חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

רן ארז ו "הכל חינוך" – דעה

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 2.02.10 6:07

אהוד צוק, פעיל בתנועת "רוח חדשה" של דודי פרידמן, מתאר את פעילותה המבורכת של תנועת "הכל חינוך" ואיך רן ארז לא משכיל לשתף פעולה למען עתיד המורים במאמר הדעה שלפניכם. העינינים מתחממים לקראת הבחירות


ג' בשבט תש"ע 17 ינואר 2010

רן ארז ו "הכל חינוך"

חברי המורים,

"הכל חינוך – התנועה לקידום החינוך בישראל" היא תנועה ציבורית רחבה ובלתי מפלגתית הכוללת מורים ומנהלים, סופרים ואנשי רוח, אנשי עסקים, פעילים בארגונים חברתיים, ראשי אוניברסיטאות ומכללות ואנשי אקדמיה בולטים בתחום החינוך ממגזרים שונים של החברה הישראלית, שחברו יחד לפעול למהלך משמעותי ומתמשך של שיפור, שינוי וצמיחת החינוך בישראל והעמדתו בראש סדר העדיפות הלאומי".

מרשימת "החברים בתנועה" בחרתי בכעשרים שמות רק על מנת לסבר את העין: פרופ' עדה יונת, פרופ' נמרוד אלוני, ד"ר שמשון שושני, עופרה שטראוס, השופט מאיר שמגר, שמולי בינג, דליה רבין, פרופ' איתמר רבינוביץ, הרב יובל שרלו, אלי עמיר, דוד פרידמן, פרופ' אהרון צ'חנובר, א.ב.יהושע, אליעזר יערי, דב לאוטמן, ניר ברקת, השופט מישאל חשין, עמוס עוז, פרופ' מאג'ד אל– חג', פרופ' דפנה ברק-ארז ועוד אחרים, רבים וטובים.

ב-26 בינואר 2009 נערך באוניברסיטת ת"א כנס של תנועת "הכל חינוך" בשם "שמים את החינוך בראש". בכנס, שנערך לפני הבחירות אחרונות, פרסו שלושת המועמדים לראשות הממשלה את משנותיהם בנושא החינוך.

בכנס זה השתתף גם מר רן ארז – יו"ר ארגון המורים.

בברכתם לבאי הכנס קראו מר לאוטמן היו"ר ומר פירון המנכ"ל: "מצבה של מערכת החינוך  מחייב התגייסות של כולנו" והם מסיימים בקריאה לבאי הכנס: "אין לנו ארץ אחרת. אין לנו ילדים אחרים. שילוב ידיים ומחויבות לשינויים יובילו למפנה המיוחל. אנו מקווים שתהיו שותפי אמת שלנו. יחד, נוכל להשפיע על סדר היום הלאומי, ולהציב את החינוך בראש."

סדר היום של הכנס הכיל סקירה של  מצב החינוך בהשוואה למצב בעולם, בניסיון ללמוד ממערכות מצליחות בעולם. נסקרו הרפורמות שנעשו בחינוך בישראל מאז 1968 (הנהגת האינטגרציה והקמת חטיבות הביניים בעקבות וועדת רימלט) ועד  "רפורמת אופק חדש" תוך ציון כי "רפורמה זו מוכיחה את הצורך בשיתוף פעולה הדוק בין הגורמים העיקריים" פרק זה מסתיים מילים קשות:

"המציאות ששררה בעת הקמת ועדת דוברת לא השתפרה, ההיפך הוא הנכון. השינויים בשלוש השנים האחרונות, כמו גם הלקחים מהארץ ומן העולם מחייבים בחינה מחדש של רפורמה חינוכית.

הניסיון של רפורמות מוצלחות בעולם מלמד שבבסיסן עומדת חקיקה המבטיחה את יישומן. תנועת "הכל חינוך" פועלת לקדם רפורמה ארוכת טווח המעוגנת בחקיקה ומגובה בתקציב רב – שנתי. רפורמה זו תבטיח את המעמד ואיכות החינוך הציבורי במדינת ישראל."

למען האמת, בתום הכנס, חשתי התרוממות רוח: הנה תנועה הקוראת לרפורמה ארוכת טווח בחינוך הנתמכת בחקיקה ובתקציב רב שנתי, השמה את המורים ואת המנהלים בראש רשימת האנשים הכלולים בה. שמחתי גם לראות בכנס זה את יו"ר הארגון אליו אני משתייך, מר רן ארז, שישב באולם מספר שורות לפני, כי קיוויתי שהנה ניתנה לו הזדמנות לחבור לגוף ציבורי החורט על דגלו את קידום החינוך (הציבורי) בישראל. הרגשתי גאה מאד להשתתף, ביחד עם יו"ר הארגון אליו אני משתייך, בכנס שאלה מטרותיו ולו הסיכוי להצליח .

שמו של רן ארז מפאר גם את המושב אותו ארגנה תנועת "הכל חינוך" ב"כנס שדרות 2008". שמו של המושב היה "איך לגייס להוראה את הטובים ביותר"? המושב התקיים בראשות ח"כ זבולון אורלב, יו"ר המפד"ל. את הנושא הציג הרב שי פירון, מנכ"ל תנועת 'הכל חינוך' וראש ישיבת

ההסדר פתח תקווה ומשתתפיו היו ד"ר דב אורבך, מנהל בי"ס שבח מופת, מר רן ארז, יו"ר הנהלת ארגון המורים, גב' עמירה חיים, מנהלת מחוז דרום – משרד החינוך, פרופ' זמירה מברך, ראש בית

ספר לחינוך, אונ' בר-אילן, מר אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך, וגב' מירי שליסל, ראש תחום חינוך קרן 'יד הנדיב'.

אודה על האמת –  התחלתי לפתח ציפיות לגבי שינוי שחל ברן ארז…..

לפני מספר ימים קיבלתי בדוא"ל שתי כרזות צבעוניות מארגון הקורא לעצמו "מטה המורים נגד  "אופק חדש" ובעד רן ארז". בכרזה אחת מואשם דודי פרידמן, המועמד לתפקיד יו"ר ארגון המורים מטעם תנועת "רוח חדשה בארגון המורים", שאם ייבחר הוא שיביא את הרפורמה  "אופק חדש" לארגון, היות שנתגלה כי מר דודי פרידמן ומר שמולי בינג הם חברי ההנהלה בתנועת "הכל חינוך" שראשיה מובילים בגאווה את רפורמת "אופק חדש". כאן מצטטים כותבי הכרזה קטע שהוצא מהקשרו והמוכיח כביכול את תמיכת תנועת "הכל חינוך" ברפורמת אופק חדש. אך לא כן הוא – הקטע לקוח מתוך הפרק הדן בכל הרפורמות בישראל ("רפורמות בישראל – זה הזמן") וכבר בקטע עצמו יש משפט של הסתייגות מסוימת מתוכנו ואילו אחריו מודגש הצורך ברפורמה אמיתית.

כאמור כרזה זו הינה שקרית:

א.      מר פרידמן ומר בינג אינם (לצערי) חברי הנהלת "הכל חינוך"

ב.      הקטע "המוכיח כביכול"  את הובלת הרפורמה "אופק חדש" ע"י תנועת "הכל חינוך" אינו אמת והוא מוצא מהקשרו.

הכרזה השנייה מבליטה את שמותיהם של דודי פרידמן ושל שמולי בינג מתוך רשימת "חברים בתנועה" וטוענת כי  "תנועת הכל חינוך" תומכת ברפורמת "אופק חדש". ככרזת בחירות היא מהלכת אימים על קוראיה  ("בפעם הבאה שהוא (דודי פרידמן) יגיד לכם שהוא מתנגד ל"אופק חדש" תחשבו טוב האם אתם מוכנים לקחת סיכון"). גם פה הכרזה שקרית ומטעה.

בבדיקה שעשיתי התברר לי ששתי הכרזות נשלחו לכתובות הדוא"ל של אותם מורים המקבלים

דואר אלקטרוני מארגון המורים. לכאורה נעשה שימוש לרעה במשאבי המידע שבידי הארגון  למען  הישרדותו של  רן ארז. להערכתי רן ארז ידע ואולי יזם פרסום כרזות אלו.

שוב נדמה כי רן ארז אינו יכול להשתחרר מן האסטרטגיה לפעול לבד ולבלום כל ניסיון לחבור לגורמים אחרים במאמץ לשנות את מעמד המורים ולקדם את החינוך הציבורי בישראל.

רן ארז הפך לנטל על ארגון המורים ולכן החלפתו בהקדם האפשרי היא צוו השעה.

אהוד צוק

פעיל מרכזי בתנועת רוח חדשה בארגון המורים

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , ,

69 תגובות

  1. שושי פולטין :

    לאהוד צוק,
    ללא קשר בתמיכה ברן ארז או בדודי פרידמן, הפוסט הזה קצת מבלבל אותי . יש בעיה עם 'הכל חינוך',
    נכון שמפארים את שם התנועה פרופסורים ואנשים בעלי שיעור קומה, אני מוקירה ומכבדת את הרשימה שמנית וגם אחרים שנמנים עליה, אבל אני בטוחה שחבריה לא התעמקו במניעים של ארגון עובדים כאשר נתנו תמיכתם.
    גם אני הייתי שם בכנס של הכל חינוך, (את רשמי הבאתי בפוסט http://cafe.themarker.com/view.php?t=856737) ואני לא נמנית עם חבריה, אבל צר לי, אני לא הרגשתי התרוממות רוח.
    נקודת השפל האישית הייתה דווקא כששמעתי במו אוזני בסיום הכנס את וסרמן, איש ההסתדרות, מתלהב דווקא מבנימין נתניהו… לאן הגענו שאלתי את עצמי, אבל זה לא קשור לעניין.
    מי שמוביל את התנועה זה אנשים שהאינטרסים שלהם הם אינטרסים זרים לארגון העובדים שנקרא 'ארגון המורים' – מדובר בתעשיין, דב לאוטמן, איש יקר ואכפתי אבל נקודת המבט שלו שונה משלי כאשר מדובר בזכויותיי, באלי אלאלוף , מנכ"ל קרן רש"י (על פילנתרופיה בחינוך שמעת?), איציק דנצינגר (הייטק ממש לא משתווה להוראה) ושלמה דברת..
    שלמה דברת הציג מצגת מאוד מרשימה, הוא גם עשה עבודה מאוד יסודית בוועדה עליה הוא מונה, אבל נקודת המבט שלו ממש לא הייתה נקודת מבט של המורים וזכויותיהם. הוא אפילו לא טרח לשתף אותם. פרט שולי , לא?…
    כך קורה גם עם "מועצת החינוך" שמקים עכשיו שר החינוך – דב לאוטמן נמצא ברשימת החברים, אבל נציג המורים לא! בעיני זה תמוה (ראה פוסט http://cafe.themarker.com/view.php?t=1441674), האם בעיניך לא?
    צר לי, אהוד צוק , דבריך עלולים לחזור אליך כבומרנג, – בעוד דודי פרידמן טוען שהוא במקרה נמצא ברשימה של הכל חינוך (ואני מאמינה לו ) דבריך והתמיכה הנלהבת עלולים להתפרש בדיוק להיפך.

  2. דודו רוטמן :

    לא צריך להתלהב גם ממלים כמו "עיגון רפורמה בחקיקה" או מ"החינוך בראש סדר העדיפויות" או מ"הקמת רשות ציבורית לחינוך" וקידום "חוק החינוך הציבורי".
    אם מחברים את כל הסלוגנים הללו בעצם מקבלים את הסכנה המשמעותית של "הכל חינוך": עיגון רפורמת "דברת" בחקיקה, במסגרת "חוק החינוך הציבורי" שאותו הם מקדמים. האם הכותב תומך בכך? האם מי שהכותב מונה בין החברים בתנועה – שמולי בינג ודוד פרידמן (גם אני מופתע מכך, פעיל מרכזי ב"רוח חדשה" לא מכיר את הפלייר הזה: http://www.4morim.co.il/templete.php?id_t=67&id_cat=103? ) תומכים בכך? אם כן, זהו מהלך אמיץ מאד, אבל שיעשו אותו באופן נראה וברור.

  3. ל רפי :

    חברים,
    הצלחתם לבלבל אותי.
    דו"ח דברת אינו משקף רפורמה במערכת החינוך אלא רפורמה בטכניקה לחלוקה מחדש של תקציב החינוך הלאומי, עם מנגנוני בקרה ושליטה "כלכליים" אבל בהחלט לא חינוכיים.
    אם לשם מובילה הרפורמה של "הכל חינוך", אזי עדיף שרן ארז ישאר על מכונו…
    אבל גם לרן ארז אין במה להתגאות, משום שבכל התהפוכות של השנים האחרונות – שרי חינוך, תוכניות, "דמעות תנין" על רמת החינוך ומצב המורים ועוד – לא ראינו ולא שמענו מפיו דבר משכנע על הכיוון שבו יש ללכת וכיצד עושים זאת מערכתית.
    שום תוכנית שלא תתחיל מנושאים אלה ותגדיר מטרות ויעדי-ביניים ברי-מדידיה, עם לו"ז ומבחני מימוש, לא תהיה שווה את הנייר שעליו תכתב.

  4. מיכאל לינדנבאום :

    ארז יכול להציע הרים וגבעות .
    בינתיים הכסף לא אצלו, אלא אצל הצדיק והנדיב הידוע ביבי…

  5. ארטור (האמיתי,לא דיוגנס) :

    שוב מגיב מספר 3 כמו אותם מאות אחרים בשנתיים האחרונות מטיח כלפי ארז "מה אתה עשית בשביל מדינה " (פלאטו שרון) .
    צודק מיכאל לינדנבאום כמעט לחלוטין אכן הכסף לא אצל ארז ,אך חובה להוסיף שגם אם היה כסף ,אין זה תפקידו של ארז להתוות מדיניות חינוכית ,אין תפקידו לחלק את המשאבים ,ולמעשה לארז אסור להתעסק בשום נושא מלבד שכר וזכויות למורים .
    כל גלישה לכיוון קביעת מדיניות או אפילו התעסקות זעירה על דרך חלוקת שעות עבודת המורה ,תגרום לכל שופט בית דין לעבודה לעצור עיצומים ולנפץ שביתה גם אם יש לה גיבוי של כל המדינה .
    לא נשמע טוב,לא מצטלם טוב אך לארז מותר לדבר רק על כסף ותנאי העסקה ושאף אחד לא יבלבל את הקוראים בדרישות לרפורמות חינוכיות מבית מדרשו של ארז .

    זה לא תפקידו ולא עבודתו .

  6. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה :

    עוגה א':

    כאשר מבקרים את ועדת דברת / הכל חינוך וכל זה טוענים (בצדק): מדוע לא שיתפו את נציגי המורים? הרי הם המבינים במעשה החינוך לא פחות ואולי הרבה יותר מתעשיינים ואנשי אקדמיה.
    מצד שני, כאשר מועלית הטענה שרן ארז לא מצביע על שום רעיון מעניין להרמת מערכת החינוך מהקרשים מעבר לתוספות שכר ותנאים למורים (שינויים שאין ספק שהם קריטיים אבל הם לא כל הסיפור) – משיבים בטענה "אין זה תפקיד נציגי המורים לעסוק בכל מה שאינו שכר וזכויות". אם כך, יש הצדקה בדיעבד לא להזמין את ארז ווסרמן לוועדות דוברת למיניהן, שעוסקות בנושאים רבים שאינם נוגעים ישירות לזכויות העובד.

    עוגה ב':

    אותו דבר לגבי אופק חדש – מצד אחד הלינו (בצדק) שהרפורמה היא רק בתלוש ובמבנה המשרה והצגתה כרפורמה כוללת במערכת החינוך יומרנית ופלצנית. מצד שני, הרי לכאורה זה הדבר היחיד שלארגון היציג יש מנדט לגביו. וגם כאן כמובן היו טענות כלפי משרד החינוך "לא שיתפו את המורים" אעפ"י שהשותף המלא לגיבוש הרפורמה היה הארגון היציג.

    עוגה ג'

    אותם אנשים שהלינו (בצדק) על התנהלות בלתי דמוקרטית לכאורה של וסרמן, מוכנים לסלוח על התנהלות לא דמוקרטית לכאורה של ארז. היות שדיקטטור אחד ניצב מול אוגדות הקפיטליזם, יש רבים המוכנים לסלוח לו על הכל כמעט (להבדיל אלף אלפי הבדלות, כפי שהתייחסו בחלק מהקיבוצים לסטאלין בזמנו).

    במבט מהצד, זה נראה פאתטי כמו ימיו האחרונים של ערפאת המבוצר במוקאטעה. גם אם זה יחזיק הפעם, זה לא יאריך ימים.

    איתי

  7. מיכאל לינדנבאום :

    וסרמן מכר את האינטרסים של המורים ואת עצמו לאוצר כאשר חתם הסכם שיתוף פעולה בעניין אופק חדש.
    ארז עומד כחומה בצורה על זכויות חברי האיגוד המקצועי בראשותו.
    זה ההבדל הגדול ,להיות נאמן לשולחיך או לבגוד בהם.
    בעניין הגירעון הדמוקרטי ,אתה צודק ,אבל לא זה לב העניין.חוץ מפעם אחת בארבע שנים ,אין דמוקרטייה בשום ארגון שלטוני או וולונטרי.
    מה שפאתטי באמת הוא מה שהמגיב הקודם מגדיר כ "מבט מהצד".
    להיות לגמרי מהצד באתר שאמור לפעול למען בטחון תעסוקתי ומדינת רווחה .
    להיות מהצד כאשר יש הפרטה ועבדות חברות כח-אדם.
    ממש לגמרי מהצד.ממש פאתטי.

  8. לאיש עם השערות :

    – על הפנים.

  9. מיכאל לינדנבאום :

    תמיד היו חיים כפולים לאיש עם השערות
    על הפנים,על הפנים.

  10. חיה :

    לאהוד צוק,
    מדבריך נשמעת התרפסות בפני "שועים". למר פירון , למר לאוטמן יש כסא לשבת במקום עבודתו? – יש! ולי לאחר 29 שנות הוראה בחט"ע עדיין אין כסא לשבת בהפסקה , תמיד מחפשת היכן ניתן לשבת!למר נמרוד אלוני ששמעתיו בעבר בהרצאה למורים בתחילת שנת הלימודים יש טענות נגד המורים עצמם , עד כמה הם לא ברמה הנדרשת ומה ניתן עוד לצפות מהם ואיך עוד ניתן להעמיס עליהם כדי שיהיו ברמה הנאותה לחינוך. אז אני מבקשת להצהיר ,שמורים רבים הם משכמם ומעלה והתגמול בשכר אינו משתווה לכישוריהם והיחס שהם מקבלים אינו הולם .לפיכך אם משרד האוצר ומשרד החינוך לא ישנו את היחס והשכר תתרחש נהירה החוצה של מורים אלו ממערכת החינוך.רק להדגים אני אחת מאלו שלא תמשיך יותר במערכת החינוך מהסיבות הללו.

  11. ארטור (האמיתי) :

    לאיתי
    בתור אופה לשעבר בקונדיטוריה אני יכול להעיד שהעניין הכי חשוב בקונדיטוריה הוא לעבוד עם רצפט מדויק ללא שינוי .

    אתה מביא 3 מקרים (עוגות ) ואין שום זהות של אף עוגה לרצפט המקורי שלה .
    אתחיל מעוגות ב וג , שאין לי מילה להוסיף לתשובתו של מיכאל לנדנבאום (תגובה 7) שמסביר היטב את ההבדל בין מעשיו של ארז למעשיו של וסרמן .

    בעניין טיעונך בעוגה א . אתה קצת מתבלבל בטענות שיש כלפי רן ארז .
    ארז מואשם בעצם לשיטת מתנגדיו כמעט בכל רעה חולה שיש בחינוך .האם לך אני צריך להסביר שהוא לא המנכ"ל ,לא המעסיק לא המשלם ,לא כותב את תוכניות הלימוד לא המפקח ,ויש עוד 6-7 לאווים שניתן להוסיף .
    רעיונות חדשניים דוקא יש בארגון, חשיבה מקצועית ,הסקת מסקנות מניקוז הבעיות אלהם,הבנה לגבולות היכולת של מורים ותלמידים ,ועוד שפע ידע שלאף אחד ממשרד החינוך לא איכפת ממנו .והנה אתה -איתי בא וטוען שכאילו הטענות שמועלות נגד ארז הינן רק שאין לו רעיונות מענינים .הטענות וההכפשות על ארז הן מה שרשמתי מעלה.
    כפי שאמרתי הידע והרעיונות קימים ואני בטוח שהארגון ישלח את אנשיו המבינים לכל פורום ולכל ועדה שידרש.
    אני רק מזכיר שהשביתה הגדולה הופסקה ברגע שלשופט היה פתח להצביע על השבתה בענינים שאינם שכר וזכויות ומאותה נקודה נגוזה זכות השביתה .
    הרבה יותר טוב נשמע להיות רפורמטור חינוכי ולא סתם מזכיר עובדים אך לארז אסור ליפול שוב במלכודת זו .
    ארז צריך לדבר ולדרוש כסף וזכויות בלבד
    מותר לו רק להציע שרותי ידע (שממילא לא ישתמשו בהם ).

  12. מיכאל לינדנבאום :

    הי ארטור,
    הדיבור בנוסח "זה נראה פאתטי כמו ימיו האחרונים של ערפאת המבוצר במוקאטעה. גם אם זה יחזיק הפעם, זה לא יאריך ימים", לא מופנה כלל אל וסרמן שמכר את חברי ההסתדרות שלו.
    אחרי ש"מילא תפקידו" ובגד בשולחיו,הוא באופן אוטומטי חדל להיות הדיקטטור עם השערות על הפנים,ונכנס לפנתיאון ה"אתרוגים" הדמוקרטיים.
    שמעת מילה אחת רעה על וסרמן באמצעי התקשורת ההמוניים?
    והפחות המוניים?
    ובינתיים מי שואל את חברי הסתדרות המורים? הם ממילא בכיס!

  13. ארטור (האמיתי) :

    למיכאל
    אתה שואל אותי האם שמעתי מילה אחת רעה על וסרמן .
    במקרה או לא אתה שואל את האדם שכל יום שם את השם יוסף וסרמן על הגוגל ובודק מה נכתב עליו . אני יכול להגיד שאם היתה לי איזושהיא שארית של תמימות היא התפרקה על עניין זה .
    הכיצד יתכן ש כ 100 אלף מורים בחטיבות וביסודיים נכנסים לעבוד במסגרת אופק שכמעט בכל סעיף מרע את מצבם ושום עיתון או כתב טלוזיה אינו מתישב ל תחקיר של יום להראות איך רימו אותם וכפועל יוצא להסיק איזו סחורה "משובחת " תרשם לסמינרים להוראה בעקבות תנאי העבודה החדשים .
    האם קצת פרסומות של שמש זורחת עם הכיתוב אופק חדש ומורה בלונדית מחיכת שיכנעו את עורכי העיתונים שהאופק יזניק את החינוך במדינה? או שאולי שלמוני הפרסומות שנמרחו על תקופה של כמה חודשים כללו הסכם קטן עם המפרסמים שהעיתון לא יכתוב דבר שמתנגד לנשוא הפרסום?
    אני אישית היתי עד לבריחת עיתונים מלפרסם סקופ בעניין ההתנגדות לאופק .
    בעניין המורים שבכיס של וסרמן : כרגע למורים אין אלטרנטיבה אחרת .
    אני תקוה שהארגון ישכיל אחרי הבחירות למצוא דרך להכנסת מורי היסודי לארגון שאינו הסתדרות המורים .

  14. מיכאל לינדנבאום :

    לארטור חביבי,
    "אני תקוה שהארגון ישכיל אחרי הבחירות למצוא דרך להכנסת מורי היסודי לארגון שאינו הסתדרות המורים".

    כן יהי רצון ארטור!!!

  15. יאיר מלכיאור :

    מיכאל אתה בטוח שהיית חוזר על המשפט הבא שכתבת:
    "חוץ מפעם אחת בארבע שנים ,אין דמוקרטייה בשום ארגון שלטוני או וולונטרי."
    אני לתומי חשבתי שהמגיבים באתר הם (ברובם) מנסים להיות סוציאל דמוקרטיים. אמירה כזו מציבה אותך הרבה יותר קרוב למשטרים שבהם הבחירות הן סימליות בלבד והמחויבות לבוחר ולמפלגה (שבה יש מוסדות שהנבחרים אמורים להיות מחויבים אליהם) לא מסתכמות בפעם בארבע שנים.
    עכשיו הבנתי למה אני כל כך מתנגד לדברים שאתה כותב פה, אצלי הסוציאל והדמוקרטיה הם שווים, לא כל הזמן סוציאל ופעם בארבע שנים דמוקרט.

  16. מיכאל לינדנבאום :

    "חוץ מפעם אחת בארבע שנים ,אין דמוקרטייה בשום ארגון שלטוני או וולונטרי."
    זה המצב הקיים בשלטון הריאקצייה הימנית בארץ.אנחנו נתיני המשטר ,ולא אזרחים שהשלטון מחוייב להם כמו בסקנדינביה.
    אני מתאר לעצמי שהדיקטטורה של וסרמן בהסתדרות המורים,של ברק במערך ,של ביבי בליכוד,של ליברמן בישראל ביתינו,של עובדיה יוסף בש"ס,של חוק ההסדרים בכנסת.כל זה ,אולי לא ממש מעניין אותך.
    דווקא האיגוד המקצועי הלוחם של ארגון המורים מפריע לך .
    יכול להיות שזה בגלל שאתה סוציאל דמוקרט אמיתי.מי יודע?

  17. ארטור (האמיתי) :

    ליאיר מלכיאור

    מיכאל מצביע על עובדה "חוץ מפעם אחת בארבע שנים אין דמוקרטיה בשום ארגון שלטוני או וולנטרי "
    מיכאל אפילו אינו מביע דעתו האם זה טוב או רע .
    והינה אתה לפתע מוצא את "הסיבה " מדוע אתה מתנגד לכתיבתו של מיכאל באתר .
    על זה היתה "חוטף" במבחן אינטיליגנציה או בפסיכומטרי את המשפט "אין קשר בין הנתונים למסקנה" .

  18. מיכאל לינדנבאום :

    לכולם,
    להלן קישור למאמר חשוב של אסתר הרצוג בווי.נט על איגוד מקצועי,בגידת ההסתדרות של וסרמן ,אופק חדש והבחירות לארגון המורים.http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3840174,00.html

  19. לקסי :

    ענייני מותר ואסור (על רן ארז).

    חבר שלי היה אומר על דברים שנכתבו למעלה, כי בלבלו את הפורטֶל (כורסא) עם המוטל ויצא להם בורדל…

    לרן ארז מותר להתבטא בכל עניין שהוא, בודאי בכל עניין בתחום החינוך, לא רק בענייני מאבק על תנאי שכר ותיגמול של המורים.

    לרן ארז מותר ליצג את המורים בכל ועדה מקצועית שדנה בתכנים חינוכיים, בגודל הכיתות וכיו"ב, הוא וכל מי מטעם הארגון שבראשו עומד רן ארז, צריכים וחייבים להתבטא ולדרוש את שיתופם בכל פורום קובע מדיניות חינוכית, זה חלק משליחותם.

    מה שאסור לו הוא להציג את אלה כמרכיבים במאבק המקצועי, שכן המאבק הזה הוא במגרש המשחקים על תנאי ההעסקה ובמגרש הזה משחקים בכללים שקבעו השופטים.

    אז כל מי שכתב על מותר ואסור ערבב כנ"ל.

    ומלה לאיתי, ההערה על המוקטעה היתה מיותרת.

  20. ללקסי :

    בקשר למשפט האחרון בתגובתך (19).

    אורח מן המאדים שהיה נוחת הישר באתר ע"ש, לא היה יכול להעלות בדעתו שהאתר מתנהל במדינה שעשרים אחוז מתושביה הם ערבים.

  21. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    עם כל הכבוד ,למה התכוון האנונימי האמיץ 20 כשכתב מה שכתב.

  22. מיכאל לינדנבאום :

    משום מה הפכו אותי לאנונימי,אני שתמיד מזדהה.
    תגובה 21 היא שלי ,ותגובה 20 נשארת באנונימיות האמיצה שלה.

  23. לקסי :

    ל-20 האלמוני.
    ביהודית למדנית של פעם: "מה שייך?"
    ומה עניין שמיטה…?

    ואולי "לא בשפוטני עסקינן"?
    ואולי מי שאין מביאין מהם ראייה?

  24. השוואות בין תהליכים ולא בין אנשים :

    הצבעת על הדמיון בין הדה-לגיטימציה לרן ארז ובין הדה-לגיטימציה לעמיר פרץ.

    צודק.

    אני רואה גם קווי דמיון בין המצור הניאוליברלי על רן ארז ובין המצור הצה"לי על המקאטעה.

    כפי שהמורים חלשים מאנשי האוצר ומהמבקשים להפריט את החינוך (או להכניס לחינוך הציבורי נורמות העסקה בסגנון הוט), כך הפלסטינים חלשים בהרבה ממדינת ישראל ומצה"ל.

    גם מי שתומך כמוני בחיזוק המורים ובמדינה פלסטינית שבירתה מז' י"ם חייב להודות כי
    המנהיגות הוותיקה של אש"ף (כמו זו של ארגון המורים) לא סיפקה את הסחורה (עצמאות) ולא היתה מופת לדמוקרטיה תקינה (בלשון המעטה). גם להם ולא רק לישראל יש אחריות לכך שלפלסטינים אין היום מדינה, לכך שדור היורשים חלש כל כך ולכך שחלק גדול מהעם הפלסטיני הפנה עורף לפתח והצביע חמאס.

    וכך המורים שאומרים היום "רק לא ארז" אולי מחלישים (זמנית/לנצח) את הארגון שלהם, אבל לארז יש חלק בכך. לא בהכל אפשר להאשים את "כוחות האופל".

    איתי

  25. ארטור (האמיתי) :

    לאיתי
    אני המום שעדיין ישנם בעולם אנשים שסוברים שאפשר לתיג כל מקרה לתהליך אב טיפוסי .
    אפילו השוואה בין 2 ארגוני המורים תעלה מהר מאד את המסקנה שכמעט אין שום בסיס להשוואה .
    מצור על רן ארז בהשוואה למצור על עראפת? חוץ מהמילה מצור אין כלום דומה .ואפילו המילה מצור דורשת דמיון רב כדי לקשרה לרן ארז .

    ועוד עניין:
    לדעתי חוץ מכמה עשרות מורים שמעורבבים בפוליטיקה של ארגון המורים אין כלל דיבור או מחשבה בסגנון "רק לא ארז " (אצל 45000 חברי הארגון ).

  26. מיכאל לינדנבאום :

    כאשר המאבק הוא על "להכניס לחינוך הציבורי נורמות העסקה בסגנון הוט" ,וכאשר אנשי ר"ח לא מציעים מאבק אלא "ליטוף האוצר",
    ברור לחלוטין שע"ש אמורה לתמוך ברן ארז הלוחם בהפרטת החינוך .

    24 חייב לדעת להפריד בין העיקר והתפל.דיקטטורה קיימת אצל וסרמן,עופר עיני,ברק ,ש"ס,ביבי.
    הדיקטטורים עיני ווסרמן האחראים ישירות ל"נורמות של הוט" בחברה הישראלית בשיתוף הפעולה שלהם עם כוחות ההפרטה וחברות כח אדם לא זוכים לאותם ציקצוקי לשון של 24 נגד ארז שמעולם לא בגד בשולחיו.
    מי אחראי ל"נורמות של הוט" בהוט? לא ההסתדרות של עופר עיני?
    מדוע אין התקפות בע"ש על הדיקטטור עופר.
    מדוע רבים כל כך האתרוגים הניאו-ליברלים בע"ש?

  27. ארטור (האמיתי) :

    למיכאל
    בסביבת מגורי של זמן ילדותי חיו אי אלו הונגרים שנפלטו בויכוחים הגדולים מקיבוץ יד חנה ואחרים .
    כבר אז כילד ראלי ומציאותי בחשיבתו למדתי ש"האתרוגים" ההונגרים שניהלו ויכוחים לתוך הלילה בעניני סטאלין ,איחוד ומאוחד ,היו משותפים בדבר עיקרי אחד .כאשר היתה סתירה בין השכל הישר לאידאולוגיה ,תמיד בחרו באידאולוגיה .
    להלן איתי : מול עיניו מתפרקת כל ההגנה על העובדים ,הסופה הגיעה להסתדרות המורים שכר שעתם הורד ,הפנסיה כוסחה בעזרת נוסחה מקפחת ,הוכנסו לאופק גם חטיבות ביניים שמורי הארגון הינם רוב ובהתנגדותם ובהתנגדות ארז ,והמעוז האחרון שנותר הינו מורי התיכונים .
    המסמר האחרון שמפריע לאוצר הוא רן ארז.
    והינה מומחה עם הידע של איתי מסוגל לראות "בהחלשה זמנית של הארגון, ,"מצור על רן ארז","ורק לא ארז" ,עניינים טבעיים שמתאימים לאידאולוגיה שדיקטטורה זה רע וכאן ועכשיו נפעל למגר אותה .
    לא כאן (בבחירות לאירגון) ולא עכשיו (3 שנים) .אולי בבחירות הבאות יהיה הגיון להביא את טיעוני הדקטטורה ,אני מצפה שכל ,אתרוגי"עבודה שחורה יתגיסו להגנת האירגון גם במחיר השארותו של ארז בראשו .

  28. מיכאל לינדנבאום :

    שאפו ארטור!,
    "אני מצפה שכל ,אתרוגי"עבודה שחורה יתגיסו להגנת האירגון גם במחיר השארותו של ארז בראשו ."

    באתר שפועל למען מדינת רווחה כמו ע"ש זה ברור שזה ברור שזה ברור!!!

  29. מיכאל לינדנבאום :

    ארטור ,כתבתי לך באמצעות ע"ש.אני מקווה שזה הגיע אליך.

  30. איתי :

    ארטור,

    איני מאתרג את עופר איני ולא את רוח חדשה (שמעוצבנים עלי). גם לא את פרץ ולא את יחימוביץ' (בגלל זה כבר מזמן עצבנתי את שניהם ונחשבתי לתומך של "המחנה האחר").

    תחושתי היא שמי שמאתרג פה הוא דווקא אתה וחבריך, את רן ארז, וכי מי שמסוגל לראות גם אידיאולוגיה וגם שכל ישר מבין שעם כל הכבוד לעמידתו העיקשת של ארז, סגנון ההתנהלות שלו מועיל (במניעת נסיגה) ובה בעת מזיק מאוד למעמדם של המורים.

    אם יותר לי להמשיך את משל ערפאת, הבחירה בין ארז ובין "האפרוח בלי נוצות" פרידמן, שחשוד (כאבו מאזן ממש) כמשתפ של היריב, היא קשה מאוד. אני בטוח שאילו הייתי חבר ארגון הייתי מתלבט עד לרגע האחרון ומבקש לראות כמה שיותר מידע על שני הצדדים.

    וזה בדיוק התפקיד של עבודה שחורה בעיני – לחקור ולבדוק ללא מורא, בין השאר ע"י שיחה ישירה ולא מתחנפת – גם עם ארז וגם עם אנשי רוח חדשה, גם עם יולי תמיר וגם עם וסרמן, ואפילו (שומו שמיים) עם דב לאוטמן שי פירון ושלמה דברת. אני חושב שהתנהלות כזו תעצים גם את עבודה שחורה וגם את הסוציאל-דמוקרטיה כזרם פוליטי.

    החלופה היא "במות למשוכנעים בלבד" כגון "יסו"ד" או להבדיל "הגדה השמאלית", או "מאבק סוציאליסטי" – אלו במות שבהן נעים לשכשך בשלולית לצד אנשים שדעתם כדעתך, אך ההשפעה על השיח הציבורי והנגישות ל"קולות צפים" היא אפסית.

    לשמחתי לא כל מערכת עבודה שחורה שותפה לדעתך שהאתר צריך להתייצב חד משמעית לטובת רן ארז (המשמעות – "לאתרג" על חסרונותיו),

    אבל אני גם לא יכול להגיד שעמדתי היא עמדת רוב. הנושא הזה נמצא בדיון מתמשך במערכת ותמיד נעים לשמוע את דעתך, כי איני מתיימר להיות מומחה לכלכלה או לפוליטיקה (לפחות אתה סתם מתייחס אלי כאל טיפש ולא כאל בוגד).

  31. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    לכל התמהים בעניין תגובה 20 –

    1.ראו תגובתו של ארטור (25 ):
    "אני המום שעדיין ישנם בעולם אנשים שסוברים שאפשר לתיג כל מקרה לתהליך אב טיפוסי", וגו'.

    2. צריך לקוות שאם לאתר הזה אין פעילים ערבים, ואם אינו עוסק בבעיות של הציבור הערבי, אז אולי יש לו לפחות אורחים ערביים, שנכנסים לקרוא בו. הכנסת עניין המוקטעה, איננה לעניין בלשון המעטה, גם בהקשר זה וגם בהקשרים כלליים.

    כל נסיון להתביית על ההשוואה הזאת ו"להסביר" אותה, הוא הוא הדבר הפאתטי. וזה במקרה הטוב.

    3. גם הנסיון לעשות כאן דיכוטומיה בין תומכי ארז לתומכי ר"ח, מצמצם את הדיון ובשום אופן לא מבהיר אותו. הנסיון הזה מצביע אולי על הצלחה מסוימת של התעמולה מבית ר"ח, שכותרתה היתה "זה או אנחנו או ארז".
    מי שבלע את זה, על אחריותו בלבד.

    כאתר שמנסה לקדם את עניינה של הס"ד, היה מקום בע"ש לבחון את הבחירות לארגון המורים מנקודת המבט הס"ד.

    כאשר נסיון כזה התפרש כאיזה אג'נדה סמויה שעניינה לשרת את רן ארז, ברור שהדיון לא יצלח. ואכן הוא לא צלח.
    ע"ש פספסה את ההזדמנות.

    נסיונות ללכת עד המוקטעה כדי להציל את הדיון, מעוררים צער רב.

  32. מיכאל לינדנבאום :

    כמו שאומר 31 ,ע"ש אמורה לבחון את הבחירות לארגון המורים מבט הס"ד,והיא מועלת ביעודה אם היא לא עושה זאת.
    מגיב 30 מתעקש ל"שמור על אובייקטיביות" בזמן שאין מקום לאוביקטיביות בין מועמד ר"ח,הנעזר בבעלי הון ורוצה "ללטף" את האוצר לבין רן ארז העושה כמיטב יכולתו לשמור על המורים מציפורני ההפרטה.העניין פשוט לחלוטין.
    "הלנו אתה או לצרינו" נאמר כבר בתנ"ך.
    אין למורים או לע"ש את הלוקסוס לשוחח עם וסרמן שמכר את המורים באופק חדש,או עם בעלי הון אויבי האיגוד המקצועי.
    אותם בעלי-הון וסלבריטאים לא היו מעיזים להציג פרצופם בבחירות להסתדרות הרופאים,או המהנדסים.
    כשמדובר על לשבור את אירגון המורים,שהוא המחסום האחרון להפרטה טוטלית,אז הכל מותר,וע"ש מקבל זאת משום מה.
    הסיפור ,כפי שכתב 31 הוא לא "רן ארז" אלא עצמאות האיגוד המקצועי.גם ענת שניידר היא מועמדת ראוייה ביותר בגלל הרקורד שלה של לוחמת ללא פשרות בנכלולי האוצר והמפריטנים.
    יש להזכיר זאת שוב ושוב,זה לא "השיח הציבורי",ולא קידות החן לניאו-ליברלים שיועילו לאינטרסים של ציבור המונה 45.000 אישה ואיש,
    אלא מאבק נחוש של האיגוד המקצועי בהפרטה שהורידה ומורידה ותוריד את כל המעמד הבינוני ביגון שאולה.
    אני אקדמאי מבוגר ומובטל,מכיר מקרוב את הגסיסה הממושכת שנקראת הפרטה ועבדות כח-אדם.

  33. ארטור (האמיתי) :

    לאיתי-תגובה
    אתחיל מהסוף .
    אין לי שמץ מחשבה שאתה טיפש ולבטח לא בוגד .עדותך שאינך מומחה לכלכלה היא הפתרון להיותך פתוח לכל מגוון הדעות בלי להרגיש כלל שהכסף הוא שמציף את הדעות האבסורדיות שעלהן הויכוח נסוב כאן .
    אני כותב ב 3-4 אתרי אינטרנט רק בעיניני אופק חדש .עד לפני שנתיים לא היתה לי שום יכולת הדפסה כי לא כתבתי באינטרנט דבר .
    לפני שנתיים קראתי את הסכם אופק חדש (הגירסה הראשונה ) ובהשואתו לתנאי עולמם הישן של המורים הבנתי שרימו את רובם הגדול של המורים שבמערכת .חוץ מענת שנידר אף אחד לא קם .אין כתבות להראות את ירידת ערך השעה של חלקם הגדול של המורים לא עיתונות לא טלויזיה
    מדינת ישראל מחתימה את וסרמן על הסכמתו לחישוב הפנסיה לפי 2 מדרגות שכר ולא על פי השכר האחרון ,זה ממש לא רחוק מלהחתים אותו על הסכמה שהמורים במותם יורישו 20% לאוצר .
    המדינה חשבה להכניס את המורים בהסכמה לאופק תוך כדי תשלום של שעתיים פרטניות שהתבררו כהסכמת המורה לאופק -תגובת המורים היתה 23000 מכתבי דרישה ממשרד החינוך לקחת מחשבונות המורים בחזרה את הכסף כי לא הסכימו להכנס לאופק .
    המצב היום שחלק מהמורים קורסים ,ימי המחלה מנוצלים בצורה הרבה יותר משמעותית ,מורים רבים מחפשים דרכם החוצה .
    הסתדרות המורים מקפידה בשנתיים האחרונות לא לנסות להראות ולהוכיח שהסכם האופק מיטיב עם המורים .
    למה אתם שואלים ? פשוט כי תחשיבית המורים נדפקו ואין שום דרך להראות ששכרם של המורים הוטב .
    האם במצב עניינים זה יש להסתדרות זכות להשתתף ולהשפיע בויכוח על עתיד המורים ? והתשובה היא לא .
    אם ההסתדרות נכנסה לצד המדינה בדיון בקשר להתנגדות אירגון המורים שחברי הארגון יוכנסו לאופק וצידדה ודרשה שהאופק יחול גם על חברי האירגון ,האם זו עמדה מוסרית של ארגון עובדים .
    האם אנו יכולים להניח שההסתדרות תפעל רק בדרך שבבחירות לאירגון רן ארז לא יבחר ?
    שינוי תנאי ההעסקה של המורים משמעותו כסף גדול/אדיר/ענק אי אפשר לשבת בעבודה שחורה ולא לכתוב מרכאות על כל "דיעה לגיטימית" שמגיעה מדודי ,מיאיר ,מינקי וכו.ורק להתבשם מקשת הדעות הרחבה שבאתר .
    כפי שכתבתי אני כותב בעניני אופק חדש שמשויך להסתדרות ,אין לי שום קשר לאירגון המורים ואני אפילו לא יודע איפה הם ממוקמים כתיבתי בעניין ארז היא BY PRODACT מבחינתי .

    למיכאל- אשמח למסר ממך ניתן להשאיר לי מסר אישי באתר תפוז פורום מורים .אני מופיע תחת השם ארטור 1

  34. לארטור :

    אני מודע לטענות על קריסה, על ירידה בשכר לשעה, על פגיעה בפנסיה. אני גם מכיר אישית (אמא של גיסי) מורה אחת שבסה"כ מרוצה. עבור מורה מתחיל, שעד לאופק קיבל השלמת הכנסה משפילה, ברור שהאופק עשה שיפור משמעותי. עם זאת, מאוד יכול להיות שהאופק עזר לחדשים ודפק את הוותיקים.

    יש לזכור שעיקרון דומה ואחוזים דומים של תוספת שכר ותוספת שעות למשרה יש גם בעוז לתמורה של ארז. גם בעוז לתמורה מורים רבים יקללו וידווחו על קריסה ושחיקה. ועדיין זו נראית לי במבט מהצד תוכנית חכמה הרבה יותר מאופק חדש.

    שאלת המפתח שעליה למרות התכתבויות פרטיות ופומביות עם ענת לא הצלחתי לקבל עליה תשובה היא מהו אחוז המתנגדים לאופק: האם הם רוב או מיעוט.

    הצעתי שתאסוף חתימות ואף הצעתי באופן אישי סיוע בארגון הנתונים.

    מצד אחד, הסתדרות המורים פרסמה סקרים (בעייתיים מאוד) המראים תמיכה גורפת.

    מצד שני הפורומים (כולל ע"ש) מוצפים במחאות ובסיפורי זוועה ממש, והכל בעיני אותנטי (בניגוד לטוקבקיסטים בתשלום של הסתדרות המורים, שקל לזהות)

    אבל המספר היחיד שיש לנו הוא 23000 – שזה מיעוט, אמנם משמעותי מתוך 80000 אך מיעוט. התופעה שהיינו צופים בחטיבות הביניים אילו הרוב היו מתנגדים (נטישת ההסתדרות והצטרפות לארגון) לא קרתה.

    אם וסרמן חתם על הסכם "יותר שעות תמורת יותר שכר" שרוב המורים מרוצים ממנו, הרי שהוא חיזק את מעמדו של הארגון היציג (זה מאוד סוציאלדמוקרטי) ואת מעמדו האישי כמנהיג שמביא הישגים. אם רוב המורים חברי ההסתדרות רואים בו בוגד – הוא כנראה בגד. אפשר למדוד את ההישג גם ע"י מספר המצטרפים ומספר העוזבים את מקצוע ההוראה ביסודי, בהשוואה לתקופות קודמות.

    מה שיכריע את הויכוח הבלתי נגמר אינו הסיסמאות השחוקות סטייל "אופק=דברת" או "וסרמן נכנע וחתם, ארז גיבור שלא חותם" אלא מספרים.

    איתי

  35. מיכאל לינדנבאום :

    הי ארטור ,
    ניסיתי בתפוז ,קראתי כמה תשובות מלומדות שלך,אבל עדיין ענייני הוא בקשר שלא דרך האתר.
    המסר הוא שאני מבקש מומחיותך בנושא אופק חדש .הסיבה נכבדה מאד.
    אם תכתוב לכתובת המייל שלי,אוכל לפרט.
    אני רציני.מיכאל לינדנבאום.

  36. ל-34 :

    הנחות לא בדוקות, אינן מצדיקות את המסקנות שנובעות מהן כביכול.

    גם קשה לנהל דיון כאשר אין מתייחסים לכלל הטיעונים, אלא לטיעונים סלקטיביים

    להלן ההנחות השגויות בתגובה 34

    1. עוז לתמורה מבוססת על הנחה של תוספת שכר שתגדיל את השכר לשעה (כולל השעות המתוספות למשרה) ולא כפי שנטען בתגובה למעלה.(או כפי שקורה באופק חדש)

    עוז לתמורה מבוססת על מודל וועדת עציוני שברור שהכותב אינו מכיר אותו ואף לא טרח להתייחס לתגובות כאן באתר שהתייחסו אליו.

    עוז לתמורה הוא הצעה, ולא הסכם. העדר הסכם בעניין עוז לתמורה נובע בין השאר מהמחלוקת בעניין השכר הכולל שיתווסף למורים.

    עוז לתמורה אינה כורכת בתוכה אוטונומיה למנהלים עד כדי ריקון ארגוני המורים מתפקידם, כפי שקורה באופק חדש, שהוא שלב בתכנית הגדולה המכונה "דברת".

    עוז לתמורה מבוססת על הנחות נוספות שלא אפרט כאן, ושעליהן האוצר אינו מוכן להתחייב.

    2. הכותב אינו מבין את הסיטואציה לאשורה ולכן יכול היה להעלות מבחן דמיוני בעניין הרוב או המיעוט שתומך באופק חדש.

    בשלב הראשון ניתנה למורים הזדמנות להחליט מרצונם על הצטרפות לתכנית. ההצטרפות מרצון היתה זעומה, עד כדי כך שהשרה תמיר הוציאה אוטובוס שנסע ברחבי הארץ כדי לשכנע מורים.
    סופו של דבר שבניגוד להבנות ולהסכמים, התכנית נכפתה.

    מורים בעלי השפעה בחדרי מורים שסרבו לחתום על אופק חדש סבלו מהתנכלויות. הדבריפ פורסמו ובקיאים ממני יוכלו לאשר, אם זכו לפרסום גם באתר הזה.

    בין התנגדות להסכם לבין עזיבת מקום עבודה יש פער רב מאוד.

    ההצעה לאסוף חתימות מניחה שוב תנאי העסקה מוגנים. זאת טעות.

    תפקידו של ארגון עובדים הוא בדיוק זה, לספק הגנה למורים שרוצים להביע דעה. ולא לרדוף אותם או להעלים עין כשהם נרדפים בגלל יחסם לאופק חדש. וזה מה שקרה בפועל.

    אין צורך ללכת ולהתנכל לאלפי מורים, מספיק שעושים את המוות לכמה מנהיגים מקומיים והמסר נקלט.

    הוח שניתן למנהלים, מפיע אפילו על הנכונות של מורים לעבור מההסתדרות לארגון.

    3. מרוב ביקורת על התנהלות לקויה בארגון המורים, נשכחה לגמרי העובדה שווסרמן חתם על ההסכם תוך שהוא עוקף את תקנון ההסתדרות. ענת שניידר כתבה על כך לכל מי שמתעניין.

    4. ההנחה שמספר העוזבים והמצטרפים למערכת יכול להיות אינדיקציה, היא על גבול הגיחוך ממש.

  37. ארטור (האמיתי) :

    לאיתי
    הבנתי כבר שאתה סופר דמוקרט .
    מבחינתך האידאל אולי שבסוף כל שבוע באים לשעה לכיכר העיר להצביע על כל הענינים הבוערים .או אולי דרך האינטרנט .
    יש ענינים רבים שאין שום משמעות למחשבות הרוב .מחקרים רבים מביאים 500 איש ואישה לענות לשאלון שממנו מסיקים בליל מסקנות שפעמים רבות אין במסקנות שום דבר עיניני אמיתי .

    לדוגמא בעיתון שיעור חופשי שהסתדרות המורים שלחה למורים השבוע ישנה כתבה בעמוד 5 (80% מהעמוד)שכותרתה באותיות גדולות "מחקר חדש-המורות באופק חדש מרוצות יותר .
    וואו אני נכנס לקרוא ואז מתברר שעשו את המחקר על 110 מורות שרק 46 מהן לימדו באופק חדש ו…..
    כולן מורות חדשות שעושות סטאז (שנה אחת במערכת),איזו בדיחה .
    42% מהמורות טענו שאופק חדש משפרת מאד את הישגי התלמידים,ו42% נוספים טענו שאופק חדש משפרת באופן בינוני את הישגי התלמידים .
    איזה יופי האופק מנצח.

    האם לא היה ראוי לעשות מחקר כזה עם מורות שעבדו גם בעולם הישן וגם באופק ויש להן קנה מידה להשוואה ?
    יש עוד שטויות עם הרבה מיץ במחקר כגון 43% אמרו כי ,אופק חדש תורמת רבות בשכר המורים" ,ו 50% אמרו "כי אופק חדש תורמת במידה בינונית " נו לא צריך לשלם ,צריך רק לבלבל את המורות הצעירות בשאלות ויתקבל מחקר שהכסף סבבה .
    על אף שהן חדשות נשאלו המורות (ע"י החוקרים ד"ר יצחק גילת,חוה גונן ,ד"ר רחל שגיא ,וד"ר חנה עזר מרשות המחקר במכללת לוינסקי) והשיבו ש 30% סבורות שאופק חדש משפרת את מעמד המורה במידה רבה ,49% חשבו שהאופק משפר את מעמד המורה במידה בינונית ,ו21% חשבו שאופק משפר את מעמד המורה במידה מועטה .יוצא שאני יכול לכתוב ש100% חושבים שהאופק משפר את מעמד המורה.
    אני מזכיר כדי לתת תשובה חכמה לשיפור צריך להכיר את המצב לפני ואת המצב אחרי וכאן מדובר במורות חדשות ללא קנה מידה בכלל להשוואה .
    להסתדרות המורים יש מספר כתבי עת וחלקם מעל 100 עמודים כך שהיתה לה אפשרות מלאה להסביר את השיפור שהאופק נותן .חוץ מצילומי ילדים ומורות בלונדיות מחיכות וסיפורי אור בעיניים וסיפוק לא נעשה שום תחשיב שיראה שיפור בשכר .
    אין אפשרות חשבונית להראות תחשיב כזה .
    אתה מביא כדוגמא את אמא של גיסך שהיא מרוצה .יש מלא מורות שאין סיכוי שהן מבינות אפילו רבע ממה שהאופק גרם להן ולכן לא יטענו שום טענה ,האם לדעתך זכותו של האוצר בהכמת וסרמן לנקנק להן את הצורה ?האם זה בסדר לשלם בחרוזים צבעונים בוהקים בטענה שזה יפה ממש כמו יהלומים?

    ל 90% ויותר מהמורים קשה,קשה מאד להסביר את כל הניואנסים הקטנים שהרסו את שכרם ויש לי נסיון עם עשרות רבות של מורים שפנו אלי להסבר .
    אפילו אתה איתי נופל לשקר של יולי אודות הכפלת שכר המורים באופק .לא הכפלה לא כמעט הכפלה ,ובמצבים רבים אפילו למורה חדש שכר השעה ירד!
    מורה בעולם הישן שעשה 2-3 שנות שרות צבאי והוא בוגר תואר ראשון עם תעודת הוראה הרויח הרבה מעבר ל 4000 ש"ח למשרה של 30 שעות ולא הזדקק להשלמת הכנסה ,באופק השכר הינו 5300 עבור 36 שעות .ההפרש הינו של כ 10-15% .אם מדובר בבעלת תואר שני ואם לילד אזי השכר באופק ירד!
    כמו כן הקידום באופק איטי בהרבה מהקידום בעולם הישן כך שגם אם היה הפרש כמה אחוזים הוא היה נסגר בתוך 2-3 שנים .

    עוד עניין : יש לך אי הבנה בסיסי במשמעות המספר 23000 . מדובר ב 23000 איש שכל אחד מהם בעקבות עמדתו המתנגדת נלקחו מחשבונו כ 1000 ש"ח האם אתה יכול לחשוב בכלל שכל האחרים (53000) נקראים "רוב בעד האופק "וה 23000 נקראים "מיעוט מתנגד לאופק "?

  38. ארטור (האמיתי) :

    למיכאל
    אם היתה לי כתובת המייל שלך אז בודאי שהיתי שולח אליך מייל .אני מוכן לעזור בעניין קטן כגדול שקשור לאופק .

  39. לאנונימי (למה?) ולארטור :

    זה מקור המידע שלי, איני מכיר מקור רציני יותר, אשמח לקרוא

    http://www.kav-lahinuch.co.il/?CategoryID=160&ArticleID=2854

    בקריאה חוזרת – יש כאן מענה לחלק מהטענות שלכם, אם אכן הדברים נכונים

    – הפיילוט של עוז לתמורה בוצע אחרי הסכם עם האוצר, זו לא תוכנית מגירה.

    – בעוז לתמורה השכר לשעה ירד, כי תוספת השעות באחוזים גדולה מתוספת השכר

    – המשרה בעוז לתמורה גדולה מבאופק

    – המורים לא רצו להיכנס לפיילוט וארגון המורים היה צריך מסעות שכנוע (בלי אוטובוס)

    – החתמת כרטיס בעוז לתמורה – דבר שעליו המורים שנאבקו באופק חדש מחו בתוקף

    – אין שינוי בשעות משרה (40 שעות!) עם גיל או משרת אם.

    – היתרונות המשמעותיים של עוז לתמורה כפי שאני מבין אותם הם:
    1. פנסיה
    2. ניצול נכון יותר של שעות פרטניות
    3. השקעה בסביבת העבודה של המורה (קריטי ויקר מאוד – לכן האוצר בעד אופק, ואני בעד עוז לתמורה)

    בשורה התחתונה אני חייב לחזור שוב ושוב על כך שלדעתי אופק חדש היא רפורמה לא טובה, משום שהיא מנסה ליישם בצורה עקומה וקמצנית את הרעיונות של עוז לתמורה, ולהוסיף עליהם דברים שבוודאי ארגון מורים לא היה אמור לדחוף (יותר סמכות למנהלים). ככל רפורמה שמתבצעת בהסכמה (גם אם ההסכמה היא אחרי שביתות), כל צד מוותר בדברים מסוימים ומרוויח באחרים.

    ולכן השאלה היא לא אם אופק חדש טובה מעוז לתמורה (ברור שהיא רעה מעוז לתמורה!) אלא אם היא טובה מהמצב שלפניה שבו רוב המורים קיבלו שכר מחפיר לכל הדעות.

    גם אם האוצר משתמש במניפולציות סטטיסטיות, אני לא חושב שיש ויכוח על כך שיש עלייה בשכר הממוצע למורה
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/955/964.html

    אילו היינו במצב שבו מחר בבוקר עומדת להיבחר ממשלה סוציאלדמוקרטית שתפתח את הלב ואת הכיס למורי ישראל (שכר כמו בהייטק, שעות משרה כמו היום – שונה לחלוטין מעוז לתמורה), ברור שהחתימה על הסכם כזה היא טפשית, אבל אנחנו לא.

    לכן ברור שכל הסכם שניתן להגיע אליו במערך הכוחות הצפוי הוא פשרה כואבת. אם זו פשרה שגרועה מהמצב ללא הסכם – זו בגידה לכל דבר. אם זו פשרה שעדיפה על המצב ללא הסכם – זה עדיף.

    להבנתי התשובה לשאלה הזו מורכבת מאוד, ובהחלט הגיוני שמורים מסוימים יעדיפו את השינוי למרות חסרונותיו ואחרים יעדיפו להישאר בעליבות הישנה.

  40. ל-34 :

    בבקשה מקור נוסף
    http://www.2all.co.il/web/sites/morim/PAGE56.asp

    המקור ש-39 מתעקש להתבסס עליו, אינו מציג את המתודולגיה שבה בחן את הנתונים, וכיצד הגיע לממצאים.

    אכן הנושא מורכב.
    אי אפשר לכמת אותו למספרים כלליים ללא הגדרה ובידוד של משתנים.

    אי אפשר ל"סגור" אותו בסיסמאות כלליות על פשרות שמבוססות על חשבונאות פשטנית של חישובי רווח והפסד.

  41. מיכאל לינדנבאום :

    לארטור שלום,
    המייל שלי [email protected] והטלפון 054-5665571

  42. הפוסל האנונימי במומו פוסל :

    המקור בתגובה 39 (רפי מיארה) בהחלט מציג את המתודולוגיה בה בחן את הנתונים וכיצד הגיע לממצאים. ציטוט:

    "כמה הערות חשובות לטבלה הנ"ל:

    הנתונים נלקחו מתוך הסכם "עוז לתמורה" ונספחיו כפי שנחתם בין ארגון המורים לבין האוצר ומשרד החינוך, ומתוך ההסכם של "אופק חדש", בין הסתדרות המורים לבין האוצר ומשרד החינוך, מתוך טבלאות "המרת השכר".
    הוויכוחים בין ארגון המורים להסתדרות המורים התמקדו בעניין תוספת שעות העבודה לעומת תוספת השכר הכולל, והשכר לשעה, ולכן ערכתי את ההשוואה רק בנושאים אלו.
    למרות שב"עוז לתמורה" השתתפו רק 5 בתי ספר, נאלץ ארגון המורים והעומד בראש לקיים עשרות פגישות עם מורים במשך שנה שלמה, כדי לשכנעם להצטרף לניסוי. בשנה הראשונה הצטרפו בממוצע 70% מהמורים. הטענה המרכזית של המורים היתה "אנחנו מוסיפים שעות עבודה רבות וערך השעה יורד". ( אין חדש תחת השמש…)
    התוצאות וההישגים של "עוז לתמורה" בכל התחומים כתובות כמחקר ההערכה שערך מכון סאלד. בעתיד בעוד מספר שנים ניתן להשוות בין 2 הרפורמות.
    ערכתי "סימולציות" רבות, השוואות שכר ועבודה לקבוצת מורים עם נתונים משתנים של ותק, דרגה, גמולים, שכר טבלה, שכר אישי, כמעט ולא היו סטיות מהטבלה הנ"ל. בסופו של דבר בחרתי במורה "ממוצע" ( בתיכון האזורי בגדרה ) שהפרופיל שלו 27.BA 21% ממוצע הגמולים, מחנך כתה, שלא מכין לבגרות. אינו מרכז מקצוע, אינו מרכז שכבה, אך מקבל גמול פיצול 3%. השכר לפי הטבלה מהווה רק 66% מהשכר האישי. בעוז לתמורה ניתנה תוספת שכר רק על השכר בטבלה ולא על השכר האישי."

    סוף ציטוט.

    המקור בתגובה 40 (ענת שניידר) אינו מציג את המתודולוגיה שבה בחן את הנתונים, וכיצד הגיע לממצאים.

    יש שם טבלה וזהו, כמו בעלון פרסומת.

    בהיכרותי עם ענת שניידר (דרך האתר ובמייל בלבד) התרשמתי שמדובר באדם אמין ויסודי ולא במניפולטור של ספינים. את מר מיארה איני מכיר כלל.

    לכן לא ברור לי ההבדל העצום במספרים (שכר לשעה למשל).

    אבל בדיוק כפי שציינת מר/גב אלמוני – צופה מן הצד שקיבל חינוך טוב ייטה לייחס יותר אמינות למקור שמציין מידע מפורט על המתודולוגיה שלו, ובמקרה של סתירה בין מקורות מידע – יאמין למקור שנראה לו רציני יותר.

  43. ל- 34 נעמי ט :

    מצד אחד מיארה טוען שממצאיו מעלים שאין הבדל בין א"ח לעוז לתמורה, בכל הנוגע לתוספת השכר. מצד שני הוא לא מבין מדוע חזר רן ארז למאבקים על "נושאים שוליים".*

    1. בעקבות המסמך שפירסמתי על "עוז לתמורה"*
    ולאור פניות רבות של מנהלים עמיתים ערכתי את ההשוואה הבאה:

    תוספת עבודת מורה מול תוספת שכר -השואה בין אופק חדש לעוז לתמורה.
    http://www.kav-lahinuch.co.il/?CategoryID=160&ArticleID=2854

    * 2. "אני לא מבין את רן ארז ואת התנהלותו בתקופה זו.
    הרי הוא זה שטען ובצדק, במשך עשור שלם, שהדרך היחידה לשיפור משמעותי של מערכת החינוך עוברת דרך הרפורמה. אני לא מבין מדוע הוא "חזר" לדרך הישנה של משאים ומתנים על נושאים משניים ושוליים. כמעט שנה של שביתות, עיצומים, איומים, בתי דין לעבודה וחוזר חלילה…"
    http://www.kav-lahinuch.co.il/?CategoryID=160&ArticleID=2514

    אם ממצאיו של מיארה נכונים לגבי השוואת השכר, מה בדיוק הוא למתקשה להבין?

  44. ל-34 נעמי ט :

    אם ממצאיו של מיארה נכונים לגבי השוואת השכר, מה בדיוק הוא מתקשה להבין?

    הדרישות של הארגון מופיעות בטבלה של שניידר, האם את העניינים השוליים האלה מתקשה מיארה להבין, לאור ממצאיו?

  45. ל-34 :

    ל-42 אם רצונך במילה האחרונה, קח והיה מבסוט.

    לקוראים שאולי עוקבים אחר הדיון –

    1. אין במקור המצוטט ממיארה מידע על המתודולוגיה, בכל הכבוד.
    – "ערכתי סימולציות רבות" – תציג אותן.
    – "הטענה המרכזית של המורים…", אסמכתאות בבקשה.
    וכו' וכו'.

    2. הטבלה של ענת שניידר מציגה את סעיפי התכניות, אחד מול השני.
    אם היא אינה ממציאה סעיפים מדמיונה, או אינה מסלפת, הרי שהטבלה שלה מציגה את המידע הקשיח, הראשוני, ללא כל מיני "שקלולים" ו"עיבודים" על סמך "סימולציות" עלומות.

    3. הפיילוט שעליו הוסכם (ושאיננו בגדר הסכם)כבר מבוסס בעצמו על פשרה.
    או שמתמצאים בחומר או שמסיקים מסקנות על יסוד שיקולים נסיבתיים.
    פשרה – משום שעוז לתמורה מבוסס על דוח וועדת עציוני.
    ההשוואה מצביעה על הפשרות שבעוז לתמורה.

    4. פיילוט, נועד בדיוק כדי לבדוק לפני שיוצאים ובחטף כופים הר כגיגית על המערכת. נראה שהפיילוט הזה נגמר בהרבה אי הסכמות בין הארגון לממשלה.

    עובדה – עדיין אין הסכם, ואת זה בדיוק כדאי לזכור.
    ממיארה ניתן להבין כאילו הוא משווה בין שני מודלים שכבר הוסכם עליהם ושמופעלים בכלל המערכת. רק ההנחה המופרכת הזאת, צריכה לעורר סימני שאלה לגבי תקפות ה"סימולציות".

  46. לאנונימי :

    1. אם היה מציג פירוט לכל תוצאות הסימולציות היה מתקבל ספר עב כרס וחסר משמעות, שבו מרוב עצים לא רואים את היער. אם רוצים לשחזר – כתובתו של מיארה נמצאת כאן http://www.kav-lahinuch.co.il/?CategoryID=160&ArticleID=2896

    2. בשני המקרים מדובר במידע מעובד ולא במידע ראשוני. מכיוון שאין תוספת שכר אחידה לכל המורים אין שורה אחת בהסכמים שבה כתוב "המורים יוסיפו עוד X שעות ויקבלו עוד Y כסף לשכר". בגלל זה גם ענת עשתה סימולציות כדי להגיע לטבלה (וכתבה על כך לא מעט, כולל על הטעיות באתר של משרד החינוך – אני מאמין לה).

    אם זה מעניין מישהו, אולי נמצא כמה פעילים בלתי תלויים של ע"ש שיריצו את הסימולציות ויפתרו את החידה.

    3. עוז לתמורה הוא הפרשנות של ארגון העובדים לוועדת עציוני. עוז לתמורה הוא נקודת הפתיחה במו"מ.

    הסכם הפיילוט הוא בפירוש פחות מזה, אבל דווקא בשל כך הוא יותר רלוונטי להשוואה מול אופק חדש. פה יש הסכם עם הממשלה ופה יש הסכם עם הממשלה. הרי ברור שאם ממשלת ביבי-שטייניץ-סער תקבל את עוז לתמורה כבסיס למומ, התוצאה החתומה תהיה הסכם הפיילוט וימינה (כלומר יותר קרוב לאופק חדש) ולא העוז המקורי שנותר במגירה.

    להשוות בין תוכנית של איגוד עובדים ובין הסכם חתום זה כמו להשוות בין תפוח לסטייק. כנ"ל לגבי השוואה בין דוח עציוני לאופק חדש.

    דוגמה תיאורטית, שכר המינימום לפי ההסכם הקואליציוני אולמרט פרץ היה אמור לעלות בפעימות ל-4600 שח (אלא שאז באה המלחמה המטופשת בלבנון והכל נדחה, ואחכ ברק ושוב דחייה). שכר המינימום לפי "תוכנית כוח לעובדים ועבודה שחורה" (סתם אין דבר כזה) הוא 5500 ש"ח. איזו תוכנית יותר טובה לעובדים? ברור ששלנו. האם זה אומר שפרץ כישלון ובוגד? ברור שלא. פרץ סגר הסכם על מדרגות כי זה היה הכוח שלו (19 מנדטים, חלקם עוינים, וברק רוקם מזימות) והוא העדיף את זה על כלום.

    דוגמה פחות תיאורטית – (אין) עסקת שליט.

    זו כל הפואנטה – דיל שהוא פשרה כואבת או כלום עם תוכניות מגירה יפות. השאלה האם הפשרה הכואבת היא כניעה או המקסימום האפשרי שיכול המנהיג להשיג היא לעתים קרובות מורכבת ותלויה בעיני המתבונן – בכיסו הפרטי, במערכת הערכים שלו, במחנה הפוליטי שאליו הוא שייך וכו'.

    4. כאן יש עיוות של הדברים כדי להתאימם למסקנתך. מיארה בפירוש מציין שדובר בפיילוט (וגם אני), והוא ציין בכל החומרים שקרא שהפיילוט נתקל בהתנגדות חריפה הן של המורים והן של האוצר.

    אם אינני טועה מיארה מסביר שהוא היה היחיד שביה"ס שלו השלים את כל תקופת הפיילוט בלי להפסיק באמצע. לכן כשמאשימה אותו (ואותי) בהטעיה מכוונת או ברשלנות את היא זו שמטעה ומסרבת לקרוא את הנתונים כמות שהם.

  47. לאנונימי :

    דיברנו על דיונים שעוסקים באדם ולא בגופו של עניין.

    אז הנה ** כל ** מה שהיה לרן ארז לומר לפעילות עבודה שחורה על ההבדלים בין אופק חדש לעוז לתמורה. אין שם אפילו מילה אחת שעונה לשאלה החשובה שבה אנו דנים כעת. אני מתרשם שמה שאנחנו עושים כאן הוא חשוב, ולכן אני ממשיך לא כדי להתנצח ולהיות בעל המילה האחרונה. ההנחה החוזרת שלך שאני עושה עבודה רשלנית פוגעת ומעצבנת.

    ציטוט –

    מה ההבדל בין "עוז לתמורה" לבין "אופק חדש"? יש טוענים ש"עוז לתמורה" גרוע עוד יותר מ"אופק חדש"

    זה רפי מיארה אומר. רפי מיארה הוא מנהל בי"ס (כיום באופוזיציה). הוא חבר ילדות של השר מאיר שטרית, והיה עוזר שר החינוך בתקופה שבה היה שיטרית שר החינוך. ביחד הם ניסו להכניס את מבחני פיזה, להם התנגד ארגון המורים. מכאן נוצר המאבק, ואין לו כל קשר לדיון על ההבדלים בין "עוז לתמורה ו"אופק חדש".

    סוף ציטוט

  48. ל-34 נעמי ט :

    אכן, אין טעם להשוות בין תפוחים לבין עפרונות, ולהרבות בלבול.

    בלבול מס. 1 "שעות ההוראה בכיתה: בהתחשב במצב כוח ההוראה בארץ, ועל אף הנתונים שהוגשו לוועדה
    שלפיהם שעות ההוראה בארצות אחרות פחותות, אין הוועדה רואה אפשרות להציע הפחתת המכסה הנהוגה של שעות ההוראה" (דו"ח וועדת עציוני, חוזר מיוחד ג'. תש"ם, עמוד 19, סעיף 2.2 א).
    לפי דו"ח זה, אי צמצום השעות הוא הפשרה.
    הוספת שעות פרונטאליות ב"עוז לתמורה" היא לפיכך לא "עיבוד" אלא פשרה הרבה יותר כואבת.
    אלא שמבחינת הממשלה, הפשרה הזאת היא נקודת הפתיחה.(לפני ואחרי הפיילוט, ממש לא רלבנטי) וזה ברור, לאחר שווסרמן חתם על התוספת הזאת ועל וויתורים נוספים, כאמור, ומבלי לנהל אפילו משהו דמוי מאבק מקצועי.

    בלבול מס. 2 מיארה מבקר את ארז על יסוד ההנחה שהפיילוט של "עוז לתמורה" הצליח, לא על ההנחה שנכשל (ר' קישור למעלה). אם מיארה טוען במקביל שהפיילוט נכשל, יש לו בעייה. מבחינת מיארה, ארז מתעקש על עניינים שוליים, שזה פחות או יותר הפרמטרים בטבלה של ענת שניידר. אכן ענינים קטנים.

    בלבול מס. 3 אכן אין הסכם בעניין "עוז לתמורה". הפיילוט, כפיילוט, היה מבוסס על הסכמה לניסוי. הוא איננו הסכם, ולראייה -הוא הפך לבלתי רלבנטי בין השאר בגלל טענת הארגון וחבריו, שהממשלה מתעקשת להפוך את "עוז לתמורה" ל"אופק חדש". בהסתמך על ממצאי ה"סימולציות" של מיארה, המסקנה צריכה להיות שהארגון וחבריו צודקים.
    לא ברור מה פה לא ברור.

    בלבול מס. 4 ספר או לא ספר, לא ברור מה היה הבסיס ל"סימולציות" של מיארה ועל איזה נוסח של "עוז לתמורה" הוא הסתמך, מאחר ואין הסכם חתום.

    לעומת זאת ענת שניידר מציגה רשימה מפורטת של פרמטרים שמספקים בסיס ברור להשוואה בין "אופק חדש", לבין דרישות הארגון!
    גם ללא התייחסות פרטנית למורה דודי או למורה שושנה, ברור מההשוואה איזה תוכנית טובה למורים ואיזה תכנית פשוט דופקת אותם, ברוב הפרמטרים.

    ענת שניידר מציגה בצורה בהירה את מהות הוויכוח (אין סימולציה שתתבסס על הפרמטרים של שניידר שממצאיה יהיו כשל מיארה). זהו עצם העניין. יש הבדל מהותי עצום בין אופק חדש לבין עוז לתמורה. האחרונה איננה נקודת פתיחה למו"מ, אלא תכנית שכבר מכילה פשרות כואבות.

    בלבול מס. 5 אין חוק טבע שקובע דיכוטומיה בין מגירות לדילים כואבים, כעיקרון אחיד וקבוע של מו"מ. אין טעם לחזור שוב להשוואה בין תפוחים (ריפורמה מעמיקה בחינוך) לבין עפרונות (שכר מינימום בנקודת זמן X )
    פשוט – לא דומה.

    נ.ב. יום עסל יום בסל – הזכות לעצבן, כך מסתבר, איננה חד-סטרית.

  49. ל- 34 נעמי ט :

    הערה חשובה לגבי עניין שמשום מה מוצנע בכל הדיונים-

    הממשלה (בעזרת עיני ווסרמן) הצליחה לתקוע טריז בין המנהלים לבין המורים.
    הם בפירוש נמצאים משני עברי המתרס.

    מנהלים רבים פעלו כנציגי הממסד, בשלב ה"הצטרפות מרצון" לאופק חדש.

    בסופו של דבר, המאמץ לא הצדיק את עצמו ושלב ה"הצטרפות מרצון" פשוט נמחק, למרות שהיה חלק מההסכם בין וסרמן לממשלה!!.

    צריך לשים לב מי מנסה להציג את "אופק חדש" כזהה ל"עוז לתמורה" ואת ארז כמי שכבר חתם על נוסחת "אופק חדש", או לחילופין כמי שמתעקש על זוטות ומסרב לחתום ללא סיבה נראית לעין.

  50. ארטור :

    מכיוון שאני מכיר היטב את אופק חדש וקראתי בזמנו את כל שרפי מיארה כתב אודות עוז לתמורה ,אני מרשה לעצמי להדחק לויכוח ולנסות להביע דעה שמבוססת בעיקרה על תחושת בטן .

    כמו שבחינת מיון פסיכומטרית למועמדים לבית ספר לרפואה הינה קשה ביותר כך שאין ציון 100% לאף אחד .שיטה זו גורמת לפילוג ציונים רחב כך שאפשר בקלות ובוודאות גדולה להבחין מי הם הטובים .
    הפילוט של עוז לתמורה לא היה יכול לשלם שכר שעה מלא פלוס כל התוספות החוקיות כגון שעות נוספות ותנאים סוציאלים ,הוא היה חיב להלחיץ את המצב גם בשעות המרובות גם בכסף החלקי על תוספת השעות ,גם ביטול אפשרויות אלטרנטביות של המורים לעבוד בשיעורים פרטיים ,וכך בתום הניסוי אפשר להכניס את המורים למחקר מעמיק ולהגיע לתובנות כגון השפעת השעות המרובות על ,טיב,מוטיבציה,עיפות וכו, השפעת הגידול/קיטון בשכר ,השפעת הקטנת העבודה בבית וכו.
    תוצאות המחקר היו אמורות לתת לאירגון המורים את ההבנה לאיזה כיוון צריך למשוך את הסכם עוז לתמורה העתידי במשא ומתן העתידי .
    משהו קרה בדרך ,ואולי במשרד האוצר יצאו מנקודת הנחה שהמורים מהפילוט אולי יסכימו לעבוד בתנאים אלו כל חיהם ,או שוסרמן נבהל שהארגון יסגור הסכם לפניו ,ורץ לעשות זאת קודם .

    דבר אחד אני בטוח לרן ארז לא היתה שום כונה להכניס את מורי הארגון לעבוד בערך שעה נמוך יותר .
    כמו גם שלא היתה עולה בדעתו שום סיבה להסכים לשנות נוסחת החישוב של הפנסיה התקציבית לרעה .

    האם רן ארז היה מוותר על תוספת השחיקה ?

    האם רן ארז התכוון להקטין את תוספת הותק למחצית גודלה?

    האם מישהו ראה בעוז לתמורה הסכמה או כוונה לוותר על תוספת של 12% למורה בעל תואר שני בעבור תוספת של 5% ?

    האם תוספת של 10% בשכר למורות אימהות הינה ענין שרן ארז היה מוותר עליו בלי לקבל 10% במקום אחר?

    האם רן ארז היה מתמסר לגחמות המנהלים ומאפשר להם לקבוע בלבדית איזה השתלמויות (רשות ,לא חובה) יעברו המורים? ועוד יקבעו לכל מורה את קצב ההשתלמויות- 60 שעות כל שנה ,לא פחות ,ולא יותר !

    והאם רן ארז תכנן בעוז לתמורה שבשבתון המורים שלו יאולצו גם לעבוד שליש משרה כדי שקידומם לא יתעכב ?מה משרד החינוך לא יכול לוותר על השליש משרה הזו?

  51. מיכאל לינדנבאום :

    ארטור מפרט אחד לאחד את כל מעשי הנבלה של אופק חדש.
    האם יש עוד מישהו שמטיל ספק במאבקו ההירואי של רן ארז,

    בבוגדנות של וסרמן והסתדרות המורים,

    ובטבעה האמיתי של רוח חדשה שמתמקדת במאבק אישי,

    במקום להתרכז באיגוד המקצועי האמיתי,

    דהיינו להילחם ללא פשרות לטובת המורים.

    בקצב הנוכחי של שחיקה מתמדת בשכר המורים,כבר לא יהיו יותר מורים טובים לילדינו ולנכדינו.
    מקסימום-שמרטפייה.

  52. בוקר טוב לאנונימית :

    כמה פעמים צריך להגיד – אין בינינו שום ויכוח על כך שעוז לתמורה (מהמגירה) עדיפה על אופק חדש. זו דעתי ולא דעת מיארה, ובכך אני מסכים לחלוטין עם השורה התחתונה בהשוואה של ענת. אני מניח שההבדלים בין הטבלאות נובעים מכך שהיא משווה את תוכנית המגירה והוא משווה את תוכנית הפיילוט (עליו היה הסכם וההסכם בידי מיארה – הוא היה צריך לשלם על פיו משכורות).

    הבעיה היא שההשוואה הזו אינה לוקחת בחשבון את המצב שבתוכו מתנהל המו"מ: הרכב הכנסת, תפקוד התקשורת, המעמד הציבורי של המורים, וגם – המעמד הציבורי של ראשי הארגונים (שנתונים למתקפת השמצות פראית – אני לא מכחיש). בסיטואציה הזו הפשרה הכואבת של עוז לתמורה היא פשרה כואבת שאף נציג בצד השני לא יחתום עליה.

    תופעות דומות אנו חווים בסכסוך הישראלי פלסטיני. אף אחד לא יטיל ספק שהסכם חלוקת הארץ לשתי מדינות לפי תוכנית אלון עדיף לישראל ממתווה קלינטון, אבל מה – תוכנית אלון נמצאת מעבר לקווים האדומים של הפלסטינים ואין לנו תמיכה בינלאומית שתכריח אותם להסכים לזה. לכן לקרוא לרבין/לבני/אולמרט/ברק "נכנעים" על שהציעו לפלסטינים יותר מתכנית אלון (או להבדיל תכנית ליברמן) זה קשקוש מקושקש. הדבר נכון גם לצד השני – מנהיג פלסטיני עם תוכנית מגירה לשלום על בסיס גבולות כ"ט בנובמבר ו/או שיבה מלאה של פליטים לתחומי ישראל מבקש לפלסטינים משהו הרבה יותר טוב מאשר מה שמציע אבו מאזן. ריאלי? ממש לא.

    ופה הנקודה שבה אני לא מקבל את התיזה של חלק מהכותבים והמגיבים בעבודה שחורה.

    מנהיג טוב הוא לא בהכרח המנהיג שמתעקש על * התוכנית * ששומרת הכי טוב על האינטרסים של שולחיו. מנהיג טוב הוא זה ש*משיג הסכם* ששומר הכי טוב על האינטרסים של שולחיו.

    זאת משום שאי השגת הסכם פוגעת גם היא באינטרסים, ולזמן יש משמעות. הפלסטינים ממשיכים לחיות בחרא של הכיבוש, ואילו המורים ממשיכים לקבל משכורות מחורבנות ומעטים רוצים להיות מורים (ההשוואה בין מורים לפלסטינים משום שמדובר בצד החלש במשוואה). אילו היינו צופים שינוי דרסטי שמאלה במפה הפוליטית, היה הגיוני מצד ארגוני המורים (ומצד הפלסטינים) להתבצר בעמדה נוקשה ולחכות שנה-שנתיים עד שתגיע ממשלה שתיתן עוז לתמורה או אפילו עציוני. זה לא יקרה בעתיד הנראה לעין והזמן לא משחק לטובת המורים, ולכן יש חשיבות רבה בהגעה להסכם, שיהיה שיפור לעומת המצב הקיים. גודל השיפור הוא הדבר החשוב באמת ולא השאלה איך נראה המאבק עד לחתימה – ישיבות מו"מ עם עשן סיגריות או הפגנות ושביתות.

    מה שחשוב זו תוצאת המו"מ ולא הדבר שתבעת בהתחלה או הדרך שבה הגעת להסכם.

    בעניין הזה וסרמן הגיע להסכם שהוא (בפעם האלף) ** גרוע ** אבל בהחלט יכול להיות שעבור הרבה מאוד מורים הוא משפר את מצבם ביחס לאין הסכם (ועבור רבים אחרים – פוגע). רן ארז לא הגיע להסכם ונשאר עם תכנית נהדרת במגירה, כשבינתיים מורי העל יסודי סובלים לא פחות ואולי אף יותר ממורי האופק.

    לכן ההשוואה בין הישגיו של ארז המתבצר להישגיו של וסרמן המתפשר לא יכולה להתבצע ע"י טבלת השוואה של אופק חדש לעוז לתמורה. אם כבר, צריך את הטבלה של לפני אופק לעומת אחרי אופק.

    לגבי הטבלה הזו אני מבין ש"השורה התחתונה" שלה אינה זהה לכל המורים. יש מורים שכדאי להם באופק ומורים שעדיף להם החרא הישן. אם האופק דופק את כל המורים או את רוב המורים, ברור שהתבצרותו של ארז עדיפה על כניעתו של וסרמן.

    ועדיין ניתן לשאול האם אין דרך שלישית – להגיע להסכם שהוא יותר טוב מאופק חדש ומהמצב הקיים. כי כאמור המטרה היא להגיע להסכם ולא להיתלות על עץ גבוה.

  53. ארטור- ל52 :

    אדוני היקר
    אולי הגיע הזמן( אחרי שהסכם האופק הסופי חתום ומפורסם כבר שנה וחצי ) שתתישב ותקרא את ההסכם ? וכל סעיף שלא תבין תמצא מישהוא שיסביר ?
    ונא קח בחשבון שלא כל אחד מחזיק ביכולת הבנה מתמטית מספיק טובה כדי להבין עד הסוף .
    ההשוואה שלך לפוליטיקה של חיינו בארץ עם הערבים אין לה סיכוי להחזיק לפחות בגלל נתון מרכזי ואני אתן לך אותו בשפתך ,ולשיטתך .
    "פשרת האופק " מקבילה להסכם פשרה עם הערבים שהם מקימים מדינה בגדה המערבית ,אך לכל הפליטים וילדהם מותר לחזור לגבולות 67 תוך קבלת פיצויים שיאפשרו להם להקים ביתם,והטרור נמשך ומתגבר כאילו לא הגענו לשום הסדר .

    מישהוא מוכן לעבור ממצבנו היום למצב שאני מתאר מעלה ?אני מקוה שלא .

    רק ב 6 השורות האחרונות שלך אתה מנסה לחשוב שאולי צריך באמת לראות אם האופק אולי קצת רעה עם המורים ,לעשות טבלאות השוואה ,ולראות כמה נהנים וכמה נפגעים .
    אתחיל ממשפתך האחרון : "המטרה להגיע להסכם".טעות חמורה שלך !

    לידיעתך!

    תקותם ,בקשתם,רצונם של כל המורים שהבינו את האופק זה לא לחתום על שום הסכם אלא להשאר בהסכמי התעסוקה הישנים .
    השינוי הינו צורך של משרד החינוך בלבד ,שבכל המבחנים הבן לאומיים צועד לאחור .
    משרד החינוך רק סובר שאם הוא מיצר רפורמה חינוכית כדי להתקדם במבחנים הבין לאומיים הוא יכול לשלב בתוכה טבלאות שכר חדשות ,שיטת קידום חדשה,גמולי השתלמות חדשים ,ונוסחת פנסיה חדשה ואז כאשר כל הכלים הישנים שבורים, המורים "המטומטמים" יסתפקו בסיפוק שיש להם כמה שעות פרטניות עם הילדים וכלל לא ישימו לב שאם ימשיכו לעבוד את אותן שעות שבועיות הם ירויחו פחות כסף ,ועוד לא ספרנו כמה נגרע מהפנסיה .
    בתגובתי 50 כתבתי ממש ברישול את הסעיפים התוקפניים ביותר של האופק .
    יש באופק 2 סעיפים לטובת המורה
    א .מורים שיעבדו שעות נוספות לפי חלוקה מסוימת והמנהל שלהם ידוח על השעות יכולים לזכות בשווי של עד 22.5 שעות עבודה בסמסטר .המשמעות האחוזית במקרה הטוב ביותר הינה תוספת של כ 2.5% בלבד לממוצע השכר .
    ב .מענק יובל שניתן אחרי 30 שנות עבודה ינתן אחרי 25 שנות עבודה (למי שיתמיד ויעבוד 25 שנים)המשמעות בפרישה על כל שנות העבודה הינה מכסימום תוספת של 1%בלבד לממוצע השכר .
    למיטב חישובי מספר המורים ששכרם הממוצע יעלה בגלל האופק הינו זעיר ומדובר במקרים מיוחדים יחסית במערכת .

    זה לא מקרה ,שלא ההסתדרות ולא משרד החינוך הציגו תחשיב שמראה את "השיפור" בשכרו של המורה .

    אין אפשרות חשבונאית להראות מקרה כזה .
    ואם בכל זאת יתעקשו לנסות יבינו כל הקוראים שמורה מסוג כזה כלל לא יכול להיות במערכת החינוך .

  54. לשושי נעמי ט :

    פיזם מעלה טענה שראוי להתייחס אליה, אבל סליחה שצריך שוב ושוב להזכיר –

    המודל של שתי התכניות הוא "דוח וועדת עציוני" שהתקבל ע"י המורים והממשלה דאז.

    הממשלה נסוגה אז מההסכם ו"פיצתה" את המורים, בכל מיני תגמולים. (זה היה יותר זול מאשר ההוצאה הכרוכה בהיערכות שלמה למימוש התכנית, וזו גם תהיה הסיבה שלא יממשו גם הפעם את צד הממשלה בריפורמה).

    הדו"ח הנ"ל פורסם בטרם ימי האינטרנט, ומסתבר שרק למעטים יש היום גישה לנוסח המלא. מכיוון שהוא מצוי בידי, במלואו, אין לי כל קושי לראות את המקור לאופק חדש ולעוז לתמורה.
    כנראה שפיזם, או לא הכיר, או שכח, או לא אכפת לו.

    מכיוון שהמורים הסכימו בשעתו לחתום על מסקנות הדו"ח, ואף חזרו נציגיהם מעת לעת והעלו אותו מחדש מול הממשלה, השאלה איננה מי אחראי להצעה המשולבת בדוח דברת.

    אם מחפשים את האחראים, תתפלאו לראות את הרשימה. (וועדת עציוני).

    השאלה היא – מה עשה דוח דברת עם המודל הזה. מה עשה וסרמן עם המודל הזה.
    ומדוע ארגון המורים מסרב לחתום על ה"תיקונים" שנעשו בו לרעת המורים.

    זה עכשיו הנושא על הפרק.
    מהו גבול הפשרות.
    את בוודאי מסכימה שהאופק חצה את הקו האדום

  55. שושי פולטין :

    http://www.4morim.co.il/templete.php?id_t=68&id_cat=103&PHPSESSID=afonbu8iitvn2ehp90gkqkobp1
    מאמרו של רוני פיזם – אופק חדש – עוז לתמורה וועדת דברת

  56. לשושי נעמי ט :

    מפאת כבוד המורים, ובגלל העדפת העיקר על הטפל, לא אכנס כאן לענייני הגמולים הנהוגים זה שנים.

    בעיקרון השיטה של הגמולים, שמקורה אולי ברעיון נכון, צריכה להיבחן מחדש מאחר שלא ברור כלל עד כמה היא עושה צדק עם כלל המורים.

    כמו כן, יש להתייחס ברצינות לעמדה של ארטור, שמול מה שמציעה הממשלה על השולחן, עדיף אולי להישאר בעולם הישן. לא ברור מה הטעם להחליף שיטה שאולי זקוקה לתיקונים בשיטה גרועה ממנה.

  57. ארטור- לשושי פולטין :

    מבלי להתיחס לפוזיציה שרוני פיזם כותב ממנה(אין לי מושג מיהוא ,אני רק רואה שמה שנכתב מצוטט אצל דודי פרידמן ).

    כשמתכננים משהו חדש או שינוי גדול ,מועלים רעיונות קיצוניים מכל כיוון .אני מבין שלרן ארז נשבר לשמוע את כל העולם טוען שהמורים עובדים מעט שעות ואולי זו התכלית שהוא משך לכיוון 40 שעות עבודה .אין ספק שהוא לא התכוון לתת דקה בחינם .
    רן יוצא נכון יותר כאשר הוא מסכים להפעלת פילוט על 5 בתי ספר כדי לזהות כשלים קריטיים .

    טועה רוני פיזם אם הוא מנסה להטיל איזושהיא אחריות להסכם האופק האומלל על ארז .
    הסכם עוז לתמורה לא הגיע להבנה וממילא לא לכתיבה ובודאי שלא לחתימה .בקיצור עוד לא נוצרה כלל החיה הזו .
    ההשואה היחידה הרלונטית היא בין אופק חדש להסכמי העולם הישן .את דעתי על העניין כבר כתבתי היום .
    ניתן להבין מהתבטאות פומבית של רן ארז (מלפני שנתיים ) "שגם אם היתי שיכור לא היתי חותם על האופק " כהגדרת המרחק של אופק חדש מטובת המורים .

  58. לשושי נעמי ט :

    תודה

  59. שושי פולטין :

    רוני פיזם , כפי שניתן היה להבין, הוא מורה (מאורט טבעון)שהיה במועצת ארגון המורים. הוא מתנגד מובהק של רן ארז וטוען כאמור שאופק חדש הוא תולדה של עוז לתמורה.
    הבאתי את המסמך משום שהוא מסביר כמה נקודות של אי בהירות, למשל מהיכן הגיע ההעלאה של 60% שמופיעה בטבלה של ענת שניידר.

  60. ארטור- לשושי פולטין :

    תודה על ההבהרה שרוני פיזם מתנגד מובהק לרן ארז ,כך שנחשתי נכון שהוא מדבר מהפוזיציה .
    בשנתיים האחרונות אני שבע מכל מה שהדביקו לרן ארז ומהמקרה שלו אני מבין למה כל ראש איגוד מקצועי מוצא עצמו מותקף ובקלות .

    את מבהירה שרוני פיזם טוען שהאופק הינו תולדה של עוז לתמורה .
    מה זה תולדה??
    האם הסכם האופק על 150 עמודיו ונספחיו הינו באשמת רן ארז שניסה להרוג את קנאת ההמון במורים שעובדים 24 שעות ?
    כל שארז ניסה לכוון הוא ששעות עבודת הבית יעשו בבית הספר ותתפלאי ישנם מורים שהיו באותו ניסוי והצליחו לגמור חלק ניכר מעבודתם באותה תוספת שעות .
    אם האוצר היה משכיל לנתח היטב את הניסוי אולי היה מתברר שמורים שיש להם תנאי עבודה בבית הספר אכן מגיעים לביתם ללא עבודה ואולי תוספת התשלום עבור השעות שנוספו היתה יכולה להיות אכן קטנה בהרבה מ 60% .

    בקריאת האופק נדמה שוסרמן חתם עליו עוד לפני שנכתב .אין דרך להסביר שאם הצהרות ההסתדרות היו להעביר את העבודה מהבית לבית הספר לשעות השהיה ,אזי לרוב המורות שהן אימהות הותירו כשעות שהיה חופשיות לעצמן (תחזיקו טוב ) 22 דקות בשבוע !.
    דהינו אם רן ארז התחיל את התהליך כדי לבטל את עבודת המורים מהבית ,וסרמן סיים זאת ע"י השמדת שעות השהיה המעטות שעוד היו למורות בעולם הישן ובעצם להעברת עבודה נוספת הביתה .

    המסקנה של רוני :אם רן לא היה אומר 40 ש"ש אז יוסף לא היה חותם. חה!

  61. שושי פולטין :

    ארטור,
    אתה מנסה לשכנע את המשוכנעת. אין לי שום ספק בכך שהסכם אופק חדש הוא הסכם גרוע וכו'.
    לגבי 'עוז לתמורה' , כל שעשיתי הבאתי דברים בשם אומרם, בהמשך לדיון שנוהל למעלה.

  62. ארטור- לשושי פולטין :

    מהבחינה הספרותית בלבד היה לי נוח לפנות אליך בדברי .
    את יודעת, היו זמנים שהיה ממש מסוכן להיות השליח .אני קורא אדוק של הפוסטים שלך ,והאחרון (יאיר לפיד ) הינו חשוב ביותר .
    שמעתי על ההתמודדות שלך לאירגון בבית ספרך ,וזה ביש מזל כמו שבתחרות טניס חשובה 2 מדורגים מהעשריה העולמית יוגרלו לשחק במשחק הראשון כך שאחד מהם יסים את התחרות כבר בסיבוב הראשון
    .
    יש עוד תחרויות .

  63. לארטור :

    סיכום ביניים

    1. שנינו מסכימים שאופק רע בהשוואה לעוז לתמורה המקורי ולעוז לתמורה-פיילוט, ובוודאי לעציוני.

    2. שנינו מסכימים שהפתרונות לגבי שעות שהיה ושעות פרטניות ללא תשתית הם פרטאצ'

    3. שנינו מסכימים שהאופק פוגע בפנסיה.

    4. שנינו מסכימים שיש באופק אלמנטים מדברת

    5. שנינו מסכימים שיש מורים שעבורם לפני האופק היה פחות גרוע – האופק הרע את מצבם.

    6. שנינו מסכימים שכפיית הרפורמה על מורים שאינם רוצים בה לאחר הסכמה שתהיה למורים בחירה היא פסולה מכל וכל.

    7. הויכוח בינינו הוא על מספרים: כמה מהמורים נפגעו וכמה הרוויחו, ובכמה.

    אני אנסה לעשות בעצמי סימולציות ואז נמשיך.

    בהערכה על סבלנותך,
    איתי

  64. לאיתי :

    אתה חוזר כל הזמן על שתי הנחות תמוהות.

    1. הרי היא הנותנת – הסכם שנזקק לפגוע בחלק מהעובדים כדי שעובדים אחרים "ירוויחו" הוא כבר הסכם רע, בלי קשר למספרים.

    הרי לא מדובר בממצב שבו עובדים בקצה הפירמידה עם משכורות עתק, נדרשים לוותר למען אלה שבתחתית הפירמידה שמרויחים בקושי שכר מינימום. זה לא המקרה!

    שכר המורים הוא נמוך, ורק אחרי הרבה שנות וותק ועם כל מיני קומבינות של תגמולים שהמורים מקוששים מפה ומשם, מצליחים אלה שבכלל שורדים את כל השנים, להגיע למשכורת שמפרנסת בכבוד את בעליה.

    בתווך נמצאים מורים עם שכר שמגרד מפה ומשם את הממוצע, והם הרוב, ולמטה המורים המתחילים שמשכורתם מחפירה וגם אחרי תיקון העוול היא נמוכה מהממוצע במשק.

    על זה יש להוסיף את תנאי ההעסקה, ולזכור שהמנהלים הם סוגיה נפרדת.

    2. אתה מניח כל הזמן שבאופן מעשי אין דרך להגיע להסכם שיפצה את כל המורים.
    לא ברור מנין ההנחה הזאת.
    מובלעת בתוכה הנחה נוספת, שהממשלה לא באמת מתכוונת לקחת על עצמה את האחריות למעמד המורה, ונכנסת לכאן שוב הסוגיה של מעורבות גורמים זרים.
    על כך ר תגובה 31
    http://www.blacklabor.org/?p=16268

  65. שושי פולטין :

    לאיתי,
    בקשר למשפט 7. הויכוח בינינו הוא על מספרים: כמה מהמורים נפגעו וכמה הרוויחו, ובכמה.
    מורים לא אמורים להפגע מהסכם שכר חדש. נקודה.
    אם מורים נפגעים מההסכם, אמורה להיות דרך החוצה – אפשרות לקבל פיצויים ולפרוש. בכל מקום עבודה כאשר מורידים שכר (וזה קורה בארגונים) נפתחת אופציה לעזוב. כאן זה לא קרה וההסכם נכפה על כולם. זו בעיה מרכזית, כמדומני.

  66. מיכאל לינדנבאום :

    לשושי,
    כשאת מדברת על פיצויים,אני מקווה שהכוונה לפנסייה מוקדמת.החל מגיל 35-40 שוק העבודה חסום!!.

  67. ארטור :

    איתי
    אתה נותן סיכום ביניים שלצערי אולי נכון אך הוא גורר נתונים שאינם רלונטים .אני בכל זאת אתיחס ולו בנסיון לזרוק הצידה את המלל המיותר .

    1 .האופק אולי אכן רע יחסית לעוז לתמורה 1 ועוז 2 ועציוני אך זה ממש לא חשוב .הדבר היחידי שחשוב שהאופק רע יחסית למצב הקודם (העולם הישן ) .ויוצא מזה
    שלפי כל התאוריות הכלכליות בעולם הורדת שכר תפחית את הביקוש למקצוע וממילה תגרום לאוכלוסיה ברמה נמוכה יותר לעסוק בתחום .

    אני מסכים לסעיף 2 אך זה לא הבעיה של המורים אלא של משרד החינוך וכלל משלמי המיסים ,כאשר בבית ספר מוקמות פינות עבודה ולמורים יש יכולת טובה בהרבה לתת שעות פרטניות אין למורים שום צורך להודות לאף אחד על העניין ,ואני רואה שההסתדרות ומשרד החינוך סופרים זאת כהישג לזכות המורים .אני חוזר ,זה לא העניין של המורים .

    בעניין הפנסיה אני מתקשה להאמין שאתה יכול לשער את דרך ואת משמעות הפגיעה ללא הדרכה צמודה וארוכה של יועץ פנסיוני מומחה .

    בסעיף 4 אתה כותב שיש באופק אלמנטים מדוברת,נו כן ,יש ,שנהם עוסקים בתנאי שכר של המורים ,זה כמו להגיד שגם בבנין בפלרנטין וגם ובוילה ברמת השרון יש בלוקים ,טיח ,חוטי חשמל בקירות וכו, עדיין זה לא יוצר זיקה בנהם .ובכל מקרה אין שיכות לנזקי האופק .

    את סעיף 5 היתי מגדיר אחרת : רוב רובם של המורים נפגע כתוצאה מהכנסת האופק ,ועם זאת חלק הארי שבהם אינו משער אפילו את גודל הפגיעה .

    בסעיף 6 אני חיב להזכיר שהשהית הכניסה לאופק היתה מלכתחילה עד 2013 בלבד .וכאן דעתי שכנראה ממש אינה ס"ד הינה שזכותו של המעסיק לדרוש הפחתת תנאים ושכר אך הוא חיב לשאת בנזקים שנגרמים לעובדים .מדינת ישראל היתה חיבת לפעול על פי חוקי העבודה (של המדינה!) ולתת לכל מורה שאינו מוכן לשנות תנאי עבודתו לרעה להתפטר בזכויות של מפוטר.והמשמעות שכל מורה עובד מדינה מעל גיל 42 ועם ותק של לפחות 10 שנים יוכל לצאת לפנסיה מוקדמת .זה החוק ,זה הצדק ,רק המדינה אינה מוכנה לשלם את המחיר .

    לגבי סעיף 7 : אני מקוה שהויכוח ביננו הוא רק על מספרים כי את זה קל יחסית להראות .
    אני חיב להזכיר שכדי לעשות סימולציות חיבים להיות בקיאים ב 100% באןפק ,בעולם הישן ,ובמציאות החיים בבית הספר .

    (באתר ההסתדרות התחילו לצטט לפני כחודש איזה כלכלן שמחזיק אתר ליעוץ למורים האיש עשה 4-5 סימולציות כאשר בכל אחת היו לו אי הבנות קטנות שהפכו את כל חישוביו והביאו אותו למסקנות הפוכות מהמציאות,האיש אגב חטף ביקורת בלתי רגילה מקוראי האתר.)

    לשושי : הסכמי שכר רבים כוללים לפעמים פגיעה בחלק מהעובדים בדרך כלל פיטורי יעול וזאת כנגד שיפור השכר לאחרים שנותרים לשאת בעוול .
    האבסורד באופק שכלל לא היו פיטורי מורים גרועים ועיפים .
    מול הצהרות יולי ויוסי על העלאת רמת המורה ומעמדו ישנה המציאות של עולם הכלכלה שבהורדת שכרם, איכות ורמת המורים תרד, ותתקבל מסננת הפוכה שבעטיה של הרפורמה דוקא המורים החזקים והשווים ינטשו .

  68. שושי פולטין-לארטור (62 ) :

    תודה על התגובה, כאוהדת טניס נלהבת (עוקבת אחרי כל טורניר online), אהבתי את הדוגמא.
    אהיה כנה חשבתי עליה. אלא שאנחנו לא בתחרות טניס , אין כאן דרוג והבוחר אמר את דברו…
    לגבי התגובה האחרונה, ציינתי זאת שהיה מצופה שה'אופק החדש' יאפשר גם עזיבת המערכת, מבלי להכנס כרגע באיזה אופן ולמי. הוא לא עשה זאת וזה כאמור לא מקובל.

  69. מיכאל לינדנבאום :

    הדיון החשוב סביב פוסט זה והתגובות שהוא גרר בעקבותיו,מביאים למסקנה אחת ברורה.
    אופק חדש פסול בכל פרמטר ,הן מבחינת צורכי החינוך והן מבחינת המורים.הוא לא אופצייה.
    רן ארז צדק במלחמתו העיקשת באופק חדש ובמשרד החינוך.הוא שכב על הגדר בשביל המורים.
    שיתוף הפעולה של ההסתדרות של וסרמן בנסיון הכפייה של א"ח הינו מחפיר ובלתי קביל.
    ר"ח חשפה עצמה כהתארגנות שאינה בוחלת בשיטות אנטי-דמוקרטיות.

    השימוש הנרחב בעתירות משפטיות תוך עקיפת הליכים הדמוקרטיים הפנימיים.
    הנסיון לבטל את הבחירות הנוכחיות תוך שימוש נוסף בתכסיס משפטי.מהלך זה היה חשאי והוסתר מאנשי השטח של רוח חדשה כמו מחברי הארגון עצמם.

    זאת התגלמות הקונספירציה האנטי דמוקרטית.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.