון והיה מטופש מאין כמוהו – וזהו כישלון בטחוני של שר כושל שבחר במדיניות זו.

אפילו כעת, לאחר שכל ניסיונות ההסתרה נכשלו, רגע לפני שמדינת ישראל חוזרת 60 שנה אחורה והיא עומדת בפני חרם בינלאומי, ומי שלא מבין את המשמעות אז צריך להתחיל לבחון את עצמו, מנסה ברק בניסיון אחרון לבצע צעד מסתיר אחרון – צה"ל יבצע חקירה בלתי שקופה שנוגדת כל כלל של הליך תקין (Due process) על ידי הגוף הנחקר.

מכיוון שאפילו ברק אינו טיפש עד כדי כך, הוא כבר יודע שהדו"ח הזה לא יכול להיות לגיטימי, ולכן הוא מצא פתרון קסם – ניקח משפטן בעל שם בינלאומי שיחתום על הדו"ח!

אבל לצערו של ברק, הוא מחפש מוצר שאינו קיים ויש כאן סתירה פנימית. אין דבר כזה "משפטן בעל שם ומוניטין בינלאומי" שמוכן לחתום כחותמת גומי על דו"ח של חקירה שהוא לא היה שותף לה. בהחלט קיימים משפטנים טיפשים כאלו, אך אין להם מוניטין בינלאומי, בד"כ אין להם מוניטין בכלל, למעט מוניטין שלילי שנוצר עקב הרשעות בועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.

הטעויות הילדותיות שפורטו לעיל ומשחקי הכבוד של אהוד ברק גרמו וגורמים לישראל נזקים אשר התיקון שלהם יהיה קשה. קשה מאוד. לאחרונה מגביר אהוד ברק את איומיו על מדינות ערב כגון סוריה ולבנון. גם הסכם השלום עם מצרים וירדן בסיכון.

אם אהוד ברק היה בעל יושרה ומדינת ישראל הייתה חשובה בעיניו יותר מטובתו שלו – הוא היה מתפטר ולוקח על עצמו את האחריות. הוא היה ממנה ועדת חקירה ממלכתית ולוקח את כל האשמה על עצמו, אך הוא לא עושה זאת ולא יעשה זאת. הוא גם לא מתכוון להתפטר ובוודאי שביבי נתניהו הלחוץ והלחיץ לא יעשה זאת.

לצערי אני נאלץ לנחש שמדינת ישראל לא תמצא את המשפטן הבינלאומי שיהיה מוכן להוות חותמת גומי ולכן אנו נספוג מפלה חמורה באו"ם נוכח החוכמות הללו. ממשלת ישראל בראשות ברק השולט בבובה נתניהו תוציא הודעה שהיא "דוחה את החלטת האו"ם אך למעשה מדובר בניצחון כי המדינות האיכותיות (זמביה, במביה וטמבלוניה) הצביעו בעד".

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

15 תגובות

  1. מתפקד העבודה :

    מסקנתי המיידית מדברי הכותב,
    שהחזק והדומיננטי במניעי קיום מבצע עופרת יצוקה,על ידי שר הבטחון,
    בזימון ובעיתוי המתאים , במקביל לניהול קמפיין לבחירות לכנסת ה18
    מוכיחות מעל לכל ספק ,שבסיס ההחלטה
    לצאת למבצע משיקוליו של שר הבטחון,
    היו קודם לכל ממניעים אלקטוראלים
    להבטחת הצלחתו בבחירות לאור הסקרים
    שנבאו לו התרסקות. והגידול המטאורי מ6 מנדטים בסקרים ל13 בפועל כתוצאת הבחירות ,מוכיח בדיעבד את דרך סגנון הצדקת המהלך, ואת דרך סגנון ביצועו השנוי במחלוקת.

  2. למתפקד העבודה :

    במקרים כאלה רצוי להזדהות.
    להלן בשמי המלא ובזמן אמת –
    http://www.blacklabor.org/?p=5980

    אם אתה איש מחנה עמיר פרץ, של נעליך מעל רגליך, שכן אם נכונה התיאוריה שלי ושלך נכונה, הרי רק בזכות אותה איוולת יצוקה נכנסו לכנסת יולי תמיר (מקום 9) ועמיר פרץ (מקום 10).

    איתי

  3. מתפקד העבודה :

    לאיתי
    לדעתי,ומסקנתי במבחן התוצאה.
    גם יולי תמיר ,גם עמיר פרץ ובמיוחד אופיר פינס ,מוותרים לך וגם ליו"ר בדיעבד ,על התענוג המפוקפק מבחינה פוליטית לדעתם, להימנות כח"כ וכנציג מפלגת העבודה במתכונתה הנוכחית .

  4. אבי :

    דקל-

    לדעתי יש מספיק סיבות טובות לתקוף את ברק לגבי עופרת מצוקה ובכלל גם בלי הנימוקים שהבאת.
    לדעתי מתוך הרצון לתקוף את ברק על רקע הפופולריות שלו כשר ביטחון- אתה מפספס את התמונה הגדולה.

    אמנם העיתוי היה לא אידיאלי אך טוב שיצאנו למערכה הזו בעזה גם אז. ההצלחה לדעתי במבצע הייתה גדולה להבדיל ממה שאתה טוען.

    המיסוך התקשורתי היה תגובת נגד (אולי מוגזמת) לליברליזם התקשורתי ממלחמת לבנון ה-2 שהייתה גם היא הצלחה (לא אדירה, אבל הצלחה) בעיניי. אותו ליברליזם תקשורתי הביא לברית הלא קדושה של הון-שלטון-עיתון. הימין בשת"פ עם צרכי רייטינג תקשורתיים לא הפסיק לתקוף את תוצאות המלחמה.
    וזה כבר לדיון אחר.

    לגבי גולדסטון: בפוסטים האחרונים שעלו בע"ש בעניין פרשת הקרן החדשה תהיתי מה נכלל במושג הזה "אנטי ישראלי". אני דווקא נוטה לחשוב שגולדסטון איננו אנטישמי, לא אנטי-ישראלי ולא בעל שנאה עצמית. מדובר באותו זן של השמאל הרדיקלי בישראל. הוא לא חושב שיש לו כוונות רעות. הוא מתכוון לטוב, לנקות את ישראל מהחשדות החמורים. הוא באמת מאמין לכך. ואני מאמין בכך באמת ובתמים. אבל על הדרך הוא משת"פ עם גורמים אנטי ישראליים בעליל. כך שזה לא מפליא שאתה ורוב הציבור בישראל מדביקים לו את כל התארים שציינת. מדובר ביהודי שהוא יותר "שם" מאשר "פה". יותר גלובאלי מאשר מקומי. ציונות ויהדות נראים לו מושגים אנאכרוניסטיים ופרימיטיביים. "ליבו במערב והוא בסוף מזרח". הוא צריך להיות יותר מערבי/נאור/מודרני מכל מדינה דמוקרטית ומערבית אחרת. גלובליזציה במלוא מערומיה. להיות אור לגויים במובן הכי שלילי שלו. וכך מנגד מצפים ממנו בעולם להיות יותר קדוש מהאפיפיור, ובטח שאחרי שהעם היהודי עבר את השואה, "הרוע המוחלט". (אגב, תסמונת השואה קיימת באירופה בכלל ובגרמניה בפרט. אפילו לגבי המלחמה באפגניסטאן הם מעקמים את הפה). די מזכיר את תסמונת "המשתכנז" (תיאורית תיוג קוראים לזה באקדמית). הוא חייב להיות יותר אשכנזי מהאשכנזי המצוי, וזאת כדי שהאשכנזי יוכל להפסיק לחשוד בו כמזרחי.

    לדעתי בצדק לא שיתפנו פעולה עם גולדסטון. היינו צריכים להתחיל במהלכים מדיניים-דיפלומטיים "התקפיים", ולא רק במובן של הסברה. היינו צריכים יותר לתקוף את מועצת האו"ם לזכויות אדם ואת המנדט שנתנה לגולדסטון, ופחות להתרכז באיש עצמו. ועדת בדיקה "שבודקת תחקירי צבא" יכולה להיות פתרון הולם. אני מסכים שיכולנו להיות קצת יותר אסרטיביים ולהקדים בהרבה תרופות למכה. אהרון ברק הביע נכונות לעמוד בועדת חקירה ממלכתית. כזו שאיננה חותמת גומי. אולי גם בועדת בדיקה. במקביל לתקוף ולבקר גורמים רדיקליים בישראל שמצאו נכונות לשתף פעולה עם גולדסטון (ראה פרשת הקרן החדשה).

    אני סבור שזו תהיה טעות להקים ועדה חקירה ממלכתית. לדעתי היא קרובה לתסמונת השמאל הרדיקלי. "יאללה ישר בואו נרצה את העולם…יש לחץ בינ"ל , צריך להיות ריאליסטי, פרגמאטי, ריאל פוליטיק." ואני אומר קצת ערכים, קצת עמוד שדרה וצדקת דרך. גם להיות חכם וגם להיות צודק. לדעתי הימין של ליברמן מנסה להיות יותר מידי צודק ומאבד את החכמה על הדרך. צריך לאזן יותר. בוא לא נפעל על אוטומט.

    לגבי הלחץ הבינ"ל שממסמס את ההצלחות של עופרת יצוקה: לדעתי זה קשור בעצם ממשלת הימין של ליברמן-ליכוד, שהיה טוב שברק לא היה מכניס את העבודה אליה. זה קשור באסטרטגיית המו"מ שפיתחו הפלשתינים לעשות דה לגיטימציה בינ"ל לממשלת ישראל כדי למשוך זמן, כדי לבוא עם יותר הישגים למו"מ, כדי לרצות את דעת הקהל שלהם לקראת הבחירות והפיוס הפנים פלשתיני וכו'. עו"ד צריך להכיר את הטריקים האלה. (קצת מזכיר את מה שעשו לממשלת שרון, ותכנית ההתנתקות שהפכה לחד צדדית בשל הפערים הגדולים בין הצדדים).

    יש מספיק סיבות טובות לתקוף את ברק כשר ביטחון ובכלל. אני לא סבור שהעלית את הנכונות.

  5. דקל עוזר :

    אבי שלום,

    תודה על חוות דעתך המנומקת.

    אני חושב שועדת חקירה ממלכתית היא הפתרון, אך גם אחרי המלחמה עם כל העליהום שהיה, הצעתי שיקימו ועדת בדיקה שתבדוק האם היו הוראות המנוגדות להוראות המשפט הבינלאומי שנקלט בישראל בממשק בין הצבא לדרג המדיני ומהדרג הצבאי העליון לדרג הצבאי התחתון.

    את החיילים הממלאים פקודות לא צריך להאשים בשום דבר, אלא אם יתברר שניתנה פקודה בלתי חוקית בעליל בעקבות חקירה כזאת.

    הסיבה האמיתית שלא עשו ועדת חקירה הייתה ועדת וינוגרד שיצרה גלים ואהוד ברק פחד על המסקנות שיינבעו.

    אני לא מכיר את פועלו של אהוד ברק כשר ביטחון מספיק כדי להטיל ביקורת על דברים אחרים, אבל אני בהחלט חושב שהתנהלותו בנושא המיסוך התקשורתי היא בעוכרינו.

    לבסוף אומר דבר אחד: אם ביבי היה בממשלת ימין, המצב היה משתפר פלאים, מי שגורם את הנזק החמור ביותר הוא ברק שמשדר קולות אחרים מהממשלה ומרגיש יותר חכם.

    הדבר היחיד שיותר גרוע מדיפלומטיה שלילית היא דיפלומטיה דו ראשית ובפגם החמור הזה אשם ברק עוד מתקופת כהונתו של אולמרט, אשר בניגוד לביבי ידע לשים את ברק במקום.

    לגבי הצהרות פומביות אני בכלל חושב שחופש הביטוי הוא מוחלט לאנשים פשוטים ולמנהיגים פוליטיים הוא מצטמצם – מנהיגים לא יכולים לקרוא קריאות מלחמה או קריאות וטו מוגזמות, זה חוסר אחריות ממדרגה ראשונה, ולכן אני לא מקבל את התירוצים של הפלסטינאים על "זה לצורכי פנים".

    מעבר לנקודות אלו, אני מסכים עמך וחושב שניתוח המציאות שהצגת מדויק.

  6. אבי :

    "הסיבה האמיתית שלא עשו ועדת חקירה הייתה ועדת וינוגרד שיצרה גלים ואהוד ברק פחד על המסקנות שיינבעו."-

    במידה רבה בצדק הוא פחד. השמאל המתון כל כך מפורר ופסיבי שהוא לא יכול לעמוד איתן מול הרדיקליזם השמאלני. השמאל חושב שהבעיות שלו מתחילות ונגמרות בימין, רק שהוא שכח שבתפיסה תמימה זו הוא התעלם מהעשבים השוטים שלו. אחרי אוסלו ורצח רבין התהליך החמיר. השמאל דרש כל פעם מחדש מהימין, ובצדק, לנכש את העשבים השוטים שלו, אך שכח לעשות את ניקוי האורוות, ואת גירוש השדים בביתו שלו. בפוסטים על הקרן החדשה לא ראיתי יותר מידי מגיבים שמבקרים את הקרן. המנטרה של "חופש הביטוי" ו"דמוקרטיה" החליפה כל ביקורת ראויה על הקרן. וכך שוב השארנו את הביקורת לימין ולחלקים מפוקפקים שלו.

    ועוד סיבה לברק לפחד- שאותן לא הזכרת, ודווקא בן כספית תיאר אותם בכמה הזדמנויות. כנראה שהתנהלותו של שר הביטחון ברק הייתה הבעייתית ביותר בתקופת עופרת יצוקה מהבחינה המקצועית. רק חבל שלא עשו על זה ספר. טוב אני אדבר עם בן כספית. זה לא מאוחר.

    לגבי ועדות חקירה: בתקופת אולמרט חקרנו את עצמנו לדעת. הציבור אכל "לוקשים" ללא שום תפיסה ביקורתית. אמרתי כבר הון-שלטון- ועיתון. (רשתות הספרים עשו כסף טוב מספרי העיתונאים שחיכו לנו בערמות יפות בכניסה). הציפו אותו במידע על כשלי צה"ל שנשארו עוד מימי הפלמ"ח. או לפחות המלצות שלא יושמו מאז מלחמת הכיפורים. תסמונת ה"זאב, זאב". שחר אילן הכתב הפרלמנטארי לשעבר בהארץ כתב בזמנו שהכנסת שעברה שברה שיאים בועדות חקירה פרלמנטאריות. אגב כמו שמנסים לעשות כיום גם עם פרשת הקרן. ככה זה שהכנסת לא יכולה לשלוט או לרסן את עצמה. ככה זה שהחברה סקטוריאלית ומפוררת. ככה זה שההון שולטטטט.

    ולמרות שהלחצים לועדות החקירה שהזכרנו היו ממקורות שונים. וינוגרד- לחץ פנים ישראלי בעיקר. עופרת יצוקה- בעיקר חיצוני.

    "דיפלומטיה דו ראשית…. ברק שמשדר קולות אחרים מהממשלה ומרגיש יותר חכם" – הרושם שקיבלתי מהתקשורת הוא הפוך. שביבי וברק זו זוגיות מנצחת. הם יחסית מתואמים טוב. ביבי וברק צריכים אחד את השני, איש מסיבותיו שלו. זאת להבדיל מליברמן שלכאורה מנסה תמיד לעקוץ ולעקוף את ביבי. אז יכול להיות שלא הבנתי למה אתה מתכוון.

  7. דקל עוזר :

    יש לי בעיה עם התפיסה שועדת חקירה ממלכתית (או בדיקה אם רוצים לרמות את המערכת) נתפסת כ"אולטרה שמאלנית".

    האם השופט אור אולטרה שמאלני? ממש לא. אז למה מסנות ועדת אור שוכבות על המדף? (רמז: כי יש שם ביקורת על ברק)

    האם השופט וינוגרד, שנבחר בקפידה על ידי אולמרט, אולטרה שמאלני? ממש לא. בהתאם מסקנות ועדת החקירה ששפכו אור ולא גרמו שום נזק.
    חבל שהעיתונאים היו עסוקים בספינים מטופשים על פרץ לפני שבדקו מה כתוב בדו"ח (הרי הדו"ח אולטרה שמאלני, מה שבן כספית כותב יותר חשוב… תדבר איתו על זה!)

    מסיבה זו בדיוק צריך ועדת חקירה ממלכתית על הכשלים בהתנהלות הממשלתית שהובילו לדו"ח גולדסטון.

    ואל תיתם לתקשורת לעבוד עליך, ביבי, כמו שאר האנשים במדינת ישראל, לא סובל את הפרצוף של ברק, אך הוא נאלץ לבלוע ממנו צפרדעים.

    ההימור שלי הוא שביבי מתואם באופן יותר קרוב עם ליברמן שתמיד נותן פלו-אפים על ברק (שים לב לזה) וביבי יוצא "המפשר"

    זה המשחק של "הטוב", "הרע", "המתלבט" שדיברתי עליו שהוא שקוף וכל העולם כבר מבין את המדיניות המטופשת הזאת של ממשלת ישראל, ולא בכדי אפילו אסד שם אותנו ללעג בחודש האחרון.

  8. אבי :

    אם הבנתי את דבריך אתה סבור שהכללתי, שכל ועדות החקירה הן אולטרה שמאלניות. ממש לא.

    רוב ועדות החקירה הפרלמנטריות שהזכרתי מתקופת אולמרט עסקו בנושאים שאינם בהכרח פוליטיים-מדיניים. ולרוב יזם אותם ח"כ אורלב כיו"ר ועדת ביקורת המדינה.

    הקולות שקוראים להקים ועדת חקירה ממלכתית מזמן חצו את השמאל הרדיקלי. בסופו של יום אני חושב שהוזלנו ושחקנו את המוסד הזה שנקרא ועדות חקירה. לדבריך יש להקים "ועדת חקירה ממלכתית על הכשלים בהתנהלות הממשלתית שהובילו לדו"ח גולדסטון". לא מקבל את זה. כמו שאני לא מקבל את התפיסה שיש לעשות זאת בגלל לחץ בינ"ל, או כדי להוכיח לעצמנו שלא נעשו שם פשעים ועבירות חמורות אחרות.

    אני לא בקיא בזה מספיק אבל בארה"ב יש כלים פרלמנטאריים, כנראה מספיק יעילים, כדי לבדוק דברים כאלו. יש גם מכוני מחקר ותקשורת שמשלימים את העבודה. לדעתי ועדות חקירה ממלכתיות לא עושות טוב למערכת ולחברה בישראל. יש בהן משהו תזזיתי, היסטרי, שמשקף את הכוחנות של כל מיני קבוצות אינטרס.

    שים לב אני לא אומר שלא צריך לבדוק או לבקר. פשוט יש לחזק כלים דמוקרטיים אחרים לשם כך. לא בג"צ, לא מבקר המדינה, לא ועדות החקירה הממלכתיות, לא ארגוני זכויות האדם ולא תקשורת הרייטינג יכולים להיות חלופה ("מוחלטת") להתנהלות דמוקרטית שקופה, עניינית וביקורתית. מוסדות כאלו לטעמי צברו כוח מופרז וריכוזי מידי, וכך הציבור והדמוקרטיה יוצאים נפסדים.

  9. מיכאל לינדנבאום :

    ל 8 ,
    שאני אבין " בג"צ, מבקר המדינה, ארגוני זכויות האדם , מוסדות כאלו לטעמי צברו כוח מופרז וריכוזי מידי".
    אני חושב ש-8 התבלבל,ושכח שיש ממשלה ,שבידה כל השליטה על הכח,כולל הכח להשחית.
    עולם חדש,new age,new speech

  10. דקל עוזר :

    אבי שלום,

    יש פה עירבוב מושגים.

    ועדת חקירה פרלמנטרית זה סתם קשקוש שנועד לקשקש.

    ועדת בדיקה היא ועדת של משרד ממשלתי והיא בודקת עניין במשרד על פי חוק יסוד הממשלה (אני חושב). החלטותיה מחייבות ככל שהמנדט שלה הוא שהחלטותיה מחייבות.

    ועדת חקירה ממלכתית מוקמת על ידי הממשלה על פי חוק ועדת חקירה ממלכתית וזו ועדה אמיתית ולא חרטה ברטה קשקשת עם סמכויות חקירה, החלטה ואזהרה שהחלטותיה מחייבות את כולם.

    ועדות בדיקה פרלמנטריות זה לא נחשב מבחינתי ועדת חקירה.

  11. אבי :

    לדקל-

    גם לא כל ועדות החקירה הממלכתיות הן אולטרה שמאליות. גם לכך לא התכוונתי. וחבל באמת שהועדות הפרלמנטריות הן קישקוש מקושקש. זה רק סימפטום של מחלה קשה יותר.

    למיכאל-
    "אני חושב ש-"8" התבלבל,ושכח שיש ממשלה ,שבידה כל השליטה על הכח"-

    א. לא הבנתי אם אתה מגיב לי, אם אתה מדבר איתי או עם דקל? לא זכור לי שפגעתי בך באופן אישי. כנראה שקשה לך לנהל דו שיח ולקבל גם ביקורת. אתה שמדבר גבוהה גבוהה בשם הדמוקרטיה.

    ב. מעבר למחוות הילדותיות שלך, לגופו של עניין: אני חושב שאתה התבלבלת. אכן לרה"מ, לאוצר, לממשלה ולפקידיה, לבעלי ההון, כמו גם למפלגות קטנות וסקטוריאליות, יש כוח מופרז. זאת לעומת למשל הכנסת, והמפלגות הגדולות. אך גם לגורמים האחרים שהזכרתי בתגובתי הקודמת יש כוח מופרז. הדמוקרטיה ששנינו אוהבים לדבר בשמה היא שנפסדת מכך.

    http://www.gaditaub.com/hblog/?p=341

  12. מיכאל לינדנבאום :

    8 זה תמיד 8 ולא 7.
    בלבול מושגים רצוני או לא,עדיין לא מהווה פגיעה אישית.
    למי הכח והעוצמה האמיתיים ל"בג"צ, מבקר המדינה, ארגוני זכויות האדם"? או לשלטון שעושה כרצונו כי בידו הכח המוחלט ,להעשיר מתי מעט או להכניס לכלא את אלה שלא נוחים לו?.
    רצוי ש-8 ייתן תשובות ברורות ולא יסתפק בנוסחאות שלא אומרות דבר.

  13. דקל עוזר :

    אחת הטעויות הנפוצות בדיון היא לא לזהות שאלה ותהיה חברית ולהתייחס אליה כפניה צינית.
    ומיכאל היקר, אני חושב שאתה עושה אותה.

    אני בטוח שאין איזון בין רשויות השלטון בישראל, הממשלה ובית המשפט חזקים והכנסת אנמית ושנואה – הדברים עובדתיים ובלתי שנויים במחלוקת.

    נוכח חולשת הכנסת, מעמד בית המשפט לאט לאט נחלש (מתוך קנאה של חברי כנסת המתבטאת בהתקפות אישיות וחלילה לא בדיון ענייני).

    בנוסף, אין בכלל שום התייחסות לשתי הרשויות הנוספות: הרשות המקשרת (העיתונות בעיקר והתקשורת בכלל) והרשות המכווינה (כל בעלי ההון, הבנקים ומי שיש בסמכותו להניע סכומי כסף ובכך לדון לכף החיים ולכף המוות).

    וזאת המחלה האמיתית שנובעת מהיעדר אמון במערכת הפוליטית, שנובע מהעובדה שהמפלגות לא מחוייבות למצע שלהן ונבחרי הציבור יכולים להיות , והם לעיתים, לא קרובות בכלל אך קרובות מדי, בורים וגלמים.

  14. אבי :

    למיכאל

    בעבר אמרתי לך ופירטתי בפניך ישירות את הסיבות לכך שבג"צ צבר כוח רב. את זה אומרים גם רות גביזון מי שייסדה ועמדה בראש האגודה לזכויות האזרח. זכור לי שגם הבאתי לך הפניה לדברים של גדי טאוב שמסביר את העניין. כבר מתחילתה יש שפקפקו האם אכן נעשתה פה באמת "מהפכה חוקתית", או שמא אלו שהכריזו עליה עשו זאת על דעת עצמם בלבד. אולי דקל מנסיונו המשפטי יכול להאיר את המחלוקת יותר ממני.

    לעניין ארגוני זכויות האדם. פרשת הקרן החדשה מוכיחה זאת. למשל: "…העובדה ששליש מהכסף שהקרן החדשה משקיעה כאן הולך לאותן עמותות פוסט ציוניות, שמשקלן בתוך כלל העמותות של הקרן החדשה הוא קצת יותר מ-5%. זאת אומרת שהן מקבלות הרבה-הרבה יותר כסף, יחסית למשקלן, מאשר העמותות הרגילות. "
    http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=eb681a54e5fab943de3637e1d1cb53f4&id=895

    מעבר לזה שלא ברור כמה אחוז מהציבור הם מייצגים, ושלא לדבר שיש גורמים נוספים שתומכים בהם מבחוץ, כמו גם גיבוי של ארגוני זכויות אדם בינ"ל. מאמר ביקורתי במסגרת קורס על גלובליזציה שעברתי בסוציולוגיה (לא מצליח למצוא תהפניה אליו) גורס ששיח זכויות האדם מחליש את המדינות והוא משרת את כוחות הגלובאליזציה. (סליחה על פישוט גס של המאמר).

    על נושא מבקר המדינה. אולי משהו שמייצג:

    http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=eb681a54e5fab943de3637e1d1cb53f4&id=808

    על הסקטוריאליזם המפלגתי וחוזקן של המפלגות הקטנות:
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/053/936.html

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1148733.html

    לדבריך" רצוי ש-8 ייתן תשובות ברורות ולא יסתפק בנוסחאות שלא אומרות דבר"-

    באופן שיטתי, בכל הפוסטים, ההבדל באורך של התגובות שלי לעומת שלך הוא להשערתי אינדיקציה למשהו. אתה לא עומד בעצמך בסטנדרטים שאתה קובע לאחרים. שוב כנראה מתוך חוסר הסכמה עם דעותיי בסוגיות שונות. אולי עדיף כבר שתגיד חד וחלק שלטעמך אני סוס טרויאני בע"ש בלי כל מיני משחקים בן גוריונים מימי מפא"י.

  15. דקל עוזר :

    לאבי ומיכאל,

    הויכוח על האפשרות של בית המשפט לבטל חוקים הוא ויכוח אחד.
    אני חושב שבמדינת ישראל זה בגדר חובה, נוכח העובדה שאין פה איזון ברשויות וחברים בממשלה לא מכבדים את עצמם. ברוב העולם זה כך, ואין בכלל צורך בחקיקה או "מהפכה חוקתית" לשם כך, מדובר בעניין טריוויאלי לדעתי; בנוסף, חקיקת חוקי יסוד שקובעים מגבלות על כח החקיקה היא בפירוש מתן זכות לבית המשפט לבטל חוקים והדבר נאמר במפורש בדברי הכנסת.
    לאור זאת, הטענה שרוב חברי הכנסת מטומטמים אינה יכולה להתקבל והיא מטופשת.

    הויכוח על כוחו של המשפט (עודף "משפטיזציה") הוא ויכוח אחר.

    אני בדעה שמשפט אינו רואה את כל התמונה (ובכך אני מצטרף לעמדת גדולים ואין על זה באמת מחלוקת בעולם) – המשפט הוא חד מימדי, הוא עוסק באסור ובמותר, כלומר: בשוליים ולא בהתנהלות רגילה, והוא לא פועל כאשר אנחנו במישור של ה"אסור מאוד" וה-"מותר מאוד", כלומר, המשפט הוא רלוונטי רק בתווך בין הקיצוניים (שהמשפט לא חל עליהם) ל"נורמלים" שהמשפט לא חל עליהם.

    בצורה ציורית זה מוצג כך:

    _____——__________——_____
    קיצון~אסור~ נורמל ~מותר~ קיצון

    ובדוגמא:
    המשפט חל על עבריינים פשוטים והוא בעייתי שהוא רוצה להתעסק עם עבריינים אידיאולוגים, עבריינים שמנצלים כוח זכות (בעלי הון) וארגוני פשע שהם מספיק חזקים כדי להשפיע על המדיניות.
    המשפט אינו חל גם על ארגונים שמנצלים זכויות כמו חופש הביטוי וכו' ובשם ה"צדק" פועלים למטרות רשע וכאן יש הרבה דוגמאות.
    לבסוף המשפט אינו חל על התנהלות נורמלית – כמו על יחסי יום-יום, אם אנשים יהיו חארות ולא תהיה מערכת חינוך נורמלית ובריאה, אז שום בית משפט ושום חוק לא יעזור לפתור את זה – ראה ערך שכונות עוני בברזיל/הודו/מחנות פליטים/תרבויות ערביות.

    אני רואה את המשפט כחלק בלתי נפרד מהמערכת הפוליטית שהיא המייצגת תמונה רחבה של חמשת הרשויות: המחוקקת, המבצעת, השופטת, המקשרת והמכווינה ובישראל: הכנסת, הממשלה, בתי המשפט, התקשורת, השולטים בהון (הבנקים, בעלי ההון, קרנות פנסיה וכו').

    לאור האמור לעיל, הויכוח על כוחו של בית המשפט, במנותק מהויכוח על השיטה בכללותה, הוא ויכוח חד מימדי ולכן אינני נופל לשם.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.