בנימין נתניהו, המתקפה על הקרן החדשה לישראל סכנה לדמוקרטיה
בעקבות ההתקפה משולחת הרסן נגד הקרן החדשה וארגוני זכויות האדם שלחה המכללה החברתית כלכלית מכתב לראש הממשלה המביע תמיכה בקרן החדשה לישראל. ח"כ דב חנין מזהיר בהודעתו מפני מקרתיזם
3.2.10
לכבוד
מר בנימין נתניהו,
ראש הממשלה
דוא"ל bnetanyahu@knesset.gov.il
כארגון התומך בקידום שינוי חברתי כלכלי בישראל, אנו החתומים מטה, נציגי העמותה לקידום לימודי כלכלה וחברה/המכללה החברתית כלכלית, הלוקחים חלק פעיל בפעילות החברה האזרחית בישראל, רוצים להביע את תמיכתנו בקרן החדשה לישראל ובארגוני זכויות האדם הנתמכים על ידה. כל אלו יחד מחזקים את הדמוקרטיה הישראלית בכלל ואת חופש הדיבור של כל אזרח בפרט.
אנו רואים את המתקפה על הקרן החדשה ועל העומדת בראשה כפגיעה בפעילות ארגוני החברה האזרחית, שפעילותם היא חלק מאושיות כל מדינה דמוקרטית.
כראש ממשלתה של מדינת ישראל, אנו פונים אליך לפעול לאלתר להפסקת הרדיפות וההסתות נגד הקרן החדשה ונגד ארגוני זכויות האדם הנתמכים על ידה, לפני הידרדרות מסוכנת שלא תהיה ממנה חזרה.
כולנו למדנו את לקחי ההיסטוריה הקרובה והרחוקה יותר באשר לסכנה הטמונה בהשתלחות חריפה העוברת את גבולות הביקורת הלגיטימית ואף גולשת לדה-הומניזציה של יו"ר הקרן החדשה, המעלה זיכרונות מצמררים מן העבר.
הגבול העדין הדרוש כדי לשמור על דיון דמוקרטי ערני וביקורתי עומד למבחן, היום כבעבר, ומנהיגות דמוקרטית חייבת להעמידו איתן על מכונו.
אנו מאמינים שמחויבותך לדיון הדמוקרטי ולמניעת הסתה כנגד גופים ואישים בציבוריות הישראלית היא מלאה, ומצפים ממך להתבטא ואף לפעול בעניין לאלתר, באופן חד משמעי ואפקטיבי כביטוי למחייבות זו.
העמותה לקידום לימודי כלכלה וחברה/המכללה החברתית כלכלית
הועד המנהל
מתנדבי ופעילי העמותה
וצוות העמותה.
ח"כ דב חנין מחד"ש הוציא הודעה לעיתונות באותו נושא:
בעקבות החלטה בועדת חוקה על הקמת ועדת משנה מיוחדת לבדיקת תרומות לארגוני החברה האזרחית בישראל.
ח"כ חנין: "ימי מקארתי חוזרים בישראל"
ח"כ דב חנין תקף בחריפות את ההחלטה שהתקבלה בועדת חוקה להקים ועדת משנה מיוחדת לבדיקת תרומות לארגוני החברה האזרחית בישראל: "חקירת ארגוני החברה האזרחית שיש להם ביקורת על השלטון בישראל היא מדרון חלקלק ומסוכן. בדיוק כך התחילה ועדת קונגרס בראשות הסנטור מקארתי את חקירת הפעילויות האנטי אמריקאיות בארצות הברית.
לקחי המקארתיזם לא נלמדו אצלנו ומסע של "ציד מכשפות" מתחיל עכשיו. זה הרגע לכל החרדים לדמוקרטיה בישראל להתייצב למערכה על הגנת החירויות בחברה שלנו".
ח"כ חנין הצביע נגד ההצעה.
נערך על ידי דליהתגיות: אם תרצו, בנימין-נתניהו, דמוקרטיה, המכללה-החברתית-כלכלית, הקרן-החדשה-לישראל
קישור קבוע
19 תגובות
Email This Post



7 בפברואר, 2010 בשעה 10:16
מקובל שבמדינה דמוקרטית, ערך השקיפות הוא אחד הערכים העליונים.
מדוע אם כן, המכללה החברתית, אינה כותבת גילוי נאות שהיא נתמכת על ידי הקרן הישראלית החדשה?
(http://www.nif.org.il/index.php?dfn=org_page&id=741&org_id=116&OrgKeyWord=&Activity_Area=&Activity_Field=&letter=all&searchorg=)
ואגב, מקרטיזים. יתכן שארה"ב הברית היתה בפאניקה, והגזימה. אין לי על כך מחלוקת. אבל עלינו לזכור שזאת היתה תקופת המלחמה הקרה בין בריה"מ לארה"ב. באותה תקופה, הבולשבייזם כבש, בניגוד להסכמים של סוף מלחמת העולם השניה את כל מזרח אירופה, והתחיל להשתלט על אסיה ואפריקה.
הקומוניזם, היה שלטון דיקטטורי מאיים, ויש סבירות מסויימת בדרך ההגנה של האמריקאים.
הוצאת הדבר מהקשרו, נראת לי לא עונה על ערכי הדיון הדמוקרטי.
7 בפברואר, 2010 בשעה 12:05
טל-
שמח על התחקירונצ'יק שעשית על המכללה החברתית. אני האחרון שסבור שזה ארגון לא חשוב. והאחרון שאחשוב שהקרן החדשה לא מקדמת נושאים חשובים ונפלאים, גם אם חלקם לא מוסכמים עליי.
(אגב גם הטלוויזיה החברתית ממומנת על ידה). וזה רק מחזק דברים שאומר בסיפא של דבריי.
מסכים לגבי הבעייתיות בקמפיין של אם תרצו. בן כספית השתמש במילה המכובסת "נשכנית" כדי לתאר הקמפיין. ובכלל אני לא חושב שהקמפיין היה צריך להתרכז דווקא בנעמי חזן באופן אישי, גם אם אכן יש לה אחריות כזו. גם אני מכיר את אם תרצו והפעילויות שלהם מהאוניברסיטה העברית. יש שם אנשים שלטעמי מובילים אותה לכיוונים ימניים ובוטים מידי, ולכן לרוב לא הכי התלהבתי בלשון המעטה מהפעילויות שלהם. אבל אני חושב שיש התחמקות מפן חשוב של הדיון.
לא רק הדה-לגיטמציה של שיח הזכויות ושל השמאל במדינה מדאיג אותי. גם הדה-לגיטימציה, הדה-הומאניזציה, הדמוניזציה ועוד כמה "Xיציות" של מדינת ישראל, צה"ל וחייליו. ושיש כמה ארגונים שנתמכים ע"י הקרן החדשה בישראל שמלבים את ה"Xיציות" הללו ומשתפים פעולה עם גורמים חיצוניים אנטי ישראליים בעליל, ולא רק גולדסטון. לא רק השיח הדמוקרטי במדינה עומד על הקצה, אלא גם עצם פעילותיהם של חלק מאותם ארגונים. ובמובן הזה, זה לא משנה בהכרח מי חתום על הדוח. בהנחה שהעובדות שבו נכונות, ושיש שם עקרונות שמוסכמים עליי, גם לי עצמי לא היה אכפת להיות חתום על הדוח.
אני סבור שלא רק ימניים עושים הסתה, מסתבר, אלא גם גורמים מסויימים בשמאל. אצל אותם גורמים גם כל מי שלא חושב כמוהם ישר נחשב בולשביק/ פאשיסט/ נאציונאליסט/ אימפריאליסט (ביחרו את התשובה הנכונה, למרות שכולן נכונות). החשש מ"המדרון החלקלק" עובד לשני הכיוונים.
לדעתי שת"פ עם גורמים אנטי-ישראליים ששוללים את זכותה של מדינת ישראל למפרע, להגן על עצמה, יכול להיות מסמר הקבורה של הדמוקרטיה הישראלית.
הדמוקרטיה אין משמעה חופש ביטוי מוחלט. היא מערכת של איזונים ובלמים. לא דיקטטורת הרוב, ולא דיקטטורת המיעוט. איפה עובר הגבול? באמת שאני לא יודע. בוא נתווכח על הגבול, ולא נסררס ונשתיק את הביקורת מכל הצדדים.
מעבר לזה הסיפור של אם תרצו והקרן החדשה, הוא סיפור גדול יותר שנידון בע"ש בגרסות שונות. הוא לטעמי המשך הויכוח הער לגבי התערבותם של גורמים שונים בחברה בישראל: אם זה בעיתון ישראל היום, אם זה בשלום עכשיו ועוד.
לאיתי ידידנו יש תיאוריה שכל הארגונים הללו קיימים כדי לאפשר יכולות מימון לטובות אג'נדות פוליטיות, שאינן יכולות להתממש בתוך המסגרות הפוליטיות המפלגתיות.
לדעתי צריך להסתכל על זה ברמת המאקרו הזו. אין לי תשובות ברורות לסיבה של זה, קשה לי לקבוע אם זה טוב או רע ומה בדיוק צריך לעשות. שקיפות זה משהו אחד. המימון הוא גורם נוסף. בכל מקרה התחושה היא שמשהו רקוב בממלכת דנמרק. שלפעמים תחת הילה של ערכים נשגבים, משמאל או מימין, מסתתרים אינטרסים שונים, בעיתיים, שמלבים את הקרע בישראל, ולא בהכרח מקדמים את הדמוקרטיה במדינה. (וגם ראינו האשמות דומות, נכונות או לא, בבחירות לארגון המורים.)
7 בפברואר, 2010 בשעה 12:31
כמו כן,
לדעתי שת"פ עם גורמים אנטי-ישראליים ששוללים את זכותה של מדינת ישראל למפרע, להגן על עצמה, יכול להיות מסמר הקבורה של הדמוקרטיה הישראלית.
הדמוקרטיה אין משמעה חופש ביטוי מוחלט. היא מערכת של איזונים ובלמים. לא דיקטטורת הרוב, ולא דיקטטורת המיעוט. איפה עובר הגבול? באמת שאני לא יודע. בוא נתווכח על הגבול, ולא נסררס ונשתיק את הביקורת מכל הצדדים.
מעבר לזה הסיפור של אם תרצו והקרן החדשה, הוא סיפור גדול יותר שנידון בע"ש בגרסות שונות. הוא לטעמי המשך הויכוח הער לגבי התערבותם של גורמים שונים בחברה בישראל: אם זה בעיתון ישראל היום, אם זה בשלום עכשיו ועוד.
לאיתי ידידנו יש תיאוריה שכל הארגונים הללו קיימים כדי לאפשר יכולות מימון לטובות אג'נדות פוליטיות, שאינן יכולות להתממש בתוך המסגרות הפוליטיות המפלגתיות.
לדעתי צריך להסתכל על זה ברמת המאקרו הזו. אין לי תשובות ברורות לסיבה של זה, קשה לי לקבוע אם זה טוב או רע ומה בדיוק צריך לעשות. שקיפות זה משהו אחד. המימון הוא גורם נוסף. בכל מקרה התחושה היא שמשהו רקוב בממלכת דנמרק. שלפעמים תחת הילה של ערכים נשגבים, משמאל או מימין, מסתתרים אינטרסים שונים, בעיתיים, שמלבים את הקרע בישראל, ולא בהכרח מקדמים את הדמוקרטיה במדינה. (וגם ראינו האשמות דומות, נכונות או לא, בבחירות לארגון המורים.)
7 בפברואר, 2010 בשעה 14:42
הקרן החדשה, וכן קרנות של האיחוד האירופי, הן כלים של גורמים מחוץ למדינת ישראל להשפיע על ישראל. לסוגי ההשפעות הללו יש היסטוריה עשירה מאד בכל דמוקרטיה. מימון של מכוני מחקר ומימון של תנועות "עממיות", הן דרך של גורמי חוץ להשפיע על מדיניות הדמוקרטיה "הנתרמת".
השאלה היא האם ההשפעה הזאת היא לגיטמית?
נראה שכל עוד הקרן פועלת בגלוי, ובהסכמת המדינה הנתרמת, כשברור לתושבי המדינה מה מטרות הקרן, וכי הקרן מסייעת למדינה, אזי התרומה היא לגיטימית. אבל אם הקרן פועלת בחשאי, ללא הסכמת הציבור, יש בכך ניסיון לכפות רצון בעלי הקרן על מדינה ריבונית.
במקרה של הקרן החדשה, נראה לי שעליה להוכיח כי מקימיה אכן רוצים בטובת ישראל, וכי קרן פורד היא תורם כספים לגיטימי. כמו כן, עליה לחשוף את כל התורמים, לביקורת הציבור.
בנוסף עליה להסביר מדוע היא תרמה לאירגונים ש"קידמו שיוויון זכויות לערביי ישראל" על פי הצהרתם, אבל בפועל פעלו נגד ישראל (כמו במקרה של עדאלה, שרבים מאנשיו מזוהים עם בל"ד, שממנה יצאו כנראה לפחות שתי דמויות שפעלו נגד מדינת ישראל).
7 בפברואר, 2010 בשעה 15:05
לטל ירון,
מה פירוש "אם הקרן מסייעת למדינה, אזי התרומה היא לגיטימית."
המדינה היא הגדרה מסוכנת.בשם המדינה נעשו לפעמים הדברים השפלים בהסטוריה.לאף אחד אין מונופול על ה"מדינה" .
בדמוקרטייה לכל מיעוט יש הזכות המלאה לומר את דברו בכל אמצעי הביטוי הדמוקרטיים.
עד היום אנחנו לא יודעים מי תורם לייהוד במזרח ירושליים או להתנחלות בשטחים.יותר מזה ,אף אחד לא יכול להגיד בודאות שההתנחלות אכן "תורמת לבטחון המדינה או לא",ואם "טובת ישראל" יוצאת נשכרת.
כמו שאמר לקסי,כל העסק זה מדרון חלקלק,שמוביל למחוזות מאד לא דמוקרטיים.
7 בפברואר, 2010 בשעה 15:14
זה אני!!
5.משתמש אנונימי (לא מזוהה) :
7 בפברואר, 2010 בשעה 15:05
לטל ירון,
מה פירוש "אם הקרן מסייעת למדינה, אזי התרומה היא לגיטימית."
המדינה היא הגדרה מסוכנת.בשם המדינה נעשו לפעמים הדברים השפלים בהסטוריה.לאף אחד אין מונופול על ה"מדינה" .
בדמוקרטייה לכל מיעוט יש הזכות המלאה לומר את דברו בכל אמצעי הביטוי הדמוקרטיים.
עד היום אנחנו לא יודעים מי תורם לייהוד במזרח ירושליים או להתנחלות בשטחים.יותר מזה ,אף אחד לא יכול להגיד בודאות שההתנחלות אכן "תורמת לבטחון המדינה או לא",ואם "טובת ישראל" יוצאת נשכרת.
כמו שאמר לקסי,כל העסק זה מדרון חלקלק,שמוביל למחוזות מאד לא דמוקרטיים.
7 בפברואר, 2010 בשעה 15:56
מיכאל שלום,
מסכים עם בעיית הגדרת המדינה.
אין בעיה שקרנות יתרמו כספים, לכל מיעוט, או לכל מטרה. ובלבד שהעברת הכספים תהיה שקופה, ונתונה לביקורת ציבורית.
כחלק מהביקורת הציבורית, הייתי שמח להבין מדוע קרן פורד תורמת לקרן החדשה (קרן שהמייסד של היה אנטישמי), ומדוע היא תרמה לעדאלה, שידוע שיש שם יצוג חזק לבל"ד, שממנה יצאו שני אנשים מובילים שפעלו בפרוש נגד המדינה. כחלק מהביקורת הזאת, הייתי רוצה להבין האם הקרן באמת דואגת לישראל, או דואגת לקעקע את יסודות המדינה היהודית-ישראלית.
אם נגלה, כי הקרן פועלת בפועל לפגוע במדינה (לאחר ביקורת ציבורית מתאימה), נראה לי שיש מקום לסיים את הזרמת הכספים לארגונים אלו. כמו שכספי ה"צדקה" של החמאס, הפסיקו לזרום מארה"ב.
כאשר יש דיון ציבורי לגיטמי, אינני רואה כיצד אובדת הדמוקרטיה?
אם מצד שני, מוזרמים כספים לאירגונים המסייעים לפרק את המדינה, אני בהחלט רואה איך אובדת הדמוקרטיה
האם תסכים איתי שיש חשיבות לביקורת הציבורית וליכולת של הציבור לחסום כספים שבפרוש נועדו לפגוע במדינה?
7 בפברואר, 2010 בשעה 17:45
לבר-הפלוגתא הוותיק טל,
1)שקיפות כאמור היא טובה בכל מקרה,ויש פחות שקיפות בימין.
2)תסכים איתי שהקרן החדשה זה לא חמאס.
3)לעולם כנראה לא נגיע להסכמה,כי טובת המדינה,ופגיעה במדינה נמצאים במחלוקת פוליטית מהותית.
לא אשכח את המילואים שלי בלבנון בשנות השמונים ,כאשר אני ,השלום עכשיוניק,מצאתי עצמי להפתעתי "בוגד" ,רחמנא ליצלן.
7 בפברואר, 2010 בשעה 18:07
טל,
הקרו החדשה לישראל היא שקופה. כל הארגונים במסגרתה מפרסמים את המקורות לתרומות שלהם וכמו שאתה טוען שקרן פורד היא פסולה כי "הוקמה ע"י אנטישמי" יש בחור מעדות נעמי-קליין שטוען שהיא פסולה כי היא הוקמה ע"י ה-CIA.
עדאלה הוא ארגון שרוב פעולותיו גורמות לי לקלל ברוסית, אבל זה לא הופך אותו ללא-לגיטימי וגם לא התמיכה שלו בבל"ד, שהעובדה שיצאו ממנה "שני אנשים שפעלו נגד המדינה" (מי השני, אגב?) לא הופכת אותה ללא-לגיטימית. גם ש"ס לא הפכה למפלגה לא לגיטימית למרות שרבים מנציגיה בכנסת עברו על החוק.
גישת "מדינת כל אזרחיה" שבה בל"ד ועדאלה דוגלות היא גישה שראוי לה להישמע במסגרת דמוקרטית. הסכנה שהתנועות האלה מציבות למדינה הציונית-הדמוקרטית פחותה בהרבה מהסכנה שבהשתקה שלהן.
ולמען הסר ספק, אני אבהיר שאני מתנגד לגישת "הדמוקרטיה המתגוננת" בכל קונסטלציה, גם הפסילה של כהנא, בדיעבד, הייתה טעות ואני מאד לא מתלהב מחוקים נגד "הסתה".
אם יש עדויות לשת"פ בין אינדבידואלים מתוך הגופים הללו עם גורמים עוינים, יש לחוק מספיק כלים לעצור אותם (ר' מקרה בשארה).
7 בפברואר, 2010 בשעה 19:26
שלום מיכאל
1. שקיפות טובה בכל מקום.
2. היא לא חמאס, אבל קרנות בינ"ל שחותרות להשפעה לא לגיטמית, עלולות להוות סכנה. אם מקור הכספים בארגונים שעוינים את ישראל, השפעתם יכולה להיות מזיקה בהחלט. יכול לקום ארגון שחותר ל"שיוויון, אך בפועל מטרתו היא למוטט את המדינה.
וזה קשור לתשובה לרביב: אני חושב שאם או רוצים לזהות מה המטרות האמיתיות של ארגונים, צריך לבדוק אירגונים לא רק על פי דיבריהם, אלא על פי מעשיהם.
כך לדוגמא, היטלר הבטיח בנאום ההכתרה שלו, שפניה של גרמניה לשלום, ומיד אחרי זה הוא הורה לצבא להתחמש במהירות שיא. הבעיה של האירופאיים היתה שהם הקשיבו למילים, ולא בחנו את המעשים.
כך גם היה עם הפת"ח. דבריו היו דברי שלום, אך מעשיו העידו על מלחמה.
מילים הן עסק שצריך להיזהר ממנו, ולבחון אותו בשבע עיניים.
הטענה של עדאלה, לשיוויון זכויות, מקובלת עלי בהחלט. השאלה היא מה התוכנית האמיתית שעומדת מאחורי עדאלה. על כך יכולים להעיד, המצאותם של שני משתפי הפעולה עם גורמים עוינים (הראשון הוא ברכה, והשני הוא הבן של אחד מראשי בל"ד שנתפס לאחרונה). הדברים הללו, אם יצאו נכונים, מעידים על הכוונות האמיתיות. כך גם יש לבחון לדעתי את ש"ס. הם יכולים להגיד כל מה שהם רוצים, אבל אם בסוף הם גונבים מקופת המדינה, אני מבין שיש כאן בעיה. דבריהם דברי רוממות, אך מעשיהם, מעשי גנבה.
לסיכום: יש להיזהר ממילים, ולבחון את המעשים. ונראה לי שמעשיה של הקרן החדשה, דורשים עוד בדיקה.
7 בפברואר, 2010 בשעה 21:44
המתקפה על הקרן החדשה היא אכן מתקפה אנטי דמוקרטית מקארטיסטית אנטי ציונית ולכן היא דווקא מתאימה לאנשי ""אם תרצו"" ולנתניהו שהוא לא רק ראש-הממשלה הנוכחית, אלא גם אבי כמה משפטי מפתח מעוררי פלצות.
7 בפברואר, 2010 בשעה 22:31
- אני מניח שלא התכוונת לברכה אלא לבשארה.
8 בפברואר, 2010 בשעה 0:12
מסכים עם רביב לגבי הצורך בזהירות בשימוש בכלים שונים על מנת למנוע "הסתות" למיניהן. לפעמים השקיפות והביקורת/הלחץ הציבורי הם מספיקים כדי שהארגונים השונים ייזהרו יותר בפעולותיהם ובמעשיהם, שעל פיהם הם מוסרים את הדין וחשבון לציבור. ייתכן שהמחוקק צריך להתערב בעיקר בקביעת סטנדרטים גבוהים יותר לשקיפות. אם כי לטעמי במקרים חריגים צריך לנקוט בפעולות חמורות יותר.
עמית-
אני מקווה שתדע להבדיל בין "מתקפה" על הקרן, לעומת ביקורת ראויה וחשובה שאני וטל מנסים להעביר פה.
8 בפברואר, 2010 בשעה 2:11
רביב,
אופס…. כן בשארה.
עמית, האם תוכל לנמק?
כמו כן, שים לב שאבי ואני מעלים ביקורת, ולא "תוקפים".
8 בפברואר, 2010 בשעה 13:29
טל חביבי,
מדוע "מעשיה של הקרן החדשה, דורשים עוד בדיקה",ולא מעשים של מוסקוביץ,שלדון או אייזנברג?.
האם אני צריך להבין שהספונסורים של הימין,רק הם כשרים ו"עומדים מעל לכל חשד"?.
אין גבול לסיפור.עדיף להניח לזה ולא להיכנס למחוזות לא דמוקרטיים.
8 בפברואר, 2010 בשעה 13:50
שלום מיכאל
מעשיה של הקרן דורשים בדיקה, וכן מעשיהם של שלדון, מוזס, נמרודי תשובה, עופר, ש"ס, העבודה, הליכוד…. וכל מי שיש בידו מספיק משאבים להשפיע על חיינו באמצעות משאבים עודפים.
וזאת כדי שנוכל לשמר את הדמוקרטיה, שנדמה לי כי חשובה היא לשנינו גם יחד.
8 בפברואר, 2010 בשעה 16:45
נימוקים:
1. לא אני לא מתכוון שאתם תוקפים את התנהלות הקרן החדשה/מקארטיסטים.
אני בהחלט מסתכל על "אם תרצו" וכו' ככאלו.
2. הייתי שמח לראות ביקורת כזאת כשהיא באה על רקע סוציאל דמוקרטי ולא בעקבות מתקפת "זו ארצנו"..סליחה, "אם תרצו".
5 ביולי, 2010 בשעה 14:33
אני לא מבינה למה הקרן החדשה בפניקה? למה שלא יעשו חקירה שקופה? מה הפחד שלהם? העסק הזה נוראה מסריח!!!
ללא ספק המטרה של הקרן החדשה זה השמדת ישראל נקודה וכול מי שתורם לה וא רק עוזר לה להגשים את החלום הרטוב! אנחנו רוצים שתהיה חקירה שקופה!! אם אתם לא רוצים אז יתכן מאוד שאתם מסתירים משהו.
6 ביולי, 2010 בשעה 0:42
בדמוקרטיה אין מניעה לחקור כל גוף בכל מצב. בדמוקרטיה ליברלית יש מניעה כזו. הקרן אינה גוף פוליטי (בניגוד למה שכל המגיבים המתלהמים כאן חוזרים וטוענים) אלא גוף השייך לחברה האזרחית, משל היה עמותה, אגודה או כל גוף דומה. מהבחינה הזאת, הוא לא חייב דין וחשבון ציבורי מהסוג שחייבים בו גופים ממשלתיים או פוליטיים, ובוודאי שלא לגופי ממשלת ישראל. כמו שלא יעלה על הדעת לחקור פעילים של "גרינפיס" על פעילותם (אלא אם יש חשד בפלילים כמובן), כך אין לחקור את הקרן החדשה או את הגופים המסונפים לה.
כאמור, דמוקרטיה היא סתם טכניקה לא חשובה במיוחד, היא צורה. הליברליזם, שמכיל את עקרונות זכויות הפרט והחברה האזרחית, הוא זה שלפי עקרונותיו יש ללכת.